ניצחונות הפסדים ופציעה מוזרה בסיקור משחקי ליל שני / דובי עופר

ארבעה משחקים הלילה מעבר לים בNBA, ובהם ההורנטס מנצחים בפעם החמישית ברצף, אך ללא סיבה וגם מאבדים את לאמלו בול לפציעה, ההיט מנצחים בפילדלפיה אחרי משחק מותח, הניקס גוברים על הסלטיקס בניו יורק, ובניו אורלינס הפליקאנס ממשיכים להפסיד, הפעם לצעירי אורלנדו. ולראשונה העונה, מחזור שלם בלי אף שחקן שמגיע לשלושים נקודות.

מוזיקה טובה, משחקים טובים, ומזג אויר אביבי. מה צריך יותר.

שארלוט הורנטס (43-20) 117 – דטרויט פיסטונס (47-15) 106

ריפודי תחתית טבלת המזרח נפגשו הלילה בשארלוט. ההורנטס יצאו מנצחים בפעם החמישית ברצף, הלם, ומבואסים, הפיסטונס מופסדים באותו מספר ברצף, ומחויכים מסיבות מובנות.

האירוע המשמעותי במשחק התרחש בתחילת המחצית השנייה, כשלאמלו בול, לכאורה ללא סיבה ממשית, נפל פתאום לאחור על הפרקט. לאמלו עוד הספיק להעביר את הכדור למארק וויליאמס, שהכניס מסירה יפהפייה להייווארד, שקלע… אבל רגע, מה קרה ללאמלו? תנו לד"ר סטרר להסביר:

אז כמו שאולי הבנתם, משהו משך משהו, משהו יצא מהמקום, מישהו הולך לשבת בחוץ לתקופה ממושכת. לנחש שלא נראה יותר ממשפחת בול על הפרקט העונה לא יהיה הימור פרוע מדי.

במשחק עצמו ההורנטס פתחו חזק, בול צבר ארבע שלשות מארבעה ניסיונות כבר בשלב מוקדם של המשחק, המארחים פתחו פער 21, 19-40, פחות מדקה לסיום הרבע הראשון והמשחק אמר ביי חברים, יצאתי לנוח, כשנותרו עוד 36 דקות לשחק.

דקה ורבע לסיום הרבע השלישי אוברה מעגל לעשרים, 72-92, הפיסטונס בתגובה אוספים מעט שיירי כבוד עצמי אומרים למשחק קום קשת ענן ורצים 0-14, אבל מצליחים רק לראות בבירור את השלט שתלוי להורנטס על הטמבון מאחור:

טרנטה , אבל לפניך.

ההורנטס נאחזים ביתרון, בשלב מסוים לוחצים את הדוושה עוד מילימטר, ויוצאים מנצחים – 106-117.

רוזייר עם 22 הוביל חמש צרעות בספרות כפולות, הייווארד הוסיף 19, 6 אס' ו-5 ריב', ואוברה הוסיף ח"י מהספסל. גם לאמלו קלע אותו מס', ב-6-7 מחוץ לקשת. לונג מארק וויליאמס (הוא באמת ארוך, לא פיראט) קלע 15, קטף 3 ומסר 3, אחת מהן כאמור יפהפייה. תראו בתקציר. לאב דה קיד.

הפיסטונס הציגו לראווה את קסמיו של ג'יימס ווייזמן, שקלע 23 באחוזים מצוינים ועם כמה מהלכים נהדרים שמעלים חיוכים בדטרויט וברמת השרון, ועגמומיות בסן פרנסיסקו. מהספסל העלו המפסידים את חמודי דיאלו עם 23 ומרווין באגלי, השלישי לא פחות, שקלע 21 וקטף תריסר.

פילדלפיה 76' (21-39) 99 – מיאמי היט (29-33) 101

במיין איוונט של הלילה התארחו ההיט ממיאמי בקאסה דה אמביד, AKA וולס פארגו סנטר בעיר החירות והאחווה פילדלפיה. משחק קשוח, שופטים שנותנים לשחק, שתי קבוצות שקולעות פחות מ44% מהשדה… המזרח אז ווי לייק איט עם פלייאוף אסנס באוויר. הלילה הירח בקושי חצי, אבל כשערן צור מארח את גבע אלון, והאחרון לוקח פיקוד על העסק בעזרת קול שיש רק לו ואצבעות וירטואזיות משולחות רסן על המיתרים, גם חצי ירח הוא תירוץ לגיטימי לקחת הפסקה להאזנה. נחזור מיד.

וואו, מן.

במשחק עצמו הצדדים מחליפים מהלומות ספורטיביות מס' דקות, עד שהאורחים רצים 0-7 קטן ודקתיים וחצי לסיום הרבע הראשון הרכש החדש-עתיק קווין לאב פוגע מחצי מרחק ל-17-24. את מרחק חצי האף הזה שומרים באטלר ושות' גם בהמשך, למרות ניסיונות בלתי פוסקים של הסיקסרס לחזור. טאקר מקרב כדי שתיים, 48-50 עם דקה וחצי למחצית, מקסי עם ריצה אישית מקרב כדי נגיעה, 71-72 3:44 לסיום הרבע השלישי, אבל בכל פעם נמצא ההיט התורן ששומר את היתרון בצד האורח.

באמצע הרבע האחרון מריצים הגארדים האורחים את ההיט ל-0-10 ועוצרים רק ב-83-93, רק כדי לראות את הסיקסרס גדלים להם במראה ל-93-95, עם 5:22 לבאזר. אה בה ציגלה מה ואמביד עושה את זה 97-98, שלוש דקות ועדיין יתרון אורח מינימלי… מרטין, קיילב, נכנס, אמביד עם הבלוק, שעון נגמר… אמביד מחטיא בצד השני, הירו מחרה מחזיק אחריו, הארדן נכנס, פאול… הארדן מהקו, 98-99, סיקסרס! יתרון ראשון מאז שהמשחק עוד עשה פיפי בחיתול.. באטלר נכנס לסל, עובר שחקן, עובר שני, מסביב לשלישי, מתחת לרביעי, מעל לחמישי, הראשון חוזר לסוף התור, כמה פאקינג סיקסרס יש פה??? ואת המהלך מונטי פייטון הזה ג'ימי מסיים מגובה דשא, זורק לאחור בעזרת הטחול וכיס המרה, והכדור, תאמינו או לא, עולה עולה, לא יזהר כהן לא עכשיו, יורד יורד נכנס נכנס, סווישי סווישי בום! 99-100! וכל זה דקה וחצי לסוף ותאמינו או לא, זה סל הניצחון, השני שהסיקסרס סופגים השבוע, תודה יותם. בואו תבחנו אותי

מרוצים? ההיט מנצחים 99-101 ומתקרבים רבע צעד לפלייאוף, הסיקסרס יחכו למשחק הבא לפני שינסו להתקרב לצמרת הגבוהה גבוהה.

באטלר מפספס טריפל דאבל עם 23, 11 ו-9 אסיסטים וגם חוטף 4 פעמים, וינסנט מוסיף 14, סטרוס עולה מהספסל עם י"ג, כמו גם אדבאיו שדואג לעקם את הלוחות עם 14-4 מהשדה.

עבור הסיקסרס, שמפסידים בפעם השנייה ברצף, אמביד בראש עם 27 ו-12 ריב', מקסי עולה מהספסל עם 23, אבל מסיים את חלקו אחרי 27 דק' בלבד עקב שש עבירות, והארדן קולע 20, מוסר 12 וקוטף 6.

ניו יורק ניקס (27-36) 109 – בוסטון סלטיקס (18-44) 94

הניקס הלוהטים, הקשוחים, הנפלאים, מלאי שמחת החיים והיופי, אירחו את הקבוצה עם המאזן הטוב בליגה, היישר מעיר השעועית ומסיבות התה. הסלטיקס הגיעו ללא ג'יילן בראון, וראו את המארחים מדליקים את הקהל המקומי והערדי לקראת סוף הרבע הראשון, ובחסות קריאות העידוד מקרוב ומרחוק חופרים את דרכם כדרכם ליתרון 20 – 27-47, ממש באמצע הרבע השני. איך? דם, יזע, דמעות, ג'וליוס רנדל וג'וש הארט, ג'יילן ברונסון ומיטשל רובינסון. בעזרת כניסות לסל, זריקות מרחוק, לחימה על כל כדור…. אישית אני חייב זאב טנא להתאושש מההתרגשות, ואתם הולכים איתי ועם טנא לביירות לכמה דקות וחוזרים.

האמת היא שדי זהו עם המשחק הזה. כלומר הוא המשיך עוד שניים וחצי רבעים, אבל מה שהיה קודם הוא מה שהיה אחרי, כלומר הניקס רצים ושועטים, נותנים ברקס קטן ומאפשרים לירוקים בלבן להתקרב, לפני שהם לוחצים עוד קצת על הדוושה ומתרחקים שוב בענן אדי מפלט, כלומר אגזוז. היתרון הדו ספרתי נשמר בזכות ההגנה והריבאונד, ולמרות האחוזים הנמוכים. ארבע דקות לסיום טייטום נובח על הזברה, מקבל אזהרה אך לא סוגר את הג'ורה. הקהל האדיב בMSG מתנדב לייעץ בנימוס TOSS HIM OUT, והזברה נענית. לא, לא בזכות זה ניצחנו, אבל תמיד נחמד להוסיף גם דובדבן על העוגה. טופ נוט, שני? איך נקרא לזה? בכל מקרה, 94-109 בסיום, הניקס מנצחים בפעם השישית ברצף ועולים למקום החמישי במזרח, הסלטיקס מרגישים את הבאקס נצמדים אליהם בראשות הקונפרנס.

רנדל כרגיל מוביל את הניקס, הפעם עם 23 נק', 7 ריב' ו-4 אס'. קוויקלי עולה מהספסל עם אותו מספר, ברונסון מוסיף 17 למרות 12-4 מהשדה, והארט קולע 12 וקולט וקוטף 5, ומבקש לציין שהניקס טרם הפסידו מאז הגעתו לעיר. מיטשל רובינסון קולע 10 באחוזים מושלמים, קוטף 13 וחוסם וחוטף 2.

עבור הסלטיקס ברוגדון עולה מהספסל עם 22, סמארט מחכים 19 וטייטום מוסר 9, קוטף 7, זורק 18 ופוגע בשש ל-14 נק', כולל 9-1 משלוש, לפני שעושה ויפתח את פיו וייזרק. האורחים "מדייקים" ב-42-9 מחוץ לקשת, שהם 21 אחוזים מביכים.

ניו אורלינס פליקנס (32-30) 93 – אורלנדו מג'יק (36-26) 101

אוי פליקאנס פליקאנס, מה יהיה שקנאים? הקבוצה מניו אורלינס אירחה הלילה את המג'יק מתחתית המזרח וקיבלה בום בום בום בראש בפעם החמישית בששת המשחקים האחרונים. אמרתם בום בום בום, אמרתם ניו אורלינס, אמרתם ג'וני לי הוקר במגפי עור נחש ומגבעת… יפ, זה מתוך הבלוז בראת'רז, כשהם יוצאים מחנות המוזיקה

האורחים הובילו משך כל המחצית הראשונה, ואז המארחים התקרבו, ואז המג'יק רצו, ואז שמונה וחצי דקות לסיום וגנר, פרנץ, זה הצעיר והמוכשר, צלף שלשה וקבע 81-89. מרשל ומקולום משנסים מותניים ומשווים, ואז, 3:39 לסיום, באנקרו מרחוק, 91-93…. אינגראם משווה, ואז באנקרו, בפעם המי יודע כמה בקריירה הצעירה שלו, צולף שוב בקלאץ'. כן, יש פה מלא ואז. תקראו לזה אלמנט ספרותי מגניב. אינגראם מאבד, באנקרו עם עוד שתיים, ומכאן איטס מג'יק אול דה וויי דאון סר… זה נגמר 93-101, הפליקאנס מפסידים בפעם החמישית בשישה משחקים, ומתחתיהם הבלייזרס והלייקרס משחרות לטרף במרחק נגיעה.

באנקרו הוביל את המנצחים עם 29 ו-8 ריב', למרות 3-0 מחוץ לקשת, שמביאות אותו ל…33-2 בתחום בפברואר. בררר…. ואגנר, מו, ופולץ מוסיפים 14 והפורמר בחירה ראשונה גם קוטף ומוסר 5.

עבור הפליקאנס זה בעיקר אינגראם עם 25, 6 ריב' ו-5 אס'. מקולום מגיע ל-18, למרות 8-1 משלוש.

תראו, לא נהוג להוסיף פרטים אחרי הפרסום, אבל עמיר לב מציין בימים אלה 25 שנה לאלבום המופתי, בעיניי מושלם, "פעם בחיים". בשבועות הקרובים נשתדל לציין את האירוע ונשמע מתוכו חלקים נבחרים. היום בחרתי עבורכם שיר מתוך אלבום אחר, יפהפה רק במעט פחות. אז הרי לכם, עמיר לב לייב בזאפה, מארח את אבי בללי על הבס והשירה וגליה חי המהממת בכינור ובשירה, לכמעט עשר דקות של רוק בסיסי ובועט. לא שתצטרכו את זה, אבל – תהנו!

דובי

אנטומולוג, עובד סוציאלי ומטפל.. גר בערד וגם במייל dubiduofer@gmail.com

לפוסט הזה יש 31 תגובות

  1. תודה דובי. זאב טנא, מה, גם אתה מכיר אותו?!
    🙂
    פאולו בנקרו אחלה שחקן, איזה יופי שהוא הגיע לליגה. אני נהנה כל פעם שאני רואה אותו.
    חבל על לאמלו, לא יודע מה יש עם המשפחה הזאת, גוף מפורצלן יש להם.

  2. תודה על סיקור מעולה! לא ברור לי ניהול המשחק של מוזולה ומה קרה לטייטום מאז האולסטאר. ווייט, השחקן הכי יציב וטוב כשבראון בחוץ, לא נמצא על המגרש בדקות ההכרעה כשכרגע הוא עדיף על סמארט ועל ברוגדון. גם נגד פילי הוא הוציא את ברוגדון וווייט שניצחו על הקמבק עד לעשר נקודות יתרון והכניס חזרה את סמארט וטייטום שעשו הכל להחריב את המשחק (נכון שהם עשו את המהלך המנצח אבל גם היו אחראים לאבדן היתרון עם זריקות לבנים ואיבודי כדור)

    1. אז אני אסביר לך מה קרה
      הוא לא מקבל בכלל רספקט מהשופטים. לא משנה שלא שורקים את רוב העבירות שעושים עליו בכניסה לסל. כשהוא עולה לדאנק ונדחף מאחור אז הוא עושה מה שצריך בשביל לא להיפצע ונשאר תלוי על הסל. על זה ועל התנועה לשופט הוא קיבל טכנית….
      שיפוט בושה כבר כמה משחקים. לא יכול להיות ששני משחקים רצוף, הסלטיקס כמעט שליש מהקבוצה השניה בביקורים על הקו.
      זה זלזול בפראנצ'יז!

  3. הסיקסרס לא מסוגלים לנצח אף יריבה חזקה וקשוחה ושום משחק משמעותי, קבוצה שמגרדת את רוב ניצחונותיה על נמושות כמו הלייקרס. פשוט מועדון רקוב ועלוב שלא יגיע לשום דבר בחמישים שנה הקרובות

      1. לא כל הקבוצותו בליגה רקובות מכף רגל ועד ראש?
        ובעצם לא כל התרבות האמריקאית הצבועה הPC ה… ה…
        התעייפתי מהפורטניות

  4. חבל על ההפסד. אבל מכיוון שזה קבוצה שלך דובי, ביום הסיקור שלך, אני מניח שאי אפשר אחרת.
    תודה רבה על הסיקור המצויין

  5. אחלה סיקור דובי
    ממש מרגישים את הדבש שנטף לך מהאצבעות בסיקור ניצחון הניקס על היריבים ההיסטורים מארץ הלפריקונים.
    תענוג
    פילי בהפסד שני רצוף במשחק עם סוף מבולגן בצורה שגם לי היה קשה ליצור
    וג'ון לי הוקר אחד ויחד שאני אוהב הרבה
    🙂

            1. נדמה לי שהייתי אצל טנא בבית לפני כשלושים שנה ולפני נסיעה עם דורלקס סדלקס לפולין.

  6. מצוין דובי, תודה.
    כולנו בגולדן סטייט בעד הצלחתו של ג'יימס וייזמן ושייקלע המון המון נקודות בפיסטונס. בינתיים הפלוס-מינוס שלו ממשיך להיות שלילי וזה פחות התאים לנו. אצל הפיסטונס פחות מרגישים את ההבדל…
    .
    הסלטיקס כבר לא במקום הראשון אחרי ההפסד הלילה
    🙁

  7. משהו כל כך טוב ונכון עובר על הניקס ולזה אנחנו מתפללים כבר אלף שנים ארורות…רק שימשיך ככה. משחקים מצויין, מניעים כדור, מחוברים למאמן – יופי יופי סוף סוף.

  8. בס"ד
    תודה דובי. נפלא כרגיל.
    הפציעה מאד מוזרה.
    ולגבי טייטום, מה קרה לו? לא היה בכלל במיקוד.
    בוויסמן ננוחם.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט