מכסחי המיתוסים – גרסת הופס (2): Eye in the sky / עידו גילרי

המיתוס

היום נעלה על המוקד את אחד המיתוסים היפים והרומנטיים ביותר בתולדות הליגה.

מבחינתי המיתוס הזה כנראה התקבע ממש אחרי סופו עם תום שנות ה-80. זה לא ששנות ה-80 עצמם לא עזרו. אין ספק שהחשיפה הראשונית לליגה מאמצע העשור עשתה את שלה בלקשור אותי לעד לכדורסל של הליגה הטובה בעולם. אין ספק גם שהעובדה שהליקרס והסלטיקס היו הפנים של הליגה באותו עשור תרמה חלק גדול. אבל בסופו של דבר נערים מתחברים לדברים הרבה יותר בסיסיים. משחקי מחשב…ואז עולם משחקי המחשב היה עוד ממש בחיתוליו (או לפחות לומד לזחול). אני יודע שלמי שלא גדל בתקופה ההיא זה יראה כמו עידן האבן אבל זה מדהים כמה אוסף פיקסלים שמסוגלים לנוע ולהידמות אפילו בקווי מתאר כללים יכולה להצית את הדמיון. לכן המשחק "לייקרס נגד סלטיקס פלייאוף  NBA"  היה בזמנו עבורנו פסגת היצירה האנושית שהובילה להרבה שעות חקר של הפלא הנ"ל.

לנוסטלגים מביננו אני נותן כאן את האפשרות לחזור להתרפק על שנות הקסם בעזרת אמולטור של הקוד לימנו. כפי שיעיד כל מי ששיחק במשחק אם רצית שתי נקודות בטוחות לא היו כאלה כמו זריקת הוו המפוקסלת של מספר 33 בצהוב. גם אם לקחת אותה מהחצי.

כמובן שעבור חובבי ה-NBA היותר ותיקים בארץ הקודש המיתוס הזה הושרש הרבה יותר מוקדם – כעשור קודם בשירו המיתולוגי של אריק איינשטיין שיצר כמיהה לארץ  אפשרויות הכדורסל הבלתי מוגבלות כשהוא מתעד לנו:

"רואה את ד"ר ג'יי קורע רשתות וקארים עבדול ג'באר נוגע בשמים."

אם נלך לקהל הרחב יותר היושב מעבר לאוקיינוס אז הם קיבלו מנה גדושה מהמיתוס עוד מימי הקולג' של לו אלסינדור. כשהסקייהוק התנוסס על שערי מגזיני הספורט הנחשבים ביותר כמו גם הנחשב מכולם ספורטס אילוסטרייטד:

זה כמובן לא נפסק שם והמשיך אחרי שנבחר בדראפט ושיחק בקבוצה נידחת כמילווקי באקס:

גם כשעבר לאור הזרקורים בקבוצה הבינונית של הלייקרס באמצע שנות ה-70 המשיך לפאר את שערי המגזינים באותה תנוחת קליעה אופיינית אל תוך שנות הזוהר של השואוטיים לייקרס והפיכתו לאייקון על זמני של הליגה.

כששוקלים יחד את כל  הגורמים הללו יחד זה כלל לא מפתיע כי קארים והסקייהוק הפכו לשמות נרדפים. כנראה אין זריקה שמזוהה יותר עם שחקן אחד וגדולתו.

כאן אנחנו מגיעים לחלק החשוב של המיתוס. בגלל החיבור האוטומטי בין השניים והדומיננטיות של עבדול ג'באר לאורך תקופה כל כך ארוכה הסקייהוק שלו קיבל מעמד של אחד מהנשקים ההתקפיים הקטלניים בתולדות המשחק.

אז זה מה שבאנו לברר היום. האם העבדול-ג'באר-הוק הוא באמת כלי הנשק האולטימטיבי שהיה אימת כל ההגנות בשנות ה-70 וה-80 בליגה. או שהדומיננטיות של קארים היא מה שהוביל אותנו לזכור את הווים שנכנסו ולשכוח את אלו שעפו החוצה בצרורות.

רק לשם מניעת אי הבנות בהן נתקלתי במיתוס הקודם, אנחנו נתייחס אך ורק לסקייהוק של קארים ולא לשאלה הרחבה היותר האם זריקת וו ככלל היא זריקה יעילה יותר שצריך להכניס לארסנל של כל שחקן בליגה.

שלב העדויות

לאורך קריירה של 20 עונות קארים דייק ב-56% מהשדה. נתון מדהים לכשעצמו ושני רק לשאקיל אוניל (שדייק ב-58%) באפקטיביות מבין 143 השחקנים שלקחו מעל 12000 זריקות בקריירה (כשלקארים יש "רק" 9000 זריקות יותר). חשוב גם להסתכל על הנתון הנ"ל בפרספקטיבה הנכונה כשאחוזי הקליעה האפקטיביים באותן עונות בליגה נעו בין 45% בשנות ה-70 המוקדמות ל48-49% לאורך שנות ה-80.

זה הכל טוב ויפה וגם באמת מרשים אבל השאלה שלנו היא עד כמה כל זה נבע מהסקייהוק. בסך הכל קארים היה סנטר דומיננטי מה שאומר הרבה נקודות קלות מתחת לסל שמרפדות יפה את אחוזי הקליעה.

מה יחשב כסף שאותו הזריקה צריכה לחצות כדי שהמיתוס לא יישבר? הסקייהוק אחרי הכל היא עוד זריקת מיד-ריינג'. היום אנחנו יודעים שזריקות מהמרחקים האלו אף פעם לא נכנסו במעל 40% בממוצע כללי. מצד שני אחרוני אבירי מסדר המיד-ריינג' העתיק כמו כריס פול, קווין דוראנט או קאווי לנארד מדייקים באחוזים הנעים מעל 45% לכיוון ה-50% מהטווח.

הנושא של הוו של קארים עלה לדיון בפוסט ההצדעה של מיקי-מאנו לעבדול ג'באר לפני מספר חודשים. אני זרקתי את שם ההנחה שלי אם לצטט: "איך לומר – אני די בטוח שגם קארים לא קבר אותה [הסקייהוק] ב50%." נראה לי שזה יהיה הסף שנבחר. בוא נגיד שסביב 48% יהיה איזור הדמדומים לקטלניות של הזריקה ולכן אולי עדיף לבחור ברף מחמיר יותר.

עכשיו הגענו לשלב הבעייתי…איך בודקים את זה? אז כן לפעמים אין ברירה ופשוט צריך להפשיל שרוולים. למזלנו יש מבחר נרחב וזמין של משחקים של קארים. פחות למזלנו הוא שמרביתם משנות ה-80 וחלק הארי הוא מהפלייאוף. זה לאו דווקא רע אבל יכול להטות את התוצאות ונצטרך לתת על כך את הדעת.

כן זה היה ארוך ומפרך אבל גם מאד מעניין להיזכר איך נראה הכדורסל באותן שנים. בתור אוהד סאנס היה לי לא קל לראות כל כך הרבה משחקים של הלייקרס ולהתענג על איך הקבוצה ההיא הריצה מתפרצות באופן מושלם. מצד שני בפרפסקטיבה לאחור זה הרבה פחות כואב (חוץ מכשזה מגיע לג'ון פקסון). כאן גם המקום להודות לתותחנו היקר חגי ניסני שנכנע ללחץ פיזי לא מתון בכלל ותיעד את הגופה של קארים בשנתה האחרונה בליגה. כמו כן הוא דאג לספק את הבעיטות הנחוצות לחלק האחורי שלי כדי שהפרוייקט הזה יזוז.

עם כל כך הרבה שעות של הביג פלה ברזומה כדאי אולי לפני שניגש למנה העיקרית לתת איזה סקאוטינג ריפורט קצר על האיש ופועלו על המגרש. בסך הכל כשמסתכלים על הדמות הדי גמלונית שלא לומר פלגמטית שלו נעה על המגרש לפעמים מתקשים להבין מאיפה צצה הגדולה שלו כשחקן. מי שמעוניין רק בתוצאות מוזמן לצאת מהאולם ולדלג בשלב זה הלאה בזמן שאנחנו ניתן "עדות אופי" על האיש.

**** עדות אופי כדרסלנית – קארים עבדול ג'באר ****

קליעה – אוהבים להזכיר תמיד כמה האקים היה מגוון במהלכי ההתקפה שלו אבל גם לקארים ממש לא היו חסרים מובים משלו.

אז יש כמובן את מושא הדיון שלנו הסקייהוק בו נדון בהרחבה בהמשך אבל מעבר לכך לקארים היו עוד שלל מהלכי פוסט שכללו בין השאר זריקה מעולה מחצי מרחק בסיבוב לימין. כמו כן ניתן לציין את הספין מוב המהיר שלו לכיוון הבייס ליין והאפ-אנד-אנדר שכל גבוה כמעט משתמש בו. הייתה לו גם זריקה לא רעה מהמיד הרחוק במה שאוהבים להגדיר עבור גבוהים כ"זריקה רכה" אבל הוא לא השתמש בה הרבה.

מסירה – כאן הגענו לאחת היכולות הפחות מדוברות של קארים. מדובר בשחקן עם ראיית משחק נהדרת ויכולת מסירה לא פחות. הוא ידע להוציא התקפות מהירות במסירות אאוטלט מדויקות ביד אחד אבל יותר חשוב הוא ידע למצוא שחקנים שחותכים לסל מהעמדה שלו בפוסט בתזמון מרשים. מספר האסיסטים ששחקנים חירבו לו בהחטאות לייאפ מסמרות שיער הוא פשוט מרגיז. בכל מקרה מדובר בשחקן שראוי להרבה יותר קרדיט ממה שקיבל באספקט הזה.

הנה לדוגמא קארים מקדם בברכה את מג'יק במחצית הראשונה שלהם אי פעם יחד על המגרש:

וגם עשור אחר כך זה עדיין נראה נהדר:

שליטה בכדור – אחת מנקודות התורפה המרכזיות של האיש הגדול. ידיים של חמאה שכל דבר בורח מהן גרמו לו לאבד המון כדורים לאורך הקריירה. יריבים ידעו לנצל את זה כדי להוציא ממנו את הכדור במכות קטנות עליו או אפילו סתם לנפנף ידיים כשהכדור באוויר בדרך אליו. גם המראה שלו מכדרר את הכדור במעלה המגרש לא ממש עורר בך תחושת נינוחות למרות שהוא בהחלט ידע לעשות סלים גם מכדרור.

פיזיות וכוח –  קארים ידע להיאבק מעולה על תפיסת העמדה שלו בפוסט בהתקפה. מצד שני הוא כנראה התרגל לזה שדוחפים אותו ואולי בגלל זה היה לו נוח לברוח לסקייהוק. יותר מדי פעמים הוא משאיר את התחושה שהוא לא מספיק חזק.. שחקנים דוחפים אותו בקלות יחסית עם הגב לסל כמו גם בקרבות הריבאונד. גם אף פעם לא ראית אותו דורס את המגן שלו ודוחף אותו לכיוון הסל להיפך לפעמים זה הרגיש כאילו הוא צריך את הקונטרה כדי לדעת מתי לעצור ולזרוק את הוו שלו.

הגנה – לקארים בנוסף לגובה היה ניתור אדיר מה שהפך אותו לחוסם מהטובים בהיסטוריה. הוא אהב לחנות בצבע ולהגיע מהצד החלש לחסום זריקות של יריבים. מצד שני הייתה לו נטייה לקפוץ יותר מדי פעמים מה שלעיתים הפקיר את הסל. גם בשמירה אחד על אחד הוא לא פעם נכנע לפיזיות של השחקן שמולו. בסופו של דבר היכולת שלו לחסום ולהפריע לזריקות בסביבת הסל הפכה אותו לנכס הגנתי.

ריבאונד – בסך הכל עבדול-ג'באר היה ריבאונדר טוב, אבל משחקן עם הנתונים שלו היית מצפה להיות ריבאונדר אדיר. הוא ידע לנצל יפה את הגובה והניתור שלו כדי לזכות בכדורים חוזרים רבים. הבעיה הייתה שלא תמיד היה מוצלח בסגירה לריבאונד וגם כפי שצוין אפשר לשחקנים פיזיים להרחיק אותו מהכדורים החוזרים.

טמפרמנט והתנהלות על המגרש – מצד אחד האישיות המופנמת של קארים יצרה לו תדמית של בן אדם שקט ורגוע. מצד שני יש את קנט בנסון שעבדול ג'באר החליט לנצל כשק אגרוף. זו לא הייתה הפעם הראשונה שקארים מאבד את שלוותו כשגם את פתיחת עונת 1974/75 החמיץ כתוצאה מהתקף עצבים שגרם לו לחבוט בעמוד הסל ולשבור את היד. אז נכון אחרי שתי ידיים שבורות גיבורנו למד שאולי אגרופים לא כדאי אבל לאורך כל הקריירה קארים היה שחקן שנוטה לצאת משיווי משקל בקלות.

היה בו את הצד שרצה להשכין שלום שחיפש להפריד בהרבה מהקרבות שהתפרצו על הפרקט (ווואי כמה כאלה היו באותן שנים). אך מצד שני הוא היה סופג מרפקים וקטנות למכביר ולא מעט פעמים היית רואה אותו מחזיר משלו לא תמיד באופן הספורטיבי ביותר. זה הוביל אותו גם לקטטות משלו גם בשלבים המאוחרים יותר של הקריירה. כמו ה"תקרית האנטישמית" הבאה :

עם התקדמות הקריירה ראינו יותר ויותר את העצבים של קארים מופנים לעבר השופטים. במה שבימינו ממש לא היה עובר חלק יכולת לראות אותו הרבה פעמים צועק על השופטים כשלא שרקו עבורו או כששרקו נגדו במקום להמשיך במהלך המשחק. זה לרוב כלל גם נפנוף ידיים ורגליים שלא היו מביישים אף ילד בן שלוש שלא קיבל את מה שדרש מאמא.

זה מביא אותנו לנקודה האחרונה באספקט הזה והיא האיטיות של קארים. אוקיי קארים יכול להיות מאד מהיר כשהוא רוצה אבל לרוב סגנון המשחק שלו היה "7 שניות או יותר". כלומר הוא יורד להגנה או עולה להתקפה רק עם עברו 7 שניות מרגע התחלתה (טוב אולי 5 שניות זה יותר מדויק אבל פחות מתכתב עם דאנתוני של שני עשורים מאוחר יותר). מה שאומר שיותר מדי התקפות בשני הצדדים בעידן של הכדורסל המהיר של אז לא ראית אותו בכלל בחלק המגרש בו הכדור.  לא רואה איך היום מישהו היה נותן לזה לעבור בשקט. מה גם שהנטייה שלו להישאר להתווכח עם השופטים במקום לרדת להגנה די מרגיזה. מה שמוביל אותנו לנשק יום הדין האמיתי של קארים הידוע יותר כזריקת "הלייאפ הפנוי בגלל שלא ירדתי להגנה".

זה ממש לא מקרה חד פעמי והיו לו המון זריקות כאלה. אז נכון מדובר במגה סטאר  אחד הגדולים שידעה הליגה. אבל עדיין זה משאיר את הקבוצה יותר מדי פעמים עם שחקן חסר. לפחות אבל ככה הוא הצליח לשמור על עצמו לאורך 20 שנה.

***** נא לחזור לאולם הדיונים *****

מי שכבר החליט לקחת את לו אלסינדור בדראפט ורצה לדלג על הסקאוטינג ריפורט מוזמן לחזור עכשיו.

התכנסנו כאן לדון בסקייהוק של קארים וכמו שאמרנו נאלצנו לשנס מותננו וללכת למחלקת הוידאו של יוטיוב NBA. חזרנו כשבאמתחתנו 136 משחקים. לצערנו רובם ככולם מתקופתו בלייקרס. ועכשיו נתור רק לספור….

אבל כאן השאלה היא מה לספור. איך נחליט מה הוא סקייהוק ומה לא?

יש את המקרים הקלאסיים שקארים מקבל את הכדור בלואופוסט מימין מתחיל תנועה לכיוון קו הבסיס ואז משנה כיוון ימינה כדי לחזור שוב שמאלה לכיוון הבייסליין ולעלות גבוה עם הברך ואז היד עם הכדור מעל הראש. 

אבל הרבה מקרים אינם כאלה ויש מספיק מקרים גבוליים שאתה שואל את עצמך זה נחשב או לא? בסך הכל מדובר בזריקה די מורכבת מבחינה טכנית. ולא נרצה לקחת בחשבון כל מה שיראה טיפה בכיוון. לכן החלטתי להתמקד בשני מרכיבים עיקריים שהנוכחות של כל אחד מהם בנפרד תספיק להכללת הזריקה בחשבון שלנו.

  1. עלייה עם הברך בסיבוב לזריקה.
  2. היד הזורקת מתחילה מלמטה ועולה מעל גובה הראש בזריקה.

עבור כל משחק תעדנו את מספר זריקות הוו שנזרקו ונקלעו. כמו כן על מנת לוודא שהמשחקים שדגמנו לא חריגים מבחינת מספר הזריקות שקארים לקח או אחוזי הדיוק שלו רשמנו גם את סך הזריקות הכללי, הנקודות שקלע  ומי היה השומר העיקרי על קארים במשחק. את התוצאות עבור כל אחד מהמשחקים הנ"ל ניתן לראות בטבלה הבאה:

זריקות סקייהוק של קארים לפי משחקים.

תאריךיריבהHSMHSAFGMFGAPTSמגן עיקרי
18/10/1969DET39122729Walt Bellamy
27/11/1970NYK48142533Willis Reed
09/01/1972LAL616183439Wilt
01/05/1977GSW813172543Ray/Parish
08/05/1977POR811172340Walton
13/05/1977POR811122030Walton
19/02/1978GSW5991722Parish
01/04/1979PHI610152338Jones/Dawkins
12/10/1979SDC48132229Sven Nater
16/10/1979CHI347920Artis Gilmore
13/01/1980BOS713142933Dave Cowens
02/03/1980PHX26101826Alvan Adams
28/03/1980SDC1351310Sven Nater
08/04/1980PHX57101428Alvan Adams
11/04/1980PHX24131937Alvan Adams
22/04/1980SEA34121626Jack Sikma
23/04/1980SEA37142831Jack Sikma
25/04/1980SEA44152133Jack Sikma
27/04/1980SEA46112425Jack Sikma
30/04/1980SEA510152638Jack Sikma
04/05/1980PHI23142133Dawkins/Jones
07/05/1980PHI812193138Dawkins/Jones
10/05/1980PHI511133033Dawkins/Jones
11/05/1980PHI49112723Jones/Dawkins
14/05/1980PHI711162440Jones/Dawkins
22/02/1981NYK46121732Bill Cartwright
03/04/1981HOU611102327Moses Malone/Billy Paultz
30/10/1981HOU813112533Moses Malone
09/05/1982SAS39132332George Johnson
15/05/1982SAS61281622George Johnson
27/05/1982PHI58101923Jones/Dawkins
30/05/1982PHI2571423Jones/Dawkins
03/06/1982PHI45101722Jones/Dawkins
06/06/1982PHI23366Jones/Dawkins
08/06/1982PHI1561318Jones/Dawkins
23/02/1983BOS1971914Robert Parish
09/03/1983SDC67131531Tom Chambers
03/04/1983SEA61391926Sikma/Donaldson
20/05/1983SAS513122628Artis Gilmore
26/05/1983PHI612111723Moses Malone
31/05/1983PHI58101528Moses Malone
04/03/1984DET57131629Bill Laimbeer
18/04/1984KCK2291419Lassale Thompson
27/05/1984BOS68121732Robert Parish
31/05/1984BOS41192220Robert Parish
03/06/1984BOS1591924Robert Parish
06/06/1984BOS49122532Robert Parish
08/06/1984BOS31072519Robert Parish
10/06/1984BOS714142630Robert Parish
12/06/1984BOS69122229Robert Parish
13/01/1985DET5861214Bill Laimbeer
17/02/1985BOS51171420Robert Parish/Kevin McHale
18/04/1985PHX2371015Alvan Adams
20/04/1985PHX55101224Alvan Adams
27/04/1985POR3571216Sam Bowie
30/04/1985POR4851117Sam Bowie
03/05/1985POR61081726Sam Bowie
07/05/1985POR58101625Sam Bowie
11/05/1985DEN3781316Wayne Cooper
14/05/1985DEN0741613Dan Issel
17/05/1985DEN614111928Dan Issel
19/05/1985DEN815132629Dan Issel
22/05/1985DEN4761015Dan Issel
27/05/1985BOS3661112Robert Parish
30/05/1985BOS1016152630Robert Parish
02/06/1985BOS57101326Robert Parish
05/06/1985BOS4671221Robert Parish
07/06/1985BOS918162836Robert Parish
09/06/1985BOS612132129Robert Parish
16/02/1986BOS41371723Robert Parish
23/02/1986PHI816122228Moses Malone
06/04/1986HOU3671218Ralph Sampson
23/04/1986SAS512111925Dave Greenwood / Artis Gilmore
30/04/1986DAL715112026James Donaldson
06/05/1986DAL914142134James Donaldson
16/05/1986HOU615142633Ralph Sampson
21/05/1986HOU27111926Ralph Sampson
19/01/1987NJN611101520Mike Gminski
24/01/1987DAL56111324James Donaldson
15/02/1987BOS3841110Robert Parish
22/02/1987PHI31192018Tim McCormick
23/04/1987DEN2461313Blair Rasmussen
25/04/1987DEN3681328Blair Rasmussen
29/04/1987DEN03289Blair Rasmussen
10/05/1987GSW4881427Joe Barry Carroll
12/05/1987GSW134813Joe Barry Carroll
16/05/1987SEA6861120Alton Lister
19/05/1987SEA3671316Alton Lister
23/05/1987SEA81291428Alton Lister
25/05/1987SEA234713Alton Lister
02/06/1987BOS1651214Robert Parish
04/06/1987BOS57101423Robert Parish
07/06/1987BOS5891627Robert Parish
09/06/1987BOS21151716Robert Parish
11/06/1987BOS61282118Robert Parish
14/06/1987BOS69131832Robert Parish
11/12/1987BOS69101423Robert Parich
24/01/1988SEA51181418Alton Lister
19/02/1988ATL3731112Tree Rollins
10/03/1988CHI51061213David Corzine
29/04/1988SAS4981319Frank Brickowski
03/05/1988SAS3941212Frank Brickowski
08/05/1988UTA3671416Mark Eaton
10/05/1988UTA2831310Mark Eaton
15/05/1988UTA81291620Mark Eaton
17/05/1988UTA1551314Mark Eaton
19/05/1988UTA3541010Mark Eaton
21/05/1988UTA3541011Mark Eaton
23/05/1988DAL6771017James Donaldson
25/05/1988DAL4881519James Donaldson
27/05/1988DAL4841210James Donaldson
29/05/1988DAL4771316James Donaldson
31/05/1988DAL45101621James Donaldson
02/06/1988DAL13478James Donaldson
04/06/1988DAL3781417James Donaldson
07/06/1988DET2114138Bill Laimbeer
09/06/1988DET51261515Bill Laimbeer
12/06/1988DET364712Bill Laimbeer
14/06/1988DET5951013Bill Laimbeer
16/06/1988DET612122126Bill Laimbeer
19/06/1988DET2831414Bill Laimbeer
21/06/1988DET26274Bill Laimbeer
15/11/1988DEN253118Wayne Cooper
28/11/1988PHI31061513Mike Gminski
26/03/1989PHX244912Mark West
27/04/1989POR3741111Kevin Duckworth
30/04/1989POR4961013Kevin Duckworth
10/05/1989SEA243510Alton Lister
03/05/1989POR71091722Kevin Duckworth
23/05/1989PHX12358Mark West
26/05/1989PHX51161415Tom Chambers
28/05/1989PHX16162Mark West/Tom Chambers
06/06/1989DET25478Bill Laimbeer/James Edwards
08/06/1989DET3741211Bill Laimbeer/James Edwards
11/06/1989DET612101924Bill Laimbeer
13/06/1989DET05287Bill Laimbeer
ממוצע למשחק4.28.48.716.421.6
HSM - זריקות סקייהוק שנכנסו
HSA - נסיונות קליעה כסקייהוק.
FGM - סך כל הסלים שקארים קלע במשחק
FGA - סך כל נסיונות הזריקה של קארים במשחק
PTS - כמה נקודות קארים קלע במשחק

*

שלב הטיעונים

הנתונים הגולמיים אומרים 50.2% על 1138 זריקות ב-136 משחקים. נקודת מוצא לא רעה בכלל עבור המיתוס ביחס לסטנדרטים שהצבנו בהתחלה. אבל מן הראוי להיכנס יותר לעובי הקורה.

ראשית כל כבר הבנו שיש לנו כאן הטיה תקופתית מכיוון שרוב המשחקים שראינו הם מהחצי השני של הקריירה של קארים. כמו כן יש כאן הטיה ברורה לכיוון משחקי פלייאוף. כש-104 מתוך המשחקים היו אחרי העונה הסדירה. הפלייאוף לרוב מוריד את אחוזי הקליעה של שחקנים וגם קארים יורד לאורך הקריירה מ-55.9% בעונה הסדירה ל-53.3% בפוסט-סיזן.

כל הגורמים הנ"ל רומזים שכנראה התוצאות שקיבלנו למעשה פועלות כנגד המיתוס ולא לטובתו. אז בואו ננסה להסתכל קצת יותר בזהירות ולנסות לקבל הערכה ריאלית יותר למה היו אחוזי הקריירה של קארים עם הסקייהוק.

מהסתכלות על הקריירה של קארים וגם על הנתונים שבידינו נפריד בין שלוש תקופות שונות:

  1. שנות הפריים של קארים כסופרסטאר- עונות 1969/70 ועד 1981/82.
  2. שנות האולסטאר אבל כוכב שני בקבוצה – עונות 1982/83 ועד 1985/86.
  3. שנות הדעיכה של דמדומי הקריירה – עונות 1986/87 ועד 1988/89.

כדי לקבל פרספקטיבה נציין מה היו האחוזים הכלליים של קארים באותן עונות כמו גם את אחוזי הקליעה האפקטיביים בליגה באותו זמן.

סקייהוק של קארים לפי תקופות

תקופהמשחקים במדגםHSA/G%HSFGA/G%FGPTS/G%OFG%PFG%LEFG
סופרסטאר35 (23)8.255.2%21.156.3%29.055.6%53.4%46.8%
כוכב משני42 (33)9.750.0%17.955.2%24.058.2%56.0%49.3%
דעיכה59 (48)7.547.0%12.448.8%15.453.0%48.6%48.9%
סך הכל136 (104)8.450.2%16.453.5%21.659.9%53.3%47.6%
משחקים במדגם - כמה משחקים שבהם ספרנו זריקות בתקופה (פלייאוף בסוגריים)
HSA/G - ממוצע ניסונות סקייהוק למשחק בתקופה.
%HS - אחוז הדיוק בזריקות וו בתקופה
FGA/G - ממוצע זריקות למשחק בתקופה
%FG - אחוז הדיוק מהשדה במדגם בתקופה
PTS/G - ממוצע נקודות למשחק במדגם בתקופה
%OFG - ממוצע מהשדה בעונה הסדירה בתקופה (בכלל המשחקים)
%PFG - ממוצע מהשדה בפלייאוף בתקופה (בכלל המשחקים)
%LEFG - אחוז הקליעה האפקטיבי הכללי בליגה בתקופה

*

קןדם כל אנחנו רואים שבשנות הזוהר שלו קארים היה קטלני ביותר עם הסקייהוק. המספרים דעכו עם הירידה בכושרו אבל עדיין למעט שנות הדמדומים הוא היה מעל הרף של 50% שקבענו וגם בשנים האלה הוא היה קולע את הזריקה הנ"ל ב-47% שזה משהו שכל מאמן של ווסטברוק יחתום עליו בשנייה.

נראה כי המשחקים שדגמנו  מייצגים די נאמנה את האחוזים הכלליים שלו בתקופות המקבילות כך שלא סביר שנוצרה כאן איזו הטיה משמעותית כתוצאה מכך.

תופעה נוספת שבולטת לעין הוא ההסתמכות ההולכת וגוברת של קארים על הזריקה עם השנים. זה הגיוני שעם התקדמות השנים היכולת שלו לעשות את אותם מהלכים שעשה בצעירותו תלך ותדעך. אבל כאן גם אנחנו מבינים עד כמה הזריקה הזו אפשרה לו להישאר רלבנטי.

התבססות קארים על הסקייהוק

תקופהאחוז נסיונות סקייהוק מסך כל הזריקותאחוז נקודות בסקייהוק מסך כל הנקודות סה"כ משחקים בתקופהזריקות למשחק בתקופה
סופרסטאר38.7%31.1%112220.7
כוכב משני 54.3%40.4%38616.2
דעיכה60.6%45.9%28911.2
סך הכל51.2%38.9%179718.2

קארים לא המציא את הסקייהוק ובוודאי לא היה היחיד להשתמש בו. זו הייתה זריקה מאד נפוצה בשנים הראשונות של הליגה וג'ורג' מיקאן למשל עשה איתה קריירה. גם בתקופתו של קארים רבים מהסנטרים מולו החזיקו אותה בארסנל שלהם. כמו למשל חבריו להיכל התהילה – גרי לוקאס וארטיס גילמור אבל גם סנטרים הרבה פחות משמעותיים כמו ג'יימס דונלדסון או מארק איטון. למעשה לא רק סנטרים השתמשו בקליעה אלא גם שחקנים יותר נמוכים. רק בקבוצה של קארים היה את מג'יק שהשתמש בגרסה משלו לזריקה של קארים בתדירות די גבוהה אך גם ג'מאל ווילקס וג'יימס וורתי לא היססו להוציאה לפועל.

הנקודה החשובה כאן שהפכה את הסקייהוק לשם נרדף עבורו היא שקארים הוא זה שהפך את הזריקה לכלי נשק עיקרי כפי שניתן לראות בטבלה. הוא ידע להשתמש בה במגוון די רחב של טווחים מהמיד-ריינג' הרחוק ועד מטרים ספורים מהסל. כמו כן הוא ידע לקחת אותה בימין אך גם בשמאל (הרבה פחות טוב אמנם). הוא השתמש בה בזריקה מהצד אך גם בתנועה למרכז המגרש כשהיה מקבל את הכדור משמאל לסל.

חשוב להבין – נהוג לחשוב על הסקייהוק כזריקה בלתי עצירה אבל כפי שצוין זו זריקה מאד טכנית ולכן ממש לא פשוטה להוציא אל הפועל. אפילו קראתי לא פעם שזו זריקה בלתי ניתנת לחסימה (אפשר גם אפשר – לפרטים נא לפנות בת.ד. 00 אל ר. פאריש). ניתן להגביל מאד את היכולת לזרוק אותה בכל שלב לפני שהיא יוצאת לאויר וקבוצות גם ניסו עם שחקן שסוגר מקדימה. קארים זכה בהרבה מאד התקפות לדאבל ואפילו וטריפל טים. זה די מדהים. אני חושב שאפשר לספור על יד אחת את השחקנים שזכו לדאבל טים די קבוע גם אחרי גיל 35. רק מה הוא ידע לנצל את הרגע שבו השומר הנוסף יוצא לכסות מישהו אחר או  את אותם מקרים שהשאירו אותו באחד על אחד.

התמונה נראית יותר בהירה אבל נרצה לקבל הערכה כמותית לכמה קארים השתמש בסקייהוק בכל הקריירה ועד כמה הוא דייק בה. כאמור זו תהיה הערכה גסה אבל מה שנעשה זה להניח שהממוצעים שקיבלנו בכל תקופה הם ייצוג מדויק למה שקרה בה ולתת עכשיו לכל תקופה את המשקל האמיתי שלה (מבחינת מספר משחקים וזריקות לסל ) בקריירה של קארים.

השקלול הזה נותן לנו אחוזי קריירה של 52.8% !!!

אם נזכור לרגע שהנתונים של שנות השיא מוטים חזק לכיוון שנותיו בלייקרס בעוד שבבאקס קלע באחוזים נמוכים יותר אז כדי להרגיש בטוחים יותר נוכל להוריד את האחוזים הפנטסטיים של השנים הנ"ל ל-53% בלבד ועדיין נקבל שאחוזי הקריירה של קארים בסקייהוק שלו צריכים היות סביב 51.6% .

אוקיי אני חושב שאפשר כבר להסכים שקארים ידע לקבור את הסקייהוק ביעילות מפחידה. אבל הוא לא הסנטר היחיד שהיה בלתי עציר. לדוגמא ווילט לפניו ושאקיל אחריו היו בלתי עצירים כל אחד בתקופתו. אבל לשניים מהשחקנים הדומיננטיים בהיסטוריה של הליגה הייתה נקודת תורפה מאד בעייתית על קו העונשין. אמנם בתקופת ווילט זה עוד לא היה מקובל אבל אצל שאק זה כבר ממש הפריע לו להוות איום אמיתי ברגעים הכי קריטיים של משחקים צמודים. לקארים לא הייתה את הבעיה הזו מה שמעלה את השאלה האם הקבוצה יכלה לסמוך על הסקייהוק גם בקלאץ'.

התשובה כאן היא חד משמעית – כן. אם שנה לפני הפרישה בגמר 1988 בפיגור 3-2 ופיגור נקודה 14 שניות לסיום הלייקרס הלכו לסקייהוק של הסנטר בן ה-41 הם כנראה ידעו מה הם עושים. קארים אמנם החטיא אבל סחט עבירה מליימביר וקבר את שתי הזריקות בקור רוח. הלייקרס המשיכו לאליפות שנייה ברציפות וחמישית של קארים בקבוצה.

כאמור ללייקרס בהחלט היה בסיס להחלטה ההיא כשקארים והסקייהוק שלו היו מטרה עיקרית של הקבוצה בדקות הקלאץ' לכל אורך הקריירה.  גם בפיינלס זו לא הייתה הפעם הראשונה בה הוא מספק את הסחורה ברגעים הקריטיים כשבגמר 1974 במשחק 6 מול הסלטיקס הקבוצות נגררו להארכה שנייה והסלטיקס עלו ליתרון 7 שניות לסיום. קארים קיבל את הכדור המכריע וקבר את הסקייהוק ששלח את הקבוצות למשחק 7.

זו לא הייתה הפעם הראשונה או האחרונה שהזריקה המפורסמת שלו מכריעה את המשחק בשניות הסיום. גם את מג'יק ג'ונסון חברו ל-5 אליפויות בלייקרס קארים קיבל בברכה עם באזר ביטר סקייהוק מול הקליפרס במשחק הבכורה שלו:

גזר הדין

הרומנטיקנים יכולים לישון בשקט הלילה. אני חושב שאין ספק שהפעם המיתוס קם וכיסח למכסחים את הצורה. לא רק שהסקייהוק של קארים היה קטלני בכל קנה מידה שהצבנו אלא שההסתמכות של קארים עליו הייתה מדהימה מבחינת נפח. זה לא איזה זריקה פה זריקה שם – אנחנו מדברים על משהו בסביבות 8-9 זריקות כאלה למשחק לאורך קריירה של 20 שנה!

המשמעות מעבר למה שהיה היא מעניינת לטעמי. זה אומר שאם ניקח את קארים של 1970 ונצניח אותו ב-2020. הוא יוכל להיות דומיננטי לא פחות. יותר מכך אני רוצה לראות מאמן בן זמננו שמביא שניים ושלושה שחקנים סביבו כשיש לך שחקן שיודע למסור נהדר ויגרום לך לשלם בשלשות פנויות.

אחת משאלות הצד שלא נכנסנו אליהם אבל יכולות להיות נושא בפני עצמו הוא לאן נעלמה הזריקה הזו שכל כך הרבה שחקנים השתמשו בה בעבר? דווקא הדומיננטיות של קארים התרחשה במקביל להיעלמות שלה מהנוף. קשה לי להצביע בדיוק על התהליך עצמו אבל לפחות בימינו גסיסת משחק הפוסט העלימה אותה לחלוטין מהמשחק. מצד שני אם מישהו מחפש דרך להחזיר חלק מהזוהר של אותו עידן של משחק עם הגב לסל  אז קדימה  סנטרים צעירים – יש לכם נשק שאם תשכללו מגיל צעיר יכול לקחת אתכם רחוק. אבל אל תקחו את המילה שלי תקשיבו לאיש הגדול בכבודו ובעצמו:

* כל הנתונים מעבר לספירת זריקות הסקייהוק באדיבות Basketball-reference.com

לפוסט הזה יש 77 תגובות

  1. וואו, איזו קריאת בוקר מעולה!!
    פוסט אדיר, חשוב, נוסטלגי ומרתק!
    כל הכבוד, כן ירבו..
    וכמו שמנחם אוהב להגיד, ומעטות הכתבות כאן שהדבר כה התאים להם –
    תרגום ועריכה קלים וזה בקלות מפורסם בthe ringer ודומיו.
    שוב, כתבה נהדרת!

    1. קראתי כל מילה בהנאה ממש. אני כל כך שנאתי את הסקייהוק שלו כי הייתי אז אוהד שרוף של הסלטיקס, ולא היה דבר שניתן לעשות נגדה.
      עידו לא מרבה לכתוב, אבל כשהוא כותב – תמיד יוצא פגז.

  2. לפני איזה שש שנים, עשיתי מכסחי המיתוסים או כמו שקראתי לזה פרות קדושות על הבארבי ויצא לי שקארים השחקן הטוב בכל הזמנים לא ג'ורדן.
    יש לו אותו מספר אליפויות ואם וי פי כמו ג'ורדן. (אני מקווה שאני זוכר נכון). בלתי מנוצח בקולגים. קריירה הכי ארוכה ומספר נקודות הכי גדול בהיסטוריה.
    .
    אחלה טור, אני שמח שהפרה הקדושה הזאת בעטה לכם בתחת.

  3. מאמר מעולה !
    לדעתי, וכתבתי את זה בעבר, הדבר היחיד שראיתי שהיה אפקטיבי ברמה קרובה לסקייהוק, זה הפיידאואי שמייקל הוסיף לארסנל שלו בתחילת שנות ה-90 . מענין אם המיתוס הזה שורד את המבחנים שלכם . גם זו זריקה שנעלמה כמעט לגמרי .
    אבל הסקייהוק היה רמה בפני עצמה, המניה הכי בטוחה שראיתי בכדורסל .
    אגב,בשנות ה-60 אחד מכוכבי ריאל מדריד המיתולוגית היה מהגר מארהב בשם קליפורד לויק , שהזריקה הזו היתה הסמל המסחרי שלו.בארץ, הפיבוט האגדי תני כהן מינץ ז"ל היה הישראלי הראשון שהוזמן לנבחרת אירופה, כשההוקשה כפי שזה כונה פה , היא הנשק העיקרי שלו .גם אצלם הזריקה הזו היתה מאד יעילה.

  4. תותח, גילרי. פוסט מעולה.
    רק על הנוסטלגיה למשחק האלמותי של לייקרס נגד סלטיקס כבר היה שווה, אבל הניתוח אחר כך היה סופר מקצועי ומעניין.
    בעונה האחרונה של קארים הייתי ילד ביסודי, והייתה לי קסטה וידאו (!) על הקריירה שלו. שחקתי אותה עד דק בניסיון ללמוד איך מבצעים את ההוק שוט. אני יכול להעיד שברגע שלמדתי איך לעשות את זה זו הייתה זריקה מעולה שסייעה לי לקלוע הרבה סלים למרות שהייתי משקל זבוב וגובה ממוצע לגמרי.

  5. הצבעת על העובדה שהמשחק של קרים לא נטה לכיון של שו-אוף אתלטי, לדעתי אחת מהתוצאות מכך היה שימור הגוף שלו. עד כמה שאני זוכר לקרים לא יהתה אף פציעה משמעותית (כזו שמשביתה למספר רב של חודשים) בכל הקרירה. אני חושב שלעובדה שהרגליים שלו נטו להשאר צמודות לקרקע (אין כמו הסקי הוק לכך) בהתקפה היה חלק משמעותי בכך.

    1. לא בטוח שזה הסיפור. הוא היה מנתר המון, גם בריבאונד וגם בהגנה ובתכלס גם לסקייהוק יש ניתור אשפר לנחות לא טוב בו.
      מה שכן באמת את הפציעות המשביתות שלו הוא יצר בעצמו.

  6. יפה מאוד
    .
    אז טכנית איך אספת/ם את כל הזריקות מ-136 משחקים? וידאו במהירות מוגברת?
    אם רוצים אוטומציה זה נשמע כמו פרויקט רציני של ראייה ממוחשבת

  7. ענק!
    .
    קארים, כמובן. וגם אתה, עידו.
    פוסט פשוט נהדר שיכול בקלילות לתפוס מקום של כבוד בכל מגזין ספורט שמחזיק מעצמו.
    .
    משמחת לא פחות מהקריאה עצמה (שהפכה את הפסקת הצהרים לנעימה בהרבה),
    זו העובדה שהנוסטלגיה מקבלת גושפנקה רשמית.
    .
    תודה, עידו.

  8. אדיר אדיר אדיר. ניתוח נהדר שמוכיח מיתוס, משהו שבד"כ לא קורה. תענוג. אני מאמין שנראה בעתיד חזרה למשחק של מיד-ריינג' אם קבוצות יעברו יותר לשמירה אזורית בניסיון להגן על הטבעת ואז יכול להיות שנראה את החזרה של זריקת הוו. מאמר פנטסטי

  9. מהטבלה של 136 המשחקים עולה שרוברט פאריש הצליח לעצור בחלק מהמשחקים את הסקייהוק (1 מ-9, 1 מ-6, 2 מ-11 ו-3 מ-10) וגם אמרת בפוסט שהוא הצליח להקשות עליה. מה פאריש עשה במשחקים האלה בשביל לעצור את הסקייהוק?

    1. נקודה מעניינת. אבל לדעתי הוא פשוט מופיע שם הרבה אז הוא תפס גם משחקים כאלה. בגדול לא חושב שהוא עשה משהו יוצא דופן הוא היה פיזי איתו אבל זה כולם ניסו לעשות. אולי מתוקף ההיכרות הוא ידע לתזמן מתי לקפוץ כי לא ראיתי מישהו אחר שחסם אותו באותה תדירות כמו פאריש.

  10. פוסט אדיר, תודה רבה לגילרי ולתותח.
    .
    יש טעות בנתונים – במשחק בשיקגו ב-16.10.79 היו רק 3 ניסיונות ולכן זה 3 מתוך 3 ולא 3 מתוך 4, ולכן כל המחקר שלכם "לא שווה"… סתאאם… אבל אתם בהחלט משוגעים – לעבור על כל המשחקים האלה?!?
    What the hell were you thinking???
    בפעם הבאה תבקשו פטור או משהו כזה.
    .
    משהו שכנראה אי אפשר לחשב, אבל אני מניח שהוא נכון באיזשהו רובד – שזו זריקה שהתועלת שלה גדולה מהאחוז הנומינלי שלה, וזאת במספר מובנים:
    האחד – שחלק מהזמן זו הייתה זריקה שהלכו עליה כשכל האפשרויות האחרות לא הצליחו. זה קצת כמו ש"גיליתי" שהEFG קריירה של בירד נמוך מזה של בן סימונס – זה נכון, אבל גם נכון שבירד נדרש לקחת הרבה יותר זריקות קשות מסימונס.
    השני – שכמו שתיארתם, עצם האיום בזריקה הזו גרם לדאבל וטריפל טים, ובכך איפשר נקודות קלות יחסית במסירה לשחקן פנוי. קצת כמו הנתונים של הארדן, סטף ואחרים בימינו אנו.
    השלישי – שזה הרחיב את הארסנל של קארים עצמו, הפך אותו ליותר וורסטילי, ושיפר את האחוזים שלו בקליעות אחרות, כמו שניתן לראות בקטע שבו פאריש עסוק בלנסות למנוע הוקשוט וקארים נכנס לבייסליין.
    .
    אם לוקחים בחשבון את כל המובנים הנ"ל אני חושב שגם אם אין אפשרות למדוד את זה בדיוק, התועלת האמיתית של ההוקשוט "עולה" על האחוז הנומינלי. אפשר כמובן לטעון שזה נכון לגבי כל זריקה וכל שחקן, אבל נראה לי שבמקרה של קארים זה "עוד יותר נכון". ובמובן זה, זו עוד סיבה לשחקנים, גם היום, לנסות ולסגל את הזריקה הזו – כן פולטל, אני מסתכל עליך.
    .
    באמת פוסט ללקק את האצבעות, תודה רבה חברים.

    1. מג'יק היה הנהנה העיקרי האמת. הוא קיבל את המיד הארוך פנוי לחלוטין כמעט תמיד בזכות זה. אבל גם השאר מצאו את עצמם חופשיים בגלל שאפילו בגיל קרוב ל-40 הוא קיבל כל כך הרבה תשומת לב.

      1. ושלא תבין אותי לא נכון – קארים נהנה ממג'יק לא פחות. לא חושב שהוא ידע מה זה אלי-אופ לפני שמג'יק הגיע…

  11. חייב לציין שמאוד חששתי ואפילו די כעסתי שראיתי את הכתבה, איל מישהו מעז להרוס לי את הזכרונות וההתרשמות מהסקיי הוק ובכלל לנסות להוריד מהשחקן שלדעתי הוא הGOAT האמיתי (או לפחות מישהו שצריך להיות חלק מכל דיון).

    לשמחתי הצלחת להוכיח את מה שטענתי תמיד, אם אתה רוצה 2 נקודות לך לקארים! (אם אני לא טועה יש 12 מקרים שבהם קארים נחשם בסקיי הוק, אז אפשר ללכת לצ'יף ואולי זה סיפור שהוא מספר לנכדים אבל זה בטח לא יכולת שהוא אוחז בה)
    כתבה מעולה ומקיפה ומעניינת באמת כל הכבוד ובאמת נהניתי, אבל יש לי מספר שאלות שאשמח אם תענה עליהם
    1. הבנאלי: קארים היום, בכלל מפתח את הסקיל הזה?
    2. למה לאורך ההיסטוריה סנטרים (או לא סנטרים) עם ידיים ארוכות לא ניסו לשכלל את המהלך הזה?
    3. אם שחקן כמו אנדריאה בארניאני או להבדיל פורזינגיס היה להם סקיי הוק בארסנל ההתקפי שלהם האם זה משהו שהיה משדרג אותם משמעותיצ (כן)
    4. האם יש מהלך יותר מלא חן מאשר הסקייהוק (אני לא מדבר על איזה סל היסטורי שנקלע פעם אחת, אני מדבר על – SIGNATURE MOVES, כמו הפיידאווי של ג'ורדן, הפינגרול של האייסמן, הדרים שייק וכו')
    שוב תודה, נדיר שאני קורא כתבה וגם יוצא ממנה מבסוט

    1. 1. ברור שלא…
      2. זו שאלה מאד מעניינת. היו לא מעט שהשתמשו בו באינטסיביות רק היו פחות מוכשרים מקארים (ראה גילמור) . היו כאלה שהשתמשו אבל פחות. כדי לדעת עד כמה זו זריקה טובה בכללי צריך להאריך את הקורונה בשנה לפחות (אוקיי יש מצב …)
      3. השאלה למה הכוונה יש להם בארסנל? אם יש להם זריקה שנכנסת ב-45%+ אז בודאי שהיא משדרגת.
      4. זה כבר עניין סובייקטיבי ואסתטי אז בשביל לשמור את זה נקי אני אטריל – הקאץ' אנד שוט של קליי…

      1. הקאץ'נ'שוט של קליי זו הטרלה? זה על סף להיות התשובה שלי, אחרי מסירות של יוקיץ' (כי גם חן של עיט שעף באוויר, מנווט צפלין, זה חן).

    2. אני לא יודע כמה פעמים קארים נחסם בסקייהוק ואני לא חושב שיש מי שיכול להגיד. אני ראיתי כ-10 מהם כך ש-12 נראה לי לא סביר. בכל מקרה זה לא משהו שהיה קל לחסום וברוב המקרים זה גם היה מישהו שמגיע מהדאבל טים.

  12. מעולה עידו. תודה רבה על פוסט משובח, ושמח שיכולתי להושיט אצבע.
    .
    הייתה נקודה שדיברנו עליה: הסקייהוק נעשה במשחק עומד. אני לא אתחיל עכשיו לנסות להוכיח את הנקודה הזו אבל די ברור שנקודות שמגיעות בהתקפה עומדת הן יותר קשות ונכנסות בפחות אחוזים והתקפת מעבר או מתפרצת שהלייקרס הרבו כל כך להשתמש בה. זה נתון שבעיניי מעלה עוד יותר את קרנו של כארים (או קרנין כפי שהייתי קורא לו כשהיינו משחקים בבית את המשחק שהבאת לעיל)

    1. כן זה מדויק. קארים כמעט ולא היה חלק ממשחק המעבר של הלייקרס (למרות שהיו פעמים שסוף סוף ראית אותו רץ להתקפה, אבל זה באמת היה חלק קטן). זה מה שהפך את שואוטיים לליקרס לכל כך בלתי עצירים. או שהם רצו ולך תעצור את זה (חובה כדי לנצח אותם) או שהם היו הולכים לקארים ורואים לאן זה זורם משם.
      מה שמביא אותי לנקודה הבאה – 5 העונות הטובות ביותר מהשדה בהיסטוריה של הליגה היו של הקבוצה הזו. בכל העונות של קארים ומגי'ק יחד הם עברו את ה-50%. כמה קבוצות סה"כ קלעו מעל 50% בתולדות הליגה? 60. אז נכון זה לא אחוז אפקטיבי וטרום עידן השלשות אבל שם את המיקום של הקבוצה הזו בפרספקטיבה ההיסטורית הנכונה.

      1. רגע, המסירות האלה שהדגמת שידועות בשם "הלייאפ הפנוי כי לא ירדתי להגנה". זה לא חלק מהתקפה מתפרצת או שחסר מדי שם את החלק של ה"מתפרצת"?

        1. הן לא נזרקו כסקייהוק (אלא אם כן זה היה במשחק המחשב דלעיל ואז לפעמים במקום להטביע במתפרצת הוא היה זורק סקייהוק)

        2. הדבר היחידי שהתפרץ שם היו הקרחות על הראש שלו.
          התלבטתי קשות אם להכניס בשבילך קארים רוקע מזעם על השופט שלא נתן לו סוכריה..

            1. טוב רגע אני אלך להביא משהו.

            2. זה לא אחד הטובים אבל הראשון שעלה לי כרגע.
              https://streamable.com/1664ko

            3. יש פה גם רקיעה בעצבים, גם א-מתפרצת לא ירדתי להגנה, וגם דאנק כדי להפגין את הכעס. זה גם טוב, זה.
              תודה.

            4. זה שילוב נפוץ…

  13. כמובן שזריקת הוו (למה היא נקראית בעברית זריקת וו? בגלל שזה התרגום של HOOK? באנגלית לא התכוונו למתלה. התכוונו לצורה בה ה-HOOK מתעגל, כמו תנועתו של קרים) היאמ לא בבעלותו הפרטית של קרים. הוא רק היה האטוב ביותר בזה, והמשתמש הגדול מכולם. תתפלאו, אבל אפילונ בן קבוצתו מג'יק השתמש בהוקשוט די הרבה. לפניו בלייקרס היה ג'ורג' מייקן שהיה כל כל גבוה משומריו שלא היה זקוק להוק מלא, אלא חצי הוק כזה מעל ראשו. צ'מברליין השתמש בזריקה מדי פעם, יאו מינג. גם מנוט בול. דייב קאונס מהסלטיקס השתמש בהוק די הרבה, כמו הסנטר לפניו רוברט פריש. קנת בנסון לא היה ברמה של אלה שהזכרתי אבל הוא זרק הרבה כאלה. בשנים הקרובות יותר שקיל, ועכשיו דווייט האוארד משתמשים בהוקשוט, אבל הוא מין הוקשוט עם חצי ניתור, אז הרבה מכנים את זריקתם "HOOK JUMP".
    שוב פעם, פוסט מצויין של עידו.

      1. רק שגילרי לא יחליט לכסח את המיתוס לקליעה האפורה (והיעילה?) בתולדות הליגה מאנו. הקרש סל של טימי מחצי מרחק (עיין ערך אזור אסור לקליעה במילון דרל מורי)

  14. כל הכבוד. ממש נהניתי לקרוא ואהבתי את ההשקעה והכניסה לנתונים.

    משהו אחד שהייתי רוצה להוסיף זה כמה קשה היה לחסום את הזריקה הזו.
    פאן פאקט, האם אתה יודע מי הם 6 השחקנים היחידים שמתועד שחסמו את הסקיי-הוק?

    מנוט בול
    נייט ת'רמונד
    האקים אולג'ואן
    ראלף סמפסון
    ווילט צ'מברליין (גולטנדינג לטעמי)
    וביל ווילובי

    טירוף

  15. סחטיין גילרי (וקטמוני) – מרשים ביותר. יפה שהנתונים מגבים את התחושה.
    בתור אוהד סלטיקס באותם הימים – כל הוק נתקע לנו ישר בלב. אבל ידענו (גם אז) להעריך. מצחיק שאת ההוק הכי כואב – וכנראה הכי מפורסם – עשה דווקא החבר.

  16. קראתי את השורה "השקלול הזה נותן לנו אחוזי קריירה של 52.8% !!!" ונרגעתי (זה שקראתי בשירותים זה TMI?)
    כבר ראיתי את שמעון חוגג עם הריש המתגלגלת: "יפה מאוד! קארררים כמו כל שחקני ה-80 וה-90 הוא סתם נגרררר".
    .
    פוסט מושקע ברמה אחרת שלדעתי לא היה פה עדיין. סחתיין.

  17. אגב, אחד הקטעים האהובים עליי-
    קארים עובר את ווילט צ'מברלין ומחזיק במקום הראשון בנ.ב.א בסלי שדה. הסל, בהוק שוט אגב, נקלע בבוסטון גארדן מול הסלטיקס והקהל הפנאטי שלהם.
    התגובה מצד הקהל לרגע ההיסטורי של קארים- פרייסלס.
    https://youtu.be/l7BHMC8N-fg

    1. מוחאים כפיים ומאחורי הגב מתכננים איך לכבות את המיזוג ולמרר לו את החיים כמה חודשיים מאוחר יותר.

  18. וואו, איזה חתיכת פרויקט עידו! תודה רבה
    בתור אוהד סלטיקס, אף פעם לא הצלחתי שלא לאהוב את קרים. מעבר לעובדה שהוא היה נשק קטלני, הוא היה נשק קטלני גמלוני, וזה היה הכי קרוב אליי שיכולתי למצוא. הייתי מעריץ שרוף של בירד, אבל כשהתחיל המשחק בשכונה, המובים היחידים שיכולתי לחקות היו שלו ושל מקהייל

  19. תודה גילרי מצווין ההוק שוט של קארים אני לא זוכר השק קטלני מזה בטח מבחינה פסיכולוגית הזריקה הייתה כמעט בלתי עצירה, בגלל גובה השחרור הבלתי ייאמן של קארים, מעטים השחקנים שיכלו לחסום אותה וזה גם לא בעקביות, לרוב זה היה תלוי בקארים עצמו. לאחרים שהשתמשו בה לא היה הגובה של קארים או הטכניקה שלו.

  20. תודה רבה. אחד הטורים היותר מעניינים שקראתי. מקיף, מעמיק וכתוב בצורה שוטפת.
    ואם אפשר אנקדוטה, לפני שנה-שנתיים בערך, חיפשתי את המידע הזה ובסוף הגעתי לטור באחד מהאתרים הגדולים שציינו שם שהמידע לא קיים ובלתי אפשרי להשיג אותו לכן הם התמקדו בפלייאוף אחד והסיקו ממנו את הנתונים (למיטב זכרוני, המסקנה המוטעית שלהם הייתה בסביבות ה- 60 אחוז).

  21. רק עכשיו קראתי.
    פשוט מעולה. איסוף נתונים מטורף. גם אני מצטרף לבקשה לתרגם לאנגלית ולשלוח לאתר מכובד.
    מאוד מעניין, כולל כמה איפיונים של קארים שלא הכרתי (נשאר ציפור בהתקפה ומקבל כדור ל"מתפרצת").
    אין מה לומר, כיף להיזכר.

    1. לגמרי זה מה שאני טוען.
      בשביל הקידום הבא אתה צריך להתחיל לפרסם בבמות נחשבות יותר, בדרוג Q1
      לקבל הרצאות מוזמנות בכנסים בינלאומיים ולהגדיל את הנראות הבינ"ל.
      בטח שלא לכתוב מאמרים בעברית ועוד לעיתונות צהובה (!!!)
      מבחינת "מחבר ראשון-מחבר אחרון" אתה בסדר כי אתה מחבר יחיד . . .

  22. מאמר מעולה, תודה רבה!
    קראתי כל פעם כמה פסקאות לאורך היום וחצי האלה, כדיי שיחלחל לאט..
    מבסוט שהbottom line הוא שהמיתוס אכן מוצדק 🙂 אבל גיבוי של הנתונים (עד כמה שהיו) זה תמיד טוב!
    מצפה בקוצר רוח לטורים נוספים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט