שני משחקי חצי גמר גביע המדינה בכדורסל התקיימו אמש, ואתר הופס זכה לנציגות בשטח, זו השנה השנייה ברציפות. אנו מודים לאיגוד הכדורסל, ולדובר חגי סגל, על האקרדיטציות למשחקים וגם לכל יתר אירועי שבוע גביע המדינה.

מכבי תל-אביב – עירוני נס ציונה 85- 73:

עמיחי: בשנה שעברה, משחקי הגביע התקיימו ביד-אליהו בתל-אביב, וחצי הגמר פוצל לשני ימים שונים, בניגוד לשני המשחקים שיתקיימו אחד אחרי השנה בארנה בירושלים הערב. עבורי באופן אישי זה יותר נוח, גם עם יום אחד פחות של משחקים וגם המיקום בירושלים שנוח לי הרבה יותר, אבל נדמה לי שאני בעמדת מיעוט בנושא הזה. בכל מקרה, שעה וחצי לפני תחילת המשחק פתחו את השערים, ואני כבר הייתי שם כשהאולטראס של נס ציונה הגיע.

שחר: כבר בשבוע שעבר קיוויתי לקבל את אחד המשחקים דרך העבודה שלי בסטטיסטיקה. יש משהו כיפי בלעבוד בחצי הגמר, אתה מרגיש את הקבוצות על הפרקט, את המתח והקללות של המאמנים ושל השחקנים כלפי השופטים וכמובן את שאגות הקהל נכנסות לתוך האוזן ומרעידות את המוח. קיבלתי את המשחק הראשון, מכבי ת"א מול נס ציונה.

עמיחי: למשחק הראשון, זה שבין מכבי תל-אביב ובין עירוני נס ציונה הגעתי מוקדם, כאמור, וזה אפשר לי לצלם די הרבה בחימום, ואילו את רוב הזמן שבין שני המשחקים ביליתי במסיבת העיתונאים שסיכמה את המשחק הראשון, שהסתיימה כ-10 דקות לפני תחילת המשחק השני, זה של הפועל ירושלים נגד הפועל חיפה. כתוצאה מכך, הספקתי לתפוס מעט מאוד מחימום ב"דרבי האדומות" המאוחר יותר, אבל גם במשחק המוקדם הייתי עסוק בעניינים אחרים בחלק מהזמן.

שחר: חייב להגיד שמשחקים בארנה זה כיף גדול אבל החנייה בארנה היא די סיוט. אתה מגיע שעה לפני והכניסה לחניות כבר חסומה על ידי המשטרה למרות שמגרש החנייה היה חצי ריק. אז עליתי לשכונת פת כדי לחנות למעלה ואז ללכת עוד 7 דק' עד האולם. לא הגיוני שאולם עם 12 אלף מקומות לא מוכן מבחינת החניה. הזוי.

מהלך המשחק: מכבי עלו עם לורנזו בראון, וויד בולדווין, בונזי קולסון, רומן סורקין וג'ארל מרטין שפתח בשלשה, ואילו נס ציונה פתחו עם די ג'יי קופר, טיילר ביי, שאק ביוקנאן, גולן גוט וג'רום מיינסי, והגיבו עם 2 של ביי ו-4 של ביוקאנן כדי לעלות ליתרון. בראון הגיב בשלשה, אבל מיינסי וביי העלו את הכתומים ל-10- 6. בולדווין הגיב ב-2, אבל ביי קלע וחילק אסיסט לקופר שהעלה אותם ליתרון 14- 8 ושלח את עודד קטש לפסק זמן.

קולסון היה זה שקלע בחזרה מפסק הזמן, אבל אז ההתקפה של מכבי נתקעה בזמן שביי וביוקאנן העלו את נס ציונה ליתרון 8. ג'וש ניבו צימק עם 1/2 מהקו, אבל שלשה של רוני הארל קבעה יתרון 21- 11, לפני שניבו קלע 5 רצופות וסגר רבע ראשון טוב מאוד של הכתומים, שאחזו ביתרון 21- 16, בעיקר בזכות יכולת טובה של צמד הסקוררים ביי וביוקאנן, שקלעו 8 ו-6 נקודות בהתאמה ברבע הפותח.

שחר: קטש וכל הספסל היו עצבניים על השופטים. אבל המיקוד שלהם והדיבור של קטש לחזור לקצב, להאט ולחשוב הובילה אותם לבריחה הרצויה.

עמיחי: מכבי לא פותחת טוב משחקים בדרך כלל העונה, ונס ציונה ניצלו את זה מעולה, אבל ג'וש ניבו החזיר למכבי את המומנטום לקראת סוף הרבע, והוא הנהנה הגדול מחזרתו של בראון מהפציעה.

מהלך המשחק: וויד בולדווין היה הראשון לקלוע ברבע, אחרי שהוא סחט עבירה והחטיא פעמיים מהקו, אבל לקח את הריבאונד וקלע מחצי מרחק, ושלשה של בראון קבעה ריצת 10- 0 ושוויון 21. קופר הגיב עם 2 נקודות, אך רפי מנקו ענה בשלשה ומכבי עלו ליתרון ראשון מאז דקת הפתיחה. בראון איים להעמיק את הבריחה עם 2 נקודות נוספות, אבל עבירה של ניבו על ניסיון שלשה של רז אדם אפשרה לו לקלוע 3/3 מהקו ולקבוע שוויון 26.

ניבו ענה עם 2 סלים רצופים, וגם בראון תרם סל אחד, אבל מיינסי השאיר את הכתומים קרובים עם 3/4 מהקו באותן דקות. סורקין החליף את ניבו ותרם עוד שני סלים, ויחד עם סל של קולסון הפער צמח לשיא של 9, לפני שביוקאנן הגיב עם 4 נקודות רצופות אל מול נקודות של קולסון וזיו. רוני הארל קלע אחת מהקו וגולן גוט קבע 42- 36 ליחידה מבין 4 הקבוצות שהייתה בחצי הגמר גם בעונה שעברה.

שחר: המשחק נרגע קצת והקהל הצהוב התעורר, בתגובה הקהל הכתום והקהל האדום (שכבר החל להיכנס) התחיל להעיר את הכתומים. השחקנים עלו להתחמם וברצף קליעות מרשים, בחימום כמובן, היה נראה שיש לנס ציונה עוד תקווה.

עמיחי: גיא פניני עלה לדקות ראשונות באמצע הרבע השני והעיר דווקא את הקהל של הפועל ירושלים שהתחיל להגיע ולנסות לעודד את נס ציונה. בסך הכל הייתה מחצית טובה, אבל התחושה היא שנס ציונה יצטרכו הילוך נוסף, שספק אם קיים בכושר הנוכחי שלהם, כדי לשמור על המשחק צמוד. דרך אגב, נס ציונה לא קלעו סל שדה במשך 6:19 דקות, ובסך הכל עמדו על 3/17 מהשדה ברבע השני ו-1/12 לשלוש לאורך המחצית.

מהלך המשחק: קולסון פתח את הרבע השלישי עם שלשה ואסיסט לניבו, כשבין לבין מיינסי קלע אחת מהקו, ומכבי עולה לראשונה ליתרון 10. קופר צימק עם חטיפה וסל, אבל בראון הגיב עם 5 רצופות שגררו פסק זמן של אלעד חסין. הארל תפר שלשה שנייה של הכתומים במשחק, אך מנקו מיד ענה באחת משלו וניבו ובראון הגדילו את הפער ל-16.

מיינסי צימק עם סל ועבירה, אבל סורקין הגיב עם 2 וקבע 60- 45, 3:43 לסיום הרבע. ב-2 הדקות הבאות, קיבלנו כמות מוגזמת של 10 זריקות עונשין (מכבי עם 3/4 ונס ציונה עם 6/6) יחד עם סל שדה בודד, שהוא שלשה של מרטין. דיברתולומאו הוסיף שלשה וקופר שם 2 שקבעו 69- 53 בסיום הרבע השלישי, אחרי רבע שבו נרשמו 17 עבירות במצטבר.

שחר: 20 הפרש, יאללה גמור שחררו אותנו. בולדווין קיבל שריקת גבולית והתעצבן מאוד. הוא עשה תנועת זריקה עם אגרוף ומה שאני ראיתי שהוא רגע לפני שלח יד לפה, והייתי בטוח שהוא מוציא את מגן השיניים וזורק (כמו סטף קרי). התכופפתי במהירות ונתפס לי הגב. תודה לך וויד.

עמיחי: ההגנה של מכבי ממשיכה ביכולת הטובה מהרבע הקודם, והפעם נס ציונה עם 4/14 מהשדה ו-6 איבודים, 4 מהם של קופר. גם מכבי עם 6 איבודים ברבע, אבל עם 5/8 לשלוש ככה שכמות הנקודות שהם מייצרים היא טובה.

מהלך המשחק: כמעט 2 דקות ללא נקודות חולפות עד שבולדווין דייק פעמיים מהקו, ואליו הגיבו ביוקאנן ומיינסי עם סלים. ניבו החזיר ב-2 משלו ושלשה של קופר הזכירה שההפרש יורד ל-13 בלבד ויש עוד הרבה זמן לשחק. ניבו וג'ונדי הגדילו שוב את הפער, ביי קלע נקודות ראשונות מאז הרבע הראשון, וג'ייק כהן דייק פעם אחת מהקו וקבע 78- 62.

ביי פתאום התעורר לחיים וקלע 5 רצופות שמצמצמות ל-11 וגורמות לקטש להזעיק פסק זמן, 4:38 לסיום. דקה מאוחר יותר, קופר קלע שלשה וצמצם ל-8, הכי נמוך מאז רגעי הפתיחה של המחצית, וההתקפה של מכבי הפסיקה לתפקד, אבל נס ציונה לא הצליחו לצמצם עוד יותר, וניבו זכה במאבק ריבאונד וסחט עבירה ששינתה את המומנטום. ניבו דייק אחת מהקו ומתחיל ריצת 7- 0 צהובה, לפני שהארל קבע את תוצאת הסיום בשלשה – 85- 73 למכבי תל-אביב.

קלעים:

מכבי תל-אביב: בראון עם 19 נקודות, 6 ריבאונדים ו-9 אסיסטים, ניבו רשם 16 ו-11 עם 3 אסיסטים וחסימות, קולסון קלע 13, מרטין קלע 10 עם 8 ריבאונדים, בולדווין, סורקין ומנקו (9 ריבאונדים) קלעו 6 כל אחד, דיברתולומאו קלע 5, זיו קלע 3, ג'ייק כהן קלע נקודה ופניני לא קלע ב-7:17 דקות.

עירוני נס ציונה: קופר עם 16 נקודות ו-12 אסיסטים (ו-9 איבודים), ביי קלע 15 עם 9 ריבאונדים ו-4 חטיפות, מיינסי קלע 13 עם 6 קרשים ו-2 בלוקים, ביוקאנן קלע 12 עם 4 חטיפות, הארל קלע 10, אדם קלע 3 ולוינסון וגוט קלעו 2 כל אחד.

שחר: בנס ציונה, למרות האסיסטים של קופר הוא גם איבד המון ולא חזר להגנה כך שהוא די חירב להם את המשחק. כשביי החליט שהוא מתחיל לשחק, הוא היה בלתי עציר. בצד השני, מכבי תל אביב עם אחד השחקנים הטובים באירופה. כשהוא משחק ככה הם קבוצה רמה מעל כל אחת אחרת. וזה מדהים לראות.
המשחק עצמו נמשך יותר ממה שהוא היה צריך, ובלי הצדקה. מלא עבירות ומלא זריקות עונשין. מיותר.

עמיחי: במסיבת העיתונאים קיבלנו את קטש ואחריו את ג'וש ניבו. קטש לא היה מרוצה מהמשחק, מלבד התוצאה, אבל דיבר על בראון וניבו שהצטיינו ועל רפי מנקו שרשם דקות טובות בהגנה ובריבאונד לפני שהסתבך בבעיית עבירות. שאלתי אותו איך בעיית העבירות (6 שחקנים עם 3 עבירות או יותר) השפיעה על ניהול הרוטציה שלו, והוא הודה שזה השפיע, אבל לא פירט על החלטות ספציפיות. מכאן עלינו חזרה לאולם, מה שמביא אותנו אל המשחק השני של הערב.

הפועל ירושלים – הפועל חיפה 77- 73

שחר: לפני המשחק האוהדים של הפועל חיפה העלו שלט לזכר הילדים שנרצחו בפיגוע ליד שכונות רמות בירושלים ביום שישי. הקהל המקומי של הפועל ירושלים הגיב במחיאות כפיים.

עמיחי: כאמור, עלינו חזרה לאולם ממסיבת העיתונאים, בערך 10 דקות לפני תחילת המשחק השני, ככה שהספקתי לצלם מעט מאוד בחימום. הנה למשל, בתמונה כאן מתחת, המאמן הסרבי של ירושלים, אלכסנדר דז'יקיץ', מתדרך את הפורוורד מרקס מאיירס.

מהלך המשחק: ג'סטין טילמן עלה בחמישייה של חיפה בבכורה בקבוצה, יחד עם אנתוני היקי, קאדים אלן, עמית שמחון ושון ג'ונס, והוא זה שקלע את הנקודות הראשונות במשחק. היקי הוסיף 5 רצופות וזה כבר 7- 0, לפני שספידי סמית של ירושלים, שעלה בחמישייה יחד עם לוי רנדולף, אור קורנליוס, מרקס מאיירס וזאק הנקינס, הגיב בשלשה משלו. סמית הוסיף עוד 2 ושמחון ענה בשלשה, אבל נקודות של רנדולף והנקינס צמצמו ל-10- 9.

ג'ונס והיקי קלעו עבור חיפה אל מול 4 רצופות של רנדולף ושלשה של היקי העלתה את חיפה ליתרון 4. סמית קלע 2, שמחון והיקי הגיבו מהצד השני, קרינגטון קלע 2 ונענה בשלשה של שמחון וקאדים אלן קלע 2 מהקו כשדז'יקיץ' הכניס את נועם יעקב, אחד מהפרוספקטים הישראלים המוכשרים ביותר שמושאל ממחלקת הנוער של וילרבאן. יעקב מיד הלך לסל וסיים בסל ועבירה, וקבע את תוצאת הסיום של הרבע – 26- 20 לחיפה.

שחר: היקי ברבע מטורף, קולע מאיפה שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה, זה נובע הרבה מהחולשה ההגנתית של ספידי סמית שגם בצד ההתקפי לא הצליח, כולל זריקת איירבול הזויה משלוש. במהלך הרבע קאדים אלן (ששיחק בעבר ב-NBA) ירד לספסל והחליף מילים עצבניות עם שרון דרוקר המאמן אבל עשה מה שנאמר לו. הוא קצת איבד את עצמו במהלך הרבע.

עמיחי: היקי ושמחון קלעו 20 משותפות ברבע (12 ו-8 בהתאמה) ובינתיים ירושלים לא מצאו פתרון הגנתי מולם. כמו כן, הזדמנות ראשונה שלי לראות את הכישרון של נועם יעקב, ויהיה מעניין לראות האם וכמה דקות הוא יקבל ואיך הוא יסתדר בהגנה על היקי ואלן, הגארדים היוצרים הבכירים של חיפה.

מהלך המשחק: אלן הוא הראשון לקלוע ברבע השני, ושוב יעקב לוקח אחריות בירושלים ומדייק פעמיים מהקו. הנקינס מוסיף 4 רצופות ומצמצם ל-2 בלבד, אבל טילמן הגיב ב-2. בלייזר דייק מהקו פעם אחת ונענה בסל של וויל ריימן לפני שהנקינס עשה גם כן 1/2 מהקו. אלן סחט עבירה בשלשה ודייק פעמיים, בלייזר הגיב ב-2 מהקו, ואז החל רצף של קצת יותר מדקה ללא נקודות, כחלק מ-2:45 דקות בלי סל שדה, עד שטילמן שם 2 ושלח את דז'יקיץ' לקחת פסק זמן.

הנקינס קלע 4 רצופות וצמצם את הפער ל-2, ושוב קיבלנו רצף החטאות עד שריימן קלע ונענה בשלשה של רנדולף. היקי ענה בשלשה משלו, שהייתה 3 הנקודות הראשונות שלו ברבע, ואילו אור קורנליוס המשיך את רצף השלשות וקבע 41- 40 לחיפה בסיומה של מחצית ראשונה צמודה וקשוחה, אבל לא מרשימה התקפית.

שחר: קודם כל הקהל היה מדהים, משני הקהלים. הם לא הפסיקו לעודד והיה ממש כיף לראות את זה.
הפועל חיפה הגיעה למצבים טובים יותר והצליחה לדחוף חזק יותר, דבר שעזר לה ליצור את היתרון. ההגנה על הגארדים הייתה מצויינת והחבורה באדום התקשתה לקלוע.
הפועל ירושלים הייתה נראית לי תלויה מדי וללא כיוון. אמרתי לעמיחי במחצית שאם לא יגיע שינוי מהר הם אבודים, וצדקתי.

עמיחי: בהפסקת המחצית שחר עבר לשבת לידי, אחרי שאת עבודתו בסטטיסטיקה הוא סיים בחלק הראשון, ושוחחנו קצת על מה שראינו בארנה במשחק וחצי שכבר היו עד כה. ירושלים ניסו לנצל את הרוטציה הקצרה של חיפה והפעילו המון לחץ על מובילי הכדור, אבל לצד פעמים שזה תקע את ההתקפה החיפאית, היו כמה מהלכים שבהם זה אפשר לחיפה יותר ממה שהם הצליחו להשיג בהתקפה העומדת.

מהלך המשחק: המחצית השנייה מתחילה בדיוק איפה שעצרנו לפני רבע שעה, כלומר החטאות והגנות חזקות. טילמן ושמחון קלעו לפני שרנדולף הגיב עם סל ועבירה. טילמן שוב קלע ונענה בשלשה של סמית, ואחרי זה הנקינס הוסיף 2 ונתן לירושלים יתרון ראשון במשחק. אלן וסמית קלעו 2 עבור כל צד, וזה 50- 49 לירושלים, כששוב ההגנות הן אלו שמכתיבות את הקצב.

שלשה של שמחון החזירה את היתרון לחיפה ופרצה פתאום את הסכר שהוביל לריצת 12- 0 חיפאית, שכללה 2 שלשות של וויל ריימן, ופתאום זה 11 הפרש לטובת אלו שנסעו רחוק כדי להגיע למשחק. דז'יקיץ' הכניס את נועם יעקב, דקה לסיום הרבע, והוא מצא את בלייזר שדייק פעם אחת מהקו (מספיק כדי לרשום ליעקב אסיסט). הכדור הבא הלך להנקינס שקלע פעמיים וקבע 61- 53 לחיפה לקראת 10 הדקות האחרונות.

שחר: בשלב הזה אמרתי לעמיחי שהמשחק אבוד. אין לירושלים תקווה ביכולת הזאת. אם דז'יקיץ רוצה שתהיה להם תקווה לחזור למשחק הוא חייב לתת דקות לנועם יעקב. הוא עשה הגנה טובה בזמן שהוא היה על הפרקט וגם עזר והיה משמעותי בצד ההתקפי.

עמיחי: ניהול משחק נהדר של שרון דרוקר, ועל אף רוטציה קצרה של 7 שחקנים בלבד, הוא מצליח להוביל את הקבוצה שלו לעמדה טובה בינתיים. המשחק רחוק מלהיות גמור, ואנחנו מרחק של שני סלי מומנטום ממשחק שיוכרע בשניות הסיום, ושם העדיפות כנראה הולכת לירושלים שניצחו השנה כבר כמה משחקים ככה.

מהלך המשחק: שלשה של שמחון פתחה את רשימת הקלעים של הרבע האחרון והעלתה את ההפרש שוב ל-11, אבל לקחו עוד 3 וחצי דקות עד הפעם הבאה שהרשת זזה בצד הזה של הפרקט. בינתיים, קרינגטון קלע 2 והנקינס ושגב חברו למהלך 4 נקודות, שבו הנקינס דייק 1/2 מהקו ושגב לקח ריבאונד ורשם סל ועבירה. היקי קלע סל קשה במיוחד על ההגנה הטובה של יעקב ונהנה מחטיפה של ריימן כדי לקבוע 68- 59, 5:51 לסיום.

הנקינס הגיב עם 4 רצופות, רנדולף קלע עוד 2, וההפרש ירד ל-3 בלבד לזכות חיפה, אבל היקי הצליח לקחת את יעקב לסל, אחרי כמה ניסונות כושלים, ושם סל ועבירה שהכפילו את היתרון ל-6. שון ג'ונס, הסנטר של חיפה, נכנס עם בעיית העבירות שלו, ומיד נתפס בעבירה חמישית על סל ועבירה של הנקינס, ויעקב מיד חטף, סחט עבירה וקלע 2 מהקו. אלן החטיא וירושלים הלכו למניה הבטוחה, נועם יעקב ששוב סחט עבירה ודייק פעמיים מהקו, וזה 72- 71 לירושלים, דקה לסיום.

היקי לקח על עצמו, אבל הסתבך עם הכדור ושגב הצליח לחטוף וגם לסיים בהטבעה בריבאונד ההתקפה אחרי החטאה של הנקינס. חיפה לקחו פסק זמן והלכו לקאדים אלן שסחט עבירה בניסיון שלשה, אבל בהילוך החוזר ראו שהוא דרך על הקשת, מה שהעניק לו 2 זריקות בלבד, שתיהן מדויקות. היקי כמעט הצליח לחטוף את הכדור, אבל השופטים הורו בצדק על כדור ביניים ו"חץ של ירושלים", כך שחיפה נאלצו לשלוח את סמית לקו, 15 שניות לסיום.

הכדור הראשון של סמית הלך החוצה והשני נכנס, והיקי מוביל כדור בלי פסקי זמן. היקי רק עבר את החצי וקלט את ריימן פנוי לחלוטין בפינה, אז הכדור הלך אליו לשלשה שהלכה קצר והכדור הגיע לנועם יעקב שסגר עניין עם עוד 2 מהקו שהשלימו את מאזנו ל-9/9 מקו העונשין. בסיום – 77- 73 להפועל ירושלים.

קלעים:

הפועל ירושלים: הנקינס קלע 23 עם 10 קרשים ו-3 בלוקים (מדד 38), רנדולף קלע 14 עם 7 ריבאונדים ו-4 אסיסטים, סמית קלע 13 עם 4 ריבאונדים, יעקב קלע 11 ב-1/3 מהשדה ו-9/9 מהקו, ובדקות שלו ירושלים היו בפלוס 19, שגב קלע 5, בלייזר וקרינגטון קלעו 4 כל אחד, קורנליוס קלע 3 ומאיירס לא קלע.

הפועל חיפה: היקי קלע 22 עם 3 חטיפות, שמחון קלע 16, טילמן קלע 12 עם 9 ריבאונדים, ריימן רשם 11 ו-9, אלן קלע 10 עם 4 אסיסטים וג'ונס קלע 2 נקודות עם 3 חסימות. אופק אביטל (16:13 דקות) וגור לביא (קצת פחות מדקה) שיחקו ולא קלעו.

שחר: מה אמרתי לכם – נועם יעקב!!! משחק צמוד וממש כיף (בהתחשב במשחק הראשון). הקהל היה מעולה ופוצץ לי את המוח. יצאתי החוצה והייתי בטוח שנכנסתי למקפיא. שכחתי כמה הקור הירושלמי מקפיא. בדרך שמעתי את האוהדים מדברים על המשחק ונכנסתי איתם לדין ודברים. שאלתי אותם מה הם חושבים על נועם יעקב: "הוא יהיה כוכב. איזה כיף לנו שהוא אצלנו. הוא ילד בן 18 שניצח משחק חצי גמר. מצד אחד היינו רוצים אותו גם בעונות הבאות אבל מצד שני אנחנו בטוחים שהוא יהיה בטופ אירופה בואכה NBA".

על המפגש מול מכבי בחמישי הם הגיבו בצחוק ממורמר: "ראית איך שיחקנו היום? מכבי יאכלו אותנו. ספידי סמית השווה את עצמו לבראון ובראון (לורנזו וג'ייקובן), הוא לא מתקרב אליהם. אנחנו נגיע כדי לעודד אך אנחנו פסימים, נקווה לטוב".

עוד נקודה אחרונה שליוותה אותי לאורך כל הערב – למה לעזאזל יש ילדות מעודדות בלבוש כל כך חושפני?! הן עשו יופי של דברים אבל מה הקשר בין זה לבין הכדורסל?! מעבר לעניין הצניעות (לא חושב שזה עניין דתי אלא תרבותי) זה היה מיותר ולא שייך. אם זה היה בלבוש אחר אולי הייתי מבליג על זה. ועמכם הסליחה.

עמיחי: היה משחק צמוד יותר מהראשון, והקהל ללא ספק הורגש יותר במשחק הזה, גם בגלל שהיו יותר אוהדים במשחק של הפועלים וגם בגלל שהיציע של העיתונאים נמצא כמה שיותר רחוק מהמקומות של אוהדי מכבי ת"א. השיפוט כאן היה מאופק יותר לחיוב במשך רוב המשחק, אבל ברבע האחרון נרשמו 10 עבירות לחובת חיפה, לעומת 4 בלבד של ירושלים, חלקן כאלה שזכו לתלונות כאלה ואחרות. ירושלים שוב זוכים במשחק צמוד, והפרס הפעם הוא גמר גביע בין הפועל ירושלים למכבי ת"א, הראשון מאז 2017.

מסיבת העיתונאים הפעם נפתחה עם הצד המפסיד, ומי שהגיע קודם היה היקי. אפשר לסכם שהוא ניסה להסתכל על הדברים באופטימיות ולהסתכל על הדברים הטובים שהם עשו במשחק, כמו גם על ההחלטה הנכונה שלו למסור את הכדור המכריע לוויל ריימן שהיה פנוי לחלוטין בפינה. היקי נשאל על נועם יעקב ופרגן לו על זה שהוא הוביל את ירושלים לניצחון הזה.

אחרי היקי הגיע שרון דרוקר המאמן והמשיך בגישה האופטימית, תוך כדי שהוא מהלך בין הטיפות ומנסה לרמוז שהוא היה שורק אחרת בחלק מהמקרים בלי לומר שום דבר ספציפי על השופטים או על החלטה ספציפית שלהם. גם דרוקר נשאל על נועם יעקב וענה ש"נועם יעקב היה יוצא מן הכלל, אין הרבה מה להגיד. עשה כל מה שצריך, אם הייתי המאמן שלו הייתי מחבק אותו, הוא אחלה שחקן".

בצד של ירושלים הגיע זאק הנקינס והתייחס בעיקר להגנה שלהם, שהיא הגאווה של ירושלים העונה לדבריו. הנקינס הודה שהם לא פתחו טוב את המשחק בהגנה, אבל התייחס לשיפור שלהם בהמשך בצד הזה של המגרש, שהוביל בסופו של דבר גם למהפך הדרמטי ברגעי הסיום. הוא גם הודה שהם לא שיחקו טוב ויצטרכו לשחק טוב יותר בהמשך.

דז'יקיץ' המאמן הירושלמי היה זה שסגר את המסיבה, והוא פתח בפרגון לחיפה ששיחקו טוב יותר מירושלים לדבריו, ואחרי זה בעיקר דיבר על כך שהם לא שיחקו טוב והצליחו בקושי לצאת עם הניצחון. הוא נשאל על הדקות שהוא נתן לנועם יעקב הצעיר (יליד אוקטובר 2004), וענה שהגיל לא משנה אלא היכולת, ועשה את זה בצורה ייחודית, אז נצטט אותו:

"אל תקראו לו צעיר. הוא בחדר ההלבשה עם קבוצה של מבוגרים, הוא ערום במקלחת, זה שהוא בן 18 או 28 זה לא משנה על המגרש. עם כל הכבוד לשחקנים שלי, ספידי, קורנליוס, ליוואי, זאק, קאדין, כולם היו צריכים להיות טובים יותר. תמיד יש לי שני ג'וקרים, שחקנים שאני יכול לסמוך עליהם, הילד בן 18 ואיתי שגב, וזה עבד. זאת לא הייתה התוכנית, זה שילוב של כמה דברים"

לסיום, אני שאלתי אותו מה הוא יכול לקחת מהמשחק הזה לקראת הגמר נגד מכבי ת"א (חמישי ב-20:45) והוא ענה שלא הרבה, וחזר על זה שהם לא שיחקו טוב וכל השחקנים שלו יצטרכו להרים את היכולת שלהם לקראת הגמר. בגדול, שתי המנצחות לא מאוד הרשימו, אבל קיבלנו משחק אחד צמוד ודרמטי ומשחק שני עם לא מעט דקות טובות וקצב גבוה, ואפשר כמובן לקוות לגמר טוב יותר.