מכללות: דראפט 2022 יהיה גדול / ערן שור

מכללות: דראפט 2022 יהיה גדול / ערן שור

כל ילד בימינו יודע לשנן שליגת ה-נבא עברה בעשור האחרון מהפיכה, כזו שהפכה את הגארדים לשליטים הבלעדיים ואת מפלצות הצבע של העבר לדינוזאורים נכחדים.

לשם המחשה, בחירות הלוטרי בששת הדראפטים האחרונים (מאז 2016) סיפקו לנו שפע של כוכבים ואול סטארים (בהווה או בעתיד) בעמדות הגארד והווינג. זה כולל את לוקה, יאנג, מוראנט, טייטום, פוקס, מיצ'ל, בראון, סימונס, מרי, שרגא, הירו, אדוארדס, לאמלו, אינגראם, ועוד (ונחכה לראות מה קורה עם המחזור הנוכחי). אחרים בעמדות החוץ שנבחרו בלוטרי אולי לא הפכו או יהפכו לכוכבים, אבל נראים כמו שחקנים סולידיים פלוס – הילד, האליברטון, לונזו, סקסטון, בריג'ס (שניהם), בארט, גארלנד, ועוד. כמובן שהיו גם כמה נפילות, אבל בסך הכל זו נראית השקעה לא רעה בכלל לבחור גארד/ווינג בלוטרי בימינו.

לעומת זאת, ששת הדראפטים הללו היו הרבה פחות נדיבים לקבוצות שבחרו בשחקני פנים בלוטרי. רק חמישה מהם (סאבוניס, אדבאיו, ציון, אייטון, וכנראה גם מובלי) נראים כמו כוכבים או כוכבים לעתיד ואף אחד מאלה לא נראה, לפחות כרגע, כמו שחקן טופ-20 בליגה. את הנפילות, לעומת זאת, כבר קצת קשה לספור. בששת הדראפטים האחרונים נבחרו בלוטרי (חלקם גם בטופ-5) שחקנים כמו בנדר, מרקיז כריס (שלום לפניקס), תון מייקר, פפג'יאניס היווני, אייזיק, זאק קולינס, מרקנן, באגלי, במבה, קרטר, הייז, רוי האצ'ימורה, פי ג'יי וושינגטון, וויזמן, אוקונגו, טופין, וג'יילן סמית'. כולם די איכזבו בינתיים יחסית לציפיות הראשוניות, מי יותר ומי פחות. בקיצור, נראה שאחוז הכשלונות בעמדות הפנים מעולם לא היה גבוה יותר.

ההקדמה הארוכה הזו מרמזת לכאורה שגם בדראפט הקרוב שווה לקבוצות ללכת על גארדים בבחירות הגבוהות. וזו אכן הייתה המגמה בשלושת הדראפטים האחרונים, כשמתוך 42 בחירות לוטרי רק 9 (בערך אחת מחמש) היו בסנטרים ופאוור פורוורדים. לשם השוואה, בשנים 2010-2016 בערך חצי מבחירות הלוטרי הוקדשו לסנטרים/פאוור פורוורדים.

ולמרות המגמה ההיסטורית הזו, שלא עושה רושם שעומדת להשתנות בקרוב, כמו שזה נראה כרגע, 4 הבחירות הראשונות בדראפט 2022 (או לפחות 4 מחמש הראשונות) הולכות להיות בשחקנים גבוהים שמרגישים טוב בצבע (למרות שלרובם נוח גם מחוץ לו).

שלושה שבועות לתוך עונת המכללות, ודברים מתחילים להתבהר. ואחד הדברים הללו הוא שלעומת מחזור גארדים קצת חלש, יש השנה במכללות אוסף מוכשר מאוד של שחקנים גבוהים עם משחק מודרני (וגם כמה כאלו עם פחות), שנראים מתאימים להשתלב בליגה של ימינו.

נציג כאן בקצרה כמה מהבולטים ביניהם (על לא מעט מהם דיברתי כבר בפריוויו פתיחת העונה שלי).

פוטנציאל טופ-5

1. פאולו באנקרו. דיוק עדיין ללא הפסד השנה ויש לזה סיבה אחת מרכזית. בשישי בלילה דיוק פגשה את גונזאגה, הקבוצה מספר אחת במכללות, שגם היא הגיעה למשחק בלתי מנוצחת (ויש לה את השחקן הבא ברשימה הזו). באנקרו נתן מחצית ראשונה מהסרטים: 20 נקודות כשהוא מראה סט כישורים של כוכב נבא בן 25: קליעה חלקה משלוש (שהוא יוצר לעצמו די בקלות), חדירות עוצמתיות לצבע עם סיומת מהדהדת, הובלת מתפרצות כמו פוינט גארד, קליעות חצי מרחק מכדרור, וגם קצת פוסט-אפים (לא החלק החזק שלו כרגע). את רוב המחצית השנייה הוא ראה מהספסל בגלל התכווצויות שרירים. אבל ההצגה שלו יחד עם קצת מזל הספיקה כדי להוביל את דיוק לניצחון דחוק על גונזאגה, שכבר לא תהיה לה עוד עונה סדירה בלי הפסדים, ואולי זה דוקא לטובה. בקיצור, באנקרו הוא ה-ריל דיל: שחקן התקפה עם כישורים של גארד בגוף של באם אדבאיו (2.08; 120 קילו). כישרון התקפי נדיר וגם שחקן הגנה בכלל לא רע. תשפטו בעצמכם:

2. צ'ט הולמגרן, חביבו של שמעון (כן שמעון, אני יודע, "פלופ" אפילו בלי לראות אותו משחק). מדובר כאן על פרוספקט הרבה יותר ריסקי מבאנקרו. אבל אני מת עליו ולא חושב שהוא הולך להיות פלופ (אלא אם כן יתחיל להיפצע, שזו הסיבה העיקית שבגללה הוא ריסקי). כן, הוא רזה נורא וזה כנראה אף פעם לא ישתנה באופן משמעותי. אבל פורזינגיס הוא לא, בעיקר בגלל האופי הנהדר. במחצית הראשונה באנקרו הצליח פעם או פעמיים לעשות לו בולי-בול (תראו למעלה). בשנייה הוא כבר התמודד איתו ועם אחרים נהדר, עם כמה חסימות מרשימות. הגנת הצבע שלו היא כבר עכשיו לדעתי הכי טובה במכללות. אז הוא כנראה לא יוכל אף פעם לשמור על אמביד או יוקיץ' באחד על אחד. מצד שני, מי כן יכול? גם בהתקפה יש להולמגרן המון מה להציע, עם סט כישורים של גארד (הובלת כדור, קליעה, מסירה) וכאמור המון ניידוקת וקשיחות. אורך בלתי נגמר, חוסם נפלא (כמעט 6 חסימות פר 40 דקות משחק) ושחקן מאוד מיוחד. תראו למשל את הדומיננטיות שלו בשני צידי המגרש לפני שבוע, כשגונזאגה הביסה ב-20 הפרש את מי שדורגה אז שנייה, UCLA (שימו לב במיוחד למהלך שמתחיל ב- 1:24 בוידיאו):

רק נזכיר כאן בקצרה את דרו טימי, השותף הנפלא של הולמגרן לקו הקדמי, שחקן קולג'ים נהדר עם עבודת הרגליים בצבע הכי טובה במכללות, שיתקשה כנראה ב-נבא אבל ראוי לדעתי לקבל צ'אנס.

3. ג'בארי סמית' מאובורן יכול להיות הסוס השחור של הדראפט ונראה כרגע כמו היחיד שיכול לגזול מבאנקרו או הולמגרן את הבחירה הראשונה אם ימשיך ביכולת הנוכחית. בדומה להולמגרן, סמית' הוא פאוור פורוורד מודרני (2.08) עם סט כישורים של שחקן חוץ, שכולל הובלת כדור, יכולת מסירה טובה, ובעיקר קליעה מרשימה מאוד (זוכר את זה עוד מהימים שלו בנבחרת ארה"ב עד גיל 16). הוא זורק עד עכשיו 5 שלשות למשחק (חלקן מפול-אפס וסטפ-בקס) וקולע אותן ב-43%, וגם עומד על 85% מהעונשין (זה עוד מוקדם, אבל שני השחקנים מלמעלה כרגע על סביבות ה-30% משלוש). הוא גם ממש לא שחקן עדין, אלא שומר קשוח עם הרבה ניידות ורצון, שיכול לשמור מצויין על כמה עמדות. והוא גם צעיר מהשניים האחרים בכמעט שנה, עניין משמעותי כשמדברים על פטנציאל גדילה. אני לא בטוח שהוא מוסר טוב כמו השניים שלמעלה והוא בהחלט לא חזק ועוצמתי כמו באנקרו, אבל יופי של כישרון. הנה סמית' בניצחון של אובורן השבוע מול האיזורית הנצחית של סירקיוז:

ג'יילן דורן, לדורן (2.08 עם מוטת ידיים של 2.26) יש שילוב של אורך, כח ואתלטיות נדירים לגיל שלו והוא חיית צבע. שונה מהשלושה למעלה בכך שאין לו כישורים של שחקן קו אחורי וגם לא צפויים להיות. הרבה יותר גבוה מהדור הישן, אבל חזק וקשוח, שפתח את העונה טוב מאוד בממפיס עם כמעט 4 חסימות למשחק בקצת יותר מעשרים דקות לערב וגם תרומה התקפית נאה. כשנזכרים שמדובר בבחור שרק לפני שבוע מלאו לו 18 (צעיר בשנה וחצי מהולמגרן) מבינים למה קבוצות כמו אוקלהומה, יוסטון, או דטרויט ישמחו להוסיף אותו לקו הקדמי המדולל שלהן ולהסיף מימד הגנתי באופן מיידי. עדיין, מבין הארבעה שהזכרתי, דורן הוא האחד שיכול לרדת נמוך יותר בדראפט לחצי השני של הלוטרי (לא רואה אותו נופל מעבר לזה). במשחקים השבוע מול קבוצות יותר חזקות יותר כמו וירג'יניה טק (ניצחון דחוק) ואייווה סטייט (תבוסה לממפיס) הוא נראה קצת אבוד, בעיקר בהתקפה, והגיל הצעיר וחוסר הניסיון בלטו. הוא עוד ישתפר ויראה טוב יותר, אבל אין לו את הפוטנציאל ההתקפי של השלושה מלמעלה ואפשר להבין קבוצות שיעדיפו גארד יוצר כמו אחד הג'יידנים — אייבי מפרדו או הארדי מהג'י ליג (פתח את העונה חלש אבל הפוטנציאל שם). הנה קצת דורן:

.

בחירות לוטרי נמוכות יותר

פטריק בולדווין בחר במסלול שונה מכל מי שמוזכר בפוסט הזה. במקום ללכת לשחק באיזה קולג' עם שם ג'ול הוא בחר במכללה קטנה (מילווקי שמשחקת בקונפרנס מיד מייג'ור) בגלל שאבא שלו מאמן אותה. בכלל לא בטוח שזו הייתה בחירה טובה. הוא משחק עם שחקנים שלא פעם מתקשים לעבור את החצי ונאלץ להוביל כדור וליצור יותר מדי, מה שמוביל להרבה איבודים ואחוזים לא טובים מכל הטווחים. בולדווין הוא בעיקר קלעי מצויין בגובה 2.08, אבל כמו כמה מהחבר'ה מלמעלה יש לו גם יכולות הובלת כדור שהיו יכולות להשתלב יפה בקבוצה טובה יותר עם כישרון מסביב. אני קצת בספק לגבי הקשיחות שלו והנכונות להתלכלך בצבע ולכן פחות מתלהב ממנו מאשר מהאחרים כאן. אבל כישרון יש שם לא מעט וגם סט כישורים שבהחלט מתאים למשחק המודרני. הנה תראו:

קיגאן מרי (אייווה). הסופומור (שחקן שנייה) הראשון ברשימה הזו הוא שחקן שלמען האמת לא הכרתי לפני פתיחת העונה וגם לא נראה היה שהיו הרבה סיבות להכיר, אחרי 7 נקודות למשחק בשנה שעברה. השנה? יש מצב שהוא שחקן השנה במכללות עד עכשיו ובטח פריצת השנה, עם 27 נקודות ו-8 ריבאונדים למשחק עד עכשיו עבור ההוקאייז המרשימים, שניצחו את כל ששת המשחקים שלהם עד עכשיו בהפרש ממוצע של +35. מרי לא מאוד גבוה (2.03), אבל מאוד מיומן, עם מנוע נהדר, התמצאות נפלאה בצבע ויכולת סיום מרשימה, ועד עכשיו גם מראה קליעה טובה מהשלוש וקצת יכולת ליצור לעצמו (לא ברמה של החברה מלמעלה). מזכיר קצת את אובי טופין בשנה השנייה שלו במכללות. נראה אם יוכל לשמור על הרמה לאורך זמן.

הדובדבן על הקצפת הוא שיש לקיגאן גם אח תאום, קריס, שהוא שתי טיפות מים במראה וגם הוא שחקן לא רע (למרות שלא באותה רמה כרגע) שעולה מהספסל באייוה וקולע 13 נקודות למשחק. יש מצב שנמצאו המחליפים לאחים מוריס המזדקנים?

התמונה השבועית לילד: מצאו את ההבדלים…

.

השדה

מעבר לשחקנים שלמעלה, הדראפט הזה מפוצץ בשחקנים שרק עשור קודם היו גם הם נבחרים בלוטרי אבל בימינו ידרדרו לחלק השני של הסיבוב הראשון או לסיבוב השני, וחלקם אולי אפילו לא יבחרו. נזכיר רק כמה מהם:

מארק וויליאמס (2.13 ארוך), הסופומור מדיוק, נראה גם הוא נפלא בניצחון על גונזאגה ובכלל מאז תחילת העונה. רים ראנר אתלטי ומגן טבעת מצויין (6.5 חסימות פר 40 דקות) שמשלים מצויין את באנקרו ולמען האמת נראה לי לא פחות מוכשר ממישהו כמו אוקונגוו של אטלנטה (בחירת לוטרי גבוהה כזכור).

גם לקנטאקי יש לא מעט בשר בקו הקדמי. המוכשר מביניהם הוא דמיון קולינס האתלטי וארוך מאוד, שכרגע לא משחק המון אבל מראה ניצוצות (15 נקודות ו-4 חסימות פר 40), שיכולים לגרום לקבוצה להמר עליו בסיבוב הראשון ואולי אפילו בלוטרי. אבל שווה להזכיר גם את מי שכרגע הוא הגבוה המוביל של הווילדקאטס, הסנטר העבה אוסקר צ'יבווה, שהגיע מווסט וירג'יניה. צ'יבווה הקונגולזי הוא כישרון נבא גבולי. אבל הוא מוביל את כל המכללות בריבאונדים (16 למשחק) והוא ריבאונדר התקפה אדיר (7 למשחק), שגם נותן השנה תרומה התקפית נאה, אז מי יודע.

.

עוד שתי קבוצות שפתחו את העונה מצויין ועדיין לא הפסידו הן פרדו ואריזונה (אמרתי לכם!). שתיהן כבר נתקלו במבחנים לא קלים כמו נורת' קרוליינה, ווילאנובה (פרדו), ומישיגן הקצת מאכזבת (אריזונה). הן צלחו אותם בהצלחה ונראות כמו קונטנדריות (פרדו) או לפחות קבוצות שהולכות לעשות רעש (אריזונה).

לפרדו יש את עמדת הסנטר החזקה במכללות. כשכתבתי על זאק אידי הענק (2.25 על 140 קילו) לפני תחילת העונה ציינתי שב-99% מהמכללות הוא היה בחמישייה הפותחת. אז מסתבר שאפילו בפרדו הוא טוב מדי מכדי לעלות מהספסל והוא מתחיל משחקים על חשבון אחד המועמדים לשחקן השנה. המספרים? פר 40 דקות, פרדו מקבלת מהענק שלה 38 נקודות, 17 ריבאונדים ו-3 חסימות למשחק, ב-75% קליעה מהשדה. כל מה שהיריבות יכולות לעשות כדי לנסות לעצור אותו זה לשלוח אותו לקו והוא אכן מגיע לשם כמעט 6 פעמים ב-18 דקות למשחק. רק בעייה אחת קטנה – הוא קולע עונשין ב-85% אחוז… למרות שה-נבא נדד (ברח!) משחקנים כמו אידי בשנים האחרונות, הוא מראה דומיננטיות, טאץ' וקו שיפור שלגמרי שווים לדעתי לקבוצה כלשהי להמר עליהן. הוא יותר מוכשר ונייד בעיני מבובאן, ועם פוטנציאל טוב לפתח גם זריקת חצי מרחק טובה. האמת היא שאני רואה שם ניצוצות של יאו מינג, עוד אחד שמעניין איך היה מסתדר בכדורסל של ימינו.

הנה אידי מול וילאנובה. שימו לב ליכולת לסיים בשתי הידיים ממישהו שעד לפני 4 שנים לא נגע בכדורסל וגם לידיים הטובות והקואורדינציה במהלך האחרון בווידיאו:

הדומיננטיות של אידי "מאלצת" את פרדו להעלות מהספסל את טרביון וויליאמס, שנבחר לפני העונה לאחד מ-20 המועמדים לשחקן השנה במכללות. לזכותו, הוא עושה את זה בלי להתלונן (לפחות פומבית) ומעמיד שורה סטטיסטית רק קצת פחות מרשימה מאידי של 29 נקודות, 17 ריבאונדים ו-5 אסיסטים (הוא מוסר נהדר) פר 40 דקות. ביחד, פרדו מקבלת מהמפלצת הדו ראשית שלה בעמדת הסנטר יותר מ-30 נקודות, 15 ריבאונדים ו-3 חסימות לערב ב-35 דקות למשחק.

.

נסיים עם אריזונה המפתיעה (לא אותי), שהביסה השבוע את מישיגן ב-20 הפרש. הגבוה המוביל של הווילדקאטס הוא כריסטיאן קולוקו הקמרוני (2.16 ארוך ונייד) בעונת פריצה של 16 נקודות, 8 ריבאונדים ו-3.5 חסימות ב-23 דקות למשחק (בשנה שעברה היו לו 5, 5, ו-1.5 בשלוש הקטגוריות, ב-17 דקות למשחק). קולוקו נראה נפלא השנה: נייד, אתלטי, ועם שיפור אדיר ביכולות ההתקפיות ובטאץ' ליד הטבעת. הוא עדיין בעיקר רים ראנר, אבל פיתח גם כמה תנועות יפות בצבע ונראה דומיננטי מתמיד בהגנה על הטבעת. נראה כמו יופי של פרוספקט לסוף הסיבוב הראשון בדראפט.

בעמדת הפאוור פורוורד, אזולס טובליס הליטאי (2.11) משלים את קולוקו מצויין כדי ליצור את אחד הקווים הקדמיים הגבוהים והמוכשרים במכללות. טובליס קולע 17 נקודות באחוזים טובים, לוקח 7 ריבאונדים למשחק, ולמרות האתלטיות המוגבלת (שיכולה להוביל לקשיים בהגנה ברמה גבוהה יותר), הוא בהחלט נראה כמו מישהו ששווה להמר עליו בסיבוב השני של הדראפט.  

.

יש עוד לא מעט אחרים. לא הזכרתי למשל את הענק של אילינוי, קופי קוקברן (2.13 על 130 קילו של שרירים; 26 נקודות ו-10 ריבאונדים למשחק השנה באחוזי קליעה אדירים), שחקן לוטרי מובהק עד לפני עשור ובימינו ספק סיבוב שני. כנ"ל שני הסבן פוטרים (שניהם 2.16) הלבנים של מישיגן ואובורן, האנטר דיקינסון ו-ווקר קסלר. או מוסא דיאבט, הפרשמן הצרפתי של מישיגן, שחקן עם סט כישורים מודרני יותר, שיכול בסיטואציה מסויימת להשתחל ללוטרי. אבל נראה לי שמספיק להפעם.

נזכיר רק שכשמסתכלים מעבר למכללות על השוק הבינלאומי נוספים לרשימה עוד לא מעט שחקני פנים, כמו יאניק נזוסה ממלאגה, טריסטן ווקצ'ביץ' מריאל מדריד, ניקולה יוביץ' הסרבי או רוקו פרקאצ'ין הקרואטי, שכולם כנראה יבחרו בחצי השני של הסיבוב הראשון או בתחילת הסיבוב השני (יוביץ' יכול גם להפתיע וללכת בלוטרי). ויש האמת עוד מלא סבן פוטרים (מהראש): למשל הוקפורטי הגרמני, דיופ ובאג'י הסנגלים, וקאמגט הצרפתי, שכולם היו מעניינים בעבר אבל כיום רוב הסיכויים שישארו מחוץ לליגה.

כאמור, דראפט 2022 יהיה גדול!

לפוסט הזה יש 31 תגובות

  1. לצט ישברו את הרגליים בליגה הוא ממש מזכיר לי את פורזי רק רזה יותר. לא רואה אותו מצליח בnba המשחק שם יותר מידי מהיר בשבילו יעשו ממנו צחוק בכל חילוף. אני לא הייתי נוגע בדבר הזה בדראפט. גם ניימולוגית הוא בבעיה😎.

    באנקרו נראה חזק פיזית איך הוא בהגנה? ההיילייטס,שלו טובים אבל משום מה הוא מזכיר לי את גבארי אני מקווה שהוא לא רך כמוהו ומכדרר יותר טוב

      1. גם בהתקפה הוא לא יבריק. תשמע בליגה הזאת בקושי שומרים אז מידי פעם הוא יוכל לתת פה ושם מספרים כי יש לו קליעה סבבה אבל הכוונה שלי שאולסטאר הוא לא יהיה ולבחור בו 1 או2 תהיה טעות נוראית. מסכים עם ינון מתחתי שהוא יכול להיות כוכב באירופה

    1. לא חושב שיש לצ'ט בעייה של מהירות. פיזיות זה העניין ותמיד יהיה כנראה. אבל ראיתי אותו מספיק פעמים כדי להאמין שהוא יצליח להתמודד, לפחות ברמה מסויימת, בגלל האופי. לא חושב שהוא יהפוך לכוכב על מבחינת תפוקה התקפית. אבל יכול להיות יופי של שחקן, כזה שעושה הכל מהכל (שומר, מוסר, קולע) ונותן הגנה על הטבעת ברמה הכי גבוהה. יותר מודאג מפציעות מאשר מהשאר.

  2. תודה ערן. צ'ט זה הימור אבל הוא מאוד ורסטילי ולא חושב שהייתי נותן לו לריב עם האמבידים והיוקיצ'ים של הליגה אלא יותר לשחק בחוץ. הוא מהיר מאוד (איך המשחק מהיר מדי בשבילו שמעון?) ויכול לשחק בקלות גם 3

  3. שחקני הפנים נראים יותר מבטיחים העונה. בכל מה קרה מהדראפט הזה ובהמשך נראה כל מיני דוראנטים למיניהם מחכה מאד לדראפט הזה

  4. ערן, אתה החיבור היחיד שלי למה שהולך במכללות. תענוג גדול לקרוא אותך. פאולו נראה כמו הדבר האמיתי. מאיפה נחת פתאום המפלץ הזה זאק אידי? לגבי אמוני בייטס – זהו? אפשר למחוק את השם מהספרים?
    צ'ט נראה מוכשר לאללה, אקטיבי ועם ראש על הכתפיים. אם אכן האופי שלו כמו שאתה מתאר אז בהחלט יש לו מקום בליגה של הגדולים, גם אם לא כבחירה טופ 3 כי גוף כזה מול המפלצים של הליגה זו בעיה.

    1. תודה אברי. כן, על בייטס נדבר בשנה הבאה לקראת הדראפט. בינתיים הוא נראה בממפיס (ליד דורן) כמו טינאייג'ר טיפוסי — לפעמים מבריק ולפעמים מתקשה. אבל הפוטנציאל בהחלט עדיין שם, בעיקר הקליעה.
      .
      אידי, שכתבתי עליו כאן פעם או פעמיים כבר (בכל זאת קנדי) היה הפתעה גם בשבילי. כשגמר תיכון הוא דורג משהו כמו 500 במחזור שלו על ידי הסוכנויות. הוא התחיל לשחק כדורסל רק בגיל 15 ונראה כמו פרוייקט לטווח ארוך שאולי ייצא ממנו פעם שחקן מכללות סביר. גרף ההתקדמות שלו פשוט מדהים — כבר בשנה הראשונה, שבה הוא היה אמור להיות רק שחקן חימום, הוא כבר הפתיע, בקיץ הוא נראה נהדר עם נבחרת קנדה עד גיל 19, וכל פעם שאני צופה בו הוא מוסיף תנועות ויכולות. זו הסיבה שהזכרתי את יאו (חוץ מזה שהם טיפה דומים במראה) — אני באמת חושב שעוד לא ראינו הכל מאידי.

  5. תודה ערן.
    מהמעט שראיתי, צ'ט הוא נייט האפמן קלאסי שיהיה מצוין ביבשת הישנה. לא מאמין שיתפתח לשחקן NBA יציב.
    זה בסדר גמור אגב – הוא יכול להיות הצלחה אדירה באירופה אם מנטלית הוא יפנים שב-NBA יש לו פחות סיכוי להתבטא.

  6. כאילו אני מבין שמטרת הפוסט היא להציג ולדבר על הפרוספקטים במכללות אבל קצת מוקדם להספיד גבוהים מהדראפטים האחרונים בהתחשב בכך שגבוהים נתקלים בליגה בעקומת למידה חדה יותר וכדרך קבע באים לידי ביטוי מאוחר יותר. זה לא אומר שחלק מאלו שצויינו לא הולך להשאר באסטים או פרויקטים כושלים אבל זה כן אומר שסבירות גבוהה שגם חלק מאלה שמאכזבים בינתיים ימצאו תפקיד לגטימי ויצרני בליגה במקום כלשהו.

    1. אם השתמע ממה שאמרתי שכולם באסטים, אז לא זו הייתה הכוונה. כלומר חלקם כן (בנדר, כריס, מייקר, באגלי, פפג'יאניס וכו'). אבל אחרים (טופין, מרקנן, וושינגטון, האצ'ימורה, קרטר וכאלה) הם כבר שחקנים תורמים ואולי עוד יהיה מביניהם מי שיפרוץ ויהפוך גם לשחקן טוב (אולסטר קשה לראות כאן). זה רק שאם מסתכלים על איפה שנבחרו (למשל וויזמן או במבה) ועל הגארדים שנבחרו אחריהם מקבלים תמונה לא מחמיאה. כל מקרה לגופו, אבל ככלל, בשש השנים הללו נבחרו משהו כמו 15 גארדים/ווינגים שהם או יהיו בקרוב אולסטארים. חלקם גם כבר טופ-20 בליגה. גבוהים? אולי 5 ואף אחד מהם לא טופ-20.

  7. אגב, הלוטרי של דראפט 2018 ממחיש היטב את הפער:
    .
    שחקני פנים: אייטון, באגלי, טריפל ג'יי, במבה, וקרטר (כולם טופ-7 בדראפט).
    גארדים/ווינגים: לוקה, יאנג, שרגא, סקסטון, שני הברידג'סים, ג'רום רובינסון, ומייקל פורטר.

  8. מאד מעניין תודה רבה ערן.
    .
    לראשונה מזה עידנים יתכן שתהיה לנו בחירה בצמרת הדראפט, ואחרי שבחרנו בשנים האחרונות, כמו כולם ואף ביתר שאת, המון גארדים, בהחלט יתכן שנלך על ביג הפעם.
    .
    היה "עוד הולמגרן" אחד, צרפתי אפריקאי בשם ויקטור אובניימה או משהו כזה. הוא צעיר מדי לדראפט הקרוב או שאתה לא מחזיק ממנו?

    1. וומבניאמה. דווקא כן מחזיק ממנו. אפילו יותר ארוך ומשגע מצ'ט — משהו כמו 2.20 עם מוטת ידיים מפלצתית (2.38 או משהו כזה). אבל כמו צ'ט הוא מצד אחד שחיף רציני ומצד שני נע בקלילות על המגרש ומראה יכולות מסויימות של גארד (כדרור וקליעה). הוא נראה אדיר באליפות העולם עד גיל 19. היה לו שם דו קרב בגמר מול ארה"ב וצ'ט המבוגר ממנו בשנתיים, שבו וומבניאמה היה לגמרי השחקן המצטיין וכמעט הביא לצרפת את הזהב לפני שיצא ב-5 עבירות. לא פתח את העונה משהו (משחק עם הבוגרים של ווילרבאן ביורוליג אבל לא רואה דקות) אבל כישרון מאוד מיוחד עם פוטנציאל הגנתי לשתק שחקנים בעמדות 1-5.
      .
      אבל כמו שכתבת, הוא צעיר מדי לדראפט הקרוב (יליד 2004). וזה דווקא טוב כי לא יזיק לו להתבשל עוד שנה באירופה, לנסות להעלות מסה ולקבל עוד ניסיון.

  9. בולדווין בעיקר הגיע כדי להציל את המשרה של האבא, כשההבנה היתה שברגע שהוא יתחייב הם יצליחו להביא גם שחקנים טובים יותר מאשר הצליחו בשנים הקודמות. מעשית זה לא הצליח, והם לא הצליחו לצרף אף שחקן שקיבל ציון מסוכנויות הדירוג.
    אז הוא אולי הציל את המשכורת של האבא, אבל כנראה יאבד הרבה מאוד כסף כשיצא לדראפט…

    1. כן, יש מצב. למרות שכרגע ממה שאני רואה הסקאוטים נותנים לו הנחה ולא מעט מהם עדיין שמים אותו בטופ-5 שלהם. האמת שיש גם מצב שזה יעבוד לטובתו בסוף. יגידו שהוא לא הצליח להביא את היכולות שלו לידי ביטוח, אבל לא באשמתו וילכו על האפסייד המרשים. ומול תחרות חלשה יותר האינטנסיביות הדי לוקה בחסר שלו גם אולי לא תיחשף.

    1. מסכים. יש לו קשיחות שצריך לראות משחקים כדי להבחין בה. במבט ראשון הוא רזה עד כאב וקשה להבין איך זה יכול לעבוד. אבל אז רואים איך הוא נלחם ולא מוותר במשחקים ומתחילים לחשוב שיש כאן משהו שונה. לא חסרים הרי שחקנים עם גוף גדול אבל רכים שלא מסוגלים לשמור על כלום בצבע.

  10. כרגיל תענוג. תודה רבה.
    באנקרו נראה כמו מפלצת ליד הולמגרן, פשוט לא כוחות. אחד עם גוף NBA מוכן והשני אטרייה כחושה. הולמגרן חייב לעלות מסה דחוף אחרת הוא יהיה עלה נידף במקצוענים, שם הכישרון מביא אותך עד נקודה מסוימת אבל צריך שרירים (בול בול גם דוכמא לזה).
    .
    זאק אידי נראה כמו גוליבר. הילד הזה עצום/ענק, מזכיר את הימים של טאקו פול במכללות

    1. כן צ'ט כחוש. אבל לא כל הכחושים נוצרו שווים. לא כולם בול בול ולא לכולם אפשר לעשות בולי בול (שמת לב איך עשיתי את זה?) ספציפית, ההבדל העיקרי בין צ'ט לבול הוא ההגנה ואינטליגנציית המשחק: כבר במכללות היה ברור שאת בול יאכלו בפיק אנד רול ובצבע. הוא לא זז טוב בהגנה ורך מול שחקנים עם כח. צ'ט בדיוק ההפך: זז מצויין, מכיל גארדים בחילופים, וגם נלחם עד טיפת הדם האחרונה מול שחקנים גדולים בצבע. לפעמים זה לא מספיק, אבל הרבה פעמים דווקא כן. וחוץ מזה, הוא קורא משחק מצויין, מוסר טוב מאוד, מכדרר יותר טוב מבול, וגם יודע היטב את המגבלות שלו לעומת בול, שמנסה יותר מדי וברמות הגבוהות מאבד את הראש.
      .
      לגבי אידי, כן יש דמיון לטאקו אבל גם הרבה שוני. הוא קצת פחות גבוה והרבה פחות ארוך, אבל הוא אתלט טוב יותר משמעותית ובעיקר שחקן טוב יותר, עם טאץ' ועבודת רגליים הרבה יותר טובה, וממה שראיתי גם יכולת משופרת הגנתית מחוץ לצבע (למרות שעדיין לא קל לו שם ואם הוא לא יצליח ב-נבא זו תהיה הסיבה העיקרית).

כתיבת תגובה

סגירת תפריט