בחירות הדראפט הגדולות (2) – טוני פארקר / יונתן צוברי

הבחירה ה-28, דראפט 2001.

שמו של טוני פארקר כמעט ולא עלה בדיונים או בהימורי הפרשנים לפני הדראפט, ואף על פי כן הוא קיבל זימון לאימון התרשמות בסן אנטוניו, שהלך נורא; טוני לא הצליח לעמוד בפיזיות שהפתיעה אותו. כבר אחרי 10 דקות שלח אותו גרג פופוביץ' החוצה. למרות הרושם הראשוני הרע, החליט פופוביץ' לצפות בסרטון המהלכים של טוני – התרשם, והחליט לתת לטוני הזדמנות נוספת להוכיח מה הוא שווה. את ההזדמנות הזו תפס טוני בשתי הידיים, ובפעם השנייה, הצליח להרשים ולהתמודד עם הפיזיות של האימון. בזכות האימון הטוב שהציג ולא פחות בזכות החוסן המנטלי שהראה, נבחר טוני פרקר בבחירה ה28 בדראפט על ידי הספרס.

בעונת הרוקי שלו הוא עלה מהספסל רק בארבעת משחקיו הראשונים – לאחר מכן קיבל מקום בחמישייה הפותחת, אך עוד לא היה אותו טוני פארקר שאנחנו מכירים. סן אנטוניו בחרה בגארד נמוך ומהיר ששם את צבירת הנקודות לפני ניהול המשחק בסדר העדיפויות, כאן נכנס לתמונה פופוביץ', המאמן פתח בסדרת חינוך קשוחה עם פארקר בשבל לעזור לו להפוך לרכז שחסר לקבוצה הזו.

בסוף העונה היה טוני חלק מחמישיית הרוקיז הראשונה והוביל את קבוצתו במספר האסיסטים והחטיפות. בעקבות העונה הראשונה המוצלחת קיבל פארקר בעונת 02/03 את עמדת הרכז הראשון וקפץ בצורה משמעותית כמעט בכל נתון סטטיסטי. גם האחוזים עלו בצורה משמעותית – מלבד אחוזי הקליעה מ3, מה שיתברר, יחד עם ביצועיו בצד ההגנתי, כאחת מנקודות התורפה שלו לאורך הקריירה.

1.88 מטר על 84 ק"ג, אלו הנתונים הפיזיים של טוני פארקר לאורך הקריירה, לא אנדרסייז בצורה מובהקת, אבל גם לא גארד גדול שיכול להתמודד עם הגופות הגדולות שמחכות בצבע של קבוצות הNBA בשנות האלפיים. חשוב להבין את הפרופורציות האלו כשמסתכלים על חלוקת הזריקות של פארקר בקריירה ורואים ש-89.% מהזריקות היו זריקות ל2, ב51% דיוק ויותר מזה – 62.8% מהזריקות היו ממרחק של פחות מ5 מטרים מהסל. את הנתונים האלו ניתן להסביר קודם כל, כמו שהזכרתי לפני כן, על בסיס הקליעה של פארקר מהשלוש שלא הייתה נשק יעיל ומאיים מספיק על מנת להשפיע על היריבות (ובכך שהשלשות לא היו נפוצות באותה תדירות בה הן נפוצות היום במשך רוב הקריירה של הצרפתי). לכן היה לו צורך לפתח דרכים אחרות לאיים על הסל. פארקר ידע לנצל ברמה גבוהה את יתרון הזריזות שלו – על ידי תשומת לב לפרטים הקטנים בזמן הכידרור וצעד ראשון מהיר הצליח פארקר להוציא את השומר שלו מאיזון בלא מעט מקרים ולהגיע לסל במהירות. בנוסף, לפארקר הייתה קליעה טובה בעצירה מכדרור. יותר מהכל החזיק פארקר בנשקים שפיתח לרמה של מומחיות: הפלואוטר והספין-מוב.

שני המהלכים האלו נוצרו מכורח המציאות, אך התגלו כיעילים מאוד. נתחיל עם זריקת הפלואוטר – פארקר סיפר מספר פעמים שעוד כשהיה ילד קטן, היה עליו למצוא דרכים יצירתיות לעקוף את השחקנים הגדולים שהקשו עליו להגיע אל הסל; כך הוא החל לזרוק את הזריקה, שהוצאה לפועל קלאסית שלה תכלול חדירה לצבע, עצירה מהירה, זינוק וזריקת הכדור בקשת גבוהה בעזרת יד אחת אל הטבעת. פארקר הצטיין בזריקה זו בזכות הזריזות שלו בביצוע כל הפעולות, ובזכות הטבעיות בה יצאה הזריקה מהיד שלו. בליגה של היום, לא מעט בזכות פארקר, כל שחקן מחזיק בסט הכלים שלו את זריקת הפלואוטר.

הספין-מוב הא מהלך מעט יותר מסורתי ומוכר, אך בזכות שילוב מרשים של שמירה על יציבות לאחר הסיבוב, זריזות ועבודת רגליים הצליח פארקר להפוך את המהלך לאיום חסר מענה מצד הגנת היריבה.

בעונת 02/03 זכה טוני פארקר באליפות הראשונה. באותה עונה היה הרכז המוביל של הקבוצה. למרות הזכייה באליפות, נדרש פארקר לשכנע את פופוביץ' כי הוא מסוגל להשתפר עוד וכי הוא יכול להחזיק את תפקיד רכז הקבוצה ברמה הגבוהה ביותר. אמר – ועשה. בשנים הבאות השתפר פארקר בנתונים הסטטיסטיים כמו גם בנשיאת האחריות ובניהול התקפת הקבוצה וכבר ב04/05 זכה פארקר באליפות השנייה.

בעונה שלאחר מכן נבחר פארקר לראשונה למשחק האולסטאר בזכות עונה נוספת של שיפור. בסוף אותה העונה עמדו הספרס על המאזן הטוב בתולדות המועדון 63-19. למרות זאת, כשלה הקבוצה בנסיונה לשחזר את העונה שלפני כן והודחה בסיבוב השני. בעונת 06/07 שמר פארקר על יציבות עם נתונים דומים לעונה הקודמת ונבחר שוב למשחק האולסטאר. בפלייאוף של עונה זאת הוביל פארקר את הקבוצה לניצחון בסיבוב השני על פיניקס וסטיב נאש, ובהמשך הוביל את הקבוצה לסוויפ 4-0 על קליבלנד בגמר. יחד עם הזכיה באליפות השלישית זכה פארקר גם בפרס השחקן המצטיין של סדרת הגמר.

———————————–

לאורך השנים שמר פארקר על יציבות והראה שיפור תמידי אך איטי ביעילות הזריקות שלקח ובניהול המשחק. פארקר המשיך להופיע באולסטאר, החל לככב בחמישיות העונה ואף סיים במקום החמישי בהצבעות הMVP של הליגה ב11/12, אך הקבוצה לא הצליחה להגיע להישגים משמעותיים עד לעונת 12/13. 6 שנים לאחר הזכייה האחרונה בתואר, חזרה סן אנטוניו למעמד סדרת הגמר נגד מיאמי הגדולה, הסדרה הסתיימה במשחק 7 צמוד ומותח שנשלח להארכה עם שלשת ענק של ריי אלן מההיט, ששברה את ליבם של אוהדי הספרס. נראה שסדרת הגמר לא נשכחה, כי בעונה שלאחר מכן חזרו הספרס לפסגת הליגה עם מאזן 62-20 ומשחק קבוצתי ויפה במיוחד, שהביא אותם לשחזור של סדרת הגמר מהעונה שעברה. בפעם הזו היו הספרס נחושים לנקום – ועשו זאת עם ניצחון מוחץ 4-1, טוני פארקר זכה בפעם הרביעית בקריירה בטבעת אליפות.

בקיץ 2014 חתם פארקר על חוזה ל-3 שנים נוספות בסן אנטוניו. במשך 3 השנים הבאות הצליחו הספרס להעפיל לפלייאוף אך הודחו על ידי קבוצות חזקות יותר, הקבוצה החלה לדעוך ב2017 ויחד איתה צנח גם פארקר בכל המדדים. לאחר 17 עונות במדי סן אנטוניו, עזב פארקר את הקבוצה בקיץ 2018 מתוך הבנה כי התוכניות לעונה הבאה לא כוללות אותו בתור הרכז המוביל של הקבוצה, וחתם לשנתיים בשארלוט בתקווה למלא חלק מרכזי בקבוצה. בעונת 18/19 פתח פארקר את כל משחקיו על הספסל, לא הצליח להוביל את הקבוצה כמו שציפה וחווה ירידה נוספת ביכולת המקצועית. כשלאלו נוספו אותות של תשישות מהגוף, החליט טוני פארקר לפרוש ממשחק פעיל.

על שמו של פארקר רשומים לאורך 18 עונות בקריירה 4 טבעות אליפות, תואר הMVP של סדרת הגמר, 4 הופעות בחמישיות העונה ו-6 הופעות אולסטאר. בנוסף ממוצעי הקריירה שלו עומדים על 15.5 נקודות על 51% ל-2 ו-32.4% ל-3 שיוצרים 50.8% יעילות בזריקות מהשדה ו75.1% מהעונשין, עם 5.6 אסיסטים למשחק.

הנתונים הסטטיסטיים מבלבלים מעט, חלקם משקפים קריירה של כוכב בליגה וחלקם מראים נתונים של גארד בעל קליעה בעייתית ותרומה בינונית בחלק ההגנתי ובניהול ההתקפה. בנקודה זו נכנס מבחן העין לתמונה, הנתונים יכולים לספר סיפור עד לנקודה מסוימת ומשם עלינו להשתמש בתבונה שלנו. מבחן העין שלי על הקריירה של טוני פארקר מציג את אחד מהרכזים הגדולים בהיסטוריית הליגה, שהיה חלק מקבוצה שגדולה מסך חלקיה לאורך שנים רבות. שחקן שידע את מקומו ונתן לשחקנים נוספים להתבלט לצידו. שחקן שבעזרת יכולותיו הייחודיות עזר לגוון את המשחק כפי שאנחנו רואים אותו היום. זמנה של השאלה לגבי הכנסתו של טוני פארקר להיכל התהילה עוד לא הגיע, אך אני חושב שמקומו שם מובטח.

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  1. שחקן עם מגבלות מובנות אך מנהל משחק ומקבל החלטות מעולה ומוסר נהדר ובעל קליעה משובחת למרות מגבלת המרחק. וכן וינר גדול טמתעלה במשחקים וברגעים חשובים.

  2. קודם כל פוסט נהדר. המון תודות
    דבר שני, אפשר להתווכח אם פארקר הצליח בגלל פופ או למרות פופ, שעשה כל ניסיון אפשרי לחסל, סליחה לחשל אותו.
    דבר שלישי, גם לי זכרונות לשתף בהם על חיי המשפחה שהקמתי עם טי-רקסית נחמדה. אומנם, אני לא זוכר הרבה כי גם הייתי מאבד את ההכרה מרוב כאבים, אבל גם בעיקר כי זה היה בפרה הסטוריה ובדיוק הסוללה בסלולרי שלי נגמרה ולא יכולתי לרשום.
    הגעגועים שלנו נוטים להיות נוסטלגיים, בטח לגבי אירועים ישנים וטובים. רק לפני כמה ימים נכנסתי ביוטיוב למשחק 6 מול הלייקרס ב -2003, למשחק 5 ו- 7 מול דטרויט ב- 2005, ולקינוח גם למשחק 7 מול דאלאס ב- 2006 (אני כבר לא בטוח שמאנו לחייב לנו על ההפסד בגלל העבירה שעשה על נוביצקי 28 שניות לפני סוף המועד החוקי).

    אבל בינתיים, יש מציאות, והמציאות שהרוקיס' של הספרס לא באים מספיק לידי ביטוי:
    לא לוני, לא קלדון ולא ואסל ובטח לא לוקה סמיניץ (כל אחד בשנה הראשונה שלו).
    יוצא מן הכלל הוא דרק ווייט, שנקלע לסיטואציה, בשנה שדז'ונטה נפצע ופופ נאלץ לתת לו לפתוח. ותראו איזה בובה של שחקן צמח ממנו (בחירה 29 בסיבוב הראשון)
    זאת מציאות בלתי נסבלת בעיני, שהעובדה שלפני 20 שנה, מאנו ופארקר כן קיבלו דקות רק מעצימה את גודל הכישלון.
    אתם בוודאי מכירים את הפתגם הידוע: "עדיף להיות יפה, עשיר, חכם ובריא מאשר מכוער, עני, טיפש וחולה", אז במקרה של הספרס, יש לו המשך:
    "אם אתה רוצה שהרוקי שלך יצליח, מה דעתך לתת לו לשחק?".

  3. אחלה סיקור ובחירה מצויינת. פארקר, כמו מאנו, "הקריב" סטטיסטיקה אישית כדי לשחק בקבוצה גדולה, ולכן לדעתי רק להסתכל על המספרים עושה לו עוול.

  4. תודה יונתן.אכן גניבת דראפט מהגדולות. יש דוקו חביב עליו בנטפליקס שנעשה עליו בעונת הפרישה. יש שם הרבה על יחסיו המיוחדים עם פופוביץ' וגם עם שתי הצלעות הנוספות בטריו טימי ומאנו.

  5. מצוין! תודה רבה יונתן👋👋👋👋
    .
    שחקן אדיר, אחת מגניבות הדראפט הגדולות, ללא ספק ראוי לסדרה הזו.
    .
    תוספת לא חשובה – הבחור ששמר על טוני באימון הבחינה שלו היה ברוס בואן. לפני האימון פופ הורה לבואן לאמלל את טוני. בואן ידע לאמלל אנשים… והפעם אפילו לא היה שופט באזור…. ויפה מאד שיצא מההלם, המוצדק לחלוטין, באימון השני.
    .
    תיקונים לא חשובים בכלל – עונת ה-63 נצחונות אכן הייתה הטובה ביותר של הספרס אז, אבל אחר כך שברנו את השיא ב-2016 עם 67 נצחונות. השלשה של אלן הייתה במשחק השישי, כפתה הארכה, שבה הפסדנו, ולכן התקיים משחק שביעי.
    .
    בקשות, חשובות מאד – מאנו (57), וקוואי (15).
    .
    ושוב, המון תודה. תענוג להיזכר.

  6. שחקן נהדר שנפל למערכת נהדרת שהוציאה מהכישרון שלו את המיטב.
    הביא לדרגת אומנות את הפלוטר היא זריקה סופר קשה לגארד נמוך וחלש פיזית בין כל מפלצות הצבע.
    .
    מצטרף לאסף וממליץ על הדוקו עליו בנטפליקס.

  7. טוני פארקר מדהים, אחד הפינישרים הכי טובים שידעה הליגה מבין הגארדים. הוא נקשר לי אוטומטית עם מאנו (שהוא הבחירה הכי טובה שאני זוכר ביחס למיקום שלה, עד שיוקיץ' הגיע) והרכיבו את האחד מצמדי הגארדים הכי חכמים בכל הזמנים. המעבר לשארלוט היה קצת תמוה (בהתחשב בכך שגם שם הוא עלה מהספסל), אבל הוא לא העכיר יותר מדיי. פשוט אגדה!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט