אנדרה איגודלה נולד ב-20/1/1984, מה שהופך אותו לשחקן הפעיל השני הכי מבוגר בליגה אחרי יודוניס האסלם, ככה שקצת קשה לזכור את שנות השיא שלו לפני כעשור ואולי גם יותר. זו ההזדמנות להזכיר את השלבים המוקדמים של הקריירה של איגודלה, וגם את אלו ששינו את המסלול שלו והפכו אותו לחלק משמעותי מקבוצה אלופה ולכזה שהיה ב-7 מתוך 8 הגמרים האחרונים.

איגודלה נולד וגדל בספרינגפילד, אילינוי, ושם הוא שיחק בתיכון "לנפייר" המקומי, אותם הוא הוביל למקום השני באליפות התיכונים של אילינוי ב-2002. לאחר מכן, שיחק איגודלה שנתיים במכללת אריזונה, בה הוא היה חלק מהעפלה לרבע הגמר של טורניר המכללות ב-2003 וב-2004 הוא נבחר לשחקן המצטיין של הקבוצה, אם כי הפעם הם הודחו כבר בסיבוב הראשון של הטורניר.

אחרי עונת 2004 החליט איגודלה ללכת לדראפט, שם הוא נבחר במקום ה-9 על ידי פילדלפיה. בעונת הרוקי שלו, איגודלה היה השחקן היחיד של הסיקסרס ששיחק ופתח בחמישייה בכל 82 המשחקים של העונה הסדירה, ואחרי שפילי עלו לפלייאוף הוא גם פתח בחמישייה ב-5 משחקי הפלייאוף שהסתיימו בהדחה בסיבוב הראשון. איגודלה סיים את העונה עם 9 נקודות, 5.7 ריבאונדים, 3 אסיסטים ו-1.7 חטיפות למשחק והראה את הגיוון שלו שהביא אותו לחמישיית הרוקיז.

איגודלה שמר על היציבות שלו בעונה הבאה ושיפר את הממוצעים ל-12.3 נקודות ו-5.9 ריבאונדים, כששוב הוא פותח בחמישייה ל-82 משחקים. הקבוצה אמנם לא הצליחה להעפיל לפלייאוף הפעם, אך איגודלה זכה ב-MVP של משחק הרוקיז באולסטאר כשהוא קלע 30 נקודות והוביל את שחקני השנה השנייה לניצחון, וגם בתחרות ההטבעות הוא השתתף באותה שנה, שם הוא סיים שני בסופו של דבר, לא לפני שהוא קיבל ציון 50 על הטבעה שאסור לנסות בבית (ההטבעה השנייה בסרטון).

באמצע עונת 2007 הועבר אייברסון בטרייד לדנבר, מה שהפך את איגודלה לקלעי המוביל שלהם עם 18.2 נקודות ו-5.7 ריבאונדים ואסיסטים למשחק, אבל לראשונה בקריירה הפסיד איגודלה 6 משחקים והסיקסרס שוב סיימו מחוץ לפלייאוף, בזמן שאיגי היה היחיד חוץ מלברון, קובי ומקגריידי שרשם ממוצעים של 18, 5 ו-5, והביא לקבוצה אופטימיות לעתיד.

ב-2008 כבר החלה להתגבש בפילדלפיה קבוצה צעירה ומוכשרת כשאיגודלה הוביל עם 19.9 נקודות חבורה שכללה גם את אנדרה מילר, ווילי גרין, קייל קורבר, לו וויליאמס, סמואל דאלמברט והרוקי ת'ד יאנג. הקבוצה הזאת זכתה לביקור פלייאוף קצר נגד דטרויט, ואפילו הובילה 1- 0 ו-2- 1 לפני שהפסידה 3 משחקים רצופים והודחה, אבל איגודלה התקשה מול ההגנה הקשוחה של הפיסטונס וסיים עם 13.2 נקודות ב-34.8% אפקטיבי ו-5 אסיסטים על 4.3 איבודים.

הסיקסרס חיפשו להתחזק בקיץ 2008 ואחרי שאיגודלה חתם על חוזה של 80 מיליון ל-6 שנים עם אופציית שחקן בשנה השישית, הם הביאו את אלטון בראנד שאמור היה להנהיג את הקו הקדמי. אולם, בראנד היה בעיקר פצוע, ושוב היה זה איגי שהוביל את החבורה להופעה בסיבוב הראשון של הפלייאוף, הפעם עם 18.8 נקודות למשחק ועם מאזן 41-41 שהביא אותם למקום ה-6 במזרח.

במשחק 1 נגד אורלנדו הוביל איגודלה קאמבק מפיגור 17 וקלע את סל הניצחון וקלע 29 נקודות בניצחון הנוסף במשחק 3, אבל אחרי שלשת ניצחון של היידו טורקוגלו שקבעה שוויון 2 בסדרה, המג'יק הביסו את פילי בשני המשחקים הבאים, ושוב הם סיימו את העונה עם הפסד 4- 2 בסיבוב הראשון. עם זאת, הפסד בסיבוב הראשון עדיף על מה שקרה בעונה הבאה שהסתיימה עם 27 ניצחונות בלבד, עם ג'רו הולידיי הרוקי במקום אנדרה מילר כרכז ועם עונת קאמבק של אלן אייברסון שלא ממש השפיעה.

אחרי שהפסיד 6 משחקים בלבד ב-6 העונות הראשונות שלו, איגודלה החמיץ 15 כאלה בעונת 2011, אבל אלטון בראנד נתן עונה בריאה סוף סוף ולקח לאיגי את תפקיד הקלעי המוביל, ג'רו הולידיי השתפר מאוד בעונה השנייה, לו וויליאמס המשיך להיות השחקן השישי שמייצר נקודות והקבוצה חזרה ליכולת של 2009, ושוב לאותו מאזן חצוי של 41-41, אך הפעם מפגש עם מיאמי של הביג 3 שהסתיים ב-4- 1, כששוב איגודלה יורד משמעותית במספרים האישיים בפלייאוף. באופן אישי, איגודלה נבחר לחמישיית ההגנה השנייה, וזו הייתה הבחירה הראשונה שלו לאחד מהפרסים מאז חמישיית הרוקיז.

איגודלה כבר התחיל לרדת במספרי הקליעה בעונת 2012, אבל דווקא אז פתיחה מעולה של פילי העמידה אותם במאזן 20- 10 כשבחרו את האולסטארים, והוא מצא את עצמו לראשונה במשחק הכוכבים כשחקן המוביל של קבוצת צמרת בשלב הזה. ההמשך היה פחות מוצלח והם סיימו את העונה המקוצרת עם מאזן 35- 31, עדיין מאזן חיובי ראשון מאז עונת הרוקי שלו ב-2005, ומקום שמיני במזרח.

המשחק הראשון בסדרה נגד שיקגו הסתיים בניצחון קל של שיקגו ופציעה לא קלה של דרק רוז, ורבע שלישי של 36- 14 במשחק 2 העניק לסיקסרס את יתרון הביתיות, עליו הם שמרו. איגודלה עמד על 10.4 נקודות ב-33.1% אפקטיבי ב-5 המשחקים הראשונים, אבל במשחק 6 הוא התעלה עם 20 נקודות ב-7/12 מהשדה ו-7 אסיסטים, וגם 2 קליעות עונשין מנצחות שהביאו ניצחון 79- 78 ופעם ראשונה בקריירה שלו שהוא עובר את הסיבוב הראשון.

היריבה הבאה הייתה בוסטון, ומולה איגודלה נראה כבר טוב יותר באופן אישי עם 13.7 נקודות ב-50.6% אפקטיבי, כולל 53.8% מחוץ לקשת. איגודלה גם קלע 10 נקודות ברבע הראשון של הסדרה והוביל את הסיקסרס ליתרון דו-ספרתי, אך בוסטון חזרו וניצחו 92- 91, לפני שפילדלפיה הגיבו עם ניצחון חוץ 82- 81 במשחק 2. בוסטון השיגו חזרה ניצחון חוץ במשחק 3, ומכאן ואילך, כל יתר המשחקים הלכו לטובת הקבוצה הביתית, כולל תצוגת קלאץ' של איגודלה בדקות האחרונות של משחק 4, מה שאומר שבוסטון ניצחו 4- 3 בסדרה.

פילדלפיה חיפשו שינוי בקיץ 2012, וב-10/8/2012 הוא הגיע, שעות בודדות לפני שאיגודלה עלה לפרקט בלונדון, למשחק חצי גמר האולימפיאדה בין ארה"ב לארגנטינה. אותו טרייד מפורסם שהביא את דוויט הווארד מאורלנדו גם שלח את איגודלה מפילדלפיה לדנבר. איגודלה הגיע למועדון עם 9 הופעות רצופות בפלייאוף, אבל כזה שעבר את הסיבוב הראשון רק פעם אחת, ובעונה הסדירה זה היה נראה מעולה כשהם סיימו עם שיא מועדון של 57 ניצחונות.

בסיבוב הראשון של הפלייאוף, דנבר היו נגד גולדן סטייט הצעירים. במשחק הראשון איגודלה קלע 8 בלבד, אך אנדרה מילר קלע 28 ואת סל הניצחון עבור הנאגטס. לעומת זאת, ביתר הסדרה איגודלה קלע 20 למשחק ב-50% מהשדה ולשלוש, והיה אפילו הקלעי המוביל מ-2 הקבוצות במשחקים 5 ו-6, אבל הווריורס ניצחו את משחקים 2, 3, 4 ו-6, איגודלה החטיא שלשת ניצחון פוטנציאלית מהחצי במשחק 3, ושוב פעם דנבר ואיגודלה הודחו בסיבוב הראשון.

עונת 2013 הסתיימה וכך גם החוזה של איגודלה, שנחתם עוד ב-2008, כשהוא בחר לנצל את האופציה שהייתה לו כדי לצאת מהחוזה. מי שקפצו על ההזדמנות הם גולדן סטייט, ואיגודלה חתם שם על חוזה של 48 מיליון ל-4 עונות, אחרי עסקת סיין&טרייד שבה הווריורס ויתרו על אדריאן ביידרינס, ריצ'רד ג'פרסון, ברנדון ראש ובחירות דראפט שהפכו לרודני הוד וג'וש הארט. לראשונה מאז השנתיים הראשונות שלו בליגה, איגודלה מגיע לשחק בקבוצה שלה יש כוכב מובהק, וזה לא הוא כמובן.

בעונת 2014, איגודלה ירד לכמות הדקות הכי נמוכה בקריירה עד כה, אבל שיפר את האחוזים לשיא קריירה דאז של 54.8% אפקטיבי, ובעיקר השתפר בהגנה, מה שהעניק לו מקום בחמישיית ההגנה של העונה. הווריורס שוב סיימו במקום ה-6 במערב, אם כי עם 4 ניצחונות יותר, ובזמן שאיגודלה קלע 13.1 נקודות ב-58.1% אפקטיבי בסדרה נגד הקליפרס, הווריורס התקשו בהגנה ללא בוגוט הפצוע, וגם השינוי שהכניס את דריימונד גרין לחמישייה במשחק 4 לא הספיק כדי למנוע הפסד ב-7 משחקים.

בקיץ 2014 החליף סטיב קר את מארק ג'קסון בתפקיד המאמן של הווריורס, ואיגודלה נשלח לתפקיד השחקן השישי מהספסל. עד אז, איגודלה עלה בחמישייה בכל 758 משחקי העונה הסדירה ו-48 משחקי הפלייאוף בקריירה שלו, אך הפעם הראשונה שסטיב קר העלתה אותו בחמישייה ידועה במיוחד. הווריורס הגיעו לגמר עם תרומה צדדית של איגודלה, שקלע בדאבל-פיגרס רק ב-3 משחקי פלייאוף מתוך ה-15 בדרך לגמר, אבל שם הוא בלט.

כבר במשחק הראשון, איגודלה עלה מהספסל ל-31:39 דקות, 7 שניות בלבד פחות מהשיא הקודם שלו באותו פלייאוף, והוא קלע 15 נקודות. במשחקים 2 ו-3 כמות הדקות שלו עלתה, והוא קלע 7 ו-15 בהתאמה, אבל הווריורס הפסידו את שניהם והיו בפיגור 2- 1 בסדרה. במשחק 4 ראינו לראשונה את חמישיית הסמול בול – סטף, קליי, האריסון בארנס, דריימונד ואיגודלה.

הנוכחות של איגי בחמישייה הייתה חשובה, כי אחרי פתיחה טובה של הקאבס שהובילו 7- 0 ו-16- 9, הווריורס הגיבו עם ריצת 22- 6, ואיגודלה היה הקלעי המוביל ברבע הראשון עם 9 נקודות. ברבע השני הוא לא קלע, אך תרם בהגנה טובה על לברון שעמד על 2/7 מהשדה ברבע. הרבע השלישי היה פחות טוב מבחינת גולדן סטייט, כשסטף, איגודלה ובארנס קלעו 7 כל אחד ודיוויד לי הוסיף נקודה, כך שההפרש ירד ל-6 בסיומו, אבל שתי שלשות של איגודלה ברבע האחרון, ובעיקר ההגנה הקבוצתית שעצרה את קליבלנד על 12 נקודות ברבע, היו מה שהכריע את המשחק, כשאיגודלה וסטף מובילים את הווריורס עם 22 נקודות כל אחד.

משחק 5 היה קרב ישיר בין סטף ולברון. ה-MVP ירה 37 נקודות ב-13/23 מהשדה ו-7/13 לשלוש ולברון קלע 40 עם 14 ריבאונדים ו-11 אסיסטים, אבל איגודלה היה שני רק ללברון בדקות באותו משחק, והוא תרם 14 נקודות, 8 ריבאונדים, 7 אסיסטים ו-3 חטיפות, וזה למרות הופעה של 2/11 מקו העונשין. הווריורס ניצחו את המשחק הזה, וגם את המשחק הבא בו שוב איגודלה וסטף הובילו את קלעי הווריורס, הפעם עם 25 כל אחד.

גולדן סטייט זכו באליפות ואיגודלה זכה בפרס ה-MVP של הגמר במקום פרס האקס-פקטור של הסדרה, בו הוא היה אמור לזכות, אבל הוא פשוט לא קיים. איגודלה היה נהדר בסדרה עם 16.3 נקודות, 5.8 ריבאונדים, 4 אסיסטים ו-1.3 חטיפות ב-52.1% מהשדה, 40% לשלוש ו-62% אפקטיבי, כמו גם 38.5% מקו העונשין, כולל הגנה טובה על לברון שסיים עם המון נקודות, אבל עם 43.1% אפקטיבי, וכל זה עדיין לא אומר שלא היה מועמד טוב יותר מהקבוצה המנצחת.

איגודלה המשיך בשלו בתור השחקן השישי של הווריורס ב-2016, אבל הפציעה של סטף בפלייאוף אילצה אותו לשחק ולקלוע יותר כבר בשלבים מוקדמים, כולל משחקים של 18 ו-22 נקודות בסיבוב הראשון נגד יוסטון. בהמשך הפלייאוף, איגודלה הוקפץ לחמישייה במשחק 7 נגד אוקלהומה, הפעם דווקא במקום בארנס, וכך גם במשחקים 5 ו-6 נגד קליבלנד, פעם אחת במקום דריימונד גרין המורחק ופעם אחת במקום בוגוט הפצוע. הווריורס הפסידו את האליפות, ו"הרכב המוות" נהיה מפחיד עוד יותר כשדוראנט הצטרף בקיץ.

עוד עונה סדירה עברה על איגודלה כשחקן השישי, והפעם ההיעדרות של דוראנט מצמד משחקי פלייאוף אילצה אותו להיות פעיל יותר כבר בסיבוב הראשון, ובמשחק 2 נגד פורטלנד הוא קלע 6 עם 10 ריבאונדים ו-6 אסיסטים לפני שהגיע משחק 3 שבו הוא קלע 16. באופן כללי, הווריורס שייטו בנחת לאורך רוב הפלייאוף, וכך גם איגודלה, עד שהגיע ההפסד הראשון – נגד קליבלנד במשחק 4 של הגמר.במשחק 5, איגודלה נכנס לראשונה בפיגור 20- 14, אבל הוא לא היה פעיל עד לרגע שבו קליבלנד הובילו 41- 33, 1:45 אחרי פתיחת הרבע השני. סטיב קר לקח פסק זמן וחזר עם הרכב של קליי, דוראנט, איגודלה, גרין ודיוויד ווסט, הרכב שהיום יכול להיקרא "הרכב 5 פורוורדים". איגודלה חילק אסיסט לווסט שקלע עוד סל ודאנק של איגודלה הפך את זה לריצת 6- 0 שבהמשך הפכה לריצת 28- 4. איגודלה קלע 8 ברבע השני ועוד 7 ברבע האחרון וסיים בסך הכל עם 20 נקודות במשחק האליפות.

קיץ 2017 הגיע, והחוזה של איגודלה הסתיים, אבל די מהר הם סוגרים את ה-200 מיליון לסטף וחוזה 1+1 חדש לדוראנט, ואיגודלה מקבל חוזה חדש של 48 מיליון ל-3 העונות הבאות. בעונת 2018 הגיעה צניחה קלה ביכולת של איגודלה, בעיקר בקליעה ל-3 שירדה מתחת ל-30% לראשונה בקריירה, אבל סטף התחיל את הפלייאוף פצוע, אז איגודלה הוקפץ לחמישייה ותרם משחקים של 10 ו-14 נקודות נגד הספרס ושיא עונתי בפלייאוף של 15 נקודות במשחק החזרה של סטף נגד הפליקנס.

משחק 3 של גמר המערב בין הווריורס לרוקטס היה חגיגה גדולה עבור גולדן סטייט שניצחו 126- 85 בקלות, אבל איגודלה נפצע באותו משחק. מי שהוקפץ לחמישייה הוא קוון לוני, אבל הווריורס הפסידו את 2 המשחקים הבאים, לפני ש-2 קאמבקים במשחקים 6 ו-7 נגד יוסטון הספיקו למקום בגמר. איגודלה עצמו חזר במשחק 3 של הגמר והספיק לקלוע 8 ו-11 בצמד המשחקים האחרונים של העונה, בזמן שג'אבל מגי תפס לו את המקום בחמישייה.

עוד עונה עוברת וכמות הדקות של איגודלה ממשיכה לרדת, אבל אז מגיע הפלייאוף והווריורס מגלים פתאום שהם לא מספיק עמוקים. איגודלה נאלץ לקחת על עצמו יותר ומסיים את הסדרה עם ממוצע של 10 נקודות למשחק, כולל צמד משחקי 15 נקודות במשחקים 3 ו-6. נגד יוסטון המגמה הקצינה, ואיגודלה השתדרג ל-13.5 נקודות, 4.7 ריבאונדים, 3.3 אסיסטים ו-1.2 חטיפות ב-70.4% אפקטיבי יוצא דופן, והפציעה של דוראנט הקפיצה לו עוד יותר את כמות הדקות.

בגמר המערב נגד פורטלנד נדרש ממנו הרבה פחות, והוא קלע 10 נקודות במצטבר בסדרה, תוך כדי שהוא מספיק לחטוף כדור מכריע במשחק 2, להיפצע במשחק 3 ולהיעדר במשחק 4. לגמר נגד טורונטו הוא חוזר, ואחרי 5 המשחקים הראשונים הוא עם ממוצע של 6.6 נקודות, 5 ריבאונדים ו-4.4 אסיסטים ב-36.1% מהשדה ו-25% לשלוש, כולל שלשה שניצחה את משחק 2, ואז הגיע משחק 6, הזכור בעיקר בשל קליי, ובצדק, אבל גם לאיגודלה היה תפקיד משמעותי.

איגודלה קלע 4 נקודות מוקדמות ברבע הראשון, ואחרי זה תרם 7 נקודות ברבע השני ו-9 ברבע השלישי, כולל שלשה שבאה מיד אחרי הפציעה של קליי. ברבע האחרון הוא לקח רק זריקה אחת, וזה היה סל שהעלה את הווריורס ליתרון 101- 99, היתרון האחרון שלהם במשחק. אסיסט של איגודלה לשלשה של דריימונד, פחות מ-2 דקות לסיום, וההפרש ירד ל-3 בלבד, אבל הם הצליחו רק לצמצם והפסידו את האליפות כשאיגודלה קלע 22 נקודות, הכי הרבה שלו בפלייאוף מאז משחק האליפות ב-2015.

קיץ 2019 הביא איתו הרבה מאוד שינויים בליגה, וביניהם גם אצל איגודלה שהועבר בטרייד לממפיס מסיבות כלכליות, ושם הוא נח חצי שנה עד שהועבר בטרייד נוסף למיאמי, יחד עם חתימה על הארכת חוזה של 15 מיליון גם לעונת 2021 ואופציית שחקן לעונת 2022. בעונת 2020, איגודלה ירד לראשונה מ-20 דקות למשחק, אבל גם אצל קבוצה ומאמן חדשים הוא קיבל את הדקות בפלייאוף. מחוץ לפרקט, וממש בסמוך לטרייד שהעביר אותו למיאמי, איגודלה השקיע כמה מאות אלפי דולרים במניות של חברת זום, רגע לפני פרוץ הקורונה שהקפיצה את המניות של החברה פי 3.

משחק 6 בגמר המזרח נגד בוסטון, זה שהעלה את מיאמי לגמר, היה משחק השיא של איגודלה הפעם עם 15 נקודות ב-5/5 מהשדה ו-4/4 לשלוש. מיאמי הפסידו ללייקרס באותו גמר כשאיגודלה התקשה לבלוט, ובעונת 2021 הוא קיבל מעט יותר דקות בגלל היעדרויות של פציעות וקורונה, אך שוב הוא לא הספיק לבלוט בפלייאוף כשרצף 6 הגמרים שלו הגיע לסיום עם סוויפ שמיאמי חטפו מהאלופה שבדרך מילווקי, כבר בסיבוב הראשון. הייתה לאיגודלה אפשרות להאריך את החוזה בעוד עונה בתמורה ל-15 מיליון, אך הוא העדיף לחזור לגולדן סטייט, כנראה לסיבוב פרישה.

במשחק הפתיחה של עונת 2022, קלע איגודלה 12 נקודות נגד הלייקרס, בלי לדעת שזה יהיה השיא העונתי שלו, אותו הוא ישווה בעוד שני משחקים. הווריורס פתחו את העונה עם 18 ניצחונות ב-20 המשחקים הראשונים, ולאיגודלה היה חלק בזה עם משחק של 10 אסיסטים נגד הפליקנס, משחק של 8 אסיסטים נגד מינסוטה ומקום סולידי כשחקן רוטציה שמקבל 20 דקות למשחק, בהן הוא קלע 3.8 נקודות עם 3.5 ריבאונדים ו-3.8 אסיסטים.

עם זאת, את רוב העונה האחרונה בילה איגודלה מחוץ לפרקט עם פציעות, והוא שיחק רק 31 משחקים בעונה הסדירה. במשחק הראשון של הפלייאוף הוא חילק 4 אסיסטים נגד דנבר, ומיד נעדר מהשני. במשחקים 3 ו-4 הוא עוד הספיק לשחק, אך אז סבל מכאבים בגב ונעדר מיתר הפלייאוף המערבי. במשחק 1 של הגמר הוא חזר, ושוב הראה שהוא עוד יכול לתרום מדי פעם עם 7 נקודות ב-3/4 מהשדה ו-3 אסיסטים, אבל בוסטון השתלטו על הרבע האחרון וגרמו לכך שבכל יתר הסדרה איגודלה שיחק רק 7:06 דקות, ולא עשה כלום מלבד 2 אסיסטים רצופים ברבע השני של משחק 5.

כעת, זמן לסיכום. אנדרה איגודלה בילה ב-NBA 18 עונות עד כה. ב-9 מהן הוא היה בתפקיד של כוכב או כוכב עתידי בקבוצות בינוניות, כשהוא אמנם הופיע בפלייאוף ב-6 מאותן 9 עונות, אבל הוא עבר סיבוב רק פעם אחת, וגם זה בעיקר בגלל פציעה של הכוכב של היריבה. בקיץ 2013, בדיוק נקודת האמצע של קריירת ה-NBA שלו, הוא קיבל החלטה ללכת לקבוצה שיש לה כבר שני אולסטארים (דיוויד לי נבחר ב-2013), והתפקיד שלו יהיה משני, וההחלטה הזאת שינתה את הקריירה שלו ואת ההיסטוריה של הליגה כולה.

בתור אולסטאר פעם אחת ושחקן טוב מאוד בקבוצה בינונית פלוס, קשה יהיה להסתכל על איגודלה כמישהו מיוחד, מכיוון שיש יותר מ-500 שחקנים שונים שנבחרו לאולסטאר בתולדות הליגה, והמון המון שחקני כדורסל מוכשרים. מה שהכניס את איגודלה לספרי ההיסטוריה של הליגה זו הבחירה שלו ללכת לקבוצה שצריכה אותו בתור רול פלייר ולא בתור כוכב, ואחרי זה לממש את זה באופן הטוב ביותר אצל המאמן והקבוצה להם זה הכי התאים.

4 אליפויות, 7 הופעות בגמר, הרבה משחקים ורגעים גדולים בבמות הגדולות ביותר של הכדורסל, הרבה מהלכי קלאץ', לפני ואחרי המעבר לגולדן סטייט, ואפילו תואר MVP של הגמר. כל אלה הם רק חלק מההישגים שהכניסו את אנדרה איגודלה לספרי ההיסטוריה של ה-NBA, כמו גם החברות ב"הרכב המוות" של החמישייה הטובה בהיסטוריה עם סטף, קליי, דריימונד ודוראנט.

במילים אחרות, לכל שחקני ה-NBA יש כישרון כדורסל ברמות קצת שונות, והמסלול של כל שחקן ייקבע גם לפי קבלת ההחלטות שלו והיכולת שלו להבין את הסיטואציה. איגודלה עשה את זה בבחירת הקבוצה וסידר לעצמו תפקיד משמעותי בקבוצה הטובה של המאה ה-21 (לפחות), עשה את זה מחוץ לפרקט והרוויח לא מעט כסף מהשקעות, ועשה את זה גם על הפרקט, שם הוא ידע להתעלות כשצריך כמעט תמיד, בין אם זה ברגעי הקלאץ' של משחקים צמודים, ובין אם זה במשחקים מכריעים.