כוכב נולד – המהפך של יאניס שמסדר את הראש והופך לסופרסטאר בגמר הפלייאוף/שחר אלוני

הסיפור הגדול של הפלייאוף היה הזינוק של יאניס שהפך משחקן עונה רגילה מעולה, לשחקן שסוחב קבוצה לאליפות בתצוגות אדירות, לא רק בפלייאוף, אלא בסדרת הגמר.
בואו נראה מה היה בשלושת הפלייאופים האחרונים של יאניס, כדי לקלוט את גודל השינוי, שהוא קודם כל מנטאלי.
מה זה חוסן מנטאלי? הכוונה היא ליכולת של שחקן להתעלות ברגעי ההכרעה, כשה"כסף הגדול" מונח על השולחן. יש שחקנים שבמצב כזה יורדים, יש יציבים ויש שמתעלים.


נתחיל בעונת 2018-19:
יאניס נבחר ל-MVP של העונה הרגילה, בעקבות נתוניו המעולים.
הבאקס הגיעו לפלייאוף כאחת הקבוצות החזקות בליגה, וקיבלו סדרת סיבוב ראשון קלה מול דטרויט, בה המשיך יאניס להציג נתונים מצוינים, ועליה בסך הנקודות, אפילו ביחס לעונה הרגילה.

הבאקס המשיכו עד לגמר המזרח, שם פגשו את טורונטו והובילו עליה בבטחה 0-2, אולם הם שמטו את המשחק השלישי בשל החטאות עונשין וכמה טעויות שגררו את המשחק להארכה, וההמשך היה 4-2 לטורונטו, שניצחה 4 משחקים רצוף, והדיחה את הבאקס בגמר האזורי.

השורה התחתונה בבאקס היתה אופטימיות זהירה לעתיד, אבל גם הרבה ביקורת שנשמעה על החוסן המנטאלי הפריך של הקבוצה וגם של יאניס, ועל חוסר היכולת של צוות האימון לעשות התאמות מול היריבה.

אלה הנתונים של אותה עונה:

כל הנתונים הם פר 36 דקות:

2018-19 יאניס
בעונה הרגילה
2018-19 יאניס
סדרת הפלייאוף הקלה
מול דטרויט
2018-19 יאניס
סדרת הפלייאוף המאתגרת
מול טורונטו
נקודות30.433.521.2
טרו שוטינג64.4%58.4%52%
אחוז אפקטיבי
בקלאץ'
66.6%לא רלוונטי43.8%
קלאץ' – דקות אחרונות במשחק כאשר ההפרש הוא עד 5 נקודות


אפשר לראות שבסדרה מול טורונטו יש ירידה חדה ואולי קריסה כמעט בכל מדד אצל יאניס, כולל ירידה של עשרות אחוזים בנקודות, ירידה מהותית באחוזי קליעה, ואחוז אפקטיבי חלש בקלאץ' – כלומר ב-5 הדקות האחרונות של המשחק במצב בו ההפרש הוא מתחת ל-5 נק', איפה שנבחן החוסן המנטאלי.

כל זה התחבר היטב עם מבחן העין, כאשר יאניס לאורך הסדרה נראה כמו שחקן שעבר שנמוך, מסופרסטאר לעוד שחקן טוב, שקולע באחוזים בינוניים, ולא מהווה פאקטור מכריע בסדרה, אלא מתאפיין דווקא בטעויות מנטאליות די רבות, במיוחד בדקות ההכרעה.

נבלם מול טורונטו ב-2019 ומתקשה להשפיע


נעבור לעונת 2019-20
יאניס שוב זכה בתואר MVP של העונה הרגילה עקב הנתונים המעולים שלו שכללו עליה אפילו ביחס לעונה הקודמת בנקודות שקלע פר 36 דקות.
בפלייאוף, הבאקס קיבלו בהתחלה את אורלנדו, ויאניס הציג מספרים מצוינים, בדומה לעונה הרגילה.

בסיבוב השני פגשו הבאקס את מיאמי הקשוחה שאיתגרה אותם, ואת יאניס בפרט. אפשר היה לראות גם בעין שהוא יחסית מנוטרל מולם, עם דגש על הרבע הרביעי (במשחקים בהם שיחק עד הפציעה), אשר בו, מיאמי פתחו פערים מול הבאקס וניצחו אותם 3-0 בשלושת המשחקים הללו, בדרך ל-4-1 בסדרה כולה.

2019-20 יאניס
בעונה הרגילה
2019-20 יאניס
סדרת הפלייאוף הקלה
מול אורלנדו
2019-20 יאניס
סדרת הפלייאוף המאתגרת
מול מיאמי
נקודות3534.726.4
טרו שוטינג61.3%65%55%
אחוז אפקטיבי
בקלאץ'
56%לא רלוונטי50%

אפשר לראות גם כאן את הירידה החדה בנתונים של יאניס בסדרה מול מיאמי, בכל מה שקשור לנקודות, ואחוזי קליעה ביחס לעונה הרגילה או לסדרה הקודמת.

בשלב הזה היה נראה, לפחות לי, שיאניס הוא מועמד לקטגורית "מקרי ראש", כלומר שחקנים שבעונה הרגילה או לכל היותר בסדרות קלות, מככבים, אבל כשמגיעה סדרה מאתגרת, הנתונים צונחים. זה בעייתי במיוחד לסופרסטאר שאמור לסחוב קבוצה קדימה ולהוביל אותה לניצחון בסדרות כאלה, רצוי תוך שיפור הנתונים ביחס לעונה הרגילה הפחות חשובה, או לפחות לשמור על אותה רמה אישית.

אחרי שני הפלייאופים האלה, לא ראיתי ביאניס שחקן שיכול להוביל קבוצה לאליפות, אלא אם יחול שינוי מנטאלי משמעותי.

תקוע מול מיאמי



ולסיום, העונה הנוכחית 2020-21
בעונה הנוכחית יאניס כבר לא זכה בתואר ה-MVP (זכה יוקיץ'), ונראה היה שהוא עושה את הסוויץ' המנטאלי הראשוני, ומשאיר את המשאבים העיקריים שלו לפלייאוף. הנתונים שלו בעונה הרגילה עדיין היו טובים מאד עם זאת.

בפלייאוף, פגשו הבאקס את מיאמי בסיבוב הראשון, במה שהפך מבחן מנטאלי גדול ליאניס, בעקבות ההדחה מולם בעונה הקודמת. וגם ובעקבות ה"קוף" שהחל לרבוץ על הגב שלו ושל הקבוצה, בשל מה שנראה כ"השתנקויות" בסדרות פלייאוף, ביחס לעונה הרגילה.

במבחן העין, יאניס נראה במשחק הראשון לחוץ, או ליתר דיוק יותר מדי דרוך. הוא פספס גם בהגנה מול באטלר, ובמיוחד צרמה לעין התצוגה שלו בסוף המשחק שכללה החטאות ממצבים מצוינים, כולל מתחת לסל, החטאות עונשין רבות, ועוד טעויות מנטאליות בהגנה ובהתקפה. למזלו חבריו לקבוצה היו טובים בקלאץ' והשיגו ניצחון צמוד.

לאחר מכן זה הלך ונראה בהדרגה יותר טוב, לפחות עבור הצוות המסייע, הבאקס ראו שמיאמי איננה יריבה מרתיעה, וניצחו את הסדרה די בקלות.
יאניס, לעומת זאת, נראה די עגום לאורך הסדרה (למזלו פערי האיכות בין הקבוצות היו מספיק גדולים בשביל שזה לא ישפיע). אפשר לראות את הירידה הדראסטית אצלו בנקודות ובאחוזים ובעיקר באחוזי הקלאץ' שהיו נמוכים באופן יוצא דופן.


בהמשך הגיעה הסדרה מול ברוקלין, שכללה שתי תבוסות אדירות לנטס, שהמונח של שמעון "לנגב את הפארקט" היה עדין ביחס לאיך שזה נראה. ברוקלין ללא הארדן וגרין הביסו את הבאקס שוק על ירך והעלימו אותם.
במשחק השלישי הבאקס שוב נראו די גרוע וקלעו 86 נקודות, במה שאמור היה להיות תבוסה נוספת ב-30 הפרש, אך למזלם ברוקלין נקלעה ליום קליעה מאד חלש וצברה רק 83, כך שהסדרה לפתע הגיעה ל-2-1. במשחק הרביעי גם קיירי ארווינג נפצע (הארדן חזר אח"כ מוגבל בבירור), ולאחר מכן הבאקס התאוששו וניצחו את הסדרה במשחק 7 צמוד מאד בהארכה.

לא נרחיב על הסדרה מול אטלנטה הבלתי מנוסה, שגם בה היו לבאקס עליות וירידות, ויאניס עצמו נפצע ולא שיחק בחלק מהמשחקים.

2020-21 יאניס
בעונה הרגילה
2020-21 יאניס
סדרת הפלייאוף
מול מיאמי
2020-21 יאניס
סדרת גמר הפלייאוף
מול פניקס
נקודות30.723.331.8
טרו שוטינג63%50%60%
אחוז אפקטיבי
בקלאץ'
59.5%25%66.7%

בסדרת הגמר מול פניקס כבר ראינו יאניס אחר לגמרי. נעלמו דריכות היתר, הטעויות המנטאליות, הפאסיביות וההחטאות הרבות, שאפיינו חלק מהסדרות החשובות בעבר. הופיע שחקן סופר מפוקס, שמתעלה בכל משחק. יאניס גם הוסיף לרפרטואר מגוון חסימות, כולל בהתקפות מעבר וניצח את הסדרה תוך התעלות אישית.
אפשר לראות גם בטבלה את הנתונים, כולל האחוזים בקלאץ' שהיו מצוינים.

מטביע בגמר



המהפך הזה הוא הישג עצום, שלא רבים מסוגלים לו. יתכן והוא מזכיר קצת את ההבדל בין איך שנראה לברון בגמר הראשון של מיאמי לעומת הגמרים הבאים.
כל זה הופך את מילווקי לקונטנדרית שצריך לקחת בחשבון, ואפילו משדרג את המזרח, שעד עכשיו נראה תלוי לגמרי בבריאות של כוכבי ברוקלין, כדי להביא לגמר קבוצה עם סיכויים טובים לזכיה.

אני לא חושב שהבאקס הם אלופה דומיננטית. בסדרת השיא שלהם הם נראו אולי בכיוון של טורונטו 19. הם כנראה לא היו עוברים את ברוקלין בהרכב מלא (או כמעט מלא) ואולי גם לא מערבית בריאה כמו הלייקרס או קליפרס. ועם זאת, אי אפשר לקחת מהם את ההישג, הם ניצחו בגמר קבוצה טובה, התעלו והפיקו מעצמם שלם שגדול מסכום חלקיו.

לפוסט הזה יש 133 תגובות

  1. יאניס שחקן אדיר.
    מה שקרה השנה בפלייאוף זה סיומו של תהליך שראינו בעבר מתרחש אצל שחקנים אדירים אחרים. הוא הבשיל.
    הוא, וקבוצתו, למדו איך להתאקלם תחת לחץ, איך לשנות את משחקם בהתאם להגנת היריבה ולנצל כל מה שנותנים להם. כולל זריקות העונשין. תותח.
    .
    תודה, שחר.

  2. ללא ספק הוא הגיע "דרוך יתר" גם לסידרת הגמר …ולראיה שהיה צריך להוציא אותו בכמה משחקים כבר אחרי שתיים שלוש דקות , כי הוא היה מותש מנטלית ולחוץ כבר משריקת הפתיחה. לאחר שהוא נרגע אז באד החזיר אותו.
    לא זכור לי כוכב שככה יורד אחרי שתי דקות שהמשחק מתחיל.
    בסיכומו של דבר אין ספק שיאניס סופסופ הבשיל .
    צריך להתחשל ולהפסיד סדרות בפלייאופ כדי ליצבור נסיון ,אין הרבה מג'יק ג'ונסון שמובילים קבוצה לאליפות בעונת רוקי.

    1. שכחתי לציין את הפציעה הקשה שלו שאני באופן אישי לא האמנתי שהוא בכלל יוכל ללכת בעתיד הקרוב ובכל זאת הוא התגבר עליה וכיכב בגמר . זה מעיד על מצב פיסי נדיר מאוד וגם מצב מנטלי חזק מאוד שאיפשר לו לחזור תוך 10 ימים לשחק. כל שחקן אחר בליגה היה מושבת לחצי שנה.

  3. פוסט מעולה תודה רבה שחר, מסכים עם כל מילה.
    .
    התפתחות מרשימה והדרגתית, גם מנטלית וגם מבחינת יכולת השפעה על המשחק ועל הקבוצה כולה.
    .
    לדעתי זה לא "רק" יאניס אלא עשייה של כולם – ההנהלה עם התעוזה בטרייד על הולידיי והחכמה בלהחתים את טאקר, המאמן עם ההתאמות ליריבה ולפציעות, מידלטון שהיה קצת פחות לא יציב, והניסיון הנצבר של קונאטון, לופז ושאר החבורה. זה פשוט יפה לראות איך כל הכוחות והגורמים מתחברים ומביאים לתוצאה כזו.
    .
    הימרתי עליהם לגמר אזורי בשנה הבאה, כי קשה להישאר בצמרת, וכי ברוקלין, אבל האופי נראה לי כאן להישאר, וקשה לי לראות אותם חוזרים לפשל – הם יהיו טובים מאוד, והשאלה היא האם קבוצה אחרת תהיה טובה עוד יותר.

  4. הילד התבגר… ורי נייס טו סי
    עוד דוגמא קלאסית לחשיבותו של פי ג'יי טאקר האגדי בחדר ההלבשה.
    האלוף שניצח במגרש עויין ומכיר את הדרך עד הסוף.
    טאקר היה הכי יעיל בקבוצה באופן עקבי ולמרות שהפעם לא היה ספק הקודות העיקרי הייתי נותן לו את ה FMVP.
    למה?
    כי אני אוהב אותו כמו כלב, אהבה חסרת גבולות 🤣❤️❤️

      1. לא ידעתי. סופר מעניין. ולא נשכח איך הוביל את חולוניה מול נערי מכבי, כולל כספי, והביא להם בראש. שחקן אדיר. זוכר שכשראיתי אותו בהיכל לא הבנתי איך הוא לא באן בי איי.

  5. שחר אני אומר תודה רבה על ההשקעה כי ככל הנראה השקעתה בכתיבת הפוסט הקדשת לכך זמן. יחד עם זאת הפוסט מאוד מאוד צורם לי כעובד סוציאלי שעובד בבריאות הנפש, וכחובב כדורסל.
    .
    מנטליות – בוא שניה נתייחס למושג האמורפי הזה. תרגומו המילולי ככל הידוע לי הוא נפש ובתרגום חופשי: דפוסים אישיותיים ןרגשיים ולא פעם גם תרבותיים שמשפיעים ומושפעים על הדפוסים האישיותיים והרגשיים. לא מצליח להבין איך מאלו משהו קשור למשהו שכתבת על יאניס? איך בכלל אתה מצליח להבין דפוסים מנטליים למעט זה שהכדור נכנס/ לא נכנס. אתה יודע מי אחד משחקני הקלאץ' הכי טובים כיום בNBA (ואני אומר את זה בלי לבדוק) קווין דורנט. קשה לי לומר עליו שהוא חזק מנטלית (כל ההתעסקויות שלו ברשתות החברתיות מעידות על אדם עם חוויות לא מעובדות => קושי מנטלי) גם קיירי ארווינג נחשב לשחקן קלאץ' ענק. זה שחקן שהוא חזק מנטלית? בסוף מי שטוב בקלאץ' זה השחקנים שיכולים לקלוע בכל מצב ואת זה אין ליאניס וכנראה שגם לא יהיה לו. פשוט להצמיד 2 מונחים שאין ביניהם שום קשר. ואם יאניס היה לא משהו בסדרה מול ברוקלין אתה רוצה לומר לי שהוא עבר "שינוי מנטלי" תוך פחות מחודש? זה קצת ואפילו הרבה מופרך.
    .
    לגבי הכדורסל זה פשוט לא רציני לנתח ככה. אני לא אתחיל כי זה דורש עבודה מאומצת שלצערי (או לשמחתי כי אני נדרש להתרכז כרגע בדברים חשובים לא פחות) לא אצליח לעשות אותה כמו שצריך. אבל אם אתה בא עם תזה מסויימת אתה צריך להוכיח אותה. וזה דורש מאמץ עצום של שעות על גבי שעות של צפייה חוזרת במשחקים והתעמקות בנתונים. רוצה להוכיח שהשינוי אצל יאניס – תוכיח שינוי בדפוסי המשחק שלו וחוסר שינוי בדפוסי המשחק של הקבוצה (למשל שיאניס הגיע למצבי קליעה טובים יותר בזכות עצמו, שהוא שהוא סידר לחברים זריקות טובות יותר וכדומה.)
    .
    זה שהשמטת את הסדרה מול בוסטון ב2019, סדרה שבה הבאקס חטפו על ראש במשחק הראשון ואחר כך לקחו את הסדרה 4-1 (מה שדי סותר את התזה שלך לגבי מנטליות) מאוד מאוד מאוד צורם. זה מרגיש שמה שלא מתאים לתזה שלך אתה פשוט מתעלם ממנו. לי אישית מאוד קשה עם זה.

    1. תודה חגי, אתייחס יותר בהמשך, אני עכשיו בדרך לפגישה.
      מנטאלי, הכוונה בהקשר של כדורסל ועמידה בלחץ והתעלות במאני טיים. לא מנטאלי כללי, על שאר הדברים אני לא יודע ולא כותב.
      קיירי למשל נראה לי לא הכי יציב רגשית, אבל הוא מאד חזק מנטאלית בהקשר של כדורסל ומה שמדובר פה. כנל דוראנט.
      *
      הסדרה מול בוסטון היא דוגמה לסדרה קלה

      1. עזוב שחר אין צורך שתתייחס בהמשך . אם מבחינתך הסדרה מול בוסטון היא דוגמה לסדרה קלה אז כנראה שהפערים בינינו הם רחוקים מדי.
        חבל לי על השימוש שנעשה כאן במילה מנטאלי. בטח בלי הידע הנדרש בשביל להשתמש במושג המאוד מורכב והמתעתע הזה. לתחושתי המושג הזה הצואנ שנעשה בו שימוש בפוסט הזה, משמש כסוג של מפלט עבור כל מה שאין לנו הסבר אליו (באותה המידה אפשר לכתוב טור אסטרולוגי שמסביר את השינוי שעבר יאניס בפלייאוף הזה. זו אותה רמת מהימנות לדידי)

        1. מנטאלי, הכוונה בהקשר שני מדבר עליו הוא רק היכולת לשחק טוב כאשר הכסף הגדול מונח על השולחן. להתעלות אז.
          אני לא מנתח את חיי היום יום של מישהו, אולי אני אוסיף הבהרה זו בפוסט כשאהיה מול מחשב.

        2. תסתכל למשל בנתונים בטבלאות, כגון נתוני הקלאץ' ואחרים.
          אנשים בתגובות קראו לזה הבשלה, מונח שנראה לי מתאים

          1. אתה תצטרך לעבוד כל כך הרבה יותר קשה בשביל להשליך מהנתונים שאתה מביא (שהם לא שמישים בעליל עקב קוטן המדגם) לבין מה שאתה מכנה "מנטלי". פשוט אין שום קשר. שוב אתה יכול לכתוב שהוטלה קללה על יאניס, שפגה בדיוק מול הסדרה מול פיניקס. זה בדיוק אותו הדבר. לחלופין אתה יכול לכתוב שזה בזכות לימוד התורה של תלמידי ישיבת חברון, או בזכות הפסיכוקנזיס של אורן זריף. היינו הך.

            1. חוסן מנטאלי זה מונח בסיסי ששגור בהרבה מקומות בהקשר של ספורט, ארחיב בהמשך

            2. לדעתי יש קשר, והמדגם לא קטן, אבל בוא נסכם שאנחנו רואים את הדברים בצורות שונות.

            3. הוספתי שורה בפוסט לגבי מה המשמעות של חוסן מנטאלי, נראה לי שאתה במונח מנטאלי, מתכוון למשהו הרבה יותר רחב.

            4. הבעיה שחר היא כפולה.
              לגבי הנתונים והמדגם: לא מדובר על ויכוח אסתטי או שאלה של מוסר למשל ששם לסובייקטיביות יש משקל משמעותי. מדובר על משהו שהרבה יותר קרוב למתמתיקה (כמובן שהרבה פחות מדויקת ועדיין) זה בערך כמו שתכתוב 1+1 = 3 אבל נסכים שיש לנו דעות שונות לגבי זה
              .
              לגבי מה שכתבת שחוסן מנטאלי הוא התעלות במאני טיים. זה פשוט להשתמש במושג באופן בררני ולא נכון. מתי זה היה נכון? למשל שחקן שהוא מעולה מהעונשין ובאופן קבוע מחטיא עונשין לקראת סופי משחק צמודים. זה יעיד על קושי/ חוסן מנטלי.
              ושוב זה כמו שאורן זריף יאמר שמילווקי ניצחו בזכות ההשפעה הטלפטית שלו את מיאמי ואין פה סוגיה מקצועית בכלל של מי קבוצה טובה יותר

            5. זה מתחיל אני רואה להיות רגשי אחי 🙂
              יאניס אכן קולע פחות טוב בקלאץ' כפי שהראתי וכפי שאתה אומר. זה מופיע בטבלה.

            6. עזוב שחר אם אתה לוקח את זה לשם אז ויתרתי. חשוב לך להיות צודק יותר מלנהל דיון עם אינטגריטי ומקסימום לומר טעיתי, סבבה לך. תביא איזה נתונים שבא לך בלי לדעת מה המשמעות שלהם. בסוף כמו בהרבה שיטות מנטליות תמיד יש במה להיאחז

            7. עניתי לך עניינית, אכן יאניס קלע פחות טוב בקלאץ' בסדרות המדוברות, כמו הדוגמה שהבאת.
              ורק כדי להוריד את זה מהשולחן, הייתי איזה 10 שנים באקדמיה, ואני במקרה מלמד סטטיסטיקה, אז אני מכיר את הדברים. מן הסתם באף פוסט פה אנחנו לא מוכיחים מדעית ברמה של תזה כל דבר שאנחנו אומרים, אך השתדלתי להביא נתונים שתומכים בדברים.
              אתה כבר פעמיים אומר לי "עזוב" 🙂 בסדר גמור, המשך יום טוב

          2. אם היית עשר שנים באקדמיה ומלמד סטטיסטיקה אז ממש מטריד שאלה הנתונים שאתה בוחר להעלות. כי הם מראים חוסר הבנה בולט של מונחים בסיסים בססטיסטיקה. זה לא קשור להוכחה ברמה מדעית (אגב אין כזה דבר 'הוכחה' סטטיסטית) אלא למה אתה בוחר כדי להמחיש רעיון.
            אבל בסדר אני עדיין מתרגל לרעיון שדה שוט מלמד מתמטיקה.

            1. אתה קטלני מדי, עידו, מי שמך לומר לייחס לאנשים אחרים חוסר הבנה בולט 🙂
              הרושם שלי הוא שפשוט לא קראת לעומק והרבה מההתייחסויות שלך שטחיות ומפספסות את הכתוב.
              אגב, אם כבר מדברים על מדע, אז אין דבר כזה "סיבתיות" במדע, אלא אם אתה שולל כל הסבר אלטרנטיבי (שזה כמובן לא אפשרי בפועל).
              אני מתרגל לרעיון שאתה מתייחס לעצמך כאורים ותומים וקוטל פוסטים בתור מומחה בין היתר לפסיכולוגיה 🙂

            2. אני לא מתייחס לעצמי כאורים ותומים בעיקר כי אני לא חושב שאני כזה. אני בדיוק כמוך מביע את דעתי. אני בטח לא מומחה לפסיכולוגיה ואם כבר אתה זה שהחליט משום מה להתחיל לנפנף בקרדנשיילס שלו.
              קראתי לעומק וגם הצבעתי בדיוק על מה אני חושב הנקודות הבעיתיות ואפילו הראיתי לך למה הנתונים הנ"ל בעיתיים.
              זה קצת מצחיק שאתה מתחיל תגובה ב'מי שמך ל…' בטור שבו אתה שמת את עצמך לקבוע מה החוסן המנטלי של מישהו אחר. איך לומר בעדינות – קצת שטחי…
              (אני ארשה לעצמי להתעלם בעדינות מהאמירה על סיבתיות ומדע).
              אם אני אוסיף סמיילים זה יהיה פחות קטלני?😀

            3. למה הייתם צריכים שניכם, צייסני וחידועה להרוס פוסט נחמד של אדם נחמד?
              מה יצא לכם מזה? איזו תועלת תצמח לאתר?
              עידוקי, אם אני זוכר נכון, אתה באת עלי בטענות (יצאת חצץ…) שהיתה לי כביכול ביקורת על פוסט אחר ועכשיו אתה חוטא כביכול בחטא שלי?
              שחרר כבר את הקפיצות הזו אחרת יהיו לך טחורים….

            4. איך שכחתי????????
              1, 2, 3….

            5. תודה שחר מצויין, זה יאניס הוביל את כל מילווקי לשינוי פסיכולגי ומנטלי אדיר עונה שעברה אין מצב שהם היו חוזרים מ2-0 בסדרה פעמיים (ציינו פה ש90% מהקבוצות מפסידות במצב כזה והשנה ראינו גם את מילווקי וגם את הקליפרס חוזרות פעמיים ממצב כזה), איך לנצח בקלאץ כמו שראינו במשחקים האחרונים.
              .
              אם זאת זה לא רק שהינו המנטלי שהקבוצה עברה אלא גם ההגנות שפגשו והסגל המסייע סביבו,
              . ב2019 טורנטו בנו חומה והאטו את המשחק ומילווקי לא ידעו איך לפרוץ את זה, אותו דבר עונה שעברה, העונה זה נראה הרבה יותר טוב ובגמר עצמו הסאנס המטומטים לא עשו חומה נגדו אלא נתנו לו אחד על אחד ולדרוס.

            6. אווו הנה הוא בא האביר בעל שריון הנייטרליות. הוא בטח יציל את העלמה במצוקה. הנה הוא יקרא בשמות זה בטח יבריח את הרעים.
              ברור שמבחינתך לא להסכים זה להרוס. נניח זה הרבה יותר גרוע מלא להתייחס בכלל לכתוב ולהעלות משהו רנדומלי לגבי כמה כסף לברון הרוויח ולצעוק שמעון בוא. אההה נכון נזכרת שורה אחר כך לכתוב שחר תודה אז אתה איש נחמד.
              אני אגב מעולם לא אמרתי לך לא לכתוב ביקורת אבל בהחלט יש סיכוי שזה מה שאתה מבין כי אתה מן הסתם תמיד בוחר לקחת מה שנוח לך.
              אבל זה כולו ספורט והכל – בידור להמונים אז קח אויר ותירגע.
              .
              אגב העיסוק המוגבר שלך בטחורים קצת מדאיג כדאי שתלך לבדוק את זה (לא יואל הוא לא פרוקטולוג).

            7. עידו
              אמרתי לך ולא פעם, עלי אתה, געגע ואינפקציה יכולים להגיד מה שאתם רוצים, זה לא מזיז לי.
              כשזה יוצא על גב של אנשים טובים אחרים אני לא אשב בשקט ואתה תחטוף על הראש.
              המתקפה הזו של הגילאריס על בן אדם שכתב פה כתבה היא דבר מלוכלך.
              נקמת היורמים, ילדי הכפות?
              מה נהייה ממך?
              אפשר להעביר ביקורת אבל צריך לעשות את זה בצורה מכבדת ואתם הגילריז לא עושים את זה יפה על אדם שהשקיע מזמנו.
              המתקפה הזו נחותה כמוכם!
              ואם עדיין לא הבנת????
              ה 1, 2, 3 זה בשבילך ושאר קפוצי אתה יודע מה.
              כי ידעתי שאתה או "ילדיך" תענה/נו…
              אגב לא קראתי את התגובה שלך ואולי לא עניתי לתגובתך לא לעניין, רק נכנסתי לראות שאכן הגבת.
              רק משפט אחרון, אני מכיר לפחות אחד מהקבוצה הפורשת, שחזרה לשמחתי לאתר, שפרש/ו בגללך ובגלל שאר הגילאריז.
              גילריז זו לא המצאה שלי…..

            8. העיקר שאני קפוץ…

            9. לא
              העיקר שאתה מתנהג לא יפה ואתה לא מכבד וזה פועל לשני הכיוונים כמובן.

            10. Disagreement is treason

            11. 1, 2, 3…
              עכשיו גם גע גע הגיע וגיעגע
              תעשה פווק מתוק.
              🙂
              אינפקציה ישלים לי את הסרייה? שהרי צ'ה גווארה היה רוצח, במיוחד בתקופה שבה היה מנהל בית סוהר לחינוך מחדש.
              רופא? שנהיה רוצח, אינגל'ה לעניים. מה זה עניים? מרודים.

  6. 🤦🏻‍♂️
    יש לי ידידה שבדיוק עוברת לאוסטין לעשות דוקטורט בסוציולוגיה. חלק מהתזה שלה הוא על איך יש אנשים שנותנים לגנטיקה ומה שהם מגדירים כ"מנטליות"/רצון/נחישות כוח מיוחד ומייחסים להם השפעות גם על דברים שלא קשורים אליהם בשום צורה. היא צריכה לקרוא את הפוסט הזה.
    לדוגמא הסדרה מול טורונטו עם קוואי. ירידה, קריסה, מקרה ראש, אמרת. מה בקשר לשינויים שטורונטו עשו באותה סדרה (וניק נרס קיבל המון מחמאות עליהם בזמנו)? הפער בין כשקוואי שמר עליו לבין כשכל אחד אחר היה קיצוני. או איך מילווקי עבדה כל העונה על שיטות והשגת שחקנים כדי למצוא דרכים לעקוף את שיטת החומה המפורסמת (שגם טורונטו השתמשה בה).

      1. או בקיצור "אמרת דברים, אבל אני עדיין צודק".
        אני לא רואה איך מה שאתה עושה הוא מעבר לייחוס כוחות מיסטיים למונח אמורפי בעוד הסיבות הרציניות קופצות מול העיניים, מתחננות שישימו לב אליהן.

        1. לא בטוח שזו תגובה שמנוסחת הכי נעים, אבל קראתי ואגיב עניינית.
          רוח הדברים שכתבת פועלת בדיוק אותו דבר גם הפוך, כלומר גם לגבי זווית הראיה שלך אפשר לומר שזווית הראיה שלך היא האמורפית ולא הרצינית, אבל אני לא חושב שזו הדרך לדון בזה.
          *
          בכל אופן מן הסתם, כל פוסט עוסק בנקודה מסוימת ולא בכל ההסברים האפשריים. לא חושב שטקטיקה פשוטה )שמיאמי מימשו אשתקד ופניקס משום מה לא מימשו מול יאניס(, היתה משנה את פני הדברים עד כדי כך

          1. לא, כי בצד שלי עומדים נתונים ועובדות ובצד שלך השערות אישיות שלך. אצלי זה קבוצה א' עשתה משהו, שחקן ב' הושפע מזה, אפשר לבדוק בדרכים שונות וארוכות. אצלך זה הוא משחק טוב יותר זה בטח מנטליות.
            ואתה יודע, שיטת משחק, שחקנים שונים שומרים אחד על השני, שחקנים שונים בכלל משחקים – אלה לא דברים אמורפיים. "הוא עשה סוויץ' מנטלי" זה כן. אני לא מאמין שאני צריך להסביר את זה.
            אתה חושב שהטקטיקה לא השפיעה ברמה משמעותית, טקטיקה שמילווקי יחסית הקריבה עונה שלמה בשביל ללמוד איך להתמודד איתה? בפיניקס תוכל לטעון שהתרבות של מונטי וויליאמס שינתה דברים, ביחד עם דברים חומריים יותר שנעשו. אבל במילווקי ההתאמה ושינויים פרסונליים הם השינויים הכמעט יחידים מהשנים הקודמות.

            1. כאילו, גם אני נראה יותר טוב כשאני משחק מול האחיין בן הארבע של החברה מאשר כשאני משחק מול בת הדודה שלי שהיא שחקנית כדורסל מקצוענית
              לא הייתי אומר שעשיתי סוויץ' מנטלי בין המשחקים.

            2. אה, ולמקרה שלא ברור – תגובה בסגנון "תודה שאמרת דברים אבל אני צודק. בלי הסבר נוסף" נתפסת גם כמנוסחת לא נעים ולא עניינית.

            3. תודה על ההתייחסות העניינית , למה זהאתה מתכוון "אצלי" איפה אצלך יש טיעון עם נתונים?
              *
              אני חושב שהבאתי נתונים
              *
              חוסן מנטאלי זה מונח בסיסי ונפוץ, שמתייחס ליכולת של שחקן להתעלות במאני טיים, לא מדובר במונח מיסטי

            4. מתי הסכמנו על זה?
              *
              ברור שקוואי שמר טוב על יאניס, אבל אני לא חושב שזה הפקטור היחיד. מי שמר עליו טוב מול מיאמי השנה ובשנה שעברה? איך הוא נראה מול קוואי בליגה? לא חושב שזה מה שמסביר הכל, אבל מכבד את דעתך

            5. בגלל זה אמרתי תתחיל משם. אי אפשר באמת למצוא במשחק כמו כדורסל פיתרון קסם כל כך חד גוני כמו "עשו סוויץ' מנטלי" או "דאבל טים!". קבוצות עושות דברים. תתחיל לחקור בכיוון הזה ותופתע כמה "מנטליות"/"מקרה ראש"/ווינר/כוח רצון לא רלוונטי לכלום.

            6. אתה מאד בטוח בדעות שלך ובכך שדעה אחרת היא כלום. בסדר גמור, מכבד את גישתך.
              המשך יום טוב

            7. לא כל דעה אחרת. רק מול דעות שאין מאחוריהן כלום. אם נניח יש שתי תיאוריות פיזיקליות מנוגדות, לא נפנה לאסטרולוגיה כדי להכריע ביניהן, נכון? והדעה שלך במקרה הזה היא נטו אסטרולוגיה במעריב לנוער.
              רק שתדע שזה לא נעים שאתה לא עונה עניינית אבל אני מכבד את גישתך.

            8. אתה לצערי פעמים רבות סרקסטי בתגובות. מישהו אחר היה עלול לחוות זאת כפוגענות. בכל מקרה, שבת שלום

            9. זה בסדר שלא כולם מתחברים לסרקזם. אני שמח לשמוע שלא נפגעת.
              מצד שני, יש שהיו חווים את הפאסיב-אגרסיב שלך או את ה(דברים אחרים שקשורים להתנהלות מסביב לאתר שאני לא אפתח כאן) כפוגענות ואפילו דורסנות.
              שבת שלום גם לך.

            10. אין לי מושג על מה אתה מדבר.
              רק בריאות.

  7. תודה שחר.
    אני לא יודע האם ואיך אפשר למדוד "חוסן מנטלי" של שחקן. יאניס הוא סופרסטאר ושחקן בטופ של הליגה מהרגע שכף רגלו של בודנהולזר דרכה במילווקי. אני טענתי בזמן אמת, ועדיין טוען את זה, שיאניס עצמו היה לא פחות טוב בהדחות של מילווקי מהפלייאוף, והבעיה הייתה חוסר היכולת של בודנהולזר להתאים את עצמו לשינויים. השנה ראינו את בודנהולזר מתאים ומשנה ואז כל הקבוצה נראתה טוב יותר, אבל בסדרה נגד ברוקלין יאניס היה מדהים גם בלי "לקבל עזרה" מבודנהולזר.

    1. המדידה העיקרית שעשיתי, היא להשוות בין מצבי מאני טיים, לבין מצבים רגילים, בעיקר בנושא נקודות ואחוזים

      1. ראיתי את הטבלאות שעשית. הטיעון שלי הוא שהשיטה הרגילה של מילווקי מבוססת על ההנחה שיאניס יעזור לכולם (יגרום לזה שהם יהיו פנויים וכו') והוא עצמו יסתדר, ולכן כשההגנה התמקדו בו הנתונים שלו נפגעו באופן טבעי, והשינוי השנה הוא שבודנהולזר עשה התאמות שאפשרו ליאניס להביא את עצמו לידי ביטוי יותר וקצת פחות לשחק עבור האחרים. במילים אחרות, יאניס שיפר את יכולות הכדורסל שלו, אבל השינוי העיקרי של מילווקי היה במה שמסביב ולא ביאניס עצמו.

        1. מסכים, זה בהחלט טרם והיה משמעותי, אבל עדיין, יאניס עצמו נראה אחרת לגמרי, בעיקר בסדרת הגמר עצמה ביחס לסדרות הקודמות ולפלייאופים קודמים

          1. קודם כל, תרם ולא טרם.
            שנית, יאניס היה מעולה לאורך כל הפלייאוף ונתן סדרה נהדרת נגד ברוקלין שנשכחה רק בגלל שדוראנט היה קצת יותר מדהים. גם בפלייאופים הקודמים הוא היה סופרסטאר, ומבחינתי הוא קפץ בפלייאוף הזה משחקן טופ 5-10 לשחקן טופ 1-3.

            1. מול מיאמי השנה הוא היה לא ממש סופרסטאר, גם לא בשנה שעברה

            2. מול מיאמי השנה זה לא היה רלוונטי. היה לו משחק ראשון סביר ואחרי זה רצף של משחקים בהפרש גבוה ולא רלוונטי. נגד מיאמי בשנה שעברה זה החריג, ולכל סופרסטאר יש גם רגעים כאלה.

            3. לדעתי זה כן רלוונטי, הוא נראה עגום במשחק הראשון, בעיקר בדקות ההכרעה, ואחר כך היה לא משהו בהמשך הסדרה, ראה הנתונים.
              מיאמי לפני שנה זה די דומה- זו סדרה שלמה עם ירידה דראסטית, , טורנטו לפני שנתיים שוב דומה

            4. בסדרה נגד מיאמי השנה למדגם של משחק אחד אין כמעט שום משמעות בבדיקה הזאת, והמשך הסדרה לא רלוונטי כי לא היה קלאץ' והקלעים מבחוץ הורידו מיאניס חלק מהצורך לבלוט בהתקפה.
              באופן עקרוני יותר, השאלה היא מה אתה מנסה למדוד. אם הטיעון שלך הוא שיאניס השתפר בקלאץ', אז זה טיעון שהנתונים שהבאת מחזקים אותו, אם כי לדעתי הם חלקיים ויש מקום להוסיף עוד כמה נתונים חשובים שלא הבאת, כמו הסדרות נגד בוסטון ב-2018 ו-2019, ובאופן כללי יותר, איך אפשר למדוד אם שחקן הוא "קלאץ'" או לא, שהרי אחוזים במדגם כזה שהוא תמיד יחסית קטן משתנים באופן דרסטי משנה לשנה.
              לעומת זאת, אם הטיעון שלך במונח "חוסן מנטלי" הוא מעבר לזה אז אני חושב שהשאלה צריכה להישאל מכיוונים אחרים, ולא בטוח שאפשר בכלל לדון בה.

            5. הטיעון הוא חוסן מנטאלי.
              לכן כל הסדרה רלוונטית, לא רק המשחק הראשון.
              הנתונים שלו בסדרה היו ירידה חזקה

            6. עוד מעט שבת, אז אני לא אספיק להתעמק, אבל אני חושב שאם אתה מתכוון למושג כללי יותר אז הנתונים שהבאת נוגעים רק בחלק קטן מתוך הטיעון הכולל שלך

            7. יכול להיות, תודה
              שבת שלום לך ולמשפחתך

  8. פוסט מצוין שחר. תודה רבה
    לפעם הבאה מציע שיפור- שימוש בנקודות פר 75/100 פוזשנים במקום בנקודות פר 36, כי קצב המשחק של מילווקי יכול להשתנות בין סדרת פלייאוף לעונה הסדירה, ובין סדרת פלייאוף אחת לשנייה (אז בסיטואציות שונות, כאשר יאניס משחק 36 דקות, מספר הפוזשנים שהוא משחק הינו שונה), וזה יכול לדייק את השינויים של יאניס בין השלבים השונים

  9. תודה על הטור.
    יאניס אדיר.
    *
    כמו שכבר ציינו מעליי – מה שהביא את האליפות במקרה הזה זו הקבוצה החזקה מסביב. זו לא איזושהי אלופה היסטורית ואין תחושה של "תחילתה של אימפריה" אבל הם הראו הרבה אופי ולמעט המשחק האחרון של ה-50 נקודות זה ממש לא הרגיש כמו "יאניס ולהקתו".
    *
    יותר מזה – מודה שמבחינתי יותר ממה שיאניס השתנה – היה לי שינוי תפיסה לגביו.
    מה שנראה לי כחיסרון שלו – טווח הקליעה המוגבל – לא היה נחשב לחיסרון אצל שחקן בגובהו עד לא כל כך מזמן. קבוצות היו מוכנות להעסיק בכיף גבוה שיודע מה לעשות עם הכדור כשהוא מקבל אותו קרוב לסל. יאניס פשוט מוביל כדור ומוסר מספיק טוב כדי שהוא ייקבל את הכדור רחוק מהסל וייצר לעצמו. אז לפעמים זה נראה קצת מביך שנותנים לו מטר וחצי פנוי באיזור הזה. אבל האמת היא שהובלת הכדור היא בונוס ליכולת העיקרית.

    1. תודה ג'ונתן, כן, מסכים שהם לא נראים כרגע כאימפריה.
      מסכים שהבנייה של הקבוצה היתה סה"כ טובה, וסייעה לתהליך, וכמובן שגם קצת מזל לא הזיק.
      עדיין, נראה לי שאם יאניס היה בפוקוס ובמנטאליות של מה שהיה למשל שנה שעברה מול מיאמי, אז זה לא היה מצליח באותה מידה.
      מסכים שיאניס הוא סופרסטאר , גם אם אין לו קליעה יציבה, ויסודות הכדורסל שלו נראים לא מהוקצעים.

  10. 'מה זה חוסן מנטאלי? הכוונה היא ליכולת של שחקן להתעלות ברגעי ההכרעה, כשה"כסף הגדול" מונח על השולחן. יש שחקנים שבמצב כזה יורדים, יש יציבים ויש שמתעלים.'
    אם ניסני לא היה יושב עליך הייתי מצפה ליכולת שלך להיות מסוגל להגדיר את זה יותר ספציפית ולהדגים שזה משהו שאכן קיים מעבר לרמה של תוצר סטטיסטי שחייב להתקיים מתוך המנעד הבסיסי הקיים בתוצרת של שחקנים.
    מהשיח ביניכם אבל, נראה שאתה לא קרוב להבין מה דרוש בשביל זה, אז אולי עדיף להשאיר את זה על רצפת החדר.

    1. זה מונח בסיסי, לא שמעת את המושג "חוסן מנטאלי" לפני כן.
      שחקנים נמדדים ביכולת שלהם ברגעי הכרעה, מנג'רים מחפשים שחקנים כאלה.
      אבל בסדר גמור, מי שחושב שאין כזה דבר, אני מכבד את דעתו

        1. חוסן מנטאלי, זה לא מונח שקשור למציאות?
          בסדר גמור, נסכם שאנחנו רואים אחרת את המציאות, המשך יום טוב

          1. אל תעשה לי כאן שגיאת אקוויבוקציה.
            אתה משתמש כאן במושג חוסן מנטלי בצורה מסוימת וזה מה שהייתי מבקש ממך להראות שקיים במציאות ולא המושג חוסן מנטלי כמו שאנשים משתמשים בו בצורה לא מתחייבת יום יומית.

            1. נראה לי שבמקרים רבים שקשורים לעולמות תוכן של ספורט, ככה אנשים משתמשים במושג, כמו שאני פרטתי. אבל בסדר, לא נראה לי שנתקדם, מכבד את דעתך

            2. אבל אתה הגדרת בעצמך את המושג. ניתן מעשית לבחון אם הוא קיים ע"י ניתוח סטטיסטי. זה לא המצב עבור השימוש היום יומי של אנשים במושג חוסן מנטלי.

            3. זה מה שבדקתי להלן, תודה על ההתייחסות

            4. הא?
              איפה?

        1. צריך לעבור ולראות, בטח יש לא מעטים, אבל מטבע הדברים מה שמעניין זה הסופרסטארים.
          בשליפה, בלי לבדוק נתונים, הייתי מתחיל (מהפעילים) מקוואי, לברון, דוראנט ועכשיו גם יאניס. אני מניח שהשינוי שלו הוא קבוע.
          אבל אין לי תשובה מסודרת על זה

          1. איך אתה קובע שהיה שינוי? ממתי כל אחד מאלה מקבל את המעמד שאתה מציין? מתחילת הקריירה או מנקודת ספציפית בה?

            1. לא חקרתי על כולם,
              לא יודע אם היה שינוי, אני רק רואה איך הם נראים בשנים האחרונות בפלייאוף ובסדרות קובעות.
              אצל יאניס ספציפית נראה שהיה שינוי, לכן כתבתי עליו

            2. אבל ליאניס לפני שלוש שנים היה פלייאוף עם אחוזים טובים יותר בקלאץ' אז זה באמת שינוי?

            3. לברון באליפות בבועה נפל בקלאץ' מ-62% אפקטיבי ל-25% אז הוא כבר לא קלאץ'?

            4. לפני שלוש שנים, ב 17-18, למיטב זכרוני הם הפסידו לבוסטון ב 7 משחקים בסיבוב הראשון, או שאני לא זוכר טוב?
              אני לא חושב שהוא נתקל בקיר מנטאלי כלשהוא במצב כזה, זו סדרת סיבוב ראשון, ולא היו מהם יותר מדי ציפיות, ובמצב כזה כל דבר שמשיגים הוא בונוס.

            5. הנתון לגבי לברון נראה סטייה סטטיסטית, אלא אם יש עוד נתונים שתומכים בקושי כזה שהוא חווה, כמו ירידה בנקודות, או באחוז אפקטיבי או טרו שוטינג באופן כללי. אצל יאניס הירידה היתה במספר מדדים והתקיימה לאורך כמה פלייאופים

            6. ב-2017 הוא ירד מ-62% ל-44%
              באליפות של 2016 ירד מ-56% ל-21% בקלאץ'.
              אז מתי בדיוק הוא זכה למעמד?

            7. איפה מתייגים את כל אנשי ללל?

            8. נתון הקלאץ' לבדו הוא לא חזות הכל.
              לגבי לברון צריך לחקור, יש מדגם של הרבה פלייאופים והרבה גמרים וצריך לראות מה היה מבחינת מספר פרמטרים.
              אני בכל אופן לא חקרתי לגבי לברון.
              מה שכן, הוא נראה מאד טוב בהובלת קבוצה לפחות מאז הגמר השני של מיאמי, אבל כאמור, יש לחקור

            9. אני רק לוקח את הנתון שאתה בחרת להתמקד בו.
              זה מעניין שלגבי לברון צריך להעמיק אבל לגבי יאניס אתה מבחין בשינוי ברור.
              אגב עגום זה גם מונח בסיסי ונפוץ?

            10. אז בוא אני אגיד לך מה תגלה בגדול אם תחקור לעומק.
              לכל שחקן מוביל יש סדרות טובות יותר וסדרות רעות יותר.
              רוב השחקנים פוגעים באופן פחות טוב בקלאץ' בטח אלו שצריכים לקחת יותר אחריות.
              מנטליות של שחקן לא משתנה כל כך מהר.
              לרוב השחקנים לוקח זמן עד שהם מצליחים קבוצתית.

            11. הבאתי מספר נתונים, לא אחד.
              לא הבנתי לגבי עגום, זו שאלה צינית?
              אצל יאניס הבחנתי בשינוי, לכן כתבתי. אצל לברון לדעתי היה לו משבר מסוים בגמר הראשון של מיאמי ומאז הוא סהכ יציב, אבל צריך לחקור, כמו שאת יאניס היה צריך לחקור, וזה מה שעשיתי.
              *
              לגבי זה שתגיד לי מה אגלה, מכבד את דעתך.
              לדעתי המנטאליות של יאניס כן השתנתה, וזה מה שהראתי.
              במקרים אחרים היא לא משתנה.

            12. אבל בעצם לא הראית כלום. חוץ מזה שהיו ליאניס ומילווקי סדרות טובות יותר או פחות.
              אני מבין שדעתך שהמנטליות שלו השתנתה אני רק חושב שזו דיעה סוביקטיבית לחלוטין שלכל הנתונים שהבאת אין כמעט קשר אליה. ומן הסתם שדעתי היא הפוכה. יאניס ץציד היה חזק מנטלית. לכן הוא חתם על הארכת מקס בבאקס לכן הוא לא ויתר.
              כל מה שאתה רואה הוא שינוי בהצלחת הקבוצה. לא משהו שקשור למנטליות שלו אלא להתפתחות שלו כשחקן (שבתוכה אגב נכנס חלק מאד מאד חשוב של יכולת להתמודד עם כשלונות).

            13. אהה כן – וברור שההתיחסות לעגום היא צינית. התייחסות שנועדה להראות כמה המושג של חוסן מנטלי אינו משהו ברור ומובן.

            14. בסדר גמור, מכבד את דעתך,
              סופש נעים

  11. אוטוטו שבת, אז לא אספיק להגיב ולא אתייחס ישירות לטענות של שחר, אבל לדידי, ברור שיש מושג שנקרא "מנטלי" והשפעות סביבתיות שלא קשורות דווקא לכישרון שעוסק בכדור הכתום. זו סיבה מצויינת לפער בין משחקי בית למשחקי חוץ, ליכולת חלשה יותר או טובה יותר במעמדים גדולים (מונדיאל נניח), אחוזי עונשין שיאניס שיחק אותה במשחק האחרון ועוד דוגמאות שונות. זה ממש לא מדע מדוייק וקשה לשים את האצבע.
    בעיני, יאניס חזק מאוד מנטלית מאז ומתמיד והשינויים הם בעיקר צורת משחק, אימון והשמירה עליו. אבל ברור שהוא מתבגר ומבשיל, כמו כולנו.
    לברון ג'יימס בסדרת הגמר מול דאלאס, הוא דוגמא מצויינת לקריסה מנטלית.
    שבת שלום ומבורך!!

    1. הצד המנטלי ללא ספק קיים. רק שכמו שאמרת קשה לשים את האצבע. מה שקשה לי להאמין שיש לו ביסוס הוא שינוי קיצוני בפאן הזה.

    1. בכיף שי, תודה, ויכול להיות, ברור שיש עוד פרמטרים שהשתנו, זה תמיד כמה גורמים ביחד שמשפיעים, מסכים

    2. מה שלא נראה לי ברעיון הזה הוא, שאם לפני שנתיים, לפני שנה ואולי גם קצת השנה, מצאו מולו הגנה, אז מן הסתם גם בשלבים הגבוהים יותר השנה היו מיישמים את אותה הגנה. אם אפשר לבנות מולו "חומה" אז גם פניקס היו עושים זאת, לא יודע אם זה היה הופך את התוצאה, לך תדע

      1. אני לא יודע, לא ראיתי מספיק את הגמר.
        אבל לתחושתי מהקריאה מסביב גם מולם וגם מול אטלנטה נהנה מחופשיות יתר שבעבר לא הייתה לו.
        מול מיאמי השנה אין לי מושג מה קרה, הקבוצה כולה קרסה ויש שיאמרו לא תפקדה בעצם כל העונה מסיבות שונות.

        1. אפשר לנסות לראות מה קרה מול מיאמי – הקבוצה שהכי טובה בחומה עשתה אותה. אבל ג'רו במקום בלדסו ועוד כמה שינויים החזיקו את ההתקפה במשחק. אבל מילווקי די ניצחו את המשחק בהגנה. שם הקבוצה סביב הציר של יאניס "העגום" השתלטו לגמרי על המשחק במפגן של קריסה מנטלית תיאוסופית.
          או שלא חייבים.

          1. חוסן מנטלי גם מתגבר בחזרה מהפסדים ופיגורים ואין לי ספק שיאניס כמו כל מילווקי עלו שלב, עונה שעברה הם לא יכלו לחזור מ2-0 (כמו 90% מקבוצות הליגה)
            .
            לגבי הטור עצמו הוא לא מתייחס להתאמות של שחקנים מאמן ומאצאפים אבל בבסיס על המנטליות הוא צודק,
            מיאמי נקטה בגישה לעצור את יאניס ושהמוות המסייע יעשה מה שירצה,והשיטה התבררה כטעות פניקס שיש להם סגל ומגני פרימטר לא פחות איכותיים נצנו ליאניס לחגוג ושהמוות המסייע ימות, וזה בסוף בחר את הרעל שלך.

            1. זה אגב אני חושב נכון. חלק חשוב מאד לדעת לנצח הוא לדעת להתמודד עם הפסדים. אבל שחר מדבר כאן על סוויץ' שקורה בבת אחת במשחק אחד.

            2. אני מסכים איתך וזה הטעות בטור, עם זאת לדעתי כוונת המשורר נכונה פשוט הוא לא העביר את זה בצורה נכונה.

            3. הטור לא מתייחס להתאמות אבל זו הבעיה. דברים שמשתנים ממשחק למשחק הם קשורים להתאמות ולא לשינויי מנטליות פתאומיים כמו ששחר מייחס. יש אנשים עם אופי שונה, יש אנשים עם מנטליות שונה, יש אווירה קבוצתית שונה. אף אחד מהם לא משתנה תוך שנייה פעמיים בשבוע. ואי אפשר לקחת קרדיט, אפילו להתעלם במופגן, מדברים אחרים שקבוצות עושות ולהפיל אחריות יחידה על "מנטליות" של שחקן יחיד.

            4. תודה, אני לא אמרתי שום דבר על סוויץ במשחק אחד, ניתחתי סדרות ועונות שונות.

            5. לא במשחק אחד בסדרה אחת. זה אותו רעיון.

  12. שחר תלמד להתעלם מקפוצי התחת ותדע שעם קול הקלוצים, יש פה לא לא מעט אנשים שכן מעריכים את ההשקעה שלך.
    עלה והצלח
    1, 2,3….
    🙂

    1. תודה רזי,
      הכל בטוב 🙂
      הכל טוב, אני מתחשל תוך ספיגת הביקורת מהם, שחלק ממנה היא ביקורת בונה.
      לומדים לתת לכל דבר את הפרופורציה המתאימה ולא להסתכל על ההתקפות האישיות )שלא ברור מה הסיפור איתן( אלא על החלקים הענייניים.
      וכמובן, כל דבר שמישהו כותב יעורר התנגדויות כאלה ואחרות, זה חלק מהחיים.
      שבת טובה

  13. שחר, כתבה שמייצגת לדעתי משהו שכולנו ראינו, ואתה הוספת לו קצת מספרים. אז כנראה בגזרת המספרים, ניתן עוד להעמיק ולהרחיב, אבל שחקן שחוזר מכזאת פציעה כדי לתת כזאת הצגה בגמר, מעיד המון על חוסן מנטלי, וגם מעיד על היכולת של הקבוצה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט