נבחרת לכל קבוצה – 26 – סאן-אנטוניו ספרס / עמיחי קטן

ה-MVP בכתבה על פילדלפיה הוא ג'וליוס ארווינג, המכונה גם ד"ר ג'יי, שזכה ל-140 מתוך 249 הקולות, מה שהעניק לו 56.22%. לכל אורך סדרת הכתבות הזאת תוכלו לבחור את ה-MVP של כל קבוצה בסוף הכתבה, כאשר תוכלו לבחור בין כל אחד מחברי החמישייה שאבחר ובין האפשרות "אחר". *בניגוד לכתבות שהתפרסמו בפגרה הקודמת או באמצע העונה הנוכחית, גם הנתונים מעונת 2021 ייכנסו לכאן*

שיעור היסטוריה קצר:

הספרס היו אחד מהמועדונים שהוקמו עם הקמת ליגת ה-ABA, והם נקראו בשם דאלאס צ'אפאראלס. הם העפילו בקביעות לפלייאוף בכל 9 העונות של הליגה למעט אחת, אבל רק בראשונה ב-1968 הם גם הצליחו לנצח בסדרת פלייאוף. בקיץ 1973 הקבוצה נדדה קצת בתוך טקסס ועברה מדאלאס לסאן-אנטוניו, שם גם נוסף השם ספרס. מהלך משמעותי לא פחות במהלך עונת 1974 היה רכישתו של ג'ורג' גרווין שהפך עד מהרה לכוכב המוביל של הקבוצה, גם אחרי איחוד הליגות בקיץ 1976.

הספרס המשיכו להיות מועדון שמעפיל לפלייאוף די בקביעות גם ב-NBA, כאשר ב-1979 הם העפילו לגמר המזרח שם הם איבדו יתרון 3- 1 נגד וושינגטון ובשנים 1982-3, יחד עם ההצטרפות של ארטיס גילמור ומייק מיצ'ל, לימים במכבי ת"א, הפסידו פעמיים ללייקרס בגמר המערב אחרי שהועברו לשם בתחילת שנות ה-80. אמצע שנות ה-80 הייתה תקופה פחות מוצלחת עבור הספרס, אבל היא הניבה עבורם בחירה ראשונה בדראפט שהפכה לדיוויד רובינסון.

המועדון אמנם נאלץ להמתין שנתיים עד להופעת הבכורה של רובינסון, אבל הוא הפך עד מהרה לשחקן מוביל בליגה, כולל זכייה ב-MVP, והוביל את הספרס לגמר המערב ב-1995. מכת פציעות בעונת 1997 הובילה לעונה היחידה של הספרס מחוץ לפלייאוף על פני טווח של 30 שנה – 1990-2019 – וגם לבחירה הראשונה בדראפט שוב, הפעם טים דאנקן.

יחד עם רובינסון, דאנקן הוביל את הספרס לאליפות ראשונה בעונה המקוצרת של 1999, ובעונת הפרישה של רובינסון ב-2003 הספרס זכו באליפות שנייה, הפעם יחד עם טוני פארקר ומאנו ג'ינובלי שהפכו לצלעות החשובות אחרי דאנקן בקבוצה. גם בשתי השנים האי-זוגיות הבאות האליפות הגיעה לידי סאן-אנטוניו, אבל השנים הבאות היו קצת פחות מוצלחות עד להפסד למיאמי בגמר של 2013 והניצחון עליהם בגמר של 2014 שהביא אליפות חמישית. מאז, הספרס הודחו כמה פעמים בשלבים מוקדמים של הפלייאוף ופעם אחת בגמר המערב, וב-2020 נעצר הרצף על 22 הופעות פלייאוף, שווה למה שפילדלפיה של שנות ה-50 וה-60 עשו.

כמעט נכנסו:

פטי מילס – 10 עונות, 9.4 נקודות, 1.8 ריבאונדים, 2.4 אסיסטים, 54.3% אפקטיבי, 38.9% לשלוש, 86.7% מהקו, אליפות אחת.

הגיע מפורטלנד בקיץ 2011 והחל את דרכו כשחקן ספסל שלא מקבל הרבה דקות, אבל בפלייאוף האליפות של 2014 הפך לשחקן משמעותי והמשיך להיות שחקן משמעותי מהספסל של הספרס ממש עד לקיץ האחרון, כולל בשלבים בהם הוא היה יעיל יותר מהרכזים הפותחים השונים.

ארטיס גילמור – 5 עונות, 16.1 נקודות, 9.7 ריבאונדים, 1.5 אסיסטים, 1.8 חסימות, 62% אפקטיבי, 72.2% מהקו, 2 בחירות לאולסטאר.

הגיע משיקגו ב-1982 במטרה לסייע לגרווין לנסות להתקדם בכיוון האליפות, וזה אמנם לא הצליח, אבל גילמור שמר על היכולת הטובה האישית שלו באותן שנים שאחרי השיא האישי שלו, גם ליד גרווין וגם אחרי שגרווין הלך לשיקגו.

דני גרין – 8 עונות, 9.1 נקודות, 3.5 ריבאונדים, 1.7 אסיסטים, חטיפה, 53.9% אפקטיבי, 39.6% לשלוש, 81.6% מהקו, אליפות אחת, בחירה אחת לחמישיית ההגנה השנייה.

גרין הגיע מקליבלנד לפני עונת 2011 והשתלט על עמדת הגארד ליד פארקר בחמישייה בזמן שמאנו ג'ינובלי היה השחקן השישי. גרין הפך לאחד משחקני ה-3&D הטובים בליגה, ובשנים בספרס הקליעה שלו גם הייתה די יציבה, וזה הפך אותו לשחקן מרכזי שיכול להשתלב בכל קבוצה, מה שהביא אותו לעוד שתי אליפויות בשנתיים הראשונות מחוץ לטקסס.

המחליפים:

למרקוס אולדרידג' – 6 עונות, 19.5 נקודות, 8 ריבאונדים, 2 אסיסטים, 1.3 חסימות, 51.5% אפקטיבי, 33.8% לשלוש, 83.8% מהקו, 3 בחירות לאולסטאר, בחירה אחת לחמישייה השנייה, בחירה אחת לחמישייה השלישית.

הגיע כשחקן חופשי בקיץ 2015 כדי להיות חלק מדור היורשים, ואמנם להצלחות קבוצתיות זה לא מאוד הועיל באופן יחסי, אבל אולדרידג' התאושש באופן אישי מפתיחה פחות טובה של הקדנציה אצל הספרס, בעיקר בזכות עונת שיא ב-2018 אז הוא היה ללא קוואי או דרוזן לידו.

אייברי ג'ונסון – 10 עונות, 10.1 נקודות, 2 ריבאונדים, 6.9 אסיסטים, 1.1 חטיפות, 48.9% אפקטיבי, 70.9% מהקו, אליפות אחת.

הרכז הנמוך והתזזיתי נדד הרבה בליגה לפני שמצא את ביתו בסאן-אנטוניו, שם השתלט על עמדת הרכז הפותח במחצית השנייה של שנות ה-90. זכור במיוחד הסל שלו בדקה האחרונה של משחק 5 נגד הניקס, שהפך לסל האליפות הראשונה של הספרס.

ברוס בואן – 8 עונות, 6.4 נקודות, 3 ריבאונדים, 1.3 אסיסטים, 51.3% אפקטיבי, 40.5% לשלוש, 56.1% מהקו, 3 אליפויות, 5 בחירות לחמישיית ההגנה, 2 בחירות לחמישיית ההגנה השנייה.

השומר האישי הטוב בליגה בעשור הראשון של המילניום שדאג להוציא ליריביו את החשק להחזיק בכדור ולא בחל בשום דרך. בנוסף, בואן היה קלעי נהדר מכל הטווחים ועוד מישהו שזה מסוכן מאוד להשאיר אותו לזריקות פנויות.

לארי קנון – 5 עונות, 20.7 נקודות, 10.3 ריבאונדים, 3 אסיסטים, 1.6 חטיפות, 49.1% אפקטיבי, 81.8% מהקו, 2 בחירות לאולסטאר, בחירה אחת לאולסטאר של ה-ABA.

הגיע בטרייד מהנטס לקראת עונת 1976, שהייתה האחרונה של ה-ABA, וזכה לייצג גם את הספרס באולסטאר שם לפני שהפך לאולסטאר במדי הספרס גם בליגה המאוחדת. קנון היה פאוור פורוורד ששילב יכולת קליעה לא רעה עם הגנה טובה והיה לאחד מהחוטפים המצטיינים בליגה, כמו שיעיד שיא 11 החטיפות במשחק בודד בו הוא מחזיק יחד עם קנדל גיל.

אלווין רוברטסון – 5 עונות, 16.2 נקודות, 5.4 ריבאונדים, 5.4 אסיסטים, 2.9 חטיפות, 48.8% אפקטיבי, 75.4% מהקו, 3 בחירות לאולסטאר, בחירה אחת לחמישייה השנייה, בחירה אחת לחמישיית ההגנה, 3 בחירות לחמישיית ההגנה השנייה, בחירה אחת לשחקן המשתפר, בחירה אחת לשחקן ההגנה.

אם הזכרנו חטיפות, אז הגענו כעת לאיש שמחזיק בשיא ה-NBA לחטיפות בעונה, עם 301 כאלו בעונת 1986. רוברטסון ניצל את העזיבה של גרווין כדי להפוך משחקן משני לאולסטאר, נבחר בחמישייה השנייה ושחקן ההגנה של הליגה, אבל לא הצליח להוביל את הספרס להישגים ואיתרע מזלו לעזוב דווקא כשדיוויד רובינסון הצטרף בפועל.

ג'יימס סילאס – 9 עונות, 16.7 נקודות, 3.2 ריבאונדים, 3.9 אסיסטים, 1.1 חטיפות, 49.9% אפקטיבי, 85.5% מהקו, 2 בחירות לאולסטאר של ה-ABA, בחירה אחת לחמישיית העונה של ה-ABA, בחירה אחת לחמישייה השנייה של ה-ABA, בחירה לחמישיית הרוקיז של ה-ABA.

סילאס נבחר בסיבוב החמישי של דראפט ה-NBA ב-1972 ונופה על ידי הרוקטס, אז השכנה מטקסס מיהרה לקחת והרוויחה שחקן שהפך לגארד הטוב ביותר ב-ABA רגע לפני האיחוד. סילאס סבל מפציעות ב-2 העונות הראשונות ב-NBA ואיבד קצת ממעמדו ככוכב, אבל חזר למספרים הטובים שלו בעונת 1979 עד שעבר לקליבלנד בקיץ 1981 לעונת פרישה.

שון אליוט – 11 עונות, 14.4 נקודות, 4.4 ריבאונדים, 2.5 אסיסטים, 50.3% אפקטיבי, 37.9% לשלוש, 79.9% מהקו, אליפות אחת, 2 בחירות לאולסטאר, בחירה לחמישיית הרוקיז השנייה.

הבחירה השלישית בדראפט 1989 הפך לצלע חשובה בבנייה של הספרס מסביב לדיוויד רובינסון ולאולסטאר, לפחות עד שהוחלט לשלוח אותו לדטרויט בתמורה לדניס רודמן. השידוך שלו עם הפיסטונס לא צלח, ואליוט חזר לספרס כשחקן חופשי אחרי שנה ושוב נבחר לאולסטאר במדי הספרס. השיא הקבוצתי שלו היה באליפות של 1999, אז הוא היה הצלע השלישית בהיררכיה אחרי שני הגבוהים דאנקן ורובינסון.

קוואי לנארד – 7 עונות, 16.3 נקודות, 6.2 ריבאונדים, 2.3 אסיסטים, 1.8 חטיפות, 54.9% אפקטיבי, 38.6% לשלוש, 84.6% מהקו, אליפות אחת, בחירה אחת לפיינלס MVP, 2 בחירות לאולסטאר, 2 בחירות לחמישיית העונה, 3 בחירות לחמישיית ההגנה, בחירה אחת לחמישיית ההגנה השנייה, 2 בחירות לשחקן ההגנה, בחירה לחמישיית הרוקיז.

הבחירה ה-15 בדראפט 2011, אותה הספרס התאמצו במיוחד להשיג, ואמנם לקח לנו זמן, אבל בסוף הבנו גם למה, כאשר לנארד הפך למועמד לגיטימי לתואר השחקן הטוב בליגה או לפחות קרוב לזה. קוואי לא היה השחקן הטוב ביותר של הקבוצה בעונת האליפות של 2014, אבל הזכייה בפיינלס MVP כנראה קידמה אותו כי אחרי זה הוא הפך לאולסטאר ומעבר לזה. אוהדי הספרס ודאי מבואסים מהאופן שבו זה הסתיים, אבל זה לא אומר שצריך לשכוח את מה שהיה קודם לכן.

החמישייה:

גארד 1 – טוני פארקר – 17 עונות, 15.8 נקודות, 2.8 ריבאונדים, 5.7 אסיסטים, 50.9% אפקטיבי, 32.6% לשלוש, 75.2% מהקו, 4 אליפויות, בחירה אחת לפיינלס MVP, 6 בחירות לאולסטאר, 3 בחירות לחמישייה השנייה, בחירה אחת לחמישייה השלישית, בחירה לחמישיית הרוקיז.

הבחירה ה-28 בדראפט 2001 הפך לגניבה של הדראפט ולרכז הפותח של מועמדת לאליפות כבר כרוקי. ההמשך היה אפילו יותר מרשים כשפארקר היה הנציג המרכזי של הספרס באולסטאר ובחמישיות העונה בתחילת העשור השנה של המאה, ועוד קודם לכן בסדרת הגמר בה הוא הצטיין נגד קליבלנד וגם זכה בפיינלס MVP.

גארד 2 – מאנו ג'ינובלי – 16 עונות, 13.3 נקודות, 3.5 ריבאונדים, 3.8 אסיסטים, 1.3 חטיפות, 52% אפקטיבי, 36.9% לשלוש, 82.7% מהקו, 4 אליפויות, 2 בחירות לאולסטאר, 2 בחירות לחמישייה השלישית, בחירה אחת לשחקן השישי.

הבחירה ה-57 בדראפט 1999 הגיע לספרס 3 שנים מאוחר יותר והפך לשחקן השישי עד מהרה, לפני שפופוביץ' הבין שמאנו טוב מדי בשביל לעלות מהספסל. עם זאת, אחרי כמה עונות ג'ינובלי חזר לעלות מהספסל אחרי שהוכח שזה די יעיל במקרה שלו, ונבחר לאולסטאר כמו גם לחמישיית העונה השלישית מהספסל.

פורוורד 1 – ג'ורג' גרווין – 12 עונות, 26.3 נקודות, 5.4 ריבאונדים, 2.8 אסיסטים, 1.3 חטיפות, חסימה, 51.1% אפקטיבי, 84.2% מהקו, 9 בחירות לאולסטאר, 2 בחירות לאולסטאר של ה-ABA, 5 בחירות לחמישיית העונה, 2 בחירות לחמישייה השנייה, 2 בחירות לחמישייה השנייה של ה-ABA, בחירה אחת ל-MVP של האולסטאר.

הגיע לספרס במהלך עונת 1974 והיה זה שהפך אותם למועדון בצמרת של הליגה בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80. גרווין היה הסקורר הטוב ביותר של התקופה ומלך הסלים של הליגה 4 פעמים. הפעם הראשונה מביניהן היא הזכורה, ובה 73 נקודות של דיוויד תומפסון לא הספיקו אל מול 63 של גרווין ביום האחרון של העונה, כולל 33 ברבע, מה שהיה שיא NBA עד 2015.

פורוורד 2 – טים דאנקן – 19 עונות, 19 נקודות, 10.8 ריבאונדים, 3 אסיסטים, 2.2 חסימות, 50.7% אפקטיבי, 69.6% מהקו, 5 אליפויות, 3 בחירות לפיינלס MVP, 15 בחירות לאולסטאר, 10 בחירות לחמישיית העונה, 3 בחירות לחמישייה השנייה, 2 בחירות לחמישייה השלישית, 8 בחירות לחמישיית ההגנה, 7 בחירות לחמישיית ההגנה השנייה, בחירה אחת ל-MVP של האולסטאר, 2 בחירות ל-MVP, רוקי העונה ובחירה לחמישיית הרוקיז.

את דאנקן זוכרים היום בעיקר בתור השחקן האמין שאפשר תמיד לסמוך עליו שיעשה עבודה סולידית, גם בגיל 40, וקצת שוכחים את השנים שלו כ-MVP ושחקן מוביל לכל דבר בליגה. נתון שכן אפשר לראות הוא 15 הבחירות של דאנקן לאחת מחמישיות ההגנה, שיא NBA לפחות לעוד כמה שנים טובות, כמו גם התארים האישיים והקבוצתיים הרבים, ואולי גם לאן הספרס כמועדון קצת הלך לאיבוד אחרי הפרישה שלו.

סנטר – דיוויד רובינסון –  14 עונות, 21.1 נקודות, 10.6 ריבאונדים, 2.5 אסיסטים, 1.4 חטיפות, 3 חסימות, 51.9% אפקטיבי, 73.6% מהקו, 2 אליפויות, 10 בחירות לאולסטאר, 4 בחירות לחמישיית העונה, 2 בחירות לחמישייה השנייה, 4 בחירות לחמישייה השלישית, 4 בחירות לחמישיית ההגנה, 4 בחירות לחמישיית ההגנה השנייה, בחירה אחת לשחקן ההגנה, בחירה אחת ל-MVP.

הבחירה הראשונה בדראפט 1987 הגיע לליגה רק לקראת עונת 1990, אבל הפך למועמד לגיטימי לתואר הלא רשמי של הסנטר הטוב בליגה, ואז הפך באופן רשמי ל-MVP של הליגה, רק כדי לגלות שבפלייאוף זה קצת יותר קשה לו. בשנים האחרונות של הקריירה הוא זכה ב-2 אליפויות עם דאנקן, בהתחלה ככוכב השני, ואחר כך כשחקן משלים בעונת הפרישה.

מאמן: גרג פופוביץ' – 25 עונות, 5 אליפויות, 3 בחירות למאמן העונה, מאזן 1310- 653 (66.7% הצלחה) בעונה הסדירה ומאזן 170- 114 (59.9% הצלחה) בפלייאוף.

ייתכן שההחלטה הטובה ביותר של ה-GM גרג פופוביץ' הייתה למנות למאמן הקבוצה את גרג פופוביץ' במהלך עונת 1997. פופוביץ' הפך למאמן שמשלב אולי הכי טוב אי פעם בין יציבות באותה קבוצה ובין הצלחה ותארים, וגם בשנים האחרונות הוציא לא מעט באופן יחסי מהסגלים שלו.

לסיום – הסקר שבו תוכלו לבחור MVP מכל קבוצה:

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 105 תגובות

  1. Jonathan

    30 אוג 2021 08:29:52

    מצוין.
    זו קבוצה עם הישגים מרשימים מצד אחד ומצד שני עם תחושה שהם קצת רזים בסופרסטארים. למשל מול פילי שנסקרה כאן וכוללת את ווילט, דוקטור ג'יי, מלון, אייברסון, בארקלי… ואם אני זוכר נכון היה ויכוח אם אמביד בכלל אמור להיות במחליפים…
    *
    בחרתי בטים דאנקן.

      1. Jonathan

        30 אוג 2021 08:58:53

        נכון. אבל היו קבוצות קצת פחות ישנות מהסיקסרס או סתם קבוצות שלא מאוד אוהבות לבקר בפלייאוף (ובטח שלא בגמר) שגם להן הייתה נבחרת שנראתה יותר עמוסה בסופרסטארים. את הסיקסרס זכרתי יותר טוב כי הם היו הקודמים בתור.

            1. עידו גילרי

              30 אוג 2021 09:43:12

              אנחנו לוקחים את השחקנים שם בשנים שלהם בקבוצה לא על כל הקריירה. החמישיה של הספרס לוקחת לטעמי.

            2. פיני

              30 אוג 2021 09:45:50

              החמישיה בהחלט יכול להיות, נראה לי הוא דיבר על העומק.

            3. עידו גילרי

              30 אוג 2021 09:47:30

              הספסל של הספרס באמת לא הכי עמוק אבל עדיין לוקחים את מיאמי.

          2. Jonathan

            30 אוג 2021 09:57:35

            אין לי כוח לעבור על כולם.
            הנאגטס כנראה עם תומפסון, אינגליש, מלו, יוקיץ' מציגים חמישיה יותר מרשימה. ועברו שם עוד כמה שנוץ מבלי שהקבוצה השיגה הישגים קרובים. אותן שנים בNBA. לא יודע להשוות ABA.
            והשמות במיאמי הרבה יותר מרשימים בעיני. למרות שקבוצה זה לא רק אוסף של כוכבים…

            1. Jonathan

              30 אוג 2021 10:02:32

              שוב, זה רק ביחס להישגים. הספרס היו חזקים מאז שאני עוקב. זה כבר 30 שנה. נבחרת שבה ברוס בואן ואייברי בראדלי עוברים פנימה ככה בקלות לא מצטיירת כמישהי שהייתה כמעט קבוע במקום טוב במירוץ לאליפות במשך תקופה כל כך ארוכה.

            2. Jonathan

              30 אוג 2021 10:03:13

              סלילה ג'ונסון. לא בראדלי.

            3. עידו גילרי

              30 אוג 2021 10:29:49

              החמישיה של הנאגטס ממש לא מרשימה אותי יותר. במיאמי חלק מהשמות נוצצים בעיקר בתקופה שלהם לא בהיט (שאק,בוש למשל). איברי ג'ונסון וברוס בואן נכנסנו "בקלות" ? זה כלום לעומת ריו צ'אלמרס ורוני סייקלי. שים לב שארטיס גילמור למשל נשאר בחוץ.
              היחידים שאני מצליח לחשוב שנותנים כאן פייט בסקלה של הקבוצות שלא נולדו בעידן הווייט מן אוף דה פורסט זה הרוקטס.

            4. Jonathan

              30 אוג 2021 11:25:59

              ואותי היא כן… אבל בעיקר ברמה האינדיבידואלית ולא ברמת ההישגים כקבוצה.

            5. אור

              30 אוג 2021 14:15:26

              It takes twin towers to beat twin towers

            6. Ljos

              30 אוג 2021 14:21:23

              או שני מטוסים.
              #סליחה
              #חגיגות_עשרים_שנה

            7. אור

              30 אוג 2021 14:23:48

              במקור רציתי לרשום to take down אבל ויתרתי.. עכשיו מותר לגלות

  2. Smiley

    30 אוג 2021 08:33:28

    דווקא הייתי מכניס את מילס על חשבון אולדריג'… כנראה בגלל האולימפיאדה שנתנה לי את הרגשת המגיע לו ע"ח "שכיר חרב" שלא ממש השפיע על המועדון ולא ממש היה חלק מאיזה הישג משמעותי

  3. עידו גילרי

    30 אוג 2021 08:42:34

    מועדון שהוא סמל היציבות. רק בשביל הפרספקטיבה – ב 54 עונות השנתיים האחרונות היו הפעם הראשונה שהספרס מחמיצים את הפלייאוף שתי עונות ברצף.

          1. asaf

            30 אוג 2021 18:43:22

            אלו באמת נתונים מדהימים גילרי. זוכרים את השני עשורים האחרונים בעיקר שבהם באו התארים אבל המועדון הזה הוא באמת אי של יציבות לאורך קיומו . תודה עמיחי על הבחירה. כנראה החמישייה שתהיה עליה הכי הרבה הסכמה בפרויקט שלא לדבר על ה-MVP שטימי כנראה ייבחר באחוזים של אסד בבחירות בסוריה…. רק הערונת ..בעיניי גילמור ראוי לספסל במקום אולדריג' או קונג פו בואן

        2. הציפור הנדירה

          30 אוג 2021 15:03:39

          אני קראתי עליו ועל יכולותיו ומכל מה שכתבו עליו ועל יכולותיו אפשר לדעת איזה שחקן הוא היה גם בלי לראות אותו.

  4. אבג

    30 אוג 2021 08:48:17

    אכן חמישייה קלה כמו שרשם מישהו בפוסט הקודם וגם אחד ה MVP הברורים ביותר.
    מעניין בכל הפרוייקט כמה שחקני ספסל מובהקים (כמו מאנו) נכנסו לחמישיית כל הזמנים

  8. Rocky1

    30 אוג 2021 09:45:09

    מצוין עמיחי. אחד הקלים מבחינת הרכבת הרשימה, אולי כמו שכתבו למעלה פאטי במקום למרקוס, אבל בסך הכל אף אחד משמעותי לא נשאר בחוץ, וגם החמישייה די סגורה בפלומבה.

    שון אליוט, אגב, עבר השתלת כליה וחזר לשחק. אאל״ט היה הראשון שעשה זאת.

  9. Ljos

    30 אוג 2021 10:01:31

    קטע מעניין לגבי הגלגול הראשוני של הקבוצה – הבעלים המקוריים התאספו במסעדה אקסלוסיבית במלון שרטון בדאלאס כדי לבחור שם לקבוצה. אחרי שעות רבות ו-ויכוחים רבים הם לא הצליחו לבחור שם. אז הם עשו את המקבילה של להסתכל מסביב ולהגיד "פאק איט, לא יודע. דאלאס סכינמזלג" וקראו למועדון על שם אותה מסעדה יוקרתית ויקרה, בקומה ה-37 של המלון היקר, מסעדת "מועדון שאפארלס" (משהו כמו חורשה).
    עם כזו רמה של חיבור שורשי לעיר, זה באמת היה מפתיע שתושבי העיר לא התחברו לקבוצה החדשה ובקושי באו לראות אותה בשנים הראשונות.

    1. ירון, החלום

      1 ספט 2021 07:02:53

      בס"ד
      תודה רבה.
      קבוצה נהדרת.
      הרבה בזכות הניהול ופיתוח השחקנים.
      נראה אם מישהו יבחר אחר ל mvp… אה אה אה קוואי
      שיהיה ברור, אני. הולך עם טימי.

  10. הציפור הנדירה

    30 אוג 2021 10:03:50

    מי שבוחר לשחקן הטוב ביותר של הספרה מישהו אחר מאשר דאנקן, אינו מבין כדורסל בלי לזלזל כלל ביכולות הנפלאות של רובינסון ומאנו ופארקר וגרווין.
    ובוודאי שהשחקנים ששיחקו עם דאנקן לא יכולים להיחשב יותר טובים מהכוכב המוביל!!!

    2. bobby

      30 אוג 2021 14:57:50

      גם אני בחרתי בדאנקן. אבל אם כבר לבחור במישהו אחר – אז באייסמן. גם הוא היה ה-שחקן המוביל של המועדון בשנים שלו, ואיתרע מזלו להתמודד מול השואו-טיים במערב כשהיה בשיא שלו. ייתכן שאם היית מחליף אותו ואת דאנקן בתקופות, גם גרווין היה מוביל את המועדון לשלל אליפויות.

      1. הציפור הנדירה

        30 אוג 2021 15:07:47

        ממש לא. גרווין לא היה מנהיג ווינר ברמה של דאנקן ודאנקן היה נפלא ביעילותו בשני צדי המגרש כשגם יכולתו ההתקפית המבריקה של גרווין לא מחפה על ההגנה. דאנקן היה בבירור כדורסלן שלם יותר וגדול יותר מגרווין.

  11. הציפור הנדירה

    30 אוג 2021 10:05:55

    בואו לא ראוי לבחירה כלשהו כי הוא היה אנטי ספורט ואלים ולא שווה את יכולתו. שחקן הגנה מצוין לא צריך את האלימות הזו ואת האנטי ספורט הזה.

    2. הציפור הנדירה

      30 אוג 2021 10:44:54

      אז מי אם לא פופוביץ'?! הוא המאמן הטוב ביותר של הספרס בפער עצום ומגדולי המאמנים אי פעם!!! ואין סיבה שאוהדי המועדון יחשבו חרת כי אין מועמד רציני אחר שקרוב בהישגיו. לשאר המאמנים יחד אין כל אליפות ובקושי יש גמרים!!!

        1. הציפור הנדירה

          30 אוג 2021 15:10:10

          בדעה שמה? שמי המאמן הטוב בתולדות הספרס לפי הדעה שאתה מאמין שהעובדים תומכים בה (אם אתה מתכוון ברצינות או שזו סתם ליצנות)?

            1. Ljos

              30 אוג 2021 17:09:44

              אתה מפריע לי באמצע Moe's on first.

  13. אהרון שדה

    30 אוג 2021 10:08:57

    תודה עמיחי
    מדהים הפער בין איכות הספסל של פילי לס.א
    מה שגורם לי יותר להעריך את פופופיץ.
    מאד הערכתי את רובינסון אבל אין מה לעשות אין באמת תחרות לדאנקן .

      1. אהרון שדה

        30 אוג 2021 13:48:17

        זה קשור במובן זה שלא היו לו יותר מדי כלים לאורך השנים (גם חלק מהחמיישה לא מטריף ביחס לפילי שלא לדבר על המקומות הנמוכים בהם לקח את מאנו ופארקר)

        1. עידו גילרי

          30 אוג 2021 14:04:52

          אם הקרדיט להנהלת הספרס אז מקובל אבל לפופוביץ' כמאמן הייתה המשכיות של כוכבים שלא נראתה באף מועדון מאז הסלטיקס של שנות ה -60

          1. אהרון שדה

            30 אוג 2021 22:07:25

            הייתה המשכיות
            גם בסלטיקס ובל.א הייתה המשיכיות אבל כאן לא היו כמעט כוכבים (מה שמתבטא בספסל החלש באופן יחסי )
            ייתכן לטעון שהמזל של הספרס שכל הכוכבים הגיעו יחדיו מה שלא היה למשל בפילי

  14. תומר

    30 אוג 2021 10:36:18

    בחירות טובות אם כי מבחינתי אלווין רוברטסון היה צריך להיות בחמישיה
    .
    אפקט הזמן שחלף עובד לרעתו כאן כי את ג'ינובילי ופארקר ראינו כולנו בשידור חי. רוברטסון לעומתם שיחק בתקופה שהעולם עוד לא היה כפר גלובאלי ולמונח "שוק קטן" באמת הייתה משמעות וכך רוב ה NBA שראינו היו הקרבות בין מג'יק לבירד ואח"כ הבדבויז ומייקל.
    המשחק של רוברטסון היה גם הרבה פחות פלאשי, אני לא חושב שיש לו סרטון הייליטס מרשים – וגם הכדורסל אז היה אחר מן הסתם – אבל הוא באמת היה שחקן הגנה עצום, 1.90 מטר של זריזות וחוכמת משחק ועם הישגים אישיים שלג'ינובילי ופארקר עם כל הכבוד (ובאמת יש המון כבוד), אין.

    1. עידו גילרי

      30 אוג 2021 10:43:59

      ממש ממש לא. הוא סך הכל היה חמש עונות בקבוצה – בתקופה הגרועה ביותר של המועדון מה שאפשר לו לצבור הרבה מההישגים לכאורה שלו.
      ואני כלל לא מתחיל לדבר על ההישגים שלו מחוץ למגרש…

      1. הציפור הנדירה

        30 אוג 2021 13:24:11

        הגנה וחוכמת משחק לא קשור לקבוצה בא משחקים ורוברטסון היה אדיר בהגנה ושחקן חכם מאוד, לפחות על המגרש.

        1. עידו גילרי

          30 אוג 2021 13:57:42

          מה הקשר? למה שזה יקנה לו מקום בחמישיה. אתה גם זורק את כל הדברים האלה כאילו ראית אותו משחק. מה שלא קרה.

  16. עידו גילרי

    30 אוג 2021 10:49:50

    אני לא בטוח אבל עמיחי אולי יוכל לאשר. לדעתי זה המועדון הראשון בסדרה שכל החמישיה שיחקה יותר מעשר עונות עבורו (למעשה 12).

    1. עמיחי קטן

      30 אוג 2021 11:11:36

      אכן כך. אין לי עדיין חמישיות של המועדונים הנותרים, אבל אפשר לומר די בביטחון שגם הסלטיקס והלייקרס עם סיכוי טוב להיכנס לקטגוריה הזאת, בניגוד לשיקגו (סיכוי נמוך מאוד) וגולדן סטייט (אין סיכוי)

      1. הציפור הנדירה

        30 אוג 2021 13:33:41

        אם שמים את ריי אלן וגארנט בחמישיית הסלטיקס וזו בחירה אפשרית בהחלט, אז אין חמישייה כזו.
        וכן לגבי הלייקרס אם שמים את וילט חמישייה ומתחשבים פחות באורך הקריירה בקבוצה, אז גם לליי-רסאין חמישייה כזו.

          1. הציפור הנדירה

            30 אוג 2021 15:20:40

            גארנט כפאוור המוביל של הסלטיקס זו בחירה מאוד הגיונית כי הוא הפאוור הטוב ביותר ששיחק בסלטיקס והיה המנהיג לצד פירס והשחקן החשוב ביותר בתלכיד של הסלטיקס בחמש השנים ששיחק במועדון (וללא הפציעה בברך אף היה מגיע ליותר תארים). מקהייל היה השחקן השני בחשיבותו וכדורסלן פחות טוב יחסית מגארנט.
            וכן ריי אלן בעמדה 2 בחמישיית כל הזמנים של הסלטיקס זו בחירה מאוד הגיונית בדומה לגארנט ב-4 כי הוא הטוב ביותר בעמדה 2 ששיחק בסלטיקס וכדורסלן גדול מסם ג'ונס ושרמן.

            1. עידו גילרי

              30 אוג 2021 15:26:12

              כן אני מניח שגם עליהם קראת.

            2. dvir

              30 אוג 2021 15:31:19

              אתה התחרפנת ? ריי אלן הוא השחקן הכי טוב בכל הזמנים בעמדה 2 של הסלטיקס ? אתה מבין איזה שחקנים יש לסלטיקס בחמישיה אפשרית כזאת בכלל? נכון ריי אלן טוב מדני איינג אבל ממש לא יותר טוב מגונס או ג'ון אבלציק

            3. עידו גילרי

              30 אוג 2021 15:34:19

              נדבר בשפה שאתה מבין:
              ריי אלן בסלטיקס 5 עונות 16.7 נקודות.
              קווין גרנט בסלטיקס 6 עונות 15.7 נקודות 8.3 ריבאונדים.
              עכשיו קח את השמות הבאים ובלי לנסות להגדיר עמדות על פי מה שקראת על שחקנים תגיד לי את מי מהם היית מוציא עבור אחד מהם:
              בירד, קוזי, ראסל האבליצ'ק, פירס, פאריש, וויט, שארמן, ג'ונס מקהייל.
              מביך.

            4. dvir

              30 אוג 2021 15:53:17

              בקלות אני יגיד לך . סם ג'ונס שחקן הרבה יותר טוב מריי אלן בפער עצום . זה לא אותה ליגה אפילו . מדובר בשחקן שהיה חלק מרצף 8 אליפיות ויש לו 10 אליפיות בקריירה כמעט בכולם שחקן חמישייה קלע 47 נקודות במשחק 7 סל ניצחון שהציל את הסלטיקס מפיגור 3-0 מול הלייקרס והוביל את שחקני הסלטיקס בנקודות לפחות ב3 סדרות גמר מה שהיה נותן לו את תואר mvp של הגמר לפחות פעמיים .
              לגבי עמדה 4 שום סיכוי שגראנט לוקח אותה טום הייסון שמעת ? שחקנים של הקבוצה משנות ה70? מקהייל ? גראנט לא היה כזה טוב בסלטיקס מקהייל נתן שם עונה של 28 נקודות למשחק נניח . טום הייסון ? אחת התצוגות הגדולות אי פעם במשחק 7 של הגמר . הסלטיקס של 11 האליפות לא הייתה רק ביל ראסל אלא סופר טים שההיסטוריה עושה לרוב השחקנים שם אבל . ראסל היה פחות טוב מצמברליין בפער הוא כן היה מסוגל להאט אותו אבל בשום סדרה הוא לא התעלה עליו בשום פרמטר מה שעשה את ההבדל זה כל שאר השחקנים בסלטיקס סם ג'ונס הייסון ביל שרמן קוזי שהיה mvp אבלציק שהיה שחקן ספסל וב73 כוכב השושלת השנייה של הסלטיקס . היחיד שיכול להיכנס לחמישיית כל הזמנים של הסלטיקס ולא שיחק בקבוצה של שנות ה60 הוא לארי בירד .

    1. הציפור הנדירה

      30 אוג 2021 13:21:22

      מבחינת להיות מאוזכר אולדרידג' בכל מקרה צריך להיות מאוזכר והשורה הסטטיסטית שלו היא יותר מנחמדה.

  19. הציפור הנדירה

    30 אוג 2021 11:30:27

    עוד דבר בקשר לרוברטסון: הוא אחד משני רכזים בלבד שזכו בתואר יחד עם פייטון והוא הראשון מרצף של שלוש זעויותר רצופות של שחקני חוץ וסה"כ 5 זכיות של שחקני חוץ ה-6 העונות הראשונות של התואר עם שתי הזכיות של מונקריף בפעמיים הראשונות של התואר, מתוך 6 זכיות של שחקני חוץ עד היום, 4 מהן של שחקנים בעמדה 2 (מונקריף פעמיים וקופר וג'ורדן). 29 זכיות של שחקנים ששיחקו בעמדות הפנים כש-25 מהן של צירים (רודמן פעמיים וגארנט ויאניס היו הזוכים מעמדה 4), ושלוש של ס"פ (ארטסט וקוואי שזכה פעמיים).

    3. סימור סקגנטי

      31 אוג 2021 00:33:38

      רוברטסון היה שוטינג גארד. ווס מת'יוס וג'וני מור היו הרכזים של הספארס בעונת 86 בא הוא זכה בתואר שחקן ההגנה. אבל באמת נראה לי שכדאי להתחיל לחזור ולהתחשב גם בשחקני החוץ בכל מה שקשור לתואר.

  20. etayle

    30 אוג 2021 11:36:13

    תודה רבה, סדרה נהדרת. הייתי בוחר את פופוביץ' ל MVP של הספרס. למרות שזה קצת נוגד את הקונספט.
    לדעתי הוא מאוד מזכיר את פרגוסון, מאמן שהצליח להיות מזוהה עם המועדון יותר משחקן מסויים, כמה שטימי גדול, והוא גדול.

  21. הציפור הנדירה

    30 אוג 2021 11:39:12

    את קוואי הייתי שם בחמישייה לפני דרווין כי הוא מעולה בשני צדי המגרש ועם חכמת משחק גבוהה יותר ומוסר וחוטף גדול יותר.

    1. Rocky1

      30 אוג 2021 11:48:16

      זה רק כי לא ראית את גרווין משחק. היה מלך הסלים של הליגה 3 שנים ברציפות וארבע בסה״כ. סקורר ברמה של ג’יימס הארדן לא משאירים מחוץ לחמישייה. מה גם שהגיעו איתו לגמר המזרח/מערב כמה פעמים, אז זה לא היה שחקן של ״קלוריות ריקות״.

    2. הציפור הנדירה

      30 אוג 2021 12:33:36

      סקורר ברמה של הארדן לפחות עם הגנה לא משהו כלל ומפני שהקנה היא חלק מהמשחק לא פחות מהתקופה, אני מעדיף שחקן כמו קוואי שהוא סקורר פחות טוב אך קלעי מצוין והוא גם מגן על לעומת גרווין והארדן למשל שהן סקוררי על אך מגנים תחת.

        1. הציפור הנדירה

          30 אוג 2021 13:18:44

          אך עדיין סך הכל קוואי עדיף לפי שיקול דעתי כי הוא היה בשני צדי המגרש ולא פחות ווינר ומנהיג אם לא יותר מגרווין.

  22. Yinon Yavor

    30 אוג 2021 13:19:15

    נהדר.
    גם יפה מצידו של מועדון כל כך מסודר לייצר מצב שאין כמעט עוררין על מי צריך להיות בחמישיית כל הזמנים, מי ה-MVP ומי המאמן הגדול בתולדות הקבוצה.
    שאפו!

  23. dvir

    30 אוג 2021 15:35:26

    דאנקן קל . בכתבה הבאה על גולדן סטייט הולך להיות מעניין מאוד . מצד אחד סטף קרי מצד שני ווילט צ'מברליין שנתן את עונת ה50 נקודות ב50 אחוז מהשדה עם 27 ריבאונדים .

  24. jefffoster10

    30 אוג 2021 16:29:19

    צריך לזכור שגם בין אלו שעשו קוואדרופל דאבל, אלווין רוברטסון נמצא בליגה משלו- היחיד שעשה עם חטיפות ולא עם חסימות (האקים, ת'ורמונד ורובינסון עשו עם חסימות). חשוב לזכור שהתחילו לספור חסימות וחטיפות רק בשנות ה-70, אחרת ווילט היה מסיים מספר דו ספרתי של משחקים עם קוואדרופל.
    לגבי מה שעשה אלווין רוברטסון מחוץ למגרש- סיפור אחר, עצוב ומטריד.
    יש מקום לאזכור, בעיני, ולפחות בכמעט נכנסו, לרוברט הורי- ולו רק בגלל הסל בגמר ב-2005.
    החמישייה הזו היא בהחלט ברזל ללא עוררין (לא קוואי ולא אף אחד אחר מתקרבים למישהו מיושבי החמישייה הנוכחיים).
    מועדון מעט "רזה" בעומקו אך עתיר בהישגים ובאיכות שנחצבו מאותם שחקנים שכן שיחקו בו (מועדון שהצליח להעביר את טרייסי מגריידי סיבוב בפלייאוף, גם אם שחקן אימונים).
    תודה על הכתיבה, מסכים עם הבחירות, דאנקן MVP.

  26. האווי לאסוף

    30 אוג 2021 22:38:52

    יחסית בחירות קלות, כולל לMVP. כיף גם שהמועדון זכה לגדולה שלו בשנים האחרונות, כך שזכינו להינות מהקבוצה, ובעיקר השלישייה, המיתולוגית שלו. בתור אוהד הסלטיקס, פיספסתי את עידן הזהב באיזה 20 שנה…
    אחלה טור, תודה רבה

  27. dror2

    31 אוג 2021 07:44:23

    תודה רבה!
    איזה נוסטלגיה…
    מבין השחקנים כמובן שטימי הוא ה-mvp, אבל מבחינתי הבחירה היתה צריכה ללכת בכלל לפופ אם זה היה אפשרי. היום הוא כבר מעבר לשיאו, אבל היכולת שלו לבנות קבוצות, לשנות סגנונות, לשמור על קבוצתיות ולקחת תארים בעשורים שונים היתה מדהימה.

  28. אוהד ס"א

    31 אוג 2021 11:46:40

    דווקא ההסטוריה ממחישה את עוצמת המשבר הנוכחי. זה לא רק 22 פליאופים רצופים ו- 5 אליפויות, אלא 47 עונות מתוך 54. מזרח/ מערב ABA/ NBA קיץ או חורף.
    המשבר הנוכחי הוא מהקשים בתולדות המועדון. שנתיים רצופות של חוסר רלוונטיות ואין סימן לקרן שמש באופק.
    הסיבות לכישלון ידועות, האחראים ידועים. ההנהלה צריכה להחליט מה היא רוצה להשיג, כי ללא שינוי (כולל בעמדת המאמן), שום דבר באמת לא ישתנה.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט