דירוג העונה הדומיננטית ביותר / הגולש נ.ב.א בדם

דירוג העונה הדומיננטית ביותר / הגולש נ.ב.א בדם

חגי יעקב, מוכר באתר כ"NBA בדם", בן 29, רווק ועובד בתחום הלוגיסטיקה. פיתח מודל לדירוג אגדות הליגה, וממשיך לפתח אותו.

הקדמה:

זה דירוג קליל וקצר של העונה הדומיננטית ביותר של כל שחקן היסטורי, העונה שבה השחקן מתח את יכולתו ואת כישוריו עד לקצה, ונתן את הופעת הפלייאוף הטובה ביותר שלו.

אפשר לומר שעונה זו היא הגרסה הטובה ביותר של כל שחקן שנמדד.

הסבר הדירוג:

דירוג זה מסתמך על הנוסחה של "דירוג השחקנים האגדיים" שיצרתי, זאת אומרת החישוב הקיים. לא נגעתי בו כלל, רק "שלפתי" משם את העונה הטובה ביותר של שחקן כלשהוא משנת 1977 ועד היום.

א. אזכיר שהחישוב בנוי על נק'+אס'+חט'+חס'+אופנסיב רב', שהחיבור צריך להגיע ל-30 לפחות.

ב. בדירוג נמדדו רק שחקנים שהגיעו לפחות עד לגמר, מכיוון שסחבו את קבוצותיהן עד החלק האחרון, ובעקבות כך נמדדו מול כל הקבוצות השונות לאורך כל הדרך הקשה והמייגעת.

ג. גם פה "חוק האלפא" תקף, רק שחקן אחד בכל קבוצה יכול להימדד. השחקן צריך להוביל את קבוצתו לאורך כל הפלייאוף כולל FMVP (במידה וקבוצתו זכתה באליפות).

לפוסט הזה יש 104 תגובות

  1. מצטער,
    אבל הנוסחה בעייתית.
    היא נותנת התייחסות מינימלית עד לא קיימת לצד ההגנתי של המשחק (בעיקר כאשר בוחנים גארדים),
    והיא לחלוטין מתעלמת מסוגיית היעילות.
    הדוגמה הבולטת ביותר לעיוות זה אייברסון.
    כן, נתן עונה אדירה ב-2001.
    אבל לא ברמה של עונה טופ 5,
    אפילו לא קרוב.
    מה לעשות, הוא זקוק להרבה יותר ניסיונות מהשדה בשביל להגיע למספרים שלו,
    מה לעשות, בצד ההגנתי הוא היה פחות.
    .
    אני מבין שאלו נתוני פלייאוף?
    שוב,
    זה נתון חסר.
    חישוב צריך לכלול את כל הנתונים, פלייאוף + עונה רגילה.
    בעונות צמודות, לביתיות ולסדר סדרות הפלייאוף יש משמעות מכרעת. אי אפשר להתעלם מ-82 משחקים.
    .
    יש כמה נוסחאות שפותחו ומציעות מדד לתרומה מצטברת, לתרומה ממוצעת, לתרומה הכוללת הישגי קבוצה, ועוד.
    כולן רחוקות מלהיות מושלמות,
    אבל כולן ללא יוצא מן הכלל נותנות משקל ליעילות.
    .
    אישית,
    במקום להמציא את הגלגל מחדש,
    הייתי ממליץ על שימוש במדדים קיימים ושילובם לכדי מספר בודד עם מתודולוגיה שקובעת את היחסים
    לדוגמה: נתון שנותן יתרון לקריירה ארוכה והישגים דוגמת ws + נתון שנותן יתרון תכונות שיא דוגמת per + ציון אחיד נטול הטיות סובייקטיביות עבור הישגים אישיים וקבוצתיים.
    נוסחה שכזו שמנפה מושגים סובייקטיביים דוגמת "אלפא" תוציא תוצאה שתהיה קרובה הרבה יותר להיות אובייקטיבית.
    אז הדיון יהיה אך ורק על המתודולוגיה (מה אחוז ההשפעה של אורך קריירה, והאם זה חשוב יותר או פחות מהיכולת בשיא?)
    זה דיון פורה יותר שמאפשר דרך שינוי קטן בטבלת אקסל לגלות מוצאות חדשות ותקבל מחדש בסיס לדיון ענייני.
    (עד כמה שדיוני עזים יכולים להיות ענייניים…)
    .
    אחרון –
    לאן נעלם ריבאונד ההגנה?
    שימוש רק ברב' התקפה מוריד את ערכו של הריבאונד במשוואה ברמה שזה פוגע לא פרופורציונלית בסנטרים דוגמת קארים 1980 מוזס מלון 1983
    .
    תודה על ההשקעה.
    שבת שלום!

    1. תודה גיא על התגובה, אבל לא מסכים איתך, והסביר:
      חטיפות+חסימות זה התייחסות סבירה. ואל תשכח שבדר"כ שחקני שאקטיביים בהגנה מצטיינים גם באופנסיב ריבאונד. (גארדים טובים הגנתית יכולים לתרום בכל שלושת הקטגוריות ולהעלות את ציונם.
      לגבי אייברסון, האחוזים שלו היו נמוכים, אבל שורה תחתונה הוא סחב קבוצה של נכים לגמר שמוטומבו הקשיש היה השחקן השני טוב של קבוצתו ועוד שחקן בלבד חצה את רף ה10 נ'ק. קשה לצלוף שאתה המטרה הבלעדית של ההגנה.
      הדירוג הזה נקרא "דירוג העונה דומיננטיות", ולא "דירוג העונה היעילה/אפקטיבית".
      קשה גם לסחוב קבוצה כזאת עד לגמר וגם להיות יעיל, והדומיננטיות שלו התבטאה ביכולת שלו לסחוב קבוצה מוגבלת מאוד עד לגמר תוך מתיחת קצה גבול יכולתו, גם אם זה אומר שיש פגיעה ביעילות.
      בדקתי כבר לגבי הPER ותאמין לי הוא לא מדוייק כלל. לדוגמא העונה ההיסטורית של יאניס שנה שעברה פחותה בPER מהעונה של דיוויס כסגן של לברון בעונת האליפות, ושיש עוד הרבה דוגמאות שגויות שגרמו לי להבין שזה לא מדוייק כלל.
      לגבי הריבאונד הגנה, יש בזה גם כח רצון ופחות כישרון ואתלטיות מאשר ריבאונד שלא שלך. כמו שראס מנפח סטט' וגונב ריבאונדים הגנתיים מהסנטרים שלו. ריבאונד התקפה זה שילוב של מיומנות, מיקום, אתלטיות, סייז.

      1. אני מצטער,
        אבל מתודולוגיה שכוללת מרכיב סובייקטיבי כל כך גדול (להוריד ריבאונד הגנה בגלל "כוח רצון"? אם המשוואה כוללת ריבאונד התקפה היא חייבת לכלול גם ריבאונד הגנה. ב-2 המקרים המשמעות היא השגת פוזשין לקבוצה) הופכת את הנוסחה מ-מדד לנימוק לטור דעה.
        .
        נחיה על יעילות.
        ברור שבפלייאוף זו תיפגע.
        אבל היא תיפגע עבור כולם.
        כאשר שחקן זורק המון באחוז נמוך להחריד,
        הוא פוגע הקבוצתי –
        לכל זריקה שהוא לוקח יש מחיר של זריקה אלטרנטיבית שלא נלקחה.
        תחשוב על השלשה שראסל לקח במשחק ההפסד של הלייקרס מול הקינגס –
        אין דרך לתאר זאת אלא כזריקה רעה.
        עדיף היה שכל אחד אחר בקבוצה היה לוקח את הזריקה הזאת.
        עכשיו, שחקן שלוקח המון זריקות כאלו,
        הוא יצבור נקודות ויתקדם המעלה הרשימה שלך,
        ולא "ישלם" מחיר על הפגיעה בקבוצה.
        אני לא טוען שיכולות היא חזות הכל,
        אבל אם סופרים קליעות,
        חייבים לספור גם החטאות.

        1. 1.אני לא מזלזל בריבאונד הגנה אבל הוא פחות מהתקפה בהרבה ולא צריך יכולת על כדי לקטוף אותן (במיוחד אם אתה סנטר)
          גם אם אני ואתה נשחק 30 דק' ניקח איזה 3-4 ריבאונד הגנה שלנופלים לנו לידיים.
          סנטר שנמצא תחת הסל של קבוצתו ייקח כמה ריבאונדים רק על עצם מיקומו שם.
          2.בדר"כ שחקן שלוקח המון זריקות רעות ומחרב את קבוצתו עף הביתה מוקדם.
          במקרה של אייברסון לא הייתה לו הרבה ברירות. הוא לא שיחק עם קליי קרי ודוראנט שיוכל לוותר על זריקות לטובת הצלחה קבוצתית.
          עצם הגעתו לגמר זו תעודת כבוד שהצליח למרות מוגבלות קבוצתו ועל אף האחוזים הנמוכים שהשיג כתוצאה מכך.

          1. אתה מוריד המשוואה נקודות שהגיעו כתוצאה מליי אפ קל?
            או אסיסטים לשחקן שעלה לקליעה על השומר שלו?
            ברור ש-usg יעלה נתונים מסויימים.
            .
            שליטה הריבאונד דורשת הרבה יותר מגובה,
            תבדוק את הגובה של מוזס מלון ביחס לסנטרים אחרים בתקופתו. תבדוק את הגובה של רודמן.
            ריבאונד הגנה הוא חלק בלתי נפרד מההגנה הקבוצתית,
            ההתעלמות ממנו הופכת כל מדד לחסר.
            .
            פיינלס 12. תראה שחקנים שהעפילו לפיינלס וחקחו יותר מדי זריקות.
            פיינלס 04. אותו הדבר בדיוק.
            גם כוכבים גדולים נותנים סדרות בהן חוסר היעילות שלהם בעוכרי קבוצותיהם,
            זה חייב להיות חלק מהמשוואה.

    2. אני מסכים אם כל הנימוקים שלך נגד.
      אבל הכל סובייקטיבי גם אם ננסה לנתח סטטיסטית.
      לטעמי מה שאייברסון עשה בקבוצה ההיא היה מדהים כי הקבוצה היתה נטולת כישרון לחלוטין והגיעה לגמר.
      לטעמי הדומיננטי בהיסטוריה זה בעייתי. איך תנתח את הופעת הגמר המדהימה של לברון ב 2016 מול פלייאוף שלם שלם ב 2018? לטעמי למשל, הגמר שווה יותר.

      1. א. ברור שהכל סובייקטיבי.
        עצם יצירת המדד הסטטיסטי כוללת תעדוף, שגם עם ההסבר המנומק ביותר יהיה סובייקטיבי.
        וזה בסדר,
        זה רק פותח מקום לדיון.
        .
        ועדיין,
        יש "רמות" של סובייקטיביות.
        כאשר מכניסים למשוואה משתנים שביסודם לא ניתנים לכימות אלא הם נבחרים שרירותית,
        זה כבר לא ניסיון ליצירת מדד אלא דעה עם נימוקים מספריים.

            1. בסופו של דבר דומיננטיות זה לא בהכרח יעילות
              אני חושב שלתת משקל נמוך לעונה הרגילה ובסדר עולה עד הגמר היה אולי משלב איכשהו.
              אבל לטעמי לפחות סטטיסטיקה בעונה הרגילה זה נחמד לכל מיני שיאים אישיים אבל הפלייאוף זה המשחק האמיתי.

          1. אבג
            תראה את הPER של קוואי 16' מעל קוואי 19'.
            זה לא הגיוני ידידי.
            אני לא סומך על הPER, יש שם מלא פאקים. וזה לא אחד או שתיים
            לטעמי, הם דווקא כן התקבעו בזיכרון, אבל גם אם לא, אי אפשר שלא להתפעל מהדומיננטיות המפלצתית שלהם באותם עונות.

            1. אצל קאוואי ההבדל זה הפציעוה שלו מול הפציעה בגולדן.
              בכל אופן אני מסכים שדומיננטיות זה לא בהכרח יעילות.
              אפשר לקחת רק שחקנים שהגיעו לגמר, ואפשר גם לתת משקל שונה לכל סיבוב.
              בבסיס לדעתי דומיננטיות זה משהו סובייקטיבי וקשה מאוד לכמת

      2. אבג
        אולי גמר 16' יותר מרשים מגמר 18', אבל לסחוב קבוצה לאורך פלייאוף שלם זה עולם אחר, זה שלעצמו הישג פנומנלי לא פחות מההופעה המיוחדת בגמר 16' שנתמכה בקיירי ובקבוצה הרבה יותר מוכשרת שצלחה את הפלייאוף יחסית בקלות עד הגמר.

        1. לדעתי הסובייקטיבית ב 06 הגיע לגמר עם קבוצה חלשה יותר.
          אם הרצון למדד אובייקטיבי אפשר לקחת per ולקחת רק שחקנים שהגיעו לגמר
          יש לינק בתגובה מעל

      1. כל מי שחושב שאני שם את לברון ראשון כי אני אוהד אותו שיבושם לו.
        לקחתי נתונים שפחות או יותר נותנים תמונה די מלאה על הדירוג, ונראה שהרשימה די מאמתת את המציאות.
        תן לי שם אחד שהוא הזייה שנרשם למעלה מדי או למטה.

          1. מוזס 81' היה בכמה עשיריות מעל מוזס 83', אז רשמתי את 81' כמובן.
            קארים היה עצום ב80' אבל תואר הMVP הלך למג'יק.
            דומיננטיות פירושה עד הסוף. מה נעשה שהוא נפצע ומג'יק התעלה במקומו. זה הגורל.
            מבחינת יכולת הוא ראוי מאוד, אבל מג'יק לקח לו את הבלעדיות של הדומיננטיות בפלייאוף בעקבות ההתעלות בגמר.

            1. אז מה אם תואר בפיינלס mvp הלך למג'יק?
              זה קשור לנרטיב, ולא למה שהתרחש באותה סדרה ובאותו פלייאוף.
              הלייקרס הגיעו למשחק 6 ביתרון 3 – 2 בראש ובראשונה בזכות קארים.
              ההשמטה הזו מוכיחה את הבעייתיות במודל.
              33.4 נק', 13.6 רב', 3.2 אסיסטים, 4.6 גגות, 55% מהשדה. אלו נתוניו בסדרה.
              31.8 נק', 12.1 רב', 3.9 גגות באותו פלייאוף. זה בעונה בה הוא זכה ב-mvp ונבחר לחמישיית ההגנה הראשונה.
              .
              מוזס מלון ב-83 היה עדיף על גרסתו ב-81.
              בגלל שאתה משום מה לא סופר ריבאונדים ,
              הופעה אדירה של 26 נק' (באחוזים מצוינים), 15.8 רב' ופלייאוף עם הפסד בודד לא מקבלת את מקומה הראוי.
              שוב, הבעיה בנוסחה –
              ב-81 קלע 0.8 יותר ולקח 0.6 רב' התקפה יותר,
              אבל בסך הריבאונדים היו לו 1.3 פחות ואת הנקודות הוא קלע ב-5.5% נמוכים יותר.

            2. "דומיננטיות פירושה עד הסוף." – לכן במקום הראשון ממוקם מישהו שהפסיד בסוויפ בגמר.. C'mon man!

        1. אלן אייברסון גבוה יאניס שאני מת עליו ממש גבוה. קוואי גבוה. דורנט נמוך.
          בוא ניגע בסוגיית סטף: אם אתה רוצה לומר לי שאתה לא מתעלם מהגדולה ומתעלם מהאימפקט שיש לו על הקבוצה שלו, על הקבוצה היריבה ובכלל על ההתפתחות של המשחק אז אומר זאת בצורה הכי עדינה שאוכל, תצטרך להביא טיעונים מאוד מאוד מאוד טובים בשביל לשכנע אותי שאתה לא עושה את זה בשביל לשנמך אותו. ב2016 הוא נתן עונה שהיא דומננטית ברמה שלא נראתה: בחירה מושלמת לMVP שבירת שיא הנצחונות. נכון שהם הפסידו בגמר ואני לא אפתח מחדש את הטיעונים של הגמר ההוא (הרחקה מוצדקת או לא פציעות וכו')
          .
          אז בבקשה בוא ותנמק. עד אז אני כנראה אהיה מאוד מבושם לי

          1. בו אני יגיד משפט שיבהיר לך את המצב: שחקן שלקח קבוצה פחות כישרונית עד לגמר וממש "סחב על כתפו" את הקבוצה מן הסתם יהיה גבוה יותר בדירוג. אלן הוא דוגמא מצויינת לכך, ליאניס וקוואי היו קבוצות טובות אבל בכל זאת נתנו תפוקה מדהימה ודוראנט גם היה מצויין ויעיל אבל לא "סחב" , אלא היה הראש לצד כוכבים נוספים לצידו שהתחלקו במלאכה.
            לגבי סטף, אני לא מוריד מערכו כלל. בדירוג האגדות הוא אצלי 15 וקרוב לוודאי שיסיים את הקריירה במינימום 13 היסטורית.
            אם זה שינמוך אני לא יודע למה כוונתך.
            הדירוג הנוכחי לא מתייחס לעונה סדירה כלל רק לפלייאוף. אין ספק שהוא נתן עונה סדירה אחת הטובות שהיו אי פעם ובעקבות האימפקט שלו על הקבוצה והריווח המטורף שהוא יוצר ומאזן הקבוצה קיבל 2 MVP וחושב על ידי בדירוג הקודם כמובן.
            האימפקט של סטף לא מבוטל כלל. כל הישגיו כרוכים בו והוא הרוויח אותם ביושר.

            1. אתה מבין שאלו לא הסברים..
              .
              מה שהכי מפריע לי זו התעלמות מדברים מאוד משמעותיים: בעבר עשיתי מן בדיקה על מה הכי חשוב בשביל לנצח סדרת פלייאוף מהקטגוריות המסורתיות. באופן מאוד ברור עלה שהדבר החשוב ביותר הוא יעילות הקליעה (efgבאופן מאוד תמוהה לא בדקתי את הts אבל זה לרוב מאוד דומה) איפה יעילות הקליעה נכנסת במדד שלך?

            2. למה תואר הMVP הלך למגי'ק, סתם נתנו לו אותו? הוא קיבל וצריך לכבד את ההחלטה הזאת.
              קארים היה השחקן הטוב בפלייאוף בכלל ובסדרה בפרט אבל מגי'ק היה לא רחוק ממנו שנות אור והיה סגן דומיננטי,
              קארים נפצע ובמשחק הגורלי מגי'ק התעלה ובלעדיו לא הייתה אליפות ללייקרס.
              אם קבוצה יכולה להסתדר בלי השחקן הטוב ביותר שלה אפילו לפרק זמן קצר אך מכריע, זאת אומרת שמתבטלת לו הדומיננטיות הבלעדית. אפשר לקרוא לזה גם נרטיב אם תרצה. (גם מגי'ק לא קיבל דירוג על עונה זו).
              אם לברון ב2016 היה נפצע במשחק 7 אתה חושב שקיירי היה מנצח את הסדרה בעצמו? אחוזים מתחת לאפס.
              הלייקרס הגיעה לגמר וניצחה הרבה בזכות קארים אבל מגי'ק גם מחזיק באחוזים גבוהים לכך כמו שתואר הגמר יעיד.
              לגבי הריבאונד:
              אמרתי שאני סופר רק התקפה כי הם יותר דורשים מיומנות,חושים זריזים סייז ואתלטיות.
              לא מזלזל בריב' הגנה אבל הם יותר מובנים מאליו. אין מה לעשות, שחקן א' שיוריד 10 בהגנה ו5 בהתקפה, לא שווה לשחקן ב' עם 14 בהגנה ו1 בהתקפה, תסכים איתי.
              לגבי אחוזים- פחות קריטי לדומיננטיות, יותר לאפקטיביות.
              במידה והשחקן הגיע לגמר הוא הופיע במאני וקלע בזמן המתאים שצריך אותו.

            3. נו, באמת.
              הפער בנקודות למשחק עמד על 12,
              ואני בכלל לא מדבר על ההגנה האדירה של קארים (4.6 גגות למשחק).
              כן, מג'יק הרוקי היה בדיוק זה. סגן מוכשר. הוא קיבל את בפיינלס mvp בגלל משחק 6 אדיר ונדיר.
              זה לא משנה כהוא זה את מה שהתרחש באותה סידרה –
              דומיננטיות אדירה של קארים.

            4. השורה התחתונה –
              יש שורה של אקסיומות בהן אתה בוחר להשתמש שפוגמות במדד שלך והופכות אותו ממדד לדעה.

            5. טוב… אז בוא ותגדיר את ההבדל בין דומננטיות לאפקטיביות.
              .
              ושאלת המשך ראס בפלייאוף 2017, איפה הוא ממוקם אצלך?

            6. האבליצ'ק.
              תזכיר לי זה שהפסיד בסוויפ בגמר מול מי הוא שיחק ואת מי הוא סחב?

  2. תודה על ההשקעה והרצון לכתוב לנו.
    על הבעיות שאני ואחרים רואים בנוסחה שלך כבר מצביעים בכל פוסט שלך, ואני לא רואה צורך לחזור על זה. אני נהנה לקרוא את הרשימות והדירוגים שלך, על אף שאני לא מסכים עם הדרך ולא עם התוצאה.

      1. גיא,
        לדוגמא עם מייקל היה נפצע בגמר 93' ופיפן שהיה טוב עוד לפני הפציעה היה מתעלה לקראת סיום הסדרה ומקבל את הפרס, אתה חושב שזה לא היה פוגע במייקל, הוא היה מעדיף להפסיד ולא שהקבוצה הסתדרה בלעדיו בוודאות.

      2. "חגי התותח" (אחלה שם קודם כל).
        דומיננטיות זה לתת תפוקה כמותית גבוהה בעקביות לאורך זמן.
        אפקטיביות זה לתת תפוקה ביעילות רבה, אבל לא בהכרח מספיק בכמותה כדי להיחשב דומיננטית.
        לגבי ראס הוא לא יכול להימדד מכיוון שלא עבר סיבוב אחד לרפואה…..

  3. אני חושב שזה נחמד שאתה מנסה לייצר דירוג משלך, עם כל המגרעות שבדבר
    לברון ב 2018 משך את אחת הקבוצות הגרועות אי פעם לגמר
    לא הייתה ולא תהיה הופעה בפלייאוף כמו של מייקל ב 1993
    קוואי ב 2019 ניפק פלייאוף אגדי וסדרת גמר היסטורית בכל קנה מידה
    דוראנט סיפק 2 פלייאופים הזויים ב 2019 ובשנה שעברה, הוא אמנם לא הגיע לגמר אבל סיפק הצגת תכלית
    שאק היה הכי דומיננטי אי פעם בטריפיט של הלייקרס

    1. תודה MBK,
      לברון ומייקל באמת היחידים שמעל היתר כי שניהם נתנו עונות פסיכיות, שניהם די קרובים אחד לשני.
      קוואי נתן פלייאוף היסטורי ולתת את העונה השמינית הדומיננטית בהיסטוריה זה נראה לי מכובד מאוד ועוד להיות באותה נשימה עם קובי ז"ל.
      דוראנט נתן פלייאופים מעולים, אבל לצידו היו הרבה נשקים ולכן פחות "סחב" ויותר הפגין יעילות, לגבי שנה שעברה אם היה מגיע לגמר הוא היה גבוה בדירוג, אבל אי אפשר להחשיב כי אפילו לא הגיע לגמר האיזורי.
      לגבי שאק, הוא נמצא גבוה מאוד, אבל מכיוון שהוא שיחק עם קובי שגם היה דומיננטי ולבטח לקח לו כמה נקודות אך צריך לזכור שבעזרתו גם הם הגיעו לגמר וניצחו.

    1. אשך,
      לך מותר להגיד שאני לא אובייקטיבי לגבי לברון, אבל לי אסור להגיד זאת עליך.
      אז או ששנינו לא אובקייטיבים ומדברים מרחשי ליבנו או ששנינו דווקא מדברים בצורה רציונלית ועניינית. תחליט ידידי.

      1. לא. אני לא מסכים. אתה מידן אולי לא יודע איך אקסלים עובדים, אבל בחיי שאני כן.
        הבן אדם נתן עבודה גרועה וכתבתי על כך בכתבות הקודמות שלו. הרמה כאן נמוכה מאד וחבל.

          1. הבנתי mbk,
            אז בדיוק כמו בפעם הקודמת שבה הסברתי בפרוטרוט ותוך הבנה סטטיסטית למה הבחור טועה, אסביר לך עתה למה אתה טועה , רק שבניגוד אליך אגבה בנתונים ועובדות.

            אז קודם כל, לגבי היכולות שלי באקסל, הן ידועות ומוכחות באתר. כל מה שאתה צריך לעשות הוא להיכנס כאן למעלה ל ״מודלים וניתוח סטטיסטיים״ ולקרוא את ששת המאמרים הראשונים. המאמרים האלה נכתבו בימים (ולפעמים שבועות) של מאמץ, עם יכולת בניית מודלים ברמה שהוא בערך 17 רמות מעל זו שכאן ועם הבנה סטטיסטית מעמיקה.
            גם בחיים האמיתיים, מידלתי כבר את הפיננסים של שתי חברות ששוות מעל 20 מיליון דולר, ופרויקטים של הרבה יותר מכך, בכמה מהחברות הגדולות בעולם (zurich insurance).

            ומכיוון שאני אוהב לגבות בנתונים, אתה אמרת שאתה לא מכיר אותי, אז הנה – תגובה אחת שבחיים לא אשכח שמישהו כתב לי באתר, והטיפוס שכתב לי את התגובה הזאת הוא אתה. פשוט תקרא את תגובה מס׳ 3 כאן שנכתבה בסך הכל על כתבה בה ניסיתי לתאר הלך רוח (כי אתה יודע, לכתב מותר גם להיות ביקורתי לפעמים): https://hoops.co.il/?p=139705
            כן, זה אתה שכתבת את זה, ומאז אני לא שוכח ולא סולח והכבוד שאני רוחש לך אפסי. בדיוק בגלל זה.

            עכשיו בואו נדבר עליך מידן. מה שיש בינך לבין מנחם הוא באמת עניינך ועניינך בלבד. מה שאני יודע הוא שפתחת אתר חיקוי דמיקולו מתוך היובריס דבילי שהחידוש העיקרי בו היה בניתוחי נעליים (וגם זה לא היה שלך) ונכשל לחלוטין, כצפוי וכראוי.

            ״כבוד״

            1. 1. אני עומד מאחריי כל מילה, ביזת את עצמך ואת האקרדיטציה שקיבלת. מאחר ואתה לא הייתי מעורב בתקשורת מול הליגה ואני כן הייתי מודע לרגישות של הליגה לגביי תאור התנאים
              2. אתה מוזמן להמשיך ולקרוא את התגובה של אפלטון
              3. אם אתה כזה ביג שוט, תשלם על הכרטיסים שלך למגרש, טפיל
              4. את התרומה שלי להופס של 7 שנות ניהול ומעל 700 פוסטים אתה לא תגיע גם בעוד 50 שנה
              5. אני לא מכיר אותך, לא זכור לי שאי פעם ניהלנו שיחה או נפגשנו אי פעם
              6. אחת הסיבות המרכזיות לעזיבה/פרישה של האתר הייתה 0 מעורבות של רוב ״חברי״ צוות חו״ל שנהנו בעיקר מכרטיסים להצגה הכי טובה בעיר ללא כל עזרה ותמיכה בסיקורים, כשהשיא היה שליחה של נציג לאולסטאר על חשבון הגולשים שלא סיקר את המשחק …
              7.אם לקחת כל כך קשה את התגובה שלי לסיקור שלך אז סליחה.היא הייתה על בסיס ענייני ומנומק. אם היית חבר צוות אמיתי לא היית מטנף עליי ככה. אין איש צוות אחד שפנה לעזרתי ולא קיבל אותה

            2. 1. העובדה היא שהרוב אז לא הסכימו איתך, רק אתה היית צריך לצווח בכיכר
              3. שילמתי אלפי דולרים עד היום לנ.ב.א. . נכון, קיבלתי המון כרטיסים בחינם, אבל בחיי שלא הנ.ב.א ולא הופס סבלו ממני אי פעם. קנאי
              4. לרגע לא אמרתי שלא תרמת, אבל אז גם הפנית את הגב. לא יודע, אישית אני לא מבין למה התרומה שלך אמורה לשנות לי משהו
              5. הסברתי לך את ההיכרות למעלה. משפט אחד שלך לפני 4 שנים זה מספיק בשביל להבין
              6. בכל פעם שהלכתי למשחק, ביקרתי מיד. אני לא אומר שזה לא הטבה מופלאה, אבל היא לא עולה לאף אחד כסף ויש כאן ווין ווין מובהק. תרמתי מספיק בדרכי לאתר. קנאי
              7. לא צריך ולא אצטרך את העזרה שלך. תודה

              ולסיכום, כל הפוסט שלך פשוט מסריח מקנאה, והקנאה הזאת היא גם זאת שגרמה לך ללכת ולפתוח את הקשקוש שהיה פוסט אפ
              קנאי

        1. זכותך לא להסכים איתי כלל כמו רבים וטובים פה, אבל תשתמש בשפה ראוייה ומכבדת.
          זה שהסברת לי מה שאתה חושב על המודל שלי לא הופך את זה לנכון או לא נכון. אתה לא הבורר בעניין.
          הבעת את טיעונך וזכותי לקבל או לא לקבל זאת, לפחות את המינימום תכבד.

            1. תגיש לי מכתב פיטורים אם אתה חפץ בזה.
              חחחחח…..

  4. תודה חגי.
    בסך הכל לברון באמת היה דומיננטי, זכורה אותה סדרה בה היה ראשון בנקודות, ריבאונדים אסיסטים, בלוקים, חטיפות, ושיערות שנשרו לפארקט.

    מה שכן, בפעם הראשונה בהופס – גולש מפטר כותב טור שאפילו לא עובד אצלו 😆
    מאז שקריימר פוטר מהחברה שלא עבד בה זה לא קרה.

  5. קודם כל תודה חגי. מתחבר להרבה הערות פה על הדירוג והשיטה אבל לגמרי מוריד את הכובע על המאמץ שבטוח שהשקעת פה. לא כל כך מבין את התגובות של אנשים שקוטלים את המאמץ הזה. בכל זאת כל מי שכותב פה עושה זאת מזמנו הפנוי ובהתנדבות מלאה מתוך אהבה אני מניח לאתר אז בעיניי פחות לעניין. (לעזאזל אני כותב פה כולה 2-3 פעמים בעונה יומן קבוצה בקושי וכל פעם זה לוקח לי איזה יומיים-שלושה)

    1. צודק 200 אחוז
      אי אפשר לרמוס ולזלזל בכתיבה של אחרים
      המפתח של הופס זה מתן במה לכולם כולל כולם, יש לא מעט כותבים שעשו פריצה וקפיצה מדהימה
      אפשר, צריך וחשוב להעביר ביקורת אבל ראבק… בן אדם השקיע 3 שעות מהזמן הפרטי שלו ואתה יורד עליו
      גיא כדוגמא, תמיד ענייני(גם אם אני נהנה להטריל אותו לפעמים) אחרים לא כך כך

  6. קודם כל תודה חגי. מתחבר להרבה הערות פה על הדירוג והשיטה אבל לגמרי מוריד את הכובע על המאמץ שבטוח שהשקעת פה. לא כל כך מבין את התגובות של אנשים שקוטלים את המאמץ הזה. בכל זאת כל מי שכותב פה עושה זאת מזמנו הפנוי ובהתנדבות מלאה מתוך אהבה אני מניח לאתר אז בעיניי פחות לעניין. ( אני כותב פה כולה 2-3 פעמים בעונה יומן קבוצה בקושי וכל פעם זה לוקח לי איזה יומיים-שלושה)

  7. שמע, וואלה, לא מתחבר.
    לא היה מישהו כמו שאקיל בשלוש עונות האליפות. זו דומיננטיות. לא היתה תשובה נגדו, הוא עשה מה שהוא רוצה, לא היה סיכוי לאף אחד.תבחר את העונה הכי טובה מאותן שלוש וזו העונה הכי דומיננטית אבר. כל השאר, זה נחמד, ויש שחקנים יותר טובים, אבל הוא הכי דומיננטי. עכשיו תמציא איזו סטטיסטיקה כדי להצדיק את זה, אבל זה קנה המידה לדומיננטיות.

    1. THEMIKE
      מבחינה תפיסת העין אולי יש בזה מן האמת, אבל מבחינה סטטיסטית יש 4 שחקנים שנתנו עונה אחת ספציפית שמעט מעליו .

      1. אני חושב שאחד הדברים שבגללם נכנסים בך כאן בתגובות זו היומרה שלך לקרוא למודל הזה מודל סטטיסטי. כאילו סחטיין על העבודה שלך, אבל בחרת בפינצטה נתונים, הגדרת הגדרות מאוד לא מדוייקות ואז היומרה לכתוב "מבחינה סטטיסטית" שמשוות לזה איזשהו ערך אובייקטיבי כלשהו. סורי זה לא שם. ובבקשה תקבל את זה ותגיב לעניין ולא תיעלב לי כי אני כותב את הדברים באופן שאין בו שום דבר אישי.

        1. חגי התותח, זכותך לא להסכים איתי כלל, זו בסך הכל דעתי הצנועה ושום דבר ממה שרשמתי פה לא קדוש אלא אמונתי שלי בלבד.
          אם חושבים שיש מודל אחר יותר טוב אשמח לראות ולהשוות, יהיה מעניין.

          1. נראה לי שאם היית רושם את זה ככה מלכתכילה היית חוסך לא מעט תגובות שמהן נפגעת. הבעיה לטעמי מתחילה כאשר מנסים לייחס למודלים כאלו אובייקטיביות.

            1. לא הבנת אותי, ברור שכל דבר פה הוא לפי דעתי בלבד.
              הכוונה לאובייקטיביות היא שאני לא משחק עם המדידה לפי השחקן שאני אוהד אלא לפי מודל קבוע ויציב שקבעתי, ללא שום נטיות לשחקן כזה או אחר שיאדיר אותו או יקטין אותו בכוונה תחילה.

            2. אני קצת מתקשה לקבל את זה. הקביעות של "אלפא" או שרק סופרים מהגמר לדוגמה, הם לדעתי מרמזות רמזים עבים של מיהו בעינך שחקן שהוא שחקן "דומיננטי" אבל בינם לבין מודל יציב וקבוע אין כמעט דמיון. ההתעלמות הדי נחרצת שלך מאחוזי הקליעה (שוב ככל הנראה הקטגוריה החשובה ביותר בחשיבות התרומה של שחקן והדומננטיות שלו לקבוצה) מחזקת את דעתי עוד יותר. אפשר לעשות כל דירוג שהוא. אפשר לעשות מודלים סטטיסטיים, אבל כאשר מנסים לשלב ביניהם ובמקרה השחקן שהוא המועדף עליך יוצא גם השחקן הכי "דומיננטי" (לא שאני בטוח מה זה אומר) תוך כדי שימוש במושגים די מעורפלים (שוב אלפא) נותנות אינדיקציה לא טובה לכך שלא מעט מההעדפות האישיות שלך גורמות לצ'רי פיקינג. וזה מה שמבאס כי אז אתה מוציא את המימד הסובייקטיבי ולכאורה מגבה את זה במספרים אך לא היא.

  8. תודה ממש מעניין .שאקיל בעונות השיא היה מתחיל התקפה עם שניים שלושה שחקנים עליו בלי הכדור. קבוצות היו מחזיקות בסגל עוד גבוהים רק בגללו . ועוד כמה סופר סטארים ששינו לחלוטין את ההגנות בלי שמספרים יגידו כלום.(אבל שאקיל הכי)

  9. לא הבנתי מה אתה מדרג כאן.
    אם זו העונה הכי טובה של שחקן ספציפי – אז מה זה משנה מי איתו בקבוצה?
    אם זו השפעה על הקבוצה אז יש ws למשל.
    אם זה בליגה אז מופיעים לך אותם השחקנים באותה העונה…

    1. יונתן,
      זה דירוג ש"שולף" את העונה הטובה ביותר בפלייאוף מבחינת סטטיסטית של שחקן שהגיע לפחות לגמר ומשווים עם שחקנים אחרים באותה צורה.

  10. Nba בדם אל תתרגש תכתוב מה שבא לך. האתר הזה נועד בשביל להביע דעות על כדורסל. כדורסל זה לא מדע וזה לא ביטאון מדעי. זה כולה משחק מפגר ש10 שחקנים רודפים אחרי כדור ועושים להטוטים ואנחנו אוהבים לראות את זה. בידור להמונים.
    הכל מבורך בין אם מסכימים או לא. רואים שהשקעת תמשיך כך. שאף אחד לא ירתיע או יפחיד אותך, לא לתת קליר פאת.
    אני פוסל כל דבר שהשיקצה ראשון בו 😎 (חוץ מgm הוא באמת הגדול מכולם)

  11. אני לא מתרגש, אני רק אומר את מה שאני חושב, מי שלא רוצה להסכים זכותו המלאה. אני אוהב להתעסק עם דירוגים ומספרים.
    אני מת על NBA לכן הוא בדמי…….

  12. Nbaבדם,
    מה זה רלוונטי מול מי הוא שיחק, אם לא רלוונטי עם מי הוא שיחק במדדך?
    בפועל, העונה הכי דומיננטית נגמרה בסוויפ – התוצאה הגרועה ביותר. אפשר להגיד גם שלא היה הבדל אם לברון היה בפיינלס הזה או אמיר 'הידית' כץ – בכל מקרה היו לקליבלנד 0 נצחונות.

    1. כי אתה התחלת להמעיט שאמרת שהמקום הראשון הודח בסוויפ בגמר, אז הסברתי מה הסיבות לכך.
      נראה את אמיר כץ מוביל אם החבורה הזו לגמר ב18' ואז תדבר.
      אם אתה מתכחש לזה שלברון שיחק עם נכים ונגד קבוצה היסטורית זו בעיה, כי זו עובדה מוגמרת .

  13. תודה חגי!
    קודם כל סחתין על ההשקעה וגם על העמידות מול תגובות שלא כולן מפרגנות.
    אנשים לפעמים כועסים על דירוג או על תוצאה או על שיטה. תכלס כל מה שמישהו כותב על ספורט זו דעה שלו. אלא אם הוא רק מצטט נתון. אז מסכים איתך- אובייקטיביות זה לבנות שיטה סבירה ועקבית.

  14. לגבי הרעיון טצמו, מבין את ההגיון שלך לגבי עונה דומיננטית. מסכים שאם יש לך עוד סטארים איתך זה פחות חזק כי ההגנות לא מתמקדות וכד'.
    שאק היה מאד דומיננטי אבל לא יודע אם ללא קובי היה מגיע לגמר מול אייברסון.
    דוראנט כנל עם קרי.
    מה אתה אומר להכניס את כל השנים מתחילת הליגה? נראה מה יצא

    1. רואים שאתה מבין אותי על עיוור. אתה מבין את הפואנטה לגמרי ידידי.
      לגבי השנים הראשונות, אני נמנע להיכנס למקום שאין לי מושג איך הוא נראה ולכן אני מעדיף לא למדוד, כמו בדירוג הקודם.

  15. זה לא להמעיט, להגיד שקליבלנד הפסידו בסוויפ – זה מה שקרה. כלומר, זו עובדה – ה'פיסחים' ששיחקו עם לברון, לעומת זאת, זו דעה. לא מתכחש שהקבוצה לא הייתה טובה – אך יש לך בעיה בהבנת 'עובדה' מהי, בוודאי 'עובדה מוגמרת'.
    .
    אתה לא עונה על השאלה – איך העונה הכי דומיננטית בהיסטוריה לטענתך נגמרה בסוויפ? במה הוא היה דומיננטי בסדרת הגמר אם הוא לא הוביל את קבוצתו לניצחון אחד?
    .
    בניגוד להרבה אחרים, ממש לא מעניין אותי להרים/לשנמך את לברון – שחקן-על, טופ טן היסטורי, אין לי בעיה גם שיסיים ראשון (נגיד ב-13/16). אך זה מעלה גיחוך לקרוא לעונה שהוא עף בסוויפ בגמר 'הדומיננטית בהיסטוריה'.
    .
    מתוך מרים-וובסטר –
    .
    Definition of dominate
    transitive verb
    .
    1: RULE, CONTROL
    an empire that dominated the world
    .
    2: to exert the supreme determining or guiding influence on
    the ambition that has dominated his life

    .
    3: to overlook from a superior elevation or command because of superior height or position
    a hill that dominates the town

    .
    4a: to be predominant in
    sugar maples dominate the forest
    .
    b: to have a commanding or preeminent place or position in
    name brands dominate the market
    .
    אז אנא ממך, לפי הפירוש המילולי למילה, כיצד לברון היה דומיננטי בסדרה זו?

  16. אתייחס למה שכתבת בעברית, כי לא את הכל אני מבין במה שרשמת פה.
    לברון לא היה רק דומיננטי בסדרת הגמר, לאורך כל הפלייאוף הוא נתן תפוקה היסטורית בכל קנה מידה.
    אם אתה חושב שזו דעה בלבד שסגל הקאבס היה חלש אין על מה להתדיין -תבדוק אחד אחד מהסגל שלו ותבין שטעית.
    אגב, הוא כמעט גנב את המשחק הראשון וגם בשלישי הקאבס היו בעניינים.
    אני איזה שחקן היה מצליח לעשות את זה בגמר החד צדדי הזה שלא באשמתו בכלל כמובן

    1. אתה הורג את הקייס שלך כשאתה שם את המילים דומיננטיות וכמעט גנב ביחד צחצ אותה מטריה של טיעונים. יש כאן סתירה אינהרנטית.

    2. Nba,
      שוב, אני לא יודע אם אתה לא מבין את ההבדל בין דעה לעובדה, או שמתעקש להתעלם ממנו.
      .
      גם אם אני מסכים לדעה שהסגל של הקאבס היה חלש – זו עדיין דעה (חלש ביחס למה? למי? למתי? באיזה פרמטרים?).
      .
      לעומת זאת, העובדה היא שקליבלנד הפסידו 4-0 בסדרת הגמר של 2018 לגולדן סטייט היא עובדה. עוד עובדה היא שזוהי הסדרה הקצרה ביותר האפשרית, ואפילו עוד עובדה ש-0 נצחונות הם המינימום שניתן להשיג בסדרה כזאת. כלומר, לברון, בעונה הדומיננטית ביותר שלו, השיג את המינימום האפשרי בסדרת הגמר (בפן הקבוצתי. בפן האישי הוא היה פנומן, כשהמשחק הראשון הוא בין הטובים ביותר שהיו בעשור הקודם.. לדעתי.)
      כיצד השגת המינימום האפשרי בשלב המכריע של העונה=דומיננטיות שיא?

  17. כשציפור עפה.
    כשציפור עפה היא עפה.
    אבל כדי לתאר המעוף שלה אנחנו נדרשים למשוואות דיפרנציאליות סופר מסובכות.
    הציפור? היא רק עפה.
    בכדורסל יש המון דברים. לכל שחקן יש המון השפעות כשהוא משחק.
    את חלקן אנחנו יודעים לכמת. זה מתחיל בדברים הפשוטים כמו נקודות ריבאונד ואסיסטים.
    אחר כך מתחילים להוסיף יחסים כמו אסיסטים לאיבודים.
    אחר כך פיתחו עוד קצת … אפקטיב ו TS.
    אחר כך או לפני פיתחו מדדים כמו נט רייטינג ועוד עוד.
    השורה התחתונה בסופו של דבר היא שבכדורסל בניגוד לציפור שעפה – עדין אין את אותו סט משוואות דיפרנציאליות או לא שנותנות תשובה מדוייקת מדוע קבוצה מנצחת או לא.
    דירוג כזה חייב להיות אובייקטיבי לחלוטין. סטטיסטיקה היא לא משחק. יש הרבה פרמטרים שיש בינהם השפעות גומלין שצריך לנתח אותן.
    אם היתה איזה משוואת רגרסיה שהיתה אומרת ריבאונד המקדם שלו ברגרסיה הוא B1 ונקודה הוא B2 ואסיסט הוא B3 ואיבוד הוא מינוס B2 ו TS המקדם הוא B4 וכ' והיית מריץ רגרסיה כזאת והיא היתה קוהרנטית ומתארת תמיד את המציאות הייתי זורם איתך.
    אבל – לשמחתנו הרבה – זה לא המצב.
    אין עדין משוואה מדוייקת לעניין הזה אפילו לא כזאת שיש בה ערך שאיריתי שאינו מוסבר שלפעמים אנחנו מוכנים להתפשר עליו ולקבל אותו. אין עדין נוסחא לעניין שיש לה מובהקות סטטיסטית. אולי פעם תהיה היום עדין אין.
    ובהינתן שזה המצב – וזה אכן המצב – כל אחד יכול לבחור את המקדמים שלו ועל בסיס זה לגזור תוצאות. זה לא אומר שהן נכונות. הן נכונות רק על בסיס ההנחות שלו והמקדמים שהוא בחר.
    ובהינתן שזה המצב אז אנחנו פונים לאינטואיציה.
    והאינטואיציה שלי אומרת שאין מצב בחיים ששחקן שהפסיד בסוויפ בגמר נתן את את העונה הטובה בהיסטוריה.
    אין צורך לזלזל באינטואיציה. אנחנו מקבלים מליוני החלטות בכל יום על בסיסה.
    הנסיונות הללו לתאר בסכמה מתמטית/סטטיטסטית עונה דומיננטית כזו או אחרת לא מחזיקים מים.
    במקרה הזה ובהעד משוואנ מתמטית מוכחת עדיף כנראה להסתמך על חכמת ההמונים שהיא האינטואיציה הקולקטיבית של כולנו.
    סקר פשוט על חכמת ההמונים יגלה שמייקל הוא השחקן הכי טוב שאי פעם דרך על הפרקט. לא לברון כמו שיצא לך לך על בסיס "ניתוח סטטיסטי". לדעתי חכמת ההומים קובעת ברמות של 80% + ממה שראיתי שמייקל השחקן הטוב בהיסטוריה.
    סקר חכם על חכמת ההמונים יגלה מי השחקן שנתן את העונה הדומיננטית בהיסטוריה.
    כל הכבוד על ההשקעה אבל זה נחמד ולא יותר מזה מהטעמים שפורטו כאן בהרחבה.
    אולי רצוי לעשות פה סקרים כאלה בקהילה הנחמדה שלנו.
    הם יגלו יותר מאשר המודל הנחמד הזה שמתיימר להיות סטטיסטי אבל הוא רק מודל לא מוכח.
    המון תודה על ההשקעה ותמשיך לכתוב לנו.

    1. וואו טרול. תגובה מושלמת. אחד לאחד. בול בול. (לא הזה מדנבר)
      תודה חגי על ההשקעה, מעניין לקרוא את הדיונים שמתפתחים.

    2. כך בחשבון –
      חכמת ההמונים זה נתון מוטה זמן.
      צומח דור של אוהדים שלא ראה את ג'ורדן בזמן אמת,
      וככל שיחלוף הזמן, הוא מאמץ את הכוכבים שהוא זכה לראות בזמן אמת.
      כאשר החברה הצעירים כאן בהופס יכתבו על רשימות הגדולים בעוד 25 שנה,
      הם יספרו שהם ראו את קרי ולברון בזמן אמת,
      ולחברה הצעירים אין מושג כטףאשר אלו מספרים ששחקן x כבר מזמן חלף על פני קרי.
      אנחנו נהיה הזקנים שאומרים "אנחנו ראינו את ג'ורדן…"
      וזה בסדר, זה רק טבעי.
      כמה אוהדי כדורסל ראו את ביל ראסל משחק?
      כמה זוכרים את שיאו של קארים?
      כאשר חושבים על זה,
      כמות מי שצפו בבירד ומג'יק בלייב הופכת למיעוט…
      .
      השורה התחתונה?
      חכמת ההמונים, כבודה במקומה.
      צריך רק לזכור שזו חכמה פלואידית שלא לעד נותרת לצדנו…

      1. מסכים עם כל מילה. זו ההסתייגות שרציתי לכתוב בעצמי על חכמת ההמונים שבעצם גם מהווה פרמטר סובייקטיבי שהוא תלוי אבל זה כבר נראה לי ארוך מידי גם ככה.
        בכל מקרה הדבר הכי מדהים לגבי מייקל זה שלמרות שהוא שיחק את המשחק האחרון שלו בליגה עדין ילדים שאין להם מושג מי הוא היה קונים את הנעליים שלו בעיקר.. 🙂
        כמו שאני עדין שומע את החיפושיות אפילו שאז הייתי פחות או יותר בשא"ש (אפרופו תגיד למישהו צעיר את המילה הגשש החיוור… חחח).
        המון תודה

      2. עוד משהו קטן… הרעיון העיקרי היה להסביר לחגי שאין לאף אחד מודל סטטיסטי שמסביר את מה שקורה… ושהמודל שלו אולי נחמד אבל הוא לא מוכח. לדוגמא בויכוח בינכם אתה נתת לריבאונד הגנה מקדם חיובי (B גדול מאפס) והוא נתן לריבאונד הגנה מקדם אפס. מי צודק? אין נוסחא אובייקטיבית למרות שחכמת ההמונים היתה כנראה אומרת שזה אתה. דרך אגב. חכמת ההמונים היא רק פתרון לא רע לבעיה אבל גם לה יש את החסרונות שאת אחד המרכזיים שבהם , מן הסתם, ציינת.

  18. אשכרה נרשמתי בשביל זה לאתר…
    הרבה זמן לא ביקרתי בהופס, אבל עוד מהתקופה של דוידוביץ' (נדמה לי שזה היה השם לפני שמנחם לס רכש את האתר) הערכתי את הסטנדרט של הכתבות פה, מהטעם הפשוט שיכולתי להכנס לכל מאמר שרירותי ולצפות בהכרח לתוכן איכותי.
    מעריך את הזמן של הכותב, אבל התאכזבתי מהרמה, בכנות.
    האתר הזה הוא פנינה, גם עבור העכברים השקטים, ולדעתי יש ערך אמיתי בשימור הרמה שלו (גם באמצעות ניפוי כתבות).
    תודה ומחילה, הדברים לא נועדו לפגוע.
    בקישור הזה יש greatest picks בצורה מעט יותר ראויה: https://www.youtube.com/playlist?list=PLtzZl14BrKjSMb4IFWSy0qh_nFGiy7PoZ

    1. תודה עדי, על הפידבק, ובכלל אתה מוזמן לבוא יותר.
      .
      לדעתי האישית:
      .
      גם אם הטור הזה ספציפית היה לא לרוחך, אני חושב שהוא גרר, בנוסף לאי אילו עלבונות אישיים…, גם מספר דיונים מועילים, הן בסוגיה שעל הפרק והן על סטטיסטיקה של ספורט בכלל, כך שאני לא בטוח שאפילו עבור המבקרים יצא שכרו בהפסדו.
      .
      באופן כללי יותר, אני לא יודע אם מאה אחוז מהתוכן באתר הוא ברמה גבוהה, אבל גם לא בטוח שזו ציפיה מעשית או אף לגיטימית, בעיקר אם אנחנו רוצים לתת צ'אנס לכל מיני אנשים שלא יכתבו על ספורט בפלטפורמות אחרות להביע את דעתם ומחשבותיהם.
      .
      והייתי שמח לשמוע את דעתך על אחוזי האיכות אצלנו. אם אתה חושב ששמונים אחוז מהתוכן איכותי אז נראה לי שגם אם פוסט כזה או אחר חמוץ בעיניך, עדיין זו עסקה משתלמת. אם האחוזים נמוכים מאד, אז גם סינון של כתבה כזו או אחרת כנראה לא היה משנה את התמונה באופן משמעותי.

    2. 1. כמו שמאנו אמר עצם המאמר גרר כמה דיונים מעניינים על הדברים שכדאי להסתכל עליהם כש"מודדים גדולה".
      2. מה שאני אוהב בפרובוקציות (מכוונות או לא) זה ששהן גם Thought Provoking. הסבר רציונאלי מדויק על למה מודל חדש מגיע לתוצאות מפתיעות היה מעלה כמה תהיות ודיונים אבל בזה זה היה נגמר.
      יש משהו נחמד בלראות את התהליך שמישהו עובר בשכלול המודל שלו והידע שלו. אני לא יודע כמה רחוק הוא יגיע בלי לשנות את הנחות היסוד שלו. אבל מרתק לעקוב. 🍿🍿🍿

כתיבת תגובה

סגירת תפריט