להיפגש -מרחוק / מולי

בעוד כמה שעות יגיעו הפוסטים שלאחר המפגש. אז ממש כעת, כשמפגש הופס בעיצומו, הרשו נא לי, זה שהשנה החליט שלא להגיע כתוצאה ממוראות הקורונה, לכתוב כמה מילים על מפגש שאני לא נמצא בו.

יש משהו קוסם ומפחיד בהגשמה של דימיונות. כל אחד מאיתנו שהגיע לראשונה למפגש הופס – בין אם בעבר ובין אם היום – מכיר את תחושת הסקרנות להכיר את האנשים שמאחרי הכינויים, מכיר את תחושת הפחד מנחת זרועה של המציאות שתגלה לך, בפרפרזה על האימרה ש: "גם הנוצצים שבכוכבים יושבים בשירותים על האסלה"…

אז רציתי לשתף בתחושת האחווה שמפגש שכזה נותן. רציתי לשתף שלמרות שהמציאות היא כמעט תמיד לא מה שדמיינת, היא לרוב יותר – אבל בכיוון אחר.

רציתי לשתף שלמרות שכולנו זרים לכאורה, איכשהו המפגשים הללו תורמים עוד נדבך לתחושת היחד, ומצחיק לומר זאת, אבל אפילו כעת, כאשר המפגש מתנהל ללא נוכחותי, אני מרגיש בגללו, עוד יותר חלק מקהילת ההופס.

נדבכי רגשות הם עניין קסום וכמעט ולא בר-השגה. אך מה שבטוח הוא שגם רגשות הם שריר, שריר שכאשר אתה מאמן ומטפח, הוא מתעצם בהיקפו ומתעצם בכוחו.

אז תודה לכל המארגנים, תודה לאלו ששומרים על המסורת ומטפחים את הנוסטלגיה בהקפדה על ה"נהלים הישנים והטובים", תודה לכל אלו שמופיעים בפעם הראשונה ומצליחים לקחת את המפגש לכיוונים חדשים, שאולי בפעמים הבאות יהפכו כבר לנוסטלגיים.

ותודה מיוחדת לאלו שעזרו לי לכפר על הפערים במרחק הפיזי וגרמו לכך שלמרות שאני בגופי כאן בירושלים, אני שם בספורטק, יחד אתכם, בנפשי וברגשותיי.

לוגו הופס

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 36 תגובות

  1. אהבתי.
    בשיחה פרטית כאן עם אחד מחבריי הופס ששאל אותי "נו, איך היה?" קצת התעמקתי בנושא…

    אני סבור שמתחת לפניי השטח התרחשו סוגיות בין אדם לעצמו ובין אדם לסביבתו.
    הסיבה והעובדה כי רבים אינם חושפים את פרצופם או שמם ברשת, יוצרת מעין התרסה בין זהותם לבין תהודתם המקוונת.
    זה יוצר מתח נרגני ומיותר של הכרה והתגלות.

    כשהצטרפתי להופס לפני פחות משנתיים, התגליתי מהר מאוד לסוגיות השונות של ריבים ומאבקים במערכת, אשר לדעתי יצרו את הכתם היחיד במפעל האתר. בין אם זה אגו או אמת, בעייתי לאבחן את המציאות בפירושה…אם המשתתפים נשארים בעילום כלשהוא ולא נעמדים מאחורי מילותייהם באחריות מובקהת.

    האינטרנט והמסך אינם תמיד תורמים להרכבת ושיבוח הזהות שלנו, באם אין אנו נחשפים אליו באופן שזהה לעולם הפיזי.
    כך שבאם אדם מרשה לעצמו להתהדר במילים, מעשים וכוונות גדולות ורחבות לב של גבורה? כדאי מאוד שיגלה את אותם התכונות ברובד הגשמי.

    היום, יותר מתמיד? אסור לאפשר לרשת לבדה להוות מפתן לביטוי הנפש. אסור להשאר מאחוריי המסך.
    אסור להגלים דמות, מילים או כוונות אשר אדם אינו יכול לאחוז בהם ולפעול עמם במימד הראשון, השני והשלישי.
    הרובד הרביעי כבר חסר גוף ומשוייך לרבדים האחרים אשר אנו ממשיכים לעבוד לאחר המוות.
    ביהדות, בנצרות ובבודהיזם ישנם 7 רקיעים. אשר הם, מלמדים אותנו על התהליכים והמדרגות שכל יצור חי עובר בהם.
    בין אם במודע, בתת או בלתי מודע.

    לדעתי הצנועה, כדאי מאוד שחבריי הופס שרוצים שמילותייהם, כוונות ליבם וביטוייהם ילוו אותם בגוף ונפש, יזדהו על פני הרשת. אם בתמונה או בשמם האמיתי. זה יעצור את ההתרסה והבידול לבין נפשו וחייו הגשמיים.

    היה ממש כיף כמו שאמרתי.

    רק עמיחי זרק איתי את כדור הבייסבול (ואחיו של יהלי אולמר, שגם היה הקלעי הטוב מבין כולם. על אמת).
    הייתה לעמיחי זריקה מוזרה, אבל טובה…וגם, חבט 8 מתוך 9 הפיצ'ים שהגשתי לו.
    ועמיחי? אם אתה קורא? ביררתי בנוגע להצטרפות לנבחרת הבוגרת…
    בעקרון אין בעיה, אך אני מוכרח להשתתף בליגה ומשם אוכל להקלט ע"י הנבחרת.
    באילת אין ליגה וקרוב לוודאי שאת חלומות הבייסבול שלי אוסיף לרשימה של "פספוסים"…
    😉

    לבסוף, כן.
    אם אנחנו רוצים הכרה על האנשים שאנחנו? על המילים שלנו? המחשבות והרעיונות?
    על הרצונות, החשקים, התאוות, הכיבושים וההגשמות? אנחנו צריכים שם וזהות.
    נראה לי הגיע הזמן שחבריי הופס יצמידו את השם הפרטי שלהם ואילוא תמונה לשמות המשתמשים.

    כי לא רק מנחם בגילו, אלא גם כל אדם עם מחשבה לינארית, נורמלית ובריאה? יסבול מכך מדמנציה מסויימת.
    כי אי אפשר לעקוב, ללמוד או להתפאר ממישהוא, אם הוא בעצמו…לא רוצה להתגלות.

    שבוע טוב לכולם!
    🙂

    1. הי דן,
      סוגיית האנונימיות זו סוגיה שעלתה כאן די הרבה. ברור שיש משהו מקהה חושים בתגובות שמסתתרות מאחורי מקלדת אנונימית, זה נושא שעולה המון בפורומים אלו או אחרים, אבל:
      1. למרות האנונימיות, רמת הדיון לאורך השנים נשארה כאן גבוהה ומכבדת. זו עובדה שאי אפשר להתעלם ממנה.
      2. יש אכן מספר קוראים מאוד אגרסיביים אבל אלו לאו דווקא האנונימיים שביננו.
      3. המתחים שאתה מזכיר הם לגמרי בין אנשים שמכירים אחד את השני בעולם האמיתי – חברי מערכת שתקשרו גם במציאות.

      בקיצור, אני לא התרשמתי שיש בעיה של אגרסיביות-יתר או תגובות גועליות באתר, וגם אם יש פה ושם, האנונימיות של תמיד קשורה לזה.

    2. עזוב את כל האקסיומות השגויות והכנראה שגויות שיש לך שם – איזה מן דעות אתה עוד תביע אם תהיה מאחורי שם בדוי? לאן אתה יכול עוד להגיע?

            1. Wasn't trying to be nice.
              אבל תסביר לי איך זה יותר גרוע מהדעות שאתה מפיץ פה בדרך כלל, תחת שם אמיתי ומלא, ולמה אתה חושב שאם אשים את השם המלא שלי לא אגיב לך באותה צורה, בלי הוודו המטיפני והלא מבוסס שלך.

            2. למה שאני בכלל ימשיך לדבר איתך?
              מכל הדברים שכתבתי אתה מוציא מהם משהו שלילי וחשוך…
              זאת התודעה והזהות שלך…אתה יודע מה אתה יכול לעשות איתה.

            3. "I was trying to be nice…"

              "Wasnt trying to be nice"

              ומשהו לא בסדר איתי אה?

              You are definitely, NOT nice.

            4. סרקזם, תכיר.
              לא קשה למצוא משהו שנמצא בכל מקום. "אומייגאד, תראו, מצאתי מקום שמוכר פלאפל במרכז עיר גדולה במרכז ישראל. ודן כתב משהו גזעני ומלא בעצמו". זה לא חדשות.

            5. איזה סרקזם…פשוט אין לך אופי.
              אל תקרא לי גזען ואל תגדף אותי.
              אתה למעשה מוכיח בדיוק את מה שאני ציינתי.
              תתחבא מאחורי המסך והמקלדת ותתבייש בעצמך.

            6. שיהיה. היום לא נפוצץ לך את בועת ההשלכה.
              מבטיח לך שאם הייתי מגיע למפגש הופס הייתי אומר לך את אותם דברים, פנים מול פנים, גזען (לא גידוף. הדעות שהבעת הן כאלה). אולי אפילו יותר גרוע. בכל זאת, אני נחמד עכשיו…

            7. חהאהא!! הדבר היחיד שאתה יכול לפוצץ לי זה חצ'קונים על התחת.
              אתה בפשטות הפכת לנער הפוסטר של ב-ד-י-ו-ק למה שהתכוונתי…איזה דביל.
              לא היית קורא לי כלום, כי אתה פחדן מטבעך.
              וכבר הגענו למסקנה, שאתה לא בן אדם נחמד.
              יאללה סתום.

            8. ואתה הוכחת והראית לי ב-ד-י-וק שכל הארטיקים הם כובשים אכזריים. קשור באותה מידה. ונכון באותה מידה. הרי יש סיבה שבדרך כלל מפרידים אותם מהגלידה.
              שוב אני שואל – כשלדעתך שם בדוי משנה דברים כי וודו סטאף, אם זה מה שאתה אומר תחת השם שלך, מה תגיד תחת שם בדוי? עם הדעות שהצגת, מה תציג תחת שם בדוי?

            9. לי אין שם בדוי! לך יש!

              ללא שם או זהות אדם לא נצרך לעמוד מאחורי מילותיו.
              אין סימוכין, אין אחריות רוחנית, פיזית או חברתית.
              אדם עלום שם יכול להביע גם "דעות" שאינו יכול לשאת על לשונו או שיעיז להביע בציבור!
              תגיד לי, מה אתה ילד בן 12? מספיק. קח את המילה האחרונה. לא אגיב לך יותר.
              המשחק התחיל.

            10. LOL
              הבן אדם מגיב עם השם שלו
              כמה מידע אתה צריך בדיוק כדי שאנשים יתנהגו כמו ש"צריך"?
              שם שם אמצעי שם משפחה מספר ת.ז. או דרכון תמונה טביעת אצבע ומספר חשבון בנק?

            11. אני מתחיל לחשוב שמגיע לך הנחה. הבנת הנקרא שאתה מפגין כל כך איומה שאולי באמת אתה לא מודע לדברים שאתה כותב כל הזמן. אולי כשאתה קורא לי לפוצץ לך חצ'קונים על התחת אתה בעצם מנסה להודות שאני צודק בכל מילה ואתה מתנצל על כל הדברים שאמרת אבל אתה פשוט לא יודע לתקשר את זה. זה עדיין לא הופך את השטויות שאתה כותב לדברים נכונים כי הם עובדתית לא נכונים. אנשים יודעים מה השם שלי. הייתי אומר לך בפנים שאתה כותב דברים גזעניים, לא משנה כמה תדמיין אחרת כי זה מסתדר עם הוודו שלך. עדיין יש לי ולאחרים אחריות לשם שאנחנו מסתובבים איתו באתר (למרות ששלי לא באמת מוסתר), והוכחנו את זה במשך שנים. לא יודע איזה פריט מידע צריך להוציא לציבור שיגרום לכולם להתיישר עם ההתנהגות ה"נכונה", וכל ה-woo בעולם שתמציא לא ישנה את זה.

            12. וואי.
              היית שם אותי בזירה מולך?
              חוקים אירופאים?
              עד כמה שעמיחי נראה לך חנון?

              הייתי משאיר אותך בסיסה מיבבת לאמא.
              Una Puta Negrito.

            13. יכולת לבחור כל קללה בעולם. כל דבר שהוא. כל הומור התחתית והעילית עמד פרוש לרגליך וחיכה שתבחר בו. ומה בחרת מכל המבחר העצום הזה – זונה שחורה. זה מה שהחלטת להטיח בי. זונה. שחורה. אתה כאילו מתעקש ללכת למקום הזה שאתה מנסה להכחיש שאתה נמצא בו כל הזמן.
              שאר הדברים שכתבת היו, כרגיל, לא ברורים בעליל. אני חושב שהזמנת אותי ללכת איתך מכות כאילו אתה ילד בן 7 שעוד לא התפתח רגשית, אבל לא יכול שאתה כזה תינוק מגודל. ומה קשור עמיחי ומה הם חוקים אירופאיים?
              אולי שוב פשוט מדובר בחוסר היכולת שלך לתקשר עם בני אדם בגלל הבנת הנקרא המזעזעת שלך.

            14. אתה התחלת את הגועל הזה. אתה גררת אותי לזבל הזה.
              אם אתה מחפש להנחיל תובנות עמוקות לנבריי הנפש בעלת ברותם, הבט חזרה לעצמך.
              קח את הצנאה, המרירות, הדחייה והשנאה היישר חזרה למקום שהם הנביעו עצמם.
              אני פלורליסט. אתה דעתן נרגן שמתחבא מאחורי מסך.
              וכן, הזמנתי אותך לקרב. עם חוקים.
              אז אם אתה חושב שאתה כזה גיבור עם הלשון, אולי נוכל לראות מי חזק יותר, בזירה מסודרת בעלת חוקים ולא מאחורי מסך בעילום שם וזהות.
              Lejos.
              לך. לך, רחוק.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט