לבחור מחדש: דראפט 2006 / Ljos

מונטנגרו מכריזה שהיא רוצה להיפרד מסרביה, יומיים אחרי סרביה מכריזה "אתם לא זורקים אותנו, אנחנו זורקים אתכם. אנחנו מכריזים עצמאות". זידאן מנצח בנקודות את מטראצי באגרוף, בעוד איטליה מנצחת את צרפת בפנדלים בגביע העולם. אתר המיקרובלוגינג טוויטר עולה לאוויר לקול תרועות "אבל מי ישתמש בו בכלל?". ג'קו אייזנברג זכה בעונה הרביעית של כוכב נולד. גיא אריאלי הדיח את חיים רביבו בגמר וזכה בעונה השנייה של רוקדים עם כוכבים. חבר השופטים של איגוד האסטרונומיה החליט להדיח את פלוטו ממעמדו כוכב לכת במערכת השמש, כוכב חמה הופך למועמד בכיר לזכייה בעונה השנייה. מיאמי זוכה באליפות נגד דאלאס. הוריקן קתרינה כמעט מוחק את העיר ניו אורלינס, ובאותה נשימה מוחק את קבוצת הכדורסל בסיאטל. טורונטו זוכה בהגרלת הלוטו השנתית וזוכה לבחור ראשונה בדראפט, בחירה שהם מנצלים כדי להשתמש במבחן קליפר (המקבילה העסקית ל-וואו, כשהוא נולד הירח חנה בכוכב השבת רגולוס. זה ממש טוב כאילו) ולבחור באנדריאה ברניאני, האירופאי הראשון בבחירה הראשונה. הניקס נכנסו עם בחירות אמצע סיבוב ראשון ועם קבוצה שכוללת כדור אחד וארבעה סטפון מרבורי, ג'מאל קרופורד, סטיב פרנסיס ונייט רובינסון, הגיוני היה שיוותרו על קייל לאורי, רונדו או כל גארד שצריך כדור, עד שדילגו על שניהם כדי לבחור את מרדי קולינס (גארד שצריך את הכדור, וקיבל אותו. באשדוד). שארלוט בובקטס בוחרת באדם מוריסון שמסריח את הפרקט, חדר ההלבשה, ואת הלבבות שלנו.

את רוב המאורעות הללו לא נוכל לשנות. אבל לרגע אחד נוכל לדמיין שחזרנו בזמן והשתלטנו מאותה שנה על ערב אחד. ערב ה-28 ביוני. אי אז, במדיסון סקוור גארדן, כמה מנהלי ארגוני ספורט נפגשו במטרה לעשות מהלכים שישנו את עתידן ואת עתיד השחקנים הצעירים שחלמו להיכנס לליגה. לצערנו זה לא הערב בו מישהו בשארלוט בחר לקרוא לקבוצה בשם "בובקטס".אמנם יש לנו מכונת זמן חד פעמית, שליטה טלפתית על ה-GMים של הליגה, ויכולת לכלוא ללילה אחד את ג'ון פקסון כדי לנסות להציל את שיקגו מעצמה – אין כאן קסמים. מדובר בבציר לא טוב של שחקנים. אם הדראפט הזה היה כרם גפנים, היו מנסים להציל את הבודדים ושורפים את הכרם כולו עם אש מטהרת. יש לנו בבחירה הרביעית שחקן שנזרק מקבוצתו בעזרת אמנסטי. בבחירה החמישית נלקח שחקן שכונה "בעל הבית" ובחיים לא עבר את ממוצע 5.5 נקודות לעונה. במקום העשירי נבחר שחקן שלמד לעשות ליי אפ נכון רק שנה לפני כן וקלע 4 נקודות למשחק בליגה הבלגית. אפילו יש שחקן שנקראה על שמו קללה כי בכל פעם שהוא עזב קבוצה המאזן שלה בעונה הבאה מיד משתפר, והוא עוד נחשב לאחד השחקנים הטובים בדראפט.

את הדראפט שלנו ילווה עיתונאי צעיר ואלמוני שהחליט לשתף איתנו פעולה דרך אתר חדש שאני צופה לו מוות מהיר (גם ככה הפייסבוק הזה ימות מהר בקרוב. אז מי רוצה פייסבוק אבל מוגבל ל-140 תווים?) – אדריאן ווג'נרובסקי דרך טוויטר.

1. טורונטו ראפטורס בוחרת את קייל לאורי (במקור בחירה 24)

בחירה מקורית: אנריאה ברניאני

בסדרה הבריטית דוקטור הו, כחלק מהניסיון לענות לשאלה למה חייזר גאון עם מכונת זמן לא מתערב בכל נקודה היסטורית ומתקן את העולם, העלו את הקונספט של נקודות קבועות בזמן. רגעים בהיסטוריה שלא משנה כמה האל המתהלך בינינו ינסה – הם חייבים לקרות. אפשר לעשות דברים מסביב, לדחות או להקדים אותם, להגיב שונה למה שקרה, אבל הרגעים האלו בסופו של דבר יתרחשו. והדוקטור יוכל רק להסתכל מרחוק עם דמעה בודדת. אז כן, הבחירות מחדש מעלות את השאלה האלמותית – סביבה מול סביבה קצת אחרת, שום דבר לא מוחלט וקבוע מראש. אבל בסופו של דבר יש לנו פה עסק עם נקודה קבועה בזמן. קייל לאורי יגיע לטורונטו. במקור הוא נבחר במקום ה-26 על ידי ממפיס שהעדיפה את מייק קונלי, דשדש קצת עד שהגיע ליוסטון, רב עם קווין מקהייל, ורק אז הגיע לטורונטו לפריצה האמיתית של הקריירה שלו. אז למה לשחק משחקים?

לקייל לאורי, שנתפס כמנהל משחק קטן ולא "אקספלוסיבי", לקחו ארבע עונות לקבל דקות משמעותיות, שבע עונות עד שמצא בית, תשע עונות עד שנבחר לאולסטאר לראשונה ו-13 עונות עד לאליפות היחידה. למרות זאת, הוא עדיין השחקן המוביל של טורונטו באסיסטים ובחטיפות. ביחד עם כריס בוש הצעיר, לאורי יקבל הזדמנות לפתח את המשחק שלו (לפחות ארבע עונות עד "ההחלטה"), ואולי להגיע לשיאו כבולדוג שמנהל משחק הרבה יותר מהר.

ולמי שעדיין מתנגד לבחירה שלו בבחירה הראשונה – הוא השחקן עם מדד ה-RAPTOR הגבוה ביותר בדראפט (מצטער, לא התאפקתי).

2. שיקגו בולס בוחרת את למרקוס אולדרידג' (2, הועבר לפורטלנד)

בחירה מקורית: למרקוס אולדרידג'

הו, סוף סוף בחירה טובה בדראפט. שיקגו לוקחת את מי שהוא כנראה השחקן הטוב ביותר בדראפט ומסתכלת קדימה על העתיד. הספקתם לנעול את ג'ון פקסון לפני שהוא מעביר אותו לפורטלנד תמורת השחקן שעתיד לככב ברשימות "שחקנים ששבועיים מוצלחים בחודש מרץ ואף אחד לא זוכר עכשיו", טיירוס תומאס? (למי שהספיק להדחיק, ג'ון פקסון היה פעם בלי גאר פורמן, וזה כמו ריק ומורטי בלי מורטי, אבל גרוע בהכל ובכלל בלי מעריצים)

שיקגו בולס, 2006, קבוצת 50% במזרח שרק מחפשת את השחקן שיוכל לדחוף אותה מעלה. אולדרידג' השחקן המושלם לזה. אחד הפורוורדים הטובים בעשור האחרון, הוביל קבוצה סבירה אך מזועזעת (עוד נגיע) בפורטלנד להישגים יפים, ואפילו את המעבר לזקנה הוא עשה בחסד בסן אנטוניו עם עמידות מרשימה. אולי אותו ת'יבודו לא יצליח לפצוע כל כך מהר.

3. שארלוט בובקטס בוחרת את פול מילסאפ (47)

בחירה מקורית: אדם מוריסון

שחקן מלואיזיאנה טק, שקלע 18.7 נקודות בממוצע והגיע לשיאים בריבאונדים, היה שווה בחירה יותר גבוהה ממספר 47. ואכן, קרל מאלון באמת נבחר במקום 13. אבל רק שנתיים לאחר פרישתו, פול מילסאפ (18.6 נקודות למשחק, מוביל את המדינה בריבאונדים בכל שנותיו בלואיזיניה טק) איכשהו נפל לאמצע הסיבוב השני, אחרי הגויאבות של ליאור אליהו.

איזו קבוצה מפחידה הייתה יכולה להיות לשארלוט. ג'ראלד וואלאס שבחיים לא ראה מהלך שהוא לא יכול לרוץ אליו ראש קדימה. הקשיחות של אמקה אוקפור. ריימונד פלטון, כשעוד הייתה לו שליטה בכדור, ציוות מוצלח עם גבוהים, והתחת לגבות את כל זה. פול מילסאפ, שחקן הגנה קשוח אבל מפתיע ביעילותו בהתקפה. קבוצה שלא הייתה מגיעה לשום מקום, אבל מפחידה.

4. פורטלנד טרייל בלייזרס בוחרת את רז'ון רונדו (21, הועבר לבוסטון)

בחירה מקורית: טיירוס תומאס

יש משחק כיפי בין אוהדי NBA שהולך בערך ככה – אחד המשתתפים שואל שאלה שמתחילה במילים "מה אם". "מה אם ג'ורדן לא היה פורש?", "מה אם לניקס הייתה הנהלה רבע סבירה?", "מה אם אוקלהומה לא הייתה מעבירה את הארדן?". אז, כל המשתתפים נשענים אחורה בכסא וחושבים על כל האפשרויות החדשות שהתשובה לשאלה הייתה מביאה איתה. הבעיה במשחק הזה היא שבאיזשהו שלב אוהד פורטלנד שבחבורה מתחיל להיות קצת יותר מדי פעיל לטעם שאר החברה. "מה אם ביל וולטון לא היה נפצע?", "מה אם פורטלנד היו לוקחים את ג'ורדן במקום ההוא שהיה פחות יעיל בכדורסל מסכין בואי?", "מה אם מוזס מלון היה נשאר אחרי שנבחר בדראפט ה-ABA ולא מועבר לבאפלו?", "מה אם סבוניס היה מגיע מיד אחרי שנבחר ולא פצוע בן 30?", "מה אם ברנדון רוי וגרג אודן לא היו גומרים את הקריירה שרק התחילה?". 2006 אמור היה להיות הדראפט בו הכל הסתדר לפורטלנד. ניצלו את פקסון של שיקגו כדי לזנק קדימה ולקחת את למרקוס אולדרידג', חטפו את ברנדון רוי במקום השישי והפילו את המיקרופון בדרך החוצה על הראש של סרחיו רודריגז. זה היה ערב שבונה שושלת. תוסיפו את הבחירה שנה אחרי בגרג אודן, ויש כבר אימפריה בהתהוות.

ואז החלום התרסק. איקרוס רוי עף קרוב מדי לשמש, גרג אודן מעולם לא הצליח להתרומם, ופורטלנד נשארו עם הכנפיים ביד. במקומם, פורטלנד בוחרת את השחקן עם הקריירה הכי מוזרה בליגה – רז'ון רונדו. מריצה מהירה לאליפות, הפיכה לשחקן אולי הכי חשוב במועמדת סבירה לאליפות, ירידה בליגה שלמדה לנצל את חוסר הקליעה שלו ואז קפיצה למעלה שוב לקראת סוף הקריירה כשלמד איך להתמודד בליגה החדשה. אליפות כבר בעונה השנייה לא תהיה לו בפורטלנד, אבל הזדמנות לפריצה מהירה, הובלת הקבוצה באסיסטים ובחטיפות, ומשם להמשיך לבנות קבוצה יחד עם כמה בחירות גבוהות ובתקווה לא פצועות – בהחלט תהיה. השילוב שלו עם זאק רנדולף יכול להרעיד או את המעמד עליו יושבים הפסלים של סטוקטון ומאלון או את הכסא של כל מאמן שיתקרב לקבוצה הזו.

5. אטלנטה הוקס בוחרת את ג'יי ג'יי רדיק (11)

בחירה מקורית: שלדן וויליאמס

בזמן שכולם רצו מסביב, ג'יי ג'יי רדיק חייך ברשעות, עמד בצד וקלע. בזמן שכולם קפצו והטביעו לסל, ג'יי ג'יי רדיק חייך ברשעות, עמד בצד וקלע. בזמן שכולם כדררו מסביב ודרך שחקנים, ג'יי ג'יי רדיק חייך ברשעות, עמד בצד וקלע. באיזשהו שלב הליגה הבינה – לזרוק מהצד ולקלוע זו תכונה סופר חשובה למשחק המודרני, והתפקיד של רדיק הלך וגדל. אטלנטה של אז לא הייתה קבוצה מי יודע מה מוצלחת, וגם לא הייתה בדרך להיות כזו. שנים אחר כך, אחרי המון מהלכים וקצת מדי הצלחות של אל הארינגטון, כשחיפשו באטלנטה מי יוכל להשלים את הקבוצה את הקבוצה שמייק וודסון התחיל לבנות ומייק בודנהולצר הוביל ל-60 נצחונות, הם לא יצטרכו ללכת רחוק עד לקייל קורבר כדי למצוא את הסנייפר המושלם. יהיה להם כבר את ג'יי ג'יי רדיק.

6. מינסוטה טימברוולבס בוחרת את רודי גיי (8)

בחירה מקורית: ברנדון רוי

האיש והקללה. כל קבוצה שרודי גיי עזב השתפרה מיד בעונה שאחרי. בדרך כלל לא באשמתו, כמו עם השיפור של קונלי וגאסול בממפיס, אבל זה עדיין קרה. אבל קבוצה שנואשת למצוא עזרה לקווין גארנט לפני שהוא חותך את הקשרים עם ה-GM קאן (הכנס גיף של וויליאם שטנר) לא יכולה להיות בררנית. רודי גיי העביר קריירה כסקורר לא הכי יעיל, אבל בדראפט כזה הוא מזנק כמעט מעל כולם. וגם אם שום דבר לא יעזור, וגארנט בכל זאת יעזוב לבוסטון ברגע שיתאפשר לו, מינסוטה תשמח לבחור ברודי גיי אולי רק כדי לראות מה חזק יותר – הקללה של רודי גיי או הקללה של מינסוטה.

7. בוסטון סלטיקס בוחרת את פי.ג'יי טאקר (35)

בחירה מקורית: רנדי פוי

העקביות מנצחת. הוא היה צריך חמש שנים בחו"ל, כולל אליפות חולונית בישראל, כדי לחזור לליגה כשחקן רוטציה, בדרך להפוך לאיש הדבק בקבוצות שרצו ואף זכו באליפות. הוא עשה כל מה שביקשו ממנו וברמה גבוהה, כולל להיות סנטר בגובה 1.96 מטר בלי מקלות פוגו, כולל לשמור על דוראנט במשך סדרה שלמה, כולל להפוך לקלע שלשות לעת צורך. בדיוק סוג השחקן שידע לעזור לצד פול פירס, או לגמור כמו טוני אלן ולעבור לקבוצה שתדע להעריך את מה שיש לו להציע.

8. יוסטון רוקטס בוחרת את ברנדון רוי (6)

בחירה מקורית: רודי גיי

נתחיל מיוסטון ונעבור לפיל אחר כך – זו השנה הראשונה של דריל מורי בצוות של יוסטון כעוזר לג'נרל מנג'ר, שנה לפני שקודם לתפקיד הראשי. אפשר לקרוא לבחירה הזו – הבחירה האנליטית הראשונה. מהשחקנים שנשארו בדראפט יש שני שחקנים שהאנליטיקה עושה עימם חסד: ת'אבו ספולושה וברנדון רוי. מבין שניהם, אין ספק מי היה השחקן הטוב יותר, לפחות בזמן הקצר ששיחק.

עכשיו לפיל הענקי שקורס תחת מעמס הברכיים – ברנדון רוי שיחק רק ארבע עונות מוצלחות בליגה. אבל איזה עונות הן היו. רוקי העונה, אול סטאר בעונה השנייה (ובשלישית, וברביעית), שחקן של 20 נקודות, 4 ריבאונדים ו-5 אסיסטים מבלי לשתות את הקפה של הבוקר. אחד השחקנים שלא רק שהיה כיף לצפות בהם, אלא גם תפסו את המושכות מההתחלה וניסו להוביל את הקבוצה קדימה. ואז הברכיים קרסו. אולי עם ניהול עומסים מודרני סביר היה אפשר להאריך את הקריירה שלו. אבל אני לא סומך על קבוצות אז שיעשו מהלכים כאלו. נבחרת ולכן תשחק. לכן לא הצלחתי להתאפק אלא לשלוח אותו לנבחרת הברכיים הגרוסות הרשמית של הליגה – יוסטון רוקטס. יאו מינג וטרייסי מקגריידי היו מקבלים את ברנדון רוי בזרועות פתוחות, בישיבה בחדר הטיפולים, ויוסטון הייתה הופכת ל"מה אם" החדשה, לפחות עד שדריל מורי יתחיל לבנות אותה מחדש.

9. גולדן סטייט ווריורס בוחרת את ת'אבו ספולושה (13, הועבר לשיקגו)

בחירה מקורית: פטריק אובריאנט

איזה מעבר חד בין שחקנים.

אחד משחקני ה-D&3 המקוריים שבמשך 14 עונות הצליח למצוא מקום ככישרון הגנתי, וקליעה שבאה והלכה. 41% בעונה אחת, 31% בזו שאחריה, אבל את ההגנה תמיד היה לו. היה חלק חשוב באוקלהומה הצעירה והיה נותן עבודה גם באחת היריבות שלה באותה תקופה – בגולדן סטייט.

10. סיאטל סופרסוניקס בוחרת את ג'יי ג'יי בריאה (לא נבחר)

בחירה מקורית: מוחמד סנה

לפני שלוש שנים ג'יי ג'יי בריאה הפתיע את כולנו כשהכריז – "אני לא מטר שמונים ושתיים, רק מטר שבעים ושבע", וכולנו זייפנו תדהמה. לפני עשר שנים ג'יי ג'יי בריאה הפתיע את כולנו ועלה מהספסל של דאלאס בגמר מול הגלאקטיקוס של מיאמי וכיכב מהספסל בשני המשחקים האחרונים בדרך לאליפות, וכולנו הודהמנו.

יחד עם לו וויליאמס וג'מאל קרופורד, בריאה שם את חותמו על תפקיד הנפץ מהספסל – הגנה גרועה, התקפה בדיוק מספיק טובה מול ההרכב השני כדי להחזיק את הראש מעל המים. ריי אלן ורשארד לואיס ישמחו לאחד כזה מהספסל.

11. אורלנדו מג'יק בוחרת את אנדריאה ברניאני (1)

בחירה מקורית: ג'יי ג'יי רדיק

כן, רגע אחרי הגמר של דאלאס היו לקבוצות חלומות לבחור את הנוביצקי הבא. בלשון המעטה, זה לא היה קרוב. אבל ברניאני הוא לא כישלון בפני עצמו. שנייה, אני צריך שאיכשהו תשמעו אותי דרך כל שריקות הבוז של אוהדי הניקס.

~מרים מגאפון~

הוא קלע סביר, שבעונות הטובות שלו קלע 37% משלוש, ידע לחסום כשצריך (וכשנתנו לו. הגנת החילופים של ניו יורק עשתה לו את המוות כשהוא נאלץ כל הזמן לשמור על הטוני פארקרים של העולם) וזהו בערך. מהצד השני, הוא לא היה מצליח לתפוס ריבאונד גם אם הכדור היה נוחת לו לתוך הידיים, מרוח בדבק שלוש שניות. הוא מחזיק בכמה מהעונות הכי גרועות בריבאונדים עבור שחקנים מעל 7 רגל. אבל הוא שחקן שימושי בקבוצה הנכונה. וכאן נכנס לתמונה דווייט הווארד.

אורלנדו בדיוק התחילה אז את המעבר שלה לכדורסל של אחד ענק פנימה, ארבעה קלעים מסביב. זו הקבוצה המושלמת בשבילו להראות את מה שהוא יודע, ולתת למישהו אחר להיאבק על הריבאונדים בהגנה.

12. ניו אורלינס/אוקלהומה הורנטס בוחרת, בפעם הראשונה והדראפט האחרון שלה, את רוני ברואר (14)

בחירה מקורית: הילטון ארמסטרונג

אחרי שמצאו בדראפט הקודם את השחקן סביבו יבנו את הקבוצה, כריס פול, ניו אורלינס/אוקלהומה צריכה להתחיל לחשוב קדימה. אבל קדימה קצת צחיח בצמחייה ורוני ברואר איכשהו מתבלט מעל שאר העשבים השוטים.

שמונה עונות העביר הסווינגמן בליגה. שמונה עונות של הגנה יציבה ויכולת סיום סבירה ליד הסל. הוא יהנה מהמסירות של כריס פול, ואולי אפילו יראו לנו הקדמה קלה ללוב סיטי.

13. פילדלפיה 76 בוחרת את רנדי פוי (7)

בחירה מקורית: ת'אבו ספולושה (הועבר לשיקגו)

אז למה לפילדלפיה לבחור גרסא פחות טובה של אלן אייברסון אם כבר יש להם אחד כזה? כי אולי, אולי, אם אייברסון ורנדי פוי יתחברו, הצעיר ילמד מהמבוגר, ורנדי יעשה קפיצה שלא הצליח לעשות בקריירה המקורית שלו. וגם אם לא, עד אז נוכל להנות משניים מהקרוסאוברים הטובים בליגה מפילים כל לילה שחקנים על הריימונד פלטון שלהם.

14. יוטה ג'אז בוחרת את סטיב נובאק (32)

בחירה מקורית: רוני ברואר

עוד שחקן שהיה מוגבל לתפקיד קבוצתי אחד, אבל עשה אותו בצורה הטובה ביותר. 43% לשלוש על 3 זריקות למשחק הן לא משהו שאפשר לזלזל בו. בשאר הדברים שיש לו להציע כן. יוטה עם דרון וויליאמס הצעיר, מהמט אוקור, קירילנקו ובוזר, תיעזר בשלשות שלו, אם ג'רי סלואן יסכים לתת לשחקן בלי הגנה מקום בהרכב.

15. ניו אורלינס/אוקלהומה בוחרת את טיירוס תומאס (4)

בחירה מקורית: סדריק סימונס

אין ברירה. מתישהו ידענו שנגיע לכאן. איזור הדמדומים של הדראפט. השמות מכאן והלאה יצלצלו פחות ופחות מוכר, אבל יהדהדו לנצח בתהומי השכחה.

טיירוס תומאס שיחק מעולה בטורניר המכללות. מכללת LSU הגיעה לטורניר לא מדורגת והצליחה להעיף גם את דיוק וגם את טקסס שדורגו בשני המקומות הראשונים, והעפילו לפיינל פור. וזה הספיק כדי שכולם יעופו עליו. בליגה הוא הצליח מדי פעם להגיע להיילייט ריל, אבל לא השאיר יותר מדי חותם. ועם הבחירה הזו, המיני לוב סיטי בניו אורלינס/אוקלהומה/הורנטס מושלם.

16. שיקגו בולס בוחרת את סי.ג'יי ווטסון (לא נבחר)

בחירה מקורית: רודני קרני (הועבר לפילדלפיה)

10 עונות בליגה והדבר הכי זכור ממנו היה התפקיד שמילא בבנץ' מוב של שיקגו ב-2011.

17. אינדיאנה פייסרס בוחרת את דניאל גיבסון (42)

בחירה מקורית: שון וויליאמס

זכור בעיקר כחלק מהמשפט "לברון ג'יימס גרר את אילגאוסקאס ודניאל גיבסון לגמר". גיבסון סיים פעמיים בממוצע של ספרות כפולות בנקודות וקלע 40% מהשלוש. זה סביר.

18. וושינגטון וויזארדס בוחרת את קרל פאוור (37)

בחירה מקורית: אלכסיי פצ'רוב

עם מוטת ידיים מפלצתית, אתלטיות פלואידית מדהימה והיכולת להיות תמיד במקום הנכון ובזמן הנכון, הוא היה נבחר בכל דראפט במקום גבוה יותר. אבל בגלל מה שקרה, ואין טעם להעלות זכרונות נוראיים כאלו, יורד עד לכאן.

19. סקרמנטו קינגס בוחרת את ג'ורדן פארמר (26)

בחירה מקורית: קווינסי דובי

במשך שנים הוא זכה להריץ את ההרכב השני של קבוצות שונות וזכה בשתי אליפויות עם הלוס אנג'לס לייקרס.

20. ניו יורק ניקס בוחרת את שאנון בראון (25)

בחירה מקורית: רנלדו באלקמן

הוא היה בתחרות ההטבעות באול סטאר. מדי פעם הגיע ל-15 נקודות במשחק.

21. פיניקס סאנס בוחרת את עלי דיאה (25)

בחירה מקורית: רז'ון רונדו (הועבר לבוסטון)

מכניקת זריקה של גארד על גוף ארוך מאוד. תמיד עשה מה שצריך כדי להשיג את הניצחון ובעיקר את החוזה הבא. לצערו הכישרון לא התאים את עצמו לרצון העילאי שלו.

22. ניו ג'רזי נטס בוחרת את שון וויליאמס (17)

בחירה מקורית: מרקוס וויליאמס

היה לו את הגודל ואת האורך, אבל עם רק שנה אחת סבירה של 7 נקודות, וגם היא בניו יורק ניקס ב-2011, הוא מקסימום ימלא את הספסל יפה לכמה עונות.

23. ניו ג'רזי נטס בוחרת את לו אמונדסון (לא נבחר)

בחירה מקורית: ג'וש בון

למרות שלא נבחר במקור, אמונדסון הצליח להילחם לקריירה של 10 עונות, בדרך כלל כשחקן פרינג'.

24. ממפיס גריזליס בוחרת את באדי פראם (לא נבחר)

בחירה מקורית: קייל לאורי

ניתור טוב וחושים חדים הספיקו כדי לתת לשחקן הנמוך הזה קריירה ארוכה הרבה יותר ממה שמישהו מאיתנו חשב שתהיה לו.

25. קליבלנד קבאלירס בוחרת את ריאן הולינס (50)

בחירה מקורית: שאנון בראון

תשע קבוצות בעשר עונות, האתלטיות הספיקה כדי להשאיר את ריאן הולינס כשחקן ספסל שימושי בעיקר לקבוצות תחתית.

26. לוס אנג'לס לייקרס בוחרת את אדם מוריסון (3)

בחירה מקורית: ג'ורדן פארמר

אני יודע, בדראפט הזה הוא סרח עודף. אבל אולי, רק אולי, היה יכול לצאת מאדם מוריסון משהו. אם לא הייתה הפציעה, אם לא הייתה שארלוט של ג'ורדן, אם הוא היה מקבל את מעטפת ההגנה שקיבל בגונזגה ולא נזרק למים עם הכרישים או לפחות מבט עצבני מקובי בריאנט. ואם לא, אז תמיד תזכרו שלאדם מוריסון יש שתי טבעות אליפות בדיוק עם הקבוצה הזו.

27. פיניקס סאנס בוחרת את סרחיו רודריגז (27)

בחירה מקורית: סרחיו רודריגז (הועבר לפורטלנד)

כוכב יורוליג. ניסה פעמיים להשתלב ב-NBA, ולצערו למרות המסירות המרהיבות, לא הצליח להראות הרבה יותר. למרות הכל, הספסל של ד'אנתוני מאחורי סטיב נאש נראה כמו המקום האידאלי עבורו.

28. דאלאס מאבריקס בוחרת את טו מדיירה (39)

בחירה מקורית: מוריס אגר

סגנית האלופה יכולה להרשות לעצמה הימורים וניסיונות שמדיירה לא זכה להם בניסיון הראשון שלו. נחשב כישרון על כשהיה בן 16 עם מהירות של סוס בקנטאקי דרבי. אך הוא מעולם לא הצליח למצוא את עצמו בליגה האמיתית. אבל אולי, בתנאי המעבדה הנכונים, היה יוצא מה שאלפי אנשים חלמו עליו כששמעו את השם שלו.

29. ניו יורק ניקס בוחרת את רנלדו באלקמן (20)

בחירה מקורית: מרדי קולינס

העביר שש שנים בליגה, אחד מהשמות בטרייד של הניקס על כרמלו. לא היינו רוצים שבגלל המחסור בבאלקמן כרמלו לא יגיע לייעודו המקורי, נכון?

30. פורטלנד טרייל בלייזרס בוחרת את שלדן וויליאמס (5)

בחירה מקורית: ג'ואל פרילנד

בשיאו נתן הגנה טובים במקטעים קצרים. לא הצליח מעבר.

לפוסט הזה יש 65 תגובות

  1. דראפט מזעזע. אני עדיין בוחר בברנדון רוי בין השניים הראשונים למרות הקריירה הקצרה. אני לא מעריך שחקן שנותן עונת שיא אחת ובשאר כלום, אבל אני מעדיף שחקן שהוא סטאר רציני ל-5 שנים משחקן טוב ל-10.

  2. מתבוננים על התנהלות פורטלנד ב-20 השנים האחרונות,
    ומגלים שבהחלט יש מצב שאחד מ-2:
    .
    1. הם קבוע על ציר זמן משתנה, קבוע של חוסר מזל שאפילו הדוקטור המטייל לא יכול לתקן.
    .
    2. אי אז בשנות ה-70, כאשר וולטון היה בשיאו, באחת ממסיבות הטבע/היפים שנהג לפקוד הוא התמסטל והשתכר עד ללא ידע, ועת עלה אור הבוקר הוא בחר לרוקן את השלפוחית על חלקת קבר אינדיאנית. מאז הקללה רובצת עליו ועל הטריילבלייזרס (רק ביקור קצר אצל לפרקון הצליח להסיר מוולטון את הקללה לעונה אחת).
    .
    הקבוצה יודעת לבחור. אין להם סטרייקאאוטס משעשעים, רק המון מזל רע.
    אם הם היו בוחרים בדוראנט הוא היה קורע את האכילס כבר בשנה 2 שלו בליגה.
    אודן להבדיל, היה השנה מתחיל את הפרק האחרון של קריירה מפוארת (אחרי שהוביל את הת'אנדר עד לפיינלס ב-12', וזכה ב-2 אליפויות במדי גולדן סטייט כאשר ההחלפה בין בוגוט לבינו הפכה את גולדן סטייט לאחת השושלות המפחידות והמאוזנות שראתה הליגה) הפעם לצד ותיקי הלייקרס. הופס היה גועש בעקבות החתמת השוק החופשי שמחברת בין אחד הסנטרים הדומיננטיים מאז שאק לבין דייויס ולברון בדרך ליצירת קו קדמי עם מוניטין שמתחרה בזה של הסלטיקס ב-86)
    ברנדון רוי?
    הוא במדי ממפיס פרח מהרגע הראשון. סוף סוף לצדו של פאו גאסול משחק כוכב,
    והצמד הופכים לאחד הצמדים הדינמיים בליגה. היו שמעות שבשלב מסויים לפני תחילת עונת 07', גאסול הביע עניין לעבור, השמועות דיברו על ציוות לקובי והלייקרס. בדיעבד השמועות לא החזיקו מים –
    הלייקרס שלחו את קובי בטרייד לשיקגו (טרייד בו כולם הפסידו. קובי גמר את הקריירה מוקדם מהצפוי בגלל טיפול אוהב של "הקצב". הלייקרס שוב לא הצליחו להמריא, והפכו למושא הצחוק הבלתי פוסק של שאק, שפעם אחר פעם הזכיר: "הם בחרו בקובי במקומי…"),
    ממפיס?
    הם הפכו לקונטנדרית שנלחמה ראש בראש בת'אנדר של אודן ובספרס של שלהי דנקן באותו קרב קשה על ראשות המערב.
    .
    תודה, איסלנדי.
    מבריק!

    1. לגמרי מזל רע של פורטלנד.

      אני מעדיף את המציאות החלופית שלך, ולא רק בגלל שקובי מסיים שם בשיקגו ובלי עוד אליפויות. מעניין אם בוסטון היו זוכים באליפות ההיא גם שם.

        1. אני אזלזל כמה שאני ארצה…
          אם היית רוצה להמציא שמות היית יכול לחשוב על משהו כמו ליאור אליהו או מרקוס וינישיוס או לטיני כזה כמו גיירמו דיאז ואז אנשים עוד היו קונים.
          לעומת זאת אתה בטח היית בוחר שמות הזויים כמו צ'יק סאמב או אג'יקה אוגבואג'ה או יותר משהו מזרח אירופאי כזה כמו לוקאס מברוקפלידיס.

    1. בובי ג'ונס לקח בכלל אליפות עם הסיקסרס בשנות ה80.
      בגלל מה שקרה היו חייבים לעשות כמה שינויים גם בוויקיפדיה ומקומות אחרים.

          1. אבל מי זה קרל פאוור ומה קרה?
            בויקי אגב בבחירה 37 מופיע בובי ג׳ונס אבל הערך הוא לא של אותו שחקן עבר מפילי, אלא של שחקן אלמוני כלשהו שמתאים לטיים ליין.

            1. ולגבי "בובי ג'ונס השני" – כשפינת העובדות והסיפורים תחזור היא תגיע גם אליו.

            2. וכמובן סליחה…
              קמתי במצב רוח מטריל.

            3. אפילו ענייני הטיימלי וויימלי של הדוקטור לא היו מצליחים להציל את הדראפט הזה, אבל עכשיו גילינו את הסיבה שהוא אכן נקודה קבועה בזמן:
              הוא היה צריך להתקיים בכדי שנוכל לקבל את הטור הנפלא הזה. Fair enough

            4. אינעל דינק, מיקום שגוי

            5. ככה תיארתי לעצמי.. אמשיך כעת את היום שלי, מוטרל ומחולל.

            6. אם זה עוזר במשהו, באיזשהו מקום, עמוק עמוק, עוד יותר עמוק, עוד קצת למטה, אני קצת מצטער.

    1. באדי פראם היה יכול להצליח הרבה יותר בימינו אבל אז שחקן בממדים שלו מווסטרן וויאומניג פשוט לא קיבל מספיק הזדמנויות.

  3. תודה על הפוסט!
    קייל לאורי מקום 1 זה עוד מובן. הרי אם רוי היה משלים עוד כמה עונות טובות לפני הפציעה, כנראה שהוא היה מאייש את תפקיד ה״אגדה״ מהמחזור הזה.
    אבל כשהגעתי לרוני ברואר במקום 12 השתכנעתי שהמחזור הזה חלשששש.
    אגב אוהדי פורטלנד – אתם יכולים להתנחם בזה שמינסוטה איכשהו הסכימו להמיר את ברנדון רוי בפאקינג רנדי פוי. הם היו חותמים על אפילו 2 עונות בריאות של רוי. אולי זה היה מספיק כדיי להשאיר את גארנט בסביבה, who knows?

  4. אפילו ענייני הטיימלי וויימלי של הדוקטור לא היו מצליחים להציל את הדראפט הזה, אבל עכשיו גילינו את הסיבה שהוא אכן נקודה קבועה בזמן:
    הוא היה צריך להתקיים בכדי שנוכל לקבל את הטור הנפלא הזה. Fair enough

  5. יופי של מאמר, במבחן העין נראה רע אבל מבחינת אולסטארים אליפויות ואגדות נראה שיש פה חומר למחזור סביר של שחקנים. לאורי רדיק רונדו אולדריג ומילסאפ זו חמישיה מעניינת שהיה חסר לה סופר סטאר כדי להפוך את הדראפט למשהו יותר טוב.

  6. פשוט מעולה כל מילה תכתוב יותר. מסכים עם הבחירות דראפט שלא כדאי להרחיב במילים עליו.שניים שלושה סמי כוכבים והיתר רול פליירס בעשיריה ושם זה נגמר. מפתיע בפרספקטיבה לאחור כמה הכל לא צפוי. בחירה 47 בעצם היתה צריכה להיות 3. תודה על פוסט מעולה.

  7. פשוט לא מסכים עם הבחירות . אתם מתייחסים לבחירות כאילו מה שחשוב זה היכולת שלהם היום רוב השחקנים משם כבר פרשו או בגיל זקנה. מצטער אבל כל גנרל מנג'ר בליגה היה מעדיף לקחת את 4 העונות של רוי על הקריירה של פי ג'יי טאקר לדוגמא . מה פול מילסטיפ עשה בקריירה שמגיע לו להיות לפני רונדו ? רונדו היה כמעט בדרגת סופרסטאר בבוסטון וגם היה סופר חשוב באליפות של הלייקרס ב2020 היה לו כמה פליאופים מדהימים ניו אורלינס בגמר המערב ? מתי הם יתקרבו לזה עוד פעם ?

    1. היו לי סיבות שונות ומגוונות לבחירות שעשיתי. מצורך נקודתי של הקבוצות אז ועד מניאקיות אישית לשמה. הסברתי במרבית הבחירות מה היו השיקולים. באף אחת מהן היכולת של השחקנים ברגע זה לא הייתה שיקול חשוב, מאוד או בכלל. הרידראפט הוא, לפחות בעיני, לא מקום לדרג קריירות של שחקנים. זה פחות מעניין אותי מאשר ראייה רחבה יותר של מצב העניינים, הקריירות של השחקנים וקבוצות הליגה אז.
      .
      פול מילסאפ עשה מספיק כדי להיות שם לדעתי, ואני חושב שלשארלוט של אז הוא היה מתאים יותר מאשר רונדו. רונדו בוודאי יותר התאים לפורטלנד עם זיבו.
      ארבע העונות של ברנדון רוי היו מעולות. כתבתי. אבל לדעתי הקבוצות שבחרו בבחירות הגבוהות יותר היו צריכות יותר שנים מהשחקנים שלהן וכוכב לרגע פחות היה עוזר להן. והשחקנים שנבחרו הם טובים מאוד. רק יוסטון הייתה צריכה כאן ועכשיו לפני שכולם נופלים מהרגליים (מילולית).
      .
      מעולה שאתה לא מסכים עם הבחירות. כאן זה בדיוק המקום בשבילך, או כל אחד אחר, לספר איך אתה היית מסדר את הדראפט מחדש לפי השיקולים שלך.

  8. טוב, בשלב הזה אני חייב להתוודות. כמה משמות השחקנים היו פחות מאמיתיים.
    קרל פאוור, הבנאדם שהתחזה לשחקן והצטלם עם מנצ'סטר יונייטד, כבר נחשף, אבל היו לנו עוד את:
    באדי פראם – ידוע יותר בכינויו אייר-באד, כוכב הסרטים הכלבי.
    עלי דיאה – שחקן כדורגל די גרוע ששיחה מ"ג'ורג' וואה" שיכנעה את מאמן סאות'המפטון להחתים אותו לחוזה מבלי לבחון אותו קודם.
    טו מדיירה – באחד המשחקים הצ'מפיונשיפ מנג'ר הישנים אחד המתכנתים רצה להשאיר את חותמו על המשחק והמציא שחקן על ששיחק בקבוצה מהליגה השלישית בפורטוגל שהוא גדל בה.
    סליחה על ההטעייה, אבל המחסור בשחקנים בדראפט הכריח אותי.

  9. איזו זכרונות נוראיים יש לגבי קרל פאוור??? במרוצת יש רק על שחקן כדורגל בשם זה ואין זכר לשחקן כדורסל בשם זה!! אתה חך להביא בחשבון שלא עולם יודעים את כל מה שאתה יודע.

  10. בס"ד
    תודה רבה, נפלא.
    דראפט חלש מאד, חלק גדול מהשחקנים לא מוכרים,
    כולל כאלו שנבחרו במקור בסיבוב הראשון.
    ופורטלנד, כבר נאמר הכל.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט