יומן ממפיס – עם הפנים לפלייאוף / הגולש אסף

יומן ממפיס – עם הפנים לפלייאוף / הגולש אסף

היומן הקודם עסק בחלוקת תעודות וציונים. ביומן זה, האחרון לעונה, נסכם את העונה הסדירה, נחלק פרסים אישיים, וננתח את סיכויי הדובים במשחקי ה-play in שעומדים לפתחנו.

אז מה היה לנו העונה?

לאורך העונה ממפיס שמרה על יציבות יחסית, והייתה ברוב הזמן סביב מאזן חצוי לאורך כל הדרך. סיום טוב יחסית של העונה בחודש וחצי האחרונים, בתוספת חזרתו של ג'ארן ג'קסון ג'וניור בחודש האחרון, הביאו את הקבוצה למאזן חיובי של 38 ניצחונות מול 34 הפסדים שהספיק על מנת לסיים במקום ה-9 במערב הפרוע, היישר למשחקי ה-play in.

לרגל ההישג נקדיש שיר לדובונים הצעירים:

חלוקת פרסי העונה הסדירה

המצטיין:

האמת שהיו לי לא מעט התלבטויות בקטגוריה הזו. בחירה טבעית תהיה במוראנט שכבר בעונה השנייה מוביל את הקבוצה בשקט נפשי ומנהיגות של ווטרן בליגה. אפשר ללכת על ולאצ'יונאס שנתן עונה יעילה באופן יוצא מהכלל, ונראה ברגעים רבים מספק את הכדורסל הכי טוב בקריירה שלו. אפשר לבחור בדילון ברוקס שבהרבה משחקים סחף את הקבוצה בשני צדי הפרקט ואפילו אפשר לשקול את קייל "סלו מו" אנדרסון בעונת קריירה ופריצה מאוחרת.

אבל מכל הסיבות הללו בחרתי בבחירה קצת לא שגרתית לתת את תואר המצטיין העונתי של ממפיס דווקא לאיש על הקווים – טיילור ג'נקינס שבעונתו השנייה בסך הכול כמאמן ראשי בליגה בנה, בעיני, שלם שעולה על סך חלקיו. לכל אחד משחקני ממפיס ברור מה חלקו ותפקידו בפאזל, ובעזרת ג'נקינס, והשיטה שבנה, כמעט כל אחד ואחד בסגל מיקסם את יכולותיו העונה. על אף הכישרון המוגבל בקבוצה ובמערב שרק התחזק העונה, (בחלק נכבד מהעונה בלי מי שאמור להיות הכוכב השני של קבוצתו), האיש הביא את הקבוצה למקום מכובד בהחלט.

מצוין. ג'נקינס

המשתפר

קבלו אותו במחיאות כפיים סוערות, בהילוך איטי ובקצב משלו. בעונתו השביעית בליגה קייל אנדרסון נתן עונת קריירה בכל קטגוריה סטטיסטית, מיצב את עצמו כאי של יציבות בשני צדי הפרקט והפך לשחקן חמישייה סופר לגיטימי ששיחק 69 משחקים העונה ובכולם פתח בחמישייה.

טוב מאד. סלו-מו

המפתיעים

האמת שהיו מספר מועמדים לקטגוריה הזו בממפיס, ובחרתי להעניק אותו במשותף לשני שחקנים. הראשון הוא גרייסון אלן שבעונתו השלישית בליגה, והשנייה בממפיס, מיצב את עצמו כשחקן משמעותי, ובחלקים לא קטנים מהעונה אף מצא את עצמו כשחקן חמישייה, והרוויח את מקומו בזכות הגנה לא רעה בכלל בכנפיים, ובעיקר בזכות קליעה יציבה וטובה מחוץ לקשת שממפיס לא הצטיינה בה העונה.

השני הוא דזמונד ביין, הרוקי שנבחר בסוף הסיבוב הראשון מיצב את מעמדו כשחקן השישי של הקבוצה. כמו אלן, גם ביין נתן תרומה יפה הגנתית, וידע לנצל לאורך כל העונה את המבטים הפנויים שזכה להם מחוץ לקשת, עם 43% ב-4 זריקות למשחק. ביין נראה בטוח ומאוד בשל יחסית לרוקי – עוד גניבת דראפט של הדובים.

משחקי הכס –play in games

בחלק השני של היומן ננסה לנתח את סיכויי הקבוצה להעפיל לפלייאוף באמצעות בחינת יתרונותיה וחסרונותיה בהשוואה לכל אחת משלושת היריבות האפשריות שלה בטורניר ההכרעה.

View post on imgur.com

סאן אנטוניו ספרס

היריבה הראשונה אותה יפגשו הדובים הצעירים הם הספרס של שועל הקרבות הוותיק פופוביץ.

יתרונות

קליעה מבחוץ – הספרס, כהרגלם בקודש בשנים האחרונות, לא מבריקים בקליעה מבחוץ, בלשון המעטה, מה שיכול להקל על ממפיס לסגור את הצבע מול הגארדים אוהבי החדירות (דרוזן, מארי, לוני ווקר) ולנצל היטב את ולאנצ'יונס וטריפל J כחיפוי יעיל מאוד בצבע.

קצב משחק – ממפיס אוהבת לרוץ, ותצטרך לנסות לרוץ כמה שיותר מול הספרס חובבי הכדורסל המבוקר והמסודר.

חסרונות

כפיית איבודים – ממפיס, החוטפת הטובה בליגה, כופה איבודים רבים על יריבותיה, התורמים גם ליכולת שלה לרוץ בהתקפה. דא עקא, שהספרס נמצאת במקום השני בליגה באיבודי כדור, מה שעלול להקשות מאד על ממפיס לרוץ ולהשיג נקודות קלות.

ניסיון על הקווים – ג'נקינס, טירון בפלייאוף, מול פופ שועל הקרבות הוותיק והמנוסה במעמדים הללו. הטירון יצטרך להיות חד כמו שהיה כל העונה כדי לנצח בדו קרב הזה.

View post on imgur.com

גולדן סטייט

יריבה פוטנציאלית במידה והדובים הצעירים עוברים את הספרס.

יתרונות

משחק הפנים – בדגש על ולצ'יונאס וג'ארן ג'קסון ג'וניור, יכול להוות יתרון, כמו שראינו אפילו במשחק האחרון בין השתיים. גרין ולוני, כבודם במקומם מונח, אך שניהם יתקשו מאוד להתמודד, בעיקר עם הליטאי, וככל שיצליח לדחוק אותם לצבע כך יתרונו יבלוט. בנוסף, גולדן סטייט אינה החוסמת הטובה בליגה (מקום 17), מה שיכול לאפשר למוראנט אולי לחדור מעט יותר בקלות.

איבודי כדור – בניגוד לספרס ,הלוחמים משחקים מהר אך מאבדים המון, כ-15 כדורים למשחק, שממקמים אותם בתחתית הליגה בקטגוריה הזו. ממפיס שאוהבת לרוץ תצטרך לנצל כל הזדמנות כזו.

חסרונות

הגנת הלוחמים – ההגנה הקבוצתית של הלוחמים, בראשות גרין, היא מהטובות בליגה (מקום חמישי בדיפנסיב רייטינג).

סטף קרי – או איך לעזאזל עוצרים את המכונה הזו? לממפיס גארדים דוגמת ביין, ברוקס, ואולי גם אלן שיכולים להציק לו, ולנסות לרדוף אחריו, אך איני רואה איך ממש יעצרו אותו. נראה שצריך להחליף עליו שומרים, ולהתיש אותו ככל שניתן, ולא תיזיק איזו תפילה לשמיים שהשלשות מקילומטר לא ייכנסו.

View post on imgur.com

לייקרס

היריבה הכי פחות "נוחה" עבור הדובים…

יתרונות – קשה למצוא הרבה יתרונות במאצ'-אפ הזה, אך נראה שממפיס תצטרך להמר על הקליעה מבחוץ של הלייקרס, לנסות לכפות איבודים, (הלייקרס כמו הלוחמים מאבדים כ-15 כדורים למשחק), ובעיקר לנסות לרוץ כמה שיותר, ולקוות להתפוצצות של מוראנט.

חסרונות – לדובים אין מאצ'-אפ ראוי ללברון או לדיוויס וקשה לי לראות איך מאיטים אותם. ההגנה של הלייקרס מצוינת, הם בהחלט יכולים להאט את ולצ'יונאס בעזרת דראמונד את גאסול. גם דיוויס בהחלט יקשה על ג'קסון ג'וניור. אפילו על מוראנט אפשר לזרוק את שרודר ואת קארוסו שיעיקו ויציקו.

ולכדור הבדולח

תחזית פסימית – במשחק מול הספרס לוני ווקר ומארי מוציאים את מוראנט מדעתו, פולטל מתמודד עם ולצ'יונאס, דרוזן משחיל את הקליעה האסורה מהמיד ריינג' אחת אחרי השנייה, והדובים הצעירים הולכים הביתה למרות היותם פייבוריטים על הנייר.

תחזית ריאלית – הדובים עוברים את הספרס במשחק מתוח ועצבני, אך נכנעים במשחק השני ללוחמים/לייקרס המנוסים יותר במעמדים האלה. התפוצצות של סטף / משחק טוב של דייויס + לברון, שולחים את הילדים של ממפיס הביתה להתבשל עוד קצת לקראת העונה הבאה.

תחזית אופטימית – התפוצצות של מוראנט את ג'קסון ג'וניור את ברוקס מול יום פושר של קרי. הדובונים הצעירים מראים לכולם שהעתיד כבר כאן. ממפיס שורטת ונושכת את יוטה, מודחת רק בתום 6 משחקים צמודים בסיבוב הראשון, ומאותתת לכולם שהיא כבר סוג של הווה.

תחזית אופטימית מדי או "גם אנחנו רוצים ממה שהכותב לקח הבוקר" – נישאים על גלי האמונה, ממפיס גונבים את המשחק הראשון בחוץ מול יוטה. סדרה הרואית של מוראנט עם 35 נק' + 10 אס' למשחק מביאה לניצחון סנסציוני בסדרה בשישה משחקים. בסיבוב השני מתפתחת סדרה דרמטית של 7 משחקים ורק בתומה ממפיס מודחים על ידי הקליפרס. הקליפרס עצמם מודחים בגמר האזורי, והפעם קוואי מחליט שנשבר לו! בצעד מפתיע האיש, וכפות הידיים, מוותר על אופציית השחקן שלו, חותם בממפיס, קבוצה בסגנון הספרס שהכיר, ומשלים חמישייה מפלצתית של קוואי, מוראנט, ג'קסון ג'וניור, ולצ'יונאס, וברוקס.

לפוסט הזה יש 17 תגובות

  2. asaf

    18 מאי 2021 08:19:11

    תודה מאנו. מבקש להעביר את המסר לבת זוגתי ואם ילדי שהעלתה בכל פעם מחדש בעת כתיבת היומן בשעות הלילה את השאלה: " אין לך משהו יותר טוב לעשות בזמנך הפנוי"?
    גם לא בטוח שעוברים את גולדן סטייט (האמת גם אותכם)
    אבל בהחלט מקבוצות העתיד של הליגה.

      1. אשך טמיר המקורי

        18 מאי 2021 17:19:03

        ג'ה ממש לא שיחק כמו כוכב השנה.
        הלכידות הקבוצתית, הרעל בעיניים, 100% מאמץ מכולם, עבודת מאמן שמוציא יותר מסך החלקים, שחקני משנה שהופכים לברגים מרכזיים במערכת כזאת… כל מה שהיינו פעם.
        החבר'ה הצעירים האלה הם רוצחים אחד אחד, פייטרים אמיתיים.

  5. geffenre2

    18 מאי 2021 12:11:51

    פוסט נהדר!
    היה ממש מהנה לעקוב אחרי היומן לאורך העונה.
    יש קצת תחושה שההתקדמות הואטה לקראת סוף העונה בגלל שJJJ חזר מאוחר ו-ווינסלו נראה רע ואז הרוטציות התברברו. מקווה שזה לא ישפיע על המשחק הקרוב נגד הספרס. מאמין שאם יעברו, מול גולדן סטייט הם יעלו עם הרבה אנרגיה "לנקום".

  7. ירון, החלום

    18 מאי 2021 13:41:39

    בס"ד
    בהצלחה ותודה על פוסט נהדר.
    ותגיד לאישה, יש לי רק משהו אחד יותר טוב לעשות בלילה,
    לחשוב עלייך.

  8. Ljos

    18 מאי 2021 13:44:16

    הקבוצה שכמעט היה הכי כיף לראות השנה (מצטער, אבל הדגדוגים בכפות הרגליים שלי עדיין נוטים יותר לדנבר). ותודה לך שניסית להשתוות לרמת הכיף של הקבוצה עם היומנים.

  11. asaf

    18 מאי 2021 15:00:23

    שימון למרות שאני לא מאוכזב אני יכול לקבל את זה שממוראנט ציפו לקפיצה יותר גדולה העונה אבל לגבי הקבוצה איך אפשר להתאכזב? המערב התחזק …ממפיס 2/3 עונה בלי מי שאמור להיות הכוכב השני לצד ג'ה … הם לגמרי במקום ריאלי שלהם ואף אולי מעט יותר .(מבחינת כשרון ניו אורלינס ואפילו סקרמנטו שמתחת אליהם לא נופלות מהן)… בקיצור לא רואה דרך להגדיר אותם אכזבה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט