מעורב הופס ליום שלישי: מסר חשוב לכל אנשי הצוות; בכדורסל, כמו בחיים, דור הולך ודור בא / מנחם לס

1.מצבי אחרי שהוגדרתי כ'חולה קוביד-19 אנוש', שהבריא מהמחלה הארורה

שלום,

ראשית, ברצוני לשתף את כולם בשיפור הגדול במצבי הגופני והמנטלי. חליתי בקוביד 19 בראשית אוגוסט. הייתי מאושפז 5 שבועות בבית חולים באטלנטה, מהם 24 יום בהנשמה מלאכותית, ו-14 יום מתוכם ב-INDUCED COMA כי אפילו עם ההנשמה המלאכותית ההרגשה הייתה עם כל נשימה שהיא מגיעה מאוחר מדי, והרגשתי שאני נחנק עם כל נשימה. הסבל הוא בל-יתואר, ואז מחליטים שהברירה היחידה היא להכניס אותי (ואחרים שחלו כמוני) למצב של חוסר הכרה.

אחרי חמישה שבועות הגיעו שבועיים של שיקום, וסוף סוף הביתה. BUT NOT SO FAST. אחרי כמה ימים בבית הותקפתי בתופעת לוואי ראשונה של חולי קורונה במצב אנוש שהתגברו על המחלה: הרעלות קיבה. שוב בית חולים לאנטי-ביוטיקה מכמה סוגים, הכל ב-IV. אחרי שבועיים שוחררתי הביתה מוטש לחלוטין, ו'קל' יותר ב-28 פאונדס – כמעט 13 ק"ג.

הייתי צריך ללמוד לאכול (בבית החולים הכל היה IV) ובשיקום התחלנו ללכת כמה צעדים, ולאכול בעיקר נוזלים – מרקים וכאלה (גם גייל הייתה חולה כמוני; אושפזנו באותו יום ושוחררנו באותו יום, אבל בעוד שאצלי הבעייה הייתה בריאות, אצלה הבעייה הייתה בקיבה ובקרישי דם). גם הליכה הייתה SKILL חדש. הקואורדינציה בין הרגליים ותנועות הידיים הייתה צריכה להיטמע ל-MOTOR AREA במוח כ-AUTOMATIC SKILL וזה מחייב עשייה חוזרת ונשנית, כמה מאות פעמים ביום.

השיפור הגיע לאיטו, ואז החלה בעייה חדשה שתקפה את שנינו, אבל אותי בעצמה רבה הרבה יותר, בעייה ידועה שקורית לכל חולי קוביד 19 במצב אנוש המבריאים מהנגיף – כמה שבועות אחרי:

DEEP DEPRESSIONS AND SEVERE ANXIETIES: דיכאונות קשים ופחדים מסוגים שונים שמשתקים אותך. קראתי וחקרתי והסברתי גם לגייל שלחולים רבים המצב המנטלי מגיע עד לתשישות מחלטת והרגשה שעדיף כבר למות, ולמה לא נתנו למחלה לחסל אותנו עד הסוף. אבל קראתי גם שברוב המקרים הדכאונות והפחדים נעלמים יום אחד כפי שהתקיפו – 4 עד 6 שבועות מהיום שקרו.

אני החלטתי דבר אחד: אני לא מפסיק לכתוב, אפילו שזה היה הדבר האחרון שבא לי לעשות. וזה מה שעשיתי.

ההקלה המנטלית הגיעה לגייל לפני. אני? לפני איזה שלושה שבועות התעוררתי בוקר אחד (אחרי לילה בו התהפכתי מפחדים והזעות משך חצי מהלילה) במין שלווה מענגת. זה מה שאני מרגיש עד עתה, ולפי מה שקראתי זה אחד מתופעות הלוואי של המחלה אם האדם מתגבר על כל המכות שהוכה בהם, ויוצא שלם בגופו ונפשו.

מה יהיה בעתיד? אין עדיין מספיק דאטה על כך אבל אני מאמין שההרגשה בה אנחנו נמצאים עתה תימשך עד סוף חייינו. לפחות נעשה הכל שכך נמשיך לחיות. בקשר לכושר גופני הכל חזר לקדמותו: תרגולי לב=-ריאה, אימוני כוח ו-POWER עם משקולות, יוגה, תרגילי גמישות, והליכה. חזרתי כמעט לכושרי הגופני מלפני המחלה, אבל אני 'קל' ב-10-12 ק"ג משהייתי, ואני יודע את ההשלכות בהרמת משקולות וכו'.

אנחנו חיים עתה על הכיפאק, ואני מתחיל לחשוב על הביקור הבא בישראל.

2. מסר חשוב לכל בעלי יכולת עריכה באתר, ולמעשה לכל אחד המרגיש כחלק מהאתר

אני פונה בקטע זה לכל אלה שישנה להם כניסה לעריכה, שעבורי קל ביותר לכנותם 'אנשי צוות'. אני לוקח גם את מקומו של עמיחי קטן, עורך האתר, כי כבעל האתר עם ניסיון של שנים, ישנם דברים שאני מוצא לנכון לקחת על עצמי.

ראשית, אני מנסה למצוא את הדרך הנוחה והיעילה ביותר לתקשר אתכם כי האימייל לא עושה זאת יותר; הרבה מכם לא נכנסים באופן קבוע לאימייל, אם בכלל. אז אני מציע לכולם להתחבר ל-'הופס מסקרים', בווטסאפ, כי הסלולרי כבר מזמן עבר את המחשב כאמצעי תקשורת.

ב'הופס מסקרים' אנחנו משתמשים יומית בכל מיני דברים הקשורים לאתר, ואני מקווה שדרך 'הופס מסקרים' אצליח – ועמיחי יצליח – לתקשר עם כולם. כשאני כותב 'עם כולם' אני מתכוון לאנשי הצוות והעורכים. למעשה ההגדרה 'אנשי צוות' לא תופסת.

ההגדרה הנכונה יותר היא 'בעלי כניסה לעריכה' כי אין דבר כזה 'איש צוות'.

שנית, אני רוצה להבטיח לנכנסים ל'הופס מסקרים' שזה לא מכריח אף אחד לסקר ערב של משחקים, אם כי היה נחמד לשמוע מכמה מכם שברצון תסקרו ערב משחקים אחת לחודש, וזה כולל את 'כתבי חו"ל'. כתבי חו"ל לא שונים מהכתבים בארץ מלבד העובדה שהם גרים בחו"ל. כולנו מתנדבים ואף אחד לא חייב לעשות מאומה אבל האתר לא יתקיים ללא תרומה מסוימת מכל אחד, אז אני רוצה להבטיח שגם כתבי חו"ל יודעים שאני מצפה מהם מדי פעם פוסט לאתר על מה קורה בקבוצת עירך, אבל לא בהכרח: כל נושא יתקבל ברצון.

אז מעתה ואילך התקשורת עם בעלי יכולת עריכה תהיה בעיקר דרך 'הופס מסקרים', ואע"פ ש'הופס מסקרים' לא בהכרח מגדירה אותך כמסקר משחקים, יהיה נחמד לשמוע ממך מדי פעם כשישנה קריאה לעזרה.

3. היש מצב שהנטס היא אחת הקבוצות ה-OVERRATED ביותר בליגה?

שניים שלדעתי היו 'שליליים' אמש

חזיתי בכל המשחק בו הגריזליז עשתה מהנטס נמושה די באדיקות. זוהי הצורה היחידה שישנה לי את הסבלנות לכתוב וליצור את 'המעורב'. הנטס הייתה במלוא כוחה. קיירי אירוינג לא יכול לשחק במשחקי בית. אז מלבד ג'ו האריס זו הייתה הברוקלין נטס.

צעירי הגריזליז אכלו אותם. אכלו את הנטס בביתם. ג'ה מוראנט בכניסות נפלאות לסל (14 מ-22 ל-36 נק'), ודסמונד ביין (שבחרתי לאחד מצעירי הליגה שאני אוהב ביותר – קראו למטה) בצליפות מרחוק ומחצי מרחק – 29 נק' ב-12 מ-23 כולל 5 מ-11 מהטריי), ואז צעירי הגריזליס (14 מהם שותפו במשחק) שלטו במשחק והובילו כל הזמן בהפרשים של 6 עד 12 שהנטס ניסו להקטין, עד שהגריזליז ניצלו את עייפותם של הוותיקים דוראנט, הארדן, ובלייק, ופתחו הפרש של 25!!!.

9 דקות לסיום סטיב נאש החליט שהוא ראה מספיק והכניס את הצעירים דיירון שרפ, ג'בון קרטר, דייויד דוק, קאם תומאס, וג'רוס בראון לשחק, והם הקטינו את ההפרש המשפיל בבית ל-14 הפרש (נהגריזליז ניצחו 118-104).

רוב הפרשנים בארה"ב ממשיכים להחזיק מהנטס כאחת המועמדות לנצח את הכל. אני לא מעמיד אותה לעבור יותר משני שלבים במזרח. מקסימום הפסד בגמר המזרח.

היא הקבוצה 'שלי' במזרח, אבל עלי להפריד בין מה שאני רוצה לבין מה שבאמת יקרה.

לדוראנט והארדן מתחיל להיגמר הסוס (דוראנט קלע 26 ב-8 מ-24, הרדן 19 ב-5 מ-14. מה זה מראה לכם? מה שלא הבנתי זה פטי מילב ב-30 דקות עם 0 מ-6 ב-30 דקות כשחקן חמישייה!)

4. קווין פורטר וכריסטיאן וודס, עוד שני HEAD-CASES לרשימה

קווין פורטר וכריסטיאן ווד הם שני שחקנים צעירים מוכשרים של יוסטון רוקטס. קווין פורטר היה ידוע לפני כן כ-TROUBLE-MAKER, אבל עד עתה כשרונו העפיל על ה-CASE שבראשו. כריסטיאן, מנגד, לא עשה בעיות עד עתה.

השבת, במשחק ההפסד לדנבר 124-111 הכול התפוצץ. בהפסקת המשחק עוזר המאמן ג'ון לוקאס CALLED OUT קווין לוקאס (ועוד כמה שחקנים) וניסה להצביע על דברים שנעשו בחצי הראשון וחייבים שיפור. פורטר חטף קריזה, זרק מגבת לעבר לוקאס, פנה עורף, ועזב את האולם. גם וודס זרק TANTRUMS לעבר לוקאס ואז סירב לעלות על הפרקט כ-SUB במחצית השנייה.

היום הקבוצה שלחה מסר דרך הטוויטר שפורסם:

יוסטון, היזהרי. זה רק מתחיל!

5. ארבעת הצעירים שאני אוהב בליגה

אם זה בגלל הקורונה. אם זה בגלל שהעונה היו הרבה יותר פציעות מאשר בעבר. או בגלל שהיום הצעירים מתבגרים מהר יותר מאשר בעבר, אם זה בגלל שכמה כוכבים פצועים, העונה הזאת איפשרה לקבוצה גדולה של צעירים להתבלט ב-NBA ולתפוס כותרות ברמה, בגודל, ובתדירות של כוכבי עבר כמו – נניח – פול ג'ורג' או ג'ימי באטלר.

טיילר הירו למשל הוא הצעיר שבשנתו השלישית מאפשר למיאמי להיות בין המובילות. קול אנטוני מאורלנדו התפתח ל-ALL-AROUND PLAYER עם ג'אמפ שוט עובר. וג'רט אלן הסנטר של קליבלנד? הנטס העבירו אותו לקאבס והיום הוא קולע 17 נק' פלוס עם 11 ריב' לקאבס, והכדורים נופלים ב-72% דיוק.

אני אוהב במיוחד ארבעה צעירים מיוחדים שאחד מתבלט בגלל שאחרי כמה שנות ליגה, הוא הועבר לקליבלנד וכמעט מיד הפך לסנטר מתבלט ומיוחד במינו; השני בגלל גמישותו וזריזותו למרות גופו הגדול. השלישי בגלל החדירה שלו, ה-SLASHING, והדאנקים. הרביעי בגלל דיוק קליעתו ומשחקו הטוב כמעט בכל חלקי המשחק. הנה הם:

6. ראשון: ג'רד אלן, קאבס

את התיכון עשה בראונד רוק היי בראונד רוק, טכסס, אבל הוא ידע שבעיירה שכוחת-אל הוא לא יתפרסם והחליט לעבור לסנט סטפן באוסטין, שם פרח לאול אמריקן של מקדונלד, ואוניברסיטת טכסס כש-USA TODAY מדרגו כשחקן ה-15 מבין התיכוניסטים.

באונ' טכסס הוא קלע 13.4 נק' עם 13.4 ריב', כשמספר הנקודות שלו ירוד בגלל שיאת המשחק באונ' טכסס. הוא החליט ללכת לדראפט אחרי שנתו הראשונה ונבחר ע"י הנטס מס' 22 בדראפט של 2017.

היו לו שנים די טובות ב-2018 ו-2019. במשחק נגד יוסטון הוא הראה לראשונה את הפוטנציאל שלו כשקלע 20 עם 24 קרשים. אבל לחמישייה הוא לא הצליח להגיע אלא בפעמים נדירות. חשבתי שעם סטיב נאש המבין עניין הוא יעלה בחמישייה, אבל במקום בא הטרייד לקליבלנד ב-14 לינואר, 2021, טרייד שהביא את ג'יימס הארדן לנטס.

בקאבס הוא פורח עתה עם 17.2 נק' למשחק ו-11 ריבאונדים. יש לו מוטות זרוע מכאן ועד לטרון, ולדעתי הוא ימשיך להשתפר עד שיהיה מועמד רציני לנבחרת בתור סנטר שלה.

7. שני: אבן מובלי, קאבס

אבן מובלי הוא אחד השחקנים החשובים שהוציאו את הקאבס מתחתית המרתף עד להביא אותם לדרגה שאפילו הטובות ביותר שונאות לשחק נגדה. הפציעה של ריקי רוביו הייתה מכה קשה ביותר, ועתה נותר רק לראות אם ראז'ון רונדו יצליח להמשיך להוביל אותנה עם המושכות כשהוא-הוא זה שיאמר 'דיו, דיו' לסוסים.

עם 2.10 מ' וגוף אקטומרפי מהסוג של אנטוני דייויס – ויכולות מאותו סוג (אמרתי 'מאותו סוג' ולא 'מאותה יכולת'; זה יגיע אבל רק עוד שנתיים-שלוש), הוא מועמד רציני שלי ל-ROY.

את התיכון עשה ב\מובטי, קליפורניה, מקדונלד אול אמריקן, ו-USC. המשחק שהעלה אותו לגדולה היה ב-21 למרץ 2021 אז קלע 25, קטף 9 ריב', וחסם 5. בשנת הרוקי שלו הוא נבחר לתואר 'שיחקן השנה ב=PAC-12.

הוא נבחר 3 בדראפט האחרון נגד הקאבס. למעשה רק עתה מדברים עם מהירותו, זריזותו, וגמישותו – כולם ברמה לא מובנת ל-11'6 כמוהו ו-100 ק"ג. יש לו חוש נפלא, מיקום מצויין, וTIMING SENSE לחסימות, והוא כבר אחד החוסמים הטובים. אוהבים אותו בקאבס כי הוא עבור דבר אחד: לנצח. הדפנסיב רייטינג שלו הוא מס' 10 בכל הליגה. הוא-הוא שמביא לקליבלנד את המוניטין שהיה לה עם בואו של לברון, ושהיא איבדה עם עזיבתו.

8. שלישי: אנטוני אדוורדס, טימברוולבס

כשמינסוטה טימברוולבס בחרו באנטוני אדווארדס ראשון בדראםט של 2020 היו רבים שעיקמו את האף. בינתיים משחקו גרם לאפם להתיישר.

אנטוני למד בתיכון קתולי כמו כל שחקן כדורסל אמריקאי המכבד את הדאנק מקו הפאול, ואם ג'יזוס עוזר מעט – מה טוב. בית הספר התיכון שלי היה 'הולי ספיריט', מרחק יריקה מביתי. שם הכמרים נותנים ברכתם להתאמן בשלשות במקום ללכת לשעור על תקופת הרנסנס. על הרנסנס יוכלו ללמוד כשיהיו בבית אבות; בינתיים חייבים להביא אליפות ל-=HOLY SPIRIT, מה שאנטוני אדווארדס עשה, ובפרוסס נבחר לחמישיית USA TODAY, והוא אכן מייצג את ארה"ב ב-UNDER 18 שלקחו את אליפות העולם.

באוניברסיטת ג'ורג'יה הוא המשיך להפליא וניבחר ל'רוקי העונה' של ה-SEC. בג'ורג'יה הוא הפך לשם דבר בעיקר בגלל הדאנקים שלו, אבל האם זה יספיק ב-NBA? הוולבס האמינו שכן, ואכן הוא מדנקק א-לה זאק לוויין בזמנו, אבל היו שאלות בקשר לשנתו השנייה ב-NBA כשבראשונה הוא די בייש עם 32.9% מהטריי.

העונה הוא שינה לחלוטין את זהותו: מדאנקיסט פאר אקסלנס הוא הפך לשחקן כדורסל מהיר, עושה SLASHES, וכן, מדנקק למנה אחרונה. הוא שיפר את קליעתו מה-3 (קבר עשרה שלשות נגד דטרויט לאחרונה), קולע 22.2 נק' בממוצע , עם 5.7 ריב' למשחק. הוא-הוא שעושה מהוולבס תחרותיים. האם הוא מוכן ומזומן לקרי'ים ולדמיאנים של העולם? כן ולא. כן בכל יכולת גופנית מלבד הטרייז של סטפן. אבל עדיין לא בהבנת המשחק ובאוטוריטה שהוא חייב לאמץ.

אבל רואים בו שיפור ממש ממשחק למשחק, ובחירתו כמס' 1 בדראפט כבר מתקבלת כראוייה. מה שאהבתי ביותר אצלו היה השבוע במשחק כשהוא לא התבייש, לא פחד, ולא היסס 'TO CALL ON KAT' ולסמן לו היכן היה צריך להיות בפליי האחרון. בזה הוא קיבל אצלי את ה-GRADUATION DIPLOMA!

9. רביעי: דסמונד ביין, גריזליז

דסמונד ביין הוא חייה משונה. הוא קלע בתיכון (סיטון קתוליק היי בריצ'מונד, אינדיאנה. אז מה? הוא יילך ל-PUBLIC SCHOOL כמו איזה נובודי?) 1,991 נק', יותר מכל 'מיסטר אינדיאנה בסקטבול' מלבד שלושה שאחד מהם היה לארי בירד, ובכל זאת לא היה ALL AMERICAN או ALL MCDONALD או נבחרת ארה"ב. איש לא בחר בו עד שאונ' פורדהאם הקתולית מברונקס, ניו יורק בחרה בו. פורדהאם היא היום לא ידועה כלל בספורט שלה, אבל בשנות ה-50 היא התחרתה עם סיטי קולג', NYU, וסיינט ג'ונס על עליונות הכדורסל במכללות.

ברגע האחרון TCU שהיא TEXAS CHRISTIAN UNIV מהציעה לו מילגה. NOW YOU ARE TALKING BIG TIME.

הוא למד באוניברסיטה ארבע שנים. קיבל תואר אקדמאי ובסניור ייר היה אפילו ALL BIG 12. אבל בדראפט שומעים 'ארבע שנים' וחוטפים רגליים קרות, "כי בוודאי יש משהו לא בסדר איתו".

הגריזליז לקחו צ'אנס ובחרו בו מס' 30.

היום הוא אחד מקלעי השלשות הטובים בליגה עם 17/3 נק' למצשחק בדיוק של 41.3% מהטריי. אבל עם ה-5'6 שלו הוא עדיין משחק מאחורי ג'ה מורנט ודילון ברוקס. אבל יותר ויותר מכניסים אותו בנוסף לאחד משני אלה, ואם חייבים שלשה אפילו ב-מ-ק-ו-ם אחד משני אלה. יעילותו נראתה בגדול במיוחד כשמורנט נפצע, ודסמונד עלה בחמישייה, והגריזליז ניצחו 10 מ-12 משחקים. בינתיים מורנט חזר, ונראה מה המאמן עושה עם דסמונד.

10. ג'אש גידי שובר את שיאו של למלו בול כצעיר ביותר עם טריפל-דאבל

השיא החדש של הצעיר האוסטרלי המצויין לא הספיק עבור ה-23-12 תא'נדר בהפסד95-86 לדאלאס. כנראה שהדיבורים על עתיד מזהיר לגידי הצעיר אינם מוגזמים. הוא היה הבחירה ה-6 של OKC אחרי שבילה שנה שלמה עם ה-ADELAIDE של הליגה הלאומית של אוסטרליה.

גידי, 2.05 מ', שבר את שיאו של למלו בול.

11. כמה מתמונות השנה ב-NBA

מנחם לס

בעל האתר, ומנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 78 תגובות

  1. רק בריאות מנחם לך ולגייל – אחלה מעורב ותמונות נהדרות – איזה יופי.
    הנטס באמת מאכזבים יתקשו לתפוס בחזרה את המקום הראשון לשיקאגו יש גם יתרון במאזן הפנימי איתם.
    וושינגטון נהדרים, קוזמה מראה כמה הסיטואציה בלייקרס עשתה לו רע ביל כוכב גדול.
    טמיר – אני במכונה – כשצריך צריך – קבל פאס בינתיים (למרות שצ'ונסי מחפש אותך… חחח)

  2. מעורב מעולה מנחם. קודם כל העיקר הבריאות. מעבר לזה שולח לפלינקה את המייל שלך. יש מצב הלייקרס צריכים גארד ואתה לגמרי בממוצע הגילאים של הסגל שם. ביין הולך לגרום להרבה צער לכל ה-GM שדילגו עליו בדראפט ולאחד מבוסטון שבחר אותו ומייד ויתר עליו במיוחד.

  3. תודה מנחם
    מעורב מצוין וצעירים מעולים, איזה כיף שחזרת לכתוב
    גם אני מאוד אוהב את דזמונד ביין, הוא היה האיש שלי עוד מהדראפט עצמו, יחד עם השחקן האהוב עלי דווין ואסל

  4. תודה רבה מנחם, בריאות ואושר לך ולגייל, לחיי עוד הרבה מעורבים להתחיל איתם את היום וכמובן שהלייקרס יחליקו חזרה לבור הצואה ושם יישארו

  5. תודה על המעורב מנחם!
    אלן ומובלי הם צמד ״תאומי המגדל״ הבא של הליגה? מעניין אם הביג-בול הזה ימשיך לעבוד לקליבלנד, או שהם דווקא יצטרכו בהמשך הדרך להיפרד מאחד מהם כדיי להשתפר עוד יותר.

  6. מעורב מצויין מנחם, תודה רבה. הרבה בריאות. מעודד מאד לקרוא על השיפור הפיזי והמנטלי שלך.

    קווין פורטר זה אחד השחקנים האחרונים שהייתי לוקח לקבוצה שהייתי רוצה. מקרה ראש בעייתי ששם את עצמו לפני הקבוצה.

    אהבתי את ארבעת הצעירים שבחרת. פוטנציאל אולסטאר השנה / שנה הבאה.

  7. רק בריאות מנחם. תודה על הטור המדהים.
    אגב, כבר הצעתי לעזור, כולל שירותי עריכה פה ושם (של וידאו) וגם לכתיבה בפרוייקטים משותפים. לא יכול לקחת על עצמי דברים מאוד גדולים כרגע. יש לעורכים את האימייל שלי.

  8. תודה מנחם. ההצלחה של מובלי ואלן יכולה לשנות את שיווי המשקל בליגה. אני אשמח שזה יקרה. מציעים אלטרנטיבה מצליחה לסמול בול. היי זה עבד למילווקי אבל לופז הוא חצי גארד אז זה היה פחות דומיננטי. פה גם מרקינן משחק ב 3 שזה לא נתפס

  9. הדקייס או לא הדקייס, ביוסטון צריכים למצוא דרך להעביר את פורטר ג׳וניור, כי השילוב שלו עם גרין פשוט לא עובד. אין בעיה שהקבוצה מפסידה בדרך להבטחת בחירה גבוהה בלוטרי, אבל אי אפשר להתעלם מזה שהקבוצה ניצחה רק פעמיים (!!) כשהשניים משחקים ביחד. כשרוצים להיבנות מחדש, חשוב לייצר אווירה טובה וחיובית בחדר הלבשה, ופורטר ג׳וניור הוא רעל. יכול דווקא לתת תרומה יפה בלייקרס או כפיניקס, נראה אותו עושה שטיקים כאלה בנוכחות לברון/פול.

    1. להעיף בחינם לחתוך מהקבוצה דחוף. זה רעל פי 10 חזק יותר מדניס סמית ליד לוקה. זה שחקן שלא תגיע איתו לכלום אף פעם. הוא יכול בקבוצות פח לפעמים לעלות מהספסל לתת נק במשחקים חסרי חשיבות לא יותר

  10. רק בריאות מנחם.
    מה שמדהים שלמרות תיאורים לא מעטים של אנשים שחלו בנגיף הארור הזה,עדיין יש אנשים שמסרבים לשמור על עצמם ועל הסביבה מתוך מחשבה שהחיסון יותר מסוכן מהנגיף עצמו.העיקר שאתם עברתם את זה.
    לגבי ברוקלין אז המשחק מול ממפיס לא אומר כלום כי ממפיס זה בהחלט הדבר המרענן של הליגה,הלוואי ויצליחו גם בפליאוף.
    מה שכן ברוקלין לא כזאת חזקה כמו שחשבתי ובתחילת העונה היו לי ויכוחים עם מדגיבים ששמו את מילווקי לפני ברוקלין וזה לא היה נשמע לי הגיוני,עכשיו אני חושב שהיתרון אצל מילווקי

      1. אגב משפט כמו "מתוך מחשבה שהחיסון יותר מסוכן מהנגיף עצמו" הוא טיפשי משום שזה לא דבר קבוע אלא תלוי ביחס סיכון-תועלת, שזה תלוי במאפייני המתחסן.
        לחסן באופן גורף את כולם זה בוודאות לחסן אוכלוסיות רבות שעבורם החיסון יותר מסוכן מהנגיף (ילדים וצעירים ללא מחלות רקע ובעיות אחרות).

        1. נסכים שלא להסכים.
          אני בהחלט חושב שהמשפט שאמרתי תקף ןמתוך 100 אחוז אוכלוסיה אז ל95 אחוז מהאוכלוסיה יהיה תמיד עדיף לקבל חיסון מאשר לחלות בנגיף(ובטח ובטח שכל כך מפחדים מתגובות ארוכות הטווח של החיסון אבל לא מוטרדים בשיט מתופעות הלוואי ארוכות הטווח של הנגיף עצמ.
          אבל עזוב כל אחד שיעשה מה שטוב לו.

  11. תרגיש טוב מנחם, אתה וגייל. לפי איך שכתבת בכל התקופה היה נראה שאתה בריא כמו שור.
    שני הצעירים של יוסטון בהחלט מדאיגים, כנראה שצריך לשלוח את קווין פורטר לאנשהו (לייקרס?).
    הנטס עדיין בסדר, דוראנט, הארדן וקיירי לא נהיו זקנים פתאום. ישנם ימים כאלה. גם פאטי מילס הוא מניה (די) בטוחה.
    רשימת הצעירים – מעולה, שחקנים טובים אחד אחד. בעיר הפתיע אותי הקנגורו החדש (גידי).

  12. בס"ד
    תודה רבה מנחם.
    מעורב מעוללללה ממש.
    בריאות לך ולגייל.
    הצעירים בהחלט עולים.
    הנטס לא יציבים, אבל הם בהחלט יכולים ללכת עד הסוף.
    לך תדע מה יהיה עם הנגיף עד הפלייאוף.

  13. דוקטור, הלייקרס ריפאה אותך!!
    שלפה אותך מן המתים, כשכבר כמעט ויתרת עלתה פתאום תחושה פנימית חזקה מכל שאמרה לך בתת מודע "חייב לראות את הקריסה המוחלטת שלהם העונה" ומייד אזרת כוחות וחזרת אלינו, בכדי לחרבן להם על הראש לפחות עוד פעם אחת.

  14. מבין הצעירים שהזכרת אני מאד אוהב את מובלי ואדוארדס.
    על מובלי כתבתי הרבה ,
    את אדוארדב ראיתי השנה כמה פעמים ומדהים איזה קפיצה הוא עשה מגאנר שמחפש נקודות לגארד אקספלסויבי ,יציב ואחראי שכמעט אי אפשר לשמור , רוב הגארדים בליגה נחותים ממנו גופנית וקבלת ההחלטות שלו השתפרה פלאאים הוא השחקן הטוב במיני כרגע.

        1. קראתי עכשיו זיו
          בפרספקטיבה של ינואר 2022 כשהליגה כמעט במחצית הדרך וכל הרוקי האלה משחקים הפגיעות הראשונות שלך מופרעות. דיוק מושלם. חבלז . שאפו

          1. תודה רבה, יצא לי טוב זה הרבה מזל. לגבי מובלי לא היה לי ספק. השילוב של מה שראיתי עם הראיונות הבוגרים שנתן, הוא מאד מרשים. היום גם הייתי מוסיף את קומינגה במעט שראיתי ממנו שחקן שחקן.

  15. דוק, רק בריאות! מרגש לקרוא איך אתה כותב כל כך חשוף על הצדדים הפחות מוכרים של הקוביד. מחזיק לכם אצבעות שתצאו מזה ב 110%.
    יש עתיד לליגה – הצעירים האלה יהיו אדירים. מקווה שביין לא אפיזודה חולפת, לא יודע למה אני לא סגור עליו.
    איזה פריים של קלקסטון על הפרצוף של לברון… וואו.
    חסרה לי התמונה של סטף עם הפנים לקהל כשהשלשה באוויר – אייקונית!

  16. מנחם הרבה אנשים צעירים אומרים קצת בזלזול שהקורונה הורגת "מבוגרים".
    הנה אדם מבוגר שהוא עולם ומלואו.
    לכמה אנשים פה אתה עושה שמח וטוב מידי יום.אתה ההוכחה לכל שכל אדם הוא עולם שלם לא חשוב הגיל או התרגיל כמה טוב שאתה איתנו איש יקר.
    המעורב הזה הוא מהטובים ביותר שלך. נהנתי מהקריאה ממש כל רגע ורגע.
    הרבה בריאות ובלי סוף יצירתיות כרגיל.

  17. מנחם, רק בריאות.
    לאיזה שחקן מוביל בליגה יש פריבלגיה לסיים עם אחוזים נוראים כמו סטפן קורי 3-17 מהשדה?
    אני לא מדבר על לברון שמשחק עם חבורת נגרים ובלי תפוקה מיטבית שלו זה הפסד בטוח.
    ,אפילו אחד כמו קווין דורנט שיש לידו את ארווינג,ארדן וגריפין.

    קשיי ההבנה באתר עדיין לא מבינים את זה שהגולדן השנה היא קבוצה והכי רחוקה ממופע של שחקן אחד.

    1. אז אני נהנתי מ…. סטף. מעתיק פה את התגובה שלי לסיקור. יצא לי ליפול על המשחק של הלוחמים נגד מיאמי.
      ניגר כל המשחק היה גרוע בקליעה אבל הטרור שהוא שם על ההגנה זה משהו שלא היה כמוהו בליגה. כל כך מפחדים ממנו שנגרים כמו לוני הופכים להיות שחקני כדורסל. הדאבל/טריפל טים עליו גורם לכך שהצבע פנוי ווהוא ודריימונד עם הראיית משחק הפנומנלית שלו מוצאים כל הזמן וויגינסים כאלה למהלכים פשוטים והכדור בפנים.
      ההשפעה של סטף על המשחק זה משהו שלא היה כמוהו מאז מייקל.
      היו שם מהלכים שפשוט לא להאמין. תנועה בלתי פוסקת. זרימה.
      גולדן סטייט היא האדם החושב של הליגה. טוב שיש אחד כזה. כדורסל יצירתי מעניין מלא בחכמה ומלווה בשמחה. פול היה כמובן מעולה ואני לא מעז לדמיין מה יהיה אם קליי חוזר טוב.
      מי שיגיד שהוא ציפה לכזה מופע מהם השנה שיקום. לא אני בכל אופן.
      תענוג.
      בכל מקרה רק להשלים לשאלתך כל הדבר הזה שנקרא גולדן סטייט שהיא ללא ספק קבוצה – לא היה קורה אם לא היה שם אחד סטפן קוווווווווורי כלשונך. זורם איתך.

      1. אני מסכים עם כל מה שכתבת על ג"ס, עומק נדיר. אבל מיאמי לא פיגרה אחריה בהרבה. תנועה בלתי פוסקת חדירות וקליעות מרחוק וכל זה על ידי חצי הרכב. קרי הציג את אחד המשחקים הגרועים ביותר שלו בעשור האחרון. אבל, כמו שאתה כותב, שמו הולך לפניו ועדין הוא גורר חצי הגנה לכיונו.

        1. מיאמי קבוצה נהדרת אני הימרתי עליהם בתחילת העונה כעל מקום ראשון במזרח הקשוח. לא פחות. ואתמול ראית למה.
          יש להם שלוש בעיות:
          1. באם נפצע ומאז הם התחילו לגמגם הוא השחקן הכי חשוב שלהם בעייני.
          2. ג'ימי באטלר נפצע יחד עם באם והוא כל הזמן פצוע ועניינים לדעתי הוא שיחק העונה 50 60 אחוז מהשחקים לא יותר (לא בדקתי סתם הערכה).
          3. דאנקן רובינסון. זה חוזה משמעותי 90 מ דולר ל 5 שנים – הוא היה קלעי של מעל 40% מהשלוש והשנה בחלק גדול מהמשחקים הוא מנגר. עש לו משחקים לא רעים גם מידי פעם.
          אם שלושת הבעיות האלה יפתרו זו קבוצה שאף קבוצה לא תרצה לפגוש בליגה. הגנה שיכולה להיות הכי חונקת בליגה לכן גם הימרתי עליהם. אין שם אף אחד שהוא לא טוב בהגנה מהשחקנים המשמעותיים.
          לגבי סטף הוא מנגר קצת לאחרונה ואתמול זה היה השיא אבל שיהיה לך ברור. בלי החשש שלו והדאבל טים הקבוע עליו – במילים אחרות בלעדיו – זו קבוצה שאם תעשה פליי אין זה הצלחה. רק הוא וכמובן סטיב קר שעושה שם עבודה מטורפת.

          1. סטף הוא ענק, אבל אם בשנים קודמות היה תמיד חשש מהדקות שסטף על הספסל, השנה המחליפים תורמים המון ולא פעם דווקא הם עושים שינוי במשחק בלעדיו.
            העומק בספסל ושינוי בתבניות הרוטציה מאפשר לעשות התאמות או לנצל מיסמצ'ים כך שגם בלעדיו מצליחים להגיע לתוצאות טובות.
            ניצחונות צמודים השנה היו נגמרים בהפסדים בשנה שעברה שהיתה שנה משוגעת של סטף

כתיבת תגובה

סגירת תפריט