מאזן בעונה שעברה: 48- 34, מקום חמישי במזרח.

מאמן: ניק נרס, עונה חמישית בליגה ובטורונטו כמאמן ראשי (מאזן 186-122).

ג'נרל מנג'ר: מסאי יוג'ירי.

רקע:

טורנטו היא מהניסויים המעניינים ביותר שקרו בליגה. 9 שחקנים בסגל שלה הם בגבהים של 1.98-2.08 ועם אורך ידיים בלתי נגמר, טורונטו משחקת כדורסל שנראה position-less. עם שחקנים כמו סיאקאם, אננובי וברנס שיכולים לעשות הכל מהכל, טורונטו משחקת משחק ורסטילי שבו כל אחד יכול לחדור, לזרוק, להוביל מתפרצת ולהחליף בהגנה.

העונה שעברה:

טורונטו התחילה את העונה בצורה מהוססת עם מאזן של 14-17. סיאקם היה פצוע ב13 המשחקים הראשונים, וגם אחרי שחזר לטורונטו לקח זמן עד שהם הצליחו למצוא את הדרך לגרום לקבוצה לעבוד ביחד ולצבור ניצחונות ביחד איתו על המגרש.

כשזה קרה, טורונטו התחילה להפוך לכוח משמעותי במזרח ולהשיג רצפי ניצחונות (8 ניצחונות רצופים בינואר-פברואר) שהביאו אותה למקום החמישי במזרח עם 48 נצחונות שאחד המפתחות שמובילים אותה זה שכל שחקן בחמישייה מעורב בהתקפה, ונותן לפחות 15 נק׳ למשחק.

בפלייאוף, היא פגשה בסיבוב הראשון את פילדלפיה, סקוטי ברנס נפצע במשחק הראשון והחסיר את שלושת המשחקים הראשונים מה שעזר לפילדלפיה לעלות ליתרון של 3-0, ואן וליט גם נפצע בהמשך הסדרה ולמרות ניסיונות החזרה של טורונטו פילדלפיה לא התקשתה בדרך ל4-2 בסדרה.

מה קרה בקיץ האחרון?

הגיעו: אוטו פורטר ג׳וניור (שחקן חופשי מהוורויורס) , חואן הרננגומז (שחקן חופשי מהג׳אז), ג׳וש ג׳קסון (שחקן חופשי מהג׳אז), כריסטיאן קולוקו (בחירה 33)

עזבו: ארמוני ברוקס (שחקן חופשי להוקס), סבי מיכאיליוק (שחקן חופשי לניקס)

בטורונטו יצאו לקיץ די שקט.

החיזוק המשמעותי לספסל הוא ההגעה של פורטר ג׳וניור אחרי עונה טובה בווריורס. פורטר הוא קלעי של בערך 40% לשלוש לאורך הקריירה, בעל מוטת ידיים ארוכה ולכן יוכל להשתלב בהגנת החילופים של טורונטו ונראה כמו תוספת אידיאלית לסגל.

בדראפט הגיע כריסטיאן קולוקו, אך הוא לא שחקן שאמור לתרום בטווח הקצר וככל הנראה לא יקבל דקות משמעותיות.

בסך הכל, אפשר להגיד שטורונטו התחזקו מעט עם ההגעה של פורטר, אך הם יותר בונים על השיפור של השלד הקיים כדי לעשות את קפיצת המדרגה.

מה שיהיה:

חמישייה – פרד ואן וליט, גארי טרנט ג'וניור, סקוטי ברנס, או ג'י אנונובי, פסקל סיאקם.

ספסל – כריס בושיי, פרשס אצ׳יווה, מלאכי פלין, קאם ברץ׳, אוטו פורטר ג׳וניור, חואן הרננגומז, ת׳דאוס יאנג, ג׳וש ג׳קסון.

בעונה שעברה טורונטו הייתה אחת מקבוצות ההתקפה העומדת החלשות ביותר בליגה ולכן הקבוצה ביססה את המשחק שלה על גבי מתפרצות (חמישית באחוז הפוזשנים של מתפרצות) ומלחמה על כל ריבאונד בהתקפה (שנייה בכמות הריבאונדים בהתקפה) וסביר להניח שנראה את הקבוצה ממשיכה באותה הסכמה ללא שינוי גדול בסגל.

המוציאים לפועל העיקריים העונה ימשיכו להיות סיאקם ו-ואן וליט. טרנט הוא סקורר שגם כן יכול לייצר נקודות מחדירות וקליעה, ואננובי נמצא במגמת שיפור בכל עונה בעונות האחרונות, שכן בעונה האחרונה הוא קלע 17 נקודות למשחק. יהיה מעניין לראות האם הוא וברנס יקבלו תפקיד משמעותי יותר בהתקפה העונה וההשפעה שתהיה לזה על ההתקפה של הקבוצה.

סימן השאלה הגדול ביותר בעונה של טורונטו הוא סקוטי ברנס. אחרי עונת רוקי נהדרת שבה זכה בתואר רוקי העונה ונתן לאוהדי טורונטו סיבות טובות לשמור על אופטימיות, הוא מגיע לאתגר העונה השנייה שבה הוא יצטרך לעשות קפיצת מדרגה נוספת כדי שטורונטו תוכל להפוך לקבוצה שיכולה לייצר ריצת פלייאוף מוצלחת.

המקומות שבהם הוא עדיין צריך להשתפר זה הקליעה לשלוש שהוא קלע ב30% העונה, ואת היכולת שלו לייצר מצבי קליעה לעצמו, שהעונה הרבה מהנקודות שלו הגיעו ממתפרצות ופוטבאקים והוא יצטרך העונה לגוון את היכולות ההתקפיות שלו ולהפוך לשחקן שלם יותר.

(סקוטי ברנס, הרבה יהיה תלוי בו העונה)

כדור הבדולח:

תרחיש אופטימי – הקבוצה נשארת בריאה, ברנס משפר את ההתקפה שלו ואת האחוזים לשלוש ונראה כמו הדבר הגדול הבא, סיאקם ו-ואן וליט נבחרים לאולסטאר והקבוצה מצליחה להפוך להפתעה במזרח עם 52 נצחונות ולוקחת את המקום השני במזרח ורצה עד לגמר האזורי.

תרחיש ריאלי – הקבוצה כן משתפרת בזכות השיפור של סקוטי ברנס, אבל עדיין חסר לקבוצה כוכב שייקח את המושכות ויוביל את הקבוצה לרמה של מועמדת לאליפות, הקבוצה מסיימת עם מאזן של 50 ניצחונות ומגיעה לסיבוב השני במזרח.

תרחיש פסימי – סיאקם מתקשה להישאר בריא וזה מייצר קשיים, ברנס לוקה בתסמונת העונה השנייה ולא מצליח לעמוד בציפיות והקבוצה מדרדרת למאזן של 43 ניצחונות שמספיק רק למקום בפליי אין, שם הם מודחים ולא מצליחים להגיע לפלייאוף.