סיכום השבוע בבייסבול – היה 10 / יוני לב ארי

עונת 2022 עדיין תחת ההגדרה "בחיתוליה", אך אנחנו כבר עשרה ימים בתוכה, וכבר אפשר לנסות ולאתר מגמות. זה זמן טוב להחזיר את הטור השבועי "השבוע לפני", ולנסות להבין מה קרה בשבוע האחרון (במקרה שלנו בעשרה הימים האחרונים) במייג'ור ליג בייסבול. מוזמנים כמובן להוסיף זוויות משלכם.

נולאן ארנאדו. לוהט (צילום: flipboard.com)

P יה, איזה פתיחה מאכזבת

הפילדלפיה פיליס, על פי רוב התחזיות (נזהר מלכתוב "כל"), אמורים לסיים את העונה במקום הראשון של הבית המזרחי, מקסימום שני-שלישי, עם סדר גודל של 86-90 ניצחונות. 11 משחקים לתוך העונה, והחבורה של ג'ו ג'ירארדי מחזיקה במאזן של 7:4, קצב של 59 ניצחונות בלבד…

וזה לא שתגידו שהם פתחו עם לו"ז סופר קשה… שלושה משחקים מול אוקלנד בבית, עוד ארבעה במיאמי, עוד שניים בקולורדו, הסדרה היחידה הקשה היתה נגד הניו יורק מטס, וגם היא בבית. איפשהו באמצע הגיע רצף של ארבעה הפסדים, כשבסך הכל הפיליס הפסידו שישה משבעת המשחקים האחרונים.

משהו לא עובד לו. ווילר (צילום: sdcustomdesign.com)

וכל זה למה? מבחינה התקפית האדומים מעיר הפעמון בסדר. 43 ריצות, כמעט ארבעה למשחק, יותר טוב מחצי ליגה. אך הגנתית, שם הבעיות. פילדלפיה הרשתה עד כה 55 ריצות, רק שלוש קבוצות הרשו מעבר, ו-7 הארורס שלהם שמים אותם במקום החמישי בכל המייג'ורס…

ה-ERA הקבוצתי עומד על 5.07, גם הוא חמישי מהסוף, כשלתשעה פיצ'רים בסגל יש ERA מעל 5, שלושה מהם סטארטרים – ארון נולה עם 5.52, ריינג'ר סוארס, עם 5.87 וזאק ווילר, שאמור להיות האייס בחבורה, "מתעלה על עצמו" עם 9.39. בשבוע הקרוב יגיעו לפילדלפיה מילווקי וקולורדו, רגע לפני יציאה לניו יורק לפגוש את המטס. בואו נראה איפה נפגוש את הפיליס בעוד שבוע…

השתלב יפה. בראיינט (צילום: cst.brightspotcdn.com)

רוקי השנה?

ומהצד השני, יש את הקולורדו רוקיז. הבית המערבי של הנשיונל ליג, צפוי להיות מהחזקים במייג'ורס. ראש חץ משולש, בדמותן של הלוס אנג'לס דודג'רס, הסן פרנסיסקו ג'איינטס והסן דייגו פאדרס, אמור לייצר לנו אחלה דרמה לקראת סיום העונה. אך בעשרת הימים הראשונים של העונה נדחפה קבוצה נוספת לחגיגה – הקולורדו רוקיז.

החבורה מ-קורס פילד פתחה את העונה עם 1:2 ביתי ומרשים על הדודג'רס, ואמנם מכאן המשיכה ללו"ז קל יחסית (טקסס והקאבס), ועדיין, כשלקלוזר שלך יש ארבע שמירות אחרי שמונה משחקים, אתה כנראה עושה משהו נכון… הרוקיז לא ממש נוצצים. הפיצ'רים שלהם אפשרו עד היום 87 היטס, כמעט 9 למשחק, מקום רביעי מהסוף במייג'ורס, אך הם מוצאים דרך לצאת מזה, הרבה בזכות העובדה שהם אפשרו רק חמישה הום ראנס עד כה (מקום שלישי במייג'ורס). הריינג'רס, לצורך ההשוואה, אפשרו 18…

פתח את העונה מצוין. פרנסיסקו לינדור (צילום: eldiariony.com)

הניצחונות מגיעים בעיקר בזכות ההתקפה, שמונהגת על ידי הרכש הנוצץ, קריס בראיינט. ממוצע חבטות של 280. שם את קולורדו במקום השני בליגה, OBP של 347. ממקם אותם רביעי, ו-OPS של 797. במקום השני, בהחלט מרשים. בשבוע הקרוב הרוקיז, ששיחקו עד כה שני משחקי חוץ בלבד (בטקסס), ייצאו לסדרות בדטרויט ובפילדלפיה, אחריהן התמונה תהייה ברורה יותר.

משלוש תצא (אלופה) אחת?

בכל האמריקן ליג, הקבוצה עם המאזן הטוב ביותר הגיעה ל-66.7 אחוזי הצלחה (הווייט סוקס). בנשיונל ליג, לעומת זאת, יש לנו שלוש קבוצות עם 70 אחוזים ומעלה, חוץ מהרוקיז, עליהם כבר דיברנו. נתחיל עם המטס, שמובילים את הבית המזרחי יחסית בבטחה, עם מאזן של 3:7 ויתרון של 2.5 משחקים. אחרי עשרה משחקים  – זה יתרון גדול.

פרימן והדודג'רס פתחו מצוין את העונה (צילום: todaynewspost.com)

במערב, לעומת זאת, הדודג'רס מובילים את הבית עם 2:8, כשלהם גם יחס הריצות הטוב בליגה – פלוס 30. ממש טיפה מאחור תמצאו את הסן פרנסיסקו ג'איינטס, עם מאזן של 2:7, ורצף של חמישה ניצחונות. שלוש הקבוצות האלה מובילות את כל המייג'ורס ב-ERA, כשלפחות אחת מהן נמצאת בטופ 3 של כמעט כל קטגוריית פיצ'ינג. זה אמנם היה צפוי, אך יש פה בליגה לא מעט קבוצות שהיו "צפויות" להתחיל כך, וזה לא ממש קרה…

OPS, איי דיד איט אגיין…

כששחקנים עוזבים את קולורדו, תמיד עולה סימן שאלה – האם הם מספיק טובים גם מחוץ לקורס פילד. ויש את נולאן ארנאדו. הת'רד בייסמן של סיינט לואיס ממשיך להיות השחקן הטוב בליגה, כשאחרי שמונה משחקים הוא מוביל את המייג'ורס בקטגוריה שב-2022 הכי מעניינת – OPS. לארנאדו 1.514 מרשים, שנובע מממוצע חבטות של 433., לצד ארבעה הום ראנס, חמישה דאבלס ו-12 רצים שהביא הביתה. הוא מוביל את הקארדס למקום הראשון בסנטרל, עם 3:5 חביב, רק שלא יפסיק.

הגיע משום מקום. מילר (צילום: yahoo.com)

וזה כבר סיפור אחר

לעומת דוקטור ארנאדו, יש לנו את מיסטר סטורי. הרכש הנוצץ ביותר של הבוסטון רד סוקס, טרוור סטורי, עוד אחד שנטש את קולורדו והאוויר הגבוה, ייצר בששת המשחקים הראשונים שלו במדי הגרביים ממוצע חבטות 250., עם אפס הום ראנס, אקסטרה בייס היט אחד בלבד (דאבל) ו-OPS של 572.. לצורך ההשוואה, בארבע העונות האחרונות סטורי לא ירד מ-OPS של 801., ולאורך כל הקריירה לא ירד מ-765.. מישהו אמר קולורדו ולא קיבל?

מילר, ולא ממש לייט…

הרבה שמות צעירים קישטו לנו את שבוע הפתיחה, נושא שיקבל במה ב-"שבת בבסיס" הקרוב. אך את מה ש-אואן מילר עושה לא ממש ראינו מגיע. שחקן הבסיס הראשון הצעיר של הקליבלנד גארדיאנס לא ממש הרשים ב-60 המשחקים שקיבל ב-2021, אך את 2022 הוא פתח בסערה. OPS של 1.510 (שני בכל המייג'ורס רק לארנאדו), ממוצע חבטות 500. בלתי נתפס, שני הום ראנס, ולא פחות משבעה (!) דאבלס (מוביל את המייג'ורס כמובן). האם גילינו פה כוכב נולד?

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 8 תגובות

  1. תודה יוני, עושה חשק לראות בייסבול (לא שאני צריך…)
    ארנאדו אין מה להגיד, פנומן על הבחור. מוביל בwOBA, כבר סגר 1.0 WAR על השבוע הראשון, ורק אלונסו וחוזה רמירז אחראים ליותר ראנס ממנו. זה מספרים פסיכיים, ובל נשכח שהאיש לא רק תותח התקפי אלא גם כפפת פלטינה, כלומר שחקן ההגנה הטוב ביותר בליגה חמש שנים רצוף.
    וזה בניגוד לחבריה העליזה מפילדלפיה. תנו רבנן pitching and 3 run homer, אבל כולם יודעים היום שפיצ׳ינג זה חצי הבחור על העמדה, וחצי השמונה שמסביבו, וכשההגנה של הפיליס מאפשרת לחובטים להגיע לבסיס והופכת אינינג של 10 זריקות ל4 חובטים לאינינג של 30 זריקות ל7 חובטים, אז הסיכוי לעשות את הטעות ולזרוק איזה hanging slider שיעוף ליציע גבוהה (מה עוד שהיום גם ככה זורקים יותר breaking balls מה שמגדיל את הסיכוי לעשות טעות).
    לגבי הרוקיס לא הייתי מתלהב יותר מדי בשלב הזה, האוויר הדליל של קולורדו מביא לאחוזי סטייה גבוהים ככה שהם יכולים להביא איזה שבועיים אימפריה ואז חודש טרגדיה. יש שמה כמובן שחקנים טובים עד מעולים שיהנו מהיתרון היחסי של לשחק בדנבר (ראיתי כתבה שטוענת שבכלל צריך לשחק עם 4 אאוטפילדרס קבוע בcoors field) אבל ככל שהעונה תתקדם כך גם הרוקיז יחזרו למקומם הטבעי.
    לבסוף, בליגה ששם המשחק בה הוא יציבות, נראה שהטווינס יצליחו גם הם לחזור למקומם הטבעי, הם אמנם פתחו במאזן 6-4 את העונה, אבל רואים שיש שמה מספיק הגנה והתקפה להשיג את הכמה נצחונות שצריך כדי להגיע למקום שממנו מפסידים בפלייאוף.

    1. אני חייב להוסיף כמה מילים: כשפרדי פרימן עזה את הברייבס אחרי שלקחו את הוורלד סרייס זה הרגיש כמו כשבייב רות עזב את הרדסוקס (לא, לא הייתי שם). בסדר, עם הזמן היינו מתרגלים לזה כאן באטלנטה. אבל לחטוף ממנו HOME RUN ב-FIRST AT BAT??? זה כמו להבריג לנו בורג בבטן.

      1. לפחות מאט אולסון מחליפו התחיל את העונה טוב יותר, ולדעתי בסופו של דבר יהיה די ברור שהטרייד עליו + החוזה שקיבל היו ההחלטות הנכונות לעומת הארכת חוזה יקרה יותר לפרימן המבוגר יותר

        1. נמתין ונראה. לדעתי זה יצא לוז-לוז לכל הצדדים, גם הברייבס איבדו את הערך המוסף של פרימן וספק גדול אם הדודג׳רס יראו את הערך המוסף הזה.

      2. להבדיל אלף הבדלות, העזיבה של פרימן היתה אופציה כבר מאז החתימה האחרונה על החוזה, ואוהדי הקבוצה ידעו שיש סיכוי שיעזוב.
        זה למשל ההבדל בין הטרייד של טום סיבר ב77 (לא הייתי) לבין נאמר דהגראם שיש לו אופציה לסיים חוזה בסוף העונה הזו והוא כבר הודיע שיבחר בה במטרה לשאת ולתת עם המטס (וקבוצות אחרות). זה יהיה הלם וכאב אם יעזוב, ואני מאוד מקווה שמה שלא יהיה שישאר בסיטי פילד (ושיהיה בריא), אבל אי אפשר להגיד שלא ידענו שזה מגיע, ואני אישית און דה רקורד אמרתי שפרימן לא יעזוב, אבל לא כי לא ידעתי שהחוזה שלו נגמר אלא כי הנחתי ששני הצדדים יעשו הכל כדי לשמור על החבילה שלמה.

  2. תודה יוני, נחמד לאהוד את הדודג'רס בסך הכל 🙂
    .
    אם אני לא טועה התמונה הנ"ל של פרימן היא מההומר הראשון שלו לעונה נגד הברייבס, כן ירבו

כתיבת תגובה

סגירת תפריט