תשאלו כל אוהד, או לפחות את אלה שחוו הרגשה כזו – אין כמו תחושת אליפות. הרגע הזה, שאתה מבין שאתה הכי טוב מכולם, שכל העבודה הזו לא היתה לחינם, זה משהו שרק ספורט יכול לתת לך. וכנראה שככל שאתה חווה את התחושה הזאת פחות פעמים, וככל שחיכית לרגע הזה יותר שנים – כך ההרגשה הזו רק מתעצמת.

עד כה, החל מ-1903, חולקו בעולם הבייסבול 116 אליפויות. אהובת ליבי היאנקיז עם 27 כאלה (האחרונה ב-2009, אז הבאה בהחלט תרגש), סיינט לואיס עם 11, כשאחריהן משתרכות עוד כמה קבוצות עם 2-9 אליפויות. שש קבוצות לא זכו מעולם (הפאדרס, הריינג'רס, הרייז, הברוורס, הרוקיז והמארינרס).

ארבע על ארבע

בחודש הקרוב אנחנו נתרכז בארבע קבוצות, שכל אחת מהן זכתה באליפות אחת בלבד. אגב, כל הארבע האלה חגגו את האליפות הזו במילניום הנוכחי. התחנה הראשונה, לפי הסדר הכרונולוגי, היא אלופת 2001 – האריזונה דיימונדבאקס, או דיבאקס בשבילכם. כנראה האליפות הדרמטית ביותר שהיתה פה.

העונה הראשונה של הקבוצה מהמדבר היתה 1998, וכיאה לעונה ראשונה, אריזונה נעלה את הטבלה בסיומה עם 97:65. אימן אותה האיש שיודע לבנות אלופות יותר טוב מכולם – באק שוולטר, וכבר בעונה הזו הגיעו כמה שחקנים שייקחו חלק משמעותי באליפות שתגיע, כמו התופס דמיאן מילר, האינפילדרים מאט וויליאמס וג'יי בל, והאאוטפילדר דייויד דלוצ'י. מכל אלה וויליאמס הוא היחיד שהיה משמעותי ב-2001.

The Big Unit

חלפה לה עונה, ופתאום – הדיבאקס מסיימים את העונה במקום הראשון בבית! שזה, בפני עצמו, אחד ההישגיים המרשימים שנראו פה. עונת בכורה – מקום אחרון. עונה שניה – מקום ראשון! הרכש המשמעותי ביותר היה ללא ספק החתמת הפרי אייג'נט (סוכן חופשי זה מעט מוזר) רנדי ג'ונסון, בעיני הפיצ'ר הדומיננטי ביותר שנראה פה ב-25 שנה האחרונות. ה-ביג יוניט חבר ל-אומאר דאל, והשניים ייצרו עונה נפלאה עם 33 ניצחונות משותפים, כשלג'ונסון ERA של 2.48 ולדאל 3.65.

ככלל, הדיבאקס האמינו בחבר'ה הוותיקים. מעבר לג'ונסון בן ה-35, לוויליאמס ובל (33 כל אחד) הצטרפו גם הסנטר פילדר סטיב פינלי (34) והלפט פילדר לואיס גונזאלס (31) ונוצרה רביעייה שייצרה ביחד 133 מתוך 216 ההום ראנס של הקבוצה. "גוזנו" אף חבט 336., ושבה את ליבם של אוהדי הקבוצה, כשוויליאמס, ש-"הצטנע" ב-303., הוביל את הקבוצה במחלקת ה-RBI, עם 142 כאלה. בהחלט מכונת התקפה מצוינת.

קיבלו 100

עונת 1999 החלה בצורה מקרטעת, ועד ל-14 במאי הם עוד היו במקום השני, אך מה-24 ביולי החבורה מפיניקס תפסה את הפסגה, ולא איבדה אותה ולו ליום אחד עד לסיומה. לשיא הם הגיעו ביום האחרון של העונה – יתרון של 14 משחקים ומאזן 62:100 נפלא.

בסדרת הדיוויז'ן פגשו הדיבאקס את המטס, שעלו מעמדת הווילד קארד. אך דווקא ג'ונסון לא איפס את עצמו לגיים 1, חטף שבע ריצות והוביל את אריזונה להפסד כואב 8:4, ולאיבוד יתרון הביתיות. הום ראנס של גונזו ושל ארוביאל דוראזו לא עזרו… במשחק השני הצליחו המארחים לאזן, עם 1:7 גדול, והשתיים המריאו לניו יורק להמשך הסדרה.

גיים 3 היה כולו כתום, כשהמטס טיילו ל-2:9, בזכות שש ריצות באינינג השישי, ואריזונה מצאה את עצמה במשחק מספר 4 עם הגב לקיר. אינינג רביעי – 0:1 מטס. בחמישי האורחים איזנו – 1:1. המטס מיהרו לחזור ליתרון בשישי, אבל דאבל של ג'יי בל קבע 2:3 לאריזונה בשמיני העליון. יש משחק חמישי? לא כל כך מהר. רוג'ר סדניו איזן בתשיעי, ובחור בשם טוד פראט שלח את החבר'ה מהמדבר לעשות חושבים פגרה שלמה, עם ווק אוף הום ראן באינינג העשירי…

השילינג שהיה חסר לדולר

שינויי הסגל המשמעותיים של עונת 2000 הגיעו במהלך העונה. הרליבר הקוריאני הצעיר ביאנג יום קים (21) קודם לתפקיד הקלוזר, ומגמת הוותיקים נמשכה: ב-10 ביוני נחת האאוטפילדר דני באטיסטה, כשלרוב הוא תופס את עמדת השדה הימני. אך המהלך המשמעותי יותר הגיע ממש בדד ליין, כשקורט שילינג, עוד אחד מענקי הדור, נחת באריזונה.

העונה החלה לא רע בכלל, כשעד ל-1 באוגוסט אריזונה שמרה על הפסגה לאורך כל הדרך, בשלבים מסויימים ביתרון של שישה משחקים ויותר. מאותו הרגע הדיבאקס התמקמו במקום השני, לאט לאט התחרקו מהוויילד קארד, ולבסוף סגרו את העונה עם מאזן של 77:85, ובמקום השלישי בלבד, מרחק 12 משחקים מהג'איינטס.

באק אאוט, בוב אין

הגענו לעונה שלשמה התכנסנו, 2001. השינוי הראשון – בעמדת המנג'ר. באק שוולטר עזב, ובוב ברנלי הגיע, מנג'ר צעיר (47), לו זו ההזדמנות הראשונה בתפקיד. מבחינת הסגל, לא היו שינויים גדולים, הרעיון היה יותר לראות כיצד הסגל הזה מסוגל לתפקד עונה שלמה, מתחילתה. שתי ההחתמות היחידות היו מארק גרייס ורג'י סנדרס.

גרייס, שתפס את עמדת הבסיס הראשון, הביא איתו ארבע כפפות זהב מהקאבס, וכיאה לתפיסת העולם באריזונה, הגיע לקבוצה בגיל 37… סנדרס "רק" בן 33, התמקם בעמדת הרייט פילד וייצר מייד 33 הום ראנס.

מתי כבר אוקטובר יבוא?

העונה החלה רע, כשאת רוב החודש הראשון הדיבאקס העבירו בחלק התחתון של הטבלה. החל מאמצע מאי נוצר מאבק דו ראשי על הפסגה, בין אריזונה לסן פרנסיסקו, כשהשתיים מחליפות ביניהן את המקום הראשון. ב-11 באוגוסט הוא הפך דרך קבע של אריזונה, כשבשיאו היתרון הגיע ל-4.5 משחקים. את העונה סיימו היהלומים עם מאזן 70:92 – חוזרים לפלייאוף.

גונזו סגר עונה חלומית, עם לא פחות מ-57 הום ראנס, וממוצע חבטות 325., כאמור, לצד ה-33 של סנדרס. מעבר לכך, שבעה שחקנים שונים חבטו הום ראנס בספרות כפולות, כשעל המהירות היה אמון טוני וומאק, עם 28 בסיסים גנובים.

ג'ונסון ושילינג היו ה-1-2 פאנץ' הטוב בליגה, עם 43 ניצחונות שהתחלקו יפה יפה בין שניהם, ו-ERA של 2.49 ו-2.98 בהתאמה. קים נתן שקט בגזרת האינינג התשיעי, והקבוצה נראתה מאוזנת מאוד.

מאט לחיות

היריבה הראשונה בפלייאוף – סיינט לואיס, שאמנם הגיעה מעמדת הוויילד קארד, אך עם מאזן טוב מזה של אריזונה – 69:93. המשחק הראשון היה פיצ'ינג דיול – ללקק את האצבעות. שילינג מצד אחד, מאט מוריס מהשני. האייס של אריזונה לא אכזב, עם תשעה אינינגים של אפס ריצות, תשעה סטרייק אאוטס, ושלושה היטס בלבד. הריצה היחידה במשחק הגיעה באינינג החמישי, כשסינגל של סטיב פינלי הביא הביתה את התופס דמיאן מילר, והדיבאקס עלו ל-0:1 – בזכות ניצחון 0:1.

במשחק השני לרנדי ג'ונסון פשוט לא היה את זה. 2:0 אחרי אינינג אחד בגלל הום ראן של אלברט פוהולס הרוקי (21), 3:0 אחרי שניים, ומפה לך תרדוף. אריזונה עוד הורידה ל-3:1 בשמיני, רק כדי לחטוף את הריצה הרביעית בתשיעי ולהמשיך למיזורי במצב של 1:1, הכל פתוח.

מבחן אופי

במשחק השלישי אפשר היה לראות את האופי של באק שוולטר והדיבאקס. פיגור 2:0 באינינג השישי (הום ראן של ג'ים אדמונדס), מול 52,273 אוהדים משולהבים, לא שבר את האורחים, כשריצה אחת בשישי וארבע בשביעי הפכו ל-2:5, ומי אם לא גונזו וקרייג קאונסל אחראים על ה-לונג בולס… קים נעל את המשחק, והיהלומים שוב מובילים בסדרה, 1:2.

המשחק הרביעי נסגר כבר בהתחלה. אריזונה עלתה ל-0:1 באינינג הראשון, חולמת על ניצחון ועליה לצ'מפיונשיפ סירייס, אך ריצה אחת בראשון, עוד אחת בשני (הום ראן של אדמונדס) ועוד שתיים בשלישי קבעו 1:4 לקארדס, 2:2 בסדרה, חוזרים למשחק אחד בפיניקס. דו אור דיי.

42,810 אוהדים הגיעו ל-Bank One Ballpark, וראו קונצרט של שילינג. שוב תשעה אינינגים, שוב תשעה K's, ריצה אחת בלבד, 1:2 לאריזונה במשחק, כשהריצה המכריעה מגיעה באינינג התשיעי, עם שני אאוטס, שניה אחרי שרץ אחר נפסל ב-Home Plate ב-סקוויז. הדיימונדבאקס ניצחו 2:3 בסדרה, אטלנטה מחכה בסיבוב הבא, קרב בוב (ברנדלי) בבובי (קוקס), ומשום מה הדיבאקס בעיקר אהבו לשחק בחוץ בסדרה הזו.

קרב רנדי בגרג

במשחק הראשון, וואו איזה מצ'-אפ. מצד אחד ג'ונסון, מצד שני גרג מדוקס, שמתמודד איתו ראש בראש על גדולי האומה. סינגלים של קאונסל וסנדרס ניצלו פתיחה מהוססת של מדוקס, והעלו את הדיבאקס ל-0:1 כבר באינינג הראשון. בחמישי היה זה שוב קאונסל, כשהפעם גונזו מביא אותו הביתה – 0:2 למארחת. בינתיים שייט לו הביג יוניט לתשעה אינינגים של אפס ריצות, שלושה היטס ו-11 סטרייק אאוטס, ואריזונה היתה לראשונה שיורה בסדרה.

המשחק השני היה הטוב ביותר של הברייבס בסדרה הזו. שמונה ריצות, על הראש של מיגל באטיסטה הסטארטר ושאר חלקי הבולפן, כשמצד שני טום גלאווין שייט לניצחון 1:8. מרכוס ג'איילס, חאבי לופז ובי.ג'יי סורהוף (שוב, איזה שמות של פעם) העיפו הום ראנס לאטלנטה, הריצה של אריזונה הגיעה בזכות סינגל של וויליאמס. נוסעים לאטלנטה במצב של 1:1. שלושה משחקים, הפרש ריצות של 7:19.

הבית שלי – שלך

גיים 3, כנראה החשוב מכולם, היה סימפוניה של שילינג. תשעה אינינגים, ריצה אחת, 12 סטרייק אאוטס, ארבעה היטס בלבד. מהצד השני קאונסל עם שלושה היטס וסטיב פינלי עם שניים, הובילו דיבאקס נטולי הום ראנס ל-1:5, ו-1:2 בסדרה.

היהלומים התלהבו מ-טרנר פילד, והחליטו להביא למשחק מספר 4 את כל כלי הנשק ההתקפיים שלהם. זה נגמר ב-4:11 מהדהד, למרות 0:2 לברייבס אחרי שני אינינגים, כשעל מכונת היריות אמונים גונזו (שני היטס, 3 ראן הומר), קאונסל (עוד משחק של שלושה היטס) וטוני וומאק עם דאבל וסינגל. ובסך הכל 12 היטס.

וכשאתה יודע שבמשחק מספר 5 יש לך את רנדי ג'ונסון על המאונד, ואתה מוביל בסדרה 1:3, אפילו אם גלאווין עולה מהצד השני, אפשר לייצר אופטימיות. האורחים עלו ל-0:1 באינינג הרביעי – בזכות סינגל של דני באטיסטה, ולאחר שחוליו פרנקו איזו עם הום ראן בחלק התחתון, ונתן אות חיים מג'ורג'יה, דוראזו כיבה אותו עם 2 ראן הום ראן משלו בחמישי. פרנקו עוד צימק ל-3:2, אך לא מעבר, והדיימונדבאקס עלו, לראשונה בתולדות המועדון הצעיר, לוורלד סירייס.

הסדרה העולמית

ומי חיכתה שם? האלופה המכהנת, הניו יורק יאנקיז, שזכתה בארבע אליפויות בחמש העונות האחרונות, כולל מאזן משחקים של 1:12 בשלושת הוורלד סירייס האחרונים ביחד. וניו יורק הגיעה לסדרה עמוסת אמוציות, כשרק חודש וחצי לפני כן פירקו שני מטוסים את מגדלי התאומים בעיר, והכניסו אומה שלמה לשוק. העיר היתה צמאה לסיבות לשמוח, והיאנקיז ידעו לעשות את העבודה הזו טוב מאוד באותן השנים.

מדובר היה בסגל שרץ כמה שנים ביחד, כשהליבה ההתקפית שלו היתה דרק ג'יטר, ברני וויליאמס, פול אוניל, דייויד ג'אסטיס, טינו מרטינז וחורחה פוסאדה, עם ילד פלא אחד, אלפונסו סוריאנו. בבסיס שלישי אפשר היה למצוא את אחד משחקני ההגנה הטובים בליגה, סקוט ברושס, שגם אהב לחבוט במאני טיים. הרוטיישן נשען על ארבעה ענקים: אנדי פטיט, רוג'ר קלמנס, אורלנדו "אל דוקה" הרננדס הקובני ומייק מוסינה, כשהקלוזר מריאנו ריברה היה אז בגדולתו.

היסטוריה בפיניקס

הסדרה החלה באריזונה, כשבאותן השנים הביתיות היתה מתחלפת – עונה זוגית של האמריקן ליג, עונה אי זוגית של הנשיונל ליג. וכך הגיעו 49,646 אוהדים משולהבים ל-Bank One Ballpark שבפיניקס, לצפות בשילינג נותן עוד אופרה. ברני וויליאמס חשב אחרת, וכבר באינינג הראשון דאבל שלו הביא את ג'יטר הביתה – 0:1 ניו יורק.

אך מפה והלאה הרשה שילינג עוד שני היטס בלבד, ואפס ריצות, כשהוא פוסל שמונה יאנקים בסטרייק אאוט, כל זה בשבעה אינינגים. בינתיים השווה קאונסל, שהמשיך בפורמה שלו, כבר באינינג הראשון, כשלקח את מוסינה רחוק עם הום ראן.

המשחק נפתח (או נסגר?) לגמרי באינינג השלישי, עם 2 ראן הום ראן של גונזו, ועוד דאבל של מילר, והדיבאקס כבר מוליכים 1:5 – היציעים בטירוף! אינינג אחד מאוחר יותר – וזה כבר 1:9, כשהפעם פינלי, וויליאמס וגרייס מצטרפים לגונזו בהתקפה. בשלב הזה מוסינה כבר ישב על הספסל, וראה את הבולפן שלו ממשיך לקבל בראש. בסיום, 1:9 מהדהד לאריזונה, עם הצהרת כוונות ברורה. ומחר? רנדי ג'ונסון כמובן.

וויליאמס. מאט וויליאמס

מהצד השני, פטיט ידע שמדובר במשחק קריטי, ומי כמוהו מכיר את המעמד הזה, עם 22 משחקי פלייאוף עד כה בקריירה. אבל גם ה-MVP של הסדרה הקודמת לא הצליח לעצור את הטירוף של היהלומים, כשבאינינג השני ירה דני באטיסטה דאבל, הביא את סנדרס הביתה וקבע 0:1 מהיר.  האינינג השביעי החל עם Hit By Pitch של גונזו, וסינגל של באטיסטה. אחריו עלה מאט וויליאמס, שירה 3 ראן שוט – 0:4 אריזונה, פטיט עם הראש בין הידיים. בינתיים הביג יוניט שייט לתשעה אינינגים של שלושה היטס ו-11 סטרייק אאוטס, והחבורה מפיניקס עלתה ל-0:2 בצבעים זוהרים.

ביאנקי סטדיום חיכו לאורחים 55,820 אוהדים, צמאים להוציא את האמוציות של החודשים האחרונים. קלמנס נשלח למשימה להציל את העונה, כשהיה ברור שהפסד פה יסגור עניין. מהצד השני עלה בראיין אנדרסון. זה החל עם הום ראן של פוסאדה באינינג השני – 0:1, אך שני אינינגים מאוחר יותר הביא מאט וויליאמס את פינלי הביתה, והאורחת איזנה ל-1:1. המשחק, שהיה עמוס בטעויות בהגנה משני הצדדים, הוכרע בזכות סינגל של, מי אם לא ברושס. ברני וויליאמס הגיע הביתה והיאנקיז ניצחו 1:2.

דרמה, פרק ראשון

הדרמה האמיתית החלה במשחק מספר 4, שהחל ב-31 באוקטובר, והיה למשחק הראשון אי פעם שנכנס לחודש נובמבר. שילינג עלה מהצד האורח, אל דוקה מהצד השני. הום ראן של הילד – שיין ספנסר, העלה את היאנקיז ל-0:1 באינינג השלישי, אך גרייס איזן מייד בהום ראן משלו. הבולפן של היאנקיז לא תפקד באינינג השמיני, כשמאט וויליאמס ודוראזו העלו את אריזונה ל-1:3, שני אינינגים של קים – והסיפור גמור.

בראשון הוא פסל את כל השלושה: ספנסר, ברושס וסוריאנו. בשני ג'יטר נפסל, אך פול אוניל עלה על בסיס. אחריו ניסה ברני, אך נפסל בטרייק אאוט – עוד אאוט אחד. טינו מרטינז עולה, ובלי לחשוב פעמיים מעיף את הפיץ' הראשון שהוא רואה לסנטר פילד וול – 3:3 ענק, היאנקי סטדיום בשמיים. רגע אחרי שהשעון הראה חצות, ירה הקפטן, ג'יטר הום ראן לרייט פילד, קבע 3:4 והפך רשמית ל-Mister November. הסדרה ב-2:2, מחר בלילה משחק מספר 5, פה ביאנקי סטדיום.

דרמה, פרק שני

אז אחרי שהנשיא בוש הגיע לזרוק את הכדור הראשון, הרים את אגודלו כלפי מעלה והטריף את הקהל, הכל היה מוכן לגיים פייב. מוסינה מול מיגל באטיסטה. ליאנקיז היה ברור שחובה לנצח פה, כששני המשחקים האחרונים יהיו באריזונה, עם ג'ונסון ושילינג על המאונד. אך תכניות לחוד ומציאות לחוד: באינינג החמישי קבע פינלי 0:1 עם הום ראן, והחובט התשיעי בליינאפ, רוד בראהס, הכפיל על הראש של מוסינה עוד באותו האינינג.

היאנקיז, מצידם, לא הצליחו לפצח את באטיסטה, שבמשך 7.2 אינינגים הרשה חמישה היטס ואפס ריצות. אך בתחילת התשיעי, במצב של 0:2, שוב היה צריך ברנלי את הקלוזר שלו, ושוב פנה לקים. פוסאדה החל את האינינג עם דאבל, ולאחר שנאבלק נפסל, עלה ההוא, ברושס, שאוהב את המאני טיים. אחרי הפיץ' השני קרא השדר: Would You Believe It, They Did It Again! – ברושס הטיס כדור מעבר ללפט פילד וול – 2:2, ממשיכים. בחלק התחתון של ה-12 היה זה סוריאנו, ששלח את נאבלק הביתה עם סינגל קטן, וקבע 2:3 יאנקיז במשחק, 2:3 יאנקיז בסדרה, חוזרים לפינקס.

כל עוד אנחנו כאן זורקים

באריזונה עדיין האמינו. זה אפשרי. ההתמודדות היתה פחות על הקרקע, יותר על המיסטיקה. כשיש לך את שילינג וג'ונסון, ואת הביתיות, אתה אמור להיות רגוע. אבל היי, אלה היאנקיז, עם כל הקאמבקים שראינו מהם, וכל ההיסטוריה שמאחוריהם, זה לא הולך להיות טיול ב-Bank One Ballpark.

או שכן? באינינג הרביעי של המשחק השישי הראה לוח התוצאות על 0:15 מהדהד לאריזונה, פטיט כבר היה מזמן במקלחת, וג'ונסון יכול היה לרדת לנוח אחרי שבעה אינינגים של שתי ריצות. וכל זה, אגב, בלי הום ראן אחד לרפואה. 2:15 במשחק, 3:3 בסדרה, הכל יוכרע מחר בלילה. שילינג נגד קלמנס. מה אפשר לבקש יותר?

או אנחנו, או הם

המשחק הזה לא רק הבטיח, הוא גם קיים. במשך חמישה אינינגים החליפו הסטארטרים אפסים, ובשישי התחתון דאבל של באטיסטה הביא את פינלי הביתה – 0:1 אריזונה. כשהחלק העליון של השביעי החל, הראה הצד של היאנקיז על אפס היטס, אפס ווקס, משחק מושלם של שילינג עד כה. ג'יטר שבר את הפרפקשן עם סינגל, אוניל המשיך אותו, ועוד אחד כזה של טינו הביא את הקפטן הביתה – 1:1.

חלף עוד אינינג, והילד, סוריאנו, הראה מאיזה חומרים הוא נבנה. טיל שלו על הפרצוף של שילינג קבע 1:2 יאנקיז, שישה אאוטס מסיום העונה, כשריברה הגדול מתחיל להתחמם. בינתיים נגמרו לדיבאקס הרליברים, מי יעלה לזרוק? פתאום יוצא מהבולפן אחד, רנדי ג'ונסון. כן כן, הסטארטר שזרק ערב לפני כן 104 פיצ'ים. פסל את האחרון בשמיני, עוד שלושה בתשיעי, ושמר לאריזונה את החלום.

Rivera The Great

ריברה הסתדר בקלות עם המארחת בשמיני, נשאר לו לעשות את מה שהוא עושה כבר כמעט שש שנים – לסגור את המשחק שמביא אליפות. גרייס עלה עם סינגל, ודייויד דלוצ'י החליף אותו על הבסיס. מילר עולה. באנט. הכדור מגיע לריברה, שמחליט לנסות לתפוס את דלוצ'י בבסיס שני. הכדור טס לאאוטפילד – ויש לנו שניים על הבסיסים. מתחיל להיות מעניין…

השטיח של האליפות עם השמפניות כבר מוכן בחדר ההלבשה של היאנקיז, מישהו שם נרדם בשמירה, אם הבוס היה יודע מזה, וואו מה שהיה קורה… החובט הבא – ג'יי בל. הכדור שוב מגיע לריברה, שפוסל בקלות בבסיס שלישי, נשארנו עם שניים על הבסיסי, אאוט אחד. מרחק דאבל פליי מאליפות, והום ראן מאליפות לצד שני.

החובט הבא – טוני וומאק. שני בולס, שני סטרייקס – בום! דאבל לרייט פילד, ויש לנו 2:2, עם רצים על בסיסים שני ושלישי. עדיין אאוט אחד. קאונסל, החובט הבא, עולה על בסיס ויש לנו בייסס לואודד. גונזו, מי אם לא הוא, עולה. סטרייק ראשון, ואז… סינגל קטן, חלש, שמצא את המקום הכי מדויק, בין ג'יטר לברני, No Man's Land, גונזו קופץ כמו משוגע בדרך לבסיס הראשון, בל טס הביתה – 2:3 לאריזונה, ויש אליפות סופר סופר מתוקה ודרמטית. אחת ויחידה. שעדיין לא חזרה. הללויה.