ווילי מייז נהג לפגוש הרבה מאוד אנשים חדשים לאורך חייו. במקרים רבים מייז לא ידע האם מדובר במישהו שהוא כבר הכיר, או במישהו חדש. לכן, ובאופן מאוד חברותי, הוא תמיד בירך את הצד השני ב-"היי", פלוס תופסת משתנה, סטייל How You Doing, או Where You Been… אחד הכתבים שסיקרו את הג'איינטס שם לב לזה, והדביק למייז את הכינוי הכל כך יוצא דופן – Say Hey Kid.

"As a batter, his only weakness is a wild pitch" – Bill Rigney.

אב חד-הורי

ווילי הווארד מייז ג'וניור נולד ב-6 במאי 1931, השבוע לפני 90 שנה, ב-ווסטפילד, אלבאמה, עיירה שחורה סמוכה ל-פיירפילד. הוריו, קאט מייז ואני סאטרווייט, מעולם לא נישאו, ואף נפרדו כשווילי היה בן שלוש בלבד. אימו עברה לגור בצד השני של העיירה, נישאה וילדה עשרה ילדים. מדי פעם ווילי היה מבקר אותה, אך מעולם לא ראה בה אימא. היא הלכה לעולמה בגיל 37 בלבד. לאורך השנים מייז מיעט מאוד לדבר עליה.

"He was something like 0 for 21 the first time I saw him. His first major league hit was a home run off me and I'll never forgive myself. We might have gotten rid of Willie forever if I'd only struck him out". Braves Pitcher Warren Spahn.

את מייז הצעיר גידל אביו, ביחד עם שתי בנות הדודות שלו, שרה וארנסטיין. האב עבד בחברת הרכבות ובהמשך במפעל פלדה, והיה אף זה שחשף אותו לעולם הבייסבול, כששיחק עמו Catch. בתיכון שיחק מייז בייסבול, כדורסל ופוטבול, כשהוא מסיים את לימודיו ב-1949, אך נאלץ להמשיך לשנה נוספת, במה שמוגדר A Minor Mystery In Willie's Life.

"I can't very well tell my batters don't hit to him. Whenever they hit it, he's there anyway" – Gil Hodges.

Choo Choo Train

לא רבים יודעים, או זוכרים, אבל מייז החל את דרכו ב-נגרו ליגס. תחנת המיינור ליג הראשונה שלו נרשמה כבר ב-1948, בעודו בתיכון – Chattanooga Choo-Choos, שם משעשע במיוחד. עוד באותה העונה עלה מייז לליגה של הגדולים, כשהוא משחק ב-Birmingham Black Barons. מנהל התיכון של מייז לא אהב זאת, ורק התערבות של פיפר דייויס, מאמנו, פתרה את הבעיה, והוחלט שמייז ישחק רק במשחקי הבית.

"If he could cook – I'd marry him" – Leo Durocher.

מספר קבוצות במייג'ורס שמו את עיניהן על ווילי כבר בימיו בנגרו ליגס, אך לא יכלו להחתים אותו לפני שזה מסיים את התיכון. למרות שהברוקלין דודג'רס והבוסטון ברייבס התעניינו במייז, דווקא הסקאוט של הניו יורק ג'איינטס, אדי מונטאג', היה זה שהחתים את מייז על חוזה. הוא החל את דרכו במיינורס, אך טיפס מהר, וב-24 במאי 1951 הוא נקרא לדגל.

"I never saw a fucking ball go out of a fucking ballpark so fucking fast in my fucking life" – Leo Durocher.

עלה להם ביוקר

מייז, שבילה בקולנוע כשקיבל את ההודעה שהוא קודם למייג'ורס, טען שהוא לא מוכן עדיין להתמודד עם פיצ'רים מהליגה של הגדולים, אך המנג'ר של הג'איינטס, לו דורושר, פנה אליו ואמר לו: "תפסיק לעלות לנו כבר בשיחות לונג דיסטאנס ותצטרף לקבוצה".

"Mr. Bowie Kuhn told Willie Mays to get out of baseball. I would like to offer the same advise to Mr. Kuhn" – Frank Sinatra.

הג'איינטס של 1951 שיחקו ב-פולו גראונדס, מגרש עם אאוטפילד יוצא דופן, וסנטר פילד קשה מאוד להגנה. בקבוצה קיוו שיכולות הפילדינג של מייז יסייעו מיידית. משחק הבכורה של מייז היה ב-25 במאי, בפילדלפיה, כשהוא חובט שלישי. הוא החל עם 0 מ-12, אך ב-At Bat ה-13 הוא העיף הום ראן. לאחר מכן הגיע עוד 0 מ-12, מה שגרם לדורושר להוריד אותו ב-2 ביוני לחבוט שמיני.

"Duke Snider, Mickey Mantle and Willie Mays. You could get a fat lip in any saloon by starting an argument as to which was best. One point was beyond argument, though. Willie was by all odds the most exiting" – Sportswriter Red Smith.

חזרו מהקבר

עד לסוף החודש מייז העלה את ממוצע החבטות שלו ל-300., ולמרות שהמספרים שלו בעונה הזו היו מהנמוכים בקריירה, הוא נבחר לרוקי השנה. באותה העונה פיגרו הג'איינטס ב-13.5 משחקים אחרי הדודג'רס, מה שגרם למנג'ר של ברוקלין לקרוא להם Dead. מייז וניו יורק הגיבו ב-18:40, והשוו את המאזנים בסיום העונה. הג'איינטס ניצחו את  הטיי ברייקר, רק כדי להפסיד ליאנקיז בוורלד סירייס.

"The only man who could have caught that ball just hit it" – Common Radio Announcer.

עם תום עונת 1951 גילה מייז כי הוא גויס לצבא ארה"ב, לקחת חלק במלחמת קוריאה, דבר די נפוץ באותם הימים (תארו לעצמכם שמגייסים היום את אייל גולסה בזמן מבצע צוק איתן…). מייז הוצב בבסיס בווירג'יניה, שם הוא בעיקר שיחק בייסבול, ואף למד באותם הימים את "תפיסת הסל", שתסייע לו רבות בהמשך… הוא נעדר מ-266 משחקים בשל שירותו הצבאי, ושוחרר סופית ב-1 במארס 1954, בעיצומן של ההכנות לעונה הבאה.

"Willie Mays and his glove. Where triples go to die" – Los Angeles Dodgers executive Fresco Thompson.

אנחנו על המפה

שלוש העונות הבאות הן השנים בהן מייז שם את עצמו על מפת הבייסבול. זה החל עם הום ראן כבר ב-Opening Day של 1954, המשיך עם הופעה ראשונה ב-אולסטאר, שתוביל ל-24 כאלה ב-20 עונות (באותן השנים היו שני משחקי אולסטאר בכל עונה). מייז היה לראשון בהיסטוריה שמגיע ל-30 הום ראנס לפני פגרת האולסטאר, וסיים את העונה עם 41 כאלה, וממוצע חבטות 345.. בהחלט לא רע.

"You used to think if the score was 0:5, he'd hit a five run homer" – Reggie Jackson.

הג'איינטס סיימו את עונת 1954 ראשונים בנשיונל ליג, ובוורלד סירייס חיכתה קליבלנד. את הרגע המכונן של הסדרה כולה קיבלנו כבר בגיים 1. באינינג השמיני, במצב של 2:2, כששני רצים עומדים על הבסיסים, העיף ויק וורץ טיל לסנטר פילד. לא ברור איך, אבל מייז הגיע לכדור כשהוא תופס אותו עם גבו לכדור – Basket catch, מהלך שקרוי עד היום The Catch, אחד המהלכים הגדולים בתולדות המשחק.

"I don't compere ’em, I just catch ’em" – Willie Mays.

סיכם עם אלוהים

"זו תפיסה ששינתה את פני המשחק", סיפר לארי שוורץ מ-ESPN. מה שהיה מדהים בתפיסה הזו, היא העובדה שמייז כלל לא הסתכל לכיוון הכדור, אלא פשוט רץ והושיט את היד, כאילו הוא ואלוהים סיכמו ביניהם מראש איפה הכדור ייפול. הג'איינטס ניצחו את המשחק באינינג העשירי, בדרך ל-0:4 ענק ולתואר האליפות היחיד של מייז בקריירה, כבר בגיל 23.

"I think I was the best baseball player I ever saw" – Willie mays.

בסיום עונת 1955 עזב דורושר, שכל כך אהב וקידם את מייז, את הג'איינטס. הסנטר פילדר התקשה לקבל את זה, ואמר לבוס שלו לשעבר: "מיסטר לאו, זה יהיה שונה בלעדיך. לא תהייה פה לתמוך בי". דורשר ענה לו: "ווילי מייז לא זקוק לתמיכה של אף אחד". העונה הראשונה תחת ביל ריגני אכן היתה קשה, כשהמנג'ר אף קנס את הכוכב שלו בגלל שזה לא התאמץ לרוץ לבסיס ראשון, אך ב-1957 הם למדו לעבוד ביחד, כשזו גם היתה העונה הראשונה בה חולקה כפפת הזהב, ומייז היה לסנטר פילדר הראשון בנשיונל ליג שזכה בה. בהמשך יגיעו עוד 11 זכיות כאלה.

"Jackie Robinson and Leo Durocher were the first people I saw when I opened my eyes" – Willie Mays.

חובט בסן פרנסיסקו על המים

עונת 1957 היתה גם האחרונה של מייז והג'איינטס בניו יורק, כשהירידה בכמות הקהל הביאה את הענקים לעבור לסן פרנסיסקו. כבר בעונה הראשונה בבית החדש מייז הלהיב, כשעד ליום האחרון של העונה הוא עוד היה בתמונת הזכיה ב-Batting Title, אך למרות שסיים עם 347., תפס רק את המקום השני.

"They throw the ball, I hit it. They hit the ball, I catch it" – Willie Mays.

כאמור, תואר האליפות היחיד של מייז בקריירה הגיע מוקדם מאוד. ב-1959 הוא היה קרוב להתמודד על עוד אחד, כששמונה משחקים לסיום העונה הג'איינטס הובילו על הדודג'רס בשני משחקים, אך סוויפ מול היריבה השנואה ובסך הכל שישה הפסדים שלחו אותם למקום השלישי בבית, ואת הקהל לשרוק למייז בוז, למרות עונה של 313., עם 34 הום ראנס ו-27 גניבות בסיסים (מוליך את הליגה בקטגוריה הזו עונה רביעית ברציפות).

"My definition of Willie Mays walking into a room is the chandeliers shaking" – Leo Durocher.

אין ה-רוחות חינם

עונת 1960 היתה הראשונה של מייז והג'איינטס ב-Candletick Park, אצטדיון שהיה אמור להיבנות לטובת חובטי הום ראנס, אך רוחות לא צפויות שיבשו את הנתונים, ו-1960 תיזכר לרעה גם מבחינה אישית וגם קבוצתית. מייז נעצר על 29 הום ראנס בלבד (הנמוך ביותר שלו עד גיל 36), והג'איינטס, מועמדים לאליפות בתחילת העונה, סיימו במקום החמישי. "אני לא אוהב לדבר על 1960", נהג לומר.

Mays was elected to the hall of fame in 1979' his first year of eligibility. No one has been a unanimous selection for enshrinement in in Cooperstown, but mays received 409 votes out of 432 ballots cast. New York Daily News columnist Dick Young, bashing the 23 voters who kept Mays off the ballot, wrote: "If Jesus Christ were to show up with his old baseball glove, some guys wouldn't vote for him. He dropped the cross three times, didn't he?"  

עונת 1961 בבייסבול זכורה בעיקר בזכות המירוץ של רוג'ר מאריס ומיקי מנטל, בעקבות שיא ההום ראנס של רות' (מאריס שבר אותו עם 61). אך ב-30 באפריל של אותה העונה, גם מייז נכנס לספרים. למרות קלקול קיבה פתח ווילי במשחק מול המילווקי ברייבס, ערב שהסתיים עם ארבעה הום ראנס, כשהוא מביא שמונה רצים הביתה. הבא בתור שיעשה את זה יהיה מייק שמידט בעוד 15 שנה… את העונה הזו הוא סיים עם 40 דינגרס, שני בנשיונל ליג רק לחברו לקבוצה, אורלנדו סאפדה האגדי, עם 46.

"He could throw the ball 200 feet and make your hand sting" – אמר שחקן על מייז, שהיו שחשבו שיכולות הזריקה שלו הופכות אותו לפיצ'ר יותר טוב מאאוטפילדר.

נשבר הדיסטנס

בארבע שנותיו הראשונות בסן פרנסיסקו, נאלץ מייז להתמודד לא מעט עם שריקות בוז, שנבעו כנראה מציפיות מוגזמות מצד אוהדי הבייסבול בקליפורניה. אך אלו הלכו וירדו משנה לשנה, בעיקר לאחר משחק הארבעה הום ראנס, וכמעט נעלמו ב-1962, העונה הטובה ביותר של הקבוצה, ושל מייז עצמו. הסנטר פילדר הוביל את הג'איינטס בשמונה קטגוריות שונות, ואף חבט ביום האחרון הום ראן ששלח את הקבוצה שלו ואת הדודג'רס למאזן זהה.

"Baseball and me, we had what you might call a love affair" – Willie Mays.

השתיים הלכו לסדרה של הטוב משלושה משחקים, כשבמשחק השלישי, באינינג התשיעי, בפיגור 4:2, הביא מייז רץ אחד והגיע בעצמו כרץ המשווה, בדרך לניצחון 4:6 ועלייה לוורלד סירייס, שם חיכו היאנקיז. במשחק השביעי והמכריע, בפיגור 1:0 באינינג התשיעי, כשרץ אחד על הבסיס הראשון עם שני פסולים, שלח מייז ליין דרייב, שיכול היה להשוות את התוצאה. אך מאמן הבסיס השלישי, ווייטי לוקמן החליט לעצור את הרץ, מאטי אלו, החובט הבא נפסל והאליפות הלכה לניו יורק.

"People talk about that catch and, I've said this many times, that I've made better catches then that many times in regular season. But of course in my time, you didn't have a lot of television during the regular season. A lot of people didn't see me do a lot of things" – Willie Mays.

או קפטן, מיי קפטן

היתה זו הפעם האחרונה שמייז הגיע לוורלד סירייס, והפעם הראשונה שאוהדי הג'איינטס קיבלו אותו באהבה. אלווין דארק, המנג'ר של הג'איינטס באותן השנים, מינה את מייז לתפקיד קפטן הקבוצה במאי 1964, ובכך הפך ווילי לקפטן השחור הראשון בתולדות המשחק. לאורך השנים הבאות, מעבר לתפיסות המדהימות שהוא היה מייצר, היו גם עונות עם לא מעט הום ראנס (47 ב-1964, 52 עונה לאחר מכן), אך ממוצע החבטות שלו הלך וירד, כשלאורך רוב העונות הוא לא עובר את ה-300..

"I would try and help everybody, because the game was so easy for me. It was just like walking in the park" – Willie Mays.

ב-13 בספטמבר רשם מייז אבן דרך, עם ההום ראן ה-500 בקריירה, ובאותה העונה אף זכה ב-MVP השני והאחרון בקריירה, הרבה בזכות 52 ההום ראנס – שיא קריירה, לצד 317.. באפריל 1966 הוא אף השווה את שיא ההום ראנס בנשיונל ליג, של מל אוט, כשהוא מעיף את ה-511 שלו, ובינואר 1970 קבעו ב-Sporting News הנחשב כי מייז היה הספורטאי של שנות ה-60'. ביולי 1970 הגיע מייז להיט ה-3,000 שלו, כשמדי פעם הוא עובר לשחק בבסיס ראשון, ואף מוסיף לעצמו ימי מנוחה.

"I don't mean to be beautiful, but I was" – Willie Mays.

את שתי העונות האחרונות בקריירה בילה מייז במטס, כשהוא חוזר לניו יורק שהוא כל כך אהב, ושכל כך אהבה אותו. זה החל טוב, עם הום ראן-ניצחון במשחק הראשון, דווקא נגד הג'איינטס, אך הלך והידרדר, עם יכולת ירודה ולא מעט הסתבכויות, בעיקר מול המנג'ר יוגי ברה. ב-17 באוגוסט 1973 הוא העיף את ההום ראן ה-660 והאחרון שלו, ובספטמבר הודיע להנהלת המטס שזו תהייה עונתו האחרונה.