מארק וויליאמס – ה"DUDE" של עולם הסנוקר / אשך טמיר המקורי


עולם הסנוקר תמיד היה מלא בטיפוסים שונים ומשונים.

הרבה "ילדים טובים" ושחקנים מלאי קלאסה, אבל גם שתיינים, מעשנים (פעם תוך כדי משחקים…), מסוממים, ילדים רעים, נערי שעשועים, גזענים, בוקים ובעלי התפרצויות זעם.
ג'ימי ווייט האליל היה על קראק בזמן תחרויות, אלכס היגינס הנודע לשמצה נגח בשופט, סטיבן לי מכר משחקים, והשחקן הטוב בהיסטוריה רוני אוסאליבן היה צריך לגדל את עצמו בתור נער, את אחותו הצעירה, וכן לנהל את רשת חנויות הסקס של אביו לאחר שהנ"ל נכנס לכלא על רצח, ואימו ריצתה זמן על העלמות מס.

(עוד על "הילדים הרעים של הסנוקר" תוכלו לקרוא כאן)

אבל גם בין שלל דמויות אלה, מארק וויליאמס, "The Welsh Potting Machine", הוא בחור מיוחד.

הכירו את מארק וויליאמס


הוולשי הוותיק בן ה-46, שהפך מקצוען ב-1992, אוחז בשלוש אליפויות עולם (הקרוסיבל בשפילד המתרחש בימים אלה – פרטים בדיומא) – שתיים מתקופת הזוהר שלו, ב-2000 וב-2003, ואחת כחמש עשרה שנים אחרי, ב-2018 – בגמר נגד היגינס חברו שנחשב לאחד הגמרים האיכותיים בהיסטוריה.

המשחקון האחרון באליפות. וויליאמס מגיע אליו כשהוא מוביל 17-16, אבל כרגע החטיא ורוד פשוט לאליפות והיגינס ניקה את השולחן. וויליאמס לא נשבר ועושה ברייק מנצח למרות הכל עם מכות אמיצות.


ב-15 שנה שחלפו בין אליפויותיו, הוא ידע עליות ומורדות, התדרדר בסבב לעיתים ואף היה בדרך לפרישה.
לדבריו, אשתו הטילה וטו על הרעיון, בטענה שלא תהיה מסוגלת לסבול אותו בבית כל הזמן.

הוא נודע בסגנון משחקו המהיר (השחקן הכי מהיר בסבב כיום, עם קצת יותר מ-18 שניות למכה – מהיר יותר מרוני), נטייתו לשחק התקפי על כל כדור, הטבעותיו מרחוק ובגישת ה"fuck it" הכללית שלו, שהזכירה לי את ה-dude המקורי, שימת זין על הנורמות המקובלות וחוסר מוכנות להילחץ משום מכה או מעמד.

וויליאמס מספר על עמידותו ללחץ. בזמן הגמר מול היגינס, הוא אף לקח ממתקים מצופה תוך כדי משחק…


את עמידותו ללחץ וגישת ה"fuck it" אפשר להסביר בסיפור מפורסם שהוא נוהג לספר, כאשר נשאל כיצד הגיע לסנוקר.
אביו היה כורה פחם, ויום אחד, כשמארק היה נער, אביו לקח אותו איתו למטה ליום עבודה אחד.
וויליאמס הזדעזע מהתנאים הקשים ומהעבודה המפרכת והמפחידה, ונשבע שבאותו רגע הוא נהפך לשחקן סנוקר – כי זה היה זה או להפוך לכורה.
מאז, ועם ההצלחה שלו, וויליאמס מעולם לא שכח את הפרופורציות בחיים ופשוט ניסה להנות מהרגע ומכל החיים הטובים שנתן לו הסנוקר, כך שלהחטיא מכה או להפסיד טורניר זה לא באמת מה שהפריע לו.

סגנון זה ניכר כבר בתחילת הקריירה שלו כמקצוען צעיר, והמשיך לכל אורכה.
תראו איזה זוג ביצים צריך בשביל להיות ילדון צעיר בסבב, המתמודד בגמר נחשב מול סטיבן הנדרי האיש והאגדה בפריים שלו, במשחקון מכריע, בריספוט על השחור (!!!), וללכת על דאבלים ומכות כאלה מולו:



וויליאמס נודע גם בסגנון המכות הבלתי שגרתי שלו לעיתים, ובמהלך הקריירה שלו ראינו אותו מכה בעיניים עצומות, מכה ביד אחת, מכה במין קיפול מוזר של היד מתחת לבטן, והולך על מכות מופרכות ששחקן אחר לעולם לא היה חושב עליהן – ולעיתים קרובות מצליח.



את הכותרת הגדולה ביותר עשה, כשהבטיח בריאיון בזמן האליפות ב-2018, שאם יצליח להגיע עד הסוף ולהניף שוב את הגביע הוא יגיע למסיבת העיתונאים ערום:



אבל מה שהיה הכי סנסציוני, שהוא אף קיים את ההבטחה…



אתמול מחץ וויליאמס בתצוגה מסחררת את הלא מדורג סאם קרייגי, בסיבוב הראשון, והוא ייפגש עם היגינס לעוד קלאסיקה בסיבוב הבא.

אבל מה שמעורר סערה במשחקו עכשיו הוא סגנון מכת הפתיחה הלא קונבנציונלי שהחל לנקוט השנה.
הוא עשה זאת לראשונה נגד שון מרפי, לדבריו אחרי שנמאס לו ששוב ושוב הוא משאיר אדום רחוק אחרי מכת פתיחה ושחקנים התקפיים כמרפי וטראמפ שנודעים ב-long pots שלהם מנצלים זאת כדי להיכנס ולרשום ברייק גדול על חשבונו מייד עם פתיחת המשחקון.


מאז הוא הפך זאת להרגל וגם נגד קרייגי השתמש בטכניקה ה"שלילית" הזו, כשהוא השחקן היחיד בסבב שעושה זאת ומעורר עליו ביקורת רבה, עד כדי קריאות להחרים את המכה.

להגנתו הוא טוען שהוא השחקן המהיר בסבב ואחד ההתקפיים שבהם, ושבסגנון זה תוך 3 מכות המשחקון חוזר למצב נורמלי ויש גם יתרון שהשחור לעולם לא מסתבך, כך שהמשחק פתוח יותר.
ושחוץ מזה – זה על ה*** שלו, המכה מותרת ונראה אותם אוסרים מכה חוקית למהדרין, שרק לא מסתדרת עם הנורמה.

אז אם המשך העלילה וסנוקר בכלל מעניינים אתכם, זה הזמן לפתוח את אירועי דיומא, לקרוא את העדכונים של פאקו ולעקוב אחר השידורים ביורוספורט (אפשר גם למצוא באינטרנט).
האליפות השנה מרתקת במיוחד, הקהל חזר, השיבוצים מבטיחים והכוכבים נראים בפורמה מצוינת.

ואם וויליאמס יפסיד?
אני בטוח שזו תהיה התגובה שלו:

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  1. מעולה אשכוס. מסוג הטיפוסים החביבים והצבעוניים שכל ענף ספורט מייחל להם.
    אגב, איכשהו יצא בהגרלה שאחרי היגינס (אם ינצח) הוא יפגוש את המנצח בין מארק סלבי למארק אלן. הארבעה האלה הם בדיוק ארבעת השחקנים הכי קרי רוח שיש, כל אחד בסגנונו.

  2. נהדר, אחד השחקנים האהובים עלי, כשהוא בשיאו זו שירה. הבעיה באמת שכשהוא לא כושר גבוה והמחק ההתקפי גורמים למשחק מאוד בעייתי ומכות הזויו. מקווה שהוא יצליח לשמור על כושר גבוה באליפות . אגב כשהוא הפסיד בהתערבות אחרת עם בנו הוא נאלץ לגדל זקן ואז הזכיר לי מאוד את השחקן ששיחק את דאבוס במשחקי הכס. (גם שחקן נהדר בתחום אחר..*.)

  3. מעולה אשך.
    אחד השחקנים האהובים עלי בסבב, בתחילת שנות ה-2000 תמיד הייתי עוצר על יורוספורט כשהייתי נתקל במשחק שלו. מסוג השחקנים שאתה מגיע לראות רק אותם, ופחות משנה לך באיזה תחרות הוא משתתף. אגדה חיה.
    (אגב, הפתעת אותי מאוד עם הנתון של זמן המכות ביחס לאוסליבן – מדהים)

    1. זה נכון, וגם אותי זה הפתיע. חושב שזה רק העונה ככה, לא חושב שבעונות הקודמות זה היה ככה (לא בדקתי).
      מלבד לו ולרוני, רק לטראמפ יש זמן ממוצע של מתחת ל-20 שניות.

  4. תודה רבה אשך יקר, איזה כיף לקרוא בעברית כתבות צבע על סנוקר, כמובן שרק בהופס ותודה לפאקו שכבר שנים מסקר את הענף בדיומא ושומר את כולנו בפריים הנכון.
    וויליאמס הוא בדיוק הבחור לצאת לשתות איתו כמה בירות, השחקן האהוב עליי יחד עם רוני ובארי הוקינס(לא יודע למה בדיוק).
    אגב אם איני טועה אז גם טפצ'אייה חובט בפחות מ20 שניות בממוצע.
    תודה תודה

  5. מאמר מצוין תודה אפילו שאני לא בעניינים. למעשה הפעם האחרונה שצפיתי בסנוקר זה היה בסרט ״צבע הכסף״ של קרוז ומיומן (אם לא מחשיבים בארים בתל אביב)

  6. טור מעניין על טיפוס מעניין.
    אני לגמרי לא בעניינים בסנוקר למרות שאני מאוד אוהב לשחק (בלי לדעת את החוקים 🙁 )

כתיבת תגובה

סגירת תפריט