שיפור דרך חיסור – דיון פתוח / יהונתן גזלה

Addition by subtraction היא תופעה ידועה מעולם העסקים מזה המון שנים. זוהי תופעה בה לעיתים דווקא עזיבה של גורמים שהם על הנייר פרודוקטיביים, מעלה את התפוקה של שאר הצוות או של היחידה מעבר לסה"כ שייצרו לפני תהליך העזיבה בניגוד לתחזית. זה נכון לפעמים גם למנהלים שמוציאים פחות ממה שניתן מהצוות אך לא לכך התכוון המשורר.

תחשבו על מפעל נעליים בו ישנם 10 פועלי ייצור כאשר זוגות הנעליים מורכבים על ידי פועלים בידיהם בעזרת מכונות תפירה והדבקה. אחד מהם ספץ אמיתי, מספיק להכין בממוצע 7 זוגות נעליים לשעה כאשר כל שאר הפועלים מרכיבים כ-3 זוגות כל אחד. סה"כ 9*3=27 פלוס 7 הזוגות של המצטיין נותנים לנו סה"כ 34 זוגות לצוות פר שעה. במקרה כזה, יסבור מנהל אחד, צריך פשוט להחליף את כל 9 הפועלים הבינוניים ולהביא עוד פועלים היכולים להתקרב ל-7 זוגות. אך אחדד את התרגיל. בבדיקה שנעשית מול מהנדס תעשייה וניהול מתגלה שבבדיקת אופטימום תפוקה אל מול שכר עובד, תפוקתם של העובדים של כ-3 זוגות בשעה סבירה ביותר כאשר הפועל המכין 7 זוגות הוא פנומן יוצא דופן בשוק עבודה זה.

Einkaufsmanagerindex: Chinas Industrie wächst so stark wie seit März nicht - WELT

אבל כאן נכנס העניין של Addition by subtraction. מה אם אותו הפועל שמכין 7 זוגות בשעה הוא אומנם פועל טוב, אך בהיותו overqualified ברור, הוא מתוסכל מאי קידומו. אולי הוא משביז את שאר הצוות מכיוון שהוא מסתלבט עליהם או מוריד להם מוטיבציה? מה אם השאר מבינים שהסיכוי של מישהו מהם לגבור עליו בדרך לקידום כשזה יתפנה שואף ל-0? אז כל אחד מהם מוודא שהוא מייצר מספיק בשביל לא להיות מפוטר ומורידים את הראש.

העניין הוא שלרוב התופעה מתגלה במקרה. אותו פועל המצטיין לפתע נופל למשכב, או עוזב לטפל בעניין אישי לשבוע. מנהל העבודה המודאג, מכנס את ה-9 שנותרו ומפציר בהם לתת פוש מיוחד כדי לחפות על היעדרו של המצטיין כדי לצמצם נזקים. פתאום בפרץ של אנרגיה הם מספיקים להכין 4 זוגות בממוצע בשעה ואז פתאום 4 זוגות * 9 = 36 לעומת 34 משבוע הקודם. איזה הסבר הגיוני יכול להיות לתופעה? למה אותם הפועלים לא ייצרו עד כה 4 זוגות לצד חברם שייצר 7? תשובות אפשריות יש בלי סוף. למשל:

  1. הם הרגישו פרץ של שיוויוניות שגרמה להם לדחוף אחד את השני. הם לא היוו כינור שני למצטיין
  2. נוצר להם יותר מרחב פיזי לעבוד על פס הייצור. הם התרווחו והגישו שניתן לידיים שלהם יותר ספייס לעבוד
  3. הם פחדו שכמה מהפועלים לא יעמדו בקצב של 4 בשעה ופתאום עלולים להיראות מיותרים בעיני המנהל אז הם דחפו את חבריהם כדי שאף אחד לא יישאר מאחור.

העניין הוא שהלבשת האנלוגיה לעולם הכדורסל לא מאוד פשוטה. לעיתים קרובות, עניין ההיררכיה בצוות נקבע הרבה לפני. זה נקבע בפער המשכורות העצום בין השחקנים, בכמות הזריקות שהמאמן מאפשר לכל שחקן ואפילו ברמת היכולת הבסיסיות של כל שחקן. בנוסף ישנו רק כדור אחד בו זמנית.

הפעם הראשונה שאני זוכר שהעניין הועלה בהקשר ה-NBA היה ב"תיאוריית יואינג". "תיאוריית יואינג" הפכה למטבע לשון שטווה עיתונאי הספורט ביל סימונס בתחילת שנות האלפיים, היא די פשוטה. זה קורה בכל פעם שקבוצה משתפרת באופן בלתי מוסבר לאחר עזיבתו של השחקן הכוכב שלו, בין אם זה בגלל פציעה, טרייד, פרישה או נסיבות אחרות. וכך מספר סימונס במאמרו המופרסם על התאוריה מ-2001:

"התיאוריה נוצרה באמצע שנות ה -90 על ידי דייב סירילי, חבר שלי שהשתכנע שהקבוצות של פטריק יואינג (הן בג'ורג'טאון והן עם ניו יורק) שיחקו בצורה טובה בהרבה בכל פעם שיואינג נפצע או שהחמיץ זמן ממושך…

בעונת 94/95 UConn (קבוצתו של דורון שפר בזמנו י.ג), סומנה על ידי המומחים כקבוצה של .500 אחרי עזיבתו של כוכב העל בזמנו, דוניאל מרשל שנבחר רביעי בדראפט 94. אך חברי דייב ידע טוב יותר; כאוהד שרוף של UConn הוא הרגיש שההאסקיס מסתמכים יותר מדי על מרשל בעונה הקודמת ויכולים לשרוד בלעדיו. כמו מוחמד עלי שחזה כנגד כל הסיכויים את הנוקאאוט הראשון של ליסטון, דייב אמר לחברים שההאסקיס ישגשגו בהיעדרו של מרשל – וזה בדיוק מה שקרה. באמצע העונה, UConn דורגה במקום הראשון בכל ה-NCAA בפעם הראשונה בהיסטוריה של בית הספר."

סימונס הגדיר שני מרכיבים מכריעים שצריכים להתקיים כדי להגיר ליפול תחת הגדרת "תיאוריית יואינג":

1. הכוכב זוכה לתשומת לב תקשורתית והתעניינות אוהדים ולמרות זאת הקבוצות שלו אף פעם לא מנצחות איתו משהו מהותי (מלבד אולי איזו סדרת פלייאוף מוקדמת).

2. אותו הכוכב עוזב את קבוצתו (אם בגלל פציעה, טרייד, סיום לימודים, סוכנות חופשית או פרישה) והתקשורת\אוהדים\ווגאס מורידים את הציפיות מהקבוצה אך בפועל הקבוצה רק פורחת..

הסיפור נרקם סביב פציעתו של יואינג בפלייאוף 99' בגיד האכילס לפני משחק 2 בסדרה מול אינדיאנה יואינג במשחק הירואי נשאר על המגרש למרות הפציעה עד שלא יכל עוד. אף אחד לא נתן לניקס סיכוי להתמודד עם הגובה והעוצמה של ריק סמית' מהפייסרס וראו את הסדרה כגמורה. אך הפלא ופלא, הניקס נכנסה לאטרף מאותו המשחק שנמשך עד להופעה הירואית בגמר ה-NBA.

בדיעבד ההשלכה של התאוריה על יואינג עצמו הייתה שטות גמורה של סימונס הנוטה להתאהב בנרטיבים משלו. באותו הפלייאוף יואינג היה הגורם העיקרי שהצליח להעבירם מעל המשוכה הקשה דאז מיאמי של ריילי. בג'ורג'טאון יואינג הגיע לגמר המכללות ב-3 מתוך 4 העונות שם. עד הפציעות המאוחרות בקריירה, יואינג היה איירון מן שבקושי הפסיד משחקים והצעיד את הניקס להיות קונטנדרית או קרובה לכך כמעט בכל שנה. בהפסד המפורסם ליוסטון של אולג'ואן זוכרים לו את פספוס הפינגר רול, אבל לא זוכרים כמה דומיננטי היה כל העונה במזרח שגם לאחר עזיבת מייקל הייתה סופר קשה. אז אכן הייתה ריצה אחת הירואית בלעדיו. עונה לאחר מכן יואינג בן ה-37 קשישא הועבר לסיאטל ואפשר היה לחשוב שהניקס הפכה מאז לפאוור האוס בליגה…

בנוסף מקרה UConn הוא מוזר מכיוון שהוא שכח שמבעונה שאחרי בחירתו של מארשל בדראפט, איזה סופמור התפוצץ לאחר שנבחר לרוקי העונה בביג איסט. ריי אלן שמו. אלן היה כוכב גדול ממארשל מכמה דרגות ביוקון ובעונתו האחרונה היה סופרסטאר מכללות נדיר. ודורון שפר גם היה על מסלול שיפור תמידי. הקשר לעזיבת מארשל מעניינת אבל מספרת חצי סיפור…

אבל העניין המעניין הוא שאמנם יואינג הוא לא דוגמא מוצלחת לתיאוריית יואינג אבל אין ספק שיש מקרים בהם שינוי או עזיבה של שחקן עשו הבדל גדול מבלי שנוספו משתנים חדשים חשובים. ישנם משתנים תורמים שמקשים על בידוד המקרה והופכים אותם לכמעט בלתי אפשרים לבדיקה. למשל: הגעת שחקנים נוספים בצד עזיבת השחקן שלא תמיד פשוט למדוד את תרומתם המיידית. או מאמן חדש שמגיע עם פילוסופיה חדשה. לפעמים פציעות רבות ביריבות לקונפרנס משפיעות לאותה העונה.

עדיין ישנם מקרים היסטורית של עזיבה שעל פניו נראו בעייתיים עבור הקבוצה אך התגלו כ-blessing in disguise. כמה דוגמאות בולטות שזכורים לי:

  1. עזיבת מונטה אליס את הווריורס
  2. הפציעה של קלי אוברה בבועה של 2020
  3. העזיבה של אדי ג'ונס למיאמי (שהכניסה את קובי לחמישיית הלייקרס)

אתגר לקוראים:

בטוח שאני מפספס כמה. אך לא זאת מטרת הפוסט הזה. אשמח אם תעזרו לי לחפש דוגמאות שעוד לא קרו עד רגע זה. זה לא חייב להיות כוכב על. אך זה חייב להיות שחקן משמעותי מאוד בקבוצה\רוטציה שעזיבתו ללא שום תוספת עלולה להקפיץ ולשדרג את קבוצתו. כמה משלי:

  1. קולין סקסטון – קאבס. תחושה שלי היא שברגע שאוקורו יחליק ל-2 יהיה לו קל יותר ליצור לעצבו מצבים בהתקפה. הוא מייצר גם לאחרים אך בעיקר הוא יסגור חור גדול שלהם בהגנה בקו האחורי. גארלנד שחקן שיותר מוותר על הכדור והפך לאיום פיק אנד רול מצויין עם קליעתו הנהדרת והיכולת לשחק בקצבים שונים. עם הכניסה של מובלי ומרקנן לקו הקדמי המחודש של הקאבס סקסטון יהווה מכשול להתפתחות של משחק התקפה שותף בקבוצה.
  2. ברנדון אינגראם – פליקנס. משהו בכימייה של אינגראם-זאיון לא עובד. אינגראם למרות הפיכתו לקלע חוץ מצויין מאוד אוהב להגיע לצבע. הוא אוהב את משחק המיד ריינג' אך הוא אוכל בשטחי המחייה של זאיון. האחרון יעיל התקפית מכמעט כל שחקן אחר ב-NBA. בנוסף אינגראם אומנם נראה לעיתים כאחד שיודע לשמור אך אינו פלוס הגנתי בולט בעמדת הכנף או ה-4 מה שיכול לסייע לזאיון בצד השני.

ועכשיו תורכם: מי לדעתכם נותן תוצרת יפה אך מעכב את הקבוצה. ברור שעדיף לבצע טרייד אך בוואקום, מי אילו היה עוזב, בעצם עזיבתו היה משפר את הקבוצה. זה צריך להיות שחקן מספיק משמעותי. לפחות שחקן מספר 1-4 בקבוצה. הסיבות שלכם יכולות להיות מגוונות משינוי בחדר ההלבשה עד ריווח על קשת השלוש שיפתח נתיבים. או אפילו ברמת השחקן שמאחוריו פוטנציאלית טוב ממנו ומתעכב עקב זמן משחק של אותו השחקן

John

כותב כשזה בוער בעצמותיי או כשעונת הדראפט בעיצומה

לפוסט הזה יש 57 תגובות

  2. Smiley

    30 אוג 2021 10:32:12

    סטיב נאש בעזיבתו את המאבריקס (הפך אצלם לכוכב).
    יוסטון ללא מקגריידי, אם אני זוכר עברו סיבוב פלייאוף שמקגריידי מעולם לא הצליח.
    כל קבוצה שמארבורי עזב אותה (לא חוכמה כי תמיד הגיע גארד דומיננטי במקומו).
    .
    מכבי בלי ג'מצ'י תמיד נראתה לי טובה יותר (לא בדקתי סטטיסטית).

  4. עידו גילרי

    30 אוג 2021 10:37:53

    זה מאד בעייתי לבדוק כי תמיד השאלה היא מי הגיע במקום.
    הדוגמא של מונטה אליס אגב מצויינת אבל צריך לזכור שהם קיבלו מעשית את קליי במקום אז זה הסיבה שהחליטו לוותר עליו (תמיד משעשע הסיפורים על איך שאליס היה מתלונן על זה שקליי זורק יותר מדי…)

    1. John

      30 אוג 2021 11:34:48

      זאק הצטרף לדארק סייד 🙂 למה לשחקן שגם ככה יקבל את סופר מקס יעזוב לסוכן אחר? האם פול חותך מהעמלת הסוכן שקבע ארגון השחקנים ומחזיר להם אותו מתחת לשולחן?

      לגבי התיאוריה: הבולס בלי זאק? לונזו, קובי וויט, דרוזן, פט ווילאמס, ווצ'ביץ' – גמר מזרח בקלות 🙂

        1. John

          30 אוג 2021 12:06:08

          אשמח להסבר. אם הוא נכנס לחמישיית אול NBA השנה הזאת ודוחה את כל הצעות הבולס להערכה, הוא לא זכאי לסופר מקס כפרי אייג'נט?

            1. John

              30 אוג 2021 13:03:33

              כן. הנחתי שרק בבולס. קשה להאשים אותי באהדה לזק לאבין. אך האם זה כל כך לא סביר שאם יקפוץ השנה הגנתית והבולס מתחילים לנצח במזרח הוא יכול למצוא עצמו בחמישיית עונה??

            2. עידו גילרי

              30 אוג 2021 13:08:57

              אני חושב שהתחרות מאד קשה וצריך לצבור 'ותק' בטח בעמדות הבק-קורט.
              אז לא אני לא חושב שזה ריאלי. קח לדוגמא את דווין בוקר.

            3. John

              30 אוג 2021 13:21:09

              אכן מאוד קשה…
              אבל בחמישייה השלישית למשל יושבים קיירי וברדלי ביל. מה המרחק של זאק משניהם ריאלית. מניח שאם לילארד יחווה דיכאון כלשהו גם המקום שלו ריאלית בסכנה…
              אני חושב שבוקר סבל מהקשר החזק של המדיה לכריס פול. כולם ראו בו כאחראי יחיד לקפיצה של הסאנס (שכחו מהבועה…). לבוקר בהחלט הגיע יותר מבראדלי ביל שנתן עונה התקפית מאוד מרשימה אך לא הצעיד את הוויזארדס לשום הישג מקצועי חשוב.

  7. Ljos

    30 אוג 2021 12:01:06

    לשאלתך, אני מציע לעובדים להתאגד ביחד ולזכור שבאופן היסטורי חברות לא שוויוניות ללא מנגנוני shaming the meat ה… אה, סליחה. זו לא השאלה.
    .
    אממ, זכור לי שבזמנו עקבתי אחרי השינוי בוושינגטון כשג'ון וול נפצע וסטורנסקי נשלח להרכב במקומו.

  8. John

    30 אוג 2021 12:08:39

    הפציעה של וול היתה דוגמא מצויינת. לא רק כי סטורנסקי והרכז האלמוני השני שכבר שכחתי את שמו התעלו, אלא כי כל הקבוצה פתאום שיחקה אחרת וכל הרחבות נפתחו לחיתוכים ותנועה. בפועל הוויז לא עפו רחוף מדי קדימה אבל זה היה תרגיל מאוד מעניין. במיוחד התגובות והרטינות של וול להצלחת הקבוצה כשהוא ישב (לפחות כך אני זוכר…)

      1. Zvika Bar-Lev

        30 אוג 2021 12:19:24

        גם אני חשבתי על וול כמקרה דוגמא. אבל בסוף זה אנדקוטלי. סיטואציה מאוד נקודתית, שמצומצמת תמיד לאיזה חצי עונה (ששחקן מרכזי נפצע ובעצם מלבד זה אין שינוי בסגל) וכולם באמת עושים מאמץ מיוחד – שלא בטוח שבשורה התחתונה נותן תמונה מלאה של הנושא.

  9. Zvika Bar-Lev

    30 אוג 2021 12:17:14

    למעשה זה ניתוח כמעט בלתי אפשרי. הצוות – הנהלה ומאמן, בסוף משחקים הכי טוב עם מה שיש להם בידיים. יש גם את הפוליטיקות שקשורות בגודל המשכורות ובטריידים עתידיים, אבל זה לגמרי חלק מהמשחק. אז נניח ווסטברוק מקבל אישור לעשות מה שהוא עושה, למרות שלפעמים כולנו חושבים שזה מאוד לא יעיל – זה כי מישהו ממש בנה עליו לעשות את מה שהוא עושה. נתן לא משכורת מקס וסגל מסויים ודקות משחקת מסויימות כדי להוציא ממנו את המיטב כפי שהם הבינו. וזה לא משנה אם זה יוסטון או וושינגטון או OKC. ותמיד תמיד כשחקן כה משמעותי כפי שהגדרת, 1-4, עוזב, אז מגיע שינוי משמעותי – או מחליף אותו ישירות מישהו ברמה דומה, או שעושים ריבילד – והדברים הללו משפיעים הרבה יותר מאשר "שיפור דרך חיסור".

  10. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    30 אוג 2021 12:37:09

    שאלה טובה וסוגיה מעניינת, תודה רבה ג'ון.
    .
    יש את הסטטיסטיקה הידועה של רודי גיי.
    .
    לדעתי גם ווסטברוק הוא כזה, אבל לא בטוח שאפשר להוכיח את זה. אוקלהומה, איתו ככוכב ראשי הודחה בסיבוב הראשון 3 פעמים, ואחרי שהוחלף בכריס פול הגיעו לאותה תוצאה. יוסטון איתו הודחה בסיבוב הראשון אחרי שבשנים קודמות הצליחה יותר. נראה מה יהיה השנה בוושינגטון.

  11. Yinon Yavor

    30 אוג 2021 12:45:37

    לדעתי אתה לא זוכר כמה דוניאל מרשל היה ענק ביוקון. מבחינת קריירת מכללות ברמה האישית, הוא היה סטאר גדול מריי אלן.

    1. John

      30 אוג 2021 13:15:50

      צודק… העונה האחרונה באמת היה מפלצת… מעניין אם היה דווקא מצליח יותר היום. אז ראו אותו כרך שיותר מדי יוצא לשחק בחוץ כ-PF.
      אבל לא בטוח שהייתי מגדירו כסטאר פחות מריי אלן. ריי בעונתו האחרונה היה רוצח. אם גארד סופר אתלטי כמוהו היה קולע 23.4 נקודות (47% לשלוש ב-7 זריקות!!!) עם 6.5 ריב' ו-3.5 אס' בקונפרנץ הכי חזק דאז היה נבחר בטופ 3. אבל שוב דראפט 96 זו חיה אחרת…

  13. אהרון שדה

    30 אוג 2021 13:36:47

    טור נהדר
    אני אקח דווקא דוגמאות מאירופה
    הדוגמה הכי טובה שלי (גם אם קצת שונה)
    היא אולימפיקוס 2012 (למעשה גם 2013)
    זו הייתה קבוצה שנחתכה חזק בפגרת 2010 כאשר הבעלים שלה הלך /קיצץ
    הם שחררו את רוב הסגל כולל שחקן על כמו קלייזה וכן שחקנים נוספים כמו וויציץ ואפילו הלפרין שלנו
    למעשה השאירו כוכב אחד שאז הוא עוד לא ידע שהוא ממש כזה .
    ספינוליס ציוותו לו כמה חוטבי עצים ושואבי מים ופשוט נתנו לו מרחב
    ודווקא הוא עשה מה שקבוצת הכוכבים לא הצליחה הוא הביא את גביע היורוליג ….ועוד פעמיים רצוף.

    1. no funny shtuff

      30 אוג 2021 15:21:05

      קלייזה, גוד דאמיט. ניסיתי להיזכר בשם שלו לפני שבועיים בערך וסוף סוף זה הגיע- לינאס פאקן קלייזה. תודה.
      .
      ולעניין הטור- אחלה טור, נהניתי לקרוא. לתחושתי, גם בעבודה, כשיוצא מישהו משמעותי אז באמת בזמן הקרוב כולם נותנים יותר מעצמם ומנסים להוכיח שהעסק רץ לפחות אותו הדבר, אבל לאורך זמן החיסרון מתבלט – אז הניקס ינצחו בלי יואינג, הקליפרס ינצחו בלי קוואי ומ.כ הגבעה ינצחו בלי מושון יעקוסי (ראיתי אותו ואת טפירו השבוע בטיילת בתל אביב הולכים כמו שני רוקסטארים) אבל לאורך זמן הקבוצה תחסר את הכוכב ולא תגיע להישגים שיכלה להגיע איתו.

  14. asaf

    30 אוג 2021 13:40:31

    טור מעניין מאוד. תודה רבה. אגב יואינג בעיניי הוא לא מוערך מספיק, התמודד מול סנטרים אדירים כמו האקים, רובינסון, שאק בצעירותו ,מורנינג בימים שסנטר הייתה עמדה מאוד דומיננטית ועשה את זה נפלא… עוגן שהחזיר את הניקס למרכז הבמה בסוף שנות ה-80 ושנות ה-90

    1. John

      30 אוג 2021 14:49:45

      אין אף כותב מוערך שאני זוכר שדרג את יואינג כפחות מטופ 4 בעידן הגדולים. עד 1994-5, זה היה בסדר כלשהו דרים, יואינג, רובינסון. כששאק נדחף חזק אחרי עונת הסופמור זו הייתה הרביעיה הראשונה כשאחריה מורנינג במדרגה הבאה. ב-1999 יואינג כבר היה בוגר ומעבר לשיא הקריירה אך עדיין נתן עונות חזקות. אני חושב שהחוסר יכולת שלו להשתלט על סדרות לאורך השנים פגעה בו. זה וגם הלחץ של העיר ניו יורק. אילו היה משחק במינסוטה היה אליל גדול עד היום. תיאוריית יואינג על יואינג פשוט לא תופסת

      1. no funny shtuff

        30 אוג 2021 15:29:45

        גילוי נאות – אני מת על יואינג. בתור דיי הארד של ג'ורדן הייתי נגדו כל השנים (חוץ מהסידרה מול יוסטון) אבל במשך השנים הבנתי כמה הוא שחקן גדול ועוד יותר אישיות גדולה.
        אני לא זוכר איפה ראיתי ריאיון איתו – אולי בריקוד האחרון? אנסה לחפש – שבו המראיין מנסה לרדת עליו שהניקס תמיד הפסידו מול שיקגו, והוא ענה בצורה כל כך יפה – כאמור, אחלה בנאדם.

        1. no funny shtuff

          30 אוג 2021 15:59:13

          https://youtu.be/D43O-Qki2OY
          .
          מתוך the jump
          כל הריאיון נהדר, אבל מדקה 4:30 רייצ'ל ניקולס מחממת עם הערות של צ'ארלס אוקלי על יואינג שלא היה מוסר היטב כשעשו עליו דאבל טים, ושלא היה לו את הסטאר פאוור של mj. התשובה של יואינג לזה – פרייסלס.

  15. bobby

    30 אוג 2021 13:53:09

    טור נהדר!
    מאמין שביוסטון של השנים הקרובות נראה בעיה דומה בין פורטר ג׳וניור לבין הרוקי המבטיח ג׳יילן גרין.
    במיאמי ייתכן ונראה עלייה ביעילות של דאנקן רוביסון וטיילר הירו, לאחר שנאן עזב ללייקרס. שלושתם התחילו פחות או יותר ביחד את המסע שלהם בליגה, כל אחד מהם נע איפשהו בציר שבין 2 ל-4. יכול להיות שכעת בלי נאן בתמונה, הם יפרחו עוד יותר, ואולי מעבר נוסף של אחד מהשניים יאיץ עוד יותר את הפיתוח של האחר.

  16. bobby

    30 אוג 2021 14:12:04

    אגב מסכים מאוד שתיאורית יואינג קצת מנופחת. לדעתי לולא הפציעה שלו ב-99׳, עדיין הניקס היו יכולים לגבור על אינדי, ובפיינלס בטח ובטח שיואינג היה חסר כדיי לעזור ולסגור את הצבע מול תאומי המגדל מסן אנטוניו (שכנראה בכל מקרה היו לוקחים את הסדרה, אבל ביותר מאמץ).

    1. John

      30 אוג 2021 14:58:08

      סן אנטוניו של 99 היא אחת האלופות שהכי שנאתי. סגל אפור, קבוצה אפורה. מעולם לא חזרתי לצפות בפלייאוף ההוא של העונה המקוללת ההיא. עם תוצאות נמוכות והרבה אנטי כדורסל בעונה מקוצרת שאף אחד לא רצה לשחק בה.
      אבל מה? הם עשו פלייאוף מטורף. ניצחו את מינסוטה של גארנט סיבוב ראשון 4-1, סוויפ על הלייקרס, סוויפ על פורטלנד, והניצחון על הניקס. מסלול קשה ומרשים

  17. יהלי אולמר

    30 אוג 2021 15:41:33

    אני יכול לחשוב על המקרה ההפוך, וגם שם יש לי רק דוגמה אחת- רונדו בדאלאס. הרס וייבים טובים מאוד שם, הם מתחרטים על ההחלטה הזאת עד היום

  18. אשך טמיר המקורי

    30 אוג 2021 15:58:04

    תודה רבה.
    ווסטברוק זה המקרה הקלאסי – מביא עימו נזק עצום יחד עם ערימת הסטט' האישי שלו ושם שלשלאות על הקבוצה.
    לדעתי, נראה את זה השנה גם עם דרוזן בס"א.
    הקבוצה השתנתה מאוד, אז יהיה קשה לקשור את זה בוודאות אליו – אבל זו תחושתי.
    עם דרוזן, זה לא בגללו, אלא בגלל השימוש של פופ בו.
    מאז שהגיע הבעיה העיקרית שלנו הייתה הסתמכות יתר על היכולות האישיות שלו לעשות נק' על חשבון הוצאת המקסימום מכלל הקבוצה.
    העונה הפקק הזה ישוחרר.

  20. Jonathan

    30 אוג 2021 16:46:16

    מעניין מאוד. תודה רבה.
    מהשחקנים של היום, לדעתי – דמאר דרוזן (עם כמה דיסקליימרים) לא יודע אם בסן אנטוניו נשאר מספיק כוח אדם כדי להשתפר בלעדיו (בלי קשר לעזיבתו) אבל זה מקרה מבחן אפשרי.
    מהמדגם האולי לא מספיק מייצג שלי למשחקים שלו (מודה שראיתי ממנו יותר בזמנו בטורונטו) היו שם הרבה מאוד התקפות ISO ומעט מאוד קבוצה.
    אולי הוא השתנה אבל הוא לא שחקן טבעי למאמנים עם שיטה בעיני.

  21. צ'יקו

    30 אוג 2021 21:21:57

    תודה רבה.
    טור מעולה!
    .
    לדעתי זה קיצוני אבל בראדלי ביל. לעיתים רבות העונה הוא היה נראה כמו מקל שתוקע את הגלגלים במכשפים ובלעדיו הקבוצה הייתה יותר נינוחה וטובה.
    בעיניי – זאק לוין לוקח על עצמו יותר מדי (בעונות שעברו, בתקווה שהעונה זה ישתנה) והפריע לקצב של שיקגו.

  25. the dude

    31 אוג 2021 02:49:23

    לעיתים כשיוצא הגורם החזק והמשפיע
    אז האחרים מקבלים יותר במה ומוטיבציה
    ומסתבר שהחיבור שנשאר עובד יותר מאשר עם אותו בחור דומיננטי שיכול להיות גם דוש באג
    אין וואקום

    היה משחק של יוסטון
    שהרדן ישב בספסל והקבוצה הרביצה קאמבק מטורף

  26. Tzafriros

    31 אוג 2021 07:53:25

    פוסט מעולה. מניסיון תאוריית יואינג עובדת רק עד שזה מגיע למשוכה גבוהה מדיי לצוות. הקליפרס שיחקו מצוין בלי קוואי בפלייאוף האחרון ורג׳י ג׳קסון פול ג׳ורג׳ ומרקוס מוריס עשו קפיצת מדרגה (בעצם גם בוורלי) אני בטוח גם שהשחקנים נהנו יותר אבל זה לא הספיק לעבור את הסאנס וזה כן יכל להספיק עם קוואי

  29. מתנאל אלאשבילי

    1 ספט 2021 05:04:13

    הכאב בקריאת הקטע על סקסטון… לא יכול להסכים ולא יכול גם שלא להסכים. מצד אחד סקסטון הוא סופר סקורר עם מהלכים משלו ויכולת מוכחת, בלעדיו לקאבס אין אופצית קליעה אמיתית. מצד שני, האופי בעייתי והוא לא השחקן המוביל בקבוצה אלא השחקן הכי טוב מבחינת יכול אישית. לכן, על אף ההיגיון במצב, אני חושב שכדאי להשאיר את סקסטון. אני צריך את הגופיה הזו רלוונטית לעוד קצת זמן.

  30. ירון, החלום

    1 ספט 2021 07:18:36

    בס"ד
    תודה רבה, נהדר ומעורר מחשבה.
    העובדה שיואינג. שיחק בתקופת הסנטרים הגדולים, ולא הביא אליפות6,
    גורמת לזה שהוא אנדר רייט6ד, המזכיר לי את מאלון

כתיבת תגובה

סגירת תפריט