פריוויו פלייאוף 2021 – פילדלפיה (1) – וושינגטון (8)/ אינדיאני

76ers-Wizards playoff preview: Joel Embiid, Russell Westbrook to continue rivalry in first-round series - CBSSports.com

הנה הגיע לו הפלייאוף ואיתו גם סדרת הקצוות של המזרח שתתחיל הערב. ננסה לעמוד על כמה אלמנטים של שתי הקבוצות ולקראת הסדרה אך נצטרך עזרה מאיש שחוגג יום הולדת 80 וקוראים לו, אממ, בוב דילן. בטח שמעתם עליו. יאללה מתחילים:

קבוצה: פילדלפיה 76'ס

מאזן: 23-49, מקום 3 בליגה ומקום 1 במזרח.

בפרקים הקודמים:

אם נתאר את העונה בקצרה אפשר לומר: זאת העונה שפילי חיכתה לה. אחרי כמה שנים שבהן היא נמצאת בסביבת החלק העליון של הפלייאוף והגעה לחצי גמר המזרח במקרה הטוב ואינספור סימני שאלה סביב המאמן והשחקנים, נראה שהגיעה עונה שבה פילי יכולה להסתכל על עצמה במראה ולראות משהו ששווה אליפות. אם בשנים האחרונות היה תמיד ספק בנוגע ליכולת של הקבוצה להגיע שלמה ומוכנה לפלייאוף, השנה ברור לכולם שכל עוד הכוכבים בריאים הסיקסרס אמורים להגיע לגמר המזרח מול ברוקלין בקלות. בעונה הרגילה פילי הייתה ראשונה כמעט לאורך כל הדרך כשאין לה באמת מתחרות במזרח המוזר של השנה. בפלייאוף הקרוב יהיו קבוצות שעשו קפיצת מדריגה ענקית בזמן קצר ואחת מהן (ניקס או הוקס) תהיה מול פילי בסיבוב השני. גם לזה נגיע.

מאמן: דוק ריברס. אחרי לא מעט שנים עם ברט בראון השנוי במחלוקת הגיע ריברס היישר מקבוצת הכוכבים של הקליפרס והקפיץ אותה גבוה בעיקר בצד ההגנתי של המשחק והביא אותה למקום ה-6 בנקודות ליריבה. השימוש היעיל באמביד כמפלצת הגנתית ובבן סימונס שכבר נמצא בדיבורים על שחקן ההגנה (לא משהו מובן מאליו עבור גארד) הביאה את הקבוצה לנצחונות בלי צורך לקלוע בכמויות. העבודה של ריברס על הקווים ובין המשחקים הייתה בעיקר לפשט את ההגנה וההתקפה ולא ליצור תרגילים מסובכים. עד כה נראה שהוא הצליח, נראה מה יהיה בפלייאוף.

שחקנים מרכזיים:

ג'ואל אמביד – הכוכב המרכזי של הקבוצה עשה קפיצת מדרגה בתחום בולט אחד – הבריאות. הוא הפסיד "רק" 21 משחקים והיה מספיק זמן על המגרש כדי לקבוע את הטון. שאלת הכושר שלו היא שאלה מכרעת ותהיה פקטור משמעותי בפלייאוף הלחוץ והפיזי ולפחות בסיבוב הראשון אפשר לומר שלא תהיה לו בעיה מבחינת מאצ'אפ. אמביד השנה בעיקר המשיך לעשות את מה שהוא עושה הכי טוב – לקבל את הכדור בצבע ולרווח את השלוש או לחילופין לתקוף את הסל – אבל השנה הוא הוסיף עוד יכולת והיא הזריקה שלו לשלוש. בשנים האחרונות היה אפשר לראות שהוא מנסה להוסיף את הזריקה לשלוש לתוך הרפרטואר שלו וזה לא היה כל כך משכנע. היו משחקים שהיה ברור שהזריקה שלו נובעת מעייפות וחוסר יכולת להישאר עם אנרגיה גבוהה למשך משחק שלם. השנה התברר שהמצב יותר מורכב ושהקמרוני קולע קצת יותר משלשה למשחק ב-37.7% מרשימים. המשמעות היא שכבר כשהוא עומד על קשת השלוש המגן צריך להיות צמוד אליו ועוד יותר מכך, שבמקרים שבהם אמביד מוסר מתוך הצבע אל קשת השלוש המגן שלו (לרוב סנטר כבד) יצטרך ללוות אותו החוצה במידה ויהיה צורך. כמובן שמדובר בכלי נוסף ושאמביד היה ונשאר אחד השחקנים החזקים והחכמים בליגה שהנוכחות שלו בצבע היא סכנה בכל רגע נתון. בצד ההגנתי אין הרבה שינוי אצל אמביד שלדעתי לפחות הוא הסנטר המגן השני בטיבו בליגה אחרי גובר. בסדרה הקרובה העבודה שלו תהיה די פשוטה כשמולו יהיה בעיקר רובין לופז, והמאבק על הריבאונד יהיה חשוב מול וושינגטון המהירה שחייבת כל פוזשן שיינתן לה. ואמביד, ובכן, לא מתכוון לתת.

בן סימונס – אוי כמה שאהבנו (כולל עבדכם הנאמן) לרדת על פילי עם שלוש הבחירות הראשונות שלה אמביד, סימונס ופולץ. פולץ אמנם כבר הרחק באורלנדו אבל הכושר של אמביד והקליעה של סימונס היו מקור תהייה עבור רבים האם הבנייה מחדש של פילי הצליחה. בעוד הסנטר היה פציע והפסיד הרבה משחקים, השאלה סביב סימונס תמיד הייתה האם הוא מסוגל לזרוק לסל. התשובה, חברים יקרים, היא כנראה שלא אבל זה לא משנה. הצירוף של האריס וסת' קרי והקליעה הסבירה של אמביד הפכה את סימונס למנהל משחק שלא מצפים ממנו לזרוק בבידודים או בקאצ' אנד שוט. ריברס כנראה הוריד את הציפייה ממנו בתחום הזה וקיבל בתמורה גארד חכם ומהיר שיודע להגיע לטבעת בעצמו, שראיית המשחק שלו פנומנלית ובעיקר – מגן מעולה. בליגה שבה בכל שנה צץ עוד גארד שיודע לקלוע ממרחק מטורף ועם יד על הפנים, הנוכחות ההגנתית של סימונס היא הכרחית. לרוב המגנים על הכוכבים הם פורוורדים עם יכולת התקפית מוגבלת (דריימונד גרין ומרכוס סמארט סטייל) ולחילופין גארדים הם נטל הגנתי (הארדן, קיירי, סטף, ווסטברוק ומי לא). סימונס הוא נכס עבור הקבוצה. בסדרה הנוכחית הוא יהיה מופקד על ווסטברוק וביל ויעשה להם חיים די קשים כשהוא מחפה על סת' קרי המוגבל הגנתית.

טוביאס האריס/סת' קרי/דני גרין – החלקים החסרים בחמישייה והמוציאים לפועל בהתקפה שמתנהלת מאוד פשוט וחסכנית מאוד באסיסטים (מקום 22 בליגה). שני הקלעים שאסור להשאיר אותם לבד יוצרים בעצם הנוכחות שלהם ריווח התקפי שמאפשר לשני הכוכבים צבע דליל ונקודות קלות. האח הצעיר לבית קרי הוא חלק חשוב במכונה של פילדלפיה והוא קולע כמעט 5 שלשות ב-45% מפחידים. יש לו גם תנועה לא רעה וסיום סביר מתחת לסל כך שגם הוא וגם השניים האחרים (שעושים הגנה לא רעה) משלימים היטב את שני הכוכבים בדיוק בנקודות החולשה שלהם. הבריאות של כל אחד מהם היא קריטית להתקדמות של פילי בפלייאוף הקרוב אם כי המשוכה הראשונה לא תדרוש מהם משחק בהילוך ראשון.

ספסל – אחת מנקודות התורפה של הקבוצה היא הספסל הדליל יחסית שהאפקטיביות שלו עומדת בסימן שאלה. בעוד לחמישייה יש +- של +6.7, לשאר ההרכבים אין אפקט מרשים במיוחד והוא נע בסביבות ה-0. אם נפרוט לפרוטות אפשר לומר שהאווארד הוא בחירה חכמה ושהוא מתפקד לא רע בתור סנטר מחליף (כמו שהיה בלייקרס דאשתקד), אלא שמעבר אליו ואל שייק מילטון אין לפילי שחקנים שהיא יכולה לסמוך עליהם כשהחמישייה נחה. כאמור, בסדרה הנוכחית יכול להיות שהיכולת הזאת תספיק אבל מול קבוצות עמוקות יותר ועם ספסל יציב יותר יהיה צורך בנוכחות ארוכה של השחקנים ואיתה גם שחיקה מוקדמת יחסית. נחיה ונראה.

קבוצה: וושינגטון וויזארדס

מאזן: 38-34, מקום 17 בליגה ומקום 8 במזרח.

בפרקים הקודמים:

אם בשבועות הראשונים של העונה מישהו היה אומר לי שוושינגטון תהיה בפלייאוף הייתי צוחק לו בפנים. הקבוצה של סקוט ברוקס פתחה את העונה בצורה נוראית והעלתה שוב את השאלה: עד מתי ראסל ווסטברוק? בהתחלה היה נראה שהוא שוב מתעניין בסטטיסטיקה האישית יותר מאשר בהצלחה הקבוצתית וביחד עם בראדלי ביל שקלע בכמויות המכשפים היו בדרך לשום מקום, והם מכירים את זה היטב מהשנים האחרונות. אלא שלקראת אמצע העונה הקבוצה התחילה לנצח, השיגה רצפי נצחונות מרשימים וגברה גם על הקבוצות הטובות בליגה והגיעה למקום השמיני, הפסידה לבוסטון במשחק הראשון של הפליי-אין וניצחה את אינדי במשחק השני. איך? בדרך הכי נוראית שאפשר להעלות על הדעת: לקלוע יותר מהיריבה. הקבוצה סיימה את העונה במקום האחרון (!!!!!!) בליגה מבחינה הגנתית ובמקום השלישי התקפית. ככה פשוט, ככה חכם. ככה פלייאוף?

מאמן: סקוט ברוקס. המאמן שהכיר מקרוב את ווסטברוק כמאמן קיבל לא מעט שחקנים טובים והיה צריך לחבר אותם יחד. החיבור עצמו אולי לא כל כך הצליח אבל שינה המון את ההרכבים שלו תוך כדי משחק עד כדי כך שאין הרכב אחד ששיחק ביחד יותר מ-18 משחקים. הכלים שיש לברוקס מגוונים (רק התקפית כמובן) ואפשרו לו להפתיע יריבות או לבחור בהרכב נכון בכל זמן נתון. לא הייתי אומר שכל זה מתגבש לכדי פילוסופיית אימון יחידה אבל בפלייאוף הקרוב, ובעיקר בסדרה הקרובה, השחקנים שלו יצטרכו גם לעשות משהו שהם לא מכירים – הגנה. אם לא יימצא מי שיאט את אמביד ואם לא תהיה משמעת הגנתית על הקלעים מבחוץ, יהיה מאוד קשה לקבוצה שמשחקת מול מכונה הגנתית יעילה. ביל כנראה יקבל טיפול אישי על ידי סימונס וברוקס יצטרך לתת את דעתו על כך שיהיה קשה יותר לייצר נקודות. מעניין אם הוא מכין משהו מיוחד.

שחקנים מרכזיים:

בראדלי ביל – למרות התוספת של ווסטברוק, הקבוצה עדיין שייכת לשחקן הוותיק שהיה יותר מדי תחת הצל של ג'ון וול. בעונה שבה הוא הגיע למקום השני בכמות נקודות למשחק באחוזים סבירים (48.5% מהשדה, 34.9% לשלוש), הוא מגיע כאופציה ההתקפית הראשית של הקבוצה בעיקר דרך בידודים. ביל לא שינה יותר מדי את האופן שבו הוא משחק מלבד זה שהוא מאפשר לווסטברוק לנהל את ההתקפה והוא תופס יותר מקום של קלעי מאשר של מנהל משחק. הנקודות שלו יהיו קריטיות בסדרה הקרובה כשהשמירה עליו תהיה הדוקה ותבחן את יכולות המסירה שלו שבעונה הרגילה היו סבירות (4.4 אסיסטים).

ראסל ווסטברוק – מה עוד נשאר להגיד על "מר טריפל דאבל"? שהוא לוקח על עצמו יותר מדי? שהוא מכריח את עצמו בהתקפה וזורק באחוזים מחרידים לשלוש? שיש משחקים בהם הוא לוקח פיקוד עד הניצחון? שיש לו עוד עונה של ממוצע טריפל-דאבל? שהוא מאבד בערך כמו כמות הצעדים שהוא עושה לפני שהוא מתחיל לכדרר (התשובה לשניהם, אגב, היא 4.8)? שהוא מצליח לעשות את הכל גם בקבוצה שהוא הגיע אליה בתחילת השנה? שהוא הורס שחקנים לידו? שהוא עוזר לשחקנים לידו עם 11.4 אסיסטים? שהקבוצה נמצאת במקום השמיני בליגה בריבאונדים בזכותו? תגידו מה שתגידו, אי אפשר להתעלם מהאתלט הלא-ברור הזה שההיסטוריה שלו בפלייאוף לא מזהירה. האם מהמזרח תצא הישועה? מסופקני.

דייויס ברטאנס/רוי האצ'ימורה – שני הפורוורדים הפותחים של הקבוצה. לשניהם יש יכולות מגוונות יחסית והם בעיקר נמצאים על המגרש איפה שמתאים לשני הכוכבים. הם משלימים אחד את השני מבחינת הקליעה – בעוד האצ'ימורה אוהב את המיד-ריינג' ואת הכניסה לסל ברטאנס הוא הקלעי המרכזי של הקבוצה עם קרוב ל-40% ו-3 שלשות למשחק. מדובר בשני שחקנים שגם עושים קצת הגנה על מה שאפשר ומלבד קצת עבודת ריבאונד מתפקדים בעיקר ככינור שני.

רובין לופז – הסנטר הפותח והאיש שמופקד על הטבעת של וושינגטון הוא סנטר עם כמה יכולות כשבעיקר התפקיד שלו לסיים ליד הטבעת באלי-הופ או במסירה פנויה. בקבוצה כמו וושינגטון שמבוססת לא מעט על כדורים חוזרים, התפקיד שלו בתור ריבאונדר או סוגר לריבאונד הוא חשוב כשהקבוצה פוגשת יריבות עם סנטר מאסיבי. בסדרה הקרובה זה יהיה ממש חובה והוא יצטרך לשמור איכשהו על אמביד ולקוות לצאת מזה בחיים.

ספסל – יש לוויזארדס לא מעט שחקנים מעניינים על הספסל שאמורים להשאיר את המשחק באנרגיה גבוהה, החל מראול נטו ועד אלכס לן, איש סמית' ודני אבדיה (לפני שנפצע). לכולם יש יכולות קליעה מגוונות והם מצליחים להחזיק את הקבוצה גם כשחלק מהחמישייה על הספסל. בהקשר הזה יש לוושינגטון יתרון יחסי על פילי וסקוט ברוקס ינצל את הספסל העדיף שלו בשביל לפתוח פער ברבעים השני והרביעי.

לקראת הסדרה:

עמדנו לעיל על חלק מהשאלות והמצ'אפים הרלוונטיים כאשר די ברור שפילי מגיעה כפייבוריטית. דוק ריברס יצטרך לדאוג שהקבוצה שלו לא מאבדת את הראש כי ליריבות של וושינגטון לפעמים יש נטייה להיסחף למשחק מהיר ולא אחראי בו היא עדיפה. העובדה שאין לוושינגטון מישהו שיכול להתקרב למצב שהוא יכול לשמור את אמביד אמורה לתת לו מרחב פעולה מאוד רחב ושמירות כפולות עליו יכולות להסתיים בשלשות פנויות או חדירה של סימונס. הדקות החשובות מבחינת הוויזארדס יהיו אלה שבהם אמביד ו/או סימונס יהיו על הספסל והמחליפים יהיו אחראים על שמירת המשחק בקצב גבוה. ולסיום – שתי הקבוצות מדורגות די נמוך בליגה באיבודים. הקבוצה שתאבד פחות היא זאת שתהיה לה יותר אפשרויות לתקוף את הסל וליצור סדר בהתקפה שלה מה שיוביל למומנטום חשוב בסדרה.

עוצרים בווגאס: מילאתי כבר את הבראקט והימרתי שפילי ינצחו 4-1 אז אשאר נאמן לעצמי ואקווה לסוויפ ג'נטלמני.

ונסיים במה שלדעתי אפשר להכתיר כקאבר הכי גדול של כל הזמנים, והוא כמובן קאבר לשיר של דילן:

לפוסט הזה יש 16 תגובות

  1. Amitlahev

    23 מאי 2021 13:11:38

    מעולה, אינדיאני!
    אני מהמר על סוויפ. אמביד הולך להתעלל בוושינגטון.
    רק הערה קטנה: אמנם סת' אח של סטף אבל הוא לא קולע 5 שלשות למשחק.

  5. דה שוט

    23 מאי 2021 14:45:26

    תודה אינדיאני, ניתוח מעמיק ודי מדוייק
    על פניו, רוב הסיכויים שפילי יסיימו את זה בחמישה משחקים גג. מכל הסיבות שהוצגו. אין לי ויכוח.
    בתור הצופה השלישי בדרגה בוושינגטון כאן באתר במונחים של זמן אוויר (פופו ראה כפול זמן ממני, והטמיר ראה כפול זמן משנינו 😂😂)
    אני רוצה להציע אפשרות נוספת שההיתכנות שלה היא בחזקה 10%
    לוושינגטון יש שלושה גבוהים לזרוק על אמביד ולהתיש אותו. שלושתם משחקים דקות משמעותיות לאורך תקופה ארוכה, הם יודעים מה מצופה מהם ויודעים את מקומם. לן (הוא הפותח ולא לופז) כבד גדול וחזק, נותן גוף ונוכחות. לופז מתוחכם, בשני הצדדים, וראינו שגם יכול לתת נקודות. גאפורד צעיר, נמרץ, מהיר, אתלט, חוסם, קופץ ומאוד פעיל.
    אני לא חושש מאמביד.
    אני חושש מסימונס, גרין וטייבול. שלושתם מגינים מעולים, סימונס וגרין במיוחד, והם עלולים לאמלל את ראס ובעיקר את ביל – ספק הנקודות. לאורך סדרה זה יהיה משמעותי. הם יכולים להוריד את האחוזים של ביל (את של ראס אי אפשר להוריד 😉)
    אבל,
    אם האצ'ימורה יידע לנצל את כוחו (האריס לא יכול לשמור עלי, אז בטח שלא על האצ'ימורה), ברטאנס ייזכר שהוא מוגדר "קלעי", נטו וסמית' ימשיכו את התקופה הנהדרת שהם נמצאים בה, והאצ'יסון ומת'יוס ייתנו נקודות (לא יודע איך, גם פוקסים זה טוב) –
    אז אולי זה ייפתח קצת מסלולים לראס ולביל, לעשות נקודות.
    וושינגטון משחקת מהר, פילי שמנה וכבדה – זה גם יכול לעבוד לטובתנו.
    ויש גם מסורת,
    פילי הנוכחית שנולדה בחטא (פרוסס שמוסס, קיבלו פרסים על תבוסתנות וניפנפו בה בראש חוצות) קורסת פעם אחר פסעם בפלייאוף. אמביד וסימונס לא מצליחים לעמוד בקצב. האריס מתכנס כלפי מטה. ויש גם את דוק שהצליח כבר יפה מאוד בעבר להפסיד ממצבים בלתי אפשריים.
    מה אני אומר לכם?
    חייבים להאמין

  6. חיים

    23 מאי 2021 15:01:21

    תודה על הפריוויו.
    באופן יחסי יש לוושינגטון יותר כלים להתמודד עם אמביד מאשר עם סימונס והאריס (וכאן חסר להם מאוד אחד דני אבדיה), אבל סביר שהוא יגיע למספרים שלו כמו שעשה בכל פלייאוף קודם בו שיחק. הבעיה שלהם היא שיהיה להם קשה למצוא דרך להתמודד עם האריס וסימונס, שלא לדבר על הקלעים מבחוץ, וכמובן גם היכולת של פילי להציב מגנים טובים על ווסטברוק וביל.
    זו לכאורה הסדרה שאני מרגיש הכי בנוח עם זהות המנצחת שלה, אבל לא אופתע אם וושינגטון יקחו אחד מוקדם והסדרה תהפוך למורטת עצבים עבור הסיקסרס. 4- 1 זה התרחיש הריאלי ביותר לדעתי, כשגם סוויפ או 4- 2 הם תרחישים סבירים.

  9. האווי לאסוף

    23 מאי 2021 18:15:48

    פריוויו מעולה, והמוזיקה באותה הרמה. הראשון הוא אחד משיריו האהובים עלי.
    כל מה שווש תעשה בפלייאוף הזה ייחשב כצ'ופר, מה שחשוב זו עצם ההגעה. התחזית שלך נשמעת לי הגיונית.
    תודה רבה אינדי

  10. Dor

    23 מאי 2021 18:50:01

    תודה אינדיאני. מסכים שזה בקלות של פילי למרות שהגאווה של ראס וביל לא תיתן להם להוריד את הראש והם יקחו לדעתי משחק או שניים. אמביד השתפר השנה לא בנושא הפציעות אלא בכושר הגופני. כתוצאה מכך יש לו יותר אוויר בסופי משחקים וזה עושה הבדל ענק כשהוא לא זורק שלשות קצרות או מאבד כדורים. סת׳ קרי שומר לא רע בכלל. הוא הרבה יותר פיזי מסטף ויחד עם גרין, האולאראונד של סימונס והמיטריה של אמביד פילי קבוצת הגנה נהדרת גם בשמירה אישית וגם בסגירת נתיבי מסירה מה שתוקע המון התקפות ומכריח בידודים. כשראס וביל מולל לא בטוח שזה טוב.. אני פחות מסכים לגבי הביקורת על הספסל של פילי. מלטון ודוויט מקסי ת׳ייבול ודניס סקוט הם יחידה שניה מצוינת. לדעתי אמביד יחסל את לן ולופז, הגיע הזמן שבקורס ילך על גאפורד, הוא הרבה יותר טוב משניהם. האריס גם יחגוג על האצ׳ימורה/ברטאנס

  12. Smiley

    23 מאי 2021 21:39:46

    פילי צריכים לקחת את זה בארבע בלי משחקים מיותרים. יש להם את כל הכלים לעצור את הוויזארדס ואת אמביד שאין לוויזארדס תשובה אליו.
    .
    נקודה קטנה, אמביד לא נבחר ראשון בדראפט בגלל הפציעות… היה זה וויגינס ואחריו ג׳בארי פרקר עד שאמביד ירד מהלוח

  13. Berch

    24 מאי 2021 00:15:22

    פו, פו אנד פו
    יאללה אליפות. זורם עם 4-1 אלגנטי וכולם מרוצים. אם הנצחון יהיה משלשה של וווסטברוק אז בכלל 🕺

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט