צבע הכסף: נבחרת ישראל בבייסבול באליפות אירופה / ארז שץ

ישראל חוגגים אחרי הנצחון מול רוסיה. כל התמונות מאתר האגודה הישראלית לבייסבול

נתחיל מהסוף, נבחרת ישראל בבייסבול היא סגנית אלופת אירופה לשנת 2021. ועכשיו נחזור אחורה.

בשנת 2019, נבחרת ישראל נמצאה בדרג ב׳, רחוק רחוק מהמקום שבו עולים לאולימפיאדה. קמפיין אינטנסיבי בערבות אירופה, משחקים במרעי כבשים ומסלולי מרוץ סוסים הביאו את הנבחרת לדרג א׳ ומשם לאליפות אירופה 2019. ישראל סיימה את הטורניר במקום הרביעי, שהבטיח לה את ההשתתפות בטורניר ההעפלה לאולימפיאדה אותו סיימה ישראל במקום הראשון. את אולימפיאדת טוקיו 2020 שחקה ישראל ב2021, ושם סיימה במקום החמישי. התחנה הבאה: אליפות אירופה לבייסבול 2021 באיטליה. לנבחרת באיטליה היתה מטרה אחת: להמשיך את המומנטום, להמשיך את מסלול ההצלחה וליצור המשכיות שתשמור את הנבחרת בתודעת חובבי הספורט בישראל, ותמשיך לעשות כנפיים לבייסבול בישראל. הדרך לשם, מה לעשות, חייבת לעבור דרך תארים, ואליפות אירופה היתה מטרה טובה ואבן בוחן ליכולת של הנבחרת הישראלית.

על הנייר, (כלומר, על מסך המחשב, באמת אולי הגיע הזמן להוציא את הקלישאה הזו לגימלאות), המשימה נראתה מאתגרת. ישראל (עדיין) מדורגת 24 בעולם, כמו שהיתה לפני האולימפיאדה, ועל כן היא הוצבה שניה בבית ג׳, יחד עם צרפת שדורגה ראשונה, בריטניה ורוסיה. שני נצחונות ומעלה, רבע גמר. שני הפסדים, והרבה מתח. שלושה? חזרה לכבשים ולסוסים. ממשחק הפתיחה נראה היה שקל זה לא הולך להיות. רוסיה עלתה ליתרון 1:0 באינינג הרביעי, ישראל השוותה בשישי, ואז ב10, באנט של אופיר קץ הגיע חזרה לפיצ׳ר הרוסי אדריאן רודריגז טלס שניסה לפסול את הרץ לבסיס השלישי (באקסטרה אינינגס מתחילים עם רצים על הבסיס הראשון והשני), ורשם את הerror, ואז , עם בסיסים מלאים, הוסיף חטא על פשע והוליך את הריצה הזוכה עם balk. ישראל עם נצחון ראשון בטורניר, אבל.

מלחמת 100 השנים

ה״אבל״ נעלם עד מהרה במשחק השני. צרפת, המדורגת ראשונה בבית, היתה אמורה להוות יריב שקול. היתה. ישראל עלתה ל2:0 באינינג הראשון, ואז, באינינג הרביעי, סינגל של בן וונגר, ווק של פטרושקה ואז אסף לוונגארד עם הומראן ליציע השמאלי שלח את שלושתם הביתה. ישראל הוסיפה ראן unearned משגיאת שדה של הצרפתים ל6:0. בתשיעי, הצרפתים הוליכו את פאלר וגלאסר, בן וונגר שלח את פלר הביתה עם סינגל ומי אם לא אסף לוונגארט עם עוד הומראן לאותו יציע, הביא את שלושתם הביתה, 6 rbi ל-לוונגארד ו10:0 לישראל. מצרפת עברה הנבחרת לאנגליה (קפיצה קטנה מעבר לתעלה). האנגלים אפשרו לבן וונגר ללכת באינינג השני, ואז שלושה היטס רצופים של ישראל פלוס גראונדאאוט של טל אראל הקצ׳ר וישראל 3:0. בשלישי וונגר שוב על הבסיס הראשון, הפעם מסינגל, וג׳ורדן פטרושקה עשה לוונגארט ושלח את שניהם הביתה, 5:0. באינינג החמישי עם שני רצים על הבסיסים, אור גוטליב היה חייב אפצ׳י, או אולי הוטרד על ידי זבוב תועה ובעוד הוא מנסה לגרד את אפו, האנגלים צמצמו ל5:1 על שלושה balk רצופים. קורה (האמת, לא קורה). אבל לא לדאוג, מיצ׳ גלאסר הולך לבסיס הראשון, וונגר עם הסינגל, האנגלים עם ווילד פיץ ושגיאת שדה ששלחה את גלאסר הביתה, ואז אסף לוונגרט עשה לוונגרט בעצמו, הפעם רק עם 2 rbi וישראל 8:1. האנגלים אמנם לא וותרו, אבל לא שאלו אותם, ותוצאת המשחק, 11:4 היתה מאוד משקפת. לא כוחות. ישראל עלתה מהמקום הראשון בלתי מנוצחת לרבע הגמר, בידיעה שלא תפגוש את הולנד המאיימת אלא אם תעפיל לגמר.

את רבע הגמר התחילה ישראל מול נבחרת צ׳כיה ״8 דקות אחרי יציאת יום כיפור״ אם לצטט את מנהל הנבחרת פיטר קורץ. הצ׳כים נצלו את העובדה שהנדר ״נפרק אותם״ שנדרו שחקני הנבחרת בוטל בתפילת ״כל נדרי״ ולקחו את הנבחרת עד להכרעה בדקה ה90 (המטאפורית, אין שעון בבייסבול). ישראל עלתה ליתרון בשלישי מווק של טל אראל שהובא הביתה ע״י דאבל של טיי קלי. אך הצ׳כים השוו מwalk של פטר צ׳ך (לא השוער), ווילד פיץ׳ וerror של לוונגארד ברביעי, ואז בשביעי הומראן של מארק קלופ העלה את הצ׳כים ל2:1. ישראל לא וותרה, סינגל של פטרושקה בתחתית השביעי, פלוס error בנסיון לפסול את איתי גולדנר וישראל עם רצים על הבסיסים. ג׳ואי ווגמן עם, אתם יושבים? באנט, הביא את פטרושקה הביתה ואת עצמו לבסיס הראשון על safety squeeze שכמוהו לא ראיתי מאז שנות התשעים. שוויון 2. בשמיני ישראל העלתה את בן וונגר שסגר את השער והביא את הנבחרת לתחתית התשיעי בשוויון. פאלר פסל לקצ׳ר ופטרושקה בסטרייקאאוט, ואז איתי גולדנר עם סינגל וerror הגיע לשני, וג׳ואי ווגמן, הפעם בסינגל עמוק לסנטרפילד שלח אותו הביתה, 3:2 וישראל בחצי הגמר.

אסף לוונגארט. The money lies in RBIs

אוואנטי פופולו

חצי הגמר היה מול איטליה. האיטלקים עלו מעודדים מהידיעה שהם-הם שניצחו את ישראל באליפות הקודמת, אך מעורערים מהידיעה שישראל היא-היא שנצחה אותם בטורניר ההעפלה לאולימפיאדה. ישראל בידיעה כי הקהל, השחקנים, השדרים והטכנאים יהיו כולם איטלקים, עלתה עם נשק יום הדין שלה, שלמה ליפץ. השועל הזקן פתח נהדר ואפשר שלוש ריצות באינינג הראשון לאיטלקים מווק ושני הומראנס. אבל אף אחד לא outshines את האיטלקים בבית, והזורק שלהם, קלאודיו סקוטי אפשר ארבעה ווקס רצופים להוליך את ישראל ל3:1 בתום האינינג הראשון. את האינינג השני פתח ליפץ עם עוד הומראן, כדי שלא יגידו שהיה קל מדי, ומאותו רגע, lights out. בהתעלם מהראשון (וההומראן בשני), זרק ליפץ 5 אינינגס, שלושה היטס ואפס ראנס. ישראל, בינתיים, בילתה יותר על הבסיסים בהתקפה מאשר בהגנה והשיגה 11 ראנס מ11 היטס עם 13 walks, כשעוד ארבעה מהם פורגנו לה באינינג השני. מהשלישי ומעלה הושגו הריצות בכח המחבט כשמיצ׳ גלאסר הפעם לוקח את ההובלה עם שני היטס, ראן ו4 rbi משני דאבלים בשלישי ובשישי, וישראל עשתה למייק פיאצה, ההול אופ פיימר והתופס האגדי של הדודג׳רס והמטס, יום שחור ושלחה אותו ואת איטליה עם 11:5 לשחק על הארד כשליפץ רושם את הwin על המשחק.

ואז הגיעה הולנד. מול ההולנדים היה ברור שזה לא יהיה קל. עד הגמר ישראל הצליחה לדרוס, ואם לא לדרוס אז לבלום את היריבה על 1-2 ריצות כדי לשמור את הסיכוי עד הסוף. האם הנבחרת תצליח לנצח את ההולנדים שהיו הפייבוריטים לזכיה לאורך כל הטורניר? בהתחלה זה היה נראה שהתשובה תהיה לא. הולנד עלו ליתרון 1:0 כבר באינינג השני, בעוד חובטי ישראל פוסלים בזה אחר זה, והנבחרת גם נאלצה להחליף את הזורק ג׳ואי ווגמן כבר בשני. באינינג הרביעי, אחרי שלושה אינינגס מושלמים, סולבאראן, הזורק ההולנדי הוליך את קלי וגלאסר, ואז את לוונגארט. רוב פאלר העיף כדור לימין וקלי השווה, ואז ג׳ורדן פטרושקה גלגל כדור שההולנדים הסתבכו איתו ושלח את גלאסר הביתה. 2:1. ההולנדים לא וותרו אך למרות שהרשה טראפיק לבסיסים בכל אינינג, הצליח בן וונגר בשבתו כפיצ׳ר למנוע מהם להשיג ראנס. בשישי בן וונגר עצמו העיף סינגל שמאלה, ואז מי אם לא א-ס-ף לוונגארט העיף כדור לשמאל, שעלה גבוה-גבוה, ואל-אל ישראל! 4:1 ועוד לא אבדה תקוותנו. אבל לכל סיפור טוב חייב להיות סוף. באינינג השביעי, בן וונגר אפשר שני סינגלים ונאלץ לרדת עם 92 זריקות. צ׳רלס רוסמן נתן לרוג׳ר ברנדינה לעשות לוונגארט משלו להומראן של שלוש ריצות וההולנדים רשמו שישה רצים ברצף על הבסיסים עם חמישה היטס. 5:4. בשמיני נייט פיש, המנג׳ר, ניסה שוב להוציא מים מהסלע ושלח את ליפץ, אך לא לעולם שלמה, ושני היט ביי פיץ׳ ודאבל של שארלון סקופ (4 מ5 עם ראן ו3rbi) העלה את ההולנדים ל8:4, והומראן של דשנקו ריקארדו סגר את הסיפור, 9:4.

נבחרת ישראל חוגגת עם מדליית הכסף. באנו לנחם ויצאנו מנצחים.

אז מה הלאה? האמת, למי אכפת. יהיו עוד טורנירים, הרמה ממשיכה להשתפר, אין ספק שהדירוג הבא של ישראל יקדם אותה אל תוך 15-20 הנבחרות הטובות בעולם, ויתן לה הגרלות נוחות יותר בעתיד, וכמובן שיש WBC מתישהו וכו וכו׳. וכל זה כמובן תורם להעלאת המודעות והנה, המשחק שודר בערוץ הספורט (ואני מקווה שלא סבלתם יותר מדי מהשידור שלהם), ואנשים נפתחים לגלות שיש לנו נבחרת וכו׳. אבל זה לא הפואנטה. הפואנטה היא שנבחרת ישראלית, עם טיי קלי, עם בן וונגר, עם ג׳ואי ווגמן ושלמה ליפץ ואיתי גולדנר וטל אראל ודי ג׳יי שרעבי ועברי מרגולין ודוד איבן עזרא, ומיטץ׳ גלאסר ואופיר קץ וג׳ורדן פטרושקה ורוב פאלר וא-ס-ף לוונגאאאאאארט נצחו 5 מששה משחקים עם יחס ראנס 41-21, עשו מהבריטים והצרפתים והאיטלקים חוכא ואיטלולא, נצחו במאני טיים את הצ׳כים והרוסים, ועשו נחת מתמשכת לכל מי שאוהב לראות נבחרות עם ישראל על החזה מנצחות בטורנירים בין לאומיים. אז נכון, יש המון עבודה. ישראל חייבת פיצ׳רים טובים, וחייבת אותם עכשיו. הגימיק של ג׳ואי ווגמן ובן וונגר ששיחקו פיצ׳רים וחובטים ושחקני שדה זה אולי טוב לאירופה, אבל לא יחזיק מול נבחרות בדרג עולמי. יש בסיס טוב, אבל חייבים להמשיך לשפר ולבנות עליו. הכל נכון. אבל אם הייתי צריך לסכם את הטורניר הזה במשפט אחד? היה כיף, and they made us proud.

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  1. תודה רבה על הסיכום של הטורניר
    כאב הלב במשחק אתמול, ישראל כבר הובילה 1-4 ואז התפרקה באינינג ה 7 וה 8.
    אם ישראל הייתה זוכה באליפות אירופה זה אולי היה נותן בוסט לענף
    אני ממש מקווה שיהיו לנו שחקנים כחול לבן והשיגים בעתיד.
    בנימה אישית אני גם חושב שהרמה בטורנירים האלו די נמוכה יחסית ל 20 ומשהו שנה שאני צופה בבייסבול (כולל מיינור ליג וליגת מכללות)

    1. הרמה בהחלט לא היתה משהו, הרבה שגיאות, לא תמיד מהלכים שבמייג׳ור ליג הם רוטינה בוצעו בקלות, אבל מאחר וזה היה די אחיד, היה תחרותי, והאמת שאם יש מקום שבו המנטליות הישראלית פורחת, זה בבלגן כזה. אני לא בטוח שאם היו זוכים זה היה הבוסט, אני מסכים עם יוני שאומר שצריך כל הזמן המשכיות, עוד טורנירים, עוד נסיון, עוד צעירים שמשתלבים ולאט לאט זה יבוא.

  2. תודה רבה ארז, סיקור מקיף ופאנצ'ים מצחיקים למכביר 🙂
    .
    וואלה 1 – פיאצה המנג'ר של איטליה?
    .
    וואלה 2 – לא ידעתי ששודר בערוץ הספורט, אבל נראה לי שעדיף היה גם ככה עם השידור ה"רשמי" באתר המשדר את הטורנירים האלה

    1. כן, נפל לי העט מההלם שראיתי אותו בדאגאאוט שלהם. אני בטוח שפטר קורץ השיג ממנו חתימה… אבל כן, האיש גר באיטליה היום ועוסק בפעילות לקדם את הבייסבול שמה.
      ואני כמוך, בעיקר שלא שינה לי מי השידור כל עוד זה לא האיטלקי שעודד את הנבחרת האיטלקית כל החצי גמר…

  3. התמונה בסיום אומרת הכל. שלמה ליפץ שהיה שם מהרגע הראשון, מחזיק את הגביע וזוכה במדליה ראשונה בטורניר (כנראה) האחרון בקריירה שלו.
    .
    עכשיו רק נשאר לבחור מנג'ר ולהתחיל להתכונן לבניית סגל חדש.
    .
    ואם כבר מתייחסים לימים "ההם" – כמה פעמים בריטניה היתה זאת שהעיפה אותנו בכל משחק חשוב, איפה הם ואיפה אנחנו…

    1. היה רגע בסוף, ממש לשניה, בעוד ההולנדים חוגגים, המצלמה קלטה את טל אראל תופס את הראש ואז ליפץ חיבק אותו מאחור עם חיוך ענק ונתן לו ניעור. לדעתי זה נהדר, הווטרן שאחרי 30 שנה במדבר מגיע סוף סוף לארץ המובטחת, מול הצעיר שבשבילו מדליית כסף באירופה זה כשלון. זה הסיפור שלנו וזו הסיבה שיש לי המון תקווה.

    1. גם באולימפיאדה לא היה כסף, וגם באליפות הקודמת, ואפילו לא בWBC. יש פה שילוב של פרסטיז׳ה, ציונות ושאיפה להצטיין. טיי קלי, שהיה לכוס קפה במטס, והיום בלונג איילנד דאקס, הוא רוצה לשחק, הוא רוצה לנצח, הוא רוצה לספר לנכדים שלו שהוא היה חלק מקבוצה שלקחה תארים, והוא גם אוהב ישראל ויהודי טוב. זו ההזדמנות של אחד כזה להשיג דברים שהוא לא היה משיג. וכנ״ל אמריקנים אחרים. מה מניע את פיאצה להיות המנג׳ר של איטליה? כסף? כבוד? מישהו בניו יורק בכלל יודע שהוא יושב בדאג אאוט של הנבחרת האיטלקית? זה אהבה למקום, רצון לשנות, לתרום, ללמד, לעשות מעבר. לא כולם מוכנים לעשות את זה, ולכן לישראל אין את טובי השחקנים שהם יכולים להשיג (או לאף מדינה אחרת, כל המשתתפות הביאו שחקנים אמריקנים/היספנים וכיוב) אבל יש כאלה והם עושים את זה מהסיבות שלהם.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט