אח, בייסבול בייסבול. יום ראשון אתה למעלה, יום שני אתה למטה. יום שלישי צעקות MVP מהיציע, רביעי ״תפרוש תפרוש״, חמישי אתה בכותרות של מוספי הספורט, שישי אתה בכותרות של הצהובונים. קח את זה ולך תכתוב סיכום, הרי מה שנכון היום לא יהיה נכון מחר, מי שנראית כמובילה בבטחה את הבית שלה תתברר מחר ככלי ריק, ולא תסיים לקבור קבוצה לוזרית אחרת והנה הם קורעים קבוצות טובות מהם. טוב שיש סיכום שבועי שאפשר לנסות לעשות סדר בבלגן.

ואמרת בלגן, אמרת הנאשיונל ליג ווסט. הלוס אנג׳לס דודגרס, אחרי פתיחת עונה מרשימה כהרגלם, נתקעו מול כל מני פיטסבורג למינהן, ולא הספקנו למצמץ והם חטפו סוויפ בחוץ מהג׳איינטס (שהעלה זמנית את הפאדרס למקום הראשון בבית) נצחו את האיינג׳לס (וחזרו למקום הראשון), והפסידו בבית 2-1 לקליבלנד. אחרי כל הנד-נד הזה היתרון שלהם בבית עומד על חצי משחק, אפצ׳י אחד והם מקום שני, והנה הגיע אפצ׳י כזה, כשמוקי בטס התרסק לתוך קודי בלינג׳ר (אל תנסו את זה בבית) והושבת עם צלע סדוקה לשבועיים. דומה שהדבר היציב היחיד אצל הדודג׳רס הוא הפסל החדש של סנדי קופקס שהוצג בחזית הדודג׳ר סטדיום באיחור אופנתי של כ60 שנה, אבל מי סופר.

מה עוד בדיוויזיה? עוד לא הספקנו לסיים למחוא כפיים למני מצ׳אדו שהשיג את ההיט ה1500 בקריירה ורושם מספרים של MVP, והקאנון החליק על הבסיס הראשון בנסיון להשיג היט ונקע את הקרסול בהפסד לקולורדו. הפאדרס שכאמור, אבדו את המקום הראשון אחרי שהפסידו 3-0 לקולורדו, יארחו בבית את אריזונה. זו סדרה שייתכן שתעשה להם רק טוב, וייתכן שתהיה מכה כמו זו מול הרוקיז, שבעיקר מתעסקת בלריב על המקום האחרון בבית עם הדאיימונדבאקס. הסאן פרנסיסקו ג׳איינטס, דווקא משפרים עמדות, ואחרי הסוויפ על הדודג׳רס נצחו סדרות מול קנזס סיטי והפיירטס והם שלושה משחקים מהמקום הראשון, כאמור, בלגן.

קצ׳ר זה הכי אחי

בנאשיונל ליג סנטר לעומת זאת, בלגן מסוג אחר. הקאבס, הפיירטס והרדס מזמן עברו להמתין לטרייד דד-ליין, לשחרר כמה שחקנים ולצבור פרוספקטים לעונה הבאה, ובינתיים מתעסקים בלנסות לעשות ספויילר לאחרות. למשל הקאבס, אחרי רצף של 10 הפסדים נזכרו לנצח שניים דווקא מול אטלנטה, ולקטוע לברייבס רצף של 14 נצחונות רצופים במשחק שבו הרגע המרגש היה המפגש הראשון בין האחרים קונטרראס, ווילסון (קאבס) ו-וויליאם (ברייבס). יאמר לזכותם שההתרגשות לא הפריעה להם לשחק, במיוחד לווילסון שניצח את הדו קרב עם 3 היטס, ראן וRBI מול 2 היטס של וויליאם. זו היתה פעם ראשונה מאז 2014 שצמד אחים פתח זה מול זה. הפעם הקודמת? האחים ידיר וחוזה מולינה, עוד צמד קצ׳רים.

בטופ של הדיוויזיה? סטטוס קוו. 38 נצחונות מילווקי, 38 נצחונות סט לואיס. אבל אם חופרים קצת, סיפורים שונים, מילווקי שהובילה כהרגלה את הדיוויזיה נכנסה לסחרור של הפסדים, 10 מ13 נגד הפאדרס, פיליס, נאשיונלס ומטס, ורק סוויפ על הרדס (טוב שיש אותם) עצר את ההתרסקות. בנוסף הם פתחו אגף פצועים משלהם כששניים משלושת הסטארטרים שלהם, פראלטה ו-וודרוף בספק עד לסוף החודש, ויחד איתם קולטן וונג. במצב הזה החזרה של הקלוזר ג׳וש היידר מחופשת לידה באה להם בדיוק בזמן. בשבוע הבא הברוורס הולכים לפגוש את לא אחרת מהסט. לואיס קרדינלס לסדרת משחקים, כמו שאומרים ״על ראשות הבית״. על הדרך הם גם נפרדו מלורנזו קיין, הסנטר פילד הוותיק שזכור בעיקר לאוהדי הרויאלס (והמטס) מהאליפות ההיא ב2015.

מכה קלה בכנף

ואם כבר אנחנו בענייני מאניה דיפרסיה, בשבוע שעבר, האמיצים מאטלנטה היו בשוונג של העונה, כשהתפוצצו על פני כל מי שניכר בדרכם ורשמו רצף של 14 נצחונות והגיעו עד ל5 משחקים מהמטס בראש הבית. אלא שאז הגיעו כאמור הקאבס עם שני נצחונות והנה הנה מגיע הטיול במערב עם ארבעה מול הג׳איינטס ושלושה מול הדודג׳רס, וכולם כבר מחכים עם התשבוחות או הקטילות. המטס מצדם חזרו עייפים אך רצוצים מהמערב אבל כאילו כלום חזרו לנצח את הברוורס והמארלינס 4 מ6. אז מה, עסקים כרגיל? הברייבס יחזרו למקומם הטבעי? יעלו למקום הראשון? לך תדע. לדעתי הברייבס עשו מה שבכלכלה מכנים ״תיקון עצמי״, כשנפילות ללא הסבר מלוות בעליות ללא הסבר, והם כרגע במקום ובמאזן הרבה יותר מייצג, והמטס ימשיכו לנצח סדרות, 2 מ3, עם פה ושם הפסדים, מה שמבטיח, יש לקוות, מאבק בין השתיים שיימשך עד סוף העונה.

מה שכן, אי אפשר חודש יוני בלי דו״ח פצועים, והברייבס איבדו את אוזי אלביז, אולי השחקן הכי כיפי שלהם כשהוא בפורמה, והמטס רק קיבלו חזרה את הרוקי המלהיב שלהם טיילור מגיל והנה הוא נפצע שוב, אלא שדווקא מרשימת הפצועים מגיעה ה-חדשה של המטס, כשמקס שרזר הודיע לצוות הרפואי של המטס שהוא כשיר ושמישהו ינסה לעצור אותו. שרזר העלה את עצמו על המסלול המהיר לחזרה ולאחר משחק בליגה נמוכה יחליט אם לשבץ את עצמו ברוטציה והיכן. במידת הצורך הוא גם יבצע בעצמו ניתוח שדה. בשאר הדיוויזיה, הסיפור היחיד הוא אוהד וושינגטון צעיר ששידל את אביו לקחת אותו למשחק ביום האב בהבטחה מפורשת שחואן סוטו יחבוט הומראן שהאב יתפוס. מאחר והבטחות צריך לקיים, חואן סוטו אכן חבט הומראן ישר לידי האב ואף הקפיד לחתום על הכדור אחרי המשחק.

איך זה שכוכב לבד מעז

ולאמריקן ליג מערב. אם ראינו בנאשיונל קרבות כאלה ואחרים על המקומות הראשון והשני, הרי שבAL West הקרב הוכרע והאיינג׳לס הניפו דגל לבן ושלחו את האסטרוז להתארגן לקראת פגרת האולסטאר והטרייד דד ליין בלי יותר מדי חששות. האסטרוז שיוצאים לסיבוב הופעות בחוף המזרחי (סדרות מול המטס והיאנקיז) נהנו מעוד שבוע שגרתי שה-היילייט שלו היה שני immaculate innings, תשע זריקות, שלושה סטרייקאאוטס שהושגו, תשבו קודם, באותו משחק מול הטקסס ריינג׳רס, מול אותם חובטים (לאו, דוראן, מילר) על ידי שני זורקים, הסטארטר לואיס גרסיה שמספרו 77, והרליבר פיל מייטון שמספרו 88. קיצר, בווגאס הודיעו שאין כניסה לאף שחקן של יוסטון למה אלה יש עליהם מזליקי שאין דברים כאלה ואפילו וורלנדר טרם נתפס בבדיקות. רק הפציעה של ג׳רמי פניה, הרוקי המלהיב שעושה הכל להשכיח שהיה פעם אחד קרלוס קוריאה קצת מעיבה על השמחה ביוסטון.

Phil Maton just tossed the second immaculate inning of the game, to the SAME THREE BATTERS as the first one … pic.twitter.com/9HUBNWshU5

— MLB (@MLB) June 15, 2022

מול תופעת טבע כזו, גם מייק טראוט (תופעת טבע בפני עצמו) לא יכול להושיע, ולא שהוא לא ניסה. האיינג׳לס פגשו את המארינרס לסדרה של ארבעה משחקים וטראוט נזכר שהוא עדיין השחקן הטוב ביותר בעולם והתוצאה בהתאם. העילוי השיג חמישה הומראנס בארבעה משחקים, כולל פעמיים 2-ראן הומרס בנצחון 4-0, וההומראן המנצח בשני המשחקים בדאבל הדר. בסיאטל המג׳עג׳עת נשמעו הטראוט צבע אדום בכל פעם שהפנומן עלה לחבוט. ועם כל זה, האיינג׳לס רחוקים 9.5 משחקים מהאסטרוז וההודעה שאנתוני רנדון גמר את העונה לא עושה לאף אחד באנהיים טוב על הלב כשאפילו העגלקטיקוס של הריינג׳רס (35-31, חצי משחק אחרי האיינג׳לס) יכולים לעקוף אותם.

חצי קפה, חצי תה

למי שאוהב להסתכל על טבלאות, הרי שדיוויזיות המרכז, בשתי הליגות, מספרות סיפור די ברור. כמו בנאשיונל ליג, המצב באמריקן ליג סנטרל מאוד צמוד, וכמו בנאשיונל ליג, זה לא ממש מלמד על בית חזק, אלא להפך, גם פה קבוצות הסנטרל עסוקות בלהפסיד לא פחות מבלנצח. עד כמה המאזן כל כך חצי-חצי, אפשר ללמוד מכך שאפילו המינסוטה טווינס, שמצויה בראש הבית, מרחק של משחק מקליבלנד, היא עם מאזן 38-30, זהה לחלוטין לזה של המילווקי ברוורס ושל הסט. לואיס קארדינלס. וזאת למה? כי הטווינס למשל, בשבועיים האחרונים, ארבע סדרות, 12 משחקים, ששה נצחונות, ששה הפסדים. ולא תגידו לאריות, הנצחונות באו על טאמפה וסיאטל, ההפסדים? יאנקיז ודאימונדבאקס. וכל זאת שהפצוע המשמעותי היחיד הוא חורחה פולאנקו (וחצי בולפן), כל שאר הסגל כשיר. אין הגיון בשגעון הזה.

ואם כבר שגעון, הרי שדיוויזיה שבה הקליבלנד ״גארדיאנס״ מאיימת על המקום הראשון צריכה ללכת להבדק אצל פסיכיאטר. אבל בכל זאת, מה קורה שם בקבוצת ״השומר קליבלנד״? לא ממש ברור. חוזה רמירז נותן את עונת חייו, OPS 1039, עם 62 RBI (שני בכל הMLB) אבל חוץ ממנו? שום דבר האמת. שיין ביבר בפיצ׳ינג וזהו. ועם זאת, כל הכלומה ומאומה הזה מספיק לשימורי קליבלנד לנצח את טקסס 2-1, את האייס 3-1, סוויפ על הרוקיז ו2-1 על הדודג׳רס. כל זה לא תורם לכאב הראש של השיקגו וויט סוקס, שאמנם טאטאו את הטייגרס, אבל בואו, טייגרס, והם עדיין 4 משחקים מקליבלנד וחמישה מהטווינס שישחקו ראש בראש, סדרה של משחקים על 6 נקודות שעתידה לקבוע את ראשות ה… האמת בטח תגמר 2-2 וכלום לא ישתנה בדיוויזה הזו. הלאה.

On a Clear Day You Can See Forever

בייסבול, כידוע, משחקים בהווה על העתיד מול העבר. המשחקים משוחקים בהווה, תוצאותיהם משפיעות על העתיד, וכל משחק, כל שחקן, וכל מהלך נשפט מול העבר. ובעבר, מי שמכיר, היה קטע כזה שהיית משחק, מנצח, עולה לפלייאוף או ישר לוורלד סירייז ואז מפסיד ליאנקיז. הג׳איינטס ב1951, עם the shot heard round the world? הפסידו ליאנקיז בשישה, הדודג׳רס של ג׳קי רובינסון? שש פעמים עלו לוורלד סירייז, פעם אחת נצחו (את היאנקיז), 4 הפסדים ליאנקיז (אחד לקליבלנד). וכן הלאה. אז למי שתוהה איך זה הרגיש אז, בשנות השלושים, הארבעים והחמישים כל הזמן להסתכל למעלה ולראות את היאנקיז מעליך, תכירו, עונת 2022.

מה עשו השבוע קבוצות הAL east? הבלו ג׳ייס מטורונטו, עם האינפילד הכי מאגניב בליגה, עם האולי סיי יאנג הבא קווין גאוזמן, יצאו 2-2 מול האוריולס, והפסידו 2-1 ליאנקיז. וגם הנצחון האחד היה בשיניים כשהיאנקיז חובטים יותר (7-11 בהיטס ו4-5 בהומראנס) וכמעט משווים בשמיני. וכל זה למה טוב? למאזן 28-38 (576), 11 משחקים מהיאנקיז. טאמפה ביי? סוויפ מהיאנקיז והפסד 2-1 לאוריולס בסדרה והם 13 משחקים מהיאנקיז. נדמה שהפער גורם לנציגות הבית, ברגיל אחד החזקים בכל הMLB להרים קצת ידיים. ואיך לא? יוסטון, אלה מהמזליקי עם ה9 הפרש בבית ואיסור כניסה לווגאס למה הכל הולך להם? 8 הפרש מהיאנקיז. הניו יורק מטס, 20 סדרות, 15 נצחונות ומאזן 24-44, הטוב בכל הנאשיונל ליג? 6 משחקים מהיאנקיז שבקצב הנוכחי מאיימים להשיג 119 נצחונות בעונה, יותר מהמארינרס של 2001 או הקאבס של 1906. אז פלא שהרימו ידיים בדיוויז׳ן? אז נכון שכולם יודעים שזה לא יכול להמשך ככה, ובכל זאת, אנחנו באמצע יוני והעגלה נוסעת, אין עצור. קפצת ממנה היום, חלפו שבועיים, והנה נשארת מאחור.

טבלאות הליגות