האפס המוחלט / אשך טמיר המקורי

"היה נהוג לחשוב שאפס המוחלט היא טמפרטורה שמבחינה תאורטית אי אפשר לרדת מתחת אליה, ומעשית גם לא להגיע אליה ממש, אך תאוריות קוונטיות חדשות טוענות שאין הדבר כך וכמה ניסויים הראו תוצאות שיכולות להתפרש כטמפרטורה מתחת לאפס המוחלט."

מתוך: ויקיפדיה

אז ראסל ווסטברוק.
רבות דיברנו עליו לאורך השנים, על הפלוסים והמינוסים במשחקו, שחקן שבהחלט מקטב את האוהדים לשני מחנות, המאוהבים בו וסולחים על הכל למול ההייטרים המושבעים (גילוי נאות: אנוכי בקבוצה השנייה).

הפעם אני לא רוצה לדבר על משחקו (שהוא נורא. כל קבוצה שמכילה אותו צריכה לעבוד סופר קשה כדי להשיג נצחונות בגלל הנזקים העצומים שהוא מביא איתו לכל משחק, בהגנה – חוסר שמירה, ובהתקפה – איבודים ובחירת זריקות נוראית וידי נגר), אלא על אופיו.

הוא מתהדר תמיד בנרטיב של "נותן הכל במגרש, כל דקה וכל משחק", מנטליות "אולד סקול" קשוחה, ו"תמיד למען חברי קבוצתו", ומשחק אותה פועל צווארון כחול שבא מתוך אהבת המשחק וכבוד אליו.

ראס תמיד היה מנצח גרוע, ומפסידן גרוע עוד יותר.

כשהוא מצליח משהו, לא משנה כמה חסר חשיבות זה, הוא עושה הצגה שלמה של קינג קונג וצרחות ניצחון (כולל נגד ילדים באימון אוף-סיזן, כמו שראינו לפני העונה), או מקניט את היריב ב"תנועת העריסה" שלו – שהפכה לסיגנצ'ור מוב עבורו, ונועדה להקטין את היריב ("אתה רק תינוק!") ולהעצים את עצמו על חשבונו.

אבל כשהוא מפסיד – הוא הופך מריר, ומתוסכל, וחסר כל כבוד ליריביו, שניצחו אותו פייר אנד סקוור על המגרש.
למשל, זכור הריאיון של אחרי המשחק מול יוטה ורוביו, בעונה שיוטה העיפה את אוק' של ראס וג'ורג':

(ספוילר: רוביו האכיל אותו שוב במשחק הבא ובעט אותו מהפלייאוף)

עכשיו, ראס עם השנים ועם הנפילה התלולה מהצוק התרגל להפסיד, בעצם מאז שדוראנט נטש אותו (באוק' לבד, באוק' עם ג'ורג', ביוסטון, ובוויזארדס), והפך לסחורה פגומה שמועברת מיד ליד כברירת מחדל, אבל עכשיו משום מה לברון החליט שזה השחקן שהוא צריך לידו בלייקרס ולפתע הסחורה הפגומה שאיש לא רוצה הפכה חזרה לסחורה חמה, בקבוצה נחשקת שמועמדת לאליפות, ועוד בעיר ילדותו.

הציפיות עלו חזרה לנצח.

אבל המציאות – מה לעשות, מתעקשת להמשיך בשלה – ראס שחקן מזעזע בלי קליעה בכלל שלא שומר והווה ציקלון של בלאגן, איבודים, והחלטות מטופשות.

הלייקרס מסריחה, ההגנה שלה מסננת (כמו שעבדכם הנאמן הבטיח לכם לפני העונה), וראס – ובכן, הוא ראס.
מה שמדהים הוא שהאיש עדיין נמצא בהדחקה.
כשנשאל בזמן משחקי קדם העונה על איבודיו המרובים הוא אמר "easy fix"!


באמת ראס? תיקון קל?? אתה סובל מהבעיה הזו כל הקריירה! ומעולם לא הצלחת להתמודד איתה!
כמובן שה"תיקון הקל" לא בוצע, וראס מוליך בגאון את טבלת המאבדים של הליגה, עם 6 איבודים ממוצע למשחק ו-30 סה"כ.

אבל נעזוב את זה כרגע.
מה שאני מנסה להגיד כאן, שראס מסריח את המגרש, והלייקרס מפסידים ובלחץ אטומי ביחס לציפיות שלהם מהעונה.
מפלס הלחץ והתסכול אצל האיש הולך ועולה ממשחק למשחק, ומהפסד להפסד.

ראס, שתמיד היה מפסידן גרוע, הולך וחושף את אופיו האמיתי.

במשחק מול פיניקס, נכנס לראס פוקס של החיים מול בוקר.
האיש חגג את הפוקס ב"תנועת העריסה" המפורסמת שלו, ללא כל בושה.
אתה "נגר הזהב" של הליגה כבר כמה עונות, ואתה עושה תנועת עריסה לאחד הקלעים הטובים בליגה??

כמובן שבוקר החזיר לו אח"כ, ושראס בסוף הפסיד.

נעבור הלאה.
משחק מול הספרס.
ראס כבר מתוסכל מאוד, הלייקרס מפסידים וההגנה מסננת, לברון לא משחק אז הוא מרגיש שהכל עליו.
ראס כבר שנים לא מעוניין להתאמץ ולשמור, הוא צריך לשמור אנרגיה על קפיצות משוגעות על מגינים בהתקפה וחגיגות אחרי פוקסים, אבל הוא לא יכול להרשות שישפילו אותו ואת הלייקרס בהטבעות חופשיות על הראש כל משחק!

אז מה עושים? הולכים בכל הכוח על היד של המתקיף כשהוא באוויר, הרבה יותר קל מאשר לנסות להגיע לכדור (או חלילה לשמור עם הרגליים), וגם מאפשר אחיזה מעולה כדי למשוך למטה.
אף אחד לא יטביע כאן עלינו!

הוא מוסיף חטא לפשע, עושה הצגה שלמה כאילו פולטל דחף אותו, ועוד מעז לנופף בידיים אחרי שעשה טייק דאון מסוכן ומכוון לשחקן באוויר כדי להתלונן לשופטים.
והשופטים? שרקו לעבירת תוקף של פולטל והתעלמו מהעבירה המסוכנת שלא קשורה למשחק.
רשע וטוב לו.

הלאה. עוד באותו משחק.
ראס רואה כי טוב, אין תוצאות לעבירות מסוכנות מצד השופטים, והופך את זה לשיטה.
הוא הולך בכל הכוח ישירות על הידיים של פולטל שהולך להטבעה.
פלייגרנט ברור.
פולטל מצליח להטביע ולהימנע מנפילה מסוכנת, שחקן חלש ממנו היה בסכנה רצינית.

מה שהכי מרתיח כאן זה הדאבל סטנדרט של ראס.
אם מישהו היה מעז לעשות עשירית מזה עליו, הוא היה משתולל ורודף אחריו עם אקדח בכל האיצטדיון.
ואח"כ מתלונן בתקשורת על הפגיעה באתיקה של הכדורסל, שדברים כאלה לא עושים.
אבל כשזה הוא, אני בטוח שהוא מצדיק את עצמו בראש בכך שהוא "מתחרה בכל משחק, בכל מהלך, תמיד נותן 110%".

נעבור למשחק האחרון.
לייקרס מצליחה לאבד יתרון ענק ולהפסיד לאחת מנמושות הליגה הגדולות ביותר, קבוצה שמטרתה העונה היא להפסיד כמה שיותר – אוק'.
ראס מקבל טכנית ראשונה בסיום השלישי עם העבירה המכוערת הזאת, אחרי שאוק' כמעט סגרה את כל היתרון:

אבל השיא מגיע בסיום.
אוק' על סף ניצחון, הלייקרס מוציאים חוץ מרושל 4 שניות לסיום בפיגור 5, בייזלי חוטף ומטביע, וחותם את הניצחון.
ראס? משתולל מזעם ורודף אחריו, "לא עושים דבר כזה בכדורסל!" יענו זה לא אתי וחגיגה לא ראויה כי הקבוצה כבר ניצחה, חוטף טכנית שנייה ומורחק, שנייה וחצי לסיום.

באמת ראס??
אתה מדבר על חגיגות ודברים לא אתיים??
אתה מעז להגיד לשחקן לא לשמור ולא לשחק חזק?? מר "110% בכל מהלך"??
אתה מעז בכלל לדבר על בחירת זריקות??

דיונים על הנושא:
רוב פארקר וכריס ברוסארד


קולין קאוהרד:


בשורה התחתונה:
ראס הצליח לנפץ את מחסום האפס המוחלט.
האיש פשוט נבלה.
מעניין אותי איך דה שוט, המעריץ מס' 1 שלו כאן, שזועם ורותח על כל עבירה רגילה של איזה קרוסו כאילו זה ניסיון לרצח, ינסה להסביר ולתרץ את ההתנהגות של אלילו.
אולי ישלח את אדי וייס לחקור.

אשך טמיר המקורי

was born, sort of living, will die somewhere in the future

לפוסט הזה יש 60 תגובות

  1. פוסט ענק ומדויק תמצית הסוגייה שעונה לשם ראסל בן ענו ווטברוק.
    הדבר היחיד שחבל לי זה כל השנים ששחקן ענק אמיתי; ראשמור; מהטובים שהיו אי פעם; בזבז 9 שנים מהקריירה שלו בנסיון להשיג עם הדבר הזה טבעת. מזל שהתעשת בדקה ה 90.
    כל מילה.

  2. ענק אשך!!!! מסכים עם כל מילה הייתי מוסיף שוושינגטון פורחת בלי הדביל המקפץ והוא מוביל אותה בגאון מאז שהוטרד לליקרס, בעוד שהלייקרס עם הנגר המעופף נראית גרועה מתמיד, הורגת אותי הבדיחה שהוא מסוגל להוביל קבוצה.

  3. איזה כיף שקמת עצבני ואנחנו הרווחנו את הכניסה הזו בראס (ל) בורקה. כתבתי כבר בפוסט אחר שצריך להמציא קטגוריה סטטיסטית חדשה על שמו: קוואדראסל דאבל, שזה טריפל דאבל+ 10 איבודים.

  4. טמיר – מבחינתי התפרצת לדלת פתוחה.
    כתבתי כאן אינספור פעמים על כך שאינני אוהב – בלשון המעטה – את ההתנהגות של ראס בכל הקשור לכדורסל – משחק ומדיה. הוא מתנהג לא יפה ואפילו מגעיל לפעמים – אז מה?
    הוא דיווה בעולם של דיוות שאבותיו הם אייברסון וקובי. חסרים כוכבים גדולים שהתנהגו מגעיל על המגרש? סתם ככה מהשרוול – מייקל, גארנט, מילר, האווארד, ליימביר האהוב שלך ויש עוד כמה אהובים שלך.
    מאנו הפלופר הגדול בכל הזמנים.
    סטף הזחוח שמזלזל בדרכו בכולם אבל יודע היטב להסוות את זה. כמובן גם החבר שלו גרין.
    מה לגבי ההתנהגות של קאוואי כלפי החברים שלו בקבוצה? ואמביד?
    על לברון אני אפילו לא מתחיל.
    גם לא על כדורגל.
    .
    אנחנו לא מכירים את השחקנים ואין לנו שום אינטראקציה איתם. אנחנו אוהבים אותם בעיקר בגלל הכדורסל שלהם. זה כבר דיון אחר.
    מבחינת אופי – יש גם עניינים גדולים יותר כמו תרומה לקהילה. אני יודע לומר על עצמי שאני לא תורם כפי שהייתי רוצה. ראס תורם לקהילה יותר ממני. זה בטוח.
    https://www.google.com/amp/s/www.nba.com/amp/wizards/westbrook-recognized-off-court-work-first-season-dc

      1. לרוב זה לשיווק ולמיסים כמו שלברון תורם ומפרסם בכל מקום כמה שהוא תורם אדיר.
        בסוף שנפגעו זכויות האדם בהונג קונג ושיהיה אמורה להיות להם פגיעה בכיס הם שתקו, אבל מה זה משנה שיעלמו כמה אסיאתים כל עוד הוא מוכר נעליים

        1. כמה מכוניות אתה תרמת לאמהות חד הוריות ברוך? אני פעם תרמתי זוג נעליים חדשות, אבל לא קיבלתי על זה שום החזר מס…

      2. נובאמת. מי שתורם כדי לתרום תורם בסתר, לא כדי לעשות לעצמו יח"ץ וסרטונים.
        תורם יותר ממך? פשוט למדי כשפער המשכורות ביניכם כזה אסטרונומי (שלא לדבר על חוקי המס שמישהו כתב כאן פעם, שגורמים לכך שהתרומות האלה בעצם בכלל לא יוצאות להם מהכיס אלא ממס).
        רגע הוא גם אוהב את אמא שלו? איזה איש נהדר!
        הוא עבר מזמן את שלב המתנהג לא יפה ומגעיל – הוא עושה עבירות מסוכנות ומלוכלכות, כאלה שאתה יוצא בנאום חוצב להבות נגדם עם ריר נוטף מהפה גם כשלא היה שם כלום זדוני, אם זה איזה שחקן שאתה לא אוהב.
        כתבת פה הרבה דברים לא נכונים, מאנו ממש לא הפלופר הגדול בהיסטוריה, וסטף לא זחוח (הוא פשוט נהנה, ראה הפוסט של הדוק מהיום).
        לא צריך לכתוב את המובן מאליו, ברור שאנו לא מכירים את השחקנים ולא באים איתם באינטראקציה, אנו מתרשמים מהם מרעיונות, סרטונים, ידיעות ומצפייה בהם משחקים.
        עבורי לא ניתן להפריד את האישיות מהשחקן, ולראס יש אישיות מהדוחות שראיתי (גם שונא את הכדורסל שלו).
        ליימביר זה סיפור אחר, אהבת ילדות, שחקן בלי כישרון בקבוצת באד בויז, תקופה אחרת לחלוטין.

        1. אני גם לא אוהב את האישיות של ראס – כתבתי את זה כאן במפורש הרבה פעמים.
          לגבי העבירות – מצאת איזה מקרה גבולי חד פעמי ועשית מזה סרט. אף אחד לא שותף לדעה שלך לגבי זה. זה סתם פאול. נכון כעסתי בזמנו על קארוסו – אבל לא עשיתי מזה סרט. אני חושב שראס לפחות בהתחלה הלך לחסום וקארוסו מההתחלה בא לפצוע. אבל זה לא משנה. זה שטויות.
          אתה שוכח שראס הוא הקורבן הכי גדול בליגה לפציעה מכוונת – הכניסה של בוורלי שינתה את כל מהלך הקריירה שלו – וגם של דוראנט. אוק' סיטי 2013 הייתה ראשונה במערב בדרך לגמר חוזר עם מיאמי. כולם היו צעירים ויפים. ראס סיים את הפלייאוף הזה עם גבס. אז עכשיו בגיל 700 הוא תפס לפולטל (מה זה השם הזה?! על זה אתה לא אומר כלום?) את היד. ביג דיל.

            1. הלייקרס הובילו 200 הפרש ונרדמו. ראס היה מצויין, והצטרף לקריסה המפוארת בסוף. לא סיפור.
              וושינגטון נראית נהדר, ונראתה נהדר גם בסוף השנה שעברה.
              מה שכן – קיבלו חבילה יפה על ראס (דינווידי לא קשור) ומשתמשים בה מצויין. אתה שוכח שהתחלף שם מאמן.
              גם הלייקרס הרוויחו – לצרכים שלכם – ראס עדיף על השלושה.
              ברוך – בראסל ווסטברוק תנוחם…
              😂😂😂

            2. ראס היה מצויין חצי ראשון, והיה השחקן הגרוע על הפארקט חצי שני שניסה להיות ראס וסקורר ושבר את הסל עם הזריקות מ3 ההזויות, וגם למסור שכח (איבד איזה 8 איבודים על 5 אסיסטים בחצי השני). ראס ממש לא עדיף על השלושה לא לצרכי הלייקרס ושאתה מוסיף את שרודר זה ממש נורא.
              .
              מה שהתחלף בוושינגטון זה לא רק מאמן זה בעיקר הדביל המקפץ עזב והקבוצה פורחת

            3. ווש של ראס אחרי פתיחה מחרידה עם המון הפסדים צמודים – ניצחה את כל הגדולות, נכנסה לפלייאין ממקום 8 והגיעה לפלייאוף.
              הלייקרס בשנה שעברה עפה בסיבוב הראשון.
              בוא נראה לאן הקבוצות יגיעו השנה.
              (גילוי נאות – אשמח מאוד אם וושינגטון יגיעו יותר רחוק. הלוואי. המזרח קשוח השנה).

            4. די לשקר ווש הסריחה כל העונה, ראס היה זוועת עולם, בסוף השתחלו בזכות הפלייאין ואחרי רצף נצחונות כשכולם כבר יצאו לפגרה או נחו לקראת הפלייאוף, זה הגרבג' של העונה הרגילה.
              ואז הסריחו שוב בפלייאוף כי זה מה שהיו שווים.
              באמת זה היה קומדיה לראות אותם עונה שעברה, גם סגנון מסריח עם ביל וראס זורקים וזורקים וגם אפס תוצאות.
              לייקרס הגיעה למקום 7, אחרי שהשיקוץ שיחק 45/72 משחקים והגבה 36/72, והגבה נפצע שוב בסידרה נגד פיניקס וסיים אותה מוקדם.
              עדיין, השנה אם יגיעו למקום 7 כשכולם בריאים ועם ראס, אני אהיה מאוד מופתע, זאת התקרה שלהם בעיניי.

            5. ואינדי נחנקו לגמרי בסיום עונה אחרי מכת פציעות ובעיות עם המאמן, ווש 99% מהזמן לא היו בפלייאוף עונה שעברה ואם לא סיכוי הפלייאין כבר היו מוותרים מזמן.

            6. דה שוט שוב שכחת לציין פציעות של הלייקרס? אני מוכן להתערב שעם לברון ודיוויס מחסירים כזאת כמות משחקים העונה הלייקרס לא עושה פלייאוף

            7. טמיר וברוך – בתנ"ך יש פחות תירוצים ממה שכתבתם – חחחח "היא לא מעניין"
              ברוך, אם אתה באמת בגיל שאתה אומר שאתה (יש בינינו שמפקפקים בזה) – המשחקים של הלייקרס לא בריאים לך.
              טמיר – יש שלושה דברים בעולם שאין להם גבול: היקום, האהדה שלך לראס, והטמטום האנושי. לגבי השניים האחרונים – אני לא לגמרי בטוח…

            8. מה זה יותר תירוצים? אתה לא יכול להשוות עונה של קבוצה ששני כוכבים שלה פצועים רוב העונה לעמת עונה שהם לא פצועים ולהגיד שזה בזכות ראס, למה לא תשווה אותם לעונת הבועה לפני שנתיים? שוב אם לברון ודיוויס לא משחקים אותם כמות של משחקים הלייקרס לא עושה פלייאוף בטח לא מגיעה למאזן חיובי עם הדביל המקפץ.

            9. חחחח יצאתי גולם – צ״ל : לגבי הראשון אני עדיין לא בטוח…
              😀

          1. מקרה גבולי חד פעמי??
            סתם פאול???
            קרוסו – עשית מזה וואחד סרט, למרות שלא היה שם כלום (וכתבו לך את זה אז בתגובות).
            והנה הדאבל סטנדרט, כשעושים עליו עבירה חצי קשה הוא משתולל וזועם, אבל כשהוא עושה דברים הרבה יותר חמורים הוא סבבה ועוד הולך להתלונן לשופט.

            1. סטף קארי זחוח ומגעיל, רואים לו מתחת להצגה.

  5. ראס הוא ממש רכבת הרים, יהיה מרתק לראות מה יעשו איתו בלייקרס. לחרב עונה שלמה הוא לא יקבל, אז משהו צריך לקרות תוך איזה חודשיים.
    מה שכן, הוא ראשון בליגה באסיסטים, אחד המובילים בחטיפות, המוביל באיבודים, אחד המובילים באחוז נמוך.
    כל משחק תפוקה אחרת. 2/15 לשלוש, וזה נראה מדגם מייצג למדי.
    והכי מוזר זה ששחקן זריז כמוהו לא מצליח בהגנה, הוא כל הזמן רץ ממקום למקום, אבל לא ברור לו לאן רצים.
    תופעה מיוחדת.
    מה שכן, הוא מנוע. לפחות הוא מסוגל להניע קבוצה, מה שבשנה שעברה לא קרה בלייקרס בלי לברון.
    נראה לאן הסיפור הדי מוזר הזה ילך

      1. הוא הולך בהגנה מזייף לגמרי לא קורא חסימות ולא מעט פעמים יורד מתחת לסל ועוזב את השומר כדי לנסות לקטוף ריבאונד, הפעמים היחידות שהחמור המקפץ מתאמץ בהגנה זה בקפיצה לריבאונד שייחשב לסטטיסטיקה,
        יוביל את הקבוצה שלברון פצוע זה הבדיחה הגדולה ביותר שיש בעולם הספורט. וושיגטון נראית הרבה יותר טוב בלעדיו בעוד הלייקרס מסריחה את הפארקט איתו ועם הטריפל דאבל שלו. שחקן מזיק לקבוצה גארד נורמלי לא בעילית היה עושה עבודה טוב ממנו עשרות מונים

  6. אני בכלל לא מבין מה הוויכוח….
    אני מת על ראס
    ויודע שהוא דפוק בראס
    שתי המחשבות יכולות להתקיים במקביל.
    הבחור ללא ספק גרייט אנטרטינמנט
    תודה שהעלית את הסוגיה
    🤣

    1. זה שיפור בשבילו.
      הוא כרגע עומד על 27% מהשדה, והוא מטומטם לא נורמלי, קם לראס יורש ראוי.
      גם פורטר ג'וניור של יוסטון זוועת עולם, ראיתי בקדם עונה והתחלחלתי – מכונת איבודים אגואיסטית משובחת.

  7. ברוך – תאהב את זה או אל תאהב – ראס זה האיש שלך 😎
    אוהד מספר אחת – הטמיר
    אוהד מספר שתיים – עבדך הנאמן
    אוהד מספר שלוש – אנוכך 😀

    1. אני חייב להגיד שהרבה זמן לא היה שחקן שעושה לי לחץ בחזה תסכול ומתח כמו ראס, כל משחק איתו זה רכבת הרים שלרוב נגמרת במפח נפש, בטח שאנו נגררים מול נמושות למשחק צמוד.
      .
      אתמול למזלי היה לי מנוחה מהלייקרס.
      שקובי היה בסיום הקריירה היה לנו קבוצה מסריחה השנה יש לנו באמת סגל טוב והקבוצה נראית נורא בגללו.

  8. אני אהבתי את החגיגיה של ווסטברוק מול בוקר.
    ראסל הלך על הכדור בפאולים נגד הספרס.
    אני מהמר על אליפות של הלייקרס עם FMVP של ראסל.
    ווסטברוק > דוראנט > לברון

  9. סיכום מעולה לדביל בן זונה
    הוא באמת ה MVP של ה -ללל
    דה שוט אתה מפדח את הפירמה,קישטה למכבסה בלי יציאות או אפטרים
    הוא מזכיר לי ביהירות ומעברי הקבוצות את אייברסון בשנים האחרונות של הקריירה
    לפי דעתי הוא יזכר כשיאן הטריפלים וצרה מהלכת

  10. רב שיקוץ זה לברונית MVP זה ראס הקליגון כי הוא הולך לקבור את ל.א לכמה שנים ובדרך הופך את לברונית לבדיחה

  11. אני חוזר ושואל – הייתי על העגלה הזאת הרבה זמן. אבל לברון בכ"ז התעקש עליו.
    אני באמת לא יודע אבל לברון (ממנו אני ממש מחזיק כמבין) ממש האמין בו בקיץ
    האם הוא מבין ורואה משהו שאני לא. בינתיים זה לא נראה כך – אבל אני עדיין משאיר את הבניפיט של הספק

  12. תודה אשך. ראס הוא קלוריות ריקות. תמיד היה. שחקן מהמטומטמים שנראו בליגה אם לא ה-מטומטם…
    לראות אותו משחק זה ממש סבל. מקווה שיחריב את הלייקרס הרשעים. הנזק של ראס תמיד עלה על התועלת. הוא אשכרה הופך את שאר השחקנים לגרועים יותר (לא מוסר להם ויורד הבטחון/ מפסיקים לנוע בלי הכדור או מוסר בתזמון ודיוק גרועים מה שגורם להחטאות/איבודים). הוא היה צריך להיות באתלטיקה קלה שם צריך לתת הכל בלי לשתף פעולה עם מישהו. מאד מזכיר לי שחרנים מהשכונה אצלי שפשוט לא קשורים לענף, עומדים ומסתכלים עלייך המקום לנוע לספייס הפנוי או מוסרים לך לברכיים ומתפלאים למה לא זרקת לסל…הזוי שמשלמים לו ככ הרבה אבל זו הליגה כנראה..

  13. בס"ד
    שלום.
    רק לא מובן לי משהו אחד..
    נראה לי שהתכוונתם לכתוב סימונס, לא ראס.
    סימונס נעלב באופן רשמי ומודיע שהוא מפסיק לזרוק שלשות עד לסיום העונה…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט