המילון הטקטי (2) – חסימות ללא כדור/עומר אריאן

בפוסט הקודם דיברנו על הגנת פיק&רול, והיום נעבור לנושא חדש: חסימות אוף בול

כולנו מכירים, כולנו אוהבים – אבל בואו נעמיק את זה קצת יותר.
בקצרה, מדובר על חסימה שמצבע שחקן עבור שחקן אחר, אבל כזה שלא אוחז בכדור (*אוף* בול). מכאן, העניין מתחלק לאופציות שונות עליהן נעבור היום.

אבל רגע, בעצם למה לחסום לשחקן בלי הכדור? את מושג הוויק סייד כולנו מכירים, אבל בואו נרחיב אותו – וויק סייד הוא כל מקום בו ההגנה משקיעה מאמץ מופחת. ולכן, זה המקום הפגיע שלה אז אם כדור נמצא אצל שחקן X, כל שאר השחקנים הם החוליה החלשה עבור ההגנה. ולכן עבורם, ננסה ליצור יתרונות.

חסימות האוף בול קשות מאוד עבור הגנה. זה מציב אותה בפני בחירה – האם להמשיך ולהתמקד בשחקן עם הכדור (היחיד שיכול לקלוע) או לטפל בחסימה המתקיימת בצד השני? ובחירה, זה מה שאנחנו רוצים להעמיד את ההגנה בו. בין אם זה לצורך קבלת כדור, פינוי לקליעה או הסחת דעת – חסימות אוף בול יעילות.

Pin Down:

הסוג הראשון של חסימות אוף בול נקרא Pin Down. החסימה הכי נפוצה שכוללת עלייה מעלה של גארד על חסימה של גבוה. כאן, המטרות שונות ומגוונות. זה יכול להיות לשחרר סקורר שנלחץ לקבלת כדור (a.k.a ג'יילן אדאמס) או קלעי קטלני לצורך פינוי לקליעה (a.k.a ווילבקין).

בלי קשר למטרה, ההגנה בסוג חסימה שכזו צריכה לפעול מהר ואגרסיבי. לכן, אנחנו יוצרים עבור ההגנה בחירה ועבורנו כהתקפה יוצרים מגוון אופציות: אולי גארד פנוי מחוץ לקשת, אולי גבוה חופשי ומאושר בתוך הצבע. בכל מקרה, משהו ייצא מזה. ממש כמו כאן:

חסימה כפולה – חסימותיים:

החסימה הבאה היא לא רק חסימה – היא חסימה כפולה! אפשר לקרוא לזה חסימותיים, תודה תודה.
חסימת ה-Stagger המפורסמת היא מקרה בו חסימת ה-Pin Down לבדה לא מספיקה ויש רצון להפעיל לחץ מאסיבי יותר על ההגנה. איך? עם גארד שעולה מצד המגרש על צמד חסימות Pin Down של צמד גבוהים – בהצלחה להגנה. ומכאן – המון אופציות. קבלת כדור, קליעה מהחסימה, חיתוך של אחד הגבוהים או אפילו סתם הסחת דעת שמערבת 3-4 שחקנים בהגנה על קבוצת שחקנים שאפילו לא מחזיקה בכדור. ההגנה שתגיב, תהיה חייבת לסכן משהו. כל שנותר הוא לנצל את היתרון ולהעניש כראוי. בגדול, זה נראה ככה:

Chicago action:

ואם נשכלל מעט את החסימותיים, נקבל את מה שמכונה ה-Chicago action. שילוב של חסימת ה-Pin down המוכרת לנו ביחד עם מהלך הנד-אוף פשוט. וכשמשלבים ביחד – פיצוץ. החסימה הראשונה יוצרת יתרון והפרדה בין הגארד שיוצא ממנה לבין השומר שלו ומכין הכל לקראת הנד אוף יעיל וקטלני. ממש כמו כאן:

Twirl:

ואם זה נראה כמו Stagger ומריח כמו Chicago Action – ייתכן וזה בכלל Twirl. אחרי שהמאמנים נהיו מוכנים לסוגי הפעולות הללו וההגנות כבר התכוננו לחילופים מתאימים מראש – המוחות ההתקפיים מנגד לא נחו והכינו מהלך נוסף שיתחיל בצורה דומה, אך יתפוצץ להגנה בפנים. וכך נולד לו ה-Twirl. אז במסגרת ה-Twirl, מיד אחרי שהגארד יוצא מהחסימה הראשונה (בדרך ללכאורה Stagger או Chicago Action) – הוא בעצמו הופך להיות החוסם. כלומר, אחרי שהחוסם הראשון עושה את עבודתו הוא זה שמשתמש ב-Stagger או ב-Chicago Action משלו. וכשה-Twirl מבוצע טוב הוא עשוי להיות קטלני. ממש כמו כאן:

Flare:

החסימה הבאה היא חסימה מאוד נפוצה אך לא בהכרח עבור מטרות פרקטיות (אל תדאגו, נסביר) – תכירו את ה-Flare Screen. חסימה מאוד פשוטה בה שחקן X חוסם במקביל לקו השלוש לשחקן Y. לעיתים, מטרתה של החסימה הזאת היא יציאה לקליעה של שחקן Y. אך לעיתים יותר קרובות, מדובר במקרה קצת שונה. לעיתים מדובר ברצון לשחרר לחץ על שחקן כדי שיוכל לקבל כדור (פופולארי בעיקר בהוצאות חוץ) אך לרוב תשומש ה-Flare Screen כהסחת דעת לפעולה העיקרית של ההתקפה. יש פיק&רול בצד אחד? Flare Screen בצד השני. יש פוסט-אפ בצד אחד? Flare Screen בצד השני. ואיך זה נראה? בערך ככה:

Flex Screen:

החסימה הבאה היא לחובבי הכדורסל הישן והטוב של פעם – ה-Flex Screen. חסימה שמהווה חלק אינטגרלי מתנועת ה-Flex הנוסטלגית. על סט התנועות שכוללת תנועת ה-Flex המלאה והשינה (שהאמת, חוזרת אט אט לאופנה) אפשר לפתוח שרשור נפרד (ונחמד לא פחות) אך לא בכך אנחנו עוסקים היום. כאן, נדבר על חסימה אחת בלבד שנלקחה מתוך תנועת ה-Flex ומשתלבת במגוון סטים שונים ומגוונים בני ימינו – ה-Flex Screen. מדובר בחסימה מקבילה לקו הבייס-ליין לשחקן שנמצא בפינה. זווית החסימה מקשה מאוד על ההגנה להגיב ופותחת נתיב מסירה פשוט בדרך לנקודות קלות מתחת לסל. ממש כמו כאן:

Box-To-Box:

החסימה הבאה היא גם חסימה שנמצאת בשימוש עולה וגובר – חסימת ה-Box-to-Box. חסימה שבה גבוה אחד, חוסם ממש מתחת לסל ובמקביל לבייס-ליין לחברו הגבוה. המטרה? לתת לגבוה השני לתפוס מיקום טוב לצורך תחילת מהלך פוסט-אפ. ובעידן בו היתרון הפיזי לא בתפקיד ראשי – המיקום והטיימינג הם העיקר. הרי חסימה שמכריחה את גבוהי היריבה להתחיל ולהגיב במקום מאוד מסוכן עבורם – זו מתנה התקפית. והרי חסימה שגורמת ליתרון גדול ומיידי לקראת תחילת מהלך פוסט-אפ – זו מתנה כפולה ומכופלת. אפשר להבין למה השימוש ב-Box-to-Box נוסק מעלה. איך זה נראה? משהו כזה:

UCLA:

ואם בחסימות שמטרתן להכניס כדור לתוך הפוסט אפ עסקינן – קבלו את ה-UCLA Screen. חסימה במהלכה שחקן נמוך חוסם פנימה לתוך שחקן גבוה באזור ה-45. כך הגבוה יכול לתפוס מיקום טוב בעמדת פוסט-אפ וליצור לעצמו יתרון. ככה, זווית המסירה לצבע משתפרת והשחקן החוסם יכול להתפנות לאופציות אחרות. וכבר הבנו ממזמן, שיותר אופציות – משמעותן איכות התקפית גבוהה יותר. יותר לחץ לשומרים, יותר בחירה לשומרים, יותר וויתורים עבור ההגנה ועל כן יותר נקודות תורפה עבור ההתקפה לנצל. וכך, ה-UCLA מובילה בגאון ומשומשת רבות במגוון רחב של סטים ופתיחות התקפיות. זה נראה ככה:

אני מקווה שהצלחתי להעביר דבר או שניים – הבנו את היתרון והמטרה של חסימות האוף בול וכמובן שהדגמנו. הם יכולים להיות המטרה, יכולים להיות חלק מסט, יכולים להיות תכליתיים ויכולים להיות הסחת דעת או תירוץ לתנועה בהתקפה – מה שלא יהיה, הם צריכים להיות גבוה בסדר העדיפויות של כל קבוצה.

וכך, הגיע לסיומו פרק נוסף של המילון הטקטי. וממש כמו אליעזר בן יהודה, אנחנו לא מפסיקים פה! אני מחכה (תאמינו לי, יותר מכם) לפרק הבא של המילון (3 במספר). בינתיים, מוזמנים לדבר ולהתווכח בתגובות.

לפוסט הזה יש 26 תגובות

  1. פוסטים אדירים! רוצים עוד.
    אשמח אם תוכל לכתוב על סוגי זריקות (ג'אמפ שוט, fade away, פול אפ, קאצ' אנד שוט, פלואוטרים וכו'). מתי כדאי להשתמש בכל אחת מהן, איך מבצעים אותן ומה היתרונות/חסרונות שלהן.
    עוד בקשה (עמיתפרע היום..): מהלכים פשוטים שמטרתם לעבור שחקן באחד על אחד.
    תודה רבה!

    1. טיפים בשבילך למהלכים ל1 על 1 יש המון הרבה מהם דורשים אימונים.
      דבר ראשון מה שחשוב זה כוח פריצה לכן יש לעבוד לפני הכל על צעד ראשון מהיר זריזות מהירות כדי לבצע את זה במהירות שיא ומול מגינים טובים. יש כמה אפשרויות

      1. אתה עושה נגטיב סטפ שלוקח תנופה עם רקיעת רגל לאחור וגוף שועט קדימה אוף הנד לצד להעיף ממך הנד צק ולחדור. שחקני nba מבצעים את זה המון. זה טוב שאתה כבר בכדרור.

      2. קפיצה על המקום במספריים עם הרגליים ופריצה. גם טוב שאתה בכדרור. גה מוראנט עושה את זה כל הזמן.

      3. ג' בינג.

      4. רוקר סטפ. טוב במצב של סעיף 3 גם. תמיד יעבוד לך בשכונה איש חא מצפה לזה המגן ישאר בלי רגליים בפעם הראשונה חח.

      5. היפ סוויבל. טוב במצבים 3 ו4. בראדלי ביל עושה את זה תמיד. גם באטלר

      6. הטעיית אין אן אאוט. טוב שאתה בכדרור מהיר ופריצה. ראס וקיירי עושים את זה המון.

      7. קרוסאובר רגיל או משולב עם בין הרגליים מאחורי הגב וכו וכו.

      8. סבסוב מהיר

      9. הכנסת ראש בכיפוף בין ידיי המגן אם הוא צמוד ועם ידיים קדימה ופריצה מהירה לצד. מצויין גם לסחיטת עבירות

  2. נהדר עומר
    ראוי לציין שחסימת הבוקס טו בוקס נקראת גם cross screen, הלייקרס הריצו הרבה מהן לקארים בזמנו.

  3. הכתבה עצמה – מדהימה, אין ספק בכלל שאתה מבין בכדורסל.
    אבל הנה ביקורת בונה – היה מאד נחמד לו היית מביא וידאוים שאשכרה מראים הצלחה של המהלך. בכולם בגדול, רואים את המהלך, אבל האיש שמחזיק בכדור אף פעם לא קולט מה הולך, והמהלך שוב ושוב מתפקשש לו וחבל.

    1. תודה רבה אבי!
      לעניין הביקורת שלך – אתה בהחלט צודק, חלקית.
      לעיתים קרובות מטרת החסימות האלה אינה פרקטית. כל המטרה היא להזיז את ההגנה, לרווח את ההתקפה ולהכין את הקרקע למקסום היתרונות שייצרו הפעולות הבאות. זה באופן כללי.
      בעניין הטכני – אין לי את הזמן והאנרגיה לצפות בעשרות משחקים כדי לאתר את ההצלחות האלה. מציאת הסרטונים האלה כרוכה בצפייה בכמה משחקים (במקרה הזה, 3 מדגמיים) ואיתור הדוגמאות הרלוונטיות. אכן, לעיתים הדוגמאות מוצלחות יותר ולעיתים מוצלחות פחות.
      שוב – המון תודה! גם על הפרגון וגם על הביקורת הבונה והמכבדת!

  4. מעולה עומר. חלק מהטרמינולוגיה כאן שונה מזו שאני מכיר אבל מן הסתם להרבה דברים יש מספר שמות.
    הענין העיקרי בחסימות אוף בול הוא התזמון. מהבחינה הזו הכדורסל של הווריורס הוא מאד מעניין כי הם בעצם מביאים חסימות כאלה ב"גלים" (ולאו דווקא בנפרד מחסימות און-בול) כך שאפילו אם ההגנה מתמודדת עם גל אחד הבאים הרבה פעמים יצרו בלבול שיאפשר מצב קליעה נוח.
    משהו שהם כבר פחות משתמשים בו אבל שאני מאד אוהב זה ה"מעלית":
    https://www.youtube.com/watch?v=iUS4vUh4M6I

    1. נהדר! כמובן תרגיל נהדר שנמצא כבר יותר באירופה ופחות בNBA.
      אכן, תרגילי Weave למיניהם או Motions שונים שכמו שאתה מתאר מביאים את ההגנה למצבים קיצוניים של בחירות מרובות בזמן קצר. מסינה קורא לזה Blend the defense.

  5. אני גם חושב שהרבה מהדוגמאות הן "חיוורות". אני יודע שזה לוקח הרבה זמן ועבודה אבל לדעתי אם כבר אתה עושה את ההשקעה אז שווה גם להשקיע בדוגמא שממחישה את העיקרון יפה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט