עמיחי: הסיפור של המשחק הזה מתחיל ב-30/9, אותו יום שבו שחר נסע לתל-אביב ואסף את התגים שקיבלנו ממנהלת הליגה. כבר באותו יום, תוך כדי התכתבות בינינו, כתבתי לו שבשבוע של ה-7/11 אמור להיות משחק שבו הפועל חולון תארח את מכבי ת"א, והעליתי את הרעיון שנלך ונסקר יחד את המשחק. הרעיון כמובן התקבל ללא התנגדות, וכך מצאתי את עצמי במהלך השבוע הראשון של נובמבר לומד את התחבורה הציבורית של חולון, כיאה למי שמסתובב בלי רכב או רישיון נהיגה.

שחר: עוד לפני המשחק תיאמנו להיפגש וללכת יחדיו למשחק, שנחשב לאחד המשחקים הטובים בעונה. ההתרגשות הייתה בשיאה, החניון היה מלא רכבים, הטורים הארוכים חסמו את הדרך ובליווי רעש אדיר נכנסנו למגרש. יציע העיתונאים היה מלא עד אפס מקום, השולחנות היו מוצבים על הפרקט מאחורי הסל, מאחורינו הקהל הצהוב הרב שהגיע, הם כבר דאגו להרבה רעש באוזניים.

עמיחי: ההתרגשות התחילה רק כשפגשתי את שחר בכניסה להיכל טוטו חולון, ולמעשה רק אחרי שפרקתי ציוד אצלו ברכב והתחלנו ללכת לכיוון הכניסה של הכתבים החלה לפעם בי קצת התרגשות. כשנכנסנו שחר היה צריך ללכת לרגע, אז מצאתי את עצמי מסתבך באיזור לא מוכר שבו השילוט מפנה לחדרי ההלבשה, עד שמצאתי מישהו שהדריך אותי לשולחן הכתבים, מרחק נגיעה מהפרקט עצמו. פתאום סורקין וג'ייק כהן עוברים ליד בחימום, ורק ברגע הזה קלטתי לראשונה כמה הם באמת גבוהים.

שחר: השחקנים מתאמנים על הפרקט, חלקם ניגשים אל העיתונאים ומחלקים אגרופים, בקטע הטוב כמובן, ופתאום נופל האסימון כמה השחקנים גדולים פיזית. ריינולדס גם בטלוויזיה נראה גדול אך לראות אותו באמיתי מרגיש כאילו גוליית מגיע אל מול דוד (אמנם אני לא ג'ינג'י, אבל יש לי גנים וילד חצי ג'ינג'י מצד האמא). ווילאמס דואג לשמוט לנו את הלסת אחרי הטבעה מופרעת בחימום ואנחנו מחכים בקוצר רוח כבר למשחק עצמו.

עכשיו תנסו למצוא את שולחן הכתבים בתמונה הבאה. בונוס למי שגם מוצא את מקום הישיבה של שנינו…

ועם הרבה זום אין מהתמונה הזאת, ובאיכות מזעזעת כיאה לזה, הנה גם התמקדות ספציפית בשנינו:

הפועל חולון – מכבי תל אביב 88- 82:

מהלך המשחק: המשחק נפתח וכבר מהפתיחה רומן סורקין קובע את הטון עם חסימה בצד אחד ונקודות בצד השני ודריק וויליאמס מוביל ריצה של הצהובים שמביאה אותם ליתרון 21- 11 כבר אחרי 6 דקות. מאמן חולון, מאוריציו בוסקאליה, לוקח פסק זמן, וזה עוזר לסגולים שמהדקים את ההגנה ויוצאים לריצת 8- 1, אך עונשין של ריינולדס ושלשה של נאנלי חתמו את הרבע ביתרון 27- 19 ברבע ראשון טוב של מכבי, אך כזה שבו חולון הראו שהם מוכנים לנצל כל ירידת מתח צהובה.

עמיחי: במצב של 12- 6 למכבי, דריק וויליאמס חדר לסל והחטיא, במהלך עם הרבה אגרסיביות הגנתית וקצת מגע. וויליאמס התעצבן על חוסר השריקה והתחיל לצעוק עלינו, ולקח לי רגע לזהות את אחד השופטים שעמד באמצע הדרך בין וויליאמס ובין מקומות הישיבה שלנו.

שחר: מעניין לראות את ההבדלים בין הקבוצות, ת"א בונה את המשחק שלה על ריצה וחולון טובה יותר במשחק עומד. בחלק השני של הרבע חולון, ובראש כריס ג'ונסון, מקשים מאוד על משחק ריצה צהוב וזה תוקע אותם.

מהלך המשחק: הרבע השני נפתח עם הגנות חזקות ואחרי 4 דקות שתי הקבוצות יחד קלעו רק 6 נקודות – 4 לחולון ו-2 למכבי. או אז, הגיע גיא פניני וירה שלשה תוך כדי סחיטת עבירה מבלייזר, והנה הקהל הסגול מתחיל להתחמם. מכבי מחזירים חלק מהיתרון, אך חולון בעידוד הקהל לוחצים על הדוושה ופניני עם שלשה נוספת מוריד את ההפרש לנקודה. חסימה אדירה של קייזר חולון מאפשרת לחולון לצאת לריצה ומביאה את היתרון הראשון של הקבוצה הביתית. קלויארו השווה עם שלשה, אבל רגלנד עם שלשה גדולה שולח את הסגולים ליתרון 43- 40 במחצית.

עמיחי: במחצית אני מסתובב קצת ומצלם את הגייט של מכבי שיושבים מאחורנו ואת שלף ורסקין באולפן המחצית. תוך כדי ההפסקה אני מחליט לנסות גם סלפי, כדי שיראו אותי ואת הפרקט, אבל מסתבך קצת, אז שחר בא לעזרתי והתנדב לצלם אותי…

שחר: במחצית אנחנו יושבים ומדברים עם שאר הכתבים ואחד הכתבים פותח את המשחק המקביל של הפועל תל אביב נגד הפועל גליל עליון. ראיתי קצת ואמרתי לעצמי שהמשחק גמור, 5 הפרש דקה וחצי לסיום. כבר אמרתי שזה יהיה הניצחון השני שלהם בליגה. אחרי כמה דקות כולם אוחזים את הראש ואומרים שזה לא יאומן. בבקשה הסיום לפניכם:

מהלך המשחק: ההגנה הלוחצת של שתי הקבוצות ממשיכה, אך החולונים מדייקים יותר בקליעה מרחוק ומאיימים לפתוח פער. מנגד, פעולות גדולות של קלויארו ודריק וויליאמס מאפשרות לצהובים לקבוע שוויון 52 ולשלוח את הקבוצה הביתית לפסק זמן, עבירה טכנית של נאנלי מאפשרת לגריי להיכנס לעניינים עם 3 קליעות עונשין ושלשה של משגב מגדילה את הפער ל-4, ואמנם ריינולדס, זיו ונאנלי קבעו שוויון לקראת תום הרבע, אך ניב משגב סוגר את הרבע עם שלשה שקובעת 65- 62 לחולון לקראת 10 הדקות האחרונות.

עמיחי: בשלב הזה של אמצע הרבע השלישי כבר מתחיל להיות ברור מי הקבוצה שמכתיבה את הקצב. מצד אחד, יש תחושה שהראש של מכבי כבר במוסקבה ובשאלת הכשירות של ווילבקין, אך יאניס הולך על רוטציה קצרה והשחקנים כן מראים את הלחימה הנדרשת. היתרון של חולון הוא בעיקר בקליעה מחוץ לקשת.

שחר: שמתי לב שבקהל הצהוב אחד מתלמידי מניף את הדגל של הגייט. אחר כך הוא גם דאג לספר לי שהוא היה זה שגרם לעצירה של המשחק באמצע בגלל זריקת גליל נייר טואלט. יופי, ילד בוגר.

מהלך המשחק: הרבע הרביעי נפתח טוב מבחינת הצהובים שהחזירו לעצמם יתרון נקודה, אך חולון עם רצף פעולות טובות בהגנה שבאו לידי ביטוי בהתקפה יצאו לריצת 1-14 כאשר סטיבן גריי תופר שלשות בקצב מסחרר. הקהל הסגול בשמיים. ווילאמס קולע שלשה ומי אם לא גריי עונה לו בשלשה משלו, 12 הפרש, 4:40 לסיום. מכבי מצמצמים את ההפרש ל-4 בלבד, אך חולון מקבלים מספיק הזדמנויות לסגור עניין מקו העונשין והקהל הסגול מתחיל לשיר את שירי הניצחון על היריבה המרכזית שלה העונה.

ג'ונסון היה האיש המרכזי בחולון, גם בהגנה וגם בהתקפה והוא מסיים עם 14 נקודות, 9 ריבאונדים ונחישות בלתי פוסקת, גריי קלע גם הוא 14, רגלנד קלע 13 עם 5 אסיסטים. קייזר קלע 12, פניני עם 11 נקודות ו-5 אסיסטים, משגב תרם 8, מנקו קלע 7, בורדיון עם 5 ואוגדן הוסיף 4.

אצל התל-אביבים – ווילאמס היה הקלע הבולט עם 18 נקודות ב-4/6 לשלוש, אבל גם איבד 5 כדורים, ריינולדס קלע 15 עם 6 ריבאונדים, קלויארו (6 ריבאונדים) ואוונס (8 אסיסטים ו-5 איבודים) עם 11 כל אחד, נאנלי קלע 9 ב-1/5 מהשדה, סורקין קלע 8, זיו קלע 7 עם 6 ריבאונדים ו-3 אסיסטים ודיברתולומאו קלע שלשה יחידה, אבל אחת קריטית ברבע האחרון.

במדד הפלוס מינוס ניכרו כמה מאפיינים משמעותיים. בחולון היה את בורדיון עם פלוס 17, פניני עם פלוס 15 ואוגדן עם פלוס 10 לעומת מנקו עם מינוס 10. אצל מכבי, סורקין, קלויארו וזיו היו עם פלוס 9 כל אחד, כאשר אוונס היה עם מינוס 19 וריינולדס עם מינוס 15.

עמיחי: עם סיום המשחק הכינו את עמדת הראיונות צמוד אלינו, וכך יצא לי לעמוד במרחק מטרים בודדים מהראיון עם ג'ונסון המצטיין, אבל הקהל החולוני עשה את שלו וגרם לכך שלא שמענו כלום. אחר כך הלכנו לחדר העיתונאים, ובדרך לשם עברנו ליד השחקנים של מכבי שהיו בדרכם לחדר ההלבשה. שוב תהיתי לעצמי כמה הם גבוהים במציאות…

שחר: במסיבת העיתונאים נשאל המאמן האיטלקי של חולון לגבי המאמץ של כריס ג'ונסון, בזמן שג'ונסון יושב בסמוך אליו כחלק ממסיבת העיתונאים, הוא אמר: "הלוואי והיו לי אלף כאלו כריס ג'ונסונים. כל כדור הוא נוגע, הוא מתאמץ כל כך והוא אחת מהסיבות לניצחון הזה".
כאשר יאניס היווני של מכבי נשאל על הקליעה של הקו האחורי שלו (2/11 מחוץ לקשת) הוא הגיב: "אני לא חושש, הם בני אדם קורה שהם מחטיאים ותופסים יום לא טוב, אבל הם בסדר גמור".

עמיחי: כשיאניס סיים את המסיבה, רועי גלדסטון, הדובר של מכבי, אמר שבעוד רגע יגיע גם שחקן להתראיין. בשלב הזה החל דיון בין הכתבים בנוגע לזהותו של השחקן, אבל די מהר התקבע קונצנזוס בין מי שהיה שם שזה יהיה קלויארו. הקונצנזוס הזה הוכח כנכון, ואחרי קלויארו הגיע הזמן ללכת. תוך כדי יציאה, עבר לידינו הצוות המקצועי של מכבי, כאשר עבורי בלטו בעיקר ניקולה הענק ודורון פרקינס מבין עוזריו של ספרופולוס.

נסיים את הסיקור הזה עם התבוננות על הטבלה:

חלוקה מאוד מאוזנת בין תריסר קבוצות הליגה. 3 עם מאזן 4- 1, 3 עם מאזן 3- 2, 3 עם מאזן 2- 3 ו-3 עם מאזן 1- 4. גליל עליון המפתיעה מתברגת בצמרת, בעוד שראשל"צ היא המאכזבת הגדולה בינתיים.