מעורב אולימפי (1): אולימפיאדה בצל הקורונה / מנחם לס

1.הכל ייראה נורמלי – כאילו – ביולי 23

האתלטים יצעדו בסך, ייכנסו לאצטדיון האולימפי בגאווה ובמלוא האנרגיה כשהם יודעים שהם עתה מרכז העולם. שמאות מיליונים חוזים בהם בקלוז-אפים ומרחוק. בתחילה הכול יהיה כזה פדנטי ומסודר, אבל לאט-לאט האתלטים יתחילו לקפוץ ולנפנף לפרצופים בלתי ידועים בקהל, בניסיון להראות מה מיוחד כל כך במשלחת הקטנה או הענקית שלהם.

המשלחת הגדולה ביותר תהיה שוב המשלחת של האומה החזקה והעשירה מכולן ארצות הברית של אמריקה, שתזכה גם ברוב המדליות המוזהבות, ובסך כל המדליות. כך היה וכך יהיה. הגדולה של האמריקאים היא שהם המנצחים הגדולים בענפי הספורט החשובים והפופולריים ביותר – א"ק, שחייה, כדורסל, והתעמלות (נשים). אין היום יותר חובבנות בספורט, אבל ההישגים האמריקאים בספורט מעצימים כשהכול נעשה באופן פרטי לחלוטין ללא כל התערבות (ועזרה) ממשלתית.

2. האם יהיו צופים בטכס הפתיחה?

מה תגידו את אענה לכם שאין לי מושג? ב-20 ביוני הודיע ראש ממשלת יפאן ש-…:

There will be no fans at the Tokyo Olympics.

The announcement Thursday followed the declaration of a new state of emergency, which takes effect Monday and goes through Aug. 22. The Games begin July 23 and end Aug. 8.

"The priority will be to determine safe and secure Games,” Tokyo 2020 president Seiko Hashimoto said at a news conference following a decision by the Tokyo Metropolitan Government, the government of Japan, the International Olympic Committee and International Paralympic Committee.

מאז הודיעו ש:

1)יכניסו עד 50% צופים

2) לזרים אין כניסה

3)לכל התחרויות באזור טוקיו אין כניסה לצופים בגלל הכפלת הקורבנות באזור טוקיו זה היום ה-14 ברציפות. באזורים אחרים יוחלט ע"י המושל המקומי בקשר להכנסת צופים.

בקיצור – בלגן שלם. אוהדים זרים בוודאי שלא יגיעו, וכל אוהד ספורט ביפאן מאזין לחדשות כי פעמיים ביום משנים את התוכניות.

צופים או לא צופים, הלפיד יגיע לאיצטדיון. הלפיד האולימפי ידליק את המשואה האולימפית, השבועה האולימפית תישמע ברמה, והאולימפיאדה היחידה שנדחתה ב-125 השנים האחרונות תצא לדרכה. אולימפיאדה אחת בוטלה (1942) אך אף אחת לא נדחתה.

3. האם יש טעם לקיים את האולימפיאדה?

הוריאנט החדש של קוביד 19 מכה ביפאן בכל כוחו. ליפאנים ישנן אמונות מיוחדות על חיים ומוות כפי שלמדנו במלחמת העולם ה-II, והיום היא אחת מהמדינות עם ה-LOW VACCINATION RATES בעולם. לא כי האומה לא יכולה לספק לתושביה חיסונים אלא בגלל שאחוז גדול מהתושבים הוא נגד חיסונים, פריוד. אז להרשות לאולימפיאדה להתקיים באומה כזאת עם האמונות הטפלות והחראקירי שלה?

רוב 15,000 ממשתתפי האולימפיאדה הם חובבנים. הם השקיעו חיים שלמים בהכנות להגיע למעמד הזה, לרוב בהשקעות כספיות גבוהות מאד למשפחות מהשכבות הנמוכות. והנה הם נמצאים במדינה שהרוב הגדול של תושביה הצביע נגד קיום האולימפיאדה. הספורטאים – 15,000 מהם – אינם רצויים שם; אינם WELCOME. אז מה היא ההרגשה לאתלט המרגיש שהוא בלתי רצוי במקום בו הוא נמצא?

האתלטים תקועים בכפר האולימפי שהפך לבועה הגדולה בעולם. אין בא ואין הולך. ספורטאים טסים מהקצה השני של העולם וטוקיו נעולה בפניהם.

המודל של האולימפיאדה הוא יותר המודל של ה-NCAA מאשר המודל של ה-NBA: הספורטאים נמצאים בבועה סגורה – הכפר האולימפי – ומשם מגיעים לבועות השונות בסביבה לשחק את משחקם או לרוץ את ריצתם, ואז חזרה לבועה הגדולה – הכפר האולימפי. אבל שם, בכפר, אלפי ספורטאים מסתגרים סגורים, משאר העולם. אבל מספיק נושא נגיד אחד לגרום לפריצה במקום המבודד הזה.

יש לזכור שתי עובדות חשובות:

1)הוירוס השונה הזה הוא עשרות מונים יותר מדבק ויותר אגרסיבי.

2) מתברר יותר ויותר שככל שהזמן עובר האוכלוסייה הנפגעת ביותר היא הצעירה. רובם אינם מחוסנים, והבועה עלולה להפוך לחממה מסוכנת ביותר להתפרצות הנגיף.

בכפר האולימפי חבישת מסיכה היא חובה כל הזמן. בחדרי האוכל הישיבה היא 2 מטרים אחד מהשני. איסור התקהלויות…איסור מסיבות…הדברים האלה היו החשובים ביותר לאתלטים: הכרת ספורטאים כמוהם מכל רחבי העולם, יצירת הכרויות וחבריות. התחלת רומנים. הכל נאסר. לאתלטים אסור לעזוב את הכפר מלבד להתחרות. הם במחנה בידוד, במקום שהיה שיא האנרגיה והבידור. מרכז הנועם וההתעלסויות. הייתי בחמש אולימפיאדות…אני יודע. הייתי בכפר שעות על גבי שעות. גם אני הייתי צעיר וחתיך פעם.

זוכרים את הפרנץ' אופן? רק לפני כמה שבועות. המרגש היה WEIRD. בוימבלדון היה קצת יותר קהל, אבל גם הרבה יותר מקרי התדבקויות. הערב נודע על מקרה ה-COVID 19 החיובי בכפר. עדיין לא ידוע מי הסתובב בקרבת ה'חיובי', וכמה נידבקו ממנו. זה היה גפרור שעלול להדליק מדורה גדולה.

כיצד יושפעו התוצאות? תלוי. ישנם ספורטאים המבצעים פלאים באימונים ונכשלים כשהאמת על הקוץ ישנם שהם בדיוק ההיפך: זקוקים למתח ולאורות הבמה.

4. מסקנתי: האולימפיאדה חייבת הייתה להידחות (או להתבטל), אבל עתה, כשהיא מתקיימת, יש לה את האפשרות ואולי אפילו הסיכוי להצליח בצורה שאיש לא חשב עליה, ואולי להוות צעד חשוב ביותר ביכולת האנוש לשרוד, להתקיים, לחיות, לשחק, וליהנות, אפילו מול מכות הטבע הגדולות ביותר. הבה נחזיק אצבעות שאמנם כך יהיה!

מנחם לס

בעל האתר, ומנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 25 תגובות

  1. תודה דוק.
    אחרי מה שקפיטולניק עשה אמש בגמר אליפות אירופה לנוער בקפיצה לגובה – הכל נהייה חשוב פחות.. איזה תענוג זה היה.
    אגב, בגמר הקפיצה במוט לנשים, הגרמנייה ווגל שברה 5 (!!!!!) פעמים ברצף את שיאה האישי שעמד על 4.06 מ' לפני התחרות וזכתה בזהב עם 4.30 מ'. תחשבו על זה..

  2. צודק מנחם
    אגב, היפנים מאוד מחמירים
    בוומבלי לפי שבוע עשרות אלפים ראו את איטליה מנצחת ביורו
    בארה״ב אלפים במשחקי הגמר בתוך ומחוץ לאולם
    אולמפיאדה ללא קהל זה דכאון טילים

  3. קראתי באיזה אתר בארץ שהוחלט שהספורטאים הזוכים יענדו לעצמם את המדליות, בשביל להקטין את המגע… זה בסדר ששני מתאבקים בהתאבקות רומית יבצעו אחד בשני אקטים מינים על המזרן (לבושים, למזלינו), אבל חס וחלילה אם תהיה אחרי זה לחיצת יד. לפחות תחסך משר הספורט שלנו נסיעה ארוכה, רק בשביל האפשרות לזנק על הפודיום (מה שנקרא מורשת רגב).
    תודה רבה על המעורב

    1. בגדול אתה צודק
      בקטן זה משהו יותר פשוט לבצע מאשר לבטל תחרויות שלמות. גם תיאורטית אלה שעונדים את המדליות יכולים להידבק ולהדביק יותר אנשים (אלא אם הם חייבים להיות מחוסנים)

    2. בתאטרון האבסורד של הקורונה הכל אפשרי.
      הלוגיקה והרציונאליות נזרקו לפני שנה וחצי לפח ומאז הטימטום ובעיקר הרישעות חוגגים.

    3. האווי רגב רק שכללה את הזינוק על הפודיום, נדמה לי שהראשונה לעשות זאת הייתה לימור לבנת אחרי מדליית הזהב של גל פרידמן באתונה 04

  4. לגבי הנקודה שבארה"ב אין תמיכה ממשלתית, יש לי שאלה למומחים. באמריקה הספורט מתחיל ומפותח בעיקר ברמת מועדוני בתי הספר, שרובם ציבוריים וממונים על ידי ממשלה. גם אוניברסיטאות ציבוריות (מימון ציבורי?) הן חלק חשוב במסע של הרבה ספורטאים אולימפיים. כל זה לא נחשב לתמיכה ציבורית?

    1. יש בשנים האחרונות דיבור הולך וגובר של החזרה למודל של מועדוני ספורט, למול הסתמכות על הקולג'ים. הקורונה, שהובילה לביטול מאסיבי של ענפים בחלק מהאוניברסיטאות (כשענף הכדורעף לגברים כמעט ונכחד), רק חיזק את זה.
      (היום בארה"ב המועדונים חזקים רק בענפים שנחשבים פחות מקצוענים בעולם, דוגמת הכדור מים).

  5. יאללה שתתחיל האולימפיאדה. אנחנו צריכים אסקפיזם. אני מאמין שיהיו הרבה פרשיות אהבים בכפר בגלל זה שחקני הנבא הולכים הם שמעו סיפורים מכוכבי עבר. הם ימצאו דרך למצוא את הסל…

  6. מנחם יש לך תמיד דרך מיוחדת לראות את הדברים ולהעביר אותם. נראה כמו סוג של גיהנום לספורטאים שהולכים להתחרות שם … ומלא הורמונים מסביב . הימור שלי… יהיו הרבה שיפרו את התקנות… 🙂

כתיבת תגובה

סגירת תפריט