נבחרת לכל קבוצה – 28 – גולדן סטייט ווריורס / עמיחי קטן

ה-MVP בכתבה על שיקגו הוא, כצפוי, מייקל ג'ורדן שזכה ל-285 מתוך 311 הקולות, שזה אומר שהוא זכה ב-91.64% מההצבעות. לכל אורך סדרת הכתבות הזאת תוכלו לבחור את ה-MVP של כל קבוצה בסוף הכתבה, כאשר תוכלו לבחור בין כל אחד מחברי החמישייה שאבחר ובין האפשרות "אחר". *בניגוד לכתבות שהתפרסמו בפגרה הקודמת או באמצע העונה הנוכחית, גם הנתונים מעונת 2021 ייכנסו לכאן*

שיעור היסטוריה קצר:

הווריורס הוקמו כפילדלפיה ווריורס עם הקמת הליגה בקיץ 1946 וכבר בעונה הראשונה של הליגה השיגו אליפות ראשונה באדיבות הכוכב הראשון של הליגה ג'ו פולקס. בהמשך הלייקרס השתלטו על העניינים והווריורס חיכו עד לפרישתו של ג'ורג' מייקן כדי שפול אריזין וניל ג'ונסטון יובילו אותם לאליפות שנייה ב-1956.

בשלב הזה בוסטון השתלטו על העניינים, וגם הבחירה בווילט צ'מברליין בדראפט של 1959 לא סייעה במובן הזה ואחרי כמה הפסדים בגמר המזרח הווריורס עברו לסן-פרנסיסקו ב-1962. המעבר הזה סייע להם להעפיל לגמר ב-1964, אבל הם הפסידו לבוסטון שוב וצ'מברליין חזר לפילדלפיה, הפעם במדי הסיקסרס. ריק בארי היה זה שהוביל את הדור הבא, והוא החזיר את הווריורס לגמר כבר ב-1967, ואז היה זה ווילט צ'מברליין שגבר עליהם עם הסיקסרס לפני שבארי עבר ל-ABA.

בסיומה של סאגה משפטית ארוכה, ואחרי שבארי אולץ על ידי בית המשפט לחזור לווריורס, אז כבר תחת השם גולדן סטייט, הם חזרו להיות מועמדים לאליפות וב-1975 גם הצליחו להשיג את האליפות השלישית של המועדון. אחרי תקופת בארי גולדן סטייט פספסו את הפלייאוף 9 שנים רצופות, לפני שסליפי פלויד, ג'ו בארי קארול וכריס מאלין שברו את הבצורת.

בהמשך, מי שהצטרפו למאלין בהובלת הקבוצה היו טים הארדווי ומיץ' ריצ'מונד, והם הולידו את שלישיית TMC המיתולוגית, אם כי זו החזיקה שנים בודדות בלבד לפני שריצ'מונד הועבר בטרייד ואחריו כריס וובר שנבחר בדראפט של 1993. אחרי הדחה בסיבוב הראשון של 1994 הווריורס קיבלו בצורת פלייאוף של 12 שנים והופיעו בפלייאוף רק פעם אחת עד 2013, אם כי אותה פעם זכורה במיוחד עם הניצחון מהמקום השמיני על דאלאס שהייתה עם המאזן הטוב בליגה ב-2007.

את הבצורת הבאה מי ששבר היה כבר סטף קרי שהוביל את הקבוצה עם האולסטאר השני של הקבוצה בעונת 2013, דיוויד לי, בעונה הבאה הצטרף איגודלה, ובהמשך קליי תומפסון ודריימונד גרין הפכו לכוכבים בזכות עצמם והביאו אליפות ב-2015 והפסד בגמר של 2016. או אז הצטרף אליהם קווין דוראנט וזה הביא ל-2 אליפויות רצופות ועוד הפסד בגמר. אחרי עונת פציעות ב-2020, סטף חזר ב-2021 בזמן שקליי עדיין פצוע והוביל את הווריורס להיות הראשונים שמסיימים בין 8 הראשונות ולא משחקים בפלייאוף בגלל הדחה בפליי-אין.

כמעט נכנסו:

בארון דיוויס – 4 עונות, 20.1 נקודות, 4.4 ריבאונדים, 8.1 אסיסטים, 2 חטיפות, 47.4% אפקטיבי, 32.2% לשלוש, 73.1% מהקו.

הגיע לווריורס במהלך עונת 2005 והפך לשחקן המוביל שלהם באותן שנים, אם כי העונה היחידה שבאמת זכורה מהתקופה הזאת הייתה היחידה של גולדן סטייט בפלייאוף בשנים 1995-2012, זו של 2007 אז הם הצליחו לעבור את דאלאס שהחזיקו במאזן הטוב ביותר בליגה. בפלייאוף ההוא דיוויס קלע 25.3 נקודות למשחק עם 6.5 אסיסטים, ולפחות לפלייאוף אחד הוא היה נראה כמו כוכב על.

קווין דוראנט – 3 עונות, 25.8 נקודות, 7.1 ריבאונדים, 5.4 אסיסטים, 1.5 חסימות, 58.3% אפקטיבי, 38.4% לשלוש, 88.3% מהקו, 2 אליפויות, 2 בחירות לפיינלס MVP, 3 בחירות לאולסטאר, בחירה אחת לחמישיית העונה, 2 בחירות לחמישייה השנייה, בחירה אחת ל-MVP של האולסטאר.

קיץ 2016 בו דוראנט הגיע לגולדן סטייט זכור כזה שבו הליגה הוכרעה כבר בקיץ עד לפציעה של דוראנט בפלייאוף של 2019. בין לבין, לפחות על הפרקט דוראנט השתלב טוב בסגנון המשחק של גולדן סטייט והוסיף בדיוק את מה שהיה חסר ללוחמים כדי להכריע ביתר קלות את השלבים המאוחרים של הפלייאוף, מה שהקנה לו את העדיפות בחלוקת הפרס האישי בסוף סדרת הגמר בשתי האליפויות.

ג'ף מאלינס – 10 עונות, 17.5 נקודות, 4.5 ריבאונדים, 4.1 אסיסטים, 46.6% אפקטיבי, 81.8% מהקו, אליפות אחת, 3 בחירות לאולסטאר.

הגיע לווריורס בקיץ 1966 בתור שחקן ספסל של כ-5 נקודות למשחק, אבל הפך לשחקן משמעותי כבר בעונה הראשונה בסן-פרנסיסקו והיה חלק מהקבוצה שהגיעה לגמר ב-1967. בשנים בלי ריק בארי הפך מאלינס לאולסטאר וסקורר מוביל בליגה, אבל הוא היה צריך לחכות לחזרה של בארי מה-ABA ולשדרוג של הקבוצה שהפך אותו לשחקן ספסל כדי לזכות באליפות היחידה שלו ב-1975.

המחליפים:

סליפי פלויד – 6 עונות, 17.7 נקודות, 3.3 ריבאונדים, 6.7 אסיסטים, 1.6 חטיפות, 48.5% אפקטיבי, 32% לשלוש, 82.4% מהקו, בחירה אחת לאולסטאר.

האיש שמחזיק בשיא הנקודות לרבע ולמחצית במשחק פלייאוף, שעשה את זה עם 29 נקודות ברבע האחרון של משחק 4 נגד הלייקרס בסיבוב השני של 1987, ובכך מנע הפסד בסוויפ כשהגיע ל-39 במחצית השנייה ו-51 במשחק בסך הכל. באותה עונת 1987 פלויד גם נבחר לאולסטאר בפעם היחידה בקריירה שלו, ובמהלך עונת 1988 הצטרף לקארול בטרייד שהעביר את שניהם ליוסטון בתמורה לראלף סמפסון.

ג'ו בארי קארול – 7 עונות, 20.4 נקודות, 8.3 ריבאונדים, 1.9 אסיסטים, 1.1 חטיפות, 1.7 חסימות, 48.5% אפקטיבי, 74% מהקו, בחירה אחת לאולסטאר, בחירה לחמישיית הרוקיז.

הבחירה הראשונה בדראפט 1980 שבדיעבד רחוק מלהיות שווה את התמורה שגולדן סטייט שילמו עבורו, רוברט פאריש וקווין מקהייל גם יחד, אבל היה סנטר איכותי בתקופה שמצרך כזה היה הכרחי ועונה לפני שהוא נשלח בטרייד, כלומר עונת 1987, הייתה גם זו שהביאה לו בחירה יחידה לאולסטאר.

ג'ו פולקס – 8 עונות, 16.4 נקודות, 5.3 ריבאונדים, 1.2 אסיסטים, 30.2% אפקטיבי, 76.6% מהקו, אליפות אחת, 2 בחירות לאולסטאר, 3 בחירות לחמישיית העונה, בחירה אחת לחמישייה השנייה.

בעונה הראשונה של הליגה, עונת 1947, לא חולקו פרסים אישיים כמו MVP ופיינלס MVP, ואפילו האולסטאר התחיל רק ב-1951, אבל די ברור שאם היו כאלה מי שהיה זוכה בהם בתקופה בה ג'ורג' מייקן היה ב-NBL הוא פולקס. הסקורר המוביל של הליגה ב-2 עונותיה הראשונות שהוביל את הווריורס לזכייה באליפות בעונה הראשונה מביניהן ועד לפציעה בפלייאוף של 1949 הוא היה חבר קבוע בחמישיית העונה.

טים הארדווי – 6 עונות, 19.8 נקודות, 3.6 ריבאונדים, 9.3 אסיסטים, 1.9 חטיפות, 49.9% אפקטיבי, 35.5% לשלוש, 76.8% מהקו, 3 בחירות לאולסטאר, בחירה אחת לחמישייה השנייה, בחירה אחת לחמישייה השלישית, בחירה לחמישיית הרוקיז.

הבחירה ה-14 בדראפט 1989 הצטרף לכריס מאלין ומיץ' ריצ'מונד והיה זה שניהל את המשחק עבור שלישיית TMC האטרקטיבית של הווריורס בתחילת שנות ה-90. הם לא החזיקו ביחד המון זמן כשריצ'מונד הועבר בטרייד כבר במהלך עונת 1992, אבל הארדווי ומאלין המשיכו להוביל את הקבוצה עוד קצת עד שהארדווי הועבר בטרייד למיאמי ב-1996.

ניל ג'ונסטון – 8 עונות, 19.4 נקודות, 11.3 ריבאונדים, 2.5 אסיסטים, 44.4% אפקטיבי, 76.8% מהקו, אליפות אחת, 6 בחירות לאולסטאר, 4 בחירות לחמישיית העונה, בחירה אחת לחמישייה השנייה.

הסנטר הטוב ביותר בליגה בתקופה שבין ג'ורג' מייקן ובין ביל ראסל היה ג'ונסטון של הווריורס שנודע בשל זריקת הוו שלו שסייעה לו להפוך לקלעי המוביל של הליגה ב-3 מתוך 8 עונותיו. ג'ונסטון שיחק דווקא בייסבול כשנתיים וחצי לפני שהגיע לשחק עבור הווריורס והוביל את הקבוצה יחד עם פול אריזין לאליפות ב-1956. בהמשך, ג'ונסטון סבל מפציעות רבות וכשהווריורס הביאו סנטר פותח חדש עם הבחירה הטריטוריאלית של 1959, ג'ונסטון פרש ומונה על ידי הבעלים אדי גוטליב למאמן הקבוצה כדי שיהיה לו ממה להתפרנס.

נייט ת'ורמונד – 11 עונות, 17.4 נקודות, 16.9 ריבאונדים, 2.7 אסיסטים, 2.9 חסימות, 42.5% אפקטיבי, 67.6% מהקו, 7 בחירות לאולסטאר, 2 בחירות לחמישיית ההגנה, 3 בחירות לחמישיית ההגנה השנייה, בחירה לחמישיית הרוקיז.

התחיל כסנטר המחליף של ווילט צ'מברליין בעונה שבה הוא הוביל את הווריורס לגמר ב-1964, והפך לסנטר הפותח ולאחד הבולטים בליגה כשצ'מברליין עבר לסיקסרס כולל מפגש ביניהם בגמר של 1967 שהסתיים בניצחון של הקבוצה הנוכחית של פילדלפיה, הסיקסרס. כשהתחילו לבחור את חמישיות ההגנה בסוף שנות ה-60 הפך ת'ורמונד לחבר קבוע בהן, ועוד קודם לכן היה אולסטאר קבוע, אבל את האליפות ב-1975 השיגו הווריורס דווקא אחרי שת'ורמונד הועבר בטרייד לשיקגו.

דריימונד גרין – 9 עונות, 8.8 נקודות, 6.9 ריבאונדים, 5.3 אסיסטים, 1.4 חטיפות, חסימה, 49.6% אפקטיבי, 31.6% לשלוש, 71.5% מהקו, 3 אליפויות, 3 בחירות לאולסטאר, בחירה אחת לחמישייה השנייה, בחירה אחת לחמישייה השלישית, 4 בחירות לחמישיית ההגנה, 2 בחירות לחמישיית ההגנה השנייה, בחירה אחת לשחקן ההגנה.

הבחירה ה-35 בדראפט 2012 הפך לשחקן הגנה חשוב עבור הווריורס בשלב מוקדם של הקריירה, אבל ההגעה של סטיב קר הייתה זו שחשפה את האיכויות ההתקפיות של גרין, כולל עונת שיא ב-2016 שהעניקה לו מקום בחמישייה השנייה. בכל אחת מהעונות שלו בליגה דריימונד גרין קלע יותר בממוצע למשחק בפלייאוף מאשר בעונה הסדירה, למעט 2018 אז הוא קלע 0.2 נקודות פחות, וברובן זה נעשה גם תוך כדי שיפור האחוזים, כך שיכולת הקליעה שלו לסל הייתה מספיק טובה כשהיה צריך אותה.

פול אריזין – 10 עונות, 22.8 נקודות, 8.6 ריבאונדים, 2.3 אסיסטים, 42.1% אפקטיבי, 81% מהקו, אליפות אחת, 10 בחירות לאולסטאר, 3 בחירות לחמישיית העונה, בחירה אחת לחמישייה השנייה, בחירה אחת ל-MVP של האולסטאר.

אחרי שנתיים בליגה אריזין עזב לשנתיים של שירות צבאי וחזר כדי להוביל את הווריורס לאליפות ולהפוך לסקורר המוביל בליגה בתקופת האמצע של שנות ה-50 ולקראת סופה. למעט עונת הרוקי שלו בה הוא קלע 17.2 נקודות למשחק, אריזין הגיע ל-20 בכל שאר העונות, כולל זו האחרונה ב-1962 בה הסנטר הפותח של קבוצתו קלע 50 בממוצע למשחק. בקיץ של 1962 הווריורס עברו לסן-פרנסיסקו ואריזין החליט שלא לעבור ולפרוש.

החמישייה:

גארד 1 – סטף קרי – 12 עונות, 24.2 נקודות, 4.6 ריבאונדים, 6.5 אסיסטים, 1.7 חטיפות, 58.3% אפקטיבי, 43.3% לשלוש, 90.7% מהקו, 3 אליפויות, 7 בחירות לאולסטאר, 4 בחירות לחמישיית העונה, 2 בחירות לחמישייה השנייה, בחירה אחת לחמישייה השלישית, 2 בחירות ל-MVP.

הבחירה השביעית בדראפט 2009 עשה את הפריצה המשמעותית שלו ב-2013, אז הוא נבחר לראשונה לאולסטאר ושבר את בצורת הפלייאוף של גולדן סטייט. שנתיים אחר כך הוא כבר היה ה-MVP והוביל את הווריורס לאליפות, ובעונה שאחריה כבר זכה ב-MVP פה אחד. יחד עם דוראנט והיתר הוא הביא עוד 2 אליפויות, וכל זה בלי לומר מילה על כך שמעטים חולקים על כך שמדובר בקלעי השלשות הטוב אי פעם נכון להיום.

גארד 2 – קליי תומפסון – 8 עונות, 19.5 נקודות, 3.5 ריבאונדים, 2.3 אסיסטים, 55.1% אפקטיבי, 41.9% לשלוש, 84.8% מהקו, 3 אליפויות, 5 בחירות לאולסטאר, 2 בחירות לחמישייה השלישית, בחירה אחת לחמישיית ההגנה השנייה.

הבחירה ה-11 בדראפט 2011 עם גופיה מספר 11 פרץ ב-2015, אז הפך לאולסטאר אחרי שגולדן סטייט סירבו להעביר אותו בטרייד בתמורה לקווין לאב, ובנוסף לקליעה האוטומטית שלו הוא הפך לאחד משחקני האחד על אחד הטובים בליגה מבחינה הגנתית. במשך 8 עונות קליי כמעט ולא החמיץ משחקים, עד שהגיע הגמר של 2019 שם הפציעות החלו להכריע אותו ומאז הוא לא שיחק ב-2 העונות הבאות.

פורוורד 1 – כריס מאלין – 13 עונות, 20.1 נקודות, 4.4 ריבאונדים, 3.9 אסיסטים, 1.7 חטיפות, 53.7% אפקטיבי, 36.6% לשלוש, 86.2% מהקו, 5 בחירות לאולסטאר, בחירה אחת לחמישיית העונה, 2 בחירות לחמישייה השנייה, בחירה אחת לחמישייה השלישית.

נבחר בדראפט של 1985 ובעיקר הסתבך בהתחלה עם התמכרות לאלכוהול, אבל המינוי של דון נלסון למאמן שינה את התמונה ואפשר למאלין להפגין את יכולותיו, בעיקר בתחום הקליעה, ובעיקר בשנים 1989-1993, בהן הוא נבחר לאולסטאר ולחמישיות העונה. על הדרך, הוא הוביל את גולדן סטייט לסיבוב השני עוד פעמיים.

פורוורד 2 – ריק בארי – 8 עונות, 25.6 נקודות, 7.3 ריבאונדים, 5.1 אסיסטים, 2.3 חטיפות, 44.9% אפקטיבי, 89.6% מהקו, אליפות אחת, בחירה אחת לפיינלס MVP, 8 בחירות לאולסטאר, 5 בחירות לחמישיית העונה, בחירה אחת לחמישיית העונה, בחירה אחת ל-MVP של האולסטאר, רוקי העונה ובחירה לחמישיית הרוקיז.

הבחירה השנייה בדרפאט 1965 הפך מיד לשחקן המוביל החדש של הווריורס וכבר בעונתו השנייה הוביל אותם לגמר, שם הוא עבר את ה-40 נקודות בממוצע למשחק, אבל הווריורס הפסידו בסדרה. בהמשך החליט בארי לעבור לליגה המתחרה, ה-ABA, אבל בסיומה של סאגה משפטית ארוכה הוא נאלץ לחזור לסן-פרנסיסקו ולשחק עבור הווריורס, ואחרי כמה עונות נוספות הוא גם הצליח להשיג את האליפות ב-NBA.

סנטר – ווילט צ'מברליין – 6 עונות, 41.5 נקודות, 25.1 ריבאונדים, 3 אסיסטים, 50.6% אפקטיבי, 55.5% מהקו, 6 בחירות לאולסטאר, 4 בחירות לחמישיית העונה, 2 בחירות לחמישייה השנייה, בחירה אחת ל-MVP של האולסטאר, בחירה אחת ל-MVP, רוקי העונה.

צ'מברליין לא לקח אליפות עם הווריורס והגיע לגמר רק אחרי שהם עברו למערב, אבל המספרים האישיים שלו באותה תקופה היו הגבוהים ביותר בהיסטוריה, כולל אותה עונה של 50 נקודות ו-25 ריבאונדים. כרוקי, צ'מברליין זכה ב-MVP, אבל זו הייתה הפעם האחרונה במדי הווריורס, והפער בין העונות המוצלחות לפחות מוצלחות היה בשאלה האם הוא יפסיד לסלטיקס או עוד קודם לכן.

מאמן: סטיב קר – 7 עונות, 3 אליפויות, בחירה אחת למאמן העונה, מאזן 376- 171 (68.7% הצלחה) בעונה הסדירה ומאזן 77- 28 (73.3% הצלחה) בפלייאוף.

קר לקח קבוצה של סיבוב ראשון-שני בפלייאוף והשיג אליפות כמאמן רוקי, הראשון מאז 1982 והראשון בין 3 שעשו זאת בשנים האחרונות, בהמשך היה לו חלק משמעותי בשדרוג של השחקנים ובבניית קבוצת העונה הסדירה הטובה ביותר, ואחר כך קבוצת הפלייאוף הטובה ביותר שם הוא הצליח לחבר את הפאזל שוב ושוב ברגעי ההכרעה, ובעונה האחרונה הוכיח שהוא יודע לאמן גם כשהכישרון פחות גדול.

לסיום – הסקר שבו תוכלו לבחור MVP מכל קבוצה:

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 132 תגובות

  1. שמע… זה לא ממש רציני להשאיר את דוראנט בחוץ… אפילו לא על הספסל… הבנאדם היה FINAL MVP בשתי אליפויות רצופות… זה שווה טיפה יותר מ"כמעט נכנסו".
    .
    זה השחקן הכי טוב שלהם באותן אליפויות (עם כל הכבוד לסטף – שהוא הווריורס הכי גדול). אומנם הוא היה 3 שנים, אבל הוא הפך אותם לבלתי עצירים – אי אפשר להתעלם מזה

  2. המון תודה על הפוסט.
    גם לטעמי דוראנט אמור להיות בחמישיה במקום מאלין (שכמובן מגיע לו מקום מכובד מאוד על הספסל).
    וזה מדהים איך העשור האחרון שידרג את הקבוצה מלהיות קבוצה עם איזשהו עבר מכובד לטופ 3 בדירוג כאן. כאוהד ותיק שלהם זה שינוי שכמעט בלתי נתפס בעיני.

  3. כצפוי מועדון מפוצץ בכישרון אבל מדהים לראות עד כמה מבחינת הקליעה.
    דורנט חייב להיות בפנים-בוא נגיד שסליפי פלויד יכול ללכת לישון עם הרוקטס. על 4 עונות ושני זנבות בתקופת השפל של המועדון אין לו מה לחפש כאן.

      1. התבלבלת!!! דוראנט לפני מאלין בקלות. דוראנט היה השחקן הטוב ביותר של הקבוצה בשתי אליפויות. מאלין לא הוביל את הקבוצה לאליפות כלשהי. גם ההישגים הקבוצתיים וגם ההישגים האישיים של דוראנט בשלוש השנים שלו בקבוצה עולים על אלומשל מאלין בכל הקריירה!!! אז,איך מאלין בקלות לפני דוראנט???

  4. עוד כמה שאפשר להזכיר:
    פרוויס שורט שהיה באמת סרקורר נהדר עבורם אבל בשנים הרעות (לא רואה איך סליפי פלוייד לפניו – אפילו מונטה אליס עשה יותר ממנו)
    טום גולה – שהיה חבר באליפות הראשונה ונטש כשהקבוצה עברה לחוף המערבי.
    ואל אטלס שמבחינת יכולת באמת אין לו מקום כאן אבל מבחינת הנשמה של המועדון הוא חלק בלתי נפרד ממנו גם כשחקן גם כמאמן וגם מאחורי השולחן לאורך עשרות שנים.

    1. איזה שחקן היה פרוויס שורט.מה שהוא עשה בהפועל באותה עונה היה לדעתי אחד מהעונות הכי טובות של שחקן זר בישראל.
      באותה תקופה הייתי מכביסט קשוח שלוקח ללב כל הפסד אפילו בליגה ואיכשהו בפינה קטנה בשקט בשקט הייתי מוכן שמכבי יפסידו רק בשביל פרוויס שורט

      1. למכבי היה את מייק מיצ'ל, וגם הוא היה מצוין ומהטובים ביותר וסקורר לא פחות טוב. אז אני מכביסט יותר קשוח ולא הייתי מוכן שיפסידו בשביל מי שלא יהיה. כך מכביסט קשוח אמתי ובפרט של מכבי היה את מיצ'ל!!!

        1. מיצ'ל אכן נתן גם את אחת העונות הטובות ביותר לזר שאני זוכר.היה שחקן מדהים מדהים אבל כל זה לא סותר שאהבתי את פרוויס שורט ולטעמי הוא היה יותר טוב ממיצ'ל. והסר דאגה מליבך בסופו של דבר בגמר עדיין רציתי שמכבי תנצח(אבל הייתה לי צביטה קטנה בשביל שורט).

          1. שניהם באו לעת בגרות מאוחרת והיו גדולים על הליגה … בתור אוהד הפועל עד היום נשאלת השאלה כמה מוני ושימון שלמו לדגן ונדמה לי טוד וורניק בשביל לא להרחיק את מרסר אחרי הפיצוץ לפנים של שטיינהאור בערך שתי דק' בתוך משחק 5

        2. איזה דור זה היה
          כמכביסט לא הייתי מוכן להפסיד להפועל אפילו עם מג'יק ולארי היו משחקים שם
          אבל שורט עם תרד'קיל היו חתיכת שחקנים אז

        3. מכביסט קשוח ואמיתי מדמם רק בצהוב. אתה מדמם בצהוב או באדום? כי אני מכביסט יותר קשוח ויותר אמיתי ועברתי תהליך צביעת הדם שלי לצהוב. כך מכביסט קשוח ואמיתי היה עושה.

  5. תודה עמיחי. דוראנט היה זמן קצר אבל מדובר בשחקן שהוא עם קייס רציני כבר היום להיות טופ 20 או 30 … ראוי לפחות לספסל. התלבטתי מאוד במצטיין בין ווילט שהיה זמן לא מאוד ארוך אבל אי אפשר להתעלם ממנו, לריק בארי שהוא די הסמל הראשון של הקבוצה בעידן המודרני וסחב אותה לאליפות וסטף שהוא שחקן היסטורי בסגנון שאשכרה במובן מסוים שינה את המשחק… הפלתי פור והלכתי על בארי.

    1. 3 אליפויוית שני MVP , כשבנוסף 12 עונות אינספור שיאים והופעות בלתי נשכחות. לא רואה איך יש פה בכלל תחרות.

    2. ריק הארי בחמישיה בזכות ולא בחסד. אם הוא לא היה שמוק והיה נשאר בקבוצה יש להניח שהיה מוביל אותה ליותר אליפויות. אף אחד לא אהב אותו והוא ביזבז מספר שנים בשיאו על ה ABA . לכן הוא לא נחשב לאחד מעשרת הגדולים אבל לדעתי הוא היה ועדין השחקן הגבוה שקלע הכי טוב בתולדות הליגה. טוב ברמה של סטפ קרי. בתקופתו לא היו זריקות לשלוש. לו היו הוא היה עוד על 3 עד 5 נקודות נוספות לממוצע.

  6. תודה רבה.
    האמת שלא היה לי כל כך מושג שיש כל כך הרבה שחקנים מעולים ששיחקו במועדון.
    כמי שהתחיל לאהוב את הליגה בשנות ה-80 מבחינתי גולדן סטייט תמיד היו סוג של דנוור,אטלנטה,קבוצה נחמדה אבל פרווה.כמובן שכמו כולם אהבתי את שלישיית TMC אבל לא חשבתי שהם יהיו הישגים עד שהגיע סטף…
    ומסכים עם כולם,דוראנט חייב להיות חלק של לפחות הספסל.שחקן שהיה חלק משמועתי ביותר לאחת השושולות הגדולות ביותר ששיחקו בכלל חייב להיות

  7. יודע שכבר ציינתי את זה אבל הנה שוב: איפשהו מהאליפות ב-1975 אנחנו אוהבים גארדים וסמול פורוורדים אצלנו במועדון.
    היינו האלופה היחידה בסבנטיז בלי סנטר דומיננטי. בתכלס חוץ מאיתנו לא בטוח שהיו אלופות ללא שם קליבר בסנטר החל מהסיקסטיז ועד הבולס (או אולי ליימביר בדטרויט).
    פאריש לא ממש הסתדר אצלנו, קארול נתן מספרים נאים אך הגיע רק פעם אחת לפלייאוף ועל כריס וובר וג'ו סמית' אני מעדיף לא לדבר יותר מידי…
    בהצלחה לוייזמן.

  8. תודה רבה.
    קבוצה עם טופ טופי למדיי.
    דעתי על דוראנט ידועה.
    אותי מסקרן אם החמישייה שלהם(בדגש על הטופ), יכולה להיות החמישייה הכי גדולה של קבוצה. אם נכניס לחמישייה את דוראנט במקום מאלין/בארי.
    זה יוצר חמישייה מאוד חזקה, לא בטוח שללייקרס(שיש שמות יותר גדולים), לוקחת אותם.

    1. חמישייה של מג'יק, וסט/קובי, וורת'י, וילט וכארים כמגדלי תאומים, יותר חזקה.
      ובספסל: קובי/וסט, גודריץ', וילקס, ביילור, היירסטון, שאק, אלמור סמית, מיקאן

      וכן חמישייה של קוזי, ריי אלן/סם ג'ונס, בירד, גארנט וראסל, לא פחות חזקה, אם לא יותר.
      ובספסל: טייני, דניס ג'ונסון, שרמן, הבליצ'ק, פירס, מקהייל, קאונס, פאריש. וסדריק מקסוול יצא בחוץ.

      1. וילט בלייקרס לא היה מה שהוא היה אצלנו או בסיקסרס. אבל היה להם גם את שאקיל אוניל בשיאו.
        ג"ס מפסידים כשמדובר על "גדולה" או איזושהי דומיננטיות היסטורית של השחקנים. אבל הכדורסל השתנה וקשה להשוות כי ג"ס הפכה לגדולה בזכות שחקנים מודרניים. תחליף את מאלין בדוראנט ויש לך חמישיה שמורכבת משלושה כוכבים שפעילים היום בליגה. האם מג'יק, וורת'י וג'רי ווסט יכולים להתמודד עם סוג כזה של קליעה מרחוק והבנה של תנועה בלי הכדור? לא בטוח…

        1. זו בערך שאלת השאלות של הדיונים כאן. האם הכדורסל של פעם היה מצליח לעצור שחקנים שיכולים לקלוע מכל מקום? מה "חוקי ג'ורדן" של להרביץ לו כשהוא חודר עוזרים מול שחקנים שקולעים מהלוגו? ומה לסנטרים כבדים יש לעשות מול התקפה של 5 בחוץ… התושבה היא איפשהו באמצע כנראה…

          1. השאלה מה זה הכדורסל של פעם?
            אם אתה מתכוון למשל לאלימות שהייתה אז לדעתי את סטף למשל היו עוצרים בקלות, פעם פעמיים שהיה מנסה להיכנס לסל והיו מורידים אותו בצורה ברוטאלית שהוא לא היה מעיז יותר להיכנס.
            בכלל שמנסים לעשות השוואה כזאת אני יוצא בדרך כלל מנקודת הנחה ששחקן גדול יהיה גדול בכל תקופה והוא היה יודע לעשות התאמות בשביל התקופה הרלוונטית.
            ובכלל אמנם אנחנו עדיין לא אצל הלייקרס אבל אצל הלייקרס כמעט כל אחד בחמישייה שתהיה היה באשזשהו שלב השחקן הטוב ביותר בליגה או לפחות בצמרת שבצמרת ולכן לעניות דעתי הם היו מנצחים חמישייה של גולדן

            1. זו נקודת הנחה די מוזרה לדעתי.

            2. דווקא סטף (ודמיאן ועוד כמה) היו מצליחים לנטרל את האלימות של פעם. כי לך תסביר למה דחפת מישהו שעלה לזריקה מטר מקו השלוש…
              אבל יש עוד אלמנטים בכדורסל של פעם שפשוט פחות שוכללו עד שהגענו לימינו. מספיק להיזכר בזריקת העונשין של ריק בארי…
              *
              ברמת הגדולים יותר בהיסטוריה – הלייקרס מוחצים את ג"ס ללא ספק. בכדורסל כפי שהוא התפתח כיום, בלי קשר לחוקים – אני לא יודע…
              *
              אבל בוא נגיד ככה – בהתחשב בזה שהלייקרס מעמידים קבוצת אליפות בערך בכל עשור – תוך כמה שנים יהיה אפשר לדבר על חמישיית לייקרס או הרכב גדולים היסטוריים של לייקרס שיינצח את כולם גם בכדורסל מודרני. אולי לא לברון והזקנים חסרי המנוח (גם אם הם לוקחים העונה). אבל תוך 3-4 שנים יהיה בלייקרס איזשהו צעיר כישרוני בצורה מושחתת לחלוטין….

            3. ולגבי התאמות – אני חושב שזו הנחה בעייתית. ג'ורדן דיבר על הויתור שלו לגבי קליעות שלוש באיזשהו ראיון ואמר שהוא חייב להתמקד בדברים אחרים. אתה לא יכול לנחש איך זה ישפיע עליו. סטף, כפי שאמרת לא היה מצליח לחדור ככה בכדורסל של לפני 20 שנה. לפעמים להיות "גדול" זה עניין של התאמה לזמן ותקופה ולא רק של כישרון.

            4. למה לדעתך זאת הנחה מזורה?
              אשמח לפירוט.
              לדעתי מייקל גורדן למשל בכדורסל של היום היה משפר את הזריקה שלו לשלוש שתהיה גם נשק קטלני מג'יק אותו דבר.דוגמא הפוכה לברון בכדורסל של שנות ה-90 היה משחק בצורה הרבה יותר פיזי.
              בגדול אני מאמין שלשחקנים הגדולים באמת יש אי קיו כדרוסלני גבוה ביותר ולכן הם היו מצליחים להתאים את עצמם לתקופה.
              אבל אשמח לדעת למה אתה חושב שזאת הנחה מוזרה

            5. ליונתן לגבי הניטרול של אלימות אז זה בדיווק הקטע,פעם לא היו צריכים להסביר פשוט היו מרביצים לו,מקבלים במקסימום פלייגרנט 1 ונגמר הסיפור.
              לגבי גורדן אז לא שמעתי את זה אף פעם,. אתה מחדש לי אבל שוב כמו שעניתי ללאוס בגלל שרוב הגדולים באמת מבינים את המשחק בצורה אחרת וטובה יותר משאר הכדורסלנים אני מאמין שהם היו יודעים לעשות את ההתאמות.
              ובלי קשר לזה לא יודע אם זאת מגמה או לא אבל פיניקס למשל החזירו בפליאוף את משחק המיד ריינג להיות חלק עיקרי וחשוב של ההתקפה שלהם ושלא נדבר על יאניס שבכלל אין לו שלשות

            6. ועוד דבר רוב הגדולים באמת ידעו להוסיף כל פעם עוד איזה מוב או איזה שיפור למשחק שלהם,אז זה מראה שהם ידעו לעשות התאמות.
              מייקל של תחילת הקריירה זה לא מייקל של סוף הקריירה

            7. כי בני אדם תלויים באדמה בה הם גדלים. גם המונח האמורפי "גדולה" תלוי במה שיש בסביבה.

            8. https://www.basketballnetwork.net/why-michael-jordan-didnt-want-to-excel-at-three-point-shooting/
              “My three-point shooting is something I don’t want to excel at because it takes away from all phases of my game. My game is fake, drive to the hole, penetrate, dish-off, dunk. When you have that mentality of making threes, you don’t go to the hole as much. You go to the three-point line and start sitting there, waiting for someone to find you. That’s not my mentality, and I don’t want to create it because it takes away from the other parts of my game.”

            9. זה מה שג'ורדן אמר. בקיצור:
              אם אני אתחיל להתמקד בזה – זה ייקח דברים אחרים מהמשחק שלי.
              זה מפרספקטיבה של כדורסל בשות התשעים. אז הוא כנראה גם לא היה חשוף לאפשרויות האימון בימינו. בקיצור – אתה לא יכול לדעת אם הוא היה אותו הדבר. גם אני לא. הוא כאמור טען שלא וכאמור גם הוא לא יכל לדעת.

            10. ללאוס,סבבה מקבל את דעתך(לא מסכים-בגדול) אבל זאת הדיעה שלך שבן אדם מתפתח לפי הסביבה שלו והתנאים בהם הוא גדל ולכן לא יוכל להתאים את עצמו לתנאים אחרים(זאת תוספת שלי).אני בגדול מסכים איתך שהתנאים והסביבה שבהם גדלת(בלי קשר לכדורסל) הם המשפיע העיקרי אבל כמו שבתנאי עוני קשים ביותר והיכן שקשה ביותר להשיג השכלה גבוהה תמיד יש את היוצא דופן,מישהו שמצליח להתגבר על התנאים האלה ומצליח בכל זאת להגבר על הסביבה שלו,ככה אותו דבר עם יחידי הסגולה בכדורסל.
              בכל מקרה זה לא נראה לי הנחה מוזרה,. אתה יכול לא להסכים אבל אתה לא יכול לשלול אותה כמוזרה

              לינותן,ברור שאי אפשר לדעת כמו הסדרה של מרוול זה what-if.זה משהו תיאורטי שאי אפשר להוכיח אבל לדעתי ההנחה שלי לא שלולה מהיסוד וככה אני חושב ששחקנים גדולים יהיו גדולים בכל תקופה.
              סתם אנקדוטה שקראתי בזמן האולמפידה.
              נתנו לגרייס הקנדי לרוץ 100 מטר בתנאים שגסי אוואנס רץ כולל הנעליים והתנאים שהיו בשנות ה-30 והתוצאה שגרייס השיג הייתה פחות טובה משל גסי אוואנס.אז בהחלט יש לי יסוד להאמין שגסי אוואנס בתנאים של היום היה כנראה גם נחשב לאחד האצנים הטובים ביותר

            11. אבל ג'סי אוואנס היה רגיל לרוץ בנעליים שלו וידע איך הן יגיבו.
              הייתה תוכנית של מכסחי המיתוסים שבה הם נתנו לשחיינים לשחות במים יותר צמיגיים (בחנו את ההנחה שצפיפות נוזל לא משפיעה על התנועה ממהירות מסויימת, הניסוח המקורי של הטענה הוא פשוט עם שחיין). הסתבר להם שדווקא הביצועים של שחיינים טובים נפלו מההישג הרגיל שלהם לעומת אלה של שחיינים חובבים ולטענת השחיינים המקצועיים זה כי התנועות שהפכו אצלם לאוטמטיות נדרשו להתאמות.
              בקיצור, שנה את זווית הסל לקליעות עונשין ובן סימונס ייפגע מזה פחות מסטף קרי.

            12. זו לא דעתי. זה בערך הבסיס המחקרי המודרני של מדעי החברה.
              (והתוספת שלך לא מדויקת. לא אמרתי לא יוכל, אני טוען שיהיה שונה)
              האחד שמצליח זה בעיקר אאוטלייר סטטיסטי ולא אומר שהוא "יחיד סגולה". זה שווה ערך ערכי לזכייה בלוטו. זה לא מבטל את מה שהוא עשה, כמובן, רק שם בפרופורציות. האמונה שזה מולד, וזו אמונה בלבד, היא די פוגענית כלפי שאר האוכלוסיה, משמשת כתירוץ למניעת משאבים ואין לה שום הצדקה.
              כל ה-great man theories הופרכו די מזמן ונשארו רק כ-truthiness שמסתובב בחברה ללא שום בסיס.
              תיקח למשל את מבחן ה-IQ (וההשלכה המאוחרת יותר שלו – הפסיכומטרי). המטרה שלו הייתה לבדוק רמה של ילדים ביחס לרמה הממוצעת בגיל שלהם באותו יום בדיוק. וזהו. אבל מפה חובבי אאוגניקה לקחו את המבחן וקבעו, בלי שום בסיס, שזה אומר שילד שהיה חכם יותר בשלב מסוים יהיה חכם יותר כל הזמן והתחילו לקבוע דברים על בסיס ההנחה השגויה הזו. אבל כל ניסיון אמפירי לבדוק את ההנחה שלהם הראה שהתוצאות במבחן ה-IQ משתנות כל הזמן, וההתפתחות היא שונה ובהתאם לסביבה. בהתאם אי אפשר לקבוע שה-"IQ הכדורסלני" של מי שנחשב גדול היה נשאר זהה בעקבות דברים אחרים שהם היו צריכים להתמודד איתם בתקופות שונות, ואפילו שינויים קטנטנים יכולים היו להשפיע מאוד.

            13. אך מי שפועל בצורה ברוטלית ואלימה אינו ראוי להיות ספורטאי מקצועני והוא אנטי ספורטאי זבל של בנאדם ואישיות של אפס, גם אז וגם היום.
              איך אין בושה לאותם אלו לסכן את בריאותם של אחרים בשביל ניצחון בספורט, גם אם זו הפרנסה שלהם?!?!?!
              הם בטוח לא היו מוכנים שיעשו להם כך…

          2. בדיוק. מה זה לשחק עם תאומי מגדל, אתה רואה את קארים עומד בצד שומר על דוראנט? איך מטפלים בפיק אנד רול מול זה?
            זה ששחקנים יותר "גדולים" לא אומר בהכרח שהם יותר טובים.

            מה שכן יש שחקן פעיל בלייקרס, דווקא הצעיר מבין השניים, שהוא דיי שובר שיוויון מהבחינה הזאת. אבל לא יודע אם אפשר לשים אותו בלייקרס עדיין.

        2. אמנם בשנתיים האחרונות קלע מעט יחסית להרגלו גם לעומת השנים שבהן כבר זרק פחות (ומסר יותר) מאשר בחלק הראשון של הקריירה, אך עדיין היה שחקן מוביל והמצטיין באליפות של 72' גם עם מספר נק' די נמוך.
          https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%98_%D7%A6%27%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F

          1. לא מתווכח על איכותו של וילט. אבל אם עושים חמישייה ללייקרס אז קארים ושאק לטעמי צריכים להיכנס הרבה לפניו. תכלס, גם ג'ורג' מיקאן. כולל אם אתה עושה "תאומי מגדל".

        3. וסט כאן כי הוא היה קלעי מעולה מרחוק שהפסיד מכך שלא היו אז שלשות (וכן מרביץ' וגם אוסקאר אאל"ט).

          1. דיברתי על סנטרים. אבל אם שואלים מי נכנס – ולמרות שלא הביא אליפויות – עדיין אלג'ין ביילור לפני ג'יימס וורת'י.

      2. שכחתי את לברון שלמרון הזמן הדי קצר שלו בקבוצה, הביא אליפות והיה המצטיין בגמר הזה ומהשחקנים הטובים ביותר בליגה עד פציעתו.
        וכן ביילור לפני וורת'י בחמישייה של תאומי מגדל.
        כך שהחמישייות האפשריות הן:
        מג'יק, וסט/קובי (לדעת רבים קובי בחמישייה ללא עוררין), ביילור, וילט, כארים (אם מתחשבים מאוד בתארים הקבוצתיים אז שאק במקום וילט).
        מג'יק, וסט/קובי, וורת'י, ביילור, וילט/כארים

          1. היה איפשהו דיון על זה שקובי הוא מספר 2 בהיסטוריה אחרי ג'ורדן. ואז ניסינו להבין אם הוא בכלל מספר 2 בהיסטוריה של הלייקרס… אז גם זה לא בטוח.
            אבל יש לו הרבה אוהדים אז אולי יהיה דיון מעניין.

            1. נחכה לפוסט אבל כן זה יהיה קובי נגד מג'יק די בוודאות

            2. או אפילו פותח בעמדה מס 2 בחמישיית כל הזמנים של הלייקרס … ולא, אין שום ויכוח ששם את 2ובי מספר 2 בכל הזמנים. אולי רק בראש של אוהדי לייקר.

            3. או אפילו פותח בעמדה מס 2 בחמישיית כל הזמנים של הלייקרס … ולא, אין שום ויכוח ששם את 2ובי מספר 2 בכל הזמנים. אולי רק בראש של אוהדי לייקרס.

            4. ושל שמעון

            5. אתם לא מבינים כמה פעמים נתקלתי בהאדרה הזו של קובי.
              עוד בחייו. בטח שמאז שנהרג.
              גם בעיני זה לא ויכוח אבל לך תתווכח עם הייפ.

  9. איך דוראנט בחוץ ? ואיפה איגודלה ?לאן המועדון הזה הגיע לפני הדור הנוכחי בדיוק ? חוץ מריק בארי שלקח אליפות באמת לבד באחת ההופעות הגדולות של שחקן בפליאוף אי פעם ושתי אליפיות בליגה שהייתה בחיתוליה אף אחד לא הביא את המועדון לשום מקום . בלב כבד הצבעתי לסטף קרי למרות שווילט צ'מברליין הוא השחקן הכי טוב כנראה בתולדות המועדון. שימו לב 50.4 נקודות למשחק ב50 אחוז מהשדה עם 25 ריבאונדים . זה הזוי . המספרים היו גבוהים באותה עונה בכל הליגה באופן חריג אבל עדיין אף אחד לא עבר את ה33 34 נקודות למשחק זה הזוי פשוט . ווילט היה מאוד קרוב לשלוח את בוסטון הביתה עם קבוצה גרועה מאוד רק טעות שיפוט מנעה זאת ממנו .
    סטף קרי שחקן יותר טוב מקווין דוראנט. דוראנט חג'ג' מול קליבלנד בפליאוף 2017 ו2018 כי קליבלנד שמרה על קרי ותומפסון ולא על דוראנט ראינו כמה פעמים שהם נותנים לדוראנט לדהור לדאנק רק כדי לא לעזוב את קרי לבד ולחטוף שלשה ( חסר תקדים) . ועדיין הממוצעים שלו היו גבוהים מאוד ועדיין לקח אליפות בלי דוראנט ב2015 ובניגוד לדעה הרווחת הוא היה מצויין באותו גמר החל מהרבע האחרון של משחק 3 שהוא התעורר הוא סגר את הסדרה. גם ב2019 הוא היה פנטסטי אבל כל הקבוצה נפצעה זה לא רק דוראנט גם תומפסון החמיץ כמה משחקים בגמר כולל את הרבע האחרון של משחק 6 ( אחרי בשלושה רבעים הגיע ל30 ומשהו נקודות) קאזינס נפצע ולוני היה צריך לעלות לשחק איגי גם נפצע שם בקיצור חמישיית טלאים ובכל זאת נתן הופעה טובה חוץ במשחק האחרון . ב2016 קרי השפיל את דוראנט בסופו של דבר באותו גמר המערב וניצח אותו למרות שדוראנט שיחק עם קבוצה מצויינת ווסטבורק אדמס קאנטר מצאפ עדיף לאוקלהומה אבל קרי וגם תומפסון התעוררו במשחקים 5 6 7 וניצחו את הסדרה למרות שגרים איגי וכל השאר לא תפקדו .

    1. זה כבר פעם שניה שאתה חוזר על זה שווילט לקח קבוצה "גרועה מאד" לכמעט ניצחון ושהסלטיקס ניצחו את הסדרה היא רק בגלל טעות שיפוט. אז נכון זו הייתה סדרה צמודה אבל אתה די מעוות את המציאות.

            1. אתה בטוח?

            2. למה ככה?

            3. לדעתי הגיוני שלא כי הוא פרש ב-73'.
              בכל מקרה באיזו סדרה מדובר שטוענים מי שטוענים שהסלטיקס ניצחו בגלל טעות שיפוט?

      1. ווילט לקח הרבה פחות טובה מבוסטון שהיה לה 4-5 שחקני היכל התהילה באותו זמן לכמעט אליפות . וכן הייתה טעות שיפוט שמנעה מהם לעלות ליתרון ואז בוסטון קלעו סל ניצחון .

    2. דוראנט היה המצטיין של הלוחמים והטוב ביותר בשתי האליפויות האחרונות בלי להוריד מיכולתו המעולה של קארי.

  10. מי שלא בחר במייקל כ-MVP של השווקים לא מבין כדורסל וזו ליצנות לשמה וזה אפילו לא קרוב ובמרחק רמה אחת לפחות.

  11. למרות שדוראנט שיחק רק שלוש עונות הוא הוביל את הקבוצה לשתי אליפויות עם שתי זכיות בתור ה-MVP של הגמר והיה השחקן המוביל שלה. יש לו מקום ברור לפחות הספסל. וקארול למשל יכול להיות מאלה שכמעט נכנסו. דוראנט חשוב יותר ממנו ומכמה אחרים שנכנסו לספסל.

      1. לדעתי החמישית די קלות בסלטיקס לכל הדעות קוזי, בירד וראסל בפנים ולדעתי גם גארנט בפאוור אותו הדבר. בעמדה שתיים לדעתי יש את התלבטות היחידה בין סם ג"ונס לריי אלן.
        אצל הלייקרס מג'יק וורת'י בפנים בקלות ובשחקני הפנים ראוי לעשות מגדלי תאומים של וילט וכארים מי שמתעקש על 'ני פורוורדים עם ביילור אז יכולה להיות התלבטות בין כארים לווילט. אמנם אצלי זה ווילט ללא התלבטות. בעמדה שתיים לדעת הרוב קובי בוודאות בחמישיה. אני מעדיף את וסט שהיה גם הוא וינר גדול ומצוין בשני צדי המגרש וגם מעולה בחט' וחס', מה שקובי לא היה.

  12. תןדה עמיחי אני דווקא שמח שלא הכנסת את דוראנט גם אם אני לא מסכים
    אני שמח כי לדעתי דוראנט היה טרמפיסט כזה שהצטרף לקבוצת 72 ניצחונות שעשתה 2 גמרים בלעדיו ולקח אליפויות קלילות מבלי באמת להתאמץ בהם (במדליות זהב של נבחרת ארה"ב לאולימפיאדה ובאליפות עולם 2010 הוא התאמץ הרבה יותר )
    לכן למרות שאני חושב שדוראנט הוא הקלע הכי טוב בדור הזה בליגה ואולי מעבר לדור הזה אני לא מחשיב אותו לגדולים ביותר מכיוון שלא לקח אליפות גדולה באמת (גם לברון דומה לו אך האליפות ההיא בקליבלנד קצת משנה )
    וביחד עם זאת לא לרשום אותו לנבחרת ג.ס זה עוול
    נכון מבחינת הפז"מ היה מעט מדי
    ובכל זאת בכל כלל יוצא מן הכלל הוא היה שותף ל 3 גמרים ו2 טבעות בשניהם היה האם וי פי והדמות המרכזית (בשנייה בתחרות קשה מצד קרי)
    ככה שלפחות לגבי ג.ס הוא תרם תרומה מכריעה
    אשר לגדולתו ההיסטורית הוא במצב בעייתי בייחוד שגם אליפות בקבוצת הכוכבים של ברוקלין (הגדולה בהיסטוריה באם היא בריאה) לא יוביל אותו מדי גבוה לדעתי .

    1. זה ממש לא היה השיקול שלי. דוראנט וגולדן סטייט הייתה התאמה נהדרת על הפרקט שהולידה את הכדורסל הטוב בהיסטוריה, ולכן אני בעד. אשר לגדולתו ההיסטורית של דוראנט, זה דיון אחר לחלוטין שכאן זה לא המקום עבורי להביע את עמדתי.

    2. עדיין דוראנט היה הטוב ביותר והמצטיין בשני המקרים. הוא חייב להיות לפחות בספסל. השחקן המצטיין השושלת האחרונה לא יכול שלא להיות בנבחרת.

  13. מאז שדוראנט עזב את ג״ס היא לא עושה פלייאוף.
    בלעדיו היא הייתה נשארת עם אליפות אחת ב-40 שנה נגד דלבדובה ומוזגוב, ועם ה״הישג״ ההיסטורי של גמר 2016
    אבל הוא בחוץ 🙂 לא מספיק טוב ״טו מייק דה טים״ (אימוג׳י של גילרי)

    1. דוראנט+קליי+איגודלה ובעונת 2020 גם סטף היה רק ב-5 משחקים. קשה לומר שזה רק דוראנט. מעבר לזה, הקבוצה לקחה אליפות בלעדיו והוא לא לקח בלעדיה. כמה שדוראנט שחקן גדול, ושחקן שאני אישית אוהב, אני סברתי שאין לו מספיק ותק, אבל גם אם נכניס אותו יש הרבה שהשפיעו על גולדן סטייט יותר ממנו. הוא כמובן גדול יותר מהם כשחקן באופן כללי, אבל לא אם מבודדים את שנות גולדן סטייט.

    2. תיאור מגמתי משהו הייתי אומר – אותה גולדן סטייט "נחשלת" שהפסידה את הסדרה אחרי שהובילה 3-1, הגיעה לגמר אחרי שניצחה, בלי דוראנט, קבוצה, עם דוראנט, שהובילה עליה 3-1. כך שלא בטוח בכלל שדוראנט יוצא טוב מהפרשה הזו.

      1. חחחחחח
        תאכלס שניכם צודקים
        ועדיין – דוראנט בחוץ? ראיתם את האולימפיאדה? לא נורא, השנה הוא ינקום 🙂 גילרי – אולי ניפגש בגמר, או לפחות בגמר המערב 🙏 מאנו – לא נראה לי שניפגש בקרוב 🙂🙂 אתה והטמיר הולכים לבנייה מחדש 🙂😀

  14. מה שאני לא מבין זה איך ג'ורדן קיבל פחות מ92% בתור המצטיין של שיקגו.
    זה אומר ש1 מתוך 11 או 12 משתתפים בסקר חושבים שהיה בשיקגו שחקן יותר טוב אי פעם? אני בספק אם 1/11 חושבים שהיה בNBA שחקן יותר טוב EVER אז בFUCKIN CHICAGO????

      1. יותר נראה לי אוהדי לברון אלה שטוענים שהוא העז ולא מייקל אלה שקופצים על כל הזדמנות להקטין את מייקל.. זה פחות או יותר היחס שלהם בגם אוכלוסיה פחות מ 10%…

  15. זאת כמובן זכותך לחשוב שדוראנט לא ראוי להיות ב-12 של הלוחמים, אולי בגלל הסמן הקצר. עדיין הוא חתום על ״השושלת״ – בלעדיו היא לא הייתה. אני מת על כריס מאלין אבל לאן בדיוק הוא הוביל את הווריורס?

    1. ברור שהסיבה העיקרית היא הזמן הקצר של דוראנט בווריורס ואני מסכים שבלעדיו היה לווריורס קשה יותר, אבל עדיין היה מדובר בקבוצה הטובה בליגה (או לפחות מספר 2) גם לפני דוראנט בזמן שדוראנט השיג פחות בלי סטף והחברים. כלומר, ההשפעה של דוראנט הייתה גדולה מאוד והוא לא נכנס בגלל הזמן הקצר שלו במדי הווריורס, בעוד במקרים אחרים, כמו למשל קוואי בטורונטו או ווילט אצל הסיקסרס, ההשפעה הייתה כל כך דרמטית שאפילו הזמן הקצר לא מנע ממני להכניס אותם לחמישייה.

      1. טוב זה קשקוש (סליחה על הבוטות כן אבל אין דרך אחרת לתאר את מה שאתה אומר). 3 עונות שתי אליפויות פעמיים פיינל אמ וי פי לא שווים אצלך אפילו ישיבה על הספסל? מעבר לכך אחלה פרוייקט תודה רבה.

    2. לא בטוח שבלעדיו היא לא הייתה אתה שוכח שהם היו הקבוצה הטובה בליגה בלעדיו זכו בלעדיו באליפות ושברו את שיא הניצחונות בלעדיו .

    3. מי אמר שבלי דוראנט ג.ס לא הייתה משיגה עוד אליפויות על סמך מה להניח את זה ?
      על סמך כך שהיא לקחה כבר אליפות בלעדיו ?
      או על סמך זה שהיא השיגה שנה אחר כן 7ק ניצחונות
      גם שאיבדה את האליפות היא עשתה זאת בקושי ב 7 משחקים ובלי גרין משחק 5
      איתו סביר שהיו 2/2
      ברור שבלי דוראנט המשך האליפויות היה נעשה יותר קשה ברור שדוראנט תרם
      מצד שני איתו הייתה קבוצה פחות עמוקה פחות קבוצתית ללא בארנס שתרם לא מעט ( למרות שכשל בגמר השנה השנייה )
      בקיצור לא הייתי פוסל בכלל את אפשרויות ההצלחה של ג.ס ללא דוראנט
      דוראנט ללא ג.ס ?
      הוא לא הגיע לכלום למעט גמר בודד עם ראסל והארדן לצידו .

    4. אהרון ודביר – יכול להיות. אפילו סביר.
      וגם יכול להיות שבלעדיו הם היו נשארים עם האליפות היחידה הזאת ועם ה-73:9 וזהו. לא בדיוק השושלת האימתנית שהיו בפועל.
      דוראנט בלי ג״ס הגיע לגמר הכללי ועוד שלוש פעמים לגמר המערב והיה רחוק פסע (ואם תרצו הרחקה של גרין שלא הייתה) מהדחה של אותה קבוצת 73:9
      הרבה נסיבות ומזל יש בספורט, לא הכל תלוי בכוכבים. להשאיר את דוראנט מחוץ לנבחרת של גס זה כמו שנאמר : ״היא לא רציני…״ (למרות שעמיחי הוא אחלה וכן רציני)

  16. אחלה פוסט מושקע וכרגיל רציני אבל זה קשקוש מוחלט (מוחלט לא פחות) לא לשים את דוראנט (פעמיים fmvp 3 עונות) לא בחמישיה ובטח ובטח שלא בספסל. קשקוש מוחלט. הייתי רוצה לראות אותו באופציות של ההצבעות למרות שבסופו של דבר סטף אני חושב היה לוקח. לדעתי הרוב איתי והייתי מציע בפעם הראשונה שתתקן את הפוסט כי הדברים באינטרנט נשארים לנצח וזה סוג של בושה מה שעשית פה. וכדי לא להתחיל בויכוחים אישיים מיותרים בוא נגיד בעדינות שיש לנו חילוקי דעות מהותיים על דרך בחירת השחקנים בפרויקט הזה. עבר לכך כל הכבוד על הפרוייקט הזה מושקע עם המון ידע וכ'. לא מזלזל חס וחלילה חלילה וחס.

    1. שמע, לכתוב כל כך הרבה פעמים 'קשקוש' ולרפד את זה ב'פוסט מושקע' זה חוסר כבוד בסיסי.
      אתה חושב שזה 'קשקוש מוחחט ולא פחות'? תכתוב בעצמך פוסט ותבהיר בו את הטיעונים שלך. בין אם עמיחי טועה או צודק יש דרך להתבטא ולהעריך זמן שאנשים מקדישים בהתנדבות למה שהם אוהבים. אז גם אם 'הרוב איתך' (שלמי זה אכפת בכלל? לאורך ההיסטוריה המעטים הם אלו שעשו את ההבדל לא דווקא אלו שהלכו עם הזרם לביוב) יש דרך ארץ להביע עמדה.
      אל תיקח אישית, אני אפילו לא יודע מי אתה.
      זה משהו עקרוני.
      בקיצור, תודה עמיחי, אין לי מושג אם אתה צודק או טועה, אבל הפוסט מושקע, ונכתב עם הנשמה, וזה מה שחשוב.

    2. 1. לאור ההנחה שלך שיש בינינו חילוקי דעות מהותיים, מעניין אותי לשמוע איך אתה חושב שהדרך הנכונה לבחור שחקנים לפרוייקט הזה.
      2. ראיתי שיש לא מעט שסברו שהייתי צריך לקדם קצת את דוראנט. אני יכול לקבל את זה (גם אם לא בהכרח להסכים), אבל אני בכל מקרה סבור שבחמישייה אין לו מקום. אפילו אם תטען שהאליפויות מסייעות לו לגבור על כריס מאלין, אז יהיו אלה פול אריזין וג'ו פולקס, להם יש אליפות והיה כנראה פיינלס MVP אם הפרס היה קיים בתקופתם, שיקדימו את דוראנט בשקלול הכולל.
      3. בכל מקרה, אין לי כוונה "לתקן" פוסטים, מאחר והפוסטים שאני כותב משקפים את עמדתי שלי.
      4. אני לא שולל עקרונית הוספת אפשרויות נוספות בסקר, אבל בכל מקרה אתה בסך הכל המגיב השני שטוען שדוראנט צריך להיות בחמישייה. על אף שאני מניח שכנראה עוד כמה מסכימים איתך, זה רחוק מלהיות מספיק. גם אם היה ביקוש גדול יותר לדוראנט בחמישייה, זה היה צריך לקרות בטווח המיידי כדי שאני אוסיף אפשרות בסקר, ולא אחרי קרוב ל-24 שעות.

      1. דוראנט גובר על אריזין ועל פולקס כי הוא זכה בשתי אליפויות לעומת אחת שזכו בו השניים וגם המצטיין של שתי האליפויות הללו.

  17. הצבעתי בעד ווילט צ'מברליין, נוק אאוט של ווילט על סטף קרי.
    המספרים שלו עולים על של קרי משמעותית, והוא הגיע רחוק מאוד ביחס לסגל שלו

  18. בס"ד
    שלום עליכם
    תודה, מפתיעים לטובה עם העומק גולדן?
    מישהו ראה את שמעון……?
    אני אייצג אותו היום:
    דריימונד גרין לפני דוראנט……?
    טעות לעולם חוזרת.

    1. בהחלט, רק לא בטוח שדוראנט לא היה ב3 ובארי ב4. זה בכל מקרה עניין של סמנטיקה.
      ולדעתי החמישייה הזאת נותנת פייט לכל חמישייה אחרת (בלי ספסלים).
      ובהצלחה לקבוצה לשחק ביג בול מול הדבר הזה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט