השבוע הפרוייקט מחליף יום ועובר מיום שישי למוצ"ש
הקבוצה שנמצאת על המוקד השבוע היא סיאטל של 93 – 98 אני ממש לא יודע איך להתחיל לספר על אחת הקבוצות הטובות שהיו בליגה בשנות ה 90 שלא תיזכר אלא בתור לוזרית גדולה ביותר
תקציר הפרקים הקודמים
סיאטל של שנות השמונים הייתה קבוצת כדורסל סימפטית שוודאי זכורה לחלקכם ממשחק המחשב הקלאסי NBA 88
דייל אליס , אקסוויר מק'דניאל ,טום צייברס , דרק מקי ונייט מקמילן הייתה קבוצה שהגיעה לסיבוב ראשון או השני ותו לא
הסיפור של הקבוצה מתחיל בשנת 89 עם בחירה 17 בתיכוניסט בשם שון קמפ Reign Man ובדראפט 90 בחירה בגארי פייטון ( 2) , באמצע עונת 92 הגיע ג'ורג' קארל לאמן את הקבוצה והקבוצה הציגה 6 וחצי עונות נהדרות.
אז מי היה לנו שם ?
השלד של הקבוצה היה פייטון וקמפ ( עד שהועבר בסיום עונת 97 ) לאורך השנים שיחקו בקבוצה שמות כהרשי הוקינס , דטלף שרמפף , סם פרניקס , ריקי פירס ,וינסט אסקוו , הסנטר אורווין ג'ונסון , קנדל גיל ואף ווין בייקר לפני בעיות האלכהול. נייט מקמילן מייקל קייג ' ,דריק מק'י אדי ג'ונסון היו שאריות של הקבוצה מסוף שנות השמונים.
פייטון הכפפה היה אחד הגארדים הקשוחים ביותר שומר עצום וטראש טוקר לא קטן קמפ אתלט יוצא מגדר הרגיל שניפק היילטים שגורמים לבלייק גריפין לקנא
טופ 10 דאנקים בקריירה של קמפ כולם מתקופתו בסיאטל לאחר מכן רק השמין ובקושי נגע בטבעת
מה מספרים המספרים ?
על פני 6 עונות בעידן ג'ורג' קארל סיאטל הייתה קבוצת העונה הרגילה מהמשובחות ביותר ולא ירדה בשום עונה מ 55 ניצחונות וזה בתקופת המערב הפרוע של שנות ה 90 שכלל את פיניקס , יוסטון , פורטלנד , סן אנטוניו של האדמירל , הג'אז של מלון וסטוקטון הלייקרס המתחדשת ועוד .
55 ניצחונות ב 93 , 63 ב 94 ( נחזור בהמשך ) , 57 , 57,64 ו 61 עד עונת 98 בהאתאמה.
ממוצע של קרוב ל – 60 ניצחונות ב 6 שנים , טבעות ? 0
סיאטל הייתה קבוצה מאוזנת עם הגנה טובה והתקפה יוצאת מן הכלל שלרוב לפחות 5 שחקנים הין עם ממוצע של 10 ומעלה כאשר פייטון וקמפ בראש
שון קמפ הציג שיפור תמידי כאשר במשך 7 עונות רצופות שיפר את ממוצעי הנקודות והריבאונדים ביחס לעונה הקודמת , פייטון וקמפ היו אול סטארים דרך קבע
תהנו , אין צמד ראוי מכך ועוד בשבוע האולסטאר
אז למה הם פה ?
נו באמת היש קבוצה ראויה יותר ? מקבוצה שחצתה 3 פעמיים את גבול ה 60 ניצחונות בעונה היית מצפה ליותר.
בעונת 92-3 סיאטל הפסידה ב 7 משחקים בגמר המערב לפיניקס סאנס של בארקלי על פניו לא נורא כל כך.
עונת 93-4
סיאטל הייתה הקבותה הטובה בליגה ביי פאר והייתה היחידה לסיים עם 60 + מולה התיצבה הדנבר נאגטס מהמקום ה 8 . קבוצה די בינונית עם מחמוד עבדול ראוף עם הטיקים , דיקמבה מוטמבטו , לה פונזו אליס ובראיין ווילאמס RIP הידוע כביסון דלה .איש לא חשב שהסדרה הזו שווה מעקב מה גם שעד לאותה סדרה שום מדורגת 1 לא הפסידה למדורגת 8 מעולם.
סיאטל פירקה את דנבר 24 הפרש במשחק הראשון , במשחק השני כבר החל קשה יותר ונגמר 10 . דנבר ניצחה בקלות את השלישי ( 110 -93 )
משחק 4 סיאטל הפסידה בהארכה. סיאטל הייתה מזעזעת עם 3 נקודות בלבד בהארכה
משחק 5 חוזרים לסיאטל . היה משהו באוויר שסימן את דנבר כקבוצה שהולכת לעשות את זה , המשחק שוב הלך להארכה מטיפ אוף מטורף של קנדל גיל שקבע שיווין 88 עם -0.5 שניה לסוף לאחר שניסיון לשיוון מצד פייטון שהיה לאייר בול מזעזע. מוטומבו קלע סל אדיר בסיבוב שנפסל ע"י הזברות . סיאטל עוד הצליחה להוביל 94 – 93 2:30 לסוף אבל לא קלעה עד לסיום והפסידה 98 – 94. שון קמפ חטף חסימה ממוטומבו שלא ישכח כל חייו בדרך לדאנק שכמעו השווה את המשחק.
תמונות הסיום היו מרגשות מאוד מוטמבו נשכב על הרצפה לאחר משחק אדיר של 8 נקודות , 8 חסימות ו – 15 ריבאונדים .
דנבר הפסידה ליוטה 4:3 לאחר שחזרה מ 3:0 ל 3:3 וכמעט הפכה לראשונה אי פעם שתחזור מ 0:3 ( עדין לא קרה)
94-95
סיאטל לא מתפרקת ומסיימת במקום ה 4 במערב ומפסידה 3 -1 ללוס אנג'לס לייקרס
ניצחון של 25 הפרש במשחק הפתיחה ואז 3 הפסידים רצופים במשחקים צמודים
מי שמפסידה לקבוצה שניק ואן אקסל הוא הכוכב שלה לא יכולה להיות וינרית
95 – 96
עונה נהדרת עם 64 ניצחונות . בסיבוב הראשון סיאטל עברה סוף סוף את סקרמנטו 3 -1 והוסיפה סוויפ 4 – 0 על יוסטון האלופה יוצאת
גמר המערב יתרון 3 -1 על יוטה , הפסד בבית של משחק 5 ותבוסה של 35 הפרש במשחק 6
סיאטל מצליחה לצלוח את משחק 7 ולהגיע לגמר ה NBA לראשונה מאז 79.
החדשות הרעות הן שמהצד השני המתינה הבולס ( 72-10 ) .שיקגו הובילה 3 -0 בסדרה , סיאטל חזרה ל 3 -2 והבולב סגרו עניין במשחק השישי
2 קבוצות גדולות סדרה בינונית , ג'ורדן זכה באליפות רביעית והציג את מספריו הנמוכים ביותר בסדרת גמר לא מעט בזכות השמירה של פייטון הכפפה.
בעונת 96 – 97 סיאטל הפסידה ב 7 משחקים בחצי גמר המערב ליוסטון של בארקלי האקים ודרקסלר.
עונת 97 -98 הלייקרס של שאק הצעיר הלמה בסיאטל 4 -1 בחצי גמר המערב.
סוף דבר
כבר בעונת 97 מבוצע טרייד משולש שבסימו ווין בייקר מגיע לקבוצה במקום שון קמפ , בדיעבד 2 השחקנים רק הלכו ודעכו מסיבות אישות וחיבה לסמים , אלכוהול וביג וופרס או צ'יז בורגרס או שניהם.
ג'ורג' קרל עזב ועימו ההצלחה . פול ווסטפול מונה למאמן וסיטאל פיספה את הפלי אוף בעונה המקוצרת של 99.
פייטון לא הצליח למשוך את העגלה לבדו והקבוצה נבנתה מחדש בזכות אחד קווין דוראנט וחוזרת להפסיד בגמר ה NBA של 2012 למיאימי היט, מה שעצוב בסיפור הוא שהקבוצה עברה לאוקלהומה כבר בשנת 2009 ואולי בשנת 2030 תקבל פרק משל עצמה בפרויקט ( לא נראה לי , דוראנט פשוט טוב מידי) , חבל ….
גארי פייטון זכה לבסוף בטבעת עם ההיט ב 2006 הוא היה חלק קטן מאוד בקבוצה ב 2004 נכשל יחד עם קובישאק וקרל מלון בלייקרס , פייטון היה ידוע ביכולת הטארש טוק שלו אם היה משכיל לשחק היטב במאני טיים אולי היה עם מספר רב יותר של טבעות.
ג'ורג' קארל הוא לבטח אחד ממאמני העונה הרגילה הטובים ביותר, בעונה שעברה זכה בתואר מאמן השנה ופוטר מדנבר .
שון קמפ חזר לסיאטל והוא בעל מסעדה ומשקם את חייו ( אבא למספר רב של ילדים ממספר רב של נשים ) למי שלא הספיק לקרוא פוסט מופת של הדוק
רועי ויינברג
15 פבר 2014 21:18:25מאמר מצויין כרגיל. אם הם לא היו פוגשים את הקבוצה בכושר הטוב בהיסטוריה, עם השחקן הטוב בהיסטוריה אחרי שנתיים של געגועים לכדור הכתום, הייתה להם אליפות. אני שמח שפייטון לקח עם מיאמי, מגיע לו.
דקסטר
15 פבר 2014 21:39:25אין אם.. עובדה שלא לקחו גם כשג׳ורדן פרש ולכן.. לוזרים…
אלעד אייל
15 פבר 2014 22:23:26בעיני זה קצת מורכב יותר – גם בארקלי לא זכה כשג'ורדן פרש, אבל התחושה היא שהוא נתן הכל גם ברגעי ההכרעה. סטוקטון ומאלון גם לא הצליחו ולפחות לגבי מאלון התחושה שגם הוא אכזב לעיתים ברגעי ההכרעה ועדיין אני לא בטוח שהם נתפסים כלוזרים. בסיאטל זה דבק מאד ואני לא בטוח שבצדק. לא נראה לי שקבוצה אחרת הייתה מנצחת את שיקגו ההיא. בעני לוזר הוא מי שבורח מהכדור ומתחבא מאחורי אחרים דווקא כשהקבוצה זקוקה לו יותר מכל. אולי במחשבה שניה זו בדיוק הייתה הבעיה של סיאטל והצדק איתך
דקסטר
15 פבר 2014 23:08:08חחחח.. חסכת לי תגובה ארוכה במשפט האחרון…
אצל לוזרים ההסברים ארוכים.
אצל ווינרים אין הסברים בכלל.
דובי
15 פבר 2014 23:20:25ואת זה ניסח בשלמות שון קונרי בthe rock, כשהרביץ תורה בניקולאס קייג':
LOOSERS ALWAYS WHINE ABOUT THEIR BEST.
WINNERS GO HOME AND FUCK THE PROM QUEEN
Mbk
15 פבר 2014 22:29:43לדעתי סיאטל כמו רוב הקבוצות של קארל עושות מעל ומעבר בעונה הרגילה ונחנקות בפלי אוף .
בעונה שג'ורדן פרש הפסידו לדנבר ובעונה שלאחר מכן ללייקרס. דווקא בעונה שלקחו את המערב פגשו בבולס זה העונש שמגיע למי שלא לוקח שהוא יכול .
מנחם לס
15 פבר 2014 21:40:28פוסט מצויין.
סיאטל ראוייה לקבוצת כדורסל יותר מרוב הערים שיש להםן קבוצות. אטלנטה, שרלוט, אורלנדו, מילווקי, מיאמי, ניו אורלינס – כולן ערים שכדורסל הוא לא המשחק שלהן.
אטלנטה עיר של פוטבול ובייסבול.
שרלוט? מעניין אותה רק קולג' בסקטבול, וקצת הפוטבול שלה.
אורלנדו? עיר קטנה מדי ועיר של תיירים. מאומה לא מעניין אותה מלבד כסף של תיירים. מילווקי עיר אשעכרה פוטבול.
מיאמי – עיר של פוטבול. אפילו כשניצחה את הוורלס סרייס תשבי העיר נמנעו מלקנות כרטיסים למשחקי בייסבול.
ניו אורלינס – יותר מדי קטנה ויותר מדי ענייה, ואיך שלא יהיה, רק הסיינטס מעניינת אותה.
סיאטל היא כמו פורטלנד וסאן אנטוניו: תושבים נאמנים חולי ספורט.
Mbk
15 פבר 2014 22:33:26אין ספק בכלל
גם קבוצת הבייסבול של סיאטל מושכת קהל למרות עונות בינוניות ומטה. מיאמי ובייסבול לא הולך טוב ביחד.
אני חושב שאסור להוסיף קבוצות לליגה 30 זה המון , איזה סיפור מדהים יכל להיות אם okc הייתה נשארת בסיאטל.
תודה מנחם
אלעד אייל
15 פבר 2014 22:13:13תודה mbk
משום מה גם בזמן אמת אף פעם לא הרגשתי שזו קבוצה שיכולה ללכת עד הסוף גם כשניצחו יותר מ-60 בעונה. אם אני משווה אותם ליוטה של מאלון וסטוקטון שגם היא הייתה מהיציבות והחזקות באותן שנים, וגם היא נתקלה באותו מחסום מנטלי פעם אחר פעם, ובכל זאת התחושה הייתה שיוטה ראויה ויכולה לזכות יותר מסיאטל. אני לא בטוח שיש לי הסבר הגיוני לכך אבל זו תחושתי. בכל מקרה זו קבוצה שאיכשהו קל לשכוח שהיא הייתה שם ואיימה בקביעות על התואר, ואיש לא רצה לפגוש אותה בפלייאוף בגלל הקשיחות של שחקניה.
ולדי קוגן
15 פבר 2014 22:26:13יש דיבורים שהבאקס יעברו ממילווקי אם לא ישפצו את האולם..
הלוואי שזה יקרה,סיאטל הרבה יותר ראויה ממילווקי!!
עומרי
15 פבר 2014 23:43:26מילווקי קבוצה מיותרת ברמות אחרות. סטרן היה חייב לתקן את המעוות לפני הפרישה, זה כתם על כל הקריירה המפוארת שלו. לסיאטל מגיע קבוצת כדורסל בעיר. מקווה שסילבר יבין את העניין מהר.
דקסטר
15 פבר 2014 23:57:17בתכלס אוקלהומה מיותרת.
ביום שאין דוראנט אין קבוצה.
הכי נכון להחזיר את הקבוצה לסיאטל למרות שזה לא יקרה.
קבוצה הסטורית כזו עם בסיס אוהדים חזק וגם שלקחה אליפות לא מוחקים בכזו קלות..
האמריקאים האלה כאלה פוצים לפעמים
ג'ורג'
16 פבר 2014 00:02:52הסוניקס זו הקללה של הת'אנדר ושל קלייטון בנט החלאה שצריך לראות את הסוניקס-גייט בשביל להבין כמה שהוא איש עסקים מנוול, הם לא יקחו אליפות בחיים.
Berch
16 פבר 2014 08:22:31פוסט מעולה. הרבה פרצופים מוכרים בתמונה.
זכרתי משהו על יואינג אבל לראות אותו פה היה משעשע 🙂
צביקה
16 פבר 2014 10:35:41איזה הטבעות יפהפיות במשחק. שחקן עצום הקמפ הזה.
צביקה
16 פבר 2014 10:39:43לגבי פייטון, המספרים לא מראים זאת, אבל היה לו חלק מכריע באליפות הראשונה של ההיט:
פייטון קלע סל ניצחון במשחק מספר 3 אשר החל את המהפך של מיאמי מפיגור 2-0 לניצחון 4-2, ואת הסל האחרון של מיאמי במשחק מספר 5, שנסתיים בניצחון של מיאמי בנקודה אחת.
אשך טמיר המקורי
16 פבר 2014 11:03:12קבוצה היסטורית.
ועוול היסטורי שעברו לאוקלהומה… במקום קהל כדורסל יש שם קהל רדנקס מפגרים שלא מבינים מהחיים שלהם..
שונא לראות משחקים באולם שלהם ולו בגלל הרד-נק המפגר שצועק כמו אידיוט לפני כל זריקת עונשין של היריבה!
Ori88
16 פבר 2014 11:16:54תודה רבה על פוסט מושקע זה.
הביצועים של קמפ בלתי נתפסים.
תגיד, מה עם קליעה ? האם הוא סבל מתסמונת בלייק גריפין ?
(הילייטס כל שבוע בלי קליעה מבחוץ)
Mbk
16 פבר 2014 20:34:37סביר לחלוטין
סביב ה 50 אחוז מהשדה ו 75 מהקו
כפי שהשתפר בעיקביות בכל עונה כך גם דעך
שי ז.
16 פבר 2014 11:19:21המעבר של הקבוצה לעיר אחרת מהווה את אחת בעיות של הספורט האמריקאי שבסופו של דבר הכל נעשה על בסיס כלכלי ולא מעבר לכך.
כתבה מצויינת שמעלה זכרונות טובים על קבוצה של פעם בשנות ה- 90 העליזות.
יאיר
16 פבר 2014 20:13:19פוסט מצוין בסדרה נהדרת.
מי שעשה את הקבוצה הזו חוץ מפייטון וקמפ זה דטלף שרמפף, הנוביצקי המקורי ואגדת כדורסל אמיתית. שחקן שאת התרומה המשמעותית שלו לא ראו בסטטיסטיקה אבל גם בסטטיסטיקה היה אפשר לראות הרבה. סוג של נדב הנפלד לעשירים.
Mbk
16 פבר 2014 20:36:51מסכים ב 100%
שחקן נהדר שרמפף אני לא רוצה להאריך בפוסטים אולי אחרי שאסיים עם הפרויקט אמשיך לאינדיבידואלים למרות שדובי עושה עבודה נהדרת
Emil
17 פבר 2014 11:36:28פוסט מצוין תמשיך לכתוב עוד כאלה.
שון קמפ אתלט פשוט מטורף
Emil
17 פבר 2014 12:05:12בקשר לקישור שהבאת של מנחם על שון קמפ , יש מישהו שיכול לתת לי קישורים לכל הפוסטים בסדרה של איפה הם עכשיו??
Mbk
17 פבר 2014 15:00:34אני כרגע בחו"ל
תשאיר אמייל ואשלח לך שאחזור
עומר
17 פבר 2014 15:54:20פוסט מצויין. איזה נוסטלגיה. אני זוכר את סדרת הגמר מול הבולס, איזה תענוג היה לקום בשעות האלו, לראות את המשחק. שיקאגו אז הייתה קבוצה נפלאה, לא היה לסיאטל שום סיכוי. הם היו צריכים לזכות באליפות באחת מ2 העונות הקודמות, משום מה לא הצליחו, אחרי זה היה מאוחר מידי.
שון קמפ היה שחקן שלא הפסיק לייצר הייליטס.
אגב הזכירו כאן, אבל הם באמת מזכירים קצת את הקליפרס. עונות של הרבה נצחונות, רכז מצויין ומכונת הייליטס אנושית, שלא מצליחים בפלייאוף. רק מה הם החליפו עכשיו למאמן שכבר לקח אליפות, אולי הם כן יצליחו ? 🙂