פרשת השבוע #3 / יאיר הורניק

החלטתי להתחיל לכתוב על אירועי הספורט האחרונים, דברים שתפסו את העיניים שלי, או סתם מחשבות שעוברות בראש. אם אצליח לחדש לכם משהו, כיף גדול. אם לא, מקווה שסתם תיהנו לקרוא. אפשר בכיף לחלוק עלי, להגיב ולפתוח דיון. יותר מאשמח לקבל ביקורת. הכי חשוב, לא לקחת יותר מדי ברצינות.

הרבה זמן לא הייתי פה. חתונה, טיסה, מעבר דירה, תחילת הלימודים ותקופת מילואים גרמו לי לחוסר בזמן לכתוב. עכשיו אחרי שהתאפסתי על החיים החדשים שלי, אני מקווה להצליח לחזור. בפרשתינו הפעם, רפאל נדאל.

נכון לעכשיו, הגדול מכולם.

נתחיל מהסוף, בתום חמש שעות ועשרים וארבע דקות, רפאל נדאל מנצח 2-6,6-7,6-4,6-4,7-5 את דניל מדבדב הרוסי בגמר אליפות אוסרליה הפתוחה ובכך הופך לראשון בהיסטוריה שזוכה ב21 גראנד סלאמים. הוא מצטרף לג'וקוביץ' בתור השניים היחידים עם לפחות שתי זכיות בכל אחד מארבעת הגראנד סלאמים השונים.

תחשבו רגע שאתמול לא היה מדובר ברפאל נדאל אלא במישהו אחר, לדוגמא אנדי מארי כזה או מישהו בסגנון. אחד שבגיל מבוגר מאוד במונחים של טניס מצליח לחזור מפציעה שהשביתה אותו ליותר מחצי שנה ואיימה לגמור לו את הקריירה, לזכייה באחד מהתארים הכי נחשבים בענף. הסיפור הזה כשלעצמו היה מרגש מאוד, לא משנה גם אם זה היה בכל ענף ספורט אחר. עכשיו תוסיפו את העובדה, שמדובר ברפאל נדאל ששבר את שיא הזכיות בטורנירי גראנד סלאם בכל הזמנים, ושבמשחק עצמו הוא כבר פיגר 2:0 במערכות, ותקבלו את אחד מסיפורי הספורט הגדולים של השנים האחרונות.

אפשר להשוות בקלות בין המשחק אתמול לכמעט כל סרט בהוליווד. בסרט, הגיבור מוצא את עצמו בבעיה שנדמה שאין ממנה דרך חזרה. במשחק אתמול, נדאל נקלע לפיגור 2:0 במערכות מול מדבדב שנראה נהדר. בסרט, הגיבור חוזר בצורה הירואית והוא בדרך הבטוחה להצלחה במשימה, במשחק, נדאל חוזר ל2:2 ומשיג שבירה במערכה המכריעה. בסרט, רגע לפני הסוף, טוויסט קטן בעלילה שגורם לך לחשוב שאולי הגיבור לא יצליח בסוף, רק כדי שנגלה שהכל קטן על גיבור הסרט שלנו. במשחק, דווקא כשנדאל מגיש לזכייה במשחק, מדבדב מצליח לשבור, רק כדי שנדאל ישבור בחזרה וינצח בקלות את משחקון ההגשה שלו בדרך לניצחון. בסרט, אנחנו כבר מכירים את הסיפור ולאורך כל הסרט אין לנו ספק שגיבורינו יעמוד במשימה בגבורה. במשחק לעומת זאת, כשאתה באמת לא יודע מה יהיה הסוף, אין מותח ומהנה מהתסריט הזה.

תקציר המשחק

בפיגור 2:0 במערכות, כמעט אף אחד לא האמין שנדאל באמת יכול לנצח, הרי מדבדב צעיר בעשר שנים והרבה יותר רענן. אם את שתי המערכות הראשונות נדאל לא הצליח לקחת, מה הסיכוי שהוא יצליח לקחת את שלושת הבאות?! אבל רפא כמו רפא, לא מפחד מכלום ולא מסתכל על שום דבר חוץ מעל הנקודה הבאה. גם כשנקלע לפיגור 40:0 במשחקון ההגשה שלו במערכה השלישית, נקודה אחרי נקודה הוא הצליח לקחת את המשחקון וכך גם לקחת את המומנטום.

מה שראינו מנדאל אחר כך, זה תצוגת שיא של ספורטאי. בגיל 35 אחרי כל כך הרבה פציעות, אחרי שרק לפני חודש הוא עוד היה בספק לתחרות כשחלה בצורה לא פשוטה בכלל בקורונה, נדאל הזכיר לנו למה יש לו כבר 20 גראנד סלאמים. הסיבה שטניס הוא משחק כזה מיוחד, היא שהשחקנים נמצאים לבד על המגרש, בלי מאמן ובלי חברים לקבוצה. אם אתה במומנטום שלילי, רק אתה תוציא את עצמך משם. אם אתה לא מרוכז, אין מי שיחפה עליך. בדיוק בגלל זה היכולת של נדאל להתעלות על עצמו, לשים מאחורה את שתי המערכות הראשונות ולהפוך את הקערה, הייתה כל כך מרשימה. כבר ראינו את נדאל משחק ברמת טניס גבוה יותר מהרמה שהציג אתמול, אבל מבחינה מנטלית ומהרבה בחינות אחרות, זה היה המשחק הגדול ביותר בקריירה שלו.

במערכות האחרונות היה אפשר להתבלבל ולחשוב שמדבדב מבוגר מנדאל בעשור ולא להפך. בסיום המשחק מדבדב שאל את יריבו בפליאה האם הוא בכלל עייף. האמת היא שלא רק שנדאל אכן היה עייף, הוא היה גמור. עוד מהמערכה הראשונה, כשקיבלנו קלוז-אפ על הזיעה הנוטפת של נדאל, הספרדי סוחב איתו עייפות. עייפות שמצטברת אחרי כל כך הרבה שנים בענף, אחרי כל כך הרבה פציעות, אחרי שבועיים בטורניר, שהיו לא פשוטים בכלל לשחקן בגילו של נדאל. אבל נדאל, ממרום גילו ופציעותיו כבר מזמן למד איך לוקחים נקודות, גם כשאתה גמור מעייפות. איך מצליחים לרוץ עוד קצת למרות שהרגליים קורסות, איך להצליח לשחרר חבטה חזקה למרות שכבר אין כח והכי חשוב, מה הדרך הכי חכמה לשחק כשכבר אין כח בגוף. מתי אפשר לנוח ומתי לתת הכל. את כל הדברים האלו, מדבדב עדיין לא למד. מה שניצח לנדאל את המשחק זה לא שהוא לא מתעייף, אלא שהוא יודע לשחק גם כשהוא עייף.

יכול מאוד להיות, שאתמול ראינו את הזכייה האחרונה בגראנד סלאם של אחד הטניסאים הגדולים אי פעם. יותר מזה, נדאל הוא לא רק אחד הטניסאים הגדולים אלא גם אחד הספורטאים הגדולים בדורינו ובכלל. אחד ששום דבר לא הלך לו בקלות, שהצליח לשחק עד גיל מבוגר למרות פציעות קשות וחוזרות. אחד שלא מוותר אף פעם ומסמל אופי, התמדה ונחישות. הרולאן גארוס הקרוב הוא אולי ההזדמנות האחרונה שלנו לחזות בשור ממאיורקה זוכה בעוד גראנד סלאם, אחר כך זה כבר נראה לא הגיוני. מצד שני, רק לפני חודש, השתתפות בטורניר במלבורן הייתה בסימן שאלה גדול, על זכייה אי אפשר היה אפילו לחלום. אז מי יודע, אולי השור יפתיע אותנו שוב ונזכה גם שנה הבאה לראות אותו ברמות הגבוהות.

פדרר מפרגן ליריבו על הזכייה.

רוב חובבי הטניס בעולם, הם לא בהכרח אוהדי נדאל. אבל אתמול גם האוהדים הכי גדולים של פדרר וג'וקוביץ' לא יכלו שלא להתרגש. כמו שנדאל אמר, זה בכלל לא משנה למי יש יותר גראנד סלאמים, מה שמשנה זה רמות הטניס הגבוהות שהשלושה הביאו איתם וקפיצת המדרגה שהענף עשה בזכותם. היריבות של פדרר, נדאל וג'וקוביץ' היא ללא ספק אחת מיריבויות הספורט הגדולות בכל הזמנים, אולי אפילו הגדולה מכולן. למרות כל כך הרבה משחקים ארוכים ומתישים אחד נגד השני, הם תמיד מציגים לעולם חברות לצד היריבות וקלאס ענק עם הרבה פירגון, מהסוג שיש רק לטניסאים.

תמיד יש את אלו שמחפשים מה רע, מחלקי הכוכביות אני קורא להם. כוכבית לנדאל כי נובאק לא השתתף, כוכבית ליאניס כי ההוא נפצע, האליפות הזאת לא נחשבת כי הייתה להם קבוצה עם מלא כוכבים והתואר ההוא בכלל לא שווה כי השופט טעה. לאנשים האלו אני אומר, שחררו את עצמכם ואותנו ופשוט תהנו מהספורט.

לפוסט הזה יש 30 תגובות

    1. למה אתב מתכוון בהימרת?חשבת שיש סיכוי טוב?
      אם מישהו היה מצמיד לך אקדח לרקה ויורה אם אתה טועה היית מהמר על נדאל ?

  1. מזל טוב לנדאל על השיא! אני עדיין בteam פדרר.
    רשמת על הקפיצת מדרגה שקרתה בזכות השלושה. מעניין איך הטניס יראה אחרי הפרישה שלהם. לדעתי הוא יקח צעד אחורה, אולי לא ברמה המשחק אבל ברייטינג ובעניין הציבורי בטוח.
    אם כמה שזה מרגש לראות שלושה שחקנים שולטים בענף במשך 15 שנה ומדי פעם נותנים לאחרים להרגיש זכייה בגרנד סלאם זה לא בריא לענף.
    כרגע הפנים של הטניס זה עדיין שלושתם ואני לא רואה מי מהצעירים הופך להיות הפנים של הטניס ומצעיד אותו קדימה.

    1. לגבי הרמה, אני בטוח שהרף הגבוה שהם הציבו דווקא תדחוף קדימה את שאר השחקנים. המשחקים של מדבדב נגד איליאסים וציציפאס היו ברמה מאוד גבוהה של טניס, ככה שאני מאמין שיש עתיד. לגבי הרייטינג, השלושה(בעיקר פדרר) לקחו את הטניס לשיאי רייטינג חדשים. צריך להשוות את מה שיבוא אחריהם, למה שהיה לפניהם.

  2. מבחינת טניס נטו, לא בטוח שהרמה תרד, אולי רק במקצת.
    ציציפס,מדבדב נראים כטובים והיציבים ביותר בסבב שנועדו לגדולה(בעיקר מדבדב), אליאסים עם הכי הרבה פוטנציאל, זברב לא יציב אבל מוכשר מאוד וברטיני הוא הענק שביום טוב מסוגל לתת פייט לכולם.
    זה לא הסמרטוטים שפדרר ניצח עד 2010 זה חבורה סופר מוכשרת וחזקה.
    בכל אופן אני חושב שנובאק הוא הטוב מכולם ואחריו נדאל ואז פדרר, אבל בכל אופן נאדל ונולה ימשיכו להתחרות וייצברו סלאמים ונהייה יותר חכמים בסוף הקריירה שלהם.

  3. תודה יאיר. חזיתי בכל 5.22 שעות של המשחק. היה נפלא.
    אני מחבב את נדאל, אבל אני מאמין שבשיאם השלושה היו מסיימים 10 טורנירים בין שלושתם (כל אחד משחק נגד השניים האחרים, ג'קוביץ' היה מנצח בהפרש קטן – 4 טורנירים נגד 3 של פדרר ו-3 של נדאל.

    1. אני חושב שאם היו עושים טורניר בין שלושתם כשהם בשיאם, כשבטורניר לכל אחד מגרש ביתי( נדאל- רולאן גרוס, פדרר- דשא, נולה- אוסטרליה נגיד) וכל אחד משחק בית-חוץ נגד השניים האחרים. אני שם את הכסף על נדאל. כי ברולאן גארוס הוא לא מפסיד בחיים כשהוא בשיא, ולקחת משחק בחוץ, הוא לגמרי יכול.

  4. תודה רבה, יאיר. נהניתי מאוד לקרוא. שלושתם אכן יצרו את אחת מיריבויות הספורט הגדולות אי פעם. אשמח לראות את נובאק זוכה בעוד מייג'ור או שניים יחד עם נדאל. יותר מאשמח שגם פדרר יניף משהו, אבל קשה מאוד להאמין.

  5. פדרר יניף חבל תלייה וייתלה את עצמו אחרי שנים שחשב שהוא יהיה העז של הטניס. כואב לומר את זה, אני באמת אוהב אותו אבל נאדל ונולה גדולים ממנו.

  6. הניצחון של נדאל היה מעורר השראה ואין לי שום סיבה או רצון להוריד מההישג שלו
    נגרם עוול לדיוקביץ שסולק בבושת פנים מאוסטרליה וייתכן שלא יחזור לשחק בה לעולם.
    נאדל טרף את רוב הסלאמים שלו ברולאן גארוס
    פדרר הגדיר קלאסה מסוג אחר
    ונובאק הילד הרע של הטניס מלבד הגראנד סלאמס הוא היחיד שהשיג זכיה בכל טורנירי המאסטרס (פעמיים)
    הפערים בין ה 3 אפסיים, זה יפול על מאיות אחוז
    בכל רגע נתון בכל שניה נתונה לכל אחד יהיה את הסיי שלו ל GOAT
    אני בדעה שדיוקוביץ הוכיח שהוא טוב מכולם בכלל הורסטליות שלו ובגלל שהוא מוביל מול הגדולים במאזן הראש בראש
    אני מקווה שהוא יסיים את הקריירה עם מספר הסלאמים הרב ביותר

    1. +100 על הכל למעט המשפט האחרון, מה לעשות שגם אני עם פדרר אבל חושב שלנולה יש עוד לפחות 5 זכיות ומפדרר והשור הספרדי נראה פחות.
      יופי של פוסט יאיר, אני הייתי פסימי מאד כשמדוודב הוביל 2 במערכות אבל העקשנות של ראפא והאמונה השתלמו ולא בפעם הראשונה שיצא מכאלה מצבים.

    2. אני כן מאמין שנדאל בשיאו היה מנצח את ג'וקוביץ' בשיאו, אבל אי אפשר למדוד זאת, אפשר רק להתווכח.
      מסכים איתך שככל הנראה נולה יסיים את הקריירה עם 24-25 מייז'ורים ואז יהיה קשה לטעון שהוא לא הכי גדול.

  7. the more tennis the better mate.

    I was writing on this site on tennis for 5 years till I start working for AO in 2019 so can't no more.
    Tennis is great game in which the person who win the last point win the game.
    So yes, Federer was the first to 20 GS
    so he was the Goat for a while.
    Then rafa and Nole par him
    now Raf is on 21, but they not dead yet.

    the best out of this three is Nole. from 2010 for every win Fedal took him he beat them double in Fed case and triple in Raf case.
    Fed is on the decline and Raf. on the decline but not Nole.

    when it all done he will stop his count on 25

  8. "תמיד יש את אלו שמחפשים מה רע… כוכבית לנדאל כי נובאק לא השתתף…"

    מה הקשר לחפש מה רע. אם לא ניצח את נובאק שהוא הטניסאי הטוב ביותר היום, אז יש עובדתית ומעשית כוכבית על הזכייה, אך זה לא צריך להעסיק אותו כי נובאק אשם.
    ולמרות הכוכבית הזו זו זכייה ראויה.
    זה לא שחור או לבן שאם זה בלי נובאק אז הזכייה לא נחשבת בכלל.

    1. יש כוכבית על כל זכייה של נובאק שנדאל היה פצוע בה? אין לדבר הזה סוף.
      שנינו מסכימים שזו שכייה ראויה ולכן לדעתי אין מה להתעסק כל פעם במה היה אילו…

  9. אני חוזר ואומר גם איכות היריבים חשובה
    לפדרר היו היריבים הכי חזקים
    יש הבדל לקבל את דיוקוביץ בגיל 30 ורפא בגיל 31 כאשר אתה בן 35 ולהיפך
    פדרר בציערותו קיבל את סמפארס
    רפא ונובאק מקבלים בבגרותם את מדבדב
    אם תרצו זה כל ההבדל
    בעיני אגב איכות היריבים הגדולה ביותר הייתה בתקופת סמפארס ששיחק גם עם מקנרו וקונורוס
    גם עם בקר וילנדר אדברג ושטיך
    גם עם אגאסי וקורייר
    גם עם בורגרה מוסטר וצאנג
    גם איבנוביץ
    ואפילו את פדרר הוא טעם

כתיבת תגובה

סגירת תפריט