כולם זוכרים את רג'י ג'קסון מעיף שלושה הום ראנס, את הקאמבק המטורף של אריזונה ב-2001, את הפספס הענק של טקסס ב-2011 או את ביל באקנר והכדור שעובר בין הרגליים. ברור. כל אלה היו רגעים ענקיים, גם בזכות הסיפור, אך לא פחות כיוון שהם היו בוורלד סירייס, הסדרה שלשמה נולדנו.

אבל, כדי להגיע לשם, צריך לנצח קודם כל את הדיוויז'ן, ALDS באמריקן ליג, ו-NLDS בנשיונל ליג. וגם בסדרות האלה לא חסרים רגעים בלתי נשכחים. את חלקם רובכם זוכרים, אך יש כאלה שכבר הספיקו לברוח לנו מהראש. אז בשביל זה "שבת בבסיס" פה (בין היתר), כדי לרענן את זכרוננו ברגעים הגדולים של סדרות הדיוויז'ן, בלי דירוג. אתם תחליטו.

כל הבמה של אדגר

השנה: 1995

היריבות: סיאטל מארינרס, ניו יורק יאנקיז

הסיפור: סיאטל של אותן שנים היתה קבוצת קסם. רנדי ג'ונסון, טינו מרטינז, אדרג מרטינז, קן גריפי ג'וניור, ג'יי ביונר, וילד בן 19 בשם אלכס רודריגז. מצד שני, זו היתה תחילתה של בניית שושלת בניו יורק, כשבינתיים הגיעו ברני וויליאמס, פול אוניל, ווייד בוגס, אנדי פטיט, דריל סטרוברי ודייויד קון. ואחד, דון מטינגלי, בעונה האחרונה שלו בקריירה מפוארת.

ב-1995 השיטה היתה: שני משחקים אצל הקבוצה בלי הביתיות, וכל השאר – בצד השני. היאנקיז, שעלו מהוויילד קארד, ארחו את שני המשחקים הראשונים, וניצחו 6:9 ו-5:7 (אחרי 15 אינינגים). את שני הראשונים בסיאטל ניצחו המארינרס 4:7 ו-8:11, והכל היה מוכן למשחק החמישי. 0:1 לסיאטל, 1:2 לניו יורק, 2:2, 2:4 לניו יורק, 4:4 – הולכים לאקסטרה.

ב-11 העליון סינגל של רנדי ולארדה על הראש של הביג יוניט הביא את פאט קלי הביתה – 4:5 יאנקיז – נגיעה מ-ALCS. מתחיל החלק התחתון, היאנקיז עולים עם ג'ק מקדאוול המנוסה, שכבר זרק אינינג וחצי. סינגל של ג'ואי קורה (אח של), עוד אחד של גריפי, סידר את הבמה לאדגר מרטינז. צפו:

בראון. קווין בראון

השנה: 1998

היריבות: סן דייגו פאדרס, יוסטון אסטרוז

הסיפור: הפאדרס והאסטרוז סיימו את העונה במקומות הראשונים של הבית המערבי והמרכזי בהתאמה, כשליוסטון יתרון הביתיות. השיטה השתנתה בינתיים, כששני המשחקים הראשונים היו ביוסטון, לאחר מכן שניים בסן דייגו, ואם יהיה חמישי – הקבוצות ישובו לטקסס. אנחנו מתמקדים במשחק הראשון.

המצ'-אפ, קווין בראון מהצד האורח, רנדי ג'ונסון מהמארח. הביג יוניט, מאז הגיע במהלך העונה ליוסטון, עם ERA של 1.28, רגע לפני שיזכה ארבע עונות ברציפות בסיי יאנג. בראון, כבר בן 33, בעונתו היחידה בסן דייגו, עם 18 ניצחונות ו-ERA של 2.38. אבל עזבו את ג'ונסון, מה קיבלנו מבראון? שמונה אינינגים, שני היטס, אפס ראנס ו-16 סטרייק אאוטס, שיא דיוויז'ן סירייס. הנה האחרון:

טוד פראט? מי?

השנה: 1999

היריבות: ניו יורק מטס, אריזונה דיבאקס

הסיפור: אריזונה סיימה את העונה במקום הראשון במערב, המטס עלו מהוויילד קארד. בניו יורק כיכבו רובין ונטורה, אדגארדו אלפונסו, ג'ון אולרוד ומייק פיאצה, באריזונה? שוב רנדי ג'ונסון, פלוס לואיס גונזאלס, סטיב פינלי ומאט וויליאמס.

שני המשחקים הראשונים באריזונה הסתיימו בתיקו (4:8 למטס, 1:7 לאריזונה), וההכרעה עברה לניו יורק. אחרי 2:9 מוחץ במשחק השלישי, המטס חלמו לסגור עניין ולהימנע מנסיעה מיותרת למדבר. הקבוצות הלכו לאקסטרה אינינגס במצב של 3:3, ואז, אחרי שוונטורה נפסל, עלה התופס המחליף, טוד פראט, ונכנס להיסטוריה של שיי סטדיום:

פדרו? רליבר?

השנה: 1999

היריבות: בוסטון רד סוקס, קליבלנד אינדיאנס

הסיפור: אותה עונה, צד שני של המפה. האינדיאנס עלו לפלייאוף מהמקום הראשון, בוסטון מהוויילד קארד. הרד סוקס הציגו קבוצה בהנהגת פדרו מרטינז, נומאר גארסייפארה, דרק לואו וטרוט ניקסון. האינדיאנס? רוברטו וסנדי אלומר, מאני רמירז, אומאר ויזקאל וג'ים תומה האדיר. תוסיפו את ברטולו קולון ודייויד ג'אסטיס, זו היתה אחת הקבוצות הטובות בהיסטוריה של המועדון.

האינדיאנס ניצחו בקליבלנד שניים, בוסטון השוותה בבית את התוצאה, כולל 7:23 מפלצתי אחד. גם המשחק החמישי החל כקרב יריות, עם 2:5 לקליבלנד, שהפך ל-5:7 לאורחת, ושוב – 5:8 לאינדיאנס. בוסטון חזרה למשחק, ועלתה ל-8:11, כשהבולפן שלה הולך ואוזל. פדרו, שעזב את המשחק הראשון אחרי ארבעה אינינגים בשל פציעה, היה שם למלא את החסר: שישה אינינגים, נו היטס, שמונה קייס, מול ההתקפה המפחידה בליגה. העונה הזו, אגב, תסתיים ב-סיי יאנג שני ברציפות שלו.

ה-פליפ

השנה: 2001

היריבות: ניו יורק יאנקיז, אוקלנד את'לטיקס

הסיפור: וואו איזה סיפור. עונת 2001 היתה קצה השושלת המפורסמת מניו יורק, עם מייק מוסינה, רוג'ר קלמנס, אורלנדו "אל דוקה" הרננדס ואנדי פטיט בפיצ'ינג, דרק ג'יטר, ברני וויליאמס, טינו מרטינז ופול אוניל (בשנת פרישה) בהתקפה. אוקלנד? הקבוצה הגדולה של בילי בין, עם האחים ג'יאמבי, ג'וני דיימון ומיגל טהאדה בהתקפה, מארק מאלדר, ברי זיטו וטים האדסון בפיצ'ינג.

אוקלנד חזרה מניו יורק עם 0:2 מהדהד, ומשחק מספר 3 הפך להיות חיים או מוות ליאנקיז. על המאונד – מייק מוסינה, ששיתק את הקבוצה ממול. גם זיטו עצר את ניו יורק, למעט הום ראן של חורחה פוסאדה. אך המהלך של המשחק / העונה היה באינינג השביעי.

ג'רמי ג'יאמבי על בסיס ראשון, שני אאוטס, טרנס לונג חובט – דאבל לרייט פילד. ג'יאמבי טס (מטוס פייפר, אבל טס) לכיוון הבית, בידיעה שזה משחק שכל ריצה בו קריטית. שיין ספנסר פספס במסירה שלו את ה-קאט אוף, והכדור הגיע לאיזור שבין הבסיס הראשון להום פלייט. משום מקום הגיע השורט סטופ, אחד, דרק ג'יטר, והשלים את מה שמכונה The Flip:

מי הבוס? טוני

השנה: 2001

היריבות: אריזונה דיבאקס, סיינט לואיס קארדינלס

הסיפור: גם את עונת 2001 סיימו הדיבאקס ראשונים, כשהפעם הקארדינלס היו אלה שהגיעו מהוויילד קארד. אריזונה פחות או יותר אותה הקבוצה, בתוספת קורט שילינג האדיר וטוני וומאק החמקמק. הקארדס הציגו את הרוקי אלברט פוהולס, לצד ג'ים אדמונדס וסקוט רולן, כשלישייה אדירה.

אחרי 1:1 בשני המשחקים הראשונים, ו-2:2 בהבאים, הקבוצות חזרו לאריזונה לקרב על כל הקופה. רג'י סנדרס קבע 0:1 למארחת, ג'יי.די דרו השווה בשמיני. תשיעי תחתון, דני באטיסטה בבסיס שני, טוני וומאק, שעדיין לא הביא אף רץ הביתה לאורך כל הסדרה, חבט:

פאדג' עומד בשער

השנה: 2003

היריבות: פלורידה מארלינס, סן פרנסיסקו ג'איינטס

הסיפור: הג'איינטס סיימו את 2003 עם 100 עגול בעמודת הניצחונות. המארלינס, עם ה-91 שלהם, התגנבו דרך הוויילד קארד, כל הדרך לתואר. בקבוצה מהמערב כיכבו בארי בונדס, ג'ייסון שמידט, מרקיס גריסום וג'יי.טי סנואו, בצד שני? איוואן "פאדג'" רודריגז היה המנהיג, פלוס דונטרל וויליס, לואיס קאסטיו, ג'וש בקט וחואן פייר.

הקבוצות המריאו מסן פרנסיסקו במצב של 1:1, המשחק השלישי היה סופר דרמטי, עם 3:4 לפלורידה באינינג ה-11 (הג'איינטס עוד הובילו באותו האינינג), כשפאדג' היה זה שחתום על הסינגל המנצח. גיים פור יצא לדרך. ולאחר שהן החליפו מהלומות, הקבוצות נכנסו לתשיעי העליון, סן פרנסיסקו חובטת, ביתרון 5:7 לפלורידה, שהצטמצם ל-6:7. תמונת מצב: שני פסולים, ג'יי.טי סנואו על בסיס שני, וג'פרי האמונד חובט סינגל. ואז:

קאמבק מהסרטים

השנה: 2005

היריבות: יוסטון אסטרוז, אטלנטה ברייבס

הסיפור: ב-2005 הברייבס סיימו את העונה במקום הראשון, ופגשו בדיוויז'ן סירייס את האסטרוז, שהגיעו מהוויילד קארד, בזכות יתרון של משחק בודד על הפיליס. באטלנטה כיכבו צ'יפר ואנדרו ג'ונס, ג'ון סמולץ וטים האדסון, מהצד השני קיבלתם את אנדי פטיט, רוי אוזוולט ורוג'ר קלמנס, פלוס לאנס ברקמן וקרייג ביג'יו.

אחרי 1:1 באטלנטה, האסטרוז תפסו פיקוד על הסדרה עם 3:7 גדול בבית, והכל היה מוכן לגיים 4. אך דווקא הברייבס היו אלה שפתחו חזק, עם 0:5 בחמישי ו-0:6 שהחזיק עד לשמיני. יוסטון התעוררה בזמן, עם גראנד סלאם אדיר של ברקמן בשמיני ועוד הום ראן בתשיעי – 6:6 ענק, ומפה ועד לאינינג ה-18 הקבוצות החליפו אפסים. ואז עלה המחליף, כריס בורק, בחלק התחתון של ה-18…

האחד והיחיד – דוק

השנה: 2010

היריבות: פילדלפיה פיליס, סינסינטי רדס

הסיפור: הפיליס של 2010 הגיעו אחרי שב-2008 זכו באליפות וב-2009 הגיעו עד לוורלד סירייס, חצי שושלת. גם הם וגם הרדס סיימו ראשונים את הבתים שלהן, עם מאזנים כמעט זהים. לסינסי היתה מכונת התקפה מעולה, בהנהגת ג'ואי ווטו, ג'יי ברוס, סקוט רולן וברנדון פיליפס. בצד השני נתמקד בעיקר באחד – רוי "דוק" הלאדיי, אחד הגדולים בדורו.

אנחנו עוצרים מייד במשחק הראשון. Citizen's Bank Park, לעיני 46,411 משוגעים. הלאדיי רשם לעצמו שורה חביבה: תשעה אינינגים, אפס היטס, אפס ראנס, שמונה סטרייקס אאוטס – No Hitter היסטורי, בדיוק בזמן, כש-Walk בודד לג'יי ברוס באינינג החמישי מפריד בינו למשחק מושלם. הסדרה, אגב, תסתיים בסוויפ, אך הפיליס יודחו ב-NLCS מול הג'איינטס, עוד שושלת בהתהוות.

Raul, You're So Cool

השנה: 2012

היריבות: ניו יורק יאנקיז, בולטימור אוריולס

הסיפור: היאנקיז והאוריולס סיימו את העונה הסדירה זו אחרי זו בהתאמה, כשלניו יורק יתרון של שני משחקים. בבולטימור כיכבו אז מאט ווית'רס, אדם ג'ונס, ניק מרקקיס וכריס דייויס. ביאנקיז? רובינסון קאנו, מארק טשיירה, סיסי סבאת'יה, איירוד וג'יטר המזדקנים (36 ו-38 בהתאמה) ואחד, ראול איבנייז, גם הוא לא ילד (40).

שני המשחקים הראשונים, בבולטימור (השיטה שוב השתנתה) הסתיימו כמעט כרגיל ב-1:1, כשאיבנייז כמעט לא משחק. גם את גיים 3 הוא החל על הספסל. באינינג התשיעי, במצב של 1:2 לאוריולס, עם אאוט אחד, העלה המנג'ר של היאנקיז, ג'ו ג'ירארדי, את איבנייז במקום… שימו לב לזה – איירוד. איזה אומץ!

פיץ' ראשון – Ball. פיץ' שני – בום! 2:2, הולכים לאקסטרה אינינגס. התוצאה נשמרה כפי שהיתה עד ל-12 התחתון, שוב, תורו של מיסטר ראול. פיץ' ראשון שהוא רואה – סי יה לייטר. איבנייז הפך לראשון בהיסטוריה של הפלייאוף שמעיף שני הום ראנס במשחק שהוא בכלל לא פותח בליינאפ.

ה-באט פליפ הזכור בהיסטוריה

השנה: 2015

היריבות: טורונטו בלו ג'ייז, טקסס ריינג'רס

הסיפור: 2015 היתה מהעונות היותר טובות של טורונטו במילניום הנוכחי. מקום ראשון בבית, פלוס מפגש מול הריינג'רס, שסיימו ראשונים במערב. ג'וש דונאלדסון בעונת MVP, כשאדווין אנקרנסיון וחוסה באטיסטה משלימים משולש קטלני. מנגד עמדו אדריאן בלטרה, אלווין אנדרוס ופרינס פילדר.

הריינג'רס הדהימו עם 0:2 בטורונטו, כולל ניצחון ב-14 אינינגים. הבלו ג'ייז השיבו מלחמה עם 1:5 ו-4:8 במערב. ואז השתיים נפגשו ל-Do Or Die בקנדה. 0:2 לריינג'רס, 2:2. 2:3 לריינג'רס, נכנסים לשביעי תחתון. זה החל עם שיוויון, ועם שני בלו ג'ייז שעלו על הבסיסים. ואז… בדקה ה-60 על השעון, באטיסטה מקבל כדור…. וגול! ה-Bat Flip שלו אחרי הסווינג נחשב לאחד הזכורים בהיסטוריה של המשחק.

גראנד סלאמי להאווי

השנה: 2019

היריבות: וושינגטון נשיונלס, לוס אנג'לס דודג'רס

הסיפור: כמו כמעט בכל שנה בעשור האחרון, גם ב-2019 הדודג'רס סיימו ראשונים, עם 106 ניצחונות. עוד יום בעבודה. הנשיונלס, שפתחו חלש מאוד את העונה, סיימו כוויילד קארד, מוכנים לקבל בראש מהמפלצת בכחול. או שלא?

הכחולים הציגו את קלייטון קרשואו, קודי בלינג'ר בעונת השיא שלו, מקס מאנסי, ג'אסטין טרנר וקורי סיגר. הנאטס עם צמד אייסים – סטיבן שטרסבורג ומקס שרזר, פלוס אנתוני רנדון, חואן סוטו והאווי קנדריק הוותיק (35).

בנוהל – שני המשחקים בלוס אנג'לס הסתיימו ב-1:1, עם שכפול בשניים הבאים (שוב הדודג'רס מנצחים את הראשון ומפסידים את השני). גיים פייב, הכל או כלום, ב-LA, שטרסבורג מול ווקר ביולר. המארחת עלתה ל-0:3 מהיר, אך וושינגטון מצאה דרך להשוות ולשלוח את המשחק לאקסטרה אינינגס. עשירי עליון, אדם איטון עם Walk, רנדון עם דאבל, עוד Walk, הפעם לסוטו, והנה עולה קנדריק: