לברון שובר את שיא הנקודות בהפסד לאוהקלוהמה ועוד משחקים בסיקור שלישי חורפי/ דובי ושחר

לא משנה איזה משחק היה ומה קרה בו, הלילה הזה יזכר בתור הלילה שבו לברון עלה למקום הראשון בטבלת הנקודות. ובזה ניגע בהמשך.

דובי עופר האגדי סיקר את שני המשחקים של הקבוצות מניו-יורק בעוד עבדכם הנאמן את היתר.

אורלנדו מג'יק (33-22) 98 – ניו יורק ניקס (26-30) 102

מבושמים מהניצחון על הסיקסרס הגיעו הניקס לאורלנדו, מוכנים ומזומנים להמשיך את המאבק על המקום השישי במזרח מול ההיט.

זה התחיל רע, ניקס ווייז, כשהמג'יק הצעירים מראים לאורחים נחישות מהי, ואר ג'יי בארט מצדו מדגים למארחיו הטלת לבנים מהי. האמת, באמצע הרבע השני, כשאוהד ניקס מסוים התעורר וביקש לנצל את נדודי השינה לצפייה בקבוצת נעוריו, צלף הבן של גרג אנתוני רכזנו בעבר והמג'יק הובילו 26-38, פאק איט, אמר לעצמו, הייתי פה ואני חוזר בשש וחצי לכבוד לברון. הניקס נעלבו, וסיימו את המחצית בפיגור שמונה בלבד, 40-48. בארט לא השתפר, לא, פשוט ת'יבודו הושיב את התחת שלו על הספסל וברונסון ורנדל צמצמו נזקים.

ברבע השלישי רנדל וברונסון ממשיכים לאחוז במקל בשני קצותיו, מצמצמים בהדרגה, ומנגד באנקרו ו-וונדל קרטר ג'וניור שמחים שלא גזרו ציפורניים ונאחזים ביתרון בשארית כוחותיהם. כל זאת עד שעשרים שניות לסיום הרבע בארט מגיש כובע לכותב, צולף שלשה עם הקרש ומשווה בסטייל, 69-69. בום. ניקס אלייב.

רבע אחרון, מו ואגנר מחזיר את היתרון למארחים, בארט ממשיך להזרים כובעים, צולף שלשות, נכנס לסל, נלחם, ועדיין… דקה וחצי לסיום ופולץ, עדיין עצבני שהניקס ניצחו את הסיקסרס (זוכרים שהם בחרו בו תו"כ הפרוסס??? גאד!) ובום… המג'יק בנקודה, 92-93…. ברונסון מחזיר את היתרון לצד הנכון… באנקרו מחטיא… ברונסון לסימס, דאנק, ניקס בשלוש, 39 טיקים… החטאות בכל הכיוונים, וגנר, פראנץ, נכנס, מטביע, ניקס 95-96… ברונסון שם שתיים מהקו, 7 שניות… פולץ כנ"ל, 6 שניות, ברונסון כנ"ל, 5 שניות 97-100… באנקרו על הקו. ראשונה בפנים… מחטיא בכוונה… רנדל על הריבאונד! פאול! ורנדל סוגר עניין מהקו. הניקס מנצחים 98-102 ונצמדים להיט.

ברונסון הוביל את המנצחים עם 25 נק' באחוזים מצוינים, ורנדל לא הרבה אחריו עם 22 נק', 14 ריב' ו-6 אס'. קוויקלי עלה במהירות מהספסל ל-18 נק' עם 32 דקות פרקט, ובארט פילס את דרכו ל-15 נק' ב16-5 מהשדה. יריחו סימס קלע 8 וקלט 9, והוא פה כי השם שלו מגניב והוא קופץ לשמיים אז רואים שהוא מצביע.

בצד המג'יק של הדברים פולץ קולע 21 ומוסר 6, וגנר, פראנץ מוסיף 18 ובאנקרו יורה 16, קוטף 8 ומפנק את החברים חמש פעמים, ומהשדה פוגע רק ב-15-6.

ברוקלין נטס (22-32) 112 – פיניקס סאנס (26-30) 116

זוכרים שדווין בוקר נפצע בכריסטמס והסאנס התפרקו לרסיסים? אז מספר 1 בכתום חזר אחרי 21 משחקים על אזרחי, ושמח לגלות איש אחר בכתום, גדול מאוד, שלפחות כרגע נראה שניצל את הזמן להתקדמות. הסאנס מנצחים משחק תשיעי ב-11 משחקים ושוב מסתכלים למעלה.

הנטס מצידם, עדיין ללא דוראנט הפצוע ודינווידי ופיני סמית שטרם הצטרפו, שמחו לקבל חזרה את בן סימונס. כלומר שמחו עד שראו את האוסטרלי משחק. ביג בן הסתפק בצמד נקודות ושישה אסיסטים ב-27 דקות על הפרקט. אבל היי, הוא לפחות זרק פעמיים שלמות מהשדה!

קאם תומאס, לעומת זאת, הפך לשחקן הצעיר ביותר שקולע 40+ בשלושה משחקים רצופים, והלילה 43.

המשחק עצמו, בטח רציתם לדעת, היה צמוד במשך שלושה רבעים, למעט בריחה של הסאנס אחרי ההפסקה שהנטס מיהרו לסגור. בתחילת הרבע המכריע הסאנס רצים 2-12, ותשע וחצי דקות לבאזר נשענים לאחור עם 83-96 נאה.

שנייה, מבקש טי ג'יי וורן, זוכרים שלפני 9 שנים בחרתם סקורר בדראפט… ופעם אהבתם אותי ואז נפצעתי וכאלה… קבלו.

אז וורן מוביל מתקפת נגד, מצמק ל-93-96, ואז 95-98, והכל וורן מייד, וזיעה קרה מתחילה לבצבץ על מצחי האורחים, למרות השמש.. דווין בוקר לעזרה!!

הנה הבוקר קולע… ואז אייטון… ושוב בוקר.. ואייטון… וורן לא מוותר, גם לא בוקר. דו קרב הגאנרים נמשך. 2:24 לסיום. בוקר מעלה ל-97-109. וורן מחזיר מהקו. קאם תומאס כנ"ל. ואז עוד שתיים… 1:12 לבאזר. 109-103… הנטס בקאמבק… מה יגמר קודם, הזמן או היתרון…? ברידג'ס מחטיא, אייטון ריבאונד, אייטון דאנק… קאם מצמק ל-105-111, 51 שניות… ואז עוד שתיים, ועוד שתיים… 109-112, 11 שניות לסיום…! בוקר על הקו. מכדרר, נרגע, מחטיא פעמיים! אוניל ריבאונד… תומאס… פאול, 7 שניות… שם שתיים! 111-112! עבירה מהירה על כריס פול. 6 שניות. CP3 מדייק פעמיים… קאם תומאס, עבירה. 4 שניות. שם את הראשונה, מחטיא את השנייה, אייטון נלחם, אייטון משתלט, תומאס עבירה, 3 שניות והאיש הגדול מתכבד לסגור את הסיפור מהקו. הסאנס מנצחים 112-116 ומסתכלים למעלה בתקווה.

אייטון עם שיא קריירה של 35 נק' מוביל את המנצחים ומוסיף 15 קרשים, ברידג'ס מוסיף 21, בוקר חוזר עם 19 ב-15-6 מהשדה, וגם מוסר 6 וקוטף 4 ב-26 דקות, וכריס פול פולע 9, מוסר 12 וחוטף 5 מידי מארחיו ההמומים.

בצד המאוכזב הנטס מפסידים בפעם השלישית בארבעה משחקים, למרות ה-43 של תומאס, וה-17 של קלקסטון ו-וורן. הסנטר מוסיף 13 ריב' ו-3 חטיפות. ובן סימונס. גאד איזה פלופ.

נ"א פליקנס (27-29) – אטלנטה (28-27): 107-116

כבר ברבע הראשון הפער הגיע לדו-ספרתי אבל ההוקס צימצמו ועלו ליתרון עוד באותו הרבע. רבע שני צמוד נגמר ביתרון זעיר של הפליקנס. במהלך הרבע השלישי היתרון חוזר לדו-ספרתי ומכאן הפליקנס מצליחים להחזיק את היתרון ולסיים את המשחק בניצחון.

אינגרם קלע 30, מקולום 21 לצד 7 אס', מרפי 16 ואלנצונס 16 לצד 14 רב', ג'ונס עם 11.
בהוקס – בוגדנוביץ' עם 22 מהספסל, מארי 19, יאנג 16 בנק' ובאס'. קולינס 15 וקאפלה 13.

ממפיס (21-33) – שיקגו (28-26): 89-104

רבע ראשון בשליטה מוחלטת של ממפיס מקפיצה אותם ליתרון דו-ספרתי שהולך ומצטמצם לקראת הרבע השלישי, בו שיקגו לוחצת על הדוושה ועולה ליתרון. הרבע נגמר ביתרון 3 אדום.
סל רודף סל ואנחנו בשיוויון 82. מכאן הגריזליז יוצאים לריצת 22-7 עד סוף המשחק ומוסיפים לעצמם ניצחון נוסף.

ג'א קלע 34 ומסר 7, ג'ארן ג'קסון קלע 24 חסם 5 וחטף 2, ביין 17, קלארק 13 נק' ו-13 רב'.
בשיקגו – ניקולה קלע 28, קטף 17 מסר 6 וחטף 3. לוין הוסיף 24, איו דוסומו 14 נק'.

דנבר (17-38) – מינסוטה (28-29): 112-149

התפוצצות של דנבר ברבע הראשון הובילה לניצחון קל.
הרבע הראשון התחיל דווקא ביתרון של הזאבים, ואחרי כחצי רבע התוצאה הייתה 13-14 לטובת דנבר. פסק זמן של מייק מאלון הובילה לשחרור הנצרה – ריצת 6-35 של דנבר, 19 מהם של פורטר ג'וניור (ו-6 אס' של יוקיץ'). הובילו ליתרון 30 בסיום הרבע הראשון, משם הפער נא בסביבות ההפרש הזה.

פורטר סיים עם 30, גורדון 24 נק' 8 אס' 4 חט' ו-2 חס'. יוקיץ' 20 נק' 16 אס' ו-12 רב'. קנצ'ר 12 וקק"פ 11.
גרזה 19, עם 9 רב', אדוארדס 19, ריד 11, ריאן ומינוט עם 22 מחולקות. וראסל 10.

ל.א לייקרס (25-30) – אוקלוהמה (28-26): 133-130

כל המשחק סבב סביב השאלה האם לבברון ישבור את שיא הנקודות או לא. כבר במחצית הראשונה הוא נתן הצהרת כוונות, קלע 20 נק'. גם בצד השני שג"א וג'אי ווילאמס החליטו לתת הופעה וקלעו 19 ו-15 בהתאמה. אוהקלוהמה פתחו מבערים ברבע השני ובמחצית הם הובילו ב-10.

במחצית השנייה כל כדור הלך ללברון שקלע וקלע וקלע עד שהגיע הרגע הזה:

"תודה שנתתם לי להיות חלק ממשהו שתמיד רק חלמתי עליו" אמר לברון בזמן החגיגות.

והיה גם משחק, אוקלוהמה פתחה פער 12 עד אמצע הרבע האחרון. הלייקרס ניסו לצמצם אך השליטה המשיכה, 1.19 לסיום הפער עמד על 9. ריצה זריזה של הלייקרס לא הספיקה ובברלי מצמצם לשלוש רק בשביל התוצאה.

שג"א סיים עם 30 נק' ו-8 אס', ג'יילן וויאלמס עם 25 נק' 7 רב' ו-6 חט'. גידי 20, מוסקלה 16, ג'ו 15 וגאילן ווילאמס 14.
בלייקרס – לברון עם 38, לצד 7 רב' ו-3 חט'. ווסטברוק 27 נק' 8 אס'. הצ'ימורה 14, דיוויס 13, ושרודר 10.

ובנימה אישית –

אודה על האמת, מעולם לא אהבתי את לברון.

במיוחד מאז 'ההחלטה'. המופע הזה היה ראוותני מדי ולא מכבד. חוץ מזה, מי בכלל אוהב את הקבוצה המועדפת, אנדרדוג שולטים.

כאוהד שיקגו מתוסכל באותם שנים, הוא היה האויב המר ביותר שלנו. הרסנו לו את רצף הניצחונות בעונה הסדירה ותמיד מצאנו דרך לתסכל אותו, אבל כל עונה מחדש הוא תסכל אותנו חזרה בפלייאוף.

עם השנים התחלתי לחבב אותו, במיוחד אחרי הזכייה בקליבלנד.

החזרה מפיגור בסדרה והמאמץ העילאי, כן וגם הדמעות עם הגביע, ריככו את השנאה אליו.

הוא שחקן היסטורי, אין פה ויכוח. לא משנה איפה הוא ממוקם, הוא אי שם בדיונים.

הלילה או בהמשך השבוע הוא כנראה ישבור את שיא הנקודות בכל הזמנים, ואם יש מישהו שמגיע לו זה לברון ג'יימס. 20 עונות, ברובם המוחלט גם מעל 65 משחקים, וכל משחק הוא נותן 100%. מדי פעם הוא דואג לעוף, מדי פעם איזו שלשת ניצחון, אבל תמיד נותן הצגה.

מזל טוב מלך. זכית בזה.

לפוסט הזה יש 91 תגובות

      1. חחח. יניב נסגרנו כבר על מה זה טענת איש קש?
        חשבתי משום מה שגילור כתב את הפוסט הזה.
        הייתי מאד סקפטי שלברון ישבור את השיא הזה. הוא יעבור אותו בקילומטרים…

        1. כנ"ל.
          מתחת לפני השטח התחושה שלי שאם הוא לא ישיג עוד אליפויות הוא יהיה חייב לעבור את קארים כדי להתקרב לג'ורדן.

        2. חחח,איזה נוסטלגיה.חייב להגיד שהרגשות שלי בתור הייטר היו הרבה יותר עוצמתיות מבחינתי מאשר עכשיו שאני כבר לא הייטר .
          ולגבי איש הקש אני עדיין טוען שלא עשיתי שם איש קש והתייחסתי למה שהבנתי מהפוסט 🙂

    1. זה שנפסידו במשחק זה לא קשור לצ'וקר!!! אז אצנם הוא היה די צ'וקר, אך מאז דברים השתנו והוא הוביל שלוש קבוצות לארבע אליפויות, וסגלי שלוש הקבוצות האלו היו פחות טובות מאשר הסגל של הלוחמים באליפויות של דוראנט, כולל הסגל של מיאמי.
      4 פעמים נבחר לתואר ה-MVP של העונה הסדירה וסה"כ נבחר 13 פעמים לחמישייה הראשונה של העונה ו-17 פעמים לאחת מחמישיות העונה (אחת לשלישית), נבחר 5 פעמים לחמישיית ההגנה הראשונה ופעם אחת לשנייה (נראה לי שהיכולת שלו טובה יותר מזה אך לא תמיד השקיע בהגנה כפי שיכול היה אלא לפי הצורך – כך התרשמתי לפי מה שקראתי אך גם אם זה לא נכון הוא עדיין שחקן על מהגדולים ביותר), 4 פעמים השחקן המצטיין של הגמר כשב-2016 הוביל את שחקני שתי הקבוצות בכל חמשת הנתונים העיקריים, היחיד בכל הזמנים שהגיע לכך ולו פעם אחת וכן בגמר אחד שהפסיד השיג ממוצע ט"ד בסדרה, וגם כאן הוא היחיד דהגיע להישג זה בגמר כלשהו.
      אפשר לדבר הרבה על מגרעותיו וחסרונותיו ושהוא שיקוץ ושחצן גדול ואגומאניאק וכדומה, אך בכל הקשור ליכולות בכדורסל הוא אחד הגדולים ביותר בכל הזמנים וראוי לחמישיית כל הזמנים. אצלי הוא בחמישייה לצד בירד בעמדות הפורוורדים ואיתם בחמישייה מג'יק ומייקל וגם וילט.

  1. תודה דובי ושחר לא שאני לא מעריך את לברון באמת עושה רושם של בן אדם נחמד. נגיד. מה שהכי מעצבן אצלו זה ה: "אני הגדול בכל הזמנים" . אני העיזה. אז יש לי חדשות בשבילך אתה לא קובע את זה הקהל קובע את זה. ואתה לא. ממש לו. 20 עונות בליגה רק 4 אליפויות שהושגו בחלקן בחוסר התחשבות אנושי מהמעלה הראשונה העפת שחקנים… שום דבר אורגני ואמיתי. אתה לא הגדול בכל הזמנים. מייקל ראשון ומבחינצי סטף אחריו
    טוב לא חשוב. מה שחשוב זה איזה כייף זה לראות את דנבר השנה הם ממש מסוכנים זה יהיה גמר מטורף דנבר נגד בוסטון אני חושב שדנבר יקחו.
    איזה כייף לראות את פיניקס מתחברת יכול להיות שמה שאיטון היה צריך זה את זה … להבין שזהו הקבוצה עליו. הפציעה הזאת של בוקר עלולה להביא להם אליפות. אני מודה שאני פריק של ברידגס ואיטון וההופעה של איטון היום 35 נק באחוזים מטורפים זה מה אני חושב עליו אני אוהב את היעילים האלה

    1. אתה מתכוון לקהל ששוב בחר בו ראשון לפני כולם?
      .
      (לא שזה משנה את דעתי שקארים מסתכל על כולם מלמעלה. תרתי משמע…)
      .
      גדול השחקנים של דורו.
      מספיק טוב לטעמי, והדבר היחידי שבאמת מאפשר השוואה.
      .
      4 אליפויות. 4 פיינלס mvp. לא יודע, בשביל צ'וקר זה לא רע…
      (צריך להזכיר שבדרך פגש את מי שאתה מגדיר כשני רק לג'ורדן + דוראנט)

      1. אין איש שעורר בי יותר יחסי סלידה-הערכה מאשר לברון , בעצם אולי קובי גם היה כזה עבורי(ושניהם בקבוצה שאני אוהד מה שבכלל העצים את זה) ולמרות זאת מסכים עם מה שכתבת בנוגע ללברון. נכון שהעונה הייתה תחושה שהשיא זה הדבר שהכי חשוב לו ועדיין גם פה המספרים שלו בגיל 38 מטורפים.

    2. סטף בכח מצב שהוא ובכל עולם אינו טוב מלברון אלא פחות טוב בבירור!!! הוא היה המצטיין רק בגמר אחד כשלברון היה המצטיין בארבעה גמרים. גם כמנהיג לברון גדול יותר. גם בהשוואה של אותו מספר שנים ללברון יותר הישגים ותארים.
      לברון בבירור השחקן הגדול ביותר בתקופתנו ולא סטף ולא דוראנט, שגם הוא לפני סטף, לא מגיעים אליו!!!

  2. יוקיץ' 20 נק' 16 אס' ו-12 רב'
    זה הכל????
    הגאון בשנתו הכי טובה באין בי איי מסדר טריפל כמעט כל משחק. השיאים בסכנה והיחידי שיתחרה איתו בעוד שנתיים שלוש על שיא הטריפלים יהיה הדונקציץ בשר מדאלאס. שניהם ישברו לדעתי את השיא של ראס תוך מספר שנים וטפו נגד עין רעה.
    הג'וקר פשוט תופעת טבע מופלאה במדבר שנהייה מהאין בי איי.
    קונה עוד שנת MVP ממנו בתנאי שטייטום יניף את גביע לארי אובראייאן בסוף.
    🙂

    1. אגב, עם 94 או 95 טריפלים היום הוא עובר עוד השנה את לברון וקיד אם הוא בריא. היעד הבא מג'יק עיניים של מומי, אבל זה בשנה הבאה.

  3. לברון עם שיא מדהים ועונה קל הלייקרס הלכה כפות, הרבה זמן לא ראיתי הגנה כזאת חלשה, הלייקרס חייבת בסוף העונה להטריד את לברון וגם את דיוויס ולצאת לבנייה חדשה בלי הטפיל שהרס כל חלקה טובה (זה העסקה שמביאים את לברון אליפות אחת או שניים והרס העתיד לשנים). גם מהמרגרינה העונה לשם דיוויס הייתי נפטר
    .
    לנטס יש בעיה רצינית, אין להח שום מסה מתחת לסל אייטון מעולם לא נראה כל כך טוב בזכותם, ממש ילד מול בוגרים.

    1. מאז שהדוקטור ג'רי באס הלך לעולמו הלייקרס הם כבר לא "הלייקרס".
      הבלחה חד פעמית ב-2020 (תודה ללברון שהצליח להביא לקבטץוצה את דייויס)
      כל השאר פח.
      אז שיעבירו את לברון,
      ללברון זה יעשה רק טוב. הלייקרס ימשיכו להראות כמו חיקוי חיוור לניהול של סרבר בעונותיו הגדולות…

      1. זה נכון חלקית.ללייקרס יש מערך סקאוטינג נהדר וגם הבחירות שהם בחרו יצאו סך הכל בין שחקנים מצויינים(אינגרם,רנדל)לשחקנים טובים כמו ראסל(למרות שהוא בירידה בשנתיים האחרונות) בול,קוזמה לבין שחקני רוטציה טובים כמו הארט,זובאץ. רוצה לומר הבעיה העיקרית של הלייקרס זה חוס4ר סבלנות ושצריך להשיג תוצאות כאן ועכשיו

  4. תודה, חברים!
    .
    נתחיל בחלק החשוב של משחקי הלילה –
    בוקר חזר! שיהיה בריא הילד, ושיחזור לכושר מהר ככל האפשר.
    .
    אייטון. שוב נראה כמו מבוגר מול ילדים, כאשר מולו אחד מהפתעות העונה, קלקסטון.
    זה לא "רק" העובדה שקלע 35,
    זה איך הוא קלע אותן. בדומיננטיות שמשלבת יד רכה מהמיד ריינג'. מתחילים לראות ניצוצות של הפוטנציאל האדיר.
    .
    כן, ויש גם אחד, לברון. בפער, הגדול בדורו.
    הוא עושה בגיל 38 דברים ששחקנים אחרים לא מצליחים לעשות גם בשיא הקריירה.
    שחקן חד פעמי.

  5. סופר חשוב לכם מן הסתם החזרה של בוקר. נשארה השאלה עם אפשר להחיות את כריס פול שהעונה חווה את הדעיכה שאני חשבתי שתגיע כבר לפני 3 שנים וכהרגלי טעיתי.

          1. גיא אתה מרגיש טוב?
            קיוותי ל2 שורות מסודרות,כריס פול לפני ואחרי הפציעה ממוצעים אחוזים מכל הטווחים יחס אסיסטים איבודים.
            אבל מעל הכול..פתחת סוגריים מבלי לסגור😱
            איזה מין ocd זה?

            1. אני מתלבט אם אני בעד, חצי בעד או נגד טרייד על פול. לא קל…

  6. לברון במזרח – 8 גרמים רצופים.
    לברון במערב – מחוץ לפלייאוף, זכייה בטורניר קיץ באורלנדו, סיבוב ראשון, מחוץ לפלייאין(!), כרגע מקום 13
    הגדול בכל הזמנים…

    1. הנרטיב על הבועה –
      סליחה, אבל זו נטו דמגוגיה.
      הלייקרס איבדו ביתיות אותה הרוויחו ביושר בגלל הבועה.
      הם גם שרפו את העונה אחר כך עם הפגרה הקצרה ביותר בתולדות הליגה.

      1. כשהייתי ילד היה טורניר שנקרא "אליפות הפועל" והיו לפעמים שנימשחקים באותו יום. זה היה כיף, בסוף היה גביע. הייתי בן 11 וזה היה יותר אינטנסיבי ממה שהיה בבועה
        🙂

        1. תצפה שוב בסדרות של הלייקרס מול ההיא והנאגטס ותכתוב את אותו דבר בלב שלם.
          .
          לקחו ללייקרס את הביתיות,
          וגרוע יותר –
          לקחו להם את כל העונה שאחר כך
          (מזה קל להתעלם כאשר הנרטיב מנגן)

  7. סיקור משובח של הטאג טים הכי טוב ברביעי
    נראה לי שיריחו סימס יהיה השחקן האהוב עלי בליגה אחרי טאקר.
    גו גו יריחו גו
    🤣
    וכבוד גם ללברון. גם לא אוהב אותו אבל מכבד אותו. אישיות חרא ושחקן גדול.
    מזכיר לי את אלון מזרחי
    🤣

  8. יוקיץ', דרך אגב.
    לא נשארו מילים.
    מגאוני הכדורסל המיוחדים שנראה כאילו יש הילה מסביבם,
    כישרון כל כך מיוחד שהוא פשוט מסנוור.
    .
    הרשימה שלי כוללת את פיט מארביץ', לארי בירד, מג'יק ג'ונסון, דראז'ן פטרוביץ', ג'ייסון קיד, סטף קרי ואחד יחיד ומיוחד, יוקיץ'.
    (להבדיל חלק מהרשימה, ליוקיץ' יש בנוסף לגאונות גם מספר יכולות כדורסל מרשימות שכנראה יזכו אותו ב-mvp נוסף)

    1. ברשימה שלי יש גם את האקים עם כל הפייקים המטורפים שלו. אני לא מת על לראות סנטרים אבל הוא היה עושה על רגל הציר את מה שקיירי/סטף עושים בכדרור.

  9. ברכות ללברון, שחקן כדורסל מוערך, ובן אדם שהוא כולו fake.
    נראה לי שהוא כבר הפנים שהוא לא הולך לקחת אליפות עם הלייקרס,
    ורומז לטרייד עתידי.
    שימו לב לראיון שלו ב-TNT אחרי המשחק.
    הוא מעיד על עצמו שהוא יכול לשחק עוד 2-3 עונות
    ויכול לתרום לריצה לאליפות לכל אוסף של שחקנים ולכל קבוצה…

    https://youtube.com/clip/Ugkxxbls46TQTk2-eJFRHHJkP9nf62inZt2y

  10. ברכות ללברון. מניח שבקיץ נראה שהוא עשה קעקוע של עז או משהו בסגנון (הרי קעקוע של המלך ג'יימס כבר יש לו).
    עשרות מיליונים ברחבי העולם אוהבים ומעריצים את לברון, וזה לא מתחיל לגרד את האהבה העצמית שלו (לא שאצלי זה היה אחרת, במקומו).
    תודה רבה על הסיקור

  11. תודה על הסיקור.
    לברון אחד השחקנים שהציגו כושר קליעה עקבי למשך הכי הרבה זמן וזו תוצאה ישירה וצפויה של זה. זה נכון גם לקארים וגם לקארל מלון – ובגלל זה גם הם איפה שהם היו.
    .
    הNBA ממש מהיר בשנים האחרונות ויכולות הקליעה של שחקנים הפכו לכמעט חסרות תקדים. אפשר לדבר על קשיחות/הגנה אבל את יכולת הזו לתקוע סלים משום מקום עם יד של שומר על הפנים אי אפשר לזייף.
    יש כרגע 7 שחקנים שקולעים מעל 30 למשחק, שזה גם די חסר תקדים לדעתי.
    אז הנה שאלה: מי יישבור את שיא 100 הנקודות של ווילט? האם זה יכול לקרות העונה?

    1. לפני הטרייד על קיירי הייתי אומר לוקה.
      אבל בכללי בשביל זה צריך לשחק 48 דקות משהו שאף אחד לא עושה וכנראה לא יעשה בקרוב.
      אז אני מהמר נגד.

  12. לגבי בן סימונס. הבעיה העיקרית שלו היא בראש. הבעיה המנטלית הורסת לו את הכדורסל כי יכולות יש לו עם המגבלה ההתקפית. הוא שחקן עם חכמת משחק וראיית משחק גבוהים עם מסירה משובחת וריבאונדר נהדר ומגן מצוין. כל זה לא יכול לבוא לידי ביטוי יציב עם אופי עלוב כמו שלו וחבל מאוד שזה המצב.

  13. מזל טוב לברון👏👏👏👏
    אוהבים אותך בגלל היכולת שלך.
    מזלזלים בך כדי להוריד מהגדולה שלך.
    אתה שיקוץ , ואפילו גדול השיקוצים, אבל אתה מביא קבלות אדירות והיסטוריות במשל 20 שנה.
    גם אלה שלא במחנה לברון, לא יכולים שלא לדרג אותך טופ 3 עם קארים ומייקל. ואם עושים זאת זה נטו באופן אישי נגדו.
    אתה רחוק מסיכום הקריירה שלך, אז מיותר לעשות סיכומים.
    פשוט תמשיך כמו שרק אתה יודע.
    בשיקוציות, מוחצנות שאופייניות רק לך, אבל עם יכולת של מפלצת כדורסל ששועטת לעבר ההיסטוריה.
    מברוכ על השיא😀

  14. מברוק ללברון.
    שימשיך לשבור שיאים אישיים תוך כדי עוד הפסד ועוד הפסד ועוד הפסד.
    קובי מתהפך בקברו.
    העיקר שנגמרה הסאגה הדבילית הזו.
    כל הכבוד לאמריקאים שהפכו את ליצן החצר לאל.
    והלייקרס נראים כל כך רע גרררררר
    ——————————————————
    אני מאד מבסוט מהניקס

    1. חחח, העיקר שהבאת את קובי…השחקן שעשה את מופע הפרידה / פולחן האישיות הגדול בהיסטוריה של הליגה לאורך עונה שלמה בזמן שהקבוצה מפסידה ומפסידה ומפסידה. שלא נדבר על אקורד הסיום בו הוא ירד אמנם מנצח עם 60 נקודות במשחק חסר משמעות.

      1. לא רואה מקום להשוואה, קובי שיחק בקבוצה חלשה להחריד עם מלא צעירים ואף שחקן בכיר אחר, ללא כל שאיפות, ויכל להתרכז בכיף בעונת פרידה אישית ולאף אחד לא היו טענות כלפיו.
        לברון משחק עם שני הול אוף פיימרס שדרש, והטריד את כל הצעירים ונכסי הקבוצה עבורם, קובר את עתיד הלייקרס לזמן רב קדימה.
        הוא משחק לא בקבוצה שכולם ידעו שהיא נמושה, אלא בקבוצה שנתנה הכל ל"כאן ועכשיו" עבורו, ורבים ראו בה ועדיין רואים בה קונטנדרית וכוח משמעותי במערב ("רק אם…").
        הוא לא בעונת פרישה וגם לא קרוב לזה, ועדיין במקום להתרכז בלהפוך אותה למנצחת כבר 2 עונות הופך את זה למופע הטראקר האישי שלו ופסטיבל מתמשך של חגיגת מספרים אישיים.

        1. גם על קובי התלוננו רבים שקבר את הלייקרס בשביל האגו שלו והחוזה שלו (שלא בצדק לטעמי). לא משווה בין שתי הסיטואציות רק את הטענות כלפי הפסטיבל מסביב – לא יודע למה זה לגיטימי יותר להפוך עונה שלמה לפסטיבל כשאתה מפסיד כל הזמן לעומת המקרה הזה. לזכות לברון יאמר שהוא מנסה לנצח רק שהלייקרס באמת אנדראצ'יבינג באופן קיצוני. כן זה הרבה בגלל הבחישה של לברון בענייני הפרונט אופיס.

          1. שיבואו בטענות למי שנתן לו אותו. זה פרס על מפעל חיים.
            זה לגיטימי יותר כי כמו שאמרתי – לא היו לקבוצה ציפיות ועל מה לשחק, הסגל היה של נמושה מוחלטת וזאת הייתה עונת פרידה מהסמל.
            לחלוטין לא המצב של עכשיו, שמדובר בקבוצה שציפו ממנה לרבות ועשתה טריידים גדולים כדי להתחרות כאן ועכשיו (בתמורה לעתיד), והיא אנדראצ'יברית נוראית. ואין פה שום עונת פרידה אלא סתם חגיגה אישית של שכיר חרב.
            תראה את הריאיון שאופיר הביא:
            https://www.youtube.com/clip/Ugkxxbls46TQTk2-eJFRHHJkP9nf62inZt2y
            אין לו בושה, בשיא החגיגה הוא מציע את עצמו לקבוצות ופרנצ'ייזים אחרים, ומשתין לחברי קבוצתו ולאוהדים בפרצוף.
            כרגיל כשהכל נחרב סביבו בגלל הפעולות שלו הוא זורק את חבריו מתחת לאוטובוס ומנסה לברוח ליעד הבא שישנורר לו אליפויות.
            .
            לא ניתן להגיד לזכותו שהוא מנסה לנצח. הוא לא מנסה לנצח, אלא רק לצבור נק' וליצור הייפ סביבו וסביב השיא.
            אבל זה כבר דיון אחר.

        2. כמו כן קובי שיחק כל חייו בקבוצה והיה סמל לייקרס, זאת הייתה חגיגה לאוהדים מופע הפרידה הזה (לא שאני מצדיק את האנוכיות והאחוזים הרעים אלא רק משווה לסיטואציה הנוכחית).
          לברון הוא שכיר חרב וחוגג רק את עצמו.
          .
          אלה הם ההבדלים (הגדולים).

            1. אבל אל תשכח שזו הייתה חגיגה של כלל הליגה (כמו כאן) שהכינו לו טקס בכל אולם.

        3. זה שדיוויס בכלל בכיוון של היכל התהילה מעיד כמה הליגה נחלשה והפכה פופוליסטית, סתם סתם שחקן, לטעמי האוברייטד בגדול בתולדות הספורט

          1. מספיק לפתוח דף סטטיסטיקה אי לראות אותו משחק, לפני כמה שנים וגם כיום כדמ לדעת שזו אמירה תלושה מהמציאות

      1. מה שהורג אותי זה הקונצנזוס האמריקאי על השטות הזאת. אף אחד מהעיתונאים/שחקנים לא מעיז להעביר ביקורת על האידיוט הזה? על איך שהלייקרס משחקים בהובלת לברון שכל כך זקוק לשיא הדבילי הזה והאישי הזה כשהלייקרס מפסידים? מה, רק אנחנו בפורום מעבירים ביקורת? עד כדי כך אנחנו רחוקים מהתרבות האמריקאית שמקדשת יכולת אישית ומספרים? אף אחד לא מעיז להגיד כלום? לא מבין את זה. חבל לי על המועדון הזה. פשוט ביזיון. זה אפילו יותר מעצבן מהמשחק מול בוסטון שהשופטים גנבו את הניצחון ולברון השתטח על הפרקט כשהוא דופק אגרופיו ברצפה…

  15. ומה אם קארים היה קורע את המעיל, חושף חולצה של אוקלהומה והולך להשיג את התואר בחזרה?

  16. הגואט של הקליר פאת מעולם לא דרך שחקן בליגה שיריבים ושופטים פינו לו את הדרך לסל (לגבי שופטים אולי הארדן מוביל) שהליגה עשתה ככל יכולתה להאדיר ולהעצים אותו על חשבון הכדורסל (מייקל וקובי הואצמו בגלל הכדורסל שלהם לא על חשבון המשחק). בשנים האחרונות במחזה של שחקנים בורחים לצד ומטיילים ורדומים לידו הפך למחזה שבשיגרה. לא נדבר על הבועה שאורגנה לכבודו ושופטים שדאגו לנטרל את דנבר לחלוטין עם שריקות אוויר. לא נדבר שעם סופרסטארים הבן אדם בקושי זכה באליפויות ומיתג את עצמו כאילו עשה הישג אדיר כלשהו חחח.
    רמאי ונוכל שזרק מגינים עם היד שנים וקיבל אנד וואנס אם מגן התנגד לדחיפה ישר לקו.
    איכסה פיכסה

    במערב מאז שעבר לא עשה כמעט פלייאוף חחח לקח איזה אליפות בבועה שאורגנה לכבודו אם היו משחקים עונה שלמה דיוויס היה נפצע וגם הוא כנראה ומוכר לנו שהוא גדול ובלתי עציר לא מעניין אותו כלום חוץ מלשדוד כמה אליפויות לא משנה איפה חחחח איפה הוא ואיפה מייקל קובי סטף שזכו עם הקבוצות שלהם והובילו את הקבוצות שלהם לאליפויות.
    שקץ אמיתי הקטן בדורו אם כבר.
    חוטף תבוסות מקום 13 במערב חחחחח ועוד בוחרים את הדריק הזה לאולסטאר ואנשים פה מדברים על קלוריות ריקות על זאק לאבין בראדלי ביל וכאלה 😂😂🤣🤣🤣

  17. תודה על הסיקור.
    לא מחבב את לברון על ההתנהלות שלו, על השחצנות וההרגשה שהכל מגיע לו.
    אבל מעריך את יכולות הכדורסל שלו. (הוא לא עז וגם לא התיש – אלה מייקל וקארים מבחינתי)
    לא בטוח שאם הייתי במקומו עם הר ציפיות ורעש מגיל 15 הייתי מתנהל אחרת, אבל הוא באמת לוקח את זה לקיצוניות, ואת הכישרון למקום אחר…

  18. אחד השיאים הגדולים בספורט,
    בתחרות עם השיא של בולט ב 100 מטר, אחד השיאים של מסי (אפשר לבחור). אולי גם המאזן של רוקי מרציאנו באגרוף.
    האמת קשה לחשוב על מקבילות.

    שיא שלא יישבר.
    זה כמו לחיות ביום שווילט קלע 100 נקודות או ראסל ענד 11

    1. לא מסכים על השיא של בולט, כן על שיאי מסי או בריידי..
      לא מדובר באירוע חד-פעמי (בולט, ווילט), אלא הישג מצטבר..

      בכל אופן, תחזור לכתוב! געגועים

  19. אני בכלל לא מבין את הקטע של ספירת נקודות רק של העונה הסדירה.
    למה הרשימה היא לא של טוטאל עונה סדירה + פלייאוף?
    מעניין איך נראית הרשימה ככה.

  20. ברכות ללברון, ודווקא ביום ה(נניח) חגיגי הזה אף מילה שמעון קליר פאת טבדי AKA דאנקן שואוסוואגר AKA טריי קליעה חשודה? אפס חיצים? האם מל הטריד אותו מהאתר עבור בן סימונס?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט