לברון – מפזרים את הערפל, חלק א/שחר אלוני

לברון – מפזרים את הערפל, חלק א/שחר אלוני

לברון ג'יימס מעלה תגובות רגשיו שונות מאנשים. החל מהתפעלות וכלה בהתנגדות. יש אנשים שמתייחסים להשגיו, אחרים להרכבים שבנה בקבוצות שונות, אחרים לאופיו או להתנהלות שלו בנושא שמירת הגוף לאורך שנים, ואחרים למעורבותו בקהילה או להתבטאויותיו הפוליטיות. יש כאלה שמתייחסים לפופולאריות שלו בין שחקני הליגה והצופים, ואחרים לחזותו החיצונית או לרצונותיו האישיים כגון לשחק עם בנו בהמשך הקריירה.

אנסה במאמר להעלות כמה נקודות עקרוניות בקריירה של לברון עד כה, כלומר דברים אשר מייחדים אותו כשחקן ואת הקריירה שלו. במאמר הזה לא אתייחס כמעט לסטטיסטיקות.



נקודות מיוחדות בקריירה של לברון ג'יימס:

מעניין לראות כמה דברים אותם עשה לברון באופן ייחודי ובחלק מהן אף שינה את הדינמיקה בליגה במידה מסוימת.

1) שימור הגוף לטובת קריירה ארוכה ועקבית: כמובן שלברון נולד עם נתונים טובים מאד, אך מה שמייחד אותו הוא האסטרטגיה ארוכת השנים לתחזוקת הגוף, זאת כדי לבנות קריירה ארוכה מאד ברמות הגבוהות. למעשה כבר היום הקריירה שלו חסרת תקדים, כשחקן שגם בעונתו ה 18 הוא בדיון על ה MVP של הליגה, וממוצעיו כמעט לא יורדים משנה לשנה, ולפעמים גם עולים, כולל בשנים האחרונות במספר פרמטרים. הוא בן 36, ומספר מומחים אומרים שהוא משחק טוב יותר מאשר לפני חמש שנים.

הצעדים שנקט לברון כאסטרטגיה ארוכת שנים מקדימים את זמנם, אך סביר להניח שכבר עכשיו הם משפיעים על שחקנים ובעתיד ישפיעו עוד יותר ויהוו דגם להתנהלות מקצועית בקריירה ארוכה, לטובת חלק מהשחקנים. לברון חקר לעומק את הנושא והוא משקיע הרבה בתזונה, עיסויים מסוימים וטיפולי רפואה משלימה שונים כדי להיות אפקטיבי משחק אחרי משחק לאורך שנים. אחת המסקנות אליו הגיע במחקרו היא שהגוף זקוק ל 8-10 שעות שינה ביום כדי לקדם את המטרות אותן הציב לעצמו, והוא אכן מקפיד ככל הידוע, על שעות שינה רבות, ועושה ויתורים כמובן בשל כך. כל זאת יסייע בעתיד לדעתי לשחקנים נוספים להאריך את הקריירה שלהם באופן דומה ולהפחית מקרי פציעה לא מחויבים במציאות שנובעים מעייפות פיסית.



2) מעבר בין עמדות שונות על המגרש: לברון מזוהה בעיקר עם עמדה 3 (סמול פורוורד) , אך בעבר שיחק באופן רשמי כ 4 (פאוור פורוורד) מספר שנים, ובמצבים מסוימים שיחק גם סנטר. בשנה שעברה הוא שינה את משחקו ועבר באופן מלא לעמדה 1 (רכז, פוינט גארד), בעונת האליפות של הלייקרס. השנה הוא שוב שינה את משחקו והעלה משמעותית את מספר השלשות שהוא זורק, והוא גם קולע אותם באחוזים גבוהים לקלעי שלשות (ומדובר על שחקן שבעונותיו הראשונות בליגה נמנע מזריקות גם בתוך קשת השלוש, והתבסס כמעט לגמרי על כניסות לסל).

היכולת הזו, להמציא את עצמו מחדש היא די ייחודית ומאפשרת ללברון להיות בתפקיד המתאים ביותר בכל קבוצה וכן להאריך את הקריירה, שכן המאמץ הנדרש משחקני פנים הוא שוחק יותר מאשר המאמץ הנדרש משחקנים אשר מתבססים על קליעת שלשות, כמובן במידה והאחוזים אכן טובים.
בלי להעמיק בסטטיסטיקה, לברון הוא שחקן מאד יעיל מבחינת אחוז אפקטיבי ו"טרו-שוטינג" (פרמטר שמשקלל אחוזי קליעה מכל הטווחים).
הממוצע בליגה הוא 50%, ואצלו בעונות האחרונות הטווח הוא מעל 55% , כולל שנתיים של 59% שזה הבדל משמעותי.
במדד היעילות ההתקפית PER הוא מדורג שני בהסטוריה אחרי ג'ורדן (השלישי הוא בן קבוצתו דייויס, ולאחריו מדורגים שאקיל, רובינסון וצ'מברליין).

אין הרבה שחקנים שיכולים לשחק בעמדות שונות, וודאי לא לשמור על כל 5 העמדות. בשלבים מוקדמים יותר של הקריירה, הוא שמר אישית ברמה גבוהה עד גבוהה מאד גם על שחקנים גבוהים וחזקים וגם על רכזים קטנים וזריזים, כגון דרק רוז בסדרה המפורסמת מול שיקגו לפני כעשור.

קדנציה שניה בקליבלנד עם קיירי ארווינג וקווין לאב



3) בניית "סופרטימס" בקבוצות שונות: לברון החל את הקריירה כשחקן קליבלנד למשך 7 עונות, שם סבל רבות מכך שההנהלה לא הצליחה, ואולי גם לא ניסתה מספיק, לבנות במועדון קבוצה חזקה עם שחקנים בפרופיל גבוה בליגה על מנת להתחרות חזק על האליפות. לברון זכה בתארים אישיים חשובים באותן שנים, אך מעולם לא שיחק איתו בקבוצה אפילו שחקן אחד שנחשב לשחקן בכיר בליגה.
לברון (יליד אקרון הסמוכה לקליבלנד) עזב את הקבוצה בצעד מטלטל שיצר הרבה מאד התנגדות אישית אליו, ובנה לאחר מכן "סופרטימס" שזכו באליפויות בשלוש קבוצות שונות (מיאמי, קליבלנד ולייקרס).
לבנות קבוצה כזו זה עניין קשה ומאתגר שמעטים יודעים לעשות, והמעטים הללו הם בדרך כלל בתפקיד הג'נרל מנג'ר של הקבוצה. צריך שתהיה התאמה מקצועית בין השחקנים, וגם התאמה אישית באופיים, וגם לבחור שחקנים בעלי אופי חזק שיתעלו בפלייאוף ובגמר שהוא מעמד לא פשוט. בנוסף צריך להתמצא בחוקי השכר המורכבים של הליגה כדי לדעת מה אפשרי ואיך מבצעים את הדברים בצורה ריאלית בלי לעשות טעויות בנושא זה. את כל זה צריך לעשות עם יכולות בין אישיות ו"פוליטיות" שכן אתה בעצם דורך על סמכותו של הג'נרל מנג'ר של הקבוצה, שהוא בדרך כלל האדם החזק במועדון.
ראינו רק לאחרונה מספר דוגמאות שפחות הצליחו וממחישות את גודל האתגר, למשל ההתעקשות של קוואי על פול ג'ורג' בקליפרס, או הציוות של הארדן עם ווסטברוק ביוסטון, או הקושי לבנות קונטנדרית סביב יאניס בבאקס או אמביד בפילי, נסיונות שנתקלו בבעיות בפלייאוף שנה אחרי שנה.
אין יותר מדי שחקנים בהווה או בעבר שידעו לעסוק במלאכה זו בצורה יעילה. בנוסף לכך לברון מדי פעם לפי השמועה גם נותן אינפוטים לגבי האימון בקבוצה, למשל בתקופת טיירון לו בקליבלנד, הרושם היה שלברון מעורב לא מעט באספקטים שבדרך כלל מטופלים על ידי המאמן, מבחינה טקטית ועוד.



4) נקודה יוצאת דופן אחרונה היא העברת הכח בליגה מבעלי הקבוצות לשחקנים: זוהי מגמה שלא התחילה בזמן האחרון, אך לפי רוב המומחים, המעבר של לברון מקליבלנד למיאמי היווה קפיצת מדרגה בנושא זה וסלל את הדרך למעברים עתידיים. המטוטלת נעה כה חזק לצד השחקנים, עד שהעונה הארדן יכול היה לדרוש טרייד מיוסטון, למרות שהיו לו עוד 3 שנים בחוזה, ועדיין הוא קיבל זאת תוך זמן קצר למדי. בעבר, צעדים כאלה היו הרבה יותר קשים לביצוע, גם לכוכבים.


את כל זאת לברון עושה כאשר הוא במקביל מנהל פרופיל תקשורתי מורכב (בדומה לכוכבים אחרים בענפי ספורט שונים) וכן מנהל אופרציה כלכלית ועסקית (לאחרונה חתם עם נייק חוזה חסות לכל החיים על מליארד דולר). מה שיוצא דופן הוא שבמקביל לכל זאת הוא גם פעיל פוליטית, ובצורה תכליתית. בבחירות האחרונות לנשיאות הוא הקים עם עוד קבוצה של סלבס, מערך של הצבעה באולמות כדורסל של הליגה, לטובת הקלה על השתתפות של מצביעים לקראת הבחירות במדינות שונות בארה"ב. פרויקט לא פשוט שהצריך כנראה הרבה מזמנו בפגרה הקצרה שהיתה בין העונות.
כמו כן מדובר באדם שמשקיע זמן, מאמץ וכסף גם בתרומה לקהילה, כגון בהקמת בית ספר לנערים מעוטי יכולת שנפלטו ממסגרות אחרות.
מדובר גם באחד האנשים האהודים על שחקני הליגה. במשאלים בין השחקנים (וגם בציבור הרחב) הוא נבחר בדרך כלל לאחד הפופולאריים בקרב חבריו לענף, אם לא האהוד ביותר.

הליגה היום שונה בהרבה ממה שהיתה ב 2003 כשהוא התחיל את הקריירה, וללברון עצמו יש השפעה לא מבוטלת על השינויים הללו בנקודות שהזכרתי, ואולי גם באספקטים נוספים.

לפוסט הזה יש 25 תגובות

  2. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    2 פבר 2021 20:59:12

    מעולה!!!! לא קל לעצור רגע ולהסתכל על תופעות כאלה במבט רחב ומקיף, תודה רבה רבה שחר.
    .
    מיי או סנטס:
    .
    אימון – בניגוד להרבה שחקנים גדולים, לברון לא מזוהה עם מאמן גדול, וגם אם נטען שבדיעבד ספולסטרה הוא מאמן גדול, קשה לטעון שהיה כזה בצעירותו בימי לברון העליזים. לטוב ולרע, האיש הזה הוא לא רק סוג של מנג'ר אלא גם סוג של מאמן, ותמיד תהיתי איך היה מתפתח תחת מאמן דומיננטי.
    .
    עסקים ופוליטיקה – זה לא רק מול בעלי הקבוצות אלא בכלל כ"שחקן" עסקי ופוליטי, הוא, לטעמי, עבר מזמן את ג'ורדן (לא בכסף, אבל במידת הדומיננטיות והמעורבות), וממש, לטוב ולרע, מנהל קריירה מקבילה לכדורסל. איש עם טונאז' של דרייב.

    1. שחר אלוני

      2 פבר 2021 21:09:59

      בשמחה מאנו, תודה
      כן, התלבטתי אם לכתוב על העסקים והפוליטיקה, הוא שווה כמה מליארדים כנראה, רק לאחרונה חתם עם נייק לכל החיים על מליארד דולר, הוציא סרט והיה מעורב בבחירות, אולי על זה משהו

  3. אור

    2 פבר 2021 21:49:00

    תודה שחר. פעם לא יכולתי לסבול אותו אבל ההתבגרות שלו על המגרש ומחוצה לו מעוררת התפעלות.
    אולי עכשיו יפסיקו להתלונן שלא כותבים על ג'ייצס לברון

  5. etayle

    2 פבר 2021 22:57:32

    תודה רבה שחר, נקודות חשובות מאוד. LeGM ברמה אחרת, אבל גם בתור שחקן הוא סבבה.

    כשקראתי את הכתבה עלה לי מקביל ללברון, מי אם לא ביבי נתניהו.
    שניהם נקראים "מלך", שניהם שולטים ביד רמה תקופות ארוכות, שניהם מוכשרים בלפתח אספקטים שיעזרו להם לשלוט(ברית עם החרדים?) והכי חשוב שניהם מצד אחד מאוד מוערכים ומוערצים, ומצד שני מאוד שנואים. אי אפשר להיות אדישים כלפם.
    וכמובן האשך מתעב את שניהם.

    אני חושב שבכללי לברון דמות מאוד חיובית.(אבל איפה התמונה מאחת הטעויות המזעזעות שלו, "ההחלטה").

    1. שחר אלוני

      2 פבר 2021 23:22:14

      תודה איתי, בשמחה
      אני מסכים שהוא דמות חיובית ותורמת, גם אם הוא לא תמיד הוא ידע ליצור את התדמית או הרושם הטוב ביותר.
      אפשר לראות גם ששחקני הרוטציה בלייקרס מקבלים דחיפה כשהם לצידו, כמעט כולם נראים טוב יותר ממה שנבאו להם

  6. דוקטור רזי הופמן

    2 פבר 2021 23:41:04

    נפלא שחר
    איזה יופי של ניתוח, חף מכל החוסר אובייקטיביות של הייטריזם.
    לברון דמות שנויה במחלוקת.

    1. שחר אלוני

      2 פבר 2021 23:44:37

      תודה רזי, בכיף
      כן, הוא תמיד חושב בגדול, ולפעמים יש לזה מחירים, גם לא פשוט לדעת איך להתנהל בכל המהלכים ויש מן הסתם גם טעויות

      1. דוקטור רזי הופמן

        3 פבר 2021 08:31:38

        לפחות בחלק מהטעויות הוא הודה והתנצל (כמו המעבר המתוקשר למיאמי) אבל ההייטרים כמו PC אופייניים לא מוכנים לסלוח.

  7. Yinon Yavor

    2 פבר 2021 23:53:34

    ה"החלטה" היתה יופי של צעד מבחינה הומניטרית.
    השידור הזה גייס כמה מיליונים טובים לחינוך של חסרי אמצעים. לי ממש לא אכפת איך ה"עולם" וה"תקשורת" מציגים את זה. צעד חשוב, חיובי, וראוי לציון.

    2. שחר אלוני

      3 פבר 2021 00:12:28

      תודה ינון, כן, נראה לי שזה היה צעד חשוב וטוב מכמה בחינות.
      מה שכן, הוא לא ידע בצורה מספיק טובה לנהל את ה"רושם" שהראיון הזה יכול לעשות, ועורר התנגדות רבה, עקב מה שנראה כיהירות או כחוסר נאמנות לקליבלנד וביצוע צעד מהיר ומפתיע של מעבר

  8. מנחם לס

    3 פבר 2021 07:17:22

    אני עם אור: פעם שנאתי אותי. אפילו כשהייתי אוהד מיאמי וגרתי לא רחוק, ומשך 4,5 שנים רציתי רק שיצליח – אבל תמיד זה היה עבור הקבוצה. בסתר לבי רציתי שהוא יפשל, ודוויין וויין והאחרים יצילו אותו ואת הקבוצה.
    עתה לא נותרה בי כל שנאה. אני מעריך מאד את המשמעת העצמית וכוח הרצון שלו שאין שניים להם.
    האם הפכתי לאוהד שלו? כלל וכלל לא, אבל הגעתי למצב שאני יכול לבחון אותו בצורה אובייקטיבית.
    תודה שחר!

  10. Zvika Bar-Lev

    3 פבר 2021 09:41:48

    לא מבין את ההייטריזם, למרות שאולי זה חלק מהפאן, יש שחקנים שאתה אוהב ויש את אלו שאתה שונא וזה חלק מהכיף.
    עניינית הוא MVP: עונות רגילות, גמר, ובתור GM. לא היה מעולם דבר כזה.

כתיבת תגובה

תגיות: , ,
סגירת תפריט