למה מיאמי ניצחה (כשהנטס לא פחות טובה) / מנחם לס

 

לפני שאתחיל, שעור קטן לגולשים שהתלוננו על הפאול של לברון על פול פירס, שגרם לפול פירס לאבד כדור:

אין בדיקה חוזרת על פאולים. פאולים זה עניין של דיעה, וזה לא ניתן לבדיקה חוזרת בוידיאו.

אז מה קרה?

השופטים שגו פעמיים:

1. פיספסו את הפאול של לברון על פירס.

2. בשידור חוזר הם ראו את הפאול, אבל מאחר ולא ניתן לשנות אי-שריקה לפאול, הם הפכו זאת להוצאת חוץ כאילו לברון היה האחרון שנגע בכדור.

הם פשעו כאן פשע שיפוטי: שגית? שגית! אתה לא מתקן זאת על ידי החלטה שגוייה נוספת לקבוצה שנידפקה.

למה הנטס הפסידה הערב (ובמשחקי 2 ו-4)?

הנטס היא קבוצה טובה לפחות כמו מיאמי היט. במשחקים מס' 2, 4, ו-5 הנטס שלטה בכל משחק עד הדקות האחרונות, ואז היא שבקה.

אם תיקחו שחקן נגד שחקן, רק ללברון אין יריב שווה או עדיף. כל השאר? שווים פחות או יותר עם העדפה לנטס: דרון ויליאמס עדיף על צ'אלמרס, ג'ו ג'ונסון משתווה לדוויין ווייד (ואמש עלה על דוויין), אוקיי, לברון טוב משון ליבינגסטון, אבל פול פירס טוב בהרבה משיין בטייה, וקווין גארנט לא נופל מכריס בוש. גם הספסל של טלטוביץ', קירילנקו, אנדרה בלאצ'ה, ואנדרסון, עולה על הסםסל של מיאמי (קול, אנדרסן, רשאד לואיס, ריי אלן).

אז מה קורה כאן?

מיאמי מנצחת  – ובמיוחד הפעם בסידרה נגד ברוקלין – בדקות האחרונות. עד 6-7 דקות לסיום מיאמי מפגרת ב-6 (במשחק אחד), ב-9 (במשחק שני) וב-9 (הערב). לפתע היא מתעוררת, וישנה לך הרגשה שזאת רק שאלה של זמן. פתאום ריי אלן שלא מצא את הטבעת מה-3 משך כל המשחק, קובר שלשה חשובה ביותר, ופתאום כריס בוש שלא פגע כל המשחק קובר שתי שלשות, ואפילו לברון ג'יימס – קלעי שלשות בינוני ומטה – קובר אחת.

פתאום ב-6, 7 הדקות האחרונות ה-EXECUTION של מיאמי בהגנה ובהתקפה עולה שלוש מדרגות, ומיאמי משחקת כאלופה.

האם האימרה ש-'אתה לא יכול לנצח עד שלא היית שם' היא בעלת בשר?

כנראה שכן.

*במשחק מס' 2 הנטס היו 1 מ-7 מהפארקט ב-6:50 דק' האחרונות.

*במשחק מס' 4 הם היו 1 מ-8 ב-3:55 הדק' האחרונות.

*הערב הם היו 1 מ-9 ב-4:12 דק' האחרונות:

4:12 דק' – טלטוביץ מחמיץ שלשה!

3:43 דק' – שון ליבינגסטון מחמיץ.

2:59 דק' – ג'ונסון מחמיץ.

2:30 דק' – פירס מחמיץ.

2:08 דק' – פירס מחמיץ.

1:36 דק' – ג'ונסון מחמיץ.

48.7 שנ' – ג'ונסון מחמיץ.

22.4 שנ' – ליבינגסטון מחמיץ.

16.9 שניות – פירס מחמיץ.

11.4 שנ' – ג'ונסון קובר שלשה.

ומה עשתה מיאמי ב-2:48 דק' אחרונות?

2:48 דק' – לברון קובר שלשה.

1:55 דק' – דוויין ווייד קובר פיידאוויי.

54.5 שנ' – לברון קולע שתיים מהקו.

32.0 שניות – ריי אלן קובר שלשה.

21.6 שנ' – ריי אלן קולע שני פאולים.

9.5 שניות – לברון קולע 1 מ-2 פאולים.

זה כל ההבדל במשחק הערב, וכל ההבדל במשחקים מס' 2 ו-4.

ולכן מיאמי בגמר המזרח, והנטס הולכת לשחק גולף!

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 33 תגובות

  1. מנחם אתה טועה ומטעה. נכון שאין בדיקה חוזרת על פאולים אבל, להלן ציטוט אחד לאחד מחוקת הNBA:
    if a player has his hand in contact with the ball and an opponent hits the hand causing the ball to go out-of-bounds, the team whose player had his hand on the ball will retain possession
    המשמעות היא שהיות ומגע של לברון בפירס גרם לכדור לצאת out-of-bounds הפוזשן נשאר של הנטס. ה-review של השופטים היה על out-of-bounds ולעבירה של לברון אין קשר להחלטה.

    לדעתי הייתה עבירה של לברון אבל יש לזכור שכאשר שחקן מגן מכה ביד המכדררת של שחקן התקפה זו לא בהכרח עבירה כי כף היד יכולה להיחשב בחוקת ה-NBA כחלק/המשך של הכדור. במקרה הספציפי נראה היה שפירס עובר מכדרור לאקט של זריקה/מסירה מה שדרש שריקה לעבירה של השופט.

    נקודה נוספת, מנחם, התגובות המזלזלות שלך לא מעודדות דיון עינייני, ואני ממליץ לקרוא את התגובות לעומקן לפני שאתה שולף תגובה מזלזלת.

    1. זוכר שדיברנו על זה שעבירה זה מה ששרק השופט ולא מה שכתוב בחוקה?
      וגם שהכלל תקף אפילו אם כף היד של פירס מתגלגלת על הפרקט מדממת ולברון עומד מאחוריו עם צ'יינסו אדום וצוחק…?

  2. אני כן חושב שהייתה עבירה של לברון על פירס, אני לא חושב שהשופטים הכריעו את המשחק בכך שלא שרקו על העבירה, ואני בטוח שהחלטת השופטים להחזיר את הכדור לנטס אחרי ה-review מדוייקת מהסיבות שכתבתי קודם.
    בניגוד להרבה מהתגובות באתר אני לא חושב שהשיפוט בסדרה בכלל ובמשחק בפרט היה מוטה לטובת מיאמי. מיאמי תקפה הרבה יותר את הטבעת ולא הסתפקה בזריקות מחצי מרחק מה שגרם לפער בזריקות העונשין במשחק.

    1. נכון מאוד. שיחקו אחלה משחק והיו בשליטה עד ה-5 דק' האחרונות.
      ואז עברו ל"לתת את הכדור לג'ו ג'ונסון, לעמוד בצד ולהתפלל לנס".

  3. למיאמי יש את הסקונד יוניט הכי טןב בליגה. לבושים באפור וחמושים במשרוקיות הם מכריעים כל מגן ומשתקים כל תוקף. אלה הם הגיבורים האמיתיים של דרום פלורידה

    1. היה חשש שפירס יתחמם בדקות האחרונות וימנע קאם-בק.
      מייד הסקנד יוניט נכנסו לפעולה, הדביקו לו עבירות רביעית וחמישית תוך 30 שניות ומנעו את הסכנה (פירס יצא).

      במהלך הקאם-בק לברון פרץ באין מפריע והחטיא כדור פשוט מתחת לסל.
      קירילנקו עמד במרחק-מה לידו. כמובן שלברון קיבל שריקה מהסקנד יוניט.
      בהתחלה לא הבנתי, כי קירילנקו בכלל לא נגע בו והיה איזה מטר אוויר ביניהם.
      P היקר השים את תשומת ליבי שהיה מגע ברגליים, דרך הפרקט.
      פרקט כידוע עשוי עץ ואינו מעביר זרם, אך הוא מעביר היטב עבירות.
      אבל אז ראיתי את הסימון של השופטים והבנתי שטעיתי – הסקנד יוניט סימנו ל"כוונת זדון".
      קירילנקו פשוט עמד שם וממש ייחל שלברון יחטיא (שריקה טובה של השופטים שקלטו זאת, דרושה מיומנות רבה).
      יש לו מזל שלא קיבל טכנית, או שחלילה, הוכרז כבוגד בכתר ונשלח לעריפת ראשו כמו נד סטארק.

      ובסיום זו כמובן לא הייתה עבירה על פירס, זה מגוחך.
      לברון לא מסוגל לבצע עבירות.
      משמר המלך באפור שמר עליו היטב.

        1. מה שהיה מדהים באמת זה לשמוע את השדרנים מאשרים שהיה פאול בריפליי, בזמן שמול עינייך המשתאות ניתן לראות שאין שום מגע…

  4. אם הנטס לא פחות טובה ממיאמי אז מיאמי בצרות להמשך. רמה כזאת לא תוביל אותה לאליפות שלישית ובכלל לא בטוח שתספיק לה לגמר הNBA(אם כמובן אינדיאנה תהיה מוכנה להיות מר ג'קיל ולא מר הייד לכמה משחקים ברציפות).

  5. הרגתם אותי עם הסקנד יוניט. תיאור ענק וקורע….
    אבל
    כולם יודעים שלקחת אליפות זאת משימה לא פשוטה ועוד יותר קשה להדיח את האלופה המכהנת ולא משנה איך קוראים לשחקנים שלה.

    הכל תירוצים

    אי אפשר לחשוד בי באהדת הלברוניה להיפך אבל מי ששווה אליפות יצטרך לקחת אותה מהם בכוח עם השופטים והספסל והביתיות והרייטינג.

    יאללה פופוביץ' 🙂

  6. רק הערה אחת – קווין גרנט נופל משמעותית מכריס בוש. בהתקפה זה ברור, אבל גם בחלק ההגנתי – לא שבוש שומר טוב יותר אבל במצ'אפ מול גרנט ההגנה של קווין לא אפקטיבית כי בוש יוצא הרבה החוצה וקווין לא אפקטיבי בשמירה עליו לזריקות מבחוץ. הוא כבר איטי מדי.
    בדקות ההכרעה, כשצריך סל, בוש הוא אופציה טובה וגרנט הוא לא אופציה בכלל.
    עוד יתרון שיש למיאמי הוא שיש לה מאמן על המגרש. לברון הוא כמו מאמן. ה IQ הכדורסלני שלו גבוה והוא שחקן חכם יותר מכל שחקן בנטס.

  7. לפי התגובות כאן באתר נראה שיהיה המון רייטינג אם הניקס והלייקרס ילכו לסדרת הטוב מ"כמה שנספיק לשחק עד שייגמר הפליאוף".
    אנשים כאן אכולים קנאה, מתוסכלים וממילא לקויי ראייה והבנה.
    ובצדק. הלייקרס לא מתקדמת לשום מקום, לפחות לא שאנחנו מכירים. והניקס לא מצליחה אפילו לשכור מאמן לקבוצת האולסטאר שלה.
    אז אולי פשוט ימציאו קרב "ענקיות" בין שני המועדון הגדולים בליגה, מתוך מטרה להשאיר את מאוכזבי הקבוצות עם חיוך מפעם לפעם.
    אני באמת רואה בזב ערך.

    1. מה קשור בין מחט ותחת, אם תסתכל על המועדון פה באתר שלא סובל את ה״מלך״ תמצא אוהדי לייקרס, ניקס, דטרויט, אינדיאנה, בוסטון ואני בטוח ששכחתי עוד כמה. ומה שאני לא מצליח להבין לגבי תיאורית הקנאה זה שאם אנחנו כל כך מקנאים למה כמעט כולנו מחבבים ורוצים בהצלחת דוראנט? הרי הוא לא בלייקרס ולא בניקס

  8. אני דווקא חושב שההחלטה בכל זאת להעניק כדור מהצד לקבוצה שכנגדה טעו בהחלטת הפאול היא ההחלטה הנכונה והצודקת.

    בדיוק כמו שהיה לילה לפני עם OKC.

    תחשוב שבמצב שנוצר הכדור היה הולך למיאמי(למרות שברור שהייתה עבירה על פירס) ומיאמי פשוט הייתה סוגרת באותה התקפה את הסיפור.
    זה היה עובר עוד פחות חלק.

    במקרה הזה לשופטים אסור להתייחס לעבירה(ואם נניח עברו מכסת העבירות אז לשלוח לקו) אבל לדעתי הם כן עושים נכון כשהם "עושים טעות נוספת" ונותנים לקבוצה שקופחה ממילא כדור מהצד.

  9. 1)במשחק בהפרש כזה, למרות שאני מבין את הכבוד שקיד רוכש לגארנט (ויש הרבה הרבה כבוד!) תמוה לי שגארנט משחק 25 דקות בלאטץ' פחות מחמש ואת פלאמלי לא ראיתי משחק בכלל. לטעמי היה מקום לשניהם על חשבון הדקות של גארנט, בטח בשביל התקפה לפחות מבלאטץ'.

    2)מסכים שגארנט הנוכחי < בוש

    3)משך כל המשחק אני שואל את עצמי, למה לברון לא חודר יותר,היו פרקים מסויימים במשחק שהוא לא נגע בכדור (פינה לוויד, בעיקר במחצית הראשונה, ובצדק) ובסוף המשחק אתה רואה שהוא עם 29 נקודות, בלי לשים לב.

    4)בשלב מסויים אם אני לא טועה מיאמי 2/17 מהשלוש. עם סנטר ממוצע בריבאונד, היו יכולות להיות לה כל כך הרבה יותר התקפות.

    5) לפני שמגדירים את העונה של ברוקלין ככישלון, כדאי לזכור שהשחקן המוביל שלה בנקודות וריבאונדים, והיחידי שתיפקד כשהקבוצה הייתה בביוב, גבוה סופר מוכשר העונה לשם ברוק לופז (אח של אבו תלתל מפורטלנד) פצוע, ובטח מול קבוצה נטולת גבוה כמו מיאמי, דברים בסדרה יכלו להיראות אחרת.

    1. לא בדיוק, הכוונה היא שלא תוכל לעבור שלב שלא היית בו בעבר.
      למשל, אם ניקח את אהוב הקהל – לברון, הוא יכל לקחת את סדרת הגמר רק אחרי שכבר ביקר בה (במקרה שלו פעמיים – מול ס"א ומול דאלאס).
      כמובן שאין זה מחוייב במציאות וזאת רק אמרה. ואם רוצים להיות קטנוניים צריך נקודת התחלה כי בשנה הראשונה של הליגה מן הסתם הקבוצה שזכתה לא היתה שם קודם, אבל זה סתם כי אני קטנוני 🙂

  10. מנחם בעניין מיאמי הכל נכון אך מבחנם יהיה בגמר מול שורדת המערב .ואולי אולי גם בגמר המזרח אם אינדיאנה תגיע לשם ותחזור אחורה לעושרה מלפני חצי שנה – שנה .
    חידות לכולם .
    1. מישהו יכול לתת הסבר רציונלי על אינדיאנה ? לא זכורה לי תופעה כזו .
    2. וושינגטון עם מאזן חוץ של 5-1 ( יותר מ 83 אחוזי הצלחה ;.
    בבית לעומת זאת היא במאזן 3-1 ( 25 אחוז).
    האם היה פעם דבר כזה ? האם הייתה קבוצה בכזה מאזן חוץ שהודחה לפני גמר אזורי ?

  11. אשר לשופטים אני דווקא מסכים איתם .
    שהחוקים בעייתים ופוגעים אני מעדיף שופטים שלוקחים את החוק ליידים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט