שבת בבסיס: שוהיי בלתי חוקי / יוני לב ארי

כשעונת 1919 הסתיימה, ג'ורג' הרמן רות' היה מהשחקנים הבולטים בבוסטון רד סוקס. אך אף אחד לא שיער אז, שהשורה הסטטיסטית שלו תישאר יוצאת דופן עד 2021. הבייב סגר עונה עם 543 "הופעות בצלחת" – Plate Appearances, כשבמקביל הוא זרק 133.1 אינינגים כפיצ'ר. מאז ועד היום, לא נראה שחקן שמופיע בצלחת מעל ל-200 פעמים וזורק מעל ל-100 אינינגים באותה העונה.

שוהיי אוטאני (צילום: Sporting News)

הבייב אף עשה זאת בהצלחה, עם 29 הום ראנס, ממוצע חבטות 322., כשבצד השני הוא זרק ל-ERA של 2.97. אבל לא זו הבמה לדון במספרי הקריירה הסופר מרשימים של רות'. אלא להבין, פשוטו כמשמעו, שלראשונה מאז 1919 יש לנו היום Two-Way-Player במשחק. זהו כמובן שוהיי אוטאני, הכוכב של הלוס אנג'לס איינג'לס.

יפני מיפן

מספר 17 באדום לבן שובר בכל שבוע שיא חדש במייג'ור ליג בייסבול. והשבוע: אוטאני היה לפיצ'ר הראשון מאז 1901, שחובט באחד מארבעת הספוטים הראשונים בליינאפ, במשחק שנערך במגרש ביתי של קבוצה מהנשיונל ליג. וואו.

הבייב במדי הסוקס. מאז אנחנו מחכים (צילום: pixels.com)

אבל נתחיל בהתחלה. אוטאני נולד ב-5 ביולי 1994 (אני בדיוק סיימתי בגרויות…) באושו, יפן. כבר בתיכון הוא זרק פיצ'ים במהירות של 99 מייל לשעה (160 קמ"ש), וכבר כשסיים לימודים הביע את רצונו לעבור לארה"ב. ב-29 במארס 2013, כשהוא חוגג 18 אביבים, רשם שוהיי את הופעת הבכורה שלו בליגה היפנית, כשבסיום אותה העונה נבחר לרוקי העונה, כאאוטפילדר ופיצ'ר. אוטאני היה לשחקן ה-Two Way הראשון ביפן מאז קיקו טוקונאגה ב-1951.

אוטאני שיחק ביפן עד 2017, עם ממוצע חבטות 286., פלוס 48 הום ראנס, ו-ERA של 2.52, לצד מאזן 15:42. בהחלט וואו (שני ולא אחרון בכתבה). כבר לאחר עונת הרוקי שלו זכה שוהיי להרבה עיניים שלא עזבו אותו. דן אוואנס, הסקאוט שעקב אחריו כבר אז, סיפר שמה שמשך את עיניו יותר מהכל הוא השילוב בין הזרוע הזורקת, יכולות החבטה המגוונות והעוצמה. הפאסט בול והספליטר נחשבו לאיכותיים במיוחד, ויכולות ההגנה שלו היו טובות בהחלט.

אוטאני, במדי קבוצתו ביפן (צילום: Pinterest)

אמריקה ורסאנו, אמריקה

לאורך כל הדרך היה ברור – ב-2018 אוטאני רוצה לשחק בארה"ב. הדודג'רס, הג'איינטס, הפאדרס, המארינרס, הריינג'רס, הקאבס והאיינג'לס (בגדול, כמעט כולן), היו המועמדות הבכירות לקלוט את הפנומן היפני.

ב-8 בדצמבר 2017 חתם אוטאני במדי הלוס אנג'לס איינג'לס, וכבר חמישה ימים לאחר מכן החלו הבעיות: הסתבר שאוטאני פצוע במרפק ימין. מרפק, לפיצ'ר, זה תמיד מפחיד. עד לתחילת העונה הוכשר שוהיי, וב-1 באפריל כבר רשם סינגל ראשון נגד אוקלנד, פלוס שישה אינינגים של פיצ'ינג איכותי, ולמרות התאריך זו לא היתה מתיחה. לכולם היה ברור עד כמה מדובר בשחקן יוצא דופן. השאלה היתה רק אחת: האם הוא יצליח להישאר בריא לאורך רוב הקריירה.

וולקאם טו אל איי (צילום: athletespeakers.com)

הפצוע הלא אנגלי

ב-18 באפריל 2018 הצרות הפכו לצרורות, כשאוטאני יצא במהלך משחק בעקבות פציעה באצבע. ב-7 ביוני חזרה הפציעה הזו שוב, מה שסידר לו ביקור ראשון ב-DL (קצת לפני שהפך ל-IL). ב-3 בספטמבר הגיעה הבשורה המרה ביותר – ניתוח טומי ג'ון, והנה, פתיחת עונת 2019 הלכה לפח. פרס הניחומים היה זכיה ברוקי השנה, גם משהו…

אוטאני חזר במהלך עונת 2019, אך רק כחובט, ולקראת סיומה שוב נפצע, ונזקק לניתוח שני תוך שנה. ביולי 2020 חזר מספר 17 לזרוק, וכבר לאחר המשחק הראשון חש כאבים – שוב היה זה המרפק, ושוהיי לא חזר לזרוק עוד במהלך אותה עונה. כך שלמעשה, עד ל-2021, אוטאני לא רשם רצף משמעותי של משחק כחובט וכפיצ'ר.

צמד חמד. אוטאני וטראוט (צילום: mlb.com)

בר-כח ובר-מח

המספרים שלו במהלך העונה הנוכחית פשוט בלתי נתפסים. 18 הום ראנס (מקום שני באמריקן ליג) ב-62 משחקים, הביא הביתה 46 רצים, במקביל ל-ERA של 3.67, עם מאזן 4:6 ו-134 סטרייק אאוטס ב-100 אינינגים בדיוק. וואו, בפעם השלישית בכתבה הזו.

ומה שאוטאני מצליח לעשות, להבדיל מרוב הסלאגרים האחרים – לשמור על כח בלי לפגוע ב-דיוק. ממוצע החבטות שלו לא מדהים – 267., אבל הכח שהוא משתמש בו, כשכמעט כל הום ראן מגיע לקצה השני של קליפורניה (גם אם המשחק בפלורידה), מתאים יותר לשחקנים עם ממוצע חבטות 230-240…

שחררו את הכלב מהמלונה

ולמה כל זה קרה דווקא עכשיו? זה מה שאוואנס חושב: "האיינג'לס שיחררו אותו. הוא תמיד היה עם רתמה, הכלבלב הקטן שקשור בפינה. פתאום, הילד הסופר מוכשר הזה כבר לא קשור. בגלל זה אנחנו רואים את היכולת הפנומנלית הזו".

ולאחרונה הוסיף אוטאני חלק נוסף למשחק שלו – Walks. בשל ההצלחה שלו בצלחת, הוא רואה פחות ופחות פיצ'ים טובים, אך נזהר ועולה על בסיס בזכות ארבעה בולס. המנג'ר שלו, ג'ו מאדן הוותיק, מבסוט: "אני מאוד אוהב את העובדה שהוא לא הרחיב את הסטרייק זון, ויודע להיזהר מכדורים לא טובים".

מאדן מודה לכוכב שלו (צילום: fansided.com)

החבילה השלמה

חודשיים וחצי מתחילת העונה, והמירוץ לתואר ה-MVP של האמריקן ליג מתחיל לעורר עניין. אוטאני בהחלט מועמד בכיר, לצד שחקנים כמו ולדימיר גוררו ג'וניור, קסנדר בוגארטס ורפאל דוורס. לצד חבטות קלאץ' (הום ראן שהפך פיגור באינינג התשיעי לניצחון בפנוויי פארק ב-16 במאי הוא רק דוגמה אחת), אוטאני מוביל בלא מעט קטגוריות, של חובט ושל זורק.

נתונים סטטיסטיים המשלבים פיצ'ינג והיטנג נותנים לאוטאני יתרון, ובהם הוא כמובן מוביל את הליגה. כך לאוטאני יש WPA, Win Probability Added של 2.57, בהרבה מעל כל אחד אחר במייג'ורס. הוא לא הפיצ'ר הכי טוב בליגה, ולא החובט הכי טוב במייג'ורס, אבל הוא ללא ספק שחקן הבייסבול הכי טוב שנראה פה.

עוד כוכב גוררו ג'וניור (צילום: n.com.do)

תקועים ב-LA

לאורך השנים נראו פה מדי פעם פיצ'רים שיודעים לחבוט לא רע… דון דרייסדל, בוב גיבסון, דון ניוקומב בעבר הרחוק יותר, סיסי סבאת'יה, מדיסון באמגארנר, יובאני גייארדו וזאק גרינקי לאחרונה. רובם עלו מדי פעם כפינץ' היטרס (חובטים מחליפים), אך אף אחד מהם לא שיחק כ-DH או יותר מזה, באאוטפילד, בימים בהם הם לא זרקו. מאז הבייב לא היה אחד שהצליח ככה בשני צידי הצלחת.

הבאסה? אוטאני, בדיוק כמו מייק טראוט, נפל על קבוצה חלשה, שלא מצליחה לייצר עונות של פלייאוף. טראוט סובל באיינג'לס כבר 11 עונות, עם הופעה אחת קצרה בפוסט-סיזן ב-2014. אוטאני, כך נראה בינתיים, יסבול מאותה הבעיה, כשגם עם שניהם ביחד, לצד אנתוני רנדון, האיינג'לס מתקשים לייצר הצלחה רציפה.

גם הוא יודע לחבוט. באמגארנר (צילום: The Mercury News)

יח"צ אישי

ועדיין, אוטאני נחשב היום לדבר הכי מעניין שהבייסבול יכול להציע, והקלף השיווקי הטוב ביותר שיש לו. ולאור המצב, יש בזה צורך רב. שימו לב מה עבר על הענף הזה לאחרונה: לפני כשנה וחצי – פרשיית גניבת הסימנים של יוסטון שטלטלה את הליגה. ואז הגיעה עונת 2021 נטולת התקפות לחלוטין. חודשיים בתוך העונה מוצאים את הסיבה: פרשיית החומרים האסורים של הפיצ'רים. אאוץ'. תחברו את הכל ביחד ותבינו עד כמה במשרד יחסי הציבור של ה-MLB אובדים עצות.

כוכב, שזורק וחובט ברמה גבוהה, במקביל, דבר שלא ראינו מאז 1919, בהחלט יכול לשפר את דעת הקהל על הבייסבול. תארו לכם שוער בכדורגל, שכובש שערים בכדורים חופשיים (לא רק בפנדלים), או קווטרבק, שעולה גם בהגנה של הקבוצה שלו. או סנטר שמוביל את הליגה בשלשות… זה אוטאני. אז איך אומרים ב"ישראלית"? שרק תהייה לנו בריא.

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 8 תגובות

    1. זה דווקא לא כזה מדהים, הרבה חובטים שמאליים הם בפועל ימניים שלמדו מהילדות לחבוט בשמאל כדי לנצל את היתרון שיש לחובטים שמאליים. ברגע שזה מגיע לזריקה, בין עם בכלל או כפיצי'נג עוברים ליד הבאמת חזקה שלך, והתוצאה שיש לא מעט זורקים שחובטים בשמאל כי עד התיכון/קולג' הם בכלל שחקו כחובטים ואז העבירו אותם לפיצ'ינג.

  1. תודה יוני. כאמור השחקן האהוב עליי עוד מהרגע שהודיעו שהוא מגיע לארה"ב. מרוב שרצה לעבור ל-MLB הוא לקח סיכון עצום וויתר על מאות מיליוני דולרים פוטנציאליים אם היה מחכה עוד שנתיים או שלוש וחתם על חוזה שלפי החוקים לשחקן צעיר לא אמריקאי היה משהו כמו 3 מיליון דולר לעונה בלבד.
    .
    גם אז אני זוכר שלא היה ברור לי מה הוא מחפש באיינג'לס אבל שמחתי שלא הגיע לכל קבוצה גדולה אחרת..
    .
    מישהו זוכר את מיכה אווינגס? היה מגיש של אריזונה ובמשך כמה עונות גם חובט אימתני שלעיתים רחוקות עלה בליינאפ (לא כמו אוטאני אבל יותר טוב מכל מגיש אחר שזכור לי).

  2. אז קודם כל נתחיל בבשורות שהוא יתחרה בהום ראן דרבי. אין ספק שמדובר באירוע יוצא דופן (בלשון המעטה).
    .
    לגבי דעת הקהל – בשנים האחרונות חשבתי שצריך לשווק יותר שחקנים כמו טראוט, אבל דווקא הדור הצעיר יותר מראה שהוא מצליח להתחבר לקהל הרחב. שחקנים היספנים שפותחים חשבונות סושיאל מושכים את הדור הצעיר למשחק, בנוסף לניפוץ המתמשך של "החוקים הלא כתובים" בליגה (לדוגמה: הנפת המחבט אחרי הום ראן).
    בשורה התחתונה, לליגה טוב יותר לשווק את טאטיס ג'וניור לפני שהיא משווקת את אוטני או טראוט.

  3. תודה יוני. מה שאותי מרתק זה איך האיש הגיע למעמד הזה. מילא לפני מאה שנה, או אפילו חמישים, אבל הבייסבול היום כל כך ממוקד שקשה להבין איך הוא הצליח בכלל לפתח את שתי היכולות האלה לזרוק ולחבוט ברמה כל כך גבוהה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט