הכל התחיל מהתרגום העברי לסקרין, או ליתר דיוק העדרו. שהרי סקרין אינו חסימה, כי חסימה היא בלוק, אז מהו סקרין בעברית? והאמת היא, שאם כבר שאלתם, את בלוק בהחלט אפשר לתרגם גם כסתימה ולא כחסימה, אז אולי נחליט שבלוק זה סתימה וסקרין יהיה חסימה? עכשיו הרי תטענו שהבעיה עם זה היא שסתימה לא בדיוק מעבירה את המסר של בלוק, מאחר והכדור יותר נחסם מנסתם, ותוסיפו גם שסתימה לא כל כך מתאימה לסקרין, ובכלל עדיף להפריד בין כדורסל לרופא שיניים. אז מה כן? שאלה מצוינת, ואין לי תשובה טובה, אבל היות שאתם מתעקשים לחפור בדבר המשונה הזה, צריך להודות שקיימים מונחי כדורסל נוספים שאין להם תרגום של ממש. וגם כאלה שהתרגום שלהם לא לגמרי ישיר. וגם כאלה שהתרגום שלהם לא לגמרי מוצלח. בשלב הזה אני כבר מבין שהסתבכתי, ושאתם לא תניחו לי, אובססיביים שכמוכם, עד שנצלול לעומק הסוגייה האיזוטרית הזו, נבין את פשרה, נציג את רזיה, ואולי אפילו נמצא איזה תרגום מוצלח אחד או שניים. בסדר, יא נודניקים, הנה, בבקשה, תמשיכו לקרוא, רק תעזבו אותי בשקט.
קודם כל, אני לא מבין למה תמיד להיות שליליים, הרי יש בהחלט תרגומים מוצלחים אי שם על הפרקט העברי, ובהחלט אפשר וכדאי לציין אותם. למשל סל הוא אכן בסקט, ואין עם זה שום בעיה, וגם כדורסל הוא תרגום ישיר, קצר, קליט ומוצלח לבסקטבול. התחלה טובה, לא? יש לא מעט כאלה, מתברר, כגון מסירת חזה (Chest Pass), חיתוך (Cut), אזור הצבע (Paint), הגנה אזורית (Zone Defense), ועוד הרבה אחרים. כל התרגומים האלה ישירים, מדויקים ומוצלחים למדי. כל הכבוד למתרגמים העבריים.
ועם זאת, לא מעט תרגומים אינם מוצלחים במיוחד – חלקם לא מדויקים, חלקם משנים את הדגש במונח, ולחלק מהמונחים באנגלית אין למעשה שום תרגום עברי.
Backboard, למשל הוא השם של ה…? קרש? לוח?? ראשית, שימו לב שהעניין ה"אחורי" של הבקבורד הושאר מאחור בכל הקשור לתרגום העברי. קרש, עם כל הכבוד לסלי העץ של ילדותנו, כנראה פחות מתאים מלוח, מצד שני, להגיד "עם הלוח" זה הרבה פחות מתאים מלהגיד "עם הקרש!!!", ובכל מקרה באנגלית קיימת ל"עם הקרש" הגדרה נפרדת לגמרי – Bank Shot – שבעצמה מתעלמת מה"בורד" ומה"בק", אז קשה לבוא בטענות על כך שלא אימצנו אותן בעצמנו.
Court – זה המשטח שעליו משחקים את המשחק. התרגום המוביל למילה הזו הוא בית משפט, אבל גם מגרש (Field) ורצפה (Ground, וגם Floor). השימוש במילה המהדהדת בית משפט נשמע לי שלא במקום, שהרי עם כל הכבוד לשופטים, ולא תמיד יש כבוד, הם בוודאי לא העיקר כאן, והשחקנים באים לשחק ולא להישפט – השיפוט הוא צורך נלווה בלבד. בנוגע לגראונד ולפלור המונח נראה לי כללי מדי, ולו משום שאין שום דמיון בין הקרקע מתחת לבניין שלי, או הרצפה בדירה שלי, לבין אותו משטח ישר, מלבני ונוצץ עליו מתרוצצים השחקנים. העברית קצת יותר ממוקדת, כשהמונח הנפוץ הוא פרקט, אבל המונח הזה התיישן במידה רבה, מאחר ופרקט, שאולי דווקא יש לכם במרפסת, מוגדר כרצפה המורכבת מחתיכות עץ המסודרות בתבנית גיאומטרית, בעוד שלמעשה באולמות כדורסל כבר לא משחקים על עץ מזה שנים רבות.
Fake אמנם מתורגם כ"הטעיה" אבל נדמה לי שהתרגום המדויק יותר של פייק הוא זיוף. בנוסף, הדגש של המקור האנגלי הוא על המעשה עצמו, שהוא מזויף, בעוד שהגירסא העברית, "הטעיה", מדגישה יותר את התוצאה המבוקשת. נדמה לי שאני מעדיף את הגישה העברית בעניין זה, ולוא מאחר ולא הייתי רוצה להגדיר את לארי בירד כ"אמן הזיוף". זה לא נשמע טוב.
Driving / Charging – "נהיגה" היא חדירה לסל, "טעינה" היא עבירת תוקף. המהלך בפועל דומה למדי בשתיהן, כלומר השחקן התוקף, האוחז בכדור, חודר לכיוון הסל. ראשית, אפשר לתהות מדוע חדירה כזו נחשבת כדרייבינג, שהמשמעות הנפוצה שלה הינה נהיגה דווקא, אבל הצצה בגוגל מגלה שהמילה משמשת, גם אם בתדירות נדירה יותר, גם לתיאור של דחיפה, המרצה, הנעה, והובלה שיותר מתאימות כאן, בדגש לאחרונה המהדהדת את "הובלת כדור" בעברית.
בנוגע לצ'ארג'ינג, הכוונה כאן אינה ל"טעינה" כמו במובייל שלכם, אלא ל"הסתערות", אבל גם בעברית וגם באנגלית לדעתי התרגום אינו מוצלח, מאחר וההבדל בין שתי הסיטואציות המתוארות אינו נובע רק מהתנהגות השחקן התוקף – בשני המקרים הנ"ל חודר לכוון הסל ובדרך כלל מייצר מגע עם המגן – אלא דווקא מעמדתו של השחקן המגן, שהרי אם המגן נע, בדרך כלל לא תישרק עבירה, והמהלך יוגדר כדרייבינג, בעוד שאם המגן עומד ללא תנועה כן תישרק עבירה ונקבל צ'ארג'ינג. המקרים שבהם התוקף דוחף/ממרפק את המגן כששניהם בתנועה, נחשבים גם הם לעבירת תוקף, אבל להבנתי הם מתאימים יותר למונח הכללי – אופנסיב פאול – ופחות לצ'ארג'ינג.
כל זאת ללמדכם שהן העברית והן האנגלית חסרות מונחים חיוניים, ושהצורך להתחדש ולהשתכלל נכון לכל השפות בכל ההקשרים.
Traveling or Walking – או "צעדים" בעברית, הם מונחים לא מוצלחים לדעתי, מאחר ולא הצעדים הם הבעיה אלא העובדה שהכדור לא מוקפץ בזמן ההליכה. למעשה, אי אז בכיתה א' או משהו כשלמדנו לשחק כדורסל, השתלטתי על הכדור והתקדמתי לעבר הסל של היריב, אך השופטת/המורה שרקה והכריזה שהכדור עובר לקבוצה השנייה. כששאלתי "אבל למה???" היא אמרה לי ש"אסור ללכת עם הכדור". הילד הנבון ומהיר החשיבה שהייתי אז הבין מיד שאם אסור ללכת עם הכדור, הוא צריך לפתוח בריצה מהירה בכל עת שהכדור ברשותו…. כי הליכה אולי אסורה אבל ריצה זה מותר, לא?… בקיצור, ולוא כדי לחסוך עוגמת נפש מילדים רכים, עדיף שהמונח יתייחס להקפצה ולא להליכה/ריצה.
Carrying the ball or Palming – לא הכרתי את המונח הזה, שבעברית נקרא "משיכה". אני לא חושב שהמהלך הזה מהווה "נשיאה של הכדור", הרי שחקנים נושאים איתם את הכדור גם בניסיון קליעה, וגם לא "אחיזה בכף היד", שהרי מייקל וקוואי אוחזים את הכדור בכף ידם ללא קושי. גם הנוסח העברי במקרה הזה אינו מוצלח במיוחד – נראה לי שדחיפה מתאימה יותר, וגם היא לא כל כך מוצלחת. לכן נראה ש"משיכה" תיכלל במכרז שיפתח לצורך מציאת מונח חלופי, בעבירת ובאנגלית.
בכלל כל עניין האחיזה בכדור הוא עתיר הגדרות – כששני שחקנים יריבים אוחזים בכדור נקבע באנגלית Held Ball, מונח המתאר את הסיטואציה עצמה אך מדלג על הייחודיות שבה – אין כל אזכור לשניים האוחזים, בעוד שבעברית נמהר להכריז "ביניים", ובכך נצביע על הבעייתיות האמיתית במצב.
אחת הפעולות שמבצעים עם הכדור הינה מסירה או באנגלית Pass. תרגום מדויק יותר של Pass הוא העברה, דוגמת Pass me the ketchup, בעוד שהעברית מעדיפה את המונח מסירה, שיש בו אלמנט יותר חיובי ומתמסר נוסח "מסרתי לו את איחולי", "העברתי לו את המסר", וכמובן "השחקנים התמסרו", כך שגם בעניין הזה העברית מובילה. מצד שני, מסירה לסל בעברית נשארת בדיוק כך, מסירה לסל, ולפיכך אין להתפלא שהמילה השגורה בפינו נשארה אסיסט, ושמנחם המציא את בונבונים ומתנות, שגם הן נהנות מאופי חיובי ואלטרואיסטי.
הלב העברי הרחום והחנון בא לידי ביטוי גם כשהשחקן מעביר את הכדור לקבוצה השנייה, במהלך שמוגדר באנגלית כ-Turnover, מונח פעיל שמעלה אסוציאציות של סוכן כפול המשתף פעולה עם האויב, בעוד שבעברית המונח "איבוד" סביל יותר, ואינו מרמז על כוונה רעה אלא על תקלה בלתי מתוכננת, נוסח "איבדתי את הארנק" או "איבדתי את הדרך".
Foul – שוב אנחנו בעניין מוסר והגינות, ושוב העניינים מסתבכים. ההגדרה של פאול כשם עצם מתייחסת רק לספורט, ולכן היא סבירה, וגם התרגום שלה ל"עבירה" הוא סביר. אבל השימוש הנפוץ במילה פאול, כשם תואר, לוקח אותנו למחוזות כמו מגונה, מאוס, נתעב, עכור, דלוח, מלוכלך ומטונף. השניים האחרונים דווקא בהחלט מקובלים ("איזה פאול מלוכלך של קאולי-שטיין", "שומאכר הוא שחקן מטונף" וכו').
לא כל פאול הוא פאול מלוכלך, ואת אלה שכן נגדיר במונח ייעודי דוגמת Flagrant Foul, המוגדר כיצירת מגע אגרסיבית או מוגזמת עם השחקן היריב. מה זה פלייגרנט בכלל? על פי המילון מדובר במשהו מחפיר, מביש או שערורייתי.
מצד שני, דווקא כששחקן מרבה לעשות עבירות ההתייחסות אליו מתהפכת והוא זוכה לאהדה יחסית, לכן נאמר ש"ניקולה נקלע לבעיית עבירות", ובאנגלית עוד יותר מכך – Foul Trouble – כלומר "צרת עבירות".
אם סתם עברנו על החוק, אך באופן פחות נפשע, כמו למשל לא לזרוק לסל תוך 24 שניות או לבלות יותר משלוש שניות באזור הסמוך לסל, האנגלית תעדיף את המונח Violation שאפשר לתרגם אותו להפרה. גם העונש על כך בהתאם ולא מקבלים זריקות אלא רק "כדור עובר".
Shot – אולי הפעולה הכי חשובה במשחק, וככזו היא עתירת ואריאנטים, אבל נתחיל בהתחלה – Shot היא בראש ובראשונה יריה. מצד אחד, כנראה שיש בכך כדי לשקף שכשבני אדם זורקים כל מיני דברים, בוודאי במטרה לפגוע במשהו ספציפי, הם עושים זאת כחלק ממשהו רציני ולא משחקי. גם המשחקים שבהם "יורים", כמו קליעה למטרה, הם סוג של חיקוי לפעולות כמו ציד, מלחמה וכדומה. גם בכדורסל ובכדורגל יש אלמנטים כאלה, ועדיין, אני נוטה להעדיף את המונח העברי "זריקה" שהוא פחות טעון, וכולל את "לזרוק לפח", "היא זרקה את החבר שלה", "לזרוק לו מילה", וכדומה. חשוב לציין שגם האנגלוסכסים האגרסיביים האלה מסוגלים שלא להשתמש במילה Shot, וכך למשל זריקה חופשית היא Free-Throw ולא Free-Shot, כלומר זריקה ולא יריה. פיס בראדר, אולי תשקלו להרחיב את זה גם לזריקות נוספות?
Free-Throw – גם כאן, למרות השימוש האנגלי במונח זריקה, קיימים הבדלים בין הגירסא המקורית של התנ"ך לבין שייקספיר. המונח האנגלי מדגיש את העובדה שהזריקה אינה תחת שמירה ולכן ניתן היה לצפות שהתרגום יהיה זריקה חופשית. זה לא שאין שימוש במונח הזה בעברית, יש, אבל נדמה לי שהמונח המקובל יותר הוא זריקת עונשין, והוא מבטא תפיסה שונה מהותית, כשהאנגלית מתייחסת רק לזריקה, ולתנאיה, בעוד שהעברית מדגישה את הרקע של הזריקה, והרקע הזה, ככל הנראה בגלל הצד הפולני של המשפחה, מדגיש את העונש, החטא והאשמה. אז בפעם הבאה שלברון נועץ בשופטים מבט מזועזע אחרי שלא קיבל שריקה תבינו שזה רק הצד הפולני שלו שיוצא פתאום החוצה.
קל יותר לקלוע את הזריקות כשאף אחד לא שומר עליך. בעברית נאמר שהשחקן "חופשי לזריקה" או "פנוי לזריקה", באנגלית אומרים "זריקה פתוחה – Open Shot". האמת שההפך מפתוח הוא סגור, וקשה לי להגדיר זריקה כסגורה, או שחקן כ"סגור לזריקה", אז אני נוטה להעדיף את הגירסא העברית.
אחד מסוגי ה"יריות" היא הHook-Shot המפורסמת, שמתורגמת לזריקת וו. נדמה לי שזריקת קרס היא תרגום מדויק יותר, אבל האסוציאציות השליליות של המילה הוק באנגלית מתמצות בקפטן הוק הרשע מפיטר פן, בעוד שבעברית מהר מאד חושבים על צלב קרס, אז בסדר, שיישארו הם בשלהם ואנחנו בשלנו, ובכל מקרה, כל ילד יודע שבעברית פשוט אומרים "הוקשה!", והבעיה נפתרה.
ההבדל בין זריקה לבין קליעה הוא כמובן תהומי, שהרי לזרוק אני יודע לא פחות טוב מסטף, בעוד שבקליעה הוא עדיין עולה עלי במעט, אבל האנגלית אינה טורחת לייחד מונח נפרד לקליעה ופשוט מפרידה בין Shot made לבין Shot missed. יש בכך משהו אופטימי, שהרי במשחק, כמו במונח, צריך לחכות עד סוף המהלך כדי לברר האם הסתיים כ-Made, כ-Missed, או אולי אפילו כ-Blocked, ותמיד אפשר לקוות שהסוף יהיה חיובי, אבל עם כל האופטימיות שבדבר אני מעדיף את ההבדלה העברית.
וכשבודקים את ההתפלגות בין ה-Made לבין ה-Missed משתמשים במושג Field–Goal ו-Field–Goal Percentage, וזה מעניין שפתאום צץ לו ה-Goal הזה, שיותר מתאים לכדורגל, במקום Field Basket נניח שהיה מתאים יותר, כמו סל-שדה בעברית. זה נראה לי קשור לסעיף הקודם – כשאנחנו מדברים על סל שדה אנחנו מדברים על קליעות, כלומר על זריקות שנכנסו לסל, בעוד שאצלם, כאמור, אין ממש מושג כזה.
Overtime – הוא הזמן שיתווסף למשחק במקרה של שוויון בנקודות, אבל באנגלית הדגש המילולי הוא על כך שהמשחק משוחק מעבר לזמן הרגיל, מעין נזיפה על כך שהקבוצות לא הצליחו לסיים את המשימה בזמן, ומפריד בין המשחק עצמו לבין פרק הזמן הנוסף, בעוד שבעברית המונח "הארכה" סלחני יותר, מתייחס לחלק הנוסף כהמשך של המשחק עצמו, ומרמז שניתן לקבוצות פרק זמן נוסף לסיים את המשימה. קחו את הזמן חברה'.
עוד מונח הקשור לזמן הוא ה-Timeout שבנוסחו האנגלי, "זמן חוץ", מדגיש שזהו פרק זמן שבו השחקנים נמצאים "בחוץ", בין אם מחוץ לקווי המגרש ובין אם מחוץ לשעון זמן המשחק. בעברית נאמר "פסק זמן", שמדגיש את העובדה שמדובר בהפסקה, ולדעתי הוא המונח המוצלח יותר.
Rebound – מילה טובה, שאף זלגה לתרבות הכללית – "הקשר עם אייל היה ריבאונד אחרי שנפרדתי מאלון", וכזה – אבל לגופו של משחק, לדעתי הגירסא העברית מוצלחת יותר, ולוא מאחר והיא כוללת אזכור של הכדור, בעוד שהגירסא האנגלית אינה עושה זאת.
על הבעייתיות של סקרין כבר דיברנו, והיא ממשיכה איתנו לעוד מושג שאין לו ממש תרגום בעברית והוא הפיק-אנ-רול, כשהפיק מוגדר באנגלית כחלק שבו אחד התוקפים עושה סקרין, ואחר כך ממשיך ל(התגלגל?) בדרכו לטבעת.
ההישג הנדיר של מספרים דו-ספרתיים במספר קטגוריות, הידועים כדאבל-דאבל, טריפל-דאבל, ובמקרים נדירים ביותר גם קוואדרופל-דאבל, אינו זוכה למונח משלו בעברית. ניתן לייחס זאת לכך שכשרונם המוגבל של דוברי השפה מביא לכך שמספרים דו-ספרתיים יושגו רק לעתים נדירות באופן שמייתר, הלכה למעשה, את הצורך למצוא לכך שם. אפשרות שניה היא לטעון שמונחים כגון "דו-כפול" או "תלת-כפול" לא בדיוק מתגלגלים על הלשון ולכן העדפנו להישאר עם הדאבלים למיניהם.
סוגית העמדות מחייבת מאמץ בלשני ניכר. ה-Point Guard למשל, הוא "שומר נקודה", מונח טעון שיפור לדעתי, הן מכיוון שהוא מדגיש את השמירה ולא מתייחס להתקפה, הן מכיוון שב"גארד" אין שום ייחוד, שהרי כולם שומרים, והן מכיוון שאיני מבין מה היא הנקודה שמתייחסים אליה. המונח העברי, "רכז", הרבה יותר מוצלח, שהרי, לפחות בהתקפה, בדרך כלל הרכז הוא אכן מרכז הקבוצה. מה שבאופן טבעי מעלה את השאלה מדוע באנגלית המרכזיות מיוחסת דווקא ל-Center. לכאורה אפשר לטעון שבניגוד לעמדות 1 עד 4, שבדרך כלל מחלקות ביניהן את הפרקט לימין ולשמאל, הסנטר אכן נמצא לבדו במרכז, כמו בתמונה להלן
ועם זאת, אטען שהמיקום של הסנטר הוא לא במרכז אלא באמצע, כלומר ב-Middle ולא בסנטר. יתכנו לכך חריגים, ובראשם כמובן ניקולה, שמרכז את המשחק של דנבר ואכן נמצא תכופות במרכז, אז אני מוכן לקבל את המונח הסרבי центар שהוגים אותו בדומה לנוסח האנגלי.
המונח העברי לסנטר הוא כנראה "ציר", אבל המונח השגור יהיה סנטר, וחלק מהקשישים שבינינו ישתמשו במונח פיבוט.
ה-Shooting Guard, בדומה לקולגה שלו מהנקודה, סובל גם הוא ממונח לא ברור, שהרי כל השחקנים "יורים", וגם שומרים ומגינים, כך שלמעשה אין במונח המשמש לתיאור העמדה שום דבר המעיד על ייחודיותה. גו פיגר. נדמה לי שבעברית אומרים קלעי, אבל כמו במקרה של הסנטר, נדמה לי שהשימוש במונח האנגלי, או פשוט במספר העמדה, נפוץ הרבה יותר.
לא רק הגארדים אלא גם הפורוורדים אינם זוכים למונח מתאים באנגלית. הדגש על ה"קדימה" אמנם מבדיל אותם מהסנטר, שבדרך כלל משחק עם הגב לסל, בעוד הם משחקים עם הפנים לסל, אבל המאפיין הזה אינו מבדיל אותם מהגארדים. גם הניסיון להבדיל בין הפורווארדים אינו מוצלח במיוחד, כשאחד מהם הוא Power שאמנם זו מילה חיובית אבל אין בה אזכור לכשרון כלשהו, והשני, אוי לאוזניים שכך שומעות, הוא פשוט Small….
השימוש במונחים עבריים לעמדות הללו אינו נפוץ אם בכלל קיים. איפושהו בירכתי מוחי מרחף לו המושג "חצי-פינה", שאולי מקביל לסמול-פורווארד? כנראה שנגזר על עמדה מספר 3 לספוג מילות הקטנה למיניהן – באנגלית הוא סמול, ובעברית פשוט חצי…. ואם כך ידידו החזק, הפאואר-פורווארד, יזכה להגדרה "פינה"? קארל מאלון הוא "פינה"?? מאיפה זה הגיע בכלל??
רשימת המונחים המלאה, באנגלית, כולל הסברים, נמצאת כאן, הצעות לתרגומים חדשים ומוצלחים יתקבלו בברכה.
טריי זריקה מחשידה
28 מרץ 2021 12:56:28חחח יפה מאד מאנו גם אני פעם חשבתי על זה פעם.
חצי פינה בעברית זה אכן עמדה 3. אין שם לעמדה 4 בשפתנו.
מה שאני חשבתי לשינוי שמות 🙂
פוינט גארד=אורגנייזר
שוטינג גארד=סקורר
סמול פורוורד=אול אראונדר
פאוור פורוורד=אינסיידר
סנטר=סנטר
בלוק=גג
סקרין=חסימה
שחר אלוני
28 מרץ 2021 13:50:39תודה מאנו, עבודה יסודית עשית 🙂
MBK
28 מרץ 2021 15:21:19מעולה מאנו
תודה לאל שדילגת על הערכים בק-דור, פנטריישן ובוקס אנד וואן שיכלו בכיף להכנס לקטגוריות מעולמות תוכן אחרים לגמריי….
לגבי שוטינג-גארד במשך הרבה שנים הביטי סקנד-גארד היה מקובל במחזותינו. סנטר היה מכונה פיבוט או שחקן ציר. חצי פינה יכל להיות PF ופינה SF.
באופן כללי קיים טשטוש בין עמדות בשנים האחרונות
תודה וחג שמח
MBK
28 מרץ 2021 15:31:51אגב מה שתמיד הצחיק אותי זה תרגום לכינוים של שחקנים בעוד שהדוור,האציל והתשובה זכו לתרגומים מזלנו שאף אחד לא ניסה את קסם ג’ונסון או אוויר ג’ורדן
רועי ויינברג
28 מרץ 2021 15:38:05מעולה מאנו, כיף גדול
Havlicek stole the Ball
28 מרץ 2021 16:01:35מיקי, אתה אדיר. הגולש האהוב על כולם…
אם כבר מילון – מה התרגום המוצלח ביותר שאפשר לחשוב עליו בעברית ל-moonage daydream?
אשמח לעזרה מקוראי הופס
ארז
29 מרץ 2021 20:31:34זה שיר שנכתב בשיטת זרם התודעה + האיש גזר מילים ומשפטים והדביק אז זה הופך את המקור לדי בלתי תרגים. השאלה אם אתה מחפש תרגום טוב או מדוייק? לצורך הדיון, תרגום מדוייק זה ״חלום בהקיץ לדור הירח״. תרגום טוב זה משהו בסגנון ״הזיית עידן הסהר״. וזה עוד לפני שבכלל נכנסים לעניין המקצב המקורי
Havlicek stole the Ball
31 מרץ 2021 02:50:50תודה ארז.
המילים כמובן ברורות לי,וגם תרגומן המילולי – השאלה, כפי שאתה כותב, היא כיצד שומרים על המקצב, המשלב, ואף החרוז למחצה (head-yeah).
Tzafriros
28 מרץ 2021 16:33:22גאוני מנו. מנו עצמו היה מתגאה החצי פינה הכי גדול אחרי קובי
jefffoster10
28 מרץ 2021 18:27:46מעולה מאנו
נקודה על העמדות- גארד, סנטר, פורוורד: מונחים שנגזרו מהכדורסל של פעם, שהגארדים היה תפקידם באמת הגנה בלבד והיה אסור להם לעבור את החצי (בארץ הכדורסל הזה שוחק לפני קום המדינה). הסנטר היה באמת באמצע המגרש והפורוורדים היו מקדימה. זה שריד אבולוציוני בסה"כ.
תמיד חשבתי ש'הוקשת' זה עיוות חצי דרומי/חצי ישראלי של hook shot, חידשת לי.
תודה
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
28 מרץ 2021 19:28:40וואלה? לא היה לי מושג. ממש מוזר לשחק ככה. תודה ג'ף
וניל טרופי
28 מרץ 2021 19:35:09אדיר מאנו, אותי תמיד עניינה המילה fade away איך מתרגמים את זה?
מנחם לס
28 מרץ 2021 20:04:45נפלא מיקי. אני לא אומר זאת מתוך גאווה או משהו כזה, אבל מאחר ואני הייתי הישראלי הראשון לחיות את ה-NBA ואת השפה שהעתונאים משתמשים בה, אני התחלתי להשתמש במילים אנגליות באותיות עבריות, ולאט לאט הרבה התקבל. לא המצאתי שום דבר, פשוט היה לי יותר פשוט לכתוב 'מן-טו-מן' או דריבלינג מאשר את המילים העבריות. דווקא מושגים ופעולות בשפה האנגלית שהכנסתי בעברית ללא מחשבה – הפכו לחלק מהכתיבה העתונאית של כדורסל. אבל כשניסיתי במחשבה תחילה להכניס מילים כמו 'חיצים' למס' נקודות, או 'בונבונים' לאסיסטים זה לא התקבל. כמובן שבמשחק הראשון שראיתי, הסלךטיקס בניקס, כתבתי על האסיסטים הנפלאים של בוב קוזי. כיצד אחרת תכנה 'טסיסטים' בעברית?
thog
28 מרץ 2021 21:12:18נתקעתי ב'לא משחקים באולמות על עץ'
???
למיטב ידיעתי בnba זה בהחלט לא מדויק
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
28 מרץ 2021 22:13:53הצצה קצרה בויקיפדיה מאששת את טענתך. מפתיע, אותי לפחות, המשטח לא נראה ולא מרגיש כמו עץ, כנראה מוסיפים איזו שכבה של לכה או משהו, או שהצבע משנה את התחושה. יש נגר באתר? אמיתי, אני מתכוון, לא נגר של שמעון 😉
thog
28 מרץ 2021 22:43:37לא יודע אבל גיגול עצל מעלה את הכתבה הזאת על העניין
https://www.google.com/amp/s/www.si.com/.amp/nba/2015/12/02/nba-hardwood-floors-basketball-court-celtics-nets-magic-nuggets-hornets
thog
28 מרץ 2021 21:17:52כנראה אני אהיה עסוק כאן בהמון ניטפוק אם ארשה לעצמי אז הרבה מקרים כאן כנראה יפלו על תרגום מזוית ראיה עכשווי שמתעלם מהרקע הנרחב יותר של השפה האנגלית ומקורותיה.
לדוגמה המילה drive והאטימולוגיה שלה
Old English drīfan ‘urge (a person or animal) to go forward’, of Germanic origin; related to Dutch drijven and German treiben .
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
28 מרץ 2021 22:17:32אתה צודק, אני מניח, התייחסתי בעיקר למשמעויות הידועות לי, ואני מניח שהן מוטות למובנים ידועים יותר ועכשיוויים יותר.
Ljos
28 מרץ 2021 22:36:45ביחד עם התיקונים שנעשו מעל, פוסט נחמד מאוד.
איפה גילי בר-הילל כשצריך אותה?
.
נ.ב.
נראה אותך אומר לקוואי "קטן מקדימה" בפנים.
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
29 מרץ 2021 20:15:08🙂
Benda
29 מרץ 2021 01:55:55אחד החזקים!
רק לגבי חצי פינה – בחלוקה הזו יש בעצם רק שלושה תפקידים: רכז, פינה – הלא הוא הפיבוט – וחצי פינה, יעני גארדן. לדעתי השמות נגזרו מהמיקום הראשוני על המגרש בהתקפה, כשהפינות כמובן בפינות, הרכז באמצע והחצאי פינות מקבלים את שמם כי זו הדרך שנראתה למישהו הכי נכונה לסמן את העניין של האלכסון מהסל.
ואגב, הזכרת לי את אחד הרגעים הגדולים של המאמן שלי הנערים, איפשהו בתחילת הניינטיז, שניסה להסביר לנו שכשזורקים לסל צריך קודם להתרבע אליו – square up to the basket. לא שהוא טרח לציין את המקור הלועזי…
ארז
29 מרץ 2021 20:41:14פיבוט זה לא פינה, פיבוט זה סנטר ופינה זה פאוור פורוורד. חמשת התפקידים הקלאסיים הם רכז, קלע, חצי פינה, פינה, ופיבוט (ציר).
pini
29 מרץ 2021 02:13:28תודה מיקי.
יופי של טור. כתוב טוב ומשעשע דיו…
התרגום היותר מתאים לבלוק, הוא "גג". הוא גם די נפוץ, אם כי כמובן משתמשים יותר בביטוי "חסימה".
אסיסט במונחי הכדורגל, נקרא "בישול".
ארז
29 מרץ 2021 12:07:14תענוג, במיוחד שעדיין זכור לי הנסיון שלי לתרגם את המאמר על ג׳ים ולבנו, כשנאלצתי למרוט את שערות ראשי שאינן בנסיון לתרגם משפט שבו וולבנו נכנס לאולם ונעצר על הפרקט בטרם נכנס למגרש, באנגלית זה מיד ברור איפה הוא עמד, בעברית… לא כל כך. אני מאד אוהב את הפינה/חצי פינה וחבל לי שזה נעלם מהדיבור. בכלל הרעיון הוא שהמונחים בעברית לא צריכים להיות טובים, פשוט שיהיו. בהרבה מזה אשמים שדרי ופרשני הכדורסל שליהגו באמריקנית מדוברת וככה השניים וחצי מונחים שעוד היו לנו בעברית גם הם הלכו לעולמם. רק ה״אותיות״ משום מה עדיין חי בינינו.
עגל
29 מרץ 2021 13:10:09נכון, הפרשנים והכתבים השונים לא מנסים לכתוב בעברית ואז הרבה מהביטויים שלנו הולכים לאיבוד. מנחם הוא בין המובילים . . .
Jonathan
29 מרץ 2021 12:24:11מצוין.
גם המילה DUNK. טבילה היא תרגום ישיר טוב יותר מהטבעה.
עגל
29 מרץ 2021 13:11:21מצוין מאנו, אהבתי.
אהבתי גם לראות שוב את הבנק שוט של טימי הגדול מכולם, ועוד להיזכר בקוודרופל דאבל המדהים של האדמירל.
שיט – שגיתי בכל הזדמנות והשתמשתי בביוטיים משפת לעז 🙂
jefffoster10
29 מרץ 2021 14:25:27אגב קוואדרופל דאבל- מתוך ארבעה שהושגו (רשומים, היה אחד נוסף לאולג'ואן שלא החשיבו לו אסיסט בסוף), שניים הושגו במדי ס"א- האדמירל ואלווין רוברטסון (היחיד עם חטיפות)
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
29 מרץ 2021 20:14:33🙂
מולי
29 מרץ 2021 14:11:09איזה כייף לקרוא אותך, ואיזו השקעה!!!.
לגבי הפוינט, עד היום חשבתי שזה בגלל המשמעות של להיות מוביל (To take point), אבל היום בדקתי במילון וובסטר, ומתברר שיש שלוש אפשרויות אחרות (מבין 19!!! המשמעויות השונות של המילה POINT):
אפשרות מספר 17 כותבת שזה סוג של תפקיד במגוון משחקים , למשל בלקרוס, שזה נכון אבל לא מסביר מדוע…
אפשרות מספר חמש מסבירה שזה מילה נרדפת ל"חוד", אך האפשרות האהובה עלי היא מספר 16, והיא מציעה שהמשמעות מגיעהמלשון "להצביע" (POINITING), והרי הפוינט גארד מסמן תרגילים עם האצבעות, לא?
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
29 מרץ 2021 20:14:05תודה מולי, מסכים, הפרשנות ה-16 הכי מתאימה