צמד חצאי הגמר ייפתחו היום ומחר בסדרות הטוב מ-3 בין מכבי ת"א לבני הרצליה ובין הפועל ירושלים להפועל חולון. 4 הקבוצות הבולטות בליגה העונה יתחרו על התואר הנכסף, כשמוליכת הליגה הפועל ירושלים, האלופה ב-4 השנים האחרונות ועוד 51 פעמים אחרות מכבי תל-אביב, מחזיקת הגביע בני הרצליה והקבוצה הישראלית שהגיעה העונה לפיינל-פור באירופה הפועל חולון, ייאבקו על האליפות.

איתנו בצוות היום, מתנאל אלאשבילי שכתב על הסדרה של מכבי נגד הרצליה, עמיחי קטן, אהרון שדה, דרור פישר ושחר צ'קוטאי.

כבר לא מכבי ב', אנחת הרווחה של הצהובים, וכמה דומות שתי הקבוצות? פריוויו חצי גמר מקומות 2-3, מכבי תל אביב מול בני הרצליה

בתחילת העונה גיחוכים כאלו ואחרים נשמעו כלפי בני הרצליה, כשאלו החליטו למנות את מאמנה המיתולוגי של קבוצת הנוער של מכבי תל אביב, אורן אהרוני, וכן לצרף את דורי סהר וסנדי כהן שהיו "פרויקט פרח" של הצהובים. עכשיו? החבורה של אורן אהרוני, שנחשב לפייבוריט לזכייה בתואר מאמן העונה, מגיעה כדי לקחת תואר שני העונה, לאחר שזכתה בגביע המדינה והוכיחה לכולם שהם ממש לא מכבי ב'. הרצליה פגשו ברבע הגמר את הקבוצה שצועקת "אווירת פלייאוף", הפועל חיפה, שידועה כשורטת, מרביצה (או במילים עדינות "אגרסיבית").

להרצליה הדבר לא שינה כלל כאשר קיבלו תרומה נהדרת מדי ג'יי קופר, שהגיע באמצע העונה ועלה על כל הציפיות עם כמויות מטורפות של אסיסטים בממוצע למשחק (10.1 בעונה הסדירה, 10.7 בסדרה מול חיפה) וכן בכמות משחקים נאה בה עבר את רף 12 האסיסטים – 5 כאלו מתוך 14 משחקים בארץ הקודש. עוד היה יעיל מאוד ומשמש להרצליה כלי מצוין בשני צדי המגרש הוא מוריס קמפ שהגיע באמצע העונה גם כן ממכבי ראשון לציון, אבל לקמפ נגיע לאחר מכן. עם זאת, קופר לא נרשם לסדרה, ובמקומו יחזור קווינטון הוקר אשר היה זה שקופר הגיע אחרי פציעה שלו.

מכבי תל אביב מגיעה לאחר סדרה בה אמנם הייתה נתונה להמון לחץ, אבל אחריה יש תחושה שמכבי קיבלו אוויר. לאחר שהפסידו בעונה הסדירה פעמיים ליריבה העירונית וגם פעם שלישית בחצי גמר הגביע, דבר שנתן את החותמת הסופית לפיטוריו של יאניס ספרופולוס, החבורה של אבי אבן הצליחה לנקום בקבוצה האדומה ולעלות לחצי הגמר אחרי סדרה מייגעת, על הפרקט ומחוצה לו.

מכבי לא שמרה בצורה טובה על השלשות, כהרגלה העונה, אבל בהתקפה משחקים גדולים של סקוטי ווילבקין (0 איבודי כדור בכל ארבעת המשחקים), ודרק וויליאמס בהופעה מפלצתית במשחק מספר 4, 25 נקודות, משחקו הראשון בארץ עם מעל 20 נקודות. כמובן שראוי לציין את רומן סורקין שהוכיח שהוא הסנטר היעיל בסגל שנרשם לסדרה עם יכולת טובה יותר מתחת לסלים, עם 66.66666 (וכו') אחוזים לשתי נקודות בפלייאוף, לעומת 62.9 אחוזים בעונה הסדירה וכן בריבאונד עם 8.3 למשחק בסדרה לעומת 3.6 בלבד למשחק בעונה הסדירה.

קצת נתונים מהעבר:

בכל הסדרות ומשחקי הפיינל פור שהיו בעבר להרצליה מול מכבי תל אביב, הכחולים מהשרון הפסידו. כמות המשחקים בין הקבוצות בשלבי ההכרעה בהם ההפרש היה 5 ומטה – 4, כמות הניצחונות של הרצליה ככלל מול מכבי בפלייאוף – שניים בלבד. זה קרה בסדרת פלייאוף ברבע הגמר של שנת 2010, אז בני הרצליה היו בני השרון, והסדרה שהגיעה לכדי 2-2, הוכרעה במשחק אחרון בו ניצחה מכבי תל אביב 71- 69.

הסטטיסטיקה בפלייאוף לא נוטה לכיוונה של הרצליה, אך מה היה העונה?

בתחילת העונה, כאשר הרצליה לא מצאה את הקצב שלה עדיין, והיה נראה שהליגה תיגמר בחנוכה מבחינתה, הפסידה ביד אליהו בשלושים הפרש. באופן כללי העונה הרצליה לא מרבה לשתף את הישראלים שלה במיוחד, והיא נמצאת למטה בדירוג הדקות לישראלים וכמות הנקודות שלהם למשחק. עם זאת, במהלך העונה חל שיפור בדקות הסגל הישראלי, אבל בתחילת נובמבר, לא כך היה הדבר. הרצליה איבדו יותר כדורים (14) מאסיסטים שרשמו (11). כמו כן, במכבי תל אביב שישה שחקנים קלעו בספרות כפולות, כשעוז בלייזר נתן את משחקו הטוב ביותר העונה בליגה מבחינת קליעה עם 18 נקודות והחטאה אחת בלבד.

במשחק שארע כחודשיים לאחר מכן, הרצליה נראו קצת שונה. הקבוצה של אורן אהרוני, הייתה אז במומנטום נהדר, והם אירחו את מכבי תל אביב באולם היובל. המשחק הזה היה שונה בתכלית מהמשחק שהתרחש בנובמבר, מכבי תל אביב קלעה באחוזים נוראים לשלוש, ואת רוב הזריקות לשתי נקודות זרק ג'יילן ריינולדס, 5/13, כשכל הקבוצה מלבדו זרקה 19. אנדי ואן וליט לא החטיא לשתי נקודות בדרך למשחק של 21 נקודות בו הרצליה הובילה 38 דקות ו-28 שניות מתוך כלל 40 הדקות במשחק.

המשחק השלישי שוב נטה לצד הצהובים, כאשר במסגרת הבית העליון ביד אליהו הרצליה לא פגשו אפילו את הקרש בשש זריקות (כפי שנאמר, כדור אוויר) במחצית הראשונה בדרך למשחק של 24 אחוז לשלוש של הכחולים-לבנים. במשחק הזה הקו הקדמי של מכבי, ובפרט הסנטרים, היו המפתח, כאשר ניצלו את המיסמאצ'ים והתסכול בהגנה של הגארדים כדי להשיג נקודות קלות. 44 נקודות מתוך ה-92 של מכבי תל אביב היו מידיהם של אנטה ז'יז'יץ', רומן סורקין וג'יילן ריינולדס.

לאחר שנברנו בכלל הנתונים, מה המסקנה הסופית? שפייבוריטית, בטח עם יתרון הביתיות, קיימת. אבל מאחר ובכדורסל הכל פתוח, והרצליה יודעת לספק תצוגות כדורסל מרשימות, מה צריכה כל קבוצה כדי לנצח את הסדרה?מכבי תל אביב

בראש ובראשונה – איש אחד, שתי מילים, שם מסובך – אנטה ז'יז'יץ' חוזר לסגל מכבי תל אביב. יש פה אנחת רווחה מהולה בדאגה. אנחת הרווחה היא כמובן מאחר ואנטה בריא וחזר להתאמן, הדאגה? הכושר של הקרואטי. ראינו כמה מכבי התקשתה מול עידן זלמנסון, שהוא (וסליחה למי שנפגע) שחקן פחות איכותי מצ'ינאנו אונואקו. ג'יילן ריינולדס לא ראה דקת משחק במשחק מספר 4 מול הפועל תל אביב ובצדק, כי הוא נראה כבוי, חסר חשק לשחק וגם ביכולת מאוד רעה. על כן, לא נרשם ריינולדס לסגל הקבוצה לסדרה. להלן המפתחות לניצחון של מכבי תל אביב:

1. ג'ון דיברתולומיאו כאקס פקטור בשני צדי הפרקט – כשג'ון די משחק טוב הוא מהווה מחליף ראוי לאוואנס ואף לווילבקין. ראינו העונה את הקפטן של מכבי חוזר ליכולת של ימים עברו, וקולע את הזריקות שהוא היה רגיל לקלוע. אם ג'ון די יוכל למנף את היכולת הטובה בחלק מהמשחקים העונה לחצי הגמר, יהיה מאוד קשה לקווינטון הוקר כרכז הטבעי היחיד של הרצליה להתמודד איתו, הן בהגנה והן בהתקפה.
2. הגנה על קשת השלוש – הנושא נטחן אבל מכבי היא אחת הקבוצות הרעות באירופה כולה בהגנה על קשת השלוש. כדי לשמור טוב יותר על השלשות הפנויות יצטרך קינן אוואנס לשמור על כריס באב כדי שירים זריקות קשות ויקלע באחוזים נמוכים – כפי שנעשה במשחק הבית העליון העונה.
3. אנטה ז'יז'יץ' על כל יתרונותיו – אין המקום להרחיב כי אנטה ז'יז'יץ' הוא השחקן החשוב ביותר למכבי העונה. בקבוצה הבנויה כאחת שבעיקר זורקת מבחוץ, האופציה פנימה של ז'יז'יץ' הופכת את מכבי ליעילה בהרבה. בניגוד לעונה שברה, ז'יז'יץ' לא הפך לאופציה שלישית אחרי השלשות הטובות והשלשות הרעות, אלא כאופציה ראשונה מול המיסמאץ'.
4. רומן סורקין כשומר על צ'ינאנו אונואקו – סורקין נייד בהרבה מז'יז'יץ', והוא מתמודד עם אונואקו טוב יותר על כל גודלו. הגרסה הנוכחית של רומן סורקין, מלבד הסיום הטוב מתחת לסל והריבאונד, הוא הסנטר שמכסה את נקודות התורפה של התל אביבים בצבע.

בני הרצליה

הרצליה היא הדוגמה הכי טובה לשיפור "תוך כדי תנועה". ההחתמה של מוריס קמפ שהורידה המון לחץ בקו הקדמי, די ג'יי קופר שאוזכר קודם, כריס באב שעשה לעצמו שם של הגאנר המפחיד בליגה (בלי להזכיר את מספר 1 הטורקי), השיפור של שון דאוסון וחזרתו לכושר משחק וכמובן צ'ינאנו אונואקו שכבר משך את תשומת ליבן של קליבלנד קאבלירס שיצפו בסדרה, וכן של היריבה מכבי תל אביב. הרצליה מלאה בכלים התקפיים והשיטה שפיתח אורן אהרוני מביאה נצחונות ובעיקר יעילות התקפית – הרצליה שנייה במדד מצטבר, נקודות למשחק וראשונה באסיסטים בממוצע למשחק. ולהלן המפתחות לניצחון של בני הרצליה:

1. יצירת מיס מאצ'ים – למכבי יש כמה חסרונות הגנתיים מול שחקני הרצליה – לנאנלי ו-וויליאמס יהיה קשה לשמור על קווינטון הוקר או צ'ינאנו אונואקו, ולסקוטי ווילבקין יהיה קשה להתמודד עם הזריקות של באב מעל לראשו. במשחק בו ניצחה הרצליה ניצלה את היום הטוב של אנדי ואן וליט לשתי נקודות והצליחה למצוא אותו בנקודות הנוחות.
2. מוריס קמפ – הבטחתי שאזכיר, אז מוריס קמפ יתמודד במאצ'אפ שלו ברוב הזמן מול רומן סורקין או ג'ייק כהן. בדקות בהן שומר כהן, או אפילו ז'יז'יץ', על שחקן הפנים היעיל של הרצליה, הוא יוכל לחגוג. הסיומת הטובה שלו בצבע, יחד עם הזריזות היחסית שלו מול הגבוהים של הצהובים יכולים לתת להרצליה לרוץ גם בדקות שאונואקו על הספסל. קמפ אמנם לא היה טוב מול התל אביבים בניצחון בינואר, אבל הוא בתקופה נהדרת לאחר שבפלייאוף הציג שני משחקי שיא של 28 ו-20 נקודות בהתאמה, האס בשרוול של מכבי מגיע בקו האחורי, של הרצליה בקו הקדמי.
3. כשלא נכנס מבפנים, ייכנס מבחוץ – יש סיכוי סביר ואפילו סביר פלוס שמכבי תל אביב תישאר קבוצה ששומרת לא טוב על השלוש. לא יעבוד להיכנס פנימה? כריס באב, אנדי ואן וליט, שון דאוסון וסנדי כהן יוכלו להוות כלי עזר לכחולים בקליעת מבטים פנויים והכנסת הצהובים לבלאגן. וכמובן שכדאי לזכור, 3 גדול מ-2, ומול מכבי תל אביב זה צ'אנס הרבה יותר בטוח.
4. אנטה ז'יז'יץ' על כל חסרונותיו – בסוף, להרצליה יש שני סנטרים די ניידים, כשאחד יכול לשחק מחוץ לצבע. ז'יז'יץ' מגיע כנראה מעט בהלם, יהיה לו קשה להתאקלם ואונואקו יצטרך לנצל את העובדה שגם בכושר טוב ז'יז'יץ' הוא לא שומר טוב במיוחד. כמו כן, באב וקופר יוכלו לנצל את רגליו של הקרואטי כדי להדביק לו עבירות או לקלוע עליו.

לסיכום:

ללא ספק סדרה מרתקת לפנינו, חבל שרק הטוב משלושה. שתי הקבוצות הולכות לפי קווים מנחים די דומים, וכן חסרונות דומים. הקבוצה שתצליח להבין איך הופכים את החיסרון החופף ליתרון יחסי, תנצח.
הימור למשחק מספר 1: מכבי תל אביב מנצחת ב-8 הפרש.

משחק 1: חמישי 26/5 בשעה 21:00 – יד-אליהו
משחק 2: ראשון 29/5 בשעה 20:00 – אולם היובל
(משחק 3: רביעי 1/6 בשעה 21:00 – יד-אליהו)

הימור לסדרה:

מתנאל: 2- 1 למכבי ת"א.
עמיחי: 2- 1 למכבי ת"א.
אהרון: 2- 1 למכבי ת"א.
דרור: 2- 0 למכבי ת"א.
שחר: 2- 1 להרצליה.

מוליכת הליגה נגד הקבוצה המצליחה באירופה מבין הישראליות העונה, שתי קבוצות שמאמינות ביכולתן ללכת עד הסוף ושחזור של יריבות מיתולוגית לראשונה מזה זמן מה – פריוויו חצי גמר מקומות 1-4, הפועל ירושלים מול הפועל חולון

הפועל ירושלים סיימה את העונה הרגילה בפסגת הטבלה בפעם השלישית בתולדותיה, והיא גם מחזיקה ב-2 אליפויות קודמות. הנתון הזה נראה לכאורה מקביל, אך האמת היא שאין הקבלה בין המקרים האלה, כאשר בעונות 1999 ו-2016 הפועל ירושלים סיימו במקום הראשון, אך הפסידו בגמר, ואילו בעונות 2015 ו-2017 הירושלמים סיימו במקום השני או השלישי, והרוויחו מההפסד של מכבי ת"א בחצאי הגמר בדרך לאליפויות.

העונה, למרות חוסר היציבות של ירושלים שגרר הדחה מהירה יחסית מאירופה, ולמרות ההדחה המוקדמת כבר ברבע הגמר בגביע, בליגה הם שמרו על יציבות ועל אחד משני המקומות הראשונים לאורך כל העונה. בסופו של דבר הם הרוויחו מהפסד של מכבי להפועל חיפה במחזור האחרון, וקיבלו את יתרון הביתיות בסדרת גמר פוטנציאלית בין הקבוצות, אבל הן לא נפגשו בגמר מאז 2007 ובשלבי הכרעה של הליגה בכלל מאז 2013, ויש כאן יריבות שיכולות למנוע את זה גם הפעם.

הפועל חולון סיימו את העונה הסדירה בין 4 הראשונות בפעם השישית ברציפות, הרצף הפעיל הארוך ביותר למעט זה של מכבי ת"א, וגם באירופה הם הניבו הצלחות מרשימות בשנים האחרונות, כולל העפלה לחצי הגמר ההיסטורי השנה בליגת האלופות, רבע הגמר באותו מפעל בעונה שעברה, ואולי גם הזכייה בליגה הבלקנית בעונה שבה כל הישראליות חוץ ממכבי השתתפו בה.

על אף ההתקבעות של חולון בצמרת בשנים האחרונות, הם התקשו לא אחת ברגעי ההכרעה של הליגה. זה התחיל בעונת 2017, אז חולון סיימו בפסגת הליגה, אך הודחו כבר ברבע הגמר על ידי מכבי חיפה, והפכו לראשונים אי פעם שמסיימים בפסגה ומודחים ברבע הגמר. ב-2018 הם הצליחו לשמור על המקום השני ולהעפיל לגמר, אך הובסו ב-20 הפרש על ידי בליץ מוקדם של מכבי ת"א, ב-2019-20 הם סיימו במקומות 3 ו-4 והודחו ברבע הגמר על ידי ראשל"צ וגלבוע/גליל בהתאמה, והמקום השני בעונה שעברה הספיק רק להפסד בחצי הגמר, שוב פעם בגלבוע.

קצת נתונים מהעבר:

הפועל ירושלים מובילה 56- 47 במאזן ההיסטורי בין הקבוצות, כולל מאזן 3- 0 העונה. בשלבי ההכרעה של הליגה הקבוצות נפגשו ל-2 סדרות רבע גמר בעבר, אחת שבה חולון ניצחו ב-2012 ואחת שבה ירושלים ניצחו ב-2014, 3- 1 בשני המקרים, ולעוד משחק אחד בפיינל-פור של 2018, בו חולון ניצחו 80- 76 בדרך להופעת הגמר האחרונה של מי מהן עד כה.

בגביע המדינה יש ליריבות הזאת היסטוריה ארוכה יותר, עוד מאז רבע הגמר של 1959 שבו חולון ניצחו. ירושלים ניצחו במפגש כפול ברבע הגמר של 1993, חולון ניצחו בחצי הגמר של 1995 וירושלים בחצי הגמר של 2008. מאז, הקבוצות נפגשו ב-3 חצאי גמר רצופים, כשירושלים ניצחו ב-2017 ו-2019, ואילו חולון ניצחו ב-2018. בסך הכל, המאזן בגביע הוא 4- 3 לירושלים במפגשים ו-4-4 במשחקים, כשב-1993 זה היה מפגש כפול שבו כל קבוצה ניצחה משחק אחד.

העונה, כאמור, קיבלנו 3 ניצחונות של הפועל ירושלים על הפועל חולון, אבל באופן כללי לאורך העונה הירושלמים התעסקו בעיקר ב"לחם וחמאה" של הליגה, במיוחד אחרי ההדחה בפליי-אין שלפני הטופ 16 של ליגת האלופות, ואילו חולון עברו קמפיין אירופי מרשים מאוד, כל הדרך עד לחצי הגמר של ליגת האלופות, שם הם כבר סיימו במקום הרביעי. לכן, ניתן לומר שהיתרון על הנייר שייך לירושלים ככל הנראה, אבל זה יהיה סיפור שונה מאשר בעונה הרגילה.

ברבע הגמר, שתי הקבוצות הביסו בקלילות את שתי הגליליות. מלבד ההפסד הצמוד והמפתיע במשחק 1, ירושלים ניצלו היטב את הפציעות של גלבוע/גליל והביסו בהפרש ממוצע של 34.7, כולל ניצחון 84- 42 במשחק 4 האחרון. חולון הביסו ב-29 ו-20 הפרש ב-2 משחקי הבית שלהם נגד גליל עליון, וגם בכפר בלום הם שרדו קאמבק של הצפוניים עם 3 קליעות עונשין של כריס ג'ונסון שקבעו 90- 89 דרמטי.

נעבור עכשיו לחלק של המפתחות המקצועיים.

הפועל ירושלים:

1. רטין אובאסוהן וג'יילן אדאמס הם שני השחקנים המובילים של ירושלים העונה, בתור שני הגארדים שמנהלים את המשחק ומקבלים כמעט את כל ההחלטות החשובות. אובאסוהן הוא זה שבולט יותר סטטיסטית עם 16.6 נקודות למשחק (מקום 6 בליגה) ו-5 אסיסטים (מקום 8 בליגה), בעיקר בגלל שהוא גם קיבל 5 דקות יותר מאדאמס בממוצע למשחק.
2. סולימאן בריימו. הפורוורד (סנטר בהרכבים נמוכים לפעמים) של ירושלים מדורג שלישי בקבוצה בנקודות, שני בדקות וראשון בריבאונדים. בסדרה הזאת צפוי לו מאבק לא פשוט עם כריס ג'ונסון החולוני, גם בהתקפה וגם בהגנה, והיכולת שלו תהיה קריטית כי ירושלים הודחו בשלבים דומים בעונות קודמות בגלל הגנה בעייתית בצבע.
3. הגנה. הרייטינג ההגנתי של ירושלים, העומד על 103.5, הוא הטוב ביותר בליגה העונה, כשהיריבות יורדות ל-43.1% מהשדה, 68.7% מהעונשין, 31.4 ריבאונדים ו-14.6 אסיסטים – כולם הנתונים הטובים ביותר עבור ההגנה בליגה. מצד שני, הירושלמים מתקשים בצבע ובריבאונד לעיתים, וקבוצות שיודעות לנצל את זה מוצאות את הדרך להתמודד ולייצר התקפה.
4. הישראלים. הם אמנם מקבלים רק 39.8% מהדקות, קולעים 28.5% מהנקודות ואחראים ל-25.4% מהמדד המשוקלל של ירושלים, אבל מדובר בכמה שחקני מפתח, כל אחד בתפקידו. אדם אריאל הוא הקלאץ' שוטר של ירושלים, ואחד שהרבה תלוי בקליעה שלו מבחוץ, נועם דוברת נחשב עד לא מזמן לפוטנציאל לא פחות גדול מים מדר עד שנשלח לקצה הספסל הירושלמי, אבל לאחרונה הוא מתאקלם בתפקיד הרכז המחליף, ואיתי שגב הוא הגבוה ההגנתי היחיד אולי של ירושלים.

הפועל חולון:

1. טיירוס מגי. הקלעי המוביל של חולון העונה, ומי שהגיע לקדנציה שנייה בקבוצה באמצע העונה על תקן הסקורר המרכזי שהיה חסר לחולון, יחד עם אדם סמית. מגי עומד על 16.3 נקודות למשחק באחוזי 90-50-45, ואיתו ההתקפה של חולון עומדת על רייטינג מעולה של 129, בעיקר בזכות היכולת שלו לקלוע מול כל הגנה ישראלית. רק במשחק האחרון בסדרה נגד גליל עליון הוא קלע 41 וסחב את חולון לניצחון 88- 68 קל.
2. ג'ו רגלנד. הגיע בקיץ לחולון אחרי שהוביל את אילת בעונה שעברה, ועשה לעצמו שם כרכז מהבכירים בליגה. רגלנד מקום רביעי בליגה באסיסטים עם 6 כאלה למשחק, ויש לו ולניהול המשחק שלו חלק משמעותי בכך שחולון מובילים את הליגה באחוזים מחוץ לקשת.
3. כריס ג'ונסון. בניגוד לשני הקודמים, ג'ונסון משיג את רוב הנקודות שלו בצבע, והרבה מהתפקיד שלו הוא בהנהגת חוליית ההגנה החולונית, שעומדת איתו על רייטינג של 105.8 לעומת רייטינג של 109.3 בסך הכל, בנוסף ל-12.7 נקודות שלו למשחק.
4. קליעה לשלוש. חולון מובילים את הליגה עם 37% מבחוץ, כשניב משגב עם 52%, מגי עם 46.3%, אדם סמית עם 45.3%, מנקו עם 37.1%, רגלנד עם 36.7%, בורדיון עם 34.6%, ג'ונסון וקייזר עם 33.3% כל אחד, ורק גיא פניני בעונה פחות טובה עם 28.3%. מישהו מהמר נגד שיפור באחוזים של פניני בסדרה הזאת?

בנימה כללית:

1. שלשות. מדובר ב-2 הקבוצות עם האחוזים הגבוהים ביותר ל-3 בליגה העונה – חולון עם 37% וירושלים עם 35.7%. שתי הקבוצות יכולות לייצר ריצות עם התפוצצויות מבחוץ, אבל גם להיתקע התקפית כשהשלשות לא נכנסות.
2. ריבאונד. חולון לוקחים הכי מעט ריבאונדים בליגה, והכי מעט ריבאונדים בהתקפה בפער משמעותי, לעומת ירושלים שלוקחים 29.1% מההחטאות שלהם. חולון יצטרכו לצמצם את הפער הזה.
3. קצב משחק. מדובר ב-2 הקבוצות שמשחקות הכי לאט בליגה, כשחולון משחקים בקצב הכי נמוך בליגה בעשור האחרון. באופן יחסי, הליגה הישראלית משוחקת בקצב מהיר יותר משמעותית מהממוצע באירופה, אבל כאן מדובר ב-2 קבוצות שיותר מסתדרות בהתקפה מסודרת.

משחק 1: שישי 27/5 בשעה 15:00 – פיס ארנה
משחק 2: שני 30/5 בשעה 21:00 – טוטו חולון
(משחק 3: חמישי 2/6 בשעה 21:00 – פיס ארנה)

הימור לסדרה:

מתנאל: 2- 1 לחולון.
עמיחי: 2- 0 לירושלים.
אהרון: 2- 0 לחולון.
דרור: 2- 0 לירושלים.
שחר: 2- 1 לחולון.