לרוץ מהר לרוץ/ חגי ניסני ועידו גילרי

"אז מעניין לראות מהם האחוזים במשחק מהיר, הבעיה שאין נתונים של הליגה שאומרים גם מאיפה הזריקה וגם כמה זמן נשאר על השעון"

"טוב אז מה הבעיה אפשר לקחת את מהלכי הפליי טו פליי ולכתוב קוד ככה שזה ייתן את הנתונים הללו"

"כן אבל אין לי מושג  איך לעשות את זה אז נראה לי שנוותר"

"חגי ביצות שלך קטנים. אין לך אומץ ללמוד את זה"

"ככה? חכה ותראה"

"פחח עוד פעם זה הצליח על הטמבל הזה. הייתי צריך למשכן לו את הבית פשוט"

הרעיון לפוסט הבא עלה כאשר עידו ואני דנו ביעילות המדהימה שכארים, הצליח לקבור את הסהקייהוק שלו. הבנאדם היה על בערך 55% מהשדה עם הזריקה הייחודית שהוא זרק. היעילות של הזריקה עוד יותר התחדדה לנו היות וכארים עשה את זה במשחק עומד ולא במשחק מעבר, שבו האחוזים מטפסים למעלה. הדבר עורר אצלנו תהיה עד כמה "שווה" משחק המעבר (רמז: הרבה מאוד). ניתן לראות כאן את הפוסט על יעילות הסקייהוק של כארים

היות והמורי בול מקדש את השלשות ואת ואת הזריקות שמגיעות באיזור  הטבעת (הקרוי גם הריסטריקד) שאלנו את עצמנו: כמה מהזריקות הללו מגיעות במשחק עומד וכמה במשחק מעבר. בעצם כמה קל להגיע לאיזור הטבעת או לקחת שלשה במשחק עומד? ועד כמה זה ישפיע על האחוזים? כמה זריקות המיד-ריינג' השנואות על ידידנו דריל יגיעו במשחק מעבר ועד כמה הן ילקחו בלית ברירה במשחק עומד.

מהו בעצם משחק מעבר ומהו משחק עומד? לא כל כך ברור. כך למשל באתר הליגה, מצויה תחת קטגוריית הפלייטייפ, רובריקה הקרויה טרנזישן. אך מהי בדיוק ההגדרה של אותה התקפת  מעבר? (אל תנסו לחפש שם. אין שם, הגדרות ברורות וכנראה שמעורבת שם למידת מכונה כך שגם לא נוכל לקבל הגדרות ברורות). בגדול אפשר לחלק את סוגי המהלכים מבחינת קצב המשחק ל5 קטגוריות מרכזיות: התקפה לאחר חטיפה, התקפה לאחר ריבאונד הגנה, התקפה לאחר ריבאונד התקפה, התקפה לאחר סל של היריבה והתקפה לאחר הפסקת המשחק (עבירה, צעדים, פסק זמן וכדומה). בואו נראה כיצד נגדיר אנחנו את הדברים.

מתודולוגיה והגדרות

כאמור מקטע הפתיחה, הנתונים לא מצויים באתר הליגה, ויש צורך לעבד אותם מתוך מהלכי  הפליי ביי פליי (להלן פב"פ) של כל משחק. העונה שממנה הובאו הנתונים היא העונה האחרונה 2020-2021. יש לציין נתוני מרחק הזריקה המופעים בפב"פ אינם תמיד מדוייקים ונאספים לא על ידי מצלמה, אלא על ידי איש הסטטיסטיקה היושב באולם בזמן המשחק (וזו הסיבה שהם גם נאספים כל כך מהר). יחד עם זאת היות ומדובר במדגם מאוד גדול אפשר לראות כאן מגמה ברורה.

משחק מעבר הוגדר כזריקה אשר נזרקה כ6 שניות או פחות מתחילת שעון 24.

זריקה באיזור הטבעת הוגדר כזריקה שהיא 4 פיט או פחות מהסל.

בשל חוסר יכולת להפיק חלק מהנתונים התמקדנו  בשלוש קטגוריות: התקפה לאחר חטיפה, התקפה לאחר ריבאונד הגנה והתקפה לאחר הפסקת המשחק.

הדבר ייצר בעצם 18 קטגוריות אשר נוצרו באופן הבא:

זמן הזריקה –  (עד 6 שניות/ 7 שניות או יותר)

מרחק הזריקה – (זריקה באיזור הריסטריקטד/ זריקה ל2 שאינה באיזור הריסטריקטד/ זריקה לשלוש)

אחר מה הגיע ההתקפה –  (אחרי ריב' הגנה/ אחרי חטיפה/ אחרי הפסקת המשחק)

גם בתוצאות ישנם 2 קטגוריות מרכזיות: מהו אחוז מתוך כלל הזריקות שקטגוריה המסויימת הזו נזרקה. (יש לציין שזה מכלל כל הזריקות שנזרקו בעונה ולא רק מהקטגוריות הללו)

מהו אחוז הדיוק של הזריקה.

היות ומדובר בהרבה מאוד  נתונים ננסה להביא את הדברים החשובים והמרכזיים.

זריקות מטווח 2 נקודות

1.5% מהזריקות שנזרקו העונה היו זריקות שהגיעו אחרי חטיפה, נזרקו  במשחק מעבר, ובאיזור הטבעת. באופן מאוד לא מפתיע הזריקה הזו נקלעה באחוזים הכי גבוהים שהיו במדגם: 76.6% דיוק. גם לאחר ריבאונד הגנה ולאחר הפסקת משחק האחוזים נשארים גבוהים 68% בקירוב. 

כ5.4% מכלל הזריקות היו זריקות שנזרקו באיזור הטבעת ב6 שניות או פחות. מה קורה אם מטפסים בשעון? מן  הסתם האחוזים צונחים' ומגיעים לאיזור ה60%. כאן אנחנו מגיעים לשאלה שהתחלנו איתה, עד כמה בעצם אפשרי להגיע לטבעת במשחק עומד? הרי גם 60% אלו אחוזים המעידים על משחק סופר יעיל. אבל כנראה שלהגיע לאיזור הזה זו משימה לא קלה. 8.4% מכלל הזריקות נזרקות באיזור הטבעת כאשר עברו 7 שניות או יותר. בעוד ש10.5% מכלל הזריקות שנזרקו היו זריקות מיד ריינג' שנזרקו אחרי 7 שניות או יותר. כ55% מהזריקות ל2 נקודות בקטגוריה של 7 שניות או יותר נזרקו מהמיד ריינג' הלא יעיל בעוד שרק 45% מהזריקות של בקטגוריה הזו נזרקו באיזור הטבעת. מאוד משמעותי. אם נשווה את זה ל7 שניות או פחות אזי בזריקות בטווח ה2 נקודות, כ2% בלבד מכלל הזריקות נזרקו מאיזור המיד ריינג' בועד שכפי שציינו 5.4% מכלל הזריקות ל2 נזרקו באיזור הריסטריקטד ב6 שניות או פחות (כלומר יותר מפי 2) נסכם זאת בטבלה הבאה

 זריקות ב 6שניות או פחות  זריקות ב7 שניות או יותר  
%הדיוק באיזור הטבעת70%60.6%
% הדיוק במיד ריינג'45.3%41.7%
% זריקות באיזור הטבעת ביחס לכלל הזריקות  5.4%8.4%
% זריקות מיד ריינג' ביחס לכלל הזריקות  2%10.5%
% דיוק ל2 נקודות64.2%50%
% ביחס לכלל הזריקות7.2%18.9%

על אף שאי אפשר לאסוף נתונים על זמן הזריקה לאחר שהקבוצה היריבה קלעה סל כן אפשרי לאסוף נתונים על מרחק הזריקה והאם היא הייתה קליעה או החטאה. הנתונים שנאספו הראו מגמה ברורה. כאשר היריבה קולעת סל, סגנון הזריקות ל2 נקודות ואחוזי הדיוק דומים מאוד לדפוסי הזריקה לאחר 7 שניות. כך החלוקה בין זריקות מיד ריינג' לזריקות באזור הטבעת דומה מאוד (43% באזור הטבעת 57% באזור המיד ריינג'), כאשר גם אחוזי הדיוק דומים.

אחד שידע מה נדרש כדי להגיע לאזור הטבעת

זריקות לטווח  ה3

אם בחלק הקודם הפערים הפתיעו כלפי מעלה הרי שבכל מה שקשור חוסר הפערים הוא זה שיחסית מפתיע. התרגלנו לראות משחק מעבר שבו מעיפים שלשה מאוד מהר, וההיגיון  אומר שאם מעיפים את השלשה במהירות כנראה שזה משתלם מאוד. אבל לכל הפחות במה שזה אומר מבחינת אחוזי דיוק לשלוש זה לא שוס גדול. בסופו של דבר ההבדל באחוזים הוא אינו קיים בין  הזריקות לשלוש בהתקפת מעבר לבין זריקות לשלוש במשחק של 7 שניות ומעלה, ושניהם עומדים על 36.8%. (ממוצע הליגה עמד בעונה האחרונה על 36.6%).

נקודות למחשבה ולדיון

ראינו  עד כמה האחוזים הם גבוהים אחרי חטיפה וכאשר רצים עם הכדור לסל. ישנם לא מעט שחקנים שהם מוגבלים מבחינה התקפית אבל חוטפים בחסד (למשל קריס דאן) האם שווה להחזיק שחקנים כאלו המגרש מתוך הבנה שהם גם מוסיפים לא מעט להתקפה בשל יכולת החטיפה שלהם?

פוטנציאל גדול. פורסט. פורסט גאמפ

ראינו שאין הבדלים בין אחוז הדיוק במשחק מעבר לאחוז הדיוק במשחק שהוא מעל 7 שניות בכל מה שקשור לשלשות. האם זה אומר שכדאי יותר לנסות לחדור  במשחק מעבר?

מוזמנים להוסיף נקודות משלכם בתגובות

תודות

תודה לLJOS, שהיה מוכן להכיל מאות אם לא יותר הודעות על תכנות, תוכנת הפייתון, והרבה בלבולי מוח.

תודה ענקית לעידו, שדחף ודחף, על מנת להוציא את המחקר הזה לפועל, ועל כל השאלות של טירון שהיו לי. (אחרי התודות יגיעו המכות עידו אל דאגה)

תודה לידידי הגולש "העכברוש", ששיחות על מחשבים איתו הציתו לי את הדמיון ואת הרצון להבין טיפה יותר על התחום הזה.

תודה לבת הזוג שלי, שהסכימה לתת לי את השיגעון הזה, ובמקום לתת לי כמה כאפות כל יום על זה שאין לי  מושג מה קורה בבית שחררה אותי לשיגעון הזה.

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  1. רועי ויינברג

    18 אוק 2021 18:40:16

    תודה חברים, מעניין מאוד. שני הסנט שלי:
    .
    האחוזים גבוהים אחרי חטיפה, אבל השאלה היא אם זה שהם ינסו לחטוף (ולא בהכרח יצליחו) לא פוגע בהם בהגנה. אם לא, סטייל קריס דאן, אז אני לא בטוח שכדאי בכל זאת. כדורסל זה לא פוטבול ויש חשיבות גם להתקפה. זה בהנחה שהם לא מעלים בצורה משמעותית את תדירות המעבר.
    .
    לדעתי כן. כדאי לנסות לחדור יותר, דאנק זאת הזריקה הכי טובה שיש.
    .
    שאלת המשך: אם הטווח של השחקנים גדל אז גם הריבאונדים יהיו יותר רחוקים מהסל. איך זה ישפיע לדעתכם על משחק המעבר?

    1. חגי "התותח" ניסני

      18 אוק 2021 20:49:29

      תודה רועי
      זו שאלה טובה הבעיה היא שאין לנו אפשרות למדוד אותה עם הנתונים שלנו. אני לא בטוח שישנה יותר מדי משמעות לזה שהזריקה מרחוק לאיזור הנפילה של הריבואנד.

  2. אבי טרכטמן

    18 אוק 2021 19:00:58

    התשובה היא שלא – לא שווה.
    הרי גם אם נניח יש לכם שחקן שהוא חוטף ברמות של פעם (נגיד 2 חטיפות למשחק), הרי שההבדל בינו לבין גארדים ממוצע הוא רק בערך חטיפה אחת (שכן, גם הגארד הממוצע יחטוף פעם אחת למשחק).
    אז דאן נותן לך תוחלת של 2 * 1 * 0.1 למשחק (שתי נקודות לסל של שתי נקודות כפול חטיפה אחת למשחק, כפול ההבדל בין 70% ל 60%) לכל היותר (למעשה זה קצת פחות בגלל שצריך גם לקחת את ה FREQUENCY של הזריקה וכו', אבל זה טוב לפשט עניינים) או במילים אחרות, הוא נותן לך בדיוק חמישית נקודה נוספת למשחק.

    שזה, אפעס, לא הרבה.

    אבל חוץ מזה, אחלה מחקר – המורי בול אומר לנו לזרוק רק שלשות או מתחת לסל, והמחקר הזה אומר שאם אפשר – בואו נעשה את זה מהר (כלומר, לבקש מהווינגים להתחיל לרוץ לכיוון הסל שלהם, ברגע שנזרק כדור כדי שהריבאונדר יוכל למסור להם) – רק שגם זה תלוי בשני דברים: א. שהריבאונדר הוא טוב, כי בזה שאתה מוותר על ווינגים בניסיון לקחת ריבאונד, אתה צריך שהריבאונדרים שלך יהיו יעילים ב. שהריבאונדר יוכל למסור זריקות טאצ'דאון לווינג… שניהם, לא דברים מאד שכיחים.

    ותוך שאני כותב על זה אני חושב שקווין לאב בשיאו הוא האיש המושלם לתפקיד.

    1. חגי "התותח" ניסני

      18 אוק 2021 20:52:34

      תודה אבי
      לא בטוח שהבנתי את החישוב שלך ואיך הגעת לנוסחה הזו. כלומר מה מייצג ה0.6 בנוסחה שלך?

  3. יואב

    18 אוק 2021 19:02:57

    כמה דברים
    דבר ראשון שאפו
    בקשר לתוכן מעניין מלמד ואותי אישית לא מאוד מפתיע.
    הגרביטציה גרמה לכך שיש המון שלשות פנויות באופן כללי גם בהתקפה עומדת. בנוסף משהו שאולי משפיע זה מאיפה השלשות. אם אני זוכר נכון השלשות מהפינה הן הכי יעילות והאינטואציה שלי אומרת שבמעבר יקחו פחות כאלה ואולי לכן היעילות הכללית דומה למרות שאם משווים מקום למקום אולי התוצאות שונות.
    והערה טכנית.
    יש ספר על ניתוח נתוני אן בי אי בשפת R של שני איטלקים ששכחתי את שמם.
    יקר מאוד אבל יש חבילה חינמית עם כל הנתונים כולל פלי טו פלי שכבר יושבת באר ולדעתי האישית קלה יותר לניתוח.
    אולי לקראת הפרויקט הבא אפשר ללמוד משם.
    אסיים שוב בתודה מקווה שאצליח להתפנות בקרוב כדי לעשות דברים דומים.

  6. האווי לאסוף

    18 אוק 2021 20:28:31

    עבודה מעולה, כל הכבוד.
    יש קבוצה במכללות שידועה במשחק המהיר עד לא אחראי שלה, עם תוצאות של 160-170 נק'. היא, ודאנטוני כמובן, היו שמחים לראות כמה מהמסקנות שעולות אצלכם

  7. Jonathan

    18 אוק 2021 20:41:58

    כל הכבוד על הניתוח. מעניין מאוד.
    מעניין לראות גם אל מול התקפות שנגמרו ממש בשניות האחרונות של שעון הזריקות – כשמישהו חייב לזרוק ויהי מה. יכול להיות שמבחינת התקפות שהן לא התקפות מעבר יש גם איזושהי פרבולה עצובה ליעילות הזירקות שנלקחות…

  9. ירון, החלום

    18 אוק 2021 22:33:50

    בס"ד
    תודה רבה. נפלא.
    ההשקעה הרבה בפרוווקט בלבלה אותך.
    דבר ראשון תודה לאשה, שלא הורידה לך כפול תוך פחות משנה וב 100% אחוזי הצלחה..
    וכמובן תודה לכל התומכים והמסייעים.

  10. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    18 אוק 2021 23:15:09

    מחקר מעניין מאד, רלבנטי וכל הכבוד על ההשקעה. תודה רבה לצוות.
    .
    בפינת "החסר רגישות ששואל שאלות מרגיזות" –
    א. מעניין לבחון את ההבדלים בין הקבוצות בהיבטים האלה – האם יש קבוצות שהתפלגות האחוזים שלהם בזריקות השונות, או באחוזי הקליעה, חורגת באופן משמעותי מהממוצע?
    .
    ב. נשמע לי שככל שהזריקה מהירה יותר יש פחות סיכוי לספוג עבירות ולקבל זריקות עונשין, אז אולי זה מתקזז קצת? אולי למי שקולע טוב מהעונשין יש יתרון במשחק איטי, ולמי שלא קולע טוב מהעונשין יש צורך לשחק יותר מהר?

  11. Ljos

    18 אוק 2021 23:28:21

    אז זה מה שעשיתם כל הזמן הזה כשדיברתם על פונקציות, סטרינגר בל ולהוריד איברים? כבר חשבתי שהחזירו את הסמויה, הפעם הישר לתוך אוניברסיטת בולטימור, מחלקת מתמטיקה.
    אני משער שהיתרון הגדול של שלשות במשחק מהיר על שלשות אחרות היא שיש יותר סיכוי שהן פנויות, מאשר במשחק עומד שצריך לעבוד קשה כדי להגיע לשלשות האלה. אני משער גם ששלשות במעבר או מגיעות מוקדם יותר בשעון או מגיעות אחרי כמה מסירות שמשנות כיוון, ככה שההגנות שגם ככה נתפסו קצת למטה פחות מספיקות להגיב (אבל אין לי מושג איך אפשר לבדוק את זה, איך להציע בכלל לבדוק או אם זה אפשרי). אז אולי לא ממש מפתיע הדמיון באחוזים, כי בדרך כלל בכל מקרה שלשות זורקים בעיקר כשיש מרחב מספק (או המצטיינים המוחלטים), אבל כן לדעתי לא כדאי לזרוק לגמרי לפח את השלשות הללו ותמיד לחפש את החדירה.

  13. dekel

    19 אוק 2021 00:11:57

    מדהימים ממש .לא ממש משנה אבל אולי שווה לבטל הזריקות התאבדות בסוף רבע . וגם נראה לי שבמשחק מהיר יש הרבה יתר איבודים אולי?

  15. Berch

    19 אוק 2021 07:12:18

    טור מעניין ביותר. כל הכבוד על האנליטיקס וההשקעה.
    נתת הסבר לוגי לראן אנד גאן שאצלי מתחבר לדון נלסון
    💪🙏

  16. yaniv

    19 אוק 2021 08:59:38

    תודה רבה על ההשקעה המטורפת.
    בהחלט מפתיע הנתון של שלשות בהתקפת מעבר שהוא לא גבוה למרות שבגדול רוב הזריקות משם חופשיות. מה שמוביל אותי לעניין שיש מתפרצת של שלושה על אחד ובכל זאת השחקן עוצר וזורק שלשה ואתה מתעצבן אבל אומר לעצמך טוב נו זה המשחק החדש והיעיל אז זהו שלא ועכשיו אפשר להתעצבן בשקט

  18. עגל

    20 אוק 2021 20:03:44

    תודה ניסני וגילרי על עבודת נמלים.
    מקוצר הזמן כרגע רק הבנתי שאני ווסטברוק עדיף לחטוף כדור ולרוץ עד לסל.
    מה אני אמור לעשות אם אני יוקיץ’?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט