ראש בראש! מי מאכזבת יותר – ברוקלין או הלייקרס / שחר אלוני ועמיחי קטן

המטרה שלנו כאן היא לערוך השוואה בין ברוקלין ובין הלייקרס בהיבט של מי מהן מאכזבת יותר.
כדי לעשות זאת, נצטרך בשלב הראשון להגדיר את הציפיות, על ידי מדידה של הרגע שבו הן נוצרו, בשלב הבא לבחון את הדרך מאותו רגע אופטימי אל המצב הנוכחי המאכזב דרך ההחלטות שהתקבלו שם והתוצאות בשטח, ובשלב האחרון לנסות להסתכל על המשך העונה ולראות עד כמה המצב הוא קשה לתיקון.

ברוקלין נטס, שחר

אז מאיפה הנטס התחילו השנה?
דוראנט בשיא הכושר, אחרי פלייאוף ג'ורדני. קיירי והארדן איתו, ולצידם סגל משלים טוב, ששודרג ביחס לעונה שעברה.
בעונה שעברה כזכור, ברוקלין עם חצי קבוצה היו מרחק דריכה על הקו של דוראנט מלהדיח את הבאקס שזכו בסוף באליפות.

הציפיות היו לקבוצה סופר דומיננטית, עם סיכוי לשושלת גמרים של שנתיים שלוש.
קבוצה שכבר רצה שנה ביחד, מגובשת ועם רעב.

מפה והלאה התרחשו דברים שרובם לא קשורים לקבלת ההחלטות של הנטס:
קיירי החליט לא להתחסן ולא יכול היה לשחק כמעט בכלל. הארדן גילה חוסר מוטיבציה מוחלט ולאחר מכן נפצע וכנראה גם כפה טרייד על ההנהלה.
דוראנט שנשאר כוכב יחיד נפצע והקבוצה הדרדרה עם 10 הפסדים רצופים ממקום 1 במזרח עד למקום 8!

לאן זה הולך?
בשבועות הקרובים הם בלי דוראנט, (בלי הארדן), עם חצי קיירי ועם סימונס שלא שיחק 8 חודשים.
הקבוצות שלפניהם בטבלה מצויות בתנופה, יהיה קשה מאד לעבור אותן.
עד שדוראנט יחזור הקבוצה עלולה להתבסס במקומות 8-9 עם סיכוי קלוש לעלות למקום 6.

כלומר מקבוצת על, מגובשת שרצה כבר שנה שניה ואמורה לטרוף את הליגה, נשארה…..
קבוצת פלייאין, שלא ברור עד כמה דוראנט יהיה כשיר בה בפלייאוף, לא ברור מה קורה עם קיירי ולא ברור הכושר של סימונס.

שום דבר פה כמעט לא באשמת הנטס, מלבד אולי חוסר היכולת להשתלט על השגעונות של קיירי ואז הארדן.
אבל קבוצת הכוכבים הכי טובה שהיתה פה מאז גולדן הולכת לפלייאין עם סיכויים לא מבוטלים לפיאסקו בפלייאוף.

דוראנט עוד יתן כמה משחקים טובים וישכיח קצת את המצב, אבל אלה מחזות קשים.
אני לא אתפלא אם בקיץ הוא יחשב מסלול מחדש – איך בונים משהו נורמלי מקבוצת החלומות שהיתה אמורה לטרוף את הליגה.

לגבי ההנהלה, היא יכלה אולי לנהל את הדקות של דוראנט ואת הראש של קיירי והארדן יותר טוב, אבל השאלה מה אפשר לעשות עכשיו?

אם דוראנט לאחר פציעה וסימונס נעצרים בסיבוב 1 או 2 (או חלילה מועדים בפלייאין מול אטלנטה), לאן זה הולך?

לוס אנג'לס לייקרס, עמיחי

מדובר למעשה ב-2 קבוצות שנבנו במתכונתן הנוכחית, לפחות מבחינת הכוכבים הראשיים, בקיץ 2019. הנטס עם דוראנט וקיירי והלייקרס עם דיוויס שהצטרף ללברון שלא הצליח לעלות לפלייאוף בעונה שחלפה. עם זאת, הפציעה של דוראנט, ואחריו גם קיירי, גרמה לכך שהנטס ויתרו על עונת 2020, לעומת הלייקרס שהלכו עד הסוף ולקחו את האליפות. בשלב הזה אנחנו יודעים שללייקרס יש את מה שדרוש לאליפות, אבל לא יודעים שום דבר לגבי הנטס.

נקפוץ לעונת 2021. הנטס נראו טוב יותר מהלייקרס לאורך העונה, בעיקר ברגעים הבריאים שלהם, אבל ההגנה של הלייקרס דורגה ראשונה בליגה והם הודחו אחרי שדיוויס נפצע נגד פיניקס שהתבררה כאלופת המערב. בצד של ברוקלין, הם החזיקו יפה עד שהגיעו הפציעות, והודחו בקרב צמוד ביותר מול מילווקי שהמשיכה לאליפות.

כלומר, בעונה הזאת שתי הקבוצות הודחו אחרי שהן נותרו ללא חלק משמעותי מה"סטאר פאוור" שלהן. עדיין, אנחנו יודעים שהשילוב של לברון ודיוויס בריאים יכול להיות שווה אליפות, בעוד שבמקרה של ברוקלין יש לנו יכולת להעריך שאם הקבוצה הייתה בריאה היא הייתה יכולה להיות שווה אליפות, אבל השילוב של דוראנט, קיירי והארדן מועד מאוד בהקשר של פציעות אצל כל אחד מהם, בעוד שאצל לברון ודיוויס אתה בעיקר תלוי בבריאות של דיוויס.

במילים אחרות, אל הקיץ האחרון הגענו כשהלייקרס נמצאים בעמדה טובה של ההגנה הכי טובה בליגה, לברון שעדיין משחק ביכולת טובה מאוד, גם אם פחות מאשר בשיאו, ודיוויס מועד לפציעות שצריך לשמור עליו, ואילו אצל ברוקלין קיבלנו טריו מלא בפוטנציאל, אבל עם סיכוי לא מאוד גבוה שיתממש כשלכל אחד שם יש את הבעיות הבריאותיות שלו, ולא רק מבחינה פיזית, קבוצה שקשה לדעת עד כמה יש לה פוטנציאל הגנתי, ובקיצור, פרוייקט עם פוטנציאל גבוה, אבל עם סיכוי הצלחה נמוך יחסית.

אם נבחן את הלייקרס בעונה שעברה, הבעיות העיקריות שלהם היו – ריבוי איבודי כדור (מקום 28), אחוזים מחוץ לקשת (מקום 21), אחוזי עונשין (מקום 28) ויחס אסיסטים-איבודים (מקום 27). לכן, הדבר האחרון שהלייקרס היו צריכים זה להביא שחקן שמרבה לאבד וקולע באחוזים נמוכים, על אף היתרונות האחרים שלו. כלומר, בלי קשר לויכוח הנצחי עד כמה ראסל ווסטברוק שחקן טוב ומשמעותי בימינו, ברור שזו לא התאמה טובה ללייקרס.

בנוסף, בטרייד הזה הלייקרס ויתרו על קייל קוזמה, קולדוול-פופ והארל, יחד עם בחירת הדראפט שהפכה לאייזאה ג'קסון, כך שלא רק שהם פגעו עוד יותר בנקודות החלשות שלהם, הם גם ויתרו על קלעי השלשות הטוב ביותר שלהם בעונה שעברה (KCP), הקלעי הטוב ביותר שלהם בצבע (הארל) ועל קוזמה שרק לפני שנתיים היה מבחינתם בלתי סחיר בטרייד על אנתוני דיוויס.

באבחת מגל אחת על שולחן הטריידים, הלייקרס הצליחו להחליש עוד יותר את הנקודות החלשות שלהם, לצמצם את היכולת שלהם להביא חיזוק בקיץ ולצמצם עוד יותר את הסגל הגם ככה לא מספיק עמוק שלהם. כל זה רק כדי להביא "כוכב שלישי" לקבוצה. עכשיו אין ללייקרס ברירה אלא להביא קלעים ושחקנים שיודעים לשמור על הכדור, אז זו ההזדמנות לבחון את המהלכים שלהם בשוק החופשי.

בגדול, הלייקרס ויתרו על קארוסו שנתן קליעה מרחוק ב-40% והגנה טובה, ובמקומו החזירו את הורטון-טאקר, הקלעי הכי גרוע שלהם מחוץ לקשת חוץ מדיוויס בעונה שעברה, ומעבר לזה הביאו הרבה שחקנים ותיקים, קנדריק נאן שלא ראה פרקט העונה בגלל פציעה ומאליק מונק אחד שמתברר כהחתמה טובה, אבל בסך הכל מדובר על שחקן של 13 נקודות. בסופו של דבר, הלייקרס הגיעו בקיץ לעמדה לשדרג קבוצה די דומה לזו שלקחה אליפות, אבל קיץ מאכזב מאוד הביא אותם לעמדה הרבה פחות טובה.

ברוקלין נטס, שחר
אני מסכים לגמרי שהקיץ האחרון של הלייקרס היה לא טוב. ראסל לא מתאים. השחקנים שהובאו לא מתאימים בשביל לחפות על החוסרים בהגנה שיוצרים יותר מדי שחקנים.
אפילו ווגל לא יכול לגבש הגנה מהסגל הקיים.

אנשים עם הרבה ווישפול (כמוני) קיוו אחרי הקיץ האחרון שזה יהיה טוב, אבל תכל'ס קבוצה שאין איך ליצור לה הגנה החליפה קבוצת הגנה מעולה. קבוצה שהחולשות שלה כמו שעמיחי אמר היו איבודים ואחוזי עונשין ושלשות הביאה שחקן שמאבד הרבה וקולע באחוזים נמוכים (אבל עם יוסאג' בשמיים).
בקיצור, אחרי מה שהיה בקיץ היה צריך לעשות תיאום ציפיות ולהבין שבלי הגנה ובלי ריווח, זו לא קונטנדרית חזקה.
לכן ביחס לכך האכזבה היא קטנה יותר.

קבוצת ראסל לברון ודייויס עם שחקני מינימום אמורה לעשות מקום 4-6 אולי בקושי, כי דייויס לא רק פצוע אלא גם בעונה לא טובה יחסית וההגנה נוראית. המיקום כרגע הוא יותר נמוך מזה, אבל הכל יחסי.
קבוצה לאליפות לא נבנתה בלייקרס גם בחלומות הטובים ביותר כשאף אחד לא נפצע אף פעם.

בברוקלין, היו אחרי הקיץ דוראנט, קיירי, הארדן, אולדריג', מילס ועוד שחקנים טובים, זו קבוצה מאוזנת שאמורה לטרוף את הליגה!
הלייקרס עם ראסל (או מונק) ככוכב שלישי זה רף יותר נמוך של ציפיות ולכן לדעתי ברוקלין כרגע יותר מאכזבת, ביחס למה שהיה בשתי הקבוצות עם פתיחת העונה.

לוס אנג'לס לייקרס, עמיחי

ידידי המלומד בחר נקודת זמן מאוד ספציפית לטובת הטענה שלו – הרגע שבו הנטס בסגל מלא והלייקרס אחרי הקיץ הרע והמאכזב שלהם. נקודת זמן די שרירותית, משום שהיא לא לוקחת בחשבון את העובדה שהלייקרס הגיעו לקיץ עם הרבה יותר משאבים, מה שלא מנע מברוקלין להתחזק יותר, מצד אחד, ולא את ההיעדרות של קיירי ממשחקי בית שמורידה את הציפיות מברוקלין מהצד השני.

עדיין, גם בלי קיירי ועם הארדן בעונה לא טובה, כל עוד דורנאט היה בריא הנטס הצליחו לנצח. איתו, ברוקלין ניצחו 24 מתוך 36 משחקים, נתון שהיה מספיק לראשות המזרח, לעומת מאזן 7- 16 בלעדיו, כזה ששווה בחירה רביעית בדראפט. כלומר, כל עוד דוראנט בריא הנטס מנצחים. במילים אחרות, אם דוראנט יהיה בריא בפלייאוף, הנטס יהיו בעמדה טובה, ואם דוראנט לא יהיה בריא אז גם לא יהיו לברוקלין ציפיות.

לעומת זאת, הלייקרס במאזן 21- 20 עם לברון (שווה מקום 8 במערב) ו-6- 11 בלעדיו (שווה בחירה 6 בדראפט), ואילו אצל דיוויס מדובר על מאזן 17- 20 איתו לעומת מאזן 10- 11 בלעדיו (אפילו שיפור קל בלעדיו). כלומר, אי אפשר לסמן באופן מובהק שחקן שהנוכחות שלו מועילה או מזיקה ללייקרס באופן משמעותי, וקשה הרבה יותר לאבחן בעיה ודרך זה למצוא פתרונות.

המסקנה מכך היא שלברוקלין יש בעיה אחת עיקרית שסומנה מראש כאיום משמעותי, כלומר פציעות, והם באמת הסתבכו קצת בגלל פציעות, אבל עדיין ההכרעה תהיה אותה הכרעה שצפינו בכל שלב קודם של השנה האחרונה – אם הם בריאים הם בעמדה טובה ואם יש פציעות יהיה להם קשה. לעומת זאת, הלייקרס זו קומדיה של טעויות ובעיות, ולא ברור איך הם יכולים לפתור את הבעיות ולהגיע לפלייאוף בעמדה טובה. כמובן שהם גם יצטרכו להיות בריאים בנוסף לכך, כמו שהוכיח הפלייאוף שעבר.

כלומר, האכזבה אצל ברוקלין היא שדוראנט פצוע. אפילו הבלאגן עם הארדן הסתיים כשהנטס מרוויחים את סת' קרי המעולה, דראמונד שיעזור להגנה שלהם ובן סימונס שמפזר חיוכים ואולי בעתיד גם יספק כדורסל, וייתכן שהטרייד הזה הוציא אותם מהמשבר גם כשדוראנט עוד פצוע. לעומת זאת, הלייקרס הגיעו עם פוטנציאל לפתח קבוצה לא פחות טובה מברוקלין והצליחו לעשות כל טעות אפשרית מחוץ לפרקט, מה שמוביל לכך שהרבה יותר קשה להם לפתור את הבעיות על הפרקט. לכן, הלייקרס מאכזבים יותר מהנטס.

לפוסט הזה יש 95 תגובות

    1. אכזבה זה תמיד ביחס לציפיות. הלייקרז ברגע שהביאו את ראס בלאטה הציפיה שלי מהם ירדה לאפס. מברוקלין היו לי ציפיות ולכן ברוקלין מאכזבת יותר. לגבי דוראנט האכזבה היא עוד יותר גדולה. שחקן שהוא פוטנציאל ראשמור ללא ספק כשחקן סובל מניהול קריירה אומלל. ראשית כל השנים שביזבז עם ראס שאיתו אי אפשר להשיג כלום. אחר כך הלך למפרץ לפחות לקח שתי אליפויות אבל גם הן עם כוכבית. בסוף הלך לברוקלין והתחבר עם קיירי והארדן שני שחקנים שהם הד קייס ונמצא תחת GM שלא מבין מהחיים שלו. לראיה הבארדק עם קיירי (דוגמא לניהול טוב יותר? וויגינס שגם לא רצה להתחסן אבל התחסן) ובנוסף הויתור על הארדן והחילוץ של מתחרה ישירה במזרח מבעיית בן סימונס. העמיסו את הבעיה על עצמם ניהול כושל לחלוטין.
      ברוקלין. ללא ספק.

  1. דיון מצוין, תודה רבה שחר ועמיחי. שתיהן מאכזבות, אין ספק, לטעמי ההבדל ביניהן הוא בעיקר בתהליך.
    .
    שתי הקבוצות נבנו על כרעי תרנגולת – המצב הנפשי הרעוע של קיירי מכאן, והבריאות של דייויס מכאן. לאחר מכן ברוקלין גייסו את הארדן והלייקרס את ראסל. את ההחלטה של הארדן אפשר היה להבין בעיקר בגלל שהיה בה פוטנציאל להפחתת התלות בקיירי. הפתרון לא הצליח, אבל היה בכך היגיון. ההחלטה של הלייקרס הייתה לא הגיונית בכלל – היא לא פתרה להם שום בעיה, ויצרה בעיות חדשות. הטעות הגדולה בקריירה של לברון.

  2. איך אחרי זה :
    "תסריט ריאלי: הקבוצה משייטת לגמר הכללי (עם סדרה אחת מאתגרת בדרך שתגיע ל-6 משחקים), אך מול ברוקלין מאד מאתגר, והכל תלוי בבריאות של הסגלים שיגיעו לגמר, עם עדיפות לברוקלין.

    תסריט פאסימי: הקבוצה מסיימת מקום 4 או 5 את העונה הרגילה, ומקבלת סדרות קשות, דייויס נפצע בפלייאוף. הקבוצה נעצרת בלי להגיע לגמר, או לכל היותר חוטפת סוויפ מברוקלין בגמר, וכולם מזכירים ללברון את ההפסדים של קליבלנד מול גולדן."

    אתה מסוגל לטעון שהנטס מאכזבים יותר?

        1. גיחרי, אם בעתיד תכתוב פוסטים, תגלה שעושים טעויות לפעמים בחיזוי עתידות. מה דחשוב זה להיות מסוגל להודות בטעויות

            1. מה שתגיד.
              כשלא כותבים, לא טועים.

            2. עוד אחד שרוצה מדליה – לאן לשלוח?

            3. אתה אחד מ 11 עורכים באתר. תכתוב פוסטים, תוכל לתרום מהידע שלך.
              פעולות "שיטור" או "ריגול" תורמות הרבה פחות. הן לפעמים עלולות אפילו להזיק חלילה.

            4. איזה "שיטור" ואיזה "ריגול" בראש שלך? עם מה שכתבת בתחילת העונה הייתי בטוח שאתה תיקח את הצד של הלייקרס אבל כנראה שאתה לא מתאכזב בקלות כמו שאתה עובר לפאסיב אגרסיב.

            5. אל תיתמם.
              קראת עוד 5 פוסטים ו 100 תגובות שלי שעל רובן הגבת. ידעת בדיוק מה אני חושב על הלייקרס.
              אתה עורך באתר, כשתכתוב פוסט תבין. תטעה פה ושם אבל תוכל לתרום מהידע שלך שהוא רב.

            6. בהצלחה ויום טוב

            7. כן אני יודע מה דעתך ואנ יודע שאתה חושב שווסטברוק הוא הבעיה אבל זה עדיין מבחינתי אומר שאתה מאוכזב מזה שהוא והקבוצה לא סיפקו את הסחורה. אתה רוצה להגיד אני לא מאוכזב כי טעיתי שהיו לי ציפיות?
              מה שתגיד.
              רק איך בדיוק זה קשור לפוסטים שאני כותב?

            8. ו"על רובן היגבת" – אתה צריך ריאליטי צ'ק דחוף…

            9. שחר, לא להעלב, ההערות של גילרי לפעמים עוקצות אבל סופר לגיטימיות.

            10. לא נעלבתי, היה נראה לי אישי, אז ניסיתי לפתוח קצת את הדיון.
              הציטוט היה די ניבזי לדעתי בהתחלה, אבל בסדר, כל אחד והסגנון שלו.

            11. אתה לא רואה שזה הרבה מעבר לסגנון?
              יש פה בעייה ואני לא הראשון שמדבר עליה אלא שהאחרים מדברים על זה מחוץ לאתר (נדמה לי שאתה כבר מודע לזה) אז הוא ממשיך בשלו.

          1. שחר, התגובה הזו היתה שווה מבחינתי את הפוסט שפרסמת וגם אם התחזית שלך אז לא היתה מוצלחת אבל מי שמוציא כזו טעות הקלדה ראוי לכל הכבוד ממני. מפתיע שאני לא חשבתי על זה קודם.
            מעבר לכך אל תתרגש מהגילחריז
            על החתום חרזי.
            🙂

            1. כי גם לך מגיע חיוך קטן מידי פעם.

            2. בכיף רזי,
              ניסיתי (ולא רק אני) לצפות את העתיד בליגה הרבה פעמים, זה ספורט חביב של "הימורים" אבל ברור שבמקרים רבים אי אפשר לחזות.
              לפעמים מצליח ולפעמים לא

  3. התיחסות לעונה הקודמת של הלייקרס ממש לא רלוונטית לדיון.
    הלייקרס עם כל הפציעות היו קבוצת ההגנה מס 1 בליגה בעונה הקודמת
    האובדן של קארוזו KSP וקוזמה הלייקרס איבדה את הגנת הפרימטר שלה
    הסגל של הלייקרס עמוס בעיות בריאות ונבנה בצורה מביכה.
    כדורסל זה 5 על 5 ולא 2 על 2. הלייקרס חטאו לא רק בהימור על לייקרס גם בהימור על דיוויס, שחקן פציע ורך יותר מחמאה על מכסה מנוע באוגוסט.
    הנטס היו במקום ה 1 במזרח לפני פציעתו של דורנרט ודרכו על חרא עם ההתנהגות של הארדן/קיירי
    הנטס נראו כמו קבוצה בחצי עונה
    הלייקרס נראים כמו ביב שופכין שעלה על גדותיו
    השאלה שצריך לשאול – למי מהקבוצות יש סיכוי להתאושש
    הלייקרס לא יצלחו את הפלייאין
    לנטס יש סיכוי להגיע לגמר מזרח במקרה הטוב

  4. ברור שהלייקרס
    בעת המודרנית רואים שהולך להם כשהם מייצרים צמדי סופרסטארים
    כשהם קופצים מעל הפופיק ומעזים להוסיף עוד כוכבים לקלחת תמיד זה מתפוצץ להם בפרצוף
    כמו בריהמ גם ההיסטוריה חוזרת

  5. ברור שהלייקרס.
    הם חירבנו לעצמם את הקבוצה עם הויתור על סגל האליפות בגלל הטימטום של לברון את דייוויס שהכריחו את הטרייד על ראס, והקמצנות שגרמה להם לוותר על קרוסו.
    אז זה לגמרי בגללם.
    בנוסף, אין להם שום עתיד ואפשרויות להשתפר, הם מלאים בשחקנים מזדקנים שהם תקועים איתם, אין להם בחירות, ולברון התחיל כבר במלאכת האדמה החרוכה.
    .
    נעבור לנטס.
    כמו בלייקרס, גם להם יש את בעיית הפציעות שלא תלויה בהם (דוראנט, האריס לעומת הגבה).
    והם גם עשו טעות בטרייד גדול על "כוכב" שלישי – כשהביאו את הארדן העגלה שמלאה ברעל. אחד האפסים הגדולים בתולדות המשחק.
    אבל –
    הם כבר תיקנו את הטעות.
    הם למעשה החליפו בסיכומו של דבר את אלן + לברט + פרינס + 3 בחירות (וארבע החלפות) בדראמונד + קרי + סימונס + שתי בחירות.
    האם נחלשו כתוצאה מאפיזודת הארדן? לטעמי כן, הם איבדו בחירות, ואלן הרבה יותר טוב מדראמונד וצעיר, וגם לברט + פרינס בעיניי טובים מקרי + סימונס.
    אבל לפחות הם החזירו את רוב התמורה שנתנו על הארדן!
    הלייקרס נדפקו חזק עם ראס, ולעולם לא יחזירו את מה שנתנו.
    לכן בגזרת העתיד – הנטס עם חזרת דוראנט בחזרה ישר על הסוס לקונטנדריות.
    אם מושל ניו-יורק המטומטם יבטל סוף סוף את ההגבלה הביזיונית – אז גם קיירי איתם ב-100%.
    הלייקרס? אין להם עתיד, אין תקווה, אין חלום.
    לברון החריב אותם לעשור קדימה כמו שהבטחתי.
    התמורה היחידה שקיבלו עבור העתיד שמכרו הייתה אליפות בועה בתנאים מאוד מאוד ייחודיים ועוד עם סדרה מכורה, וחוץ מזה בתקופת לברון הם או מחוץ לפלייאוף, או קבוצת סיבוב ראשון.
    ברוקלין עתידה לפניה.
    הלייקרס כבר חושבים איך להיפטר מלברון ודייוויס כדי למזער נזקים לעתיד.

    1. שוב קשה לדעת בלי לראות את סימונס, האם הם יצאו מזה סביר מההרפתקאה של הארדן, אבל כן נראה שהם מזערו נזקים.

      אבל הלייקרס מפתיעה אותך? דווקא אותך? הרי אתה ידעת שזה יהיה כשלון מפואר, אני עוד פקפקתי בזה טיפה. הלייקרס לא מאכזבים, זה היה דיי מה שציפו מהם.

  6. אם הסגלים הם של תחילת שנה אז אני חושב שברוקלין יותר מאכזבים. הסגל הנוכחי של הלייקרס לא שווה יותר מכניסה לפלייאוף בלי פלייאין ומקסימום סיבוב שני, ככה שהם מעט מתחת לציפיות. הסגל של ברוקלין טוב בהרבה וסבל מהתנהלות לקויה עם הכוכבים – שחקו את דוראנט, לא נתנו לקיירי לשחק רק מתי שהוא יכול והעמידו סגל זקן מסביב, במקום

    1. לחרוש על הג'י ליג ועל מציאות שמסתובבות בליגה. כלומר, הם בנו קבוצה לפלייאוף והתעלמו מזה שגם צריך להגיע לפלייאוף, ושלמיקומים נמוכים יכולות להיות השלכות.

    2. הם היו נראים דיי טוב עד שדוראנט נפצע. וזו הייתה פציעה של חוסר מזל, ברוס בראון פשוט עף לו על הרגל(לא בכוונה).

      1. העובדה שהפציעה הייתה חוסר מזל לא אומר שהם טיפלו בסיטואציה נכון. קוואי היה יכול להיפצע בעונה שלו בטורונטו ועדיין הייתי אומר שההתנהלות של טורונטו הייתה נכונה.

  7. תודה רבה. דיון מעניין,
    לא באמת ציפינו מהלייקרס לדרוס את הליגה, ולכן כשאין ציפיות, אין אכזבה
    ברוקלין מצאו את עצמם תלויים ברצון של המזוקן ובבריאות המנטלית של קיירי- שני אלמנטים לא הכי יציבים. כל עוד דוראנט שיחק זה עוד עבד.
    הנטס לפחות מנסים לתקן. ואם דוראנט בריא בפלייאוף יש להם סיכוי.
    בלייקרס אוירת סיום. כולם בודקים טריידים, אין סיכוי שיתחברו לקבוצה שתנצח סדרת פלייאוף.

  8. זה לא מסובך, יש שחקנים שהם יותר נזק מתועלת, ויש כאלה שהם הרבה יותר נזק מתועלת. לשתי הקבוצות האלו יש שני שחקנים שהם הרבה יותר נזק מתועלת והורסים את הקבוצה, קיירי לנטס ווסטברוק ללייקרס, ההרס הוא הרס כפול ומכופל, כי כל קבוצה שהיתה מוותרת על אחד מהם היתה יכולה להביא במקומו 3-4 רול פליירס טובים, שהיו מקפיצים אותה ישר לראש הטבלה…

  9. /שאלה טובה.
    בעקרון רשמתי הלייקרס אבל שאני חושב על זה שוב,אז העלו פה נקודה נכונה,הפיאסקו בלייקרס היה ידוע מראש ורק אופטימיות חסרת תקנה חשבה שזה יעבוד ובכל זאת הם מאכזבים.ברוקלין לפחות מבחינתי הייתהמועמדת ודאית להגיע לפחות לגמר,בטח אחרי שצירפו את פטי מילס וגם אחרי הסאגה עם קיירי,עדיין חשבתי שהם יגיעו לפחות לגמר.אז אני משנה את דעתי ואומר שברוקלין יותר אכזבה

  10. ברוקלין מאכזבים יותר. 11 הפסדים רצופים? צלילה ממקום 1 למקום 9? אין לזה הצדקה בלי קשר לדוראנט. יש שם שחקנים מצויינים, הצוות הוציא מהם פחות מהמינימום.
    הלייקרס עברו טלטלה גדולה עם הצירוף של ראס ובנוסף סובלים מהפציעה הקבועה של דיוויס (כפול 2 כבר). הם במקום שאפשר היה לצפות מהסגל הרעוע והזקן שלהם.
    בלי קשר לכלום – בהינתן בריאות ומיקום ידידותי – שתי הקבוצות יגיעו לגמרים האיזוריים. פיניקס ומילווקי זה כבר סיפור אחר.

    1. ותודה שחר ועמיחי אחלה פוסט. שחר תקנה כובע תכתוב עליו ווסטברוק ושים במעשנת. אני בטוח שאתה תשמח מאוד לאכול אותו בפלייאוף (תאכלס מאחל לך את זה חחח)

      1. צראה, אם הוא ישחק סביר אז אולי הם ינצחו כמה משחקי פלייאוף ואפילו ינסו לעבור סיבוב….אבל זה לא שווה הרבה….נקווה שימזערו נזקים איכשהוא

    2. קודם כל תסתכל על חוזק היריבות ב-11 המשחקים האלה. דבר שני מתוך ה-11 ב-5 שיחק רק אחד מקיירי/הארדן ובעוד 3 שניהם לא שיחקו. אז כן זה מאכזב אבל לא שונב בהרבה מה-11-2 של יוטה כשגובר ומיצ'ל היו פצועים יחד בחלק גדול מהזמן.

      1. מקבל באמת היו משחקים קשים ומיעוט כוכבים. עדיין – יוטה ניצחו 2 והסגל שלהם בלי השניים שציינת חלש מזה של ברוקלין באותה ״ריצה״. בכל זאת היית מצפה מקיירי שיצליח לנצח איזה משחק בליגה הזאת. הוא לדעתי המאכזב העיקרי בסיפור הזה. מה שכן, בתור מספר 2 הוא יהיה הרבה יותר טוב

        1. יוטה לא היו כל הרצף בלי השניים, הם ניצחו את דטרויט ואת הנאגטס כשניהם היו לרגע ביחד.
          לגבי קיירי – אני לא מופתע זה בלתי אפשרי לשחק ככה משחק כן משחק לא.

            1. שתדע לך שאני כל הזמן עכשיו אומר "היא לא מעניין" ואף אחד לא מבין אותי…
              זה עליך (או על בוב)

            2. חחח זה לגמרי על בוב (ומסכנים הסטודנטים שלך)

            3. זה מוסכם בכללי…

          1. בול!
            מדהים הפער הזה: בבוסטון נאדה – עם לברון – אליפות. עם דוראנט – מחצו את מילווקי. בלי דוראנט – 11 הפסדים רצופים.

            1. חחח רויס אוניל אבל תאכלס הוא ברשימה השחורה אצלנו – עזר ליוטה לנצח את אוק' סיטי 2018 – לא נשכח לא נסלח
              🙂

            2. קיירי זה השחקן שההבדל בין #1 ל-#2 אצלו הכי גדול שאני יכול לחשוב עליו.
              בתור 2, הוא מביא אליפות.
              בתור 1, הוא מביא לפלייאוף, במקרה הטוב.

            3. בתור 2 צעיר הוא זרם עם לברון ופרח לידו, מאז הוא פחות אפקטיבי.
              היה מעולה בסדרות החשובות שם

  11. לפעמים לא צריך לבחור, אפשר פשוט להישען אחורה, לאכול מהפופקורן ולהינות מהמחזה…
    אבל אם קצת רצינות, ברוקלין נפגעה בגלל פציעה (דוראנט והאריס) ומקרי ראש (קיירי והארדן). לייקרס פשוט נבנתה לא טוב, כמו שכבר כתבתם. התוצאה, בכל מקרה, די דומה.
    תודה רבה על הדיון המעניין

      1. מה יהיה בעתיד אני אדע רק בעתיד, אולי. בינתיים אני רק יודע מי מהקבוצות גורמות לי לריפלוקס, ומי ברוקלין

  12. תודה
    בעונת 1996-1997 בסיכום האמצע של היורוליג נבחרו אולימפיקוס וברצלונה לאכזבות העונה במפעל ….בסוף הם נפגשו בגמר (בו רמסה אולימפיקוס של ריברס את ברצלונה וזכתה בתואר)

    רוצה לומר קצת הקדמתם את זמנכם
    אני לא הייתי סותם את הגולגל על 2 הקבוצות
    אשר לליקרס דיוויס נפצע הרבה זה נכון
    אבל בסוף יהיה פליאוף ואם הוא יגיע בריא ואם לברון בריא אזי אני עוד לא רואה אף קבוצה במערב שיכולה להגיד שהיא טובה מהלייקרס בריאה

    לגבי ברוקלין
    לבסוף 3 השחקנים לא הסתדרו הכל התפרק לרסיסים ועדיין אם דוראנט חוזר בריא הכל אפשרי

    כמובן שהקונסטלציה הנוכחית מעלה סבירות רבה שלא זו ולא זו תגיע רחוק מדי בפליאוף
    ועדיין הקבוצות יכולות להפתיע גם אם צריך שיקרו יותר מדי דברים בשביל זה .

  13. הצבעתי לברוקלין, אבל רק בגלל שסימני השאלה של הלייקרס זעקו עת תחילת העונה. כלומר – לא ציפיתי מהם בכלל שיהיו בטופ. בתסריט הכי טוב הייתי נותן להם מיקום 5-6.
    ברוקלין בהחלט מפתיעים לרעה, אבל הנסיבות שלהם בהחלט יותר נובעות מפורס מאז׳ור ופחות מהחלטות מקצועיות שגויות.
    אם חוקי התברואה בניו יורק היו מקלים יותר, או אם קיירי פשוט לא היה תופס תחת (הוא לא באמת חושש מהחיסון, הוא רק לא מוכן לרדת מהעץ שטיפס, כמו מרבית מסרבי החיסונים), אז הכל היה נראה אחרת.
    .
    אני בכל מקרה מבסוט מהסיטואציה ומאחל לדוראנט החלמה בטוחה אך איטית.. השנה אנחנו מקבלים את הבחירה שלהם, שכרגע נראית יותר קרובה ללוטרי מאשר למקומות 27-30 כפי שחשבתי בתחילת העונה 🙂

  14. כל הדיון, והרבה מהתגובות נכונים לרגע זה. הסיבה שאני לא בוחר אחת מהשתיים היא שעם כל האכזבות מהן (ויש אכזבות ברוך השם), לשתיהן ישנו פוטנציאל לזכות באליפות. כן. יש פוטנציאל ללכת עד הסוף. אבל ישנה גם אפשרות כמובן ששתיהן תיפולנה בסיבוב הראשון (והלייקרס שתגיע בכלל לפלייאוף). אז אני אחכה לפלייאוף לפני שאהיה מוכן לענות על שאלת הדיון המסקרנת הזאת.

  15. הלייקרס.
    אחרי הקיץ האחרון רוב האנשים במיוחד במדיה דיברו על גמר ברוקלין-לייקרס
    הלייקרס התרסקו וכולם מדברים על ווסטברוק אבל יש 2 בעיות יותר חמורות:
    1-אנטוני דייויס-הוא כבר שנה וחצי לא מספק את הסחורה שהוא אמור לספק השחקן שבעונת האליפות של הלייקרס הכתירו אותו כיום 5 ובחלק מהמקומות טופ 3.כשהוא לא פצוע והוא פצוע המון הוא לא נותן את התפוקה של שחקן טופ 5
    2-הלייקרס איבדו את הזהות ההגנתית שלהם גם בגלל טריידים רעים לשחרור שחקנים וגם בגלל התבגרות שחקנים.אפילו לברון בעונת האליפות של הלייקרס התאמץ קצת בהגנה וזאת הייתה השנה היחידה שהוא התאמץ בהגנה מאז עזב את מיאמי ב 2014

    ברוקלין לא מאכזבים.קרה מה שקרה עם הקטע של הדיקטטורה וקיירי.הארדן גם היה פצוע לא מעט וגם כששיחק זה לא היה הארדן של פעם.דוראנט עד שנפצע הוביל את ברוקלין לצמרת המזרח(החזק לשם שינוי) עם שחקנים רוקיים וגי ליג.ברגע שדוראנט נפצע וקיירי חזר רק למשחקי חוץ אז גם הארדן נפצע ולא שיחק
    ברוקלין במתכונתה החדשה בלי פציעות הוספת העומק לקבוצה במסגרת הטרייד על הארדן והבייאאוט על דראגיץ הם עדיין הפייבוריטים לזכות באליפות.
    חלק אחורי שכולל את איירווינג סימונס קרי מילס ודראגיץ
    פטורים כמו דוראנט האריס(אם יחזור מפציעה) ברוס בראון וגיימס ג'ונסון קצת להאסל
    ורוקיים שקיבלו דקות משחק כמו קאם תומאס קסלר אדוארדס ודייוייד דיוק(עדיין מצחיק אותי)ומקדימה דראמונד קלקסטון אולדריג גריפין והרוקי שארפ

    הכל תלוי בבריאות.אם שנה שעברה הם בריאים מילווקי לא אלופה

    1. לפחות סיבה שנייה נובעת מהסיבה שהביאו את ווסטברוק.אם לא היו מביאי את ווסטברוק אז היו הרבה יותר אופציות טובות.
      לגבי הסיבה הראשונה מסכים יש בעיה עם דיוויס מאז האליפות,דווקא אחרי שהוא חזר מהפציעה הוא התחיל להזכיר מיהו,אבל אז כרגיל נפצע שוב…

  16. הנטס נראו טוב כשדוראנט שיחק. לבד או עם הארדן.
    זה שהכוכב נפצע זו לא אכזבה כמו מיקס שחקנים שנשמע מבטיח אבל לא מתחבר.
    הלייקרס בהרכב מלא עד כה נראו לא משהו.

    1. לפי מה שהבנתי היו שלוש קבוצות מילווקי לייקרס וברוקלין והוא העדיף את ברוקלין בעיקר בגלל נאש.
      אם כבר פספוס של מילווקי,היה עוזר להם מאוד

  17. תודה רבה.
    לדעתי הלייקרס מאכזבת יותר גם המיקום מאוד גרוע וגם שוחקים את לברון.
    ברוקלים עיקר ההפסדים שלהם היו במשחקים בלי דוראנט וגם הפסידו הרבה משחקי בית שהשחקן הכי טוב שלהם היה מילס.

  18. בעיני מבחינה היסטורית הנטס יזכרו כאחד הwhat ifs הכי גדולים בתולדות הליגה, שלישייה שמבחינה התקפית הייתה יכולה באמת להיות הטובה בהיסטוריה ובפועל ראינו ממנה רק 16 משחקים. רק זה לבד הופך אותה לאכזבה הרבה הרבה יותר משמעותית.

    מה שמוביל למסקנה שכמעט תמיד נכונה, המשקל של הכימיה והצוות המסייע הוא כל כך חשוב. לנטס לא הייתה כימייה טובה בין הכוכבים והצוות המסייע השנה לפחות היה מאד לוקה בחסר.

    באמת זהו פספוס ברמה היסטורית.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט