הארנב בשרוול של אבדיה / דרור פישר

דני אבדיה נבחר בדראפט רק לפני שנה פחות שבוע, כשמאחוריו קריירה יחסית יפה שמלאה בתצוגות התקפיות מעולות. בגיל 19, האיש הספיק להיות פעמיים בנבחרת הטורניר של אליפות אירופה, פעם אחת MVP, השחקן חמישייה המוביל של מכבי תל אביב בליגה ולקחת אליפות בכל מקום בו דרך. כשהגיע זמנו לצאת אל מעבר לים ולחוות את הליגה הטובה בעולם, כשהוא נחשב לאחד השחקנים היותר מגוונים שיש למחזור הגיל הזה להציע, כולנו חשבנו שנראה עוד קצת מהקסם ההתקפי שלו גם שם.

ההשוואות לדנילו גלינארי, היידו טורקוגלו או סמול פורוורדים אחרים שעשו קריירה סולידית פלוס בליגה הטובה בעולם היו מתבקשות, בעיקר לנוכח היכולת ההתקפית המגוונת של השחקן הצעיר. אפילו ההשוואה לג'ו אינגלס נראתה הגיונית, נוכח סט היכולות המאוד דומה וקפיצת המדרגה שחשבנו שיעשה מבחינת הקליעה לשלוש. אבל ציפיות לחוד ומציאות לחוד. אם יש מקום להשוואה מאוד ברור בין שחקנה של יוטה לשחקנה של וושינגטון הוא באלמנט פשוט מאוד – הגנה.

נכון להיום, אבדיה הוא שחקן ההגנה הטוב ביותר בוושינגטון וממוקם במקום ה-12 בדירוג הנט רייטינג הטוב ביותר בליגה (לשחקנים שלא החמיצו משחק ומשחקים מעל 15 דקות בממוצע), שזה גם המקום הראשון בכל הקונפרנס המזרחי. בקבוצה שמלאה במגנים מצויינים, כמו דניאל גאפורד, קנטביוס קאלדוול פופ ובראדלי ביל (כשהוא רוצה), דווקא אבדיה הוא זה שבולט לחיוב מבין כולם. ההגנה שלו עושה חיים קשים לכל כוכב שמגיע לפגוש את הקבוצה מהבירה, כמו יאניס אדטקומבו וג'ייסון טייטום שהתקשו מול הישראלי, שבעזרת פעולות מכריעות שלו הוא תרם לוויזארדס לפתוח את העונה בצורה כמעט חלומית מבחינתם, ונכון להיום הם במקום השלישי במזרח עם המאזן הטוב ביותר בקונפרנס, 3-7. 

כל עם ישראל, יחד עם אוהדי וושינגטון, שמחו מאוד מהטרייד ששלח את ראסל ווסטברוק ללוס אנג'לס לייקרס והביא להם את קאלדוול פופ, מונטרז הארל וקייל קוזמה. עם החיזוקים של ספנסר דינווידי וארון הולידיי, היה נראה שהוויזארדס פיתחו את אחד הסגלים הכי רחבים בליגה. אך מהצד השני, היינו גם בטוחים שזה לא יהיה הסוף של וושינגטון בזמן הפגרה, שהם יבצעו עוד מהלכים. לא הגיוני שהם מצהירים שהם בונים על אבדיה כאחד משחקני העתיד של המועדון ואז מנחיתים עליו שני פורוורדים שעל הנייר עדיפים עליו, בנוסף לבחירת הדראפט שלהם השנה עם הקלעי המחונן קורי קיספרט. פתאום, השמחה נהפכה לחשש גדול.

ווס אנסלד ג'וניור, בנו של השחקן הגדול ביותר בתולדות המועדון, הגיע הקיץ עם תכניות גדולות לאבדיה. היה רצון להשתמש בו כפליימייקר עם החמישייה השנייה ולתת לו להריץ מהלכים, אולי מעמדת הפורוורד ואפילו מעמדות הגארד, אך שוב, ציפיות לחוד ומציאות לחוד. רוי האצ'ימורה השבית את עצמו עד להודעה חדשה עקב בעיות מנטליות ודני אבדיה נאלץ לחזור להיות אחד מתוך 5 פורוורדים אופציונאלים שצריכים לקבל דקות בקבוצה. היה ברור שהוא יתחיל לעלות מהספסל, בעיקר לאור הניסיון הגדול יותר של קאלדוול פופ וקוזמה, אך לא היה ברור מה יהיה מקומו, ואם נראה שינוי מהעונה האנמית הקודמת שלו.

מפה לשם, נראה שהכוכבים קצת מתחילים להסתדר עבור הישראלי. אחרי שדאוויס ברטנס הושבת בגלל נקע בקרסול, אבדיה הפך להיות מספר 7 ברוטציה של אנסלד ג'וניור והאיש שעליו סומכים ברגעי ההכרעה. היכולת שלו להתמודד בצורה מעוררת כבוד באחד על אחד מול שחקנים שיותר גדולים ממנו, לצד שחקנים שגם יותר נמוכים ממנו, גורמת לו להישאר על המגרש בדקות הסיום ולהתחיל לצאת ממעגל האדישות שבו הוא נמצא.

אחרי המשחק האחרון, כולם כבר הבינו שגדל בוושינגטון יהלום מסוג שונה. שלשת הקלאץ' של דינווידי והמשחק הטוב של ביל התגמדו לעומת ההצגה של אבדיה, שסיים עם 3 נקודות בלבד, אבל שבה את ליבם של כל מי שצפה בו. לא סתם הבמאי בחר להתמקד בו בסיום. הוא זה שמצא את דינווידי פנוי מעבר לקשת, הוא זה שעצר את יאניס פעם אחר פעם מלהגיע ללייאפ קל. הוא זה שכמה ימים לפני כן, חסם את ג'ייסון טייטום בהארכה, במהלך ששינה לחלוטין את המומנטום בניצחון על בוסטון. הוא גם יהיה זה שיצטרך וצריך, בבוא הזמן, להתמודד עם פול ג'ורג', קווין דוראנט ולברון ג'יימס, והמשקל על כתפיו רק הולך וגדל.

לפי הדיווחים בבירה, רוי האצ'ימורה חזר לארצות הברית ושוהה עם הקבוצה. עדיין לא ברור מתי יחזור, כמו גם תומאס בראיינט הנהדר, ושניהם שחקנים מספיק טובים בשביל להיכנס ישר לרוטציה. יהיה מעניין לראות איך אנסלד ג'וניור ינהל את הרוטציה הרחבה שלו, אבל יש דבר אחד שהוא יחסית בטוח – אם דני ימשיך לעשות הגנה כמו שהוא עשה עד כה העונה, ואולי גם יצליח לשפר את הסיומת שלו כמו שהבטיח, הוא הולך לקבל הרבה מאוד דקות.

לפוסט הזה יש 9 תגובות

    1. בעיות מנטליות, יש האומרים שזה קשור בכישלון של הנבחרת היפנית באולימפיאדה, אף אחד לא יודע על מה זה באמת

  1. תודה על הפוסט וההשקעה.
    אני אוהב את אבדיה ורציתי שיצליח אבל כרגע הוא בדרך הבטוחה להפוך לבאסט (אם זה עוד לא קרה).
    לא קונה את כל הסיפורים על ההגנה העילאית זה לא באמת מעניין אף אחד. המשחק של ווש מסתיים עוד 4 דקות. הוא קיבל מהמאמן 15 דקות שבהן לא ניסה אפילו פעם אחת (!!!) לזרוק לסל. הוא קיבל הזדמנות וזרק אותה לעזאזל.
    מקוה שאני טועה אבל לא נראה לי.

  2. אבדיה תמיד היה שחקן הגנה מצויין, לעומת זאת, אף פעם לא הראה ניצוצות של יכולות התקפיות ברמות הגבוהות. גם במכבי לא היה מדהים בהתקפה, שזה מה ששחקן ישראלי צריך להיות כדי לא להתקשות בנבא.
    הלוואי שיתפתח בתחום הזה.

  3. שני השחקנים שציינת בסוף יכולים להוות מכשול לא קטן עבור וושינגטון. מדובר בשניים משחקני ההגנה הגרועים בליגה, ואציין במיוחד את ברייאנט שלדעתי הוא שחקן ההגנה הגרוע בליגה, ואם לא אז הוא מסוגל לתת לכל אחד מהם פייט. חמישייה שתכלול באופן קבוע רוטצית גבוהים עם ברייאנט והארל בנוסף לפורוודים כמו האצ'ימורה וקוזמה (שההגנה שלו נראית בסדר, אבל המספרים שלו מזעזעיים) – יהיה קשה לשמור על מאזן הניצחונות המעולה עד כה.

  4. בס"ד
    תודה רבה.
    אני עדיין מאמין שהוא יקבל הזדמנויות נוספות,
    אבל ברור שהוא יצטרך ליזום יותר בהתקפה ולקלוע יותר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט