סיכום השבוע בבייסבול: גזרת המזרח רותחת / יוני לב ארי

שישה בתים יש לנו במייג'ור ליג בייסבול. בעוד חודש מהיום תסתיים העונה הסדירה, כשכבר עכשיו ברורה התוצאה בשלושה מהם – מקומות ראשונים ליוסטון אסטרוז, סיינט לואיס קארדינלס ולוס אנג'לס דודג'רס, לשלושתן נגיע בהמשך. אך שלושה בתים אחרים ייצרו לנו את הדרמות, עם קרבות צמודים צמודים.

לא עוצרים. שחקני הברייבס (צילום: sportschatplace.com)

הקרב הדרמטי ביותר מסתמן בנשיונל ליג מזרח, שם הברייבס מאטלנטה סוגרים את הפער מהמטס מניו יורק, כשכרגע ההפרש בין השתיים עומד על משחק בודד. המטס עם שבוע לא משהו בכלל, ארבעה הפסדים ושלושה ניצחונות, שניים מההפסדים – בשני המשחקים האחרונים – לנשיונלס החלשים… תוסיפו לזה נטישה של מקס שרזר באמצע הסטארט האחרון שלו – ותקבלו צרות. הוא, אגב, טוען שהכל בסדר איתו.

להקת סינרגיה

הברייבס, לעומת זאת, עם רצף של חמישה ניצחונות, ופתוחים הלילה סדרה באוקלנד מול האייז החלשים, הזדמנות מצוינת להמשיך במומנטום. מדובר בקבוצה נטולת כוכב על, אך נראה שסך החלקים שם עולה על השלם. השתיים, כזכור, ייפגשו בסדרה הלפני אחרונה של העונה, באטלנטה, לשלושה משחקים שצפויים להיות מרתקים.

האזינו לפרק האחרון בפודקאסט הבייסבול העברי הראשון בתבל

הבית המרכזי, כאמור, בשליטה של הקארדינלס (יתרון של 8.5 משחקים על מילווקי). סיינט לואיס רגילה לשחק בייסבול מצוין בספטמבר, כשהיא מחזיקה במאזן של 1:7 בשמונת המשחקים האחרונים. אלברט פוהולס עשה עוד צעד אל עבר ההום ראן ה-700, כש-אמש הוא העיף את ה-695. יגיע או לא? ופול גולדשמיט? טריפל קראון? כרגע הוא מוביל את עמודות ממוצע החבטות (331.) וה-RBI עם 107, ושלישי בהום ראנס (34, קייל שווארבר מוביל עם 38).

קשה בלי טוני

במערב השליטה של הדודג'רס בלתי ניתנת לערעור, כשלוס אנג'לס מוליכה ביתרון של 19 משחקים (!!!) על סן דייגו שבמקום השני. דווקא השבוע LA נקלעה לרצף הפסדים – שלושה, אך התאוששה מהר עם 1:12 על הפאדרס, וחזרה לנצח שני משחקים ברצף. אז אין מה לדאוג. או שיש? כוכב הקבוצה טוני גונסולין, עם ERA של 2.15, נשלח לרשימת הפצועים, בתקווה שלא מדובר בביקור ארוך.

קשה בלעדיך. גונסולין (צילום: dir.md)

נעבור למירוץ אחר שלושת כרטיסי הוויילד קארד, עליהם נאבקות ארבע קבוצות. הכרטיס הראשון יהיה שייך לקבוצה שתפסיד במאבק בין המטס לברייבס, זה ברור. נכון להיום לברייבס יתרון של עשרה משחקים וחצי בפסגת הוויילד קארד. אך מפה והלאה המאבק פתוח לחלוטין.

אי אפשר בלי מני

הכרטיס השני נמצא כרגע בידיים של הפאדרס. אחרי שישה ניצחונות בשבעה משחקים, סן דייגו נעצרה מעט, כשהיא נכנעת בשני המשחקים האחרונים לדודג'רס. מני מצ'אדו ממשיך בעונה המצוינת שלו, עם ממוצע חבטות 305. ו-26 הום ראנס, מה שמביא אותו ל-OPS מצוין של 915.. הפאדרס יארחו החל מהלילה את אריזונה, עוד סדרה נוחה יחסית.

בלתי עציר. מצ'אדו (צילום: nbcsandiego.com)

חצי משחק דרומה מסן דייגו תמצאו, לא את טיחואנה, אלא את פילדלפיה. הפיליס, שמחזיקים בכרטיס האחרון, נכון להיום, עושים את זה ממש ממש בקושי. שישה הפסדים בשבעה משחקים, חלקם לאריזונה ופיטסבורג החלשות (חטפה 25 ריצות בשני משחקים במדבר), בהחלט לא מסייעים לחבורה מהעיר של רוקי לייצר אחיזה בכרטיס הפרוע. וגם להם לא חסרות צרות, כשניק קסטייאנוס נכנס אף הוא לרשימת הפצועים.

צעד קדימה, שניים אחורה

מי שמסתכלת על הרשימה הזאת מבחוץ היא מילווקי, היחידה שעדיין יכולה להוציא את הפיליס או הפאדרס. הברוורס, שכאמור רחוקים 8.5 משחקים בפסגת הבית המרכזי, נמצאים מרחק 2.5 משחקים מהפיליס ושלושה מסן דייגו. אך ארבעה הפסדים בשישה משחקים לא באמת קידמו את החבר'ה מוויסקונסין לשום מקום…

תחזור, תחזור. קסטייאנוס (צילום: thelibertyline.com)

הברוורס החלו את השבוע עם שתי סדרות נוחות על הנייר: בבית מול פיטסבורג ובחוץ מול הדיבאקס. אחלה צ'אנס לסגור פערים. אך 4:2 זה לא מה שקיוו לו במילווקי. הערב הם יחלו סדרה בקולורדו, עוד מקום שאפשר לצפות לחזור ממנו עם כמה ניצחונות. הברוורס לא יפגשו יותר העונה, לא את הפיליס ולא את הפאדרס, כך שיהיה להם קשה לצמצם פערים. הפאדרס והפיליס, אגב, גם הן לא ייפגשו יותר זו את זו העונה.

אם לא היה את ג'אג'…

באמריקן ליג המצב קצת יותר מורכב. כאמור, הגזרה המזרחית בוערת, ואף אחד לא ראה את זה מגיע. רק לפני חודש וחצי הניו יורק יאנקיז החזיקו ביתרון של 15.5 משחקים על פני טמפה ביי. לפני המשחק אמש ההפרש בעמודת ההפסדים עמד על שלושה משחקים בלבד. הרייז ניצחו את שני המשחקים הראשונים בסדרה, היאנקיז הצילו את כבודם וניצחו את האחרון. וגם זה בשיניים.

זה מה שנשאר, רק סלאגר אחד (צילום: psn.si)

הבעיה של ניו יורק סובבת בעיקר את ההתקפה, כשחוץ מארון ג'אג' אף מחבט לא עושה כלום. דוגמה למצב הגרוע קיבלנו בסדרה בטמפה ביי, כשהיאנקיז השיגו לאורך כל שלושת המשחקים שלוש ריצות. כולן של ג'אג'. וואו. לאורך סדרה שלמה אף שחקן אחר לא הגיע הביתה. ג'אג', אגב, השיג בינתיים את ההום ראן ה-53, וממשיך לרדוף אחרי ה-61 של רוג'ר מאריס.

רבות מי לא תעלה

הבית החם ביותר, כנראה בליגה כולה, הוא המרכזי. הגארדיאנס מקליבלנד והטווינס ממינסוטה, שתיהן מחזיקות במאזן של 64:68, כשרק שני משחקים משם תמצאו את הווייט סוקס משיקגו. וכל זה, איך קרה? בעיקר בזכות רצפי הפסדים של שתי הראשונות. הגארדיאנס הפסידו חמישה משחקים ברציפות, ושמונה מעשרה, כשבכל יום הם מאבדים עוד פיצ'ר לרשימת הפצועים.

מי קוריאה את מי באמריקן ליג סנטרל? (צילום: sportsexclusive.co.uk)

הטווינס, לעומת זאת, לא הרבה יותר טובים, עם שלושה הפסדים בארבעת המשחקים האחרונים. הבעיה העיקרית – שניים מהם היו לשיקגו. אמש מינסוטה ניצחה את המשחק האחרון בין השתיים, ולקחה מעט אוויר לריאות. הערב הם יחלו סדרה בניו יורק אצל היאנקיז המתוסכלים. לא פשוט.

טוני לא רוסה

הווייט סוקס, לעומת זאת, החזיקו עד להפסד אמש ברצף של ארבעה ניצחונות, כשבאחד מהם לקח דילן סיס No Hitter לאינינג התשיעי עם שני אאוטס. אאוץ'. החבורה מדרום שיקגו עוברת התקופה הזאת ללא המנג'ר שלה, כשטוני לה רוסה בן ה-77 נעדר בשל בעיות רפואיות.

דווקא כשהוא נעדר – הם החלו לנצח. לה רוסה (צילום: newsliveflorida.com)

מצ'-אפים עד לסיום העונה? לא מעט. קליבלנד תפגוש את מינסוטה שבע פעמים, ואת הווייט סוקס ארבע. שיקגו, מעבר לארבעה משחקים מול הגארדיאנס תשחק שש פעמים מול הטווינס, כשהעונה מסתיימת עם סדרה בין השתיים בשיקגו. יהיה חם.

מתי האייס יחזור לבייס?

המערב סגור לחלוטין כאמור, כשיוסטון מחזיקה ביתרון של עשרה משחקים על פני סיאטל שבמקום השני. למרות זאת האסטרוז לא ממש עוצרים, עם חמישה ניצחונות משישה משחקים, ובעיקר מחכים שם לראות אם ג'אסטין ורלאנדר חוזר מהר מרשימת הפצועים. הם צריכים אותו באוקטובר, לא היום.

מחכים לך ביוסטון, ג'אסטין (צילום: freep.com)

מה שמעניין במאבק על הוויילד קארד בצד הזה של המייג'ורס, זה שאף אחת מהשלוש שנאבקות בסנטרל לא באמת בתמונה. קליבלנד ומינסוטה רחוקות כרגע חמישה משחקים מטורונטו, שמחזיקה בכרטיס השלישי, כך שנראה ש… משלוש תצא אחת.

מי אנד חוליו….

הכרטיס הראשון נמצא כרגע בידיים של סיאטל, שמחזיקה ביתרון של משחק על פני טמפה ביי, שמחזיקה ביתרון של משחק על פני טורונטו. יותר צמוד מזה? המארינרס הם אולי הקבוצה החמה ביותר בליגה, עם רצף של שבעה ניצחונות, ועם תשעה מעשרת המשחקים האחרונים. חוליו רודריגז, שקיבל חוזה מפלצתי עוד לפני הבר מצווה, לא התרגש מזה וממשיך לייצר בייסבול איכותי.

יש לו הרבה סיבות לחייך. רודריגז (צילום: clubbalipuncak.com)

הרייז, שמכוונים גם לפסגת הבית וגם לוויילד קארד, כמה שיותר גבוה, בעיקר מכוונים לנצח משחקים, וכן, הם די טובים בזה. 1:5 בשישה האחרונים, 3:11 ב-14 האחרונים, ואפשר להמשיך עם זה הלאה לא מעט. אחרי שניצחו סדרה מול היאנקיז בטמפה ביי, הרייז מארחים את בוסטון, ומשם נוסעים לעוד סדרה מול הפינסטרייפס, הפעם בניו יורק. סדרה שעשויה להכריע עונה שלמה. בטמפה ביי מקווים לקבל ממש בקרוב את וונדר פרנקו, שנעדר לאורך רוב העונה, זה יהיה בוסט רציני לקבוצה.

פורמה פורמלית בלבד

טורונטו, כאמור, תופסת את המקום השלישי והאחרון לקלף הפרוע, עם יתרון של שני משחקים וחצי על בולטימור, בקרב תלת ראשי של הבית המזרחי. הבלו ג'ייז נמצאים בפורמה, עם חמישה ניצחונות משישה משחקים, אך זו פורמה עם כוכבית, כשהמשחקים האלה היו נגד הקאבס והפיירטס.

האוריולס, שכבר צוין פה כמה פעמים – לא משנה מה, הם הפתעת העונה, מתעקשים להמשיך לנצח. ארבעה מהחמישה האחרונים, שבעה מעשרה, ושימו לב – הערב (לייבור דיי, הרבה משחקים מוקדמים) תחל סדרה בין השתיים, בטורונטו, וואו, אש. מיודענו, הישראלי דין קרמר, ממשיך ביכולת הטובה, עם ERA של 3.22. השבוע היה לו סטארט אחד טוב (בקנזס סיטי) ואחד פחות (בבית מול קליבלנד).

טבלאות הליגות

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 19 תגובות

  1. תודה יוני
    .
    אני עוקב אחרי כל משחק של קרמר והוא מצוין, גם 2 ראנס ב-6 אינינגס זו פתיחה טובה 🙂
    .
    אפשר כבר להכריז על לה-רוסה כבאסט?

    1. מה זה באסט, לדרוש את הוצאתו מההול אוף פיים לאלתר. לא ברור לי על מה הבלגן, הלוואי עלי בגילו וכו׳ אבל זה עדין אדם בן 77. ולגבי הצלחתו או כשלונו, אני בטוח שזו לא עונה מפסידה ראשונה שלו בקריירה, הוא אולי ניצח יותר מ2500 משחקים, אבל גם הפסיד יותר מ2000 משחקים.

      1. הוא הגיע לקבוצה צעירה בדרכה מעלה כדי להביא אותה להתמודד על האליפות ואחרי כמעט 2 עונות הם בקושי במאזן חצוי. מה זה קשור מה הוא עשה פעם בקריירה? לווייט סוקס היה ברור (כן, כן) שזה לא רעיון טוב להעלות אותו מהאוב, בניגוד לשוולטר למשל

        1. להגי ״אחרי כמעט 2 עונות וכו״ זו הצגה של המציאות שתשרת את הנראטיב, עונה הקודמת הם הגיעו לפלייאוף, בעונה הזו לא. יש לו מניות בזה, ויש דברים שהוא לא ״אשם״ בהם במה שקרה. זה לא הצלחה מסחררת, אין וויכוח, אבל זה לא באסט, הוויט סוקס הם קבוצה עם המון פוטנציאל והיו צריכים יד מכוונת עם נסיון בתחום המימוש, ולה רוסה בא עם קבלות בתחום. אפשר להגיד הצליח יותר, הצליח פחות, אבל באסט? זה לא שהוא קיבל קבוצה שאפשר לאמן בטלפון והוריד אותם ליגה, קצת פרופורציות.

    1. ה70 של מגוויר וה73 של בונדס שרירים וקיימים, אי אפשר למחוק אותם כי הם הושגו במשחקים רשמיים, קבוצות עלו וירדו בטבלה בגלל ההומראנס האלה.
      דבר ראשון, השיאים האלה וגם עוד תוצאות של מגוויר וסמי סוסה הושגו בנאשיונל ליג, כך ששיא האמריקן ליג הוא עדיין 61, משמע אם ג׳אדג׳ יעבור אותו הוא יחזיק את שיא האמריקן ליג, גם אם לא את המייג׳ור ליג, ודבר שני, יש גם את המקום בהיסטוריה, 62 הומראנס יציבו אותו שביעי בטבלת כל הזמנים, וכל הומראן נוסף יקדם אותו בדירוג הזה.
      נכון שזה קצת פחות סקסי מלהיות מלך ההומראנס לעונה, אבל זה עדיין הישג, במיוחד שמאז 2001 אף אחד לא עבר את ה60 (סטאנטון 59 ב2017)

  2. דילן CEASE, האס של הווייט סוקס, היה חובט אחד מ-NO HITTER. ב-9, כשהווייט סוקס מובילים 0-13 נגד הטווינס , ושניים שרופים, מישהו חבט סינגל. הוא שרף את הבא לסיים קומפליט גיים ראשון עבורו.

  3. תודה יוני, המטס בסלאמפ קולקטיבי, היחיד שמתפקד בקבוצה הוא ג׳ף מקניל שממשיך לחבוט 320 ממוצע, השלישי בכל הליגה, אבל בעיקר סינגלים, שזה מעולה אם יש לך רצים על הבסיסים לקדם, אבל אין אז. יש כמה נקודות אור:
    א. המטס יהיו בפלייאוף, השאלה היא מאיזה מקום, כשאף אחד לא מאושר לקבל את הפיליס, הפאדרס או מילווקי להטוב משלוש (גם שזה יהיה בבית), מה שיגרום למטס להתחיל את הסדרה הבאה עם הזורק השלישי או הרביעי, ולהמשיך משמה.
    ב. מה שיורד חייב לעלות, במהלך שבע מאות משחקי העונה כל חובט עובר תקופות שהוא חם ותקופות שהפינגווינים מהקרחון ליד מבקשים שינמיך קצת את המזגן כי הוא מקפיא את כולם, אז אם כ-ו-ל-ם בסלאמפ, משמע שבמהלך השבועות הבאים יצאו כולם מהסלאמפ, שזה נהדר כי זה אומר שבאוקטובר הקבוצה תהיה כולם בפורמה.
    ג. החודש האחרון הראה שהמטס בנו לעצמם שלישייה ברוטציה עם דהגראם, שרזר ובאסיט שיכולה לנצח גם את הדודג׳רס ירום הודם, ואם שלושת אלה פלוס קראסקו יגיעו טפו טפו לפלייאוף, אז יש בהחלט על מה לדבר. קראסקו חוזר מפציעה, שרזר חטף כאבים בצד, אבל מסתמן שהוא לקח את הכאבים למאחורי הקלאב האוס ואיים עליהם שאם הם לא נרגעים לא יהיה טוב. זה צריך להחזיק חודשיים. לצערי חודשיים זה המון זמן, אבל לא נותר לי אלא להיות אופטימי.

    1. נראה לי שהבעיה העיקרית של המטס אלו הברייבס.
      הכל בסדר עם המטס, אבל הלחץ עושה את שלו ודברים פשוטים שעבדו כל השנה הופכים פתאום למטלה קשה.

      1. לא, אני לא מאמין בדברים האלה, 3 מ10 זה 3 מ10, ביום ראשון אתה משיג 3 מ5, ביום שני 0 מ4, הבעיה של המטס היא שלינדור ואלונזו כרגע בדאון, וששניהם לא פוגעים אז כל הקבוצה בבעיה. בגדול תמיד יש מי שמציל את המצב, פעם זה מקניל, פעם זה קאנה, פעם זה מארטה, פעם זה אסקובר, אבל שהבסיס לא מתפקד, אז יש לך חור שהורג כל ראלי. אבל כאמור מה שיורד צריך לעלות, נקווה שזה יקרה כשהמטס עדיין במקום ראשון.

    1. רימה, רימה. זה שכולם משתמשים זה לא תירוץ, זה גם לא קשור לבייסבול, יש PED בכל הענפים בכל הספורט, מי פחות ומי יותר, אם מישהו חושב שהגופות שמסתובבות בפוטבול נוצרו מהטבע, או שאוסיין בולט מסוגל לרוץ יותר מהר מטובי האצנים בהיסטוריה שהיו על סטירואידים בזמנו יש לי תרופה לשיעול למכור לו. הבעיה היא שהוא נתפס. כפי שציינתי, ג׳אסטין וורלנדר לא נתפס, וברור לגמרי שהוא לא חזר אחרי שנה וחצי בלי לזרוק בכושר הזה בגילו כי הוא הקפיד להתפלל כל סאנדיי ואלוהים אוהב אותו. יש פה עבודה כימית טובה. השאלה היא, אם כולם משתמשים, למה רק טאטיס נתפס. האם הוא נתפס כי הוא זרק ולא נזהר, כי דווקא אותו בדקו כי הוא סלב, כי האנשים שלו לא עדכנו את החומרים שלהם שלא ייתפסו, שאלה טובה. ברור שאם הבייסבול החליטו להוריד הילוך בקטע של הבדיקות ורק להתעסק בשמות הגדולים סטייל קאנו וטאטיס זה ממש לא לעניין.
      בלי קשר, הסרטון שקישרת נוקט בגישת ״א. כולם רמאים וב. הוא לא רימה״, לא בדיוק הדרך הכי טובה לבנות טיעון.

      1. שוב, לא רלוונטי ש"יש PED בכל הענפים בכל הספורט, מי פחות ומי יותר, אם מישהו חושב שהגופות שמסתובבות בפוטבול נוצרו מהטבע, או שאוסיין בולט מסוגל לרוץ יותר מהר מטובי האצנים בהיסטוריה שהיו על סטירואידים בזמנו יש לי תרופה לשיעול למכור לו."
        .
        עם השאר אני די מסכים חוץ מזה שלא התייחסת ללמה לו לקחת משהו כזה שלא באמת עוזר לו וקל לגילוי

        1. אם משהו לא רלוונטי הסבר מה לא רלוונטי בו. הסרטון שציטטת טוען ש״לבייסבול יש בעיה״, אני טוען שזו לא בעיה של בייסבול, ולכן צריך אולי לצאת מהפריזמה. התכשירים שלקח בונדס בכלל נוצרו לאצנים ולכן היו כאלה שלא נמצאו בבדיקות, אבל מצד שני בונדס היה השם הכי גדול ברשימה וזה מה שהוביל את הבדיקה, אחרת לך תדע אם בכלל השימוש שלו היה הופך למידע גלוי או נשאר ברמת החשדות והאיש היה היום בהול אוף פיים. הכל קשור אחד לשני.
          דבר שני, מי אמר שזה לא עזר לו? טאטיס אמנם מקבל כסף גם אם הוא יושב בבית, אבל פה מדובר בפציעת ספורט, לא בשברתי את היד שנפלתי מאופנוע. שלא לדבר על כסף מכל מני חסויות וכאלה שקצת מצריך אותו בהיי לייט ריל של espn ובכלל יש לו צורך לחזור ולשחק, שלא ישאלו בפאדרס על מה אנחנו משלמים לו. וכדי לחזור ולשחק צריך להחלים, וכדי להחלים מהר ולחזור לכושר שיא מהר יותר משהטבע מאפשר, לוקחים סטירואידים. ולמה אני טוען שההסבר שלו ״לקחתי כי היתה לי פטרת״ מופרך? כי אין דבר כזה ״לקחתי״. הרופא שרשם לו את התרופה יודע שיש בזה סטירואיד, הוא יודע מי הלקוח שלו, והוא היה אומר לו. ונגיד לא אמר לו, אתלט ב2022 שלוקח משהו, שלוק מים, בלי לבדוק מה יש על זה? כלומר, אני נאלץ לבחור האם טאטיס עשה משהו ביודעין, דהיינו רמאי, או שהוא אהבל ברמות שביקשו ממנו לכתוב את השם שלו במבחן והוא התלונן שהוא לא למד לחלק הזה. אז ייתכן ואכן מדובר באחד החמורים הגדולים שידעה האנושות, והפציעה הקודמת שלו בהחלט מאששת את הטענה הזו, אבל בהנחה ומדובר באיש שלפחות מסוגל לנשום ולחשוב בו זמנית, וכנראה שהוא מסוגל, אחרת לא היה מצליח להגיע לנקודה בה הוא נמצא, אני לא קונה את זה שהוא, אתלט במאה ה21, לקח תרופה בלי לבדוק מה יש בתוכה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט