דיון 5 על 5 של פלייאוף לקראת הגמרים האזוריים / צוות הופס

רגע לפני שייפתחו הגמרים האזוריים, ואחרי שני סיבובי פלייאוף, כינסנו שוב את הצוות לדיון 5 על 5, על מה שהיה ועל מה שצפוי לנו בהמשך הפלייאוף. איתנו בצוות היום (לפי סדר ה-א'-ב') אבי טרכטמן, אורי הדר, דור בלוך, רועי ויינברג ותומר גבעתי.

שאלה 1: מי הקבוצה שהכי הרשימה אותך בפלייאוף עד כה, ולמה?

אבי: תראו, הכל הגיע עד השניה האחרונה. בחיי שהייתי מוכן לכתוב על כמה מיאמי שיחקה אותה בשני סיבובי פלייאוף, אבל באמת שאי אפשר לענות על השאלה הזאת ברצינות, בלי בכל זאת לומר שמדובר בקוטלת הענקים הטקסנית של לוקה דונצ'יץ'. דאלאס היא לגמרי הקבוצה שהכי הרשימה אותי בינתיים. הסיבוב הראשון שלה אמנם היה רק בסדר, והתוצאה 2-4 היא סבירה, בטח אם נתחשב בעובדה שדונצ'יץ' בכלל לא שיחק בשלושת המשחקים הראשונים, אבל הסיבוב השני היה המקום בו הקבוצה באמת זרחה נגד קבוצת ה-64 נצחונות. שלושת ההישגים העיקריים של ג'ייסון קיד הם – (1) השילוב בין לוקה לברונסון (2) הידוק ההגנה (3) הידוק הרוטציה וההתאמה שלה מחדש לסיטואציה, מוכיחים שהוא אולי בכל זאת מאמן פלייאוף הרבה יותר טוב משהוא היה בעבר.

אורי: דאלאס, בפער ענק. עוד לפני הפוסט סיזן חשבתי שהם יכולים להגיע לפחות עד לגמר האזורי, אך הפציעה של לוקה ערערה אותי בסיבוב הראשון. הבנתי שאת לוקה אי אפשר להספיד, והקבוצה בהובלת קיד נהפכה לשלם שגדול מסך חלקיו. ההגנה הנהדרת, התהליכים הסכמטים שצוות האימון הבינו לאחר הטרייד של פורזינגיס והתחושה שהשחקנים באמת אוהבים אחד את השני יקחו את הקבוצה מטקסס רחוק. אפשר לתהות עד מחר איך פיניקס נחנקו, למה יוטה שיחקו כל כך בלי להט, אבל התשובה לכל התהיות האלה הם שלמאבריקס יש את השחקן הכי טוב על המגרש בכל סדרה, כולל בגמר המערב.

דור: דאלאס בלי ספק. אני חושב שלמיאמי הייתה דרך מאוד קלה עד לנקודה הזאת והבלוף ייחשף, מבוסטון ציפיתי להיות מאוד מאוד טובה כמו כל מי ששם לב למה שקורה בחצי העונה האחרונה. גם גולדן סטייט נהנתה מדרך נוחה לגמר האיזורי, וממפיס הרשימה אבל לא עשתה את הקפיצה למרות שהייתה לה הזדמנות.
וכך כמעט באלימניציה אני נשאר עם דאלאס, אבל לא רק. מה שקורה עם ההגנה של דאלאס העונה הוא פשוט התגלות, וברקע צריך לשים לב לתחייה המדהימה של ג'ייסון קיד, אחרי שני תפקידי אימון פחות ממרשימים, הוא מראה למידה מרשימה מטעויות ויכולת להוציא מהשחקנים שלו יותר מ-100% בשני צידי המגרש. ראוי לציון ספנסר דינווידי, שחקן שאני מאוהב בו עוד מימי הנטס ושמח שהוא יצא מהגיהנום שנקרא וושינגטון, הלילה הוא היה האקס פקטור.

רועי: דאלאס, חד משמעית. לא חשבתי שהם יעברו סיבוב, לא חשבתי שדונצ'יץ' יחזור, אבל הם מראים הרבה אופי. ראינו שהוא יכול לעשות הכל על המגרש בפלייאוף בשנה שעברה, אבל ההתעלות שלהם כקבוצה במשחקים 6 ו-7 מול הסאנס מדהימה. גם קיד כמאמן, גם שחקני ההגנה וכמובן לוקה עצמו פשוט נותנים מעל ומעבר. קבוצה שכיף לראות.

תומר: מיאמי. ממשיכים לשייט בשקט יחסי גם בסיבוב השני.

שאלה 2: מי הקבוצה שהכי אכזבה אותך בפלייאוף עד כה, ולמה?

אבי: הרבה מאכזבות יש. יוטה לא באמת היוותה תחרות, כאמור לעיל, ואטלנטה שהיתה מעולה בפלייאוף הקודם, איכזבה בטירוף כשבעיקר יאנג נראה כמו כלום ושום דבר, אבל אטלנטה היא רק close second. כי קשה להתעלם מכך שברוקלין הפסידה בסוויפ. עוד יותר קשה להתעלם מהעובדה שהיא עשתה את זה למרות ששני הסופרסטארים שלה שיחקו. ועוד יותר קשה להתעלם מהעובדה שסטיב נאש הוא מאמן ממש ממש גרוע, שממש לא הצליח לסדר היררכיה נורמלית, אמונה או מטרה של ממש, אלא סתם שני סופרסטארים שיורים (וכן, דוראנט בכל זאת קצת פחות טוב מבעבר). למרות שכל המשחקים היו צמודים, והמשחק הראשון אף היה בכיף יכול ללכת לברוקלין, העובדה שקבוצת העל הזאת, שבתחילת השנה סומנה כמועמדת מובהקת לאליפות הפסידה בסוויפ, אומרת המון.
בואו נהיה הוגנים, קיירי היה בסדר, אבל רק על ברוס בראון אפשר לומר שהוא ממש הפתיע. מצד שני, העובדה שלמרקוס אלדרידג' לא שיחק (למשל, במקום הדקות של דראמונד וגריפין) לא היתה ברורה לי (בטח כשרואים מה שחקן בן גילו כמו אל הורפורד עושה בבוסטון), ובגדול, המשחק של ברוקלין נראה כמו בידוד אחד גדול, בעיקר של דוראנט, שכאמור נתן סדרה חלשה למדי.
בואו נהיה הוגנים שוב, ברוקלין נראתה כמו הוורסט קייס סצנריו, כשמלבד בראון, כולם שם נראים כמו אוסף של זקנים שזמנם עבר מזמן. אמת, אסופת זקנים זה משהו שהוא לעולם לא כיף (ע"ע לייקרס), אבל מצד שני, גולדן סטייט מוכיחה שלפעמים גם אסופת זקנים יכולה להיראות טוב יותר. בברוקלין, זה נראה והרגיש כמו בית אבות.

אורי: המשך ישיר של התשובה הקודמת, פיניקס, בפער עצום. המכונה המשומנת מאריזונה פשוט נשחקה. פול ובוקר נראו כמו הצל של עצמם מהדקה הראשונה במשחק 7, אך התהליך הזה התחיל כבר לאחר 3 משחקים בסדרה מטול המאבס. ההתאמות ההגנתיות של המאבס והעוצמה של לוקה שמכווצת את ההגנה היו גדולים מדי על הסאנס. הקבוצה שסיימה עם המאזן הטוב בליגה, נעלמה כלא הייתה. הרבה קרדיט מגיע לדאלאס, אך הנפילה של פול וקבוצתו (שוב) ברגעים מכריעים זה הסיפור המרכזי פה.

דור: אזכור של כבוד צריך ללכת לברוקלין ומילווקי, אבל שתיהן הפסידו לקבוצה הכי טובה בפלייאוף הזה עד כה, אז אפשר לתת להן הנחה מסויימת. קשה לי להגיד שפילי מאכזבת כי לא האמנתי בהם מלכתחילה למעשה חשבתי שטורונטו תעיף אותם.
האכזבה הגדולה ביותר היא כמובן ובלי שום ספק אם כן היא פיניקס. ההדחה מול דאלאס היא כתם שאי אפשר לזלזל בו על הקריירה של כריס פול, ששוב נכשל ברגע האמת. פיניקס הייתה בעונה הסדירה קבוצה היסטורית, לא פחות, זה ניכר במספרים וגם במבחן העין, לא היה נראה שהגנה כלשהי מסוגלת להתמודד עם מה שהם עושים ב-5 הדקות האחרונות של משחק, והנה, לא מילווקי, לא בוסטון אפילו לא מיאמי, דאלאס, פשוט שיתקה את ההתקפה שלהם וסגרה עניין עם תבוסה כל כך מהדהדת שהיא לא תוכל שלא לזעזע את יסודות הבית בקיץ.

רועי: .ברוקלין. גם בהרכב בו הם שיחקו, ציפיתי ליותר מהפסד 4:0 לבוסטון טובה מאוד. מגיע הרבה קרדיט לסלטיקס, אבל הנטס היו יכולים להראות יותר. הרבה שמות שלא התעלו לגודל המעמד ובצדק, זה נשאר ככה אחרי הסיבוב הראשון. פיניקס אכזבה גם כן, אך לטעמי פחות מהנטס.

תומר: מינסוטה. היו כפסע מלהפתיע את ממפיס ובעטו בדלי בוולה.

שאלה 3: איזה מאצ'-אפ או מפתח מרכזי יכריעו לדעתך את גמר המזרח?

אבי:

השאלה שבעיניי תכריע האם בוסטון תנצח בחמישה משחקים, או האם תהיה כאן תחרות של ממש היא זאת – האם טיילר הירו יופיע סוף סוף לפלייאוף. מיאמי בינתיים לא נדרשה לטיילר הירו טוב מדי, והיא לא נדרשה לו גם כי התחרות היתה בינונית בדמות פילדלפיה ואטלנטה, וגם כי ג'ימי באטלר נראה ממש טוב בפלייאוף הזה. אולם, מול בוסטון ושומרים כמו ג'יילן בראון ואולי בעיקר מרקוס סמראט, לבאטלר הולך להיות הרבה יותר קשה. בלעדיו, השחקן הטוב השני של מיאמי עד כה בפלייאוף – באם אדביו, כנראה ימשיך לעשות את השטיק שלו, אבל בסופו של דבר, לא הוא יכריע סדרת פלייאוף לבדו. לעומתו, שחקן שכן יכול להכריע פלייאוף הוא טיילר הירו, והנה ראו – טיילר הירו של הגמר של מיאמי בעונת הבועה היה בדיוק השחקן הזה, כי אחרי הכל זה כבר קרה בעבר.
2020 – בועה ותמונות של קהל על וידאו. גמר מזרח בין שתי קבוצות ידועות ומוכרות. בוסטון של טייטום, בראון וסמארט (אבל בלי הורפורד ופריצ'רד) לעומת מיאמי של באטלר ואדביו (ודראגיץ' וקראודר). וטיילר הירו מספק סדרה אדירה של 19.2 נקודות, 6.3 ריב', 4.8 אס' כולל משחק של 37 נקודות באחוזים מטורפים בניצחון אפי של מיאמי במשחק הרביעי. וזה – זה ההירו שמיאמי צריכה, וזה ההירו שיעשה את ההבדל בין ניצחון בטוח של בוסטון, לניצחון אפשרי של מיאמי.

אורי: התשובה המובנת מאליה היא ג'ייסון טייטום מול ג'ימי באטלר. אך התושבה הנכונה כאן היא הגבוהים של הסלטיקס נגד באם. נגד מילווקי הורפורד והוויליאמסים הרשימו מאוד, בעיקר גראנט עקב הפציעה של רוברט. במפגש הקודם בין השניים בגמר המזרח ב-2020, הפיק אנד רול בין באם לדראגיץ' ניצח את הסלטיקס בכל פעם. הממוצעים של אדביו בסדרה ההיא היו 21 נק' ו-11 ריב' על 60% מהשדה, כולל בלוק אדיר על חשבונו של טייטום. הקבוצה הנוכחית של הסלטיקס שונה מאוד באופי של מהקבוצה ההיא, והדרך התמודדות שלה מול יאניס הייתה מעוררת השראה. אך מול ההיט, קבוצה יותר מגוונת שאוהבת לשנות את הסכמות שלה בשני צידי המגרש, לסלטיקס מחכה סדרה ארוכה.

דור: אני חושב שפער האיכות בין הקבוצות הוא גדול מאוד. הסדרה בין מילווקי לבוסטון הוכרעה על הקליעה משלוש. כל עוד הזריקה של בוסטון לא נכנסה באחוזים טובים המשחק היה שקול ומילווקי יכלה לנצח באמצעות ריבאונד התקפה ותצוגות אפיות של יאניס.
אלך כאן על שני מאצ'אפים ששניהם צריכים ללכת לטובת מיאמי כדי שיהיה לה סיכוי כלשהו. באטלר צריך להתקזז עם טייטום, אני לא רואה שום סיכוי שזה יקרה, אבל אם זה יקרה זה הופך את הסדרה למאוזנת. ואז העסק ילך, בדומה לסידרה של מילווקי, ליכולת הקליעה של השחקנים המשלימים וזאת גם הסיבה שמלכתחילה לא מאוד האמנתי במיאמי, זה גם מה שיכול לשנות את דעתי לגביהם.
אם שטרוס, הירו וחבריהם יקלעו מבחוץ טוב יותר מוויליאמס, סמארט, בראון וחבריהם מיאמי היא קבוצה מאוד מאוד מסוכנת, שכן ההגנה ומה שבאם מביא יהיו שם בכל מקרה, אם לא, זה לא אמורה להיות סדרה תחרותית.

רועי: ג'יילן בראון נגד ג'ימי באטלר. אני מאמין שנראה את טאקר ובאם מתמודדים עם טייטום, בעיקר בתחילת הסדרה, ולכן בראון יכול להיות משמעותי יותר. הוא קלע יותר מטייטום במשחקים נגד ההיט העונה ואחרי סדרה לא זוהרת כנראה יצטרך להשתלט על משחקים. באטלר וטייטום יכולים לתת תפוקה דומה אחד לשני, השאלה היא מי יהיה מספר 2 טוב יותר. לאדביו יהיה קשה מול הורפורד, ולכן בראון יכול להיות האקס פקטור.

תומר: ההגנה של מיאמי. היכולת לשים את גוף על כל שחקן בעמדות 1-5 ברמה גבוהה מאוד יחסית לחמישה שומרים. הקבוצה היחידה שיכולה לדעתי לשמור על טייטום/בראון במידה שווה.

שאלה 4: איזה מאצ'-אפ או מפתח מרכזי יכריעו לדעתך את גמר המערב?

אבי:

אני אלך פה על רחשי לבי ואדבר על מצ' אפ שאולי בכלל לא יהיה. אבל אם יהיה – הוא יהיה המפתח. קליי תומפסון מול לוקה דונצ'יץ', ואסביר. קליי תומפסון חזר קצת שונה. הוא עדיין לא לגמרי יציב למרות שמשחק 6 האחרון יוכיח שהוא עדיין יודע להתפוצץ, ואני מניח שיהיו לו איזה שני משחקים כאלה גם מול דאלאס. אבל הוא לא חזר עם ההגנה הידועה שלו על פוינט גארדים מהירים. הוא פשוט לא מהיר כמו פעם, אחרי אכילס ו ACL. ככה זה, ואין מה לעשות. אבל הוא עדיין מבין איך לשמור על פוינט גארדים והנה ראו – הכוכב של דאלאס, איזה סלובני בשם לוקה דונצ'יץ' הוא בסופו של דבר ועניין פוינט גארד. פוינט גארד חזק עם סקילס שלא מהעולם הזה, אבל קשה להגיד שהוא הפוינט גארד הכי מהיר בהיסטוריה של הפוינט גארדים. וכאן בדיוק קליי נכנס לתמונה.
כי אם קליי יצליח להצר את צעדיו של לוקה, ולו במעט (וכן, ברור שגם דריימונד ולוני יעזרו לו כשדונצ'יץ' יחדור עד הסוף, 10-12 פעמים במשחק). כי אז, היתרון של הווריורס מתחיל להיות משמעותי. בסופו של דבר, וכפי שמשחק 7 בין דאלאס לפניקס הוכיח לנו, יש מצב טוב שהקרב הזה הולך להיות קרב של גארדים. קליבר, פאוול ופיני סמית' אמנם יציגו כל פעם שחקן אחר מביניהם שיקלע 20 נקודות, אבל בסופו של דבר, רוב הנקודות יהיו של לוקה, ברונסון ודינווידי. כשברור שבצד השני, מדובר על קרי, קליי ופול שימשיכו לקלוע את רוב הנקודות. אבל היכולת הזאת של לוקה לעשות מה שבא לו, כשרק נחה עליו הרוח, היא יכולת שיוטה סבלה ממנה מאד בשלושת המשחקים האחרונים של הסיבוב הראשון, ופניקס סבלה ממנה מאד לאורך כל הסיבוב השני. קליי יכול וצריך לגרום ללוקה לחשוב פעמיים, שלוש או ארבע, ואם זה יקרה – הווריורס ינצחו את הסדרה ויגיעו עד הגמר (אינשאללה). אם לא? יש מצב שקוטלת הענקים תקטול עוד ענקית אחת.

אורי: המאץ' האפ המרכזי בצד המערבי הוא דריימונד גרין נגד קליבר\פאוול. הסמול בול של דאלאס הוציא מהכלים את שתי יריבותיה הקודמות. בהנחה שהווירורס ישחקו את רוב המשחק עם גרין ב-5, אז האגרסיביות של גרין היא המפתח להנעת הלוחמים מהמפרץ. דאלאס יקחו מהאסטרטגיה של ממפיס ויתנו לגרין את המרחב שלו לפעולה, בהנחה שלא יהיה אסרטיבי כמו שהיה רוב הפלייאוף.

דור: ההגנה של דאלאס התמודדה מדהים עם פיניקס, אבל לסאנס על האיזון ההתקפי המרשים שלהם בעונה הסדירה, אין את כוח האש מבחוץ שיש לגולדן סטייט. על פני סדרה, אם קארי, תומפסון ופול יקלעו מבחוץ בצורה טובה לדאלאס יהיה מאוד קשה להישאר בקצב.
בצד השני יהיה מעניין לראות מי ישמור את לוקה, והאם תומפסון במצבו אחרי שנתיים ומשהו בחוץ יהיה מסוגל לעמוד באתגר, יכול להיות שדווקא לוקה הוא אתגר מתאים יותר עבורו שכן האתלטיות והזריזות אינן היתרון היחסי של הסלובני. עם זאת אני חושב שזה לא מה שיכריע את הסדרה, לוקה כנראה יקלע את ה-30-35 שלו, השאלה היא מה ההגנה של דאלאס תעשה.

רועי: ג'יילן ברונסון וספנסר דינווידי נגד ההגנה של גולדן סטייט. אני מאמין שלוקה יתן את המספרים המדהימים שלו, השאלה היא איך יגיבו לשאר. וויגינס וקליי יכולים לשמור על דונצ'יץ', אבל לווריירס יש יותר אופי והגנה חכמה יותר מהסאנס. אם יהיה שחקן שיתן 25 נקודות באופן קבוע ליד לוקה הם יעלו, אני לא חושב שזה יקרה. במקביל, ההגנה של דאלאס מול שחקנים כמו פול וסטף תהיה מעניינת מאוד. יהיה להם יותר קשה מול קבוצה חכמה יותר ואחת שלא מפחדת משומרים פיזיים כמו הסאנס.

תומר: היכולת של שחקני המשנה של דאלאס לייצר נקודות לאורך זמן. לוקה יעשה את שלו ככל הנראה, אבל לאורך זמן הוא יצטרך לקבל עזרה.

שאלה 5: אילו קבוצות לדעתך יעפילו לגמר ומי יזכו ב-MVP של הגמרים האזוריים?

אבי:

במזרח אני חושב שבוסטון היא קבוצה טובה ועמוקה יותר מאשר מיאמי, בטח אם הטיים לורד יחזור, וכל עוד טיילר הירו לא בגוד מוד. נראה לי שהיא תנצח במשהו כמו שישה משחקים.
באם אדביו היה השחקן הטוב ביותר בפעם הקודמת שהשתיים נפגשו ב-2020, ואני מאמין שגם השנה הוא ייתן משהו כמו 20 נקודות, 10 ריב' ו 5 אסיסטים. כשבאטלר ייתן כל מיני נקודות ממזריות, אבל בחיי שהוא יסבול מול ההגנה הבוסטונית כמו שמעטים סובלים. ה-MVP בכל מקרה, יבוא מבוסטון, ובטח יהיה ג'ייסון טייטום, כי, נו באמת.
במערב, אני חייב להודות שבתור אוהד גולדן סטייט, אני תמיד מעדיף להמר נגדה. אבל איכשהו נראה לי שסיפור הסינדרלה של דאלאס חייב להסתיים מתישהו, ונדמה לי שבראש אני מזלזל בגולדן סטייט קצת יותר מדי. בואו נניח שישה משחקים גם פה לטובת הווריורס, כשקליי יהיה עייף מדי מההגנה על לוקה, בשביל להיות MVP ופול צעיר מדי ולא יציב מספיק. חוץ מזה, שהיי – זאת עדיין לא סדרת גמר ובגמרים אזוריים הוא בדרך כלל עצום –  ולכן ניתן את התואר לרוצח עם הבייבי פייס – סטף קרי.

אורי: מערב: דאלאס, לוקה מצטיין. מזרח: מיאמי, באטלר מצטיין.

דור: ראשית יש לציין שבבראקט שלי מתנוססות בגאון בגמר מילווקי ופיניקס אז צריך לציין שאני לא מבין כלום. הגמר שאני רוצה והוא גם הגמר שאני מעריך שיהיה הוא גולדן סטייט נגד בוסטון. MVP מזרח – טייטום. MVP מערב – לוקה למרות הפסד.

רועי: קשוח, אבל בכל זאת: 3:4 בוסטון, טייטום MVP ו-2:4 גולדן סטייט, ג'ורדן פול MVP.

תומר: מיאמי-גולדן סטייט. באטלר וקרי.

לפוסט הזה יש 44 תגובות

  1. יופי של דיון. ראיתי כמה רעיונות מאד מענינים
    .
    את מיאמי לא ראיתי הרבה אבל בוסטון מאד מסוכנים.
    .
    אם קרי יחזור לרמתו בתחילת השנה ג"ס תנצח בקלות. אבל רוב הסיכויים שמה שנראה ממנו זה מה רואים רוב השנה, שחקן טוב מאד.
    .
    לג"ס יש מחסנית שלמה של שומרים עבור לוקה. קלי (נקודה טובה מאד של אבי), וויגינס (אם ללכת בקו של אבי יתחיל על ברונסון), קמינגה (לוקה יחלוב ממנו עברות אבל ישחק עליו קצת), לוני (מה שהיה טוב להארדן טוב גם ללוקה) וקצת גרין. כשיחזור לשחק גם איגואדלה (אני מעריך שיוכל לתת שני משחקים בסידרה של 7-10 דקות הגנה. שם המשחק יהיה לטחון אותו. הוא צעיר אבל כבד ולא נח הרבה בכל משחק.
    .
    ג"ס שומרת גרוע על שלשות מהפינה. דאלאס חזקה בשלשות מהפינה. זה אתגר לצוות האימון.
    .
    פול לא ישחק הרבה דקות ברבע הרביעי במשחקים האלו. הוא חלש פיזית ולכן חהיה מטרה ללוקה וברונסון בחדירות. בסידרה עם ממפיס השופטים התעללו בו ולא שרקו על לא מעט עברות שכללו חבטות בראשו. נראה מה יהיה בסדרה הזו. ליי יקבל כמה דקות כל משחק עד שאיגואדלה יחזור ואחכ כשיפצע שוב.
    .
    החיסרון של GP2 יורגש. כשדאלס תשחק עם לוקה, דינוידי וברונסון לג"ס יחסר גארד ברוטציה. צוות האימון יצטרך למצוא פתרון. בדרך כלל מצליח להם.
    .
    לג"ס יש את יתרון הביתיות. זה יספיק.

  2. על הנייר נראה שבוסטון-מיאמי סדרה מאוד מאוד שקולה. מצד שני לכל קבוצה יש גם את היכולת להבריק ולנצח בתוצאה של 4-2. לא יפתיע. בוסטון של היום יותר חזקה מזו של הבועה אבל המאצ אפ של מיאמי מולם הוא עדיין טוב. אליפות של בוסטון השנה זה בונוס לא צפוי מצד שני הקוטנדריות לא בהכרח יותר טובות. מחזיק אצבעות לירוקים לא משנה כמה משחקים נסבול…
    גולדן-דאלאס גם קשה. דאלאס מרשימים מאוד. לוקה בלתי עציר. בוסטון לא הצליחה לעצור אותו בעונה הרגילה. הרגשה פנימית: דאלאס לוקחת אם לוקה נשאר בריא

    1. +100
      לדעתי דלאס לוקחת את המערב והלוואי שאתבדה.
      אני לא מוכן לזלזל בשום קבוצה של ספולסטרה בפלייאוף.
      מיאמי בהחלט יכולה להתגבר על הסלטיקס ולהשאיר אותי כאוהד עם עוד זיכרון של החמצה.

  3. אחלה כתבה
    מילה לגבי ג"ס, הם ממש ממש לא עברו דרך קלה. הם עברו דרך דנבר שיש להם שחקן שאין להם תשובה מולו – יוקיץ. הם גם עברו מול קבוצה כמו ממפיס שקל לכתוב שהם לא עשו קפיצת מדרגה כשבפועל הם קפצו מדרגות ועוד איך( הייתי מפרט תצוגות כוכבים וסטטיסטיקות אבל היריעה קצרה) הגדולה שלהם שהם גרמו לזה להיראות קל !!
    לא ראיתי אחד שמדבר על זה שהם מנצחים למרות שסטף עדיין לא נתן הצגת פלייאוף אחת מתחילה ועד סוף…האחוזים שלו סבירים ומדי פעם סל גדול…זה ראינו גם בעונה הרגילה

      1. ואם כבר מדברים על שנמוכים, מדהים כמה מעט כבוד מיאמי מקבלת כאן באתר. קבוצה עמוקה, קשוחה, מאומנת ושכבר היתה שם בעבר. ועדיין קהילת הופס לא באמת סופרת אותם. אם יש סיכוי לשחזור ההישג של דטרויט מלפני 20 שנה – אליפות בלי מגה-סטארים – זאת תהיה מיאמי.

        1. דווקא על מיאמי זה נכון.קבוצה חמודה שנלחמת על כל פוזישן אבל גם קיבלו הגרלה קלה(תכלס הגיע להם כי סיימו ראשונים בליגה) אבל בוא אף אחד כולל האוהדים הכי מסורים שלהם לא מאמין שהם יהיו מסוגלים לנצח את בוסטון בסדרה.חמישה משחקים מקסימום.אם כבר יחסי הכוחות מזכירים את הגמר בבועה.

      1. הנאגטס הגיעו בעונה לאן שהגיעו בלי מארי ופורטר* אז אם אתה הולך לספור את הפציעות שלהם זה כל הליגה שניצלה מלפגוש אותם ולא הווריירס .
        .
        .
        תזכיר לי כמה היה בסדרה כשמוראנט שיחק?
        .
        .
        *מאה שקל אם אתה זוכר כמה משחקים פורטר שיחק העונה בלי להסתכל

      2. לוקה עוד לא פגש הפלייאוף קבוצה שגם בחילופים הוא מקבל שומר חזק, בכל מקרה הנקודה היא שהם יכולים להכיל את לוקה עם 35 נק' וטריפל דאבל כל משחק אם החברים שלו יקבלו הגנה חזקה ויפשלו.
        דאלאס משחקים קצת בסגנון של ג"ס שזה הרבה יותר לאט מממפיס ובונים על איכות הקליעה כך שקשה לי להאמין שהם ינצחוו הטוב מ7 בנשק של גס עצמם

            1. הוא פגש את קוואי בוורלי ופול ג'ורג', לא מספיק טוב? גם יוטה שהוא עבר בסיבוב הראשון ממש לא פריארים כשמדובר בהגנה. בכל מקרה, לוקה הוא מטרה ראשית של הגנות כבר איזה שש שנים. אין כאן איזה טריק חדש שהוא לא פגש מעולם.

  4. מיאמי, שחקנים משמעותיים שעזבו מאז המפגש בפלייאוף 2020: ג׳יי קראודר, גוראן דראגיץ׳, אנדרה איגואדלה, קנדריק נאן, קלי אוליניק.
    הגיעו: קייל לאורי (לא ברמה שאנחנו מכירים מטורונטו), פי. ג׳יי. טאקר, מקס סטרוס, גייב וינסנט (עשה מאז קפיצת מדרגה).
    בוסטון, עזבו: גורדון הייווארד (היה כשיר?), קמבה ווקר. הגיעו: אל הורופורד, דרק ווייט, פייטון פריצ׳ארד, גראנט וויליאמס (עשה מאז קפיצת מדרגה).
    לעניות דעתי העניה באמת, בוסטון התחזקו ומיאמי נחלשו.

    1. לא בטוח בכלל שמיאמי של היום פחות טובה, אבל די בטוח שבוסטון של מאי 2022 הרבה יותר טובה משל אז. אז לא היה לנו מגה-כוכב והיום יש לנו כזה. הבעיה היחידה בקבוצה שלנו זו היציבות שלו, מי יודע איך הוא יתייצב לסדרה מול מיאמי.

  5. תודה טרם קראתי אבל אענה
    1 המרשימה ביותר ללא ספק בוסטון גם בהתחשב באיכות היריבות שהיו החזקות ביותר עד כה

    2 המאכזבת ביותר פיניקס לאחר עונה סדירה ברמה גבוהה ביותר כמעט היסטורית ולאחר גמר מערב אשתקד היה מצופה ממנה ליותר בטח עם יריבות נוחות באופן יחסי אבל 16-66 בסדירה הפכו להיות
    6-6 בפליאוף
    לא רק מול דאלאס אלא גם מול ניו אורלינס פיניקס הייתה רחוקה מאד מרמתה הנהדרת בסידרה

    3. הכוכב המשני
    בתחילת הפליאוף ואפילו בסיום הסיבוב הראשון לא נתתי סיכוי גדול למאימי בגלל הכלל הידוע האומר שקבוצה הולכת לאן שהכוכב הכי גדול שלה יכול לקחת אותה
    כשהתבוננתי על יאניס טייטום אמביד בוקר לוקה קרי ומוראנט אמרתי לעצמי שבכל הכבוד לבאטלר הוא הכי פחות טוב שם ….רק שהספקתי לשכוח שיש שחקני עונה סדירה גדולים ויש שחקני פליאוף ענקים ובאטלר הוא שחקן פליאוף של ממש .

    ולכן הוא מול טייטום זה מתקזז
    ממשיכים הלאה 2 הקבוצות עמוקות מאד מאומנות מאד ושומרות מצויין ( נכון שלמיאמי יש יתרון משמעותי בניסיון הצוות המקצועי)

    אבל השאלה הגדולה מי יהיה כוכב המשנה הטוב יותר
    אדוביו היירו או בראון
    לדעתי לבראון יש את הפוטנציאל היותר גבוה אבל לא יהיה לו קל לממש זאת .

    4 מה עם קליי והאם לוקה ידע לשתף את חבריו
    האמת היא שדאלאס צריכה קצת לדאוג כי מוראנט היה ענק ובכל זאת ממפיס הפסידה ( אך גם ניצחה את הניצחון הכי גדול בסדרה בלעדיו )
    ככה שלא יעזור ללוקה להיות ענק הוא חייב לתת לחבריו שהוכיחו עצמם לא רע בלעדיו בחלק הראשון מול יוטה
    בג.ס קליי הפך להיות כינור רביעי חמישי בג.ס אחרי קרי פול ואפילו גרין ווינקינס
    בשביל טבעת הוא חייב להתקרב לרמתו טרם הפציעות בזה זה יוכרע

    5 בוסטון וג.ס
    ולכן טייטום וקרי

  6. נהניתי לקרוא. ניתוחים מעניינים. פניקס וואוו what was that?
    נקווה ליותר מתח במשחקי ההכרעה בגמרים האזוריים.
    דלאס גולדן סטייט הולך להיות מרתק.
    יכול להתפתח לכל כך הרבה כוונים.
    מיאמי תצטרך להתחיל להזיע. תהיה סדרה קשוחה. מעניין אם טייטום בשל ללכת את כל הדרך.

  7. תודה, חברה. מזמן לא היה לנו פה חמש על חמש איכותי כזה. מצד שני, בקושי עושים חמש על חמש כאן.
    מכל הדעות המגוונות (אז אתם אומרים שדאלאס הפתיעו חלק מכם…) והבאמת מעניינות, משום מה נתקעתי על טיילר הירו במיאמי. הוא בהחלט יכול להיות השחקן שיפיל או ירים את הסדרה, למרות שהוא מעט אוברייטד המצב של מיאמי שם אותו בפוזיציה הזו. מצד שני – דרק ווייט. כאילו בוסטון הביאו אותו אך ורק כדי לעצור את הירו. הוא פשוט השחקן המושלם לעלות מהספסל כדי לבטל את כל מה שיש להירו להציע. השאלה אם ווייט יכול להישאר דקות ארוכות על המגרש, כי בסיבוב הקודם הוא לא תמיד היה שם בשיא היכולת ופריצ'רד היה שם כדי לחפות עליו.

    1. להגיד שדריק ווייט לא בשיאו זה אנדרסטייטמנט. אבל בהגנה אין ימים רעים וכמו שאמרת, הוא צריך לנעול את הירו כי די בשביל מצ'אפים כאלו הביאו אותו (וגם קצת קיוו שהוא פוט דה בול אין דה באסקט אבל זה כרגע לא הולך).

  8. בוסטון היא הפייבוריטית על הנייר לקחת מבחינת כשרון ואיזון.
    האם זה אומר שלא יכולים להפסיד בקרב חפירות מול ההיט? לא.
    לא מדובר בקבוצה מפחידה אבל היתרון שלה חוץ מהחסרון הברור של האחרות הוא העומק,הורסטיליות ואל הורפורד שהוא הגבוה
    הכי טוב שנשאר.

    אין ספק שגמר של דאלאס-בוסטון יהיה הכי ראוי מבחינת מאצ'אפ ורמת כדורסל.

  9. האם בוצע איזה שדרוג באתר בשעות האחרונות. אני בדרך כלל חוסם כמעט כל מה שאפשר, כדי שהאתר יעלה בקצב סביר (אזור עם קליטה בעיייתית). כל דף עולה לי כרגע אחרי 10-20 שניות ללא תמונות וסרטונים (לא רוצה לחשוב כמה יקח עם). גם האתר מוצג לי בצורה שונה מבדרך כלל.

  10. אחלה 5X5!
    אני חושב שמכל הקבוצות בוסטון היא הפייבורטית, באים מחוברים ועם מומנטום מטורף.
    במערב אני חושב שאנשים מפרגנים יותר מדי ללוקה ומזלזלים בלוחמים.
    הלוחמים זו מכונה משומנת עם קלעים אמינים והגנה טובה ולוחצת.
    ההימורים שלי הם הלוחמים והלסטיקס.

    1. ראיתי כמעט אך ורק את בוסטון בפלייאוף הזה ויכול להיות שאני מדבר מפוזיציה של אוהד שמפחד מניחוסים אבל יש לי הרגשה שיש כאן הערכת יתר של היכולות שלנו. ניצחנו בקושי רב קבוצה ששיחקה בלי שחקן ההתקפה הכי טוב שלה, הכוכבים שלנו צעירים ולא יציבים, ורק לפני חצי עונה הסרחנו את הפרקט כל כך עד כדי שהיה מי שקרא לזרוק את העונה לפח ולהתחיל לחשוב על טנקינג…(לא יודע איך עושים סמיילי מובך אבל כזה אני צריך כאן).

      1. מסכים איתך לגבי העונה הסדירה,
        אך אני מדבר על הפליאוף, הסלטיקס באים במומנטום מטורף אפילו יותר משל דאלאס ובגלל זה אני חושב שהם הפייבורטים.
        דאלאס באים במומנטום אבל חסר להם הניסיון וגם היכולת שלהם לא כזו טובה מבחינתי.

      2. אשרי האוהד החרד תמיד. אבל אם השופטים יתנו לכם להרביץ למיאמי כמו שנתנו להרביץ לנטס אתם תהיו בסדר.

        1. אתה מתכוון כמו שנתנו למלווקי להרביץ לנו? בכל מקרה זה פלייאוף ובפלייאוף מרביצים. בכלל, זה מיתוס שיש חוק שאוסר על להרביץ בכדורסל, כל עוד אתה מרביץ בצורה חוקית (עיין ערך יאניס) אז אין עם זה שום בעיה.

  11. טור מצויין, תודה רבה.
    מיאמי זו קבוצה מפחידה, עם דגש על הקבוצה. צוות אימון מעולה, שחקנים שלא חושבים לוותר לרגע, ובאטלר אחד שילעס את כל מי שכן יחשוב כך לחצי שניה. בוסטון באמת נראית טוב, אבל מיאמי זו וואחד אתגר

  12. תודה רבה.
    איך בוסטון לא הכי מרשימה עד עכשיו? לדעתי זה נו בריינר. ניצחו שתי קונטנדריות (אחת מהן בעיקר בעיני עצמה…), ומפגינים כדורסל נהדר. מקווה מאוד שמיאמי תטפל בהם אבל הסיכויים ירוקים יותר.
    לגבי דאלאס, יש לי תחושה של קצת אוברייטדיות כאן באתר והסתנוורות מלוקה הגאון. זו קבוצה מוגבלת שבסופו של דבר – ניצחה קבוצה (פיניקס) שהתקשתה עם 2 הפסדים למדורגת 9. אני לא חושב שהם מספיק ורסטיליים להתמודד עם הלוחמים.

    1. "ניצחו שתי קונטנדריות (אחת מהן בעיקר בעיני עצמה…),"
      תעיף מבט בבראקטס, בלי להסתכל אני מבטיח לך שלא רק קיירי ראה בברוקלין קונטנדרית.

      מסכים לגבי לוקה. הדאבס יראו לו את הדלת, אבל הוא עוד צעיר וכל סדרה כזו זה שכר לימוד שיביא אותו (בהנתן בריאות טפו טפו טפו) לרמת טופ 10 הסטורי.

  13. גולדן סטייט בכושר לא טוב. יהיו התפוצצויות של סטף ושל קליי, אבל גם הנצחונות על ממפיס נטולת ג'ה היו עם השיניים (התותבות). השטויות של דריימונד החריבו להם לפחות פליאוף אחד. אני מהמר על דאלאס, במיוחד כי הם היו מבחינתי מחוץ לסקאלה. לא ידעתי שהם מסוגלים להרים את הרמה שלהם כל כך. לוקה לא עבר עד היום סיבוב ולא ראיתי אף אחד חוץ ממנו בקבוצה.
    במזרח, בוסטון יתקלו באיכויות האימון של מיאמי, שעוד לא נתקלו בהם בפליאוף הזה.
    למיאמי אין יוניקורן כמו יאניס או טייטום, אלא קבוצה המתפקדת טוב יותר מסך רכיביה. לכן, לא נכון להתייחס אל הסדרה כמאצ'אפים.
    כן, הירו צריך יהיה להעלות מהלך, די ברור לי שזה יקרה.
    למיאמי יש יתרון ביתי והם באים טיפה יותר רעננים. זה שווה ניצחון ביתי אחד לפחות בבית (כנראה הראשון).
    אני מהמר על סדרה ארוכה וצמודה וכנראה מיאמי בגמר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט