למה כן? (1) / רועי ויינברג

השנה יש הרבה קבוצות שיכולות לסיים את העונה עם גביע לארי אובראיין ביד, משהו שלא ראינו בשנים הקודמות. לא פחות מ-8 קבוצות, לפי הספירה שלי (ברוקלין, פילדלפיה ומילווקי במזרח; יוטה, פניקס, דנבר והלוס אנג'לסיות במערב) יכולות לראות את עצמן, במידה מסויימת של צדק, כקבוצות שיכולות ללכת כל הדרך. מה נקודת החוזק הכי בולטת של כל אחת מהן?

נקודות החולשה, למי שתהה, תהיה בהמשך.

(אינקווירר)

ברוקלין – כוח אש התקפי

אין יותר מדי מה לחדש בקשר לנטס, לא מעט בגלל שהשילוב של הארדן-דוראנט-אירווינג לא שיחק יותר מדי ביחד (עוד בנושא יהיה בפוסט השלילי). כוח האש הזה עצום: יש כאן שני שחקנים, דוראנט וקיירי, שקלעו המון נקודות בגמרי NBA ויודעים לשחק בלי הכדור. לידם יש את הסקורר הטוב ביותר בעונות הסדירות האחרונות, הארדן, שלקח צעד אחורה ליד שניהם. ברוקלין עושה ניסוי מעניין בעונה הסדירה עם המון חמישיות שונות, לא מעט בגלל פציעות. תראו את התמונה הזאת (במקור מלפני 3 שבועות):

הנטס מנסים המון חמישיות שונות והמון סגנונות שונים. אתם רוצים ללכת על כדורסל מלא חילופים עם ג'ף גרין וניק קלאקסטון? קיבלתם. ריווח עם ברוס בראון שחותך פנימה וג'ו האריס או לנדרי שאמט? יש גם את זה ועוד הרבה אפשרויות, כולל דקות עם בלייק גריפין או דיאנדרה ג'ורדן. לאורך כל העונה סטיב נאש מנסה חמישיות שונות בדיוק בשביל הפלייאוף. זה הקטע המפחיד, בשילוב הפוטנציאל ההתקפי של דוראנט, אירווינג והארדן (122.4 נק' ל-100 פוזשנים ב-186 דקות, כמות נמוכה מאוד). יש מצב שעדיין לא ראינו לאורך זמן מה ברוקלין יכולה לעשות בהתקפה. הם עם הדירוג ההתקפי הטוב בהיסטוריה של העונה הסדירה וזה כשאנחנו רואים הרבה רוטציות שונות שיכולות להתאים ליריבות. לא היה משהו כזה, לפחות בשנים האחרונות.

מילווקי – הם מתפתחים

הבאקס מראים הפקת לקחים מהשנים הקודמות. זה מתחיל בפיק-נ'-רול בין קריס מידלטון ויאניס אנטדקומפו, מהלך שהראה הרבה פוטנציאל, ועובר דרך ג'רו הולידיי שיותר מוכח בפלייאוף, הגנתית והתקפית, מאריק בלדסו. הסיפור המעניין הוא החילופים, משהו שהם לא עשו בשנים הקודמות. תראו את הנתון הבא:

ההגנה שלהם היא אחת הטובות בליגה גם עם החילופים ויש לבאקס מספיק כישרון אישי בשביל להתמודד עם רוב היריבות ב-1 על 1. מידלטון והולידיי מעורבים בהתקפה ויכול להיות שהשינוי הזה יהפוך אותם למסוכנים יותר. בשנתיים הקודמות מילווקי הייתה הקבוצה המסוכנת בליגה, אבל הייתה לה תוכנית משחק אחד. אולי השנה, עם הולידיי והגנה דינמית יותר, יש להם קלפים בשרוול?

פילדלפיה – הם במזרח

זאת כמובן לא הסיבה היחידה, יש עוד 14 קבוצות במזרח. הסיקסרס קבוצת הגנה והתקפה מצויינת ויש לה שחקן שיכול לראות את עצמו כמועמד לאמ.וי.פי, ג'ואל אמביד. אותו אמביד מצליח להישאר על המגרש דקות ארוכות בלי לאבד יורת מדי אנרגיה ויש חומר שחקנים טוב גם מסביבו, כשהסיקסרס מדהימים כל עוד הוא על המגרש.

(בלצ'ר רפורט)

ההבדל, במיוחד במקרה שפילדלפיה תסיים את העונה כראשונה במזרח (מרחק משחק מהנטס ולפני לוח המשחקים ה-29 בחוזקו בליגה, לפי Tankahton), עצום. הלייקרס, למשל, עלולים לעבור דרך דנבר, יוטה והקליפרס בשביל להגיע לגמר. פילדלפיה עשויה לפגוש את אינדיאנה, ניו יורק וברוקלין. הפציעות משחקות תפקיד עצום בכל פלייאוף ויהיו קריטיות גם השנה. ברגע שלסיקסרס יהיו יריבות קלות יותר, הם יגיעו עם הרבה יותר אוויר לגמר. זה יכול להכריע עונה שלמה בהתחשב בפערי הכישרון הקטנים.

לייקרס – היו שם

הלייקרס היו מרחק שלשה אחת של דני גרין מ-4:1 בכל הסדרות שלהם ולקחו אליפות. יש להם את אחד משני השחקנים הגדולים בהיסטוריה שהראה לפני פחות מ-9 חודשים שהוא יכול לנצח סדרות אליפות ולצידו שחקן של 27.7 נקודות ב-66.5% טרו שוטינג, נתון מדהים, בפלייאוף האחרון. כששניהם שיחקו ביחד העונה הלייקרס היו עם 17 ניצחונות ו-6 הפסדים.

יש מצב שכקבוצה הם טובים יותר. אנדרה דראמונד, מארק גאסול ומונטרז הארל הגיעו במקום ג'בל מגי ודוויט הווארד. בן מקלמור, ווסלי מת'יוס וטיילן הורטון טאקר (שלא היה חלק מהרוטציה אשתקד) במקום דני גרין ואייברי בראדלי. דניס שרודר במקום ראז'ון רונדו. השנה, למרות כל הפציעות, הם עדיין ההגנה הטובה בליגה. תוסיפו לזה את ההתקפה של ג'יימס ודיוויס, מישהו יכול לנצח אותם בסדרה של 7 משחקים?

בחלק השני (מחר): יוטה, פניקס, הקליפרס ודנבר.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 39 תגובות

  1. המיקום על ראשות המזרח סופר קריטי, ההבדל שם בין הטופ 3 לבין השאר תהומי, מי שתסיים ראשונה, סביר להניח תקבל קליר פאת' לגמר האזורי.

    אם הארדן בריא העסק שם גמור, לא רק הכח ההתקפי שלהם, בסוף יש להם הכי הרבה ניסיון שם, דוראנט היה בגמרים, ולקח תארים, קיירי כנ"ל.
    בנוסף למרות שנאש מאמן צעיר יחסית, מייק מאמן פליאוף דיי טוב, שאחת הסיבות העיקריות שלא לקח אליפות, זה שביקה מפוארת, ושיפוט שערואייתי במשחק 7 מול גולדן מפלצתית.

    לא זוכר קבוצה עם 3 סקוררים יוצרים ברמה הזאת, וכמו שאמרנו מתחילת העונה, העונה של הנטס תיפול על הבריאות של דוראנט, והבריאות המנטלית של קיירי אבדול ג'אבר.

    1. אם ההוקס בריאים בסגל גרעיני מלא אף אחד לא הולך לעשות מולם קליר פאת, הולכים לירוק הרבה דם מולם. האמת חוץ מהנטס אני לא אפול מהכסא אם הם ידיחו כל קבוצה למרות שהם לא פייבוריטים
      אבל הם כנראה לא יהיו. האנטר נראה שיש לו פציעה קשה מאד למרות שאין דיווחים הוא לא הצליח לחזור מהקודמת ועד שיכנס לכושר משחק הוא יהיה מאד חלוד. בעונה הסדירה ההיעדרות שלו לא מורגשת אבל בפלייאוף היא תורגש חזק, זה שחקן שחייבים אותו לפלייאוף בכושר וכנראה לצערי לא יהיה השנה.
      היחיד שבכושר שיא כרגע בהוקס זה בוגדן. אני מקווה שהוא משאיר גם משהו לפלייאוף.

      1. מסכים איתך. ההוקס בסגל מלא יכולה להיות וואחד סוס שחור. דווקא שלנק אמר שהאנטר וטריי יכולים לחזור במהלך הסופש הקרוב לשחק

      2. תגידו, לא נמאס לכם לעוף במאה קמש על אטלנטה?
        לפני העונה אמרתם שהיא תנגב, אמרתם אליפות, אמרתם אמ וי פי
        בחייאת
        יש שם ילדים מוכשרים, אבל רק עכשיו הם מתחילים ללמוד מה זה לנצח
        הם עוד לא קבוצה, ובטח שלא קבוצה טובה

  2. ניתוח מ-ע-ו-ל-ה! תודה רבה רועי. מסכים עם הכל.
    .
    בשולי הדברים – ידידנו מטה-וורלד-פיס-קורונה-באסטר-רון-ארטסט טען לאחרונה שטים דנקן הוא אחד משני השחקנים הגדולים בהיסטוריה, ובנוגע לשחקן השני יש קונצנזוס, אז אני חושש שלא נשאר מקום ברשימה לבחור מהלייקרס…. 😉

    1. הוא פחות או יותר צודק:
      ראסל וטימי.
      (בטח שהיו שחקנים טובים מהם, אבל לא בענף שנקרא: "כדורסל קבוצתי").
      אם מטה פיס אומר, הוא בטח יודע. אחרי שהפך ל"מאהטמה גינדי", עבר לפרדס חנה ועוסק בטנטרה כאמצעי לריפוי מקורונה.
      אני קצת מתגעגע לרון רון הישן.
      למה שלא יעלה ליציע, ויציע שירותי שיפוץ לפרצוף של אוהד של הפיסטונס בזום.

    2. זה שהוא אמר לא אומר דבר. עדיין לדעתי לברון לא טוב יותר במכלול היכולות והתכונות ממג'יק ובירד שאצלו צריך להביא בחשבון את הפגיעה של הפציעות הלא מעטות.
      בכל מקרה מדביק ובירד גאוני כדורסל ומנהיגים ווינרים אף גדולים יותר שהיו מנהיגים ווינרים גדולים מהמשחק הראשון בנב"א, וההשפעה שלהם על המשחק ועל קבוצתם הייתה לא פחות גדולה.

  3. למה לא
    מילווקי – בודנהולצר
    פילדלפיה – דוק ריברס מאבד יתרון 1-3 בחצי גמר המזרח, סימונס מקבל שטחים בפליאוף
    לייקרס – AD אסירטיבי כמו בליגת העל לנערות
    נטס – קיירי (אבו אל מג׳נון) לא מוברג, דורנט והארדן פצועים
    יוטה- גובר לא גובר על אף אחד בפליאוף
    דנבר – גארדים בשיקום
    קליפרס – לא צריך לתת סיבות, קליפרס
    פיניקס – חיתולים לא סופגים בקיץ
    לייקרס/קליפרס או ברוקלין/פילי

    1. הסאנס יפתיעו רבים גם בפלייאוף. למעט הלייקרס אני לא אופתע אם הם ידיחו כל קבוצה. הם רק צריכים לדעת להשתמש יותר נכון באייטון (בסידרה מול הקליפרס למשל הוא היתרון העצום שלהם לחגוג על זובאץ ואיבאקה). הם מאד חזקים, העמדות שלהם מלאות בשחקנים טובים.

  4. יש לנו יופי של ליגה. השוויוניות בין הקבוצות עושות רק טוב לעור הפנים.
    במערב, גם הסיבוב הראשון לא יהיה טיול בפארק.
    במזרח, החל מחצאי הגמר, יהיו מלחמות עולם בין קבוצות "טרה- סימפטיק".

    רועי מנתח מצויין את הצד המקצועי, אני משווה ומוסיף לצד המנטלי:
    – מה שעשו בפילי השנה זה פשוט סוג של נס. השחקנים המצויינים היו שם כל הזמן, אבל לא ידעו להפיק מהם את מה שצריך. הקפיצה של אמביד באפקטיביות, בדקות המשחק ובווינריות צריך להילמד בפקולטות לאימון, בטח בצד המנטלי.
    – למילווקי יש חתיכת קינג קונג על הגב. השחקן הטוב בליגה בקבוצה הטובה בליגה בעונה הסדירה לא הצליח להגיע פעמיים לגמר.
    מצד שני, יאניס היה צעיר ויש לו גישה נכונה. קצת הידוק טוב יותר של הקופסה, יכול לפצות על נחיתות ברמת האימון בשלב הפליאוף של קואץ באד ולהתחיל עידן חדש בליגה.
    – לייקרס לא שווים גמר. הם קבוצה עייפה, פצועה ושבעה. המקום החמישי במערב הוא המקום הריאלי שלהם.
    הסיבה היחידה שהם ברשימה היא הסיבה המנטלית. לא מהמרים נגד מי שהעביר שעון ב- 9 גמרים ולקח 4 טבעות.
    – פיניקס ויוטה הן קבוצות מאד סימפטיות. מה שנקרא בעגה: קבוצות עונה סדירה מצוינות, אבל אני לא מכיר הרבה אנשים שיהמרו עליהם.
    הם עוד לא ממש התלכלכו (פיניקס בכלל לא) ברמות הגבוהות של הפליאוף. בוא נראה אותן נושמות את האוויר הדליל של משחק 7 בגמר המערב. לדעתי, אין להם חמצן כדי להגיע לשם.
    – הקליפרס נמצאים בדיוק במקום שהם רוצים. באמצע ההקפה האחרונה, בעמדת התקפה מצויינת: בריאים, נחים ונראים טוב. המשבר המקצועי של הפליאוף הקודם נראה הסטוריה רחוקה, מחכה "לגאולה מחדש". קאווי הוא אחד הווינרים הגדולים של התקופה.
    נכון שלג'ורג' יש ניסיון רב מאד בלשבוק ברגעים הקריטיים של הפליאוף (יאמר לזכותו שזה לרוב היה מול לברון), אבל גם אם ישנה חברבורותיו, יש דברים גדולים משניהם: ה"קללה". בטח שלא טיירון לו יהיה מי שיצליח להתגבר עליה.

    1. ההגעה לגמרים והזכייה באליפויות היו עם קבוצות בריאות כולל הוא עצמו. זה לא המצב בלייקרס העונה…

  5. כמובן שהכל תלוי בבריאות בכל קבוצה. בייחוד בנטס ובכלל עונה שהחלה עם פגרה קצרה משפיעה על כולם. לדעתי הלייקרס פייבורטית. יש להם סגל עמוק מאמן רציני ניסיון ולברון שקיבל מנוחה טובה

  6. For Atlalnta, Brandon Goodwin (left ankle impingement) is questionable, which is somewhat surprising given the nature of the way he left the game Monday evening. Kevin Huerter (left shoulder sprain) is doubtful, while De’Andre Hunter (right knee soreness), Trae Young (left ankle sprain), Tony Snell (ankle) and Cam Reddish (Achilles) all remain out.

    For the 76ers, Mike Scott (hip) is questionable.

    אמביד הולך לחגוג הלילה, מציע לקאפלה לבוא עם קסדה או להמציא פציעה

  7. אני מקווה שברוקלין לא תזכה.
    הסיפור של הניקס השנה מרגש אותי הרבה יותר מהנטס.
    חוזר שוב
    לברון מול הנטס בפיינלס אני לטובת לברון.
    בקשר לניחוש קשה לי לנחש השנה בגלל כמות הפציעות

    1. ברוקלין הקבוצה הכי מעניינת
      סופרטים בסדר הגודל של גולדן שעדיין לא שיחק בהרכב מלא ומנגד ממשיך להרשים.

      בניגוד ללייקרס שתלויים בשחקן אחד ונראים כרגע כמו קבוצה שלא תעבור סיבוב ראשון.

  8. 8 קבוצות זו הגזמה.
    מסכים על 4 קבוצות שמועמדות ראויות בעיקר בגלל מצב הפציעות בלייקרס.

    במידה ולברון לא יחלים בזמן מהפציעה
    אחת מקליפרס,נטס ופילי תנצל זאת.

  9. תודה רועי.
    פוסט מצויין שמעורר עניין..
    לא מדברים על זה מספיק, אבל סטיב נאש מתגלה כמאמן התקפה פשוט מצויין. הוא כמובן היה רכז נהדר ששינה תפישה כלפי המשחק ההתקפי, אבל אימון זה משהו אחר, והוא מתגלה כמאמן לא רע בכלל (ויש לו גם את דאנטוני כמאמן התקפה טוב לצידו).
    הוא שיחק עם הרכבים שונים והפיק מהם מעל ומעבר, לא משנה מה היה לו ביד.
    יהיה מאוד מעניין לראות אותו מול שועלי פלייאוף כמו ספולסטרה נניח (לא מופקע בכלל) ואיך הוא יגיב ברמות הגבוהות. דאנטוני היה קצת מקובע בתכנית ההתקפית שלו, בקדנציה האחרונה ברוקטס והובס קשות כשנאלץ לצאת מאזור הנוחות (בסדרה מול הספרס ב17' ומול הלייקרס אשתקד).
    בהנחה שלברון חוזר כשיר, אני מניח שהוא יידע להפעיל את דייויס טוב יותר מעכשיו, אולי הם קצת יחרקו בסיבוב הראשון, אבל כשהם ייכנסו לקצב, יהיה קשה מאוד לעצור אותם.
    הבאקס עדיין אניגמה.

    1. מסכים עם הכל, במיוחד עם מה שכתבת על נאש. אחד הדברים שאני אוהב אצלו (וניגוד מעניין מעוזר המאמן ומי שאימן אותו בסאנס, ד'אנטוני) זה המנוחה לכוכבים. הוא ממש שומר אותם לפלייאוף

  10. ציינת 2 קבוצות מהמזרח מועמדות לאליפות, ואז בפילדלפיה כתבת – הם במזרח, היגיון לא ברור.
    או שתכתוב לגבי כולן שהם במזרח, או שזו לא סיבה.
    אגב פילי, לא היו כל כך מדהימים עם אמביד ללא סימונס…

    1. פילדלפיה, בהנחה שתסיים ראשונה, תפגוש רק אחת מהן. ברוקלין והבאקס יצטרכו לעבור אחת דרך השנייה ואז דרך הסיקסרס. הפער בין המסלול של מקום 1 במזרח למקום 2-3 עצום, במיוחד בהנחה הסבירה שקבוצות כמו הסלטיקס וההיט יהיו במקומות 6-7

כתיבת תגובה

סגירת תפריט