מאזן: 48-33

מקום: רביעי במזרח (שזה שווה ערך לתשיעי במערב, סתם למקרה שתהיתם)

מאמן – תום ת'יבודו: קבלו אותו גבירותיי ורבותיי, מאמן העונה שלכם – תום ת'יבודו. הסיפור של ת'יובודו כבר הפך לקלישאה ב-NBA. האיש שכמאמן הגנה הפך את יוסטון לאחת מקבוצות ההגנה הטובות בליגה הודות לשימוש במאני בול, עבר לסלטיקס וזכה לקרדיט על האליפות שלהם לא פחות מדוק ריברס. קיבל את ההזמנות הראשונה לאמן קבוצה בעצמו ב-2010 עם השיקאגו בולס, ואלמלא הפציעה של רוז כנראה שכבר הייתה לו טבעת משלו כמאמן ראשי. חולל נס בשנה שעברה כשלקח את שיקאגו הפצועה לחצי גמר המזרח לאחר שעבר את ניו ג'רזי נטס העדיפה בהרבה, עם המשחק שבו הוא ככל הנראה חבט בנייט רובינסון בראש, ועם התאוששותו הסביר לו שהוא מייקל ג'ורדן, והוא בדיוק חטף שפעת וכאב הראש שלו הוא בגלל החום ממנו הוא סובל. העונה, עם רוז ששיחק 10 משחקים בלבד, ועם לואל דנג שנשלח מהקבוצה למעשה בחינם  אחרי 23 משחקים, הוא לוקח את הבולס לאחד מארבעת המקומות הראשונים במזרח. סטטיסטיקת ת'יבודו קלאסית – אין אף שחקן בבולס שמשחק מעל 7 דקות למשחק וקולע בפחות מ-75% אחוז מהעונשין. האיש אגדה בהתהוות.

ג'נרל מנג'ר – גר פורמן: אחרי 11 שנים כסקאוט, עוזר לסגן הנשיא, ואחראי טיפול בשחקנים, מונה גר פורמן ב-2009 ל-GM של הבולס. ב-2011 הוא זכה בפרס מנהל השנה יחד עם פאט ריילי. למה אתם שואלים? בגלל החתמות השחקנים החופיים המצויינות שלו (בוזר, קורבר, ברואר, אשיג, קארט תומאס) ומינוי תום ת'יבודו כמאמן.

חמישייה ראשונה:

PG –נאמברררר 12, קירק היינריךךךךךך (שקט באולם, דקה דומיה לברך של דירק רוז)

סטטיסטיקה: 9 נקודות, ו-4 אסיסטים למשחק, פחות מ-40% מהשלוש ומהשדה בכלל, יחד עם די ג'יי אגוסטין הם ביחד כמעט פוינט גארד סביר לקבוצת פלייאוף (עוד נגיע אליו).

עובדה כיפית: כילד היינריך צפה בוידאו של ג'ורדן כדי ללמוד את יסודות הכדורסל (וכנראה לא למד המון). כשהיה בכיתה ז' הוא נתבקש להגיד מה הוא מעריך שיעשה עוד 10 שנים, הוא כתב שהוא יהיה הגארד הפותח של הבולס. כן, אני יודע, העובדות עליו משעממות כמעט כמו שהוא עצמו שחקן משעמם. הלאה.

SG –נאמברררר 21, ג'ימי, the kobe stopper(אני לא ממציא את זה, זה הכינוי שלו) באטלרררררר:

סטטיסטיקה: 13 נקודות ו-5 ריבאונדים, אחוזים נמוכים מהשלוש, עוד שחקן שאומרים עליו שהדברים שהוא עושה לא נמדדים בסטטיסטיקה. מאחר וזה נכון לגבי כל הבולס (די ג'יי אגוסטין קולע הכי הרבה נקודות בממוצע למשחק שם, אתה חייב לשאול את עצמך איך הם בכל זאת מגיעים למספר נקודות שמאפשר להם לנצח, משהו צריך להירשם בסטטיסטיקה בסוף לא?).

עובדה כיפית: באמא שלכם, איזה כינוי אדיר זה ה-Kobe stopper? חוץ מזה, באטלר לובש מגפי בוקרים, מה שגרם לג'ואקים נואה להעיר שזאת הפעם הראשונה שהוא רואה בחור שחור מסתובב עם מגפי בוגרים, אבל זה עובד בשבילו. הסיפור מאחורי הוא שבאטלר, יליד טקסס, הגיע למארק וכולם התחילו לקרוא לו "קאנטרי". אז הוא אמר לעצמו: אתם קוראים לי קאובויי? אני אראה לכם קאובויי. אז הוא התחיל ללבוש מגפי בוקרים, כובעים, חגורים וכד'. מוזר…

SF – נאמבררררר 34, מייק the natural  (אין לי מושג מה הקטע עם זה), דאנליביייייייייייי

סטטיסטיקה: 11 נקודות, 4 ריבאונדים למשחק, אחוזים טובים מהשדה ומהעונשין.

עובדה כיפית: דאנליבי פעיל בעמותה "seeds of peace", והשתתף במחנה שבו שיחקו יחד נערים ממדינות שונות במזרח התיכון, מה שמעלה את השאלה למה הסיכוי גבוה יותר – שהבולס יקחו אליפות עם דאנליבי כשחקן חמישייה, או שיהיה שלום במזרח התיכון? בין הפותרים נכונה יוגרל נפתלי בנט.

PF – נאמברררר 5, קרלוס, יש לי שם כל כך מגניב לכשעצמו שאני לא צריך כינוי, בוזר

סטטיסטיקה: 14 נקודות ו-8 ריבאונדים למשחק.

עובדה כיפית: בוזר מפורסם באמונותו הנוצרית, ונטייתו לקעקע היבטים שונים שלה על גופו. בין היתר מקועקע על גופו הפסוק:  I can do all things through Christ who strengthens me.

C  – נאמברררר 13, ג'ואקים, ד"ר נו, נוווווווווואה!

סטטיסטיקה: 12.5 נקודות, 11.2 ריבאונדים, 5 אסיסטים (הסנטר המוסר הטוב בליגה, בלי תחרות לטעמי).

עובדה כיפית: נואה נעצר ב-2008 על החזקת מריחואנה ופחית אלכוהול פתוחה במכוניתו בפלורידה, על נהיגה בשלילה ואי חגירת חגורת בטיחות. הוא קיבל קנס של 400 דולר וחצי שנה תנאי. הוא בנו של הטניסאי יאניק נואה, ומיס שבדיה 1978, סיסיליה רוד, אוללה!

ספסל (ה-27 בטיבו בליגה):

די ג'יי אגוסטין: לאחרונה היינריך פותח, אבל אגוסטין הוא השחקן עם ממוצע הדקות הגבוה בבולס, והוא בכושר קליעה מצוין, עם 15 נקודות למשחק, הוא גם השחקן שקולע הכי הרבה בקבוצה. מוסיף גם 5 אסיסטים ואת האחוזים הטובים ביותר מה-3 בקבוצה (41%). בשביל לעבור יותר מסיבוב אחד הבולס צריכים אותו בכושר שיא.

טאג' גיבסון: 13 נקודות ו-7 ריבאונדים למשחק, הגנה אדירה ומלחמה לא מתפשרת מתחת לסל.

טוני סנל: 4 נקודות למשחק ב-16 דקות.

ו… זהו.

זהו?!

חוץ מזה, ג'ימי פרידט, נאזי מוחמד, מייק ג'יימס ורוני ברואר בסגל אבל לא ממש בתכניות. ת'יבודו הולך לפלייאוף עם 7 שחקנים.

סיפור העונה:

סיפור העונה של הבולס עובר בין שני משחקים.

תרחיש האימים הוא ההפסד לניקס, שכבר איבדו עניין בליגה, כשהם קולעים 27% מהשלוש, ובדקות רבות פשוט לא מסוגלים לקנות סל. היינריך קלע 1 מ-6 מה-3 אגוסטין קלע 2 מ-8 וזה היה זה. עם 7 שחקנים ברוטציה לבולס פשוט לא היו אלטרנטיבות.

יומיים קודם, מול דטרויט, אותם 7 שחקנים, קשיחות מטורפת ברבע הרביעי, דחיפת הכדור פנימה פעם אחר פעם בחדירות ומסירות והליכה לקו ל-91% מהעונשין, ויום קליעה טוב של דאנליבי והבולס לוקחים את המשחק.

אף אחד לא ידע בדיוק למה לצפות משיקאגו העונה. שאלת השאלות הייתה כמובן האם חזרתו של רוז מספיקה כדי לקחת את קבוצת הסיבוב השני הזאת כל הדרך אל הגמר.

הפתיחה הייתה מגומגמת, הפסד למיאמי, ניצחון על הניקס ואז שני הפסדים, הראשון לפילדלפיה, שעוד נראתה כמו קבוצת כדורסל בשלב הזה, ולאינדיאנה. אבל משם הבולס יצאו לרצף של 5 נצחונות רצופים, כולל על אותה אינדיאנה, כשדנג מוביל את הקבוצה בנקודות במרבית המשחקים, ורוז תורם 16 נקודות למשחק אבל גם 6 איבודי למשחק.

ואז באה נקודת המפנה של העונה. שיקאגו יצאה למסע משחקי חוץ במערב, שהתחיל עם הפסד בדנבר, שיקאגו המשיכה לפורטלנד, שם רוז נפצע בברכו הימנית. לאחר ניתוח שהוגדר כמוצלח הבולס הכריזו שרוז לא יחזור לשחק העונה.

הבולס גמרו את מסע משחקי החוץ עם 4 הפסדים מ-4 משחקים, ואחרי ניצחון על דטרויט באו שני הפסדים נוספים. ניצחון על מיאמי לא עזר להם לצאת מהמערבולת של הפציעה של רוז, ומיד לאחר אותו ניצחון הגיעו 7 הפסדים מ-8 משחקים ששמו את הבולס בתחתית הליגה.

ב-7 בינואר הגיעה נקודת המפנה השנייה של הקבוצה, כשלואל דאנג נשלח לקליבלנד עבור ביינום ובחירות דראפט, ביינום שוחרר מיד כך שלמעשה דאנג הועבר בתמורה לעתיד. אין לי מידע מיוחד על ההחלטה על הטרייד אבל הנה העובדות של מה שקרה. דנג נפצע לאחר המשחק האחרון במסע משחקי החוץ של שיקאגו. בלעדיו השיגה שיקאגו שלושה נצחונות ב-5 משחקים, היא ניצחה את ברוקלין וממפיס בתקופה הזאת. בסוף התקופה התחילו דיווחים על כך ששיקאגו מחפשת טרייד על דנג, שבוע לאחר מכן הטרייד בוצע.

מאז הטרייד שיקאגו לא הפסידה יותר משני משחקים רצופים, שני נצחנות בשני משחקיו האחרונים של דאנג הפכו לרצף של 5 נצחונות רצופים. בפברואר שיקאגו הוסיפה תשעה נצחונות ב-10 משחקים, והם מגיעים לישורת האחרונה של העונה עם רצף נוסף של 9 ניצחונות ב-10 משחקים.

ההערכה שלי היא, שת'יבודו זיהה, אולי כשדנג נפצע ואולי לפני, שהבולס לא יפסיד הרבה בהגנה בלי דנג והשיטה שלהם תעמוד גם בלעדיו, ושההתקפה יכולה אפילו להשתפר בלעדיו, וכך הטרייד הוא הימור מושכל, אם זה לא יסתדר מקצועית, הקבוצה תגיע לעונה הבאה עם רוז, יותר מקום תחת תקרת השכר ועוד בחירות טרייד לטרייד או לעתיד. אם זה ילך, השמיים הם הגבול.

חוזקות:

עונשין: שיקאגו היא הקבוצה החמישית באחוזי עונשין בליגה, זה יתרון אדיר בעיקר בדקות המכריעות בפלייאוף.

הגנה: שימו לב לזה, שיקאגו היא לא מהמובילות באף קטגוריה הגנתית מקובלת, לא חטיפות, לא חסימות, לא ריבאונד הגנה, שום דבר. אבל מה כן? בכל מרחק שנמדד, למעט קליעות חצי מרחק מטווח מסוים, שיקאגו מחזיקה את הקבוצות שנגדה על אחוז הקליעה מהשדה שהוא אחד מה-5 הנמוכים בליגה. עוד נתון ת'יבודו קלאסי.

אה כן, והיא גם סופגת הכי מעט נקודות בליגה.

חולשות:

עומק: דנו בכך בהרחבה כבר, אז לא נחפור עוד, לשיקאגו אין עומק, ואתה לא זוכה בכלום עם 7 שחקנים, זה פשוט המצב.

יציבות בקליעה מבחוץ: רק 6 קבוצות קולעות פחות טוב מהבולס מ-3, אף אחת מהן לא תשחק בפלייאוף השנה. לשיקאגו אין קלעים יציבים, ובליגה של היום, שבה קשה יותר ויותר להשיג נקודות בצבע, זה יכול להיות ההבדל בין סיבוב ראשון לגמר. אם די ג'יי אגוסטין, קירק היינריך ודאנליבי לא ימצאו את הקליעה שלהם, שיקאגו תמצא את עצמה בחוץ מהר מאוד.

תחזית:

הדחה בסיבוב הראשון. זאת תחזית לא פופולארית אבל אני חושב שהבולס הם אוברייטד בטירוף. אתה לא זוכה בכלום בלי קליעה מבחוץ, אתה לא זוכה בכלום בלי ספסל בפלייאוף. אני חושב שת'יבודו יצר בכישרון רב אשליה, בליגה הסדירה רוב הקבוצות נלחמות קצת פחות, שיקאגו משחקת בכל משחק כאילו שהוא משחק שביעי בגמר, בפלייאוף, כולן יעלו את רמת האינטנסיביות שלהן, לשיקאגו אין לאן לעלות יותר, ולכן היא תעוף מול קבוצה מוכשרת יותר כבר בסיבוב הראשון, לכל היותר בחצי גמר המזרח, והלוואי שאתבדה כי למקרה שזה לא היה ברור מהשורות האחרונות, אני מאוהב במה שת'יבודו עושה ובמה ששיקאגו עושה.

לצערי לפעמים, בעיקר ב-NBA, זה פשוט לא מספיק.