אפורים בזריחה / שחר צ'קוטאי

הליגה שלנו מתחלקת לכמה סוגי שחקנים – כוכבים, שחקנים משלימים, שחקני ספסל, שחקנים שנמצאים לגיבוי ועוד. בין כל סוגי השחקנים נמצא סוג אחד שקשה לראות אותו, הוא לא באור הבוהק של הכוכבים, הוא אי שם מאחור באזור האפור. הסוג הזה נותן מעצמו את המירב בשקט מופתי. הכירו את השחקנים הצעירים שבדרכם להיות רול-פליירס מובחרים ואפילו כוכבים.

גארד ואנדרוליט – פוורוד, יוטה ג'אז

8.6 נק' 8.2 רב' 1.2 חט'.

סיפורו של גארד מתחיל במשפחה. הוא הילד הקטן ביותר וכל משפחתו ספורטאים – אביו שיחק כדורסל בקולג', אימו שיחקה כדורסל בקולג', גם אחיו ואחיותיו, כולם שיחקו באופן מקצועי, אז מן הראוי שגם הילד הקטן במשפחת ואנדוילט ילך בעקבותיהם. כבר בתיכון הוא היה בנבחרת הלאומית וזכה עימה במדליית זהב, הוא השתתף באול-אמריקן ומגיל קטן הפוקוס היה עליו. "אתלטי מאוד, מטביע בחסד עליון, בעל מוח הגנתי וריבאונד מעולה" נכתב בדוחות סקאוטינג עליו, הוא בעונתו האחרונה בתיכון העמיד ממוצע 28.5 נק', 13.4 רב' ו-8.8 אס'. הוא היה נחשב לאחד השחקנים הטובים במחזור שלו. קולג'ים רבים חיזרו אחריו אך הוא בחר בקנטקי. באותה עונה הוא שיחק רק 14 משחקים בעקבות פציעות, ובכל זאת בחר לגשת לדראפט. הפוורוד נבחר בבחירה ה-41 ע"י אורלנדו והועבר מיד לדנבר, הוא שיחק שם מעט מאוד וירד לג'י ליג. בהמשך עבר למינסוטה וכבר במשחק הבכורה שלו הוא רשם 7 רב' 6 אס', 3 חט' ושתי נקודות. לאט לאט הוא התפתח ובעונה שעברה הוא קיבל את המקום בחמישייה הפותחת בזכות היכולת ההגנתית שלו, ההתמודדות עם גארדים וגבוהים כאחד.
בקיץ האחרון הועבר ואנדרבליט ליוטה כחלק מעסקת החבילה על גובר.

העונה הוא תופס את תפקיד העוגן ההגנתי. הוא מחליף בהגנה, ומוכן תמיד לבוא לחיפוי. מוטת הידיים הגדולה שלו עוזרת לו למנוע סלים מיריבים, בכל אזור במגרש. אין לו אגו והוא מקבל את מקומו בהגנה. איתו הקבוצה משמעותית טובה יותר בהגנה ובלקיחת רב'. הוא תמיד שם כדי לקטוף או לעשות בוקס-אאוט לחבריו. הוא פלוס גם מבחינה התקפית, הוא מסוגל להריץ מתפרצות וחוסם מעולה.

"אתה חייב להגיע מלא אנרגיה מולו, אנחנו קוראים לו V8, בגלל שהאנרגיה שלו לא נגמרת, הוא רבאונדר טוב, מגן טוב ומציב חסימות בצורה טובה". אמר עליו מאליק ביזלי, חברו לקבוצה. מייק קונלי הוסיף "הוא מטורף, הוא נמצא בכל מקום, אני שמח שהוא איתי בקבוצה כי התעייפתי משלחק נגדו כשהוא היה במינוסטה". מאמן הקבוצה ויל הארדי – "הלוואי שהיה לי מה ללמד אותו, הוא מבין כל זווית, הוא מבין אפילו את התזמונים הקטנים".

השחקן הצעיר (בן 23, באפריל 24) עוד צריך להשתפר בתחום ההתקפי ולהיות פקטור משמעותי יותר, אך כבר עכשיו הוא מצהיר שהוא בא במטרה אחת – לעזור לקבוצה לנצח ולתת את כל כולו.

ניק קלקסטון – סנטר, ברוקלין נטס

11.8 נק' 8.6 רב' 2.3 חס'

בתוך כל הבלאגן שהיה בתחילת העונה בברוקלין עם בקשת הטרייד של דוראנט ולאחר מכן הפיטורים של נאש, הסערה סביב קיירי וחזרתו של סימונס, היה אפשר למצוא נקודת אור ויציבות בחמישייה הפותחת, הסנטר.

הוא רק בן 23, אבל עם ביטחון עצמי בשמיים, ניק (ניקולס) קלקסטון הופך להיות עמוד תווך מרכזי בהצלחה של ברוקלין בחודש האחרון. "אני מרגיש שאני אחד משחקני ההגנה הטובים בליגה, אני מרגיש שאני צריך להיות בשיח על התואר "שחקן ההגנה של העונה", אני לא מקבל מספיק כבוד". אומר ניק ומוסיף: "אנחנו קבוצה מנצחת, המספרים שלי טובים, אני מגן על הטבעת, שומר על 5 עמדות, אני מביא אנרגיה לקבוצה וזה נהדר".

הוא נולד בארה"ב אך אביו מאיי הבתולה ושם גם בחר ניק לשחק. אביו, צ'רלס קלקסטון, שיחק 3 משחקים בליגה לפני שנפלט והלך לשחק מעבר לים. הוא אימן את בנו בבית הספר ודחף אותו להיות הכי טוב שהוא יכול ולהגיע ל-NBA. ניק בעצם מגשים את החלום של עצמו ושל אביו. ניק הצעיר הגיש את מועמדותו לדראפט ונבחר ע"י ברוקלין בבחירה ה-31. בעונות הראשונות הוא עוד השתפשף אך בעונה וחצי האחרונות הוא הפך לשחקן קבוע בחמישייה.

הוא מביא למגרש אנרגיות רבות, הגנה טובה על הטבעת, חוסם מעולה עם תזמון טוב ובעל וסרטיליות שמאפשרת לו לשמור על כל 5 העמדות. בהתקפה הוא חוסם ונותן מקום לשחקנים שעוברים, הוא מתגלגל נהדר לסל (קולע 1.27 נק' בממוצע למהלך גלגול, נתון גבוה ביחס לליגה) ויודע גם למסור בדרך לסל. אגב, הוא עם 74.3% מהשדה, 74.7% אפקטיביות והוא מוביל את הליגה בקטגוריות אלו.

האם אנחנו מגלים כאן כוכב בהתהוות, זה העתיד יגיד, לבינתיים הוא ממשיך להיות פקטור במשחק של ברוקלין נטס.

דאנטוני מלטון – גארד, פילדלפיה סבנטי-סיקסרס

11.8 נק', 4.7 רב', 3.4 אס' ו-2.3 חט'.

מלטון הגיע לליגה עם טיקט הגנתי. הוא נחשב לגארד שומר טוב כבר במדי פיניקס, כשעבר לממפיס היה פקטור הגנתי מהספסל ולצד ג'א מוראנט. וכעת גם בפילי הוא עושה פלאים.

בקבוצה שבה נמצאים הארדן אמביד ומקסי, היתר מקבלים פירורים אך בכל זאת מלטון מקבל את העמדה שלו כ-3&D ועושה את זה בצורה מעולה. בפתיחת העונה הוא עלה מהספסל ולא הצליח להיות פקטור משמעותי ברוטציה, אך כאשר טייריס מקסי נפצע ומלטון נכנס במקומו, ההשפעה שלו עלתה פלאים. אם ב-15 המשחקים הראשונים של העונה הוא קלע 8.9 נק' ב-35% משלוש לצד 1.5 חט', אחרי כניסתו לחמישייה הוא קולע 14 נק' ב-41.5% משלוש לצד 2.5 חט', 4.8 רב' ו-3.4 אס'. "הוא יודע את מקומו" אמר עליו מאמן הקבוצה, דוק ריברס. "הארדן יודע איפה אפשר למצוא אותו. הוא מוצא את הריווח ואת המקום שהוא צריך להיות ופשוט זורק בביטחון". מוקדם יותר העונה, מול הלייקרס הוא קלע 12-8 משלוש בדרך ל-33 נק'. באותו משחק הוא גם הוסיף 7 חט'.

לפוסט הזה יש 13 תגובות

  1. פוסט נהדר שחר. כחסיד גדול של השחקנים האפורים ממש נהנתי לקרוא. ואנדרוליט אחד הפחות מוערכים ביחס לתרומתו, עוד רווח של הג'אז מהטרייד על הבאגט הצרפתי.

  2. פוסט מעניין וחשוב.
    אני אוהב את השחקנים האפורים שתורמים בשקט, מגיע גם להם כבוד והתייחסות נאותה.
    טאקר הוא המועדף שלי בתחום, אבל הוא כבר עם 2 רגליים בקבר😃

  3. נהדר, רק לאחרונה יצא לי באמת לראות את כל השחקנים הללו בפעולה והכתבה הזו משלימה לי פערים, תודה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט