מעורב הופס ליום שני: האם המעבר של הארדן לנטס עושה מלוקה את השחקן המלהיב, המדליק, ולמעשה הלהיט של המערב? / מנחם לס

1.יכולתי לסיים ממש כאן עם מילה אחת – "כן"…ו…

ולהינות בשקט ממשחק הפוטבול המתחיל עוד מעט בין שני הקוורטרבקים המבוגרים – ועדיין בין הטובים – כשדרו בריז הקוורטרבק של הניו אורלינס סיינטס, מארח את תום בריידי, הקוורטרבק של טמפה-ביי בוקנירס במשחק ה-NFC DIVISIONAL PLAYOFF שכולם מצפים לו כאילו היה הגמר בין הסלטיקס והלייקרס, משחק 7, 1982 או משהו כזה.

כמובן שיכולתי.

אבל אני מעדיף להסביר את 'הכן' שלי, ולכתוב על הכדורסל, והאישיות, של לוקה דונצ'יק, מבלי להזכיר ולו במילה אחת את אמו המטרפת. לצרורך מאמר זה השתמשתי בסרטונים והסברים של מייק שמיץ מה-ESPN (What James Harden means for Luka Doncic's superstar turning point (espn.com).

אני חייב להודות שלהגדיר ווניל אירופאי כלהיט מס' 1 של ה-NBA מערב (במזרח ישנם 3 להיטים חמים ממנו – קווין דוראנט, יאניס, וג'יימס הארדן) נשמע לי מוזר ובלתי ייתכן, אבל זאת האמת, קומראדים. ווניל אירופאי עם פנים מחייכות שהוא כזה צעיר (בן 21) שיש לו עדיין אמא לוהטת (אוףףף…מצטער. הבטחתי לא להזכיר אותה) הוא הדבר שעלה לראש ההר, ואיש לא יכול להכחיש עובדה זו.

השליטה האפקטיבית שלו הגיעה לרמה של ג'יימס הארדן מוסטפן קרי של 2017, אפילו שגם את המודל של 2020-21 אני לוקח, ומשתמש בו ברצון. לוקה הופך ממש לנגד עינינו לאחד מה-HIGHEST – USAGE SHOT CREATOR בהסטוריה של ה-NBA. הוא יושב ממש בכנף של הארדן מוכן לקחת את מקומו.

לוקה משחק בדיוק כמו שהארדן שיחק אתמול נגד המג'יק: קולע שלשות. מכריח את ההגנה לעשות עליו פאולים. ניכנס לסל בצורה כזאת שהמגן צריך להחליט אם לתת לו את הסל, או לעשות עליו פאול. זורק להאלי-הופס לגבוהים, ומחלק מסירות זהב לקלעים אחרים כשההגנה מצטמקת עליו.

לוקה, בלונדיני מחייך כזה המדבר אנגלית במבטא סרבי, יושב היום על 27.4 נק' ממוצע, 9.7 קרשים, ו-8.3 בונבונים.

אין בליגה ממוצע אחר כזה!

אבל הערב – אחרי 5 ניצחונות רצופים, שיקגו הגיעה לדאלאס – שחסרה את טים הרדאווי וטריי ברוק – אבל לכל הקבוצות חסרים שחקנים – והורידה את המבריקס על ברכיה, מבקשת רחמים. לא. זאת לא הייתה הסלטיקס וגם לא הבאקס או הנטס. זאת היתה שיקגו, פור גאד סייק. לא שיקגו של ג'ורדן ופיפין אלא שיקגו של מרקנן ופטריק ויליאמס שרמסה את המבריקס 117-101, בביתה.

לוקה? הוא היה מצויין כרגיל עם טריפל דאבל אדיר של 36 נק', 16 ריב', ו-15 אסיסטים, אחד מהטריפל דאבלס הטובים ביותר בשנים האחרונות.

אבל גם עם "L". עם 43% מהפארקט (13 מ-30, 6 מ-11 מה-3) ו-7-.

לפני משחק הערב נגד שיקגו, הוא הוביל את דאלאס ל-5 נצחונות רצופים (אחרי התחלה איטית) והוא היום מוביל את הליגה ב-USAGE RATEת בזמן של שליטה בכדור (9.3 שניות), ממוצע כדרורים PER TOUCH, ופיק-אנד-רול ל-100 פוזשיונס. הוא שני בבידודים רק להארדן (הכל לפי SECOND SPECTRUM).

כמובן שהדבר הבא לסופר-סטאר הזה היא אליפות, אבל הוא רק מתחיל. הארדן לא זכה באליפות עד עתה, ולדעתי זה לא היה בגללו, אלא בשחקנים שהיו איתו. לדאלאס יש גרעין צעיר טוב כפי שליוסטון אף פעם לא היה, והשאלה היחידה הקיימת אצלי היא המאמן. אני יודע שרוב הגולשים הם שפוטים של ריק קרלייל. אני לא. כל מה שאני מבקש הוא שהוא לא יפריע. כיצד שלא תסתכל על זה, מעתה והלאה יסתכלו על לוקה לא רק כמה הסטטיסטיקה שלו טובה, אלא כמה רחוק הוא הצליח להוביל את קבוצתו.

לוקה הוא 'הארדן' במשחקו עם יתרון אחד גדול (מאד!) על הארדן: SIZE!

י

לוקה הוא 2.035 מ'. הוא גבוה מהארדן ב-8-9 ס"מ.

זה מאפשר ללוקה לשחק POST-UP נגד שומרים שהם בד"כ נמוכים ממנו, ואם ה-STEP-BACK SHOT מרחוק לא נכנסת, הוא מסוגל להמר את משחקו ל-MIDRANGE. זה בדיוק מה שקרה: כבר העונה מספר המידריינג'ים שלו שולש (3.11 מידריינג'ים העונה לעומת 1.1 בעבר) עם EPG של 46.7%!! רוב המידריינג'ים שלו באים כתוצאה מפיק-אנד-רולים.

יתרון נוסף שיש לו על הארדן זה שהוא שמאלי ב-STEP-BACK אבל ימני בכניסה לסל!

אנא אל תענו לי ש"מנחם טוען שלוקה עדיף על הארדן". לא, אני לא טוען זאת. בינתיים אני מעדיף את הארדן לפני דפיקת הלב הבאה. אני רק מציין את ההבדלים ביניהם.

הוא פיתח גם מידריינג' בסיבוב. הוא מוביל בינתיים את דאלאס בפוסט-אפס בגלל גובהו, ואז בא ה-TURNAROUND ממידריינג' (כמובן שחזרתו של קריסטפס פרוז'ינגיס ישנה זאת בהרבה). הרבה מהם באים כתוצאה ממיקום טוב, או בכדרור כששומר עליו גארד נמוך ממנו ואז הוא מגיע לנקודת האמת שלי, פוסט-אפ, ואז קליעה בסיבוב גוף:

בסרטון הבא הוא מראה עבודת רגליים מצויינת להכין אותו ל-BACK-SHOULDER FADE ואז SHOT-FAKE, וסל:

כאן תראו את השמאל לימין קרוסאובר, שהפך לתנועה טיפוסית שלו:

ה-MOVE הטיפוסי שלו חזר לנורמליות עם 54.55% ב-eFG ב-33 ה-STEP-BACK האחרונים שלו. אבל לא כהארדן ביוסטון, הוא לא מחזיק בכדור מאחורי הקשת בבידוד עד שתי השניות האחרונות לפני ה-STEP-BACK שלו, אלא מחכה להזדמנות לפרוץ או לסטפ-בק שלו מיד כשהוא מרגיש שזה הזמן והמצב הנכון, ולא משנה אם הוא מאחורי הטריי או בפנים, למידריינג'. התערובת של כלי הנשק של לוקה מקשה הרבה יותר על ההגנה שלא יודעת מה הוא הולך לעשות. עם הארדן הכל מצופה: הוא יייכנס למוד של ISO ואז הפיידאוויי.

אבל נא לשים לב לדבריו של דוק מל: במשחק אתמול נגד המג'יק, הארדן הראה שכל מה שלוקה יודע לעשות, גם הוא יודע. תלוי עבור מי, ועם מי, הוא משחק!

אחד היתרונות של לוקה על הארדן הוא שבגלל גובהו היחסי הוא מסוגל לראות מ-ע-ל המגן שלו ולראות את מהות וסגנון ההגנה. ה-IQ הכדורסלני שלו הוא גבוה. לדעתי האישית ה-IQ הכדורסלני של הארדן עולה על זה של לוקה בגלל נסיונו בלבד, בלי לדבר על סיבים תורשתיים. הפוסט הזה מדבר על עכשיו. על עונה זאת. מה לוקה יבין בעוד 9 שנים לא מעניין אותי בימים מטרופים אלה. גובהו גם מאפשר לו מסירות כאלה, שלהארדן לא היו ולא יהיו:

בסרטון הזה אתה רואה את לוקה מחזיק בכדור בבידוד לא הכרחי, הוא קולט מיד את 'הצד החלש' (WEAK SIDE) ומוסר מסירה א-לה מסי בכדורגל כשהוא רואה קיצוני לבדו בצד השני:

לוקה עושה זאת שוב ושוב כשקבוצות עושות עליו 'בליץ' בפיק-אנד-רול, ואז הוא מוסר אן לשחקן שהוא ה-ROLL, או למסור לשחקן פנוי מספיק לשנייה אקסטרה שהוא צריך עבור הקליעה.

מי היה עושה זאת שוב ושוב?

שימון צדק: לארי בירד!

מה שמביא אותי למחשבה האחרונה: אולי באמת צריכים לדבר על לוקה דונצ'יק במושגים של לארי בירד נמוך במקום ג'יימס הארדן גבוה. בנוסף לכל שניהם בלונדינים!

2. מתנת יום-הולדת מושלמת למאמן ת'יבודו

היתה זו מתנת יום הולדת 63 מושלמת למאמן טום ת'יבודו שנולד בניו בריטן, קונטיקוט, וגדל DIEHARD FAN (אוהד משוגע) של קבוצות ניו אינגלנד – הפטריוטס בפוטבול, והסלטיקס בכדורסל, הקבוצה שהיום הוא היכה שוק על ירך, כמו שאומרים החברים שלי מהברודוויי ורח' 77 במנהטן.

הוא קרע היום כמאמן הניקס את הסלטיקס ב-30 נקודות. הניקס תשיעית במזרח. הסלטיקס שנייה. המאמן הסופר-רציני הזה, שהפעם הראשונה שחייך הייתה בכיתה ג' כשקיבל פתק ממרגרט "אני מחבבת אותך", אפילו חייך כשהיה בראיון 'זום' בסיום המשחק.

למה הוא חייך?

כי הקבוצה שלו – 9 במזרח – ריסקה את הסלטיקס – שנייה במזרח – במשחק כדורסל עם הגנה שחנקה את הסלטיקס ל29.8% מהפארקט ו-15.2% מה-3. הסלטיקס הופיעה במלוא חוזקה מינוס ג'ייסון טאטום, והניקס בכ"ז שלטה בה במשחק חוץ כאילו היא משתטה בקבוצה מצפון טורקיה.

אבל הפעם הוא חייך. חיוך כזה, אם אתם יודעים למה אני מתכוון:

You know I’m never happy,’’ Thibodeau said — with a grin. “I’m not happy, unless I’m miserable.’’

בואו אגלה לכם דבר פשוט ואמיתי: לא היה כל בלוף במשחק. הניקס היו טובים יותר בכל, כשהסלטיקס משחקים בבית, וחסרים רק את ג'ייסון טאטום.

העונה רק התחילה וכבר רואים מאת היד המטפלת של ת'יבודו – שהיה פעם עוזרו של דוק ריברס בסלטיקס, כולל בשנת האליפות. הניקס היתה טובה מהסלטיקס בכל, ובמיוחד כששיחקה עם הגבוהים שלה. לא ענקים, אבל 5 המסתובבים סביב ה-2.00 מ' עד 2.10, משחקים מהר, מנתרים לשמיים, ומגינים מצויין.

כשהניקס שיחקה עם אר ג'יי ברט, ג'וליוס רנדל, עמנואל קוויקלי, מיצ'ל רובטינסון, ואבי טופין (או רג'י בולוק) ראית קבוצה בגובה ממוצע של בערך 2.03 עד 2.04 שלא משחקת 'כדורסל נמוך' ולא 'כדורסל גבוה' אלא כדורסל!

תגידו, :"עזבו עם מנחם לס הזה. רואה משחק טוב אחד ומתלהב כמו ילד".

אז אגיד לכם שאני לא 'מתלהב' ולא בטיח. אני פשוט יודע ומבין. אני מבטיח לכם שהניקס הופכת לקבוצת כדורסל של ממש. היום היא גילתה את השוטינג גארד עמנואל קוויקלי שהוא – כמו שמו QUICKLY – שחקן כדורסל שהיה זקוק להזדמנות והיא הגיעה היום. על השוטינג גארד הזה אני מבטיח לכם שתשמעו עוד הרבה. ב-21 דק' הוא קבר 17 ב-7 מ-12 (ו-2 מ-4 מהשלוש, חילק 8, כשהוא מדהים אפילו את ת'יבודו.

ומיצ'ל רובינסון? השחקן שדאחרי שנה אחת בווסטרן קנטקי החליט לקחת שנת חופש מהאוניברסיטה ולהקדישה לאימון פרטי. ראו מה יצא מזה!

הניקס היא צעירה, אתלטית, מנתרת, שומרת, אחידה, מכבדת את מאמנה, ומשחקת בתפוח הגדול.

ומחשבה אחרונה: אלפריד פייטון ועמנואל קוויקלי ב-PG ו-SG? זאת תהיה QUITE A SHOW!

3. שאלו אותי שוב ושוב כיצד אני מעביר יום עם הזקנה שלי בחור הנקרא אטלנטה. אז הנה התשובה:

קודם כל הבטחה. נדר. שבועה. החלטה, וקביעה: "אני, דוק מנחם לס, מחליט כאן בפני עם ועידה של אתר הופס, שאני מנקה את נפשי וגופי מכל אהדה או שנאה אל כל קבוצת NBA. מעתה זה או שהיא טובה או מסריחה, וזה כולל את הלייקרס! אמנם נידלקתי פתאום על שתי הקבוצות מניו יורק, אבל נחכה ונראה.

אז כך עובר לו היום:

זהו. בגילי האהדה הגדולה ביותר שלי עכשיו היא להתעורר בבוקר (בין 8:30 ל-9:00; לגייל ולי יש מזל: שנינו ישנים כמו תינוקות), לשתות קפה, לאכול ארוחת בוקר קלה עם גייל, לקחת את הלאפטופ למרפסת ולקרוא את כל הפוסטים החדשים, כולל שלי, לענות על כמה תגובות, ואז לחזור לחדר הטיווי לראות מה קורה בטיווי בארץ ובעולם.

ב-11 יורדים לחדר הכושר לאימון של שעה וחצי: מתיחות, משקולות, אירובי, ומסיימים עם תרגילי קואורדינציה לקצב המוסיקה כי זה חשוב ביותר לחולי פרקיסון. (שעורי השחייה פסקו עד חודש אפריל).

עולים לדירה, מקלחת, LUNCH קל (טונה וכאלה), כשאני מקשיב באוזניות לרשת ב', ובערך ב-1:30 NAP של חצי שעה עד שעה.

עד בערך 6 בערב כל אחד חופשי לנפשו. גייל בד"כ בחדר המשרד שלנו, עוברת על החשבונות, מצלצלת לבני משפחה וחברים, ומסתכלת על סידרות הטיווי שהיא אוהבת, ואני מסתכל על ההיילייט של משחקי אמש, ניכנס לאתרי הקבוצות, יוצא למרפסת לקרוא (אני בתוך הספר CASTLE. מומלץ ביותר) בזמן שאני מקשיב למוסיקה קלאסית שאני מבקש מ'אלכסה' ולפעמים שירים מזרחיים. ל'אלכסה' יש הכל: אייל גולן, אריק איינשטיין, דקלון, יובל דיין. זמרי חתונות כמו סטטיק ובן-אל. כל מה שאני מבקש.

מזמינים TAKE-OUT (יום אחד בחירה של גייל, היום למחרת בחירה שלי) – יש ברדיוס של מייל כל אוכל שרוצים, אפילו אוכל פולני). חדשות הערב, גייל שפוטה של JEOPARDY, וב-8, 8:30 אני מחליט אם לשים משחק NBA או ערוץ ה-NBA שקופץ ממשחק למשחק בשעה שאני כותב 'מעורב'. גייל מצטרפת אלי או מסתכל על אחת הסדרות שלה בחר השינה (היא עומדת לסיים את "הכתום הוא עכשיו שחור" – היא בעונה ה-7 האחרונה, באפיזודה 8, אז תוך שלושה-ארבעה ימים. כשיש חלק שהיא יודעת שאני אוהב (סקס , מכות, או חתכים בסכיו, היא קוראת לי. לפעמים מסתכלים על סידרה או שתיים יחד), ואז אני עובר על ההיילייט של המשחקים, בזמן שאני כותב (ותמיד יש גרעיני 'עפולה' ופיסטוקים מאיראן). היא הולכת לישון בערך ב-11 ואני הולך לישון שעה, שעה וחצי אחריה. היא תמיד מתעוררת כשאני ניכנס למיטה. נרדמים בשעה שאנחנו חבוקים, ומתעוררים לעוד יום.

אז החלטתי שאין לי על מה לשרוף אנרגיה בשנאה או אהבה של קבוצות. אני מעתה נידלק או נכבה על קבוצות לפי מה שקורה. תראו: לפני שבוע נדלקתי על אטלנטה. ראו מה קרה לה. אז נדלקתי על שרלוט. לפני כמה ימים לוקה האכיל אותה ב-36 והשפיל אותה. היום ראיתי את הניקס משפילה את הסלטיקס, ואז את המשחק בין הניו אורלינס סיינטס והטמפה-ביי בוקנירס. כל יום – משהו חדש. בינתיים טמפה-ביי מובילה 30-20 עם 4:47 דק' לסיום.

4. פינת הטבע: היפופטומוס ('היפו') במשקל 4 טון מסכנים אזור שלם בקולומביה

לפני 20 שנה כשה-'DRUG LORD פבלו אסקובר עשה במדינת קולומביה מה שהוא רצה, והוא היה חזק משלטונות המדינה, הוא החליט עם כמה 'מחייליו' לייבא היפופודמיסים לחווה שלו בקולומביה בצורה לא חוקית כמובן. נתנו להם כינוי "היפו'ס הקוקאין". לאסקובר היה שטח אדמה בגודל עמק יזרעאל עם אגמים, גבעות, נחלים, ומה לא. זה היה באזור ה-MSRSHLANDS של המדינה, אזור הדומה לאמזון בבראזיל. (אגב, אסקובר נורה למוות ע"י ה-'AUTHORITIES' בשנת 1993).

אוסקבר היה חולה חיות, ובחווה העצומה שלו היה אפילו גן חיות.

אבל יבוא ההיפו מהסוג שאוסקבר הביא לחווה הוא סוג המתרבה כמו שפנים, והוא החליט לתת להם 'חופש' באחד האגמים העצומים בחווה. משום מה ההיפו גדלו לגדלים שאקולוגים לא מכירים בעולם כולו. כמה מהם נישקלו מעל 9,000 פאונדס (מעל 4 טון – 4,090 ק"ג!)

מומחים טוענים שאם לא יתחילו לדלל אותם הם יהפכו אסון העומד לקרות באזורים גדולים בקולומביה. האקולוגית נטלי קסטלבנקו-מרטינז אמרה למגזין 'טלגרף' ש"אף אחד לא רוצה לירות בהיופוס, אבל המצב הגיע למסוכן ביותר ובלתי ניסבל ולא תהיה ברירה אחרת".

משערים שמ-4 ההיפוס שאסקובר הביא, הם התרבו ל-180-200, ועד שנת 2024 יהיו באזור 1,500 היפוס. הסכנה שבהם היא לא כל כך לבני אדם כמו לבעלי חיים אחרים כי גם השתן וגם ה-FECES (חרא) שלהם הם מאד TOXIC – מרעילים – לחיות אחרות, וגם לצמחייה.

"אין ברירה", אמר אלברטו מריה, דובר משרד החקלאות. "או שנחסל אותם או שהם יחסלו אותנו".

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 104 תגובות

  1. הערה קטנה – ג'יימס הארדן הוא שחקן מצויין ברמות היסטוריות, אבל קשה לי לחשוב על איזושהי קונסטלציה שבה אפשר להגדיר אותו כ"מלהיב" או "מדליק". למעשה עד כמה שהוא שחקן גדול, מדובר גם באחד השחקנים המאוסים ביותר שלי אישית יצא לראות

  2. לוקה סתם אגויסט שחושב על סטט אישי טריפל דאבלים ורק עצמו.
    כל התקפה הוא מחזיק כדור כולם עומדים על קשת ה3 ומחכים למסירה שלו שיועיל בטובו.
    הוא מקפיץ ומקפיץ עושה טובה אם מבקש חסימה משחקן בקבוצתו שירגיש שייך
    ואז הוא זורק שלשה בסטפבק שנכנסת פעם ב מוציא עבירה זורק פולטר או חודר והמגינים בגלל חוקי הליגה מפחדים לגעת בו ונותנים לו לקלוע. נכלולי
    אם הוא בלית ברירה הוא לא יכול לקלוע הוא עושה טובה ומוציא לשלשה או לוב.
    הוא מקרר את כל השחקנים והטובים המוכשרים בקבוצה שלו אולסטאר כמו פורזי נראה כמו הצל.
    קולי סטיין זה שחקן של 30 נק בספרס ואצל לוקה נראה כמו סמרטוט.
    עכשיו השיקוץ הוניל הזה עד שהוא מוסר כדור הוא עומד עלמקשת ה3 ולא זז מחזיק ברכיים או עומד על החצי ומסרב להשתתף במשחק אם הוא בלי הכדור שום תנועה שום הנאה מסכנים חבריו לקבוצה.
    ובהגנה איזה חור עושה טובה שהוא שומר.
    הפעם היחידה שחבריו נראים שמחים זה בתחילת הרבע ה4 שהוא נח 6 דק בחוץ.
    עם כדורסל כזה אי אפשר לנצח לא סתם הוא לא עבר סיבוב בפלייאוף.

    1. אני אוריד לך נקודות על הקטע השחקנים האחרים לקבוצה אבל אקזז את זה עם העובדה שסוף סוף מצאת שחקן שבאמת נכון להשוות אליו סגנון משחק כזה.
      9/10, רק כי חסרה לך הצעת מחקר להמשך.

  3. מנחם, עזוב הופס, אשריך שזה סדר היום שלך עם אישה שאתה כל כך אוהב אחרי עשרות שנים יחד. החלק שאתה מתאר נרדם מחובק עם גייל, הלוואי עלי ואשתי.
    אתם זוג מיוחד ומאחל לכם להמשיך כך עוד שנים רבות.

  4. מעורב מעולה מנחם לוקה זה פוטנציאל ראשמור הבעיה שהוא נדפק עם הלטבי חזק מאד. תעתיק של הארדן בגירסה לבנה ויפה יותר.
    הלטבי עוד יפצע הרבה זה לא שהוא סיים עם פציעות. המשחק שלו גם מביך 2.21 שרק מעיף שלשות.
    אין להם ככ איך להתחזק בשחקן רציני לצידו והאגדה מספרת שבשביל אליפויות צריך לפחות 2 סופרסטארים למרות שיש גם אגדה על גרמני וניל שניצח את הדרקון בעל שלושת הראשים.
    תיבס מאמן מעולה מהטובים בליגה. יש לו בניקס רוקים ופסחים והם נראים סבבה.
    הקבוצה שהכי צריכה אותו זה לילי כריות שימרוט שם נוצות אחד אחד במקום הפסל שם שקרוי מאמן

  5. לגבי ההיפובר הזה, זו בעייה. מי שגורם הכי הרבה צרות לאפריקנרים זה לא האריות אלא ההיפופוטמים ויש הרבה יותר מקרי תקיפה שלהם מאשר של החתולים הגדולים. בסוף יצטרכו לדלל אבל הכי טוב ו"הומני" זה פשוט לסרס את כל הזכרים. הלוואי והיו עושים את זה פה עם רוב חתולי הרחוב שמכחידים חלק ניכר מהחי בישראל. מי שאוהב חתולים שיחזיק אותם בבית.

  6. חוץ מזה שיוסטון נראים קבוצה שונה לחלוטין – המעבר לא שינה כלום במערב או במי השחקן הכי טוב שם לעומת העונה שעברה. זה לא היה הארדן.
    *
    לוקה – אני ממש אוהב לראות אותו לשחק.
    יש לי השערה לגבי הקשר בין הישגים אישיים של שחקנים בטריפל דאבלים (או אפילו בסעיף של הרבה נקודות+הרבה אסיסטים בממוצע למשחק) לבין הישגים קבוצתיים. יש לי תחושה שלמעט כמות מוגבלת של חריגים (לברון ג'יימס?) שחקנים ששולטים ביד רמה גם בייצור נקודות וגם בהחלטה במי הבא שקולע דווקא פוגעים בהישגים של הקבוצה.
    ההישגים של רוברטסון ו-וסטברוק בפלייאוף לא היו מזהירים בעונות שבהם השתלטו על הכל, טייני ארצ'יבלד בכלל לא הגיע לפלייאוף בעונת ה-34 נק' ו-10 אסיסטים שלו ולדעתי גם מייקל לא הגיע רחוק מידי בעונה שבה עשה 8 ריבאונדים ו-8 אסיסטים בממוצע.
    זה שווה מתישהו רגרסיה (מוכן לשתף פעולה עם מישהו ללבדוק את זה. אין לי סבלנות לבד). נראה כמה רחוק דאלאס יגיעו כשהם נותנים ללוקה לנהל את כל המשחק.
    *
    לגבי מה שרשמת על הניקס: יש אנשים שמאמינים ביתרון לקבוצות של שחקנים שמכונסים סביב ה-2 מטר. דיברו על זה מאז הבולס של MJ-פיפן-רודמן-הארפר. פחות חורים בהגנה כי מישהו גבוה מידי או נמוך מידי, ויש תמיד הזדמנות למיס מאץ' מול קבוצה שיש לה סנטר איטי או גארד נמוך. יש לזה כנראה גם חיסרון כי לפעמים מגיע מולך שחקן ענק מימדים או איזשהו גמד מהיר מידי וכדאי שתהיה אפשרות לעשות התאמות (ולא להיות הרוקטס של השנה שעברה).
    הניקס יכולים להרים הרכבים כאלה אבל הם עדיין מריצים חמישיה של גארד נמוך יחסית (אלפריד פייטון) וסנטר גבוה (מיצ'ל רובינסון, שחייבים לציין שהוא מהיר ביחס לגובה וזה מפצה).
    לא יודע כמה ההגיון הזה של "שחקני 2 מטר לכל" מיתרגם להישגים קבוצתיים ואליפויות. גם שווה בדיקה 🙂

      1. ביוסטון הוא ירד דראסטית במספר הטריפל דאבלים.
        אבל לא מדובר רק על הצלחה במשחקים כאלה אלא גם בהצלחה בהתקדמות. זה לא רק האם טריפל דאבל מנח או לא מנצח אלא האם קבוצה שנסמכת על בנאדם אחד תגיע למאזן מדהים/רחוק בפלייאוף.
        אפשר גם לטעון את זה מהכיוון השני – זו לא רק רדיפת סטטיסטיקות אלא פשוט הקבוצה שאיגדו ואז שחקן אחד צריך להשתלט על הכל… זה גם לא מנבא טובות.

      2. שמעון ומה עם כל הפעמים שלא השיג טריפל דאבל אלא 9 ריבאונדים ו13 אסיסטים ו25+ נקודות? ראס תמיד היה אפס שמנפח סטטיסטיקות על חשבון הצלחה קבוצתית

        1. אני לא רואה שאוק פורחים בהישגיהם בלעדיו. ולא הבנתי מה זה קשור הוא דיבר על טריפל דאבל זה ויכוח שהיה אז ואמר שראס בטח רק מפסיד שהוא טריפל ואז הבאתי לו את כל הגדולים בהיסטוריה וראינו שראס מס 2 באחוזי הצלחה אחרי בירד שיש לו טריפל דאבל. אז הנימוק הזה לא שייך. כולם מנפחים סטט וחושבים על עצמם ברוך

          1. טעות חמורה. אם כל השחקנים היו חושבים על סטטיסטיקה ולא על ניצחונות אז איך אתה מסביר את זה שלברון לא רשם עונת טריפל דאבל שנה שעברה הרי היו חסרים לא רק ריבאונדים וזה לא ממש בעיה לשחקן בגודל שלו לקטוף עוד שני ריבאונדים למשחק כנל לגבי כמה עונות של הארדן שסיים עם 30 נק' 10 אס' ו6-7 רב' למשחק לקטוף עוד כמה ריבאונדים כל משחק שחקנים בסייז שלהם יכולים לעשות והן בחרו שלו בגלל שנשארו שחקנים שמשחקים כדי לנצח ולא בשביל סטט

            1. Lol
              אין אדם שבהיסטוריה שחשב וחושב על סטט יותר מלברון. כל הקטע זה לשים סטט ולהביא טבעות.
              בלי סטט בחיים לא תהיה בטופ של הטופ.
              קאווי גם עם עוד 8 טבעות לא יהיה גואט. סטט חלש מידי

        2. אני לא רואה שאוק פורחים בהישגיהם בלעדיו. ולא הבנתי מה זה קשור הוא דיבר על טריפל דאבל זה ויכוח שהיה אז ואמר שראס בטח רק מפסיד שהוא טריפל ואז הבאתי לו את כל הגדולים בהיסטוריה וראינו שראס מס 2 באחוזי הצלחה אחרי בירד שיש לו טריפל דאבל. אז הנימוק הזה לא שייך. כולם מנפחים סטט וחושבים על עצמם ברוך1

    1. יונתן, תן לי 5 ג'ורדנים – כולם 2 מטר – ואני מסיים עונה בלתי מ…ח! (ואגב, גם ביג O וגם ראס שיחקו בקבוצות בינוניות מאד אז למספר נצחונותיהם אין כל חשיבות)

  7. אחלה מעורב מנחם.
    אשריך על הזוגיות האוהבת עם גייל.
    הרבה בריאות!

    אם דאלאס רוצים להתקדם, הם צריכים להטריד פורזינגיס תמורת pf עם קליעה מרחוק שלא מפחד להתלכלך בצבע.
    גם מיילס טרנר יהיה עדיף עליו.

  8. הייתה לי פעם בכיתה בחורה בלונדינית, עם עיניים כחולות ואף סולד, שעדיין הצליחה להיות מכוערת. יש קווי דימיון בין לוקה להארדן, אבל כשרואים אותם משחקים ההבדל ברור לעין, לפחות בעיניי.
    תודה רבה על המעורב

    1. להארדן אין שום "חן" במשחק, בעיקר טכניקה וחזרתיות. מעבר לכך הם ממש דומים בקצב ובביצוע של מהלכים מסוימים

      1. אני סופר את הימים עד שאתה תתהפך על לוקה.
        🙂
        יש לך פיוז קצר אז זה בוא יבוא.
        (כמו שגיא אומר – למען הסר ספק, אני חושב שלוקה שחקן גדול וכבר עכשיו הוא משחק בקליבר של MVP)

          1. זה יקרה גם יקרה, כשיתברר ששמעון צדק ("שמעון צדק")
            שללוקה יש אגו, שמענייניות אותו הסטטיסטיקות האישיות, שהוא לומד איך להוציא מהמגן עבירות . . .
            ואז תבוא ההתפרצות על המאמן ואח"כ יגיע הריאיון בו לוקה יתוודה שהוא מעריץ את הארדן 🙁

            1. עם כל הכבוד, אני לא חושב שעבר מספיק זמן כדי שתוכל להוציא את ה-"****** צדק" מהבוידעם.
              גם הרפובליקנים חיכו יותר משבעים שנה לפני שהחזירו את ה-"America First".

            2. זה היה אמור להיות "שמעון הצדיק"
              אם אתה מכיר את הסיפור על קבר הצדיק שליד הירדן (ליד הגשר של בית זרע, סמוך לשפך של ואדי פייג'אס)

            3. לוקה מעריץ של השיקצה, הוא כבר אמר. סטט אישי מעניין את כולם, ורק מי שיכול משיג אותו זה כמו לומר שאנשים לא רוצים להיות מיליארדרים 🙂
              ברור שמעניין אותו סטט אישי. בשביל להיות ברשימת הגדולים צריך לנצח עם 30 נק ו10 אס בדרך שלך ולהיות MVP. זו הדרך היחידה להבטיח גדולה.
              גם העגל מסן אנטוני נתן סטט לא רע

            4. פחות חזק בסיפורי צדיקים.
              מה הסיפור של הצדיק מבית הזרע? (זה לא סיפור של האשך, נכון?)

            5. ללג׳וס: אני עכשיו בטלפון ולא יכול לכתוב יותר משתי שורות עקב בעיות גיל. אולי תזכיר לי מחר?

            6. Did Not Answer: Old
              אזכיר.

  9. הארה קטנה-
    על המשפט שהארדן לא זכה באליפות שלא באשמתו, זכור לי בצעירותו בokc רוצה לנגן כינור ראשון אז התעקש לעזוב. מעניין אם ובכמה אליפויות הם היו זוכים עם השלישייה הגדולה…

    1. רק בשביל ההוגנות אז הבעיה לא הייתה אצל הארדן שרצה לנגן כינור ראשון,הבעיה הייתה בבעלים הקמצן שאם אני זוכר נכון על משהו כמו 5-6 מיליון דולר הבדל סירב לשלם להארדן

      1. שמישהו ירים את הכפפה ויכתב פוסט המילה האחרונה על הטרייד שהביא את הארדן ליוסטון .
        שמעון , נראה לי אתה הכתובת .

        1. אני זוכר היטב את התגובות ברשת אז לא הייתי בהופס אבל ברשת 99 אחוז גיחכו על הארדן ויוסטון אמרו שהוא הוזה והוא כלום ושום דבר.
          הייתי בין הבודדים שהאמנתי שהוא סופרסטאר. אפילו ששיחק באוק אמרתי שהוא סופרסטאר עם עם ראס וקיי די בזמנו קשה להתבלט בכוח.
          אני חושב אותו דבר על מקסי בפילי. מקסי לא יתפוצץ שם כמו שיוכל להתפוצץ בקבוצות שיתנו לו את המושכות. הוא לגמרי דונובן מיצל

          1. הבעיה של הארדן בתקופה ההיא היתה משחקי הנפל שלו בגמר,עד אז הוא בהחלט היה מעורך על ידי כולם אבל תצוגת הפל שלו בגמר גרמה לרבים לפקפק ואני מניח שזאת הייתה אחת הסיבות העיקריות שהעדיפו את איבקה ווסטברוק על פניו

          2. שמעון
            אני הייתי באותו יום בחברת כמה חובבים שכמוני נהיו אוהדים אחרי 2010 . והיה דיון . אני אמרתי שחלון האליפות של אוק. נסגר , ושדוראנט יביא בחשבון שעבדו עליו בענין הארדן כשיגיע הפרי אייג'נסי . היה די קונצנזוס בענין .

            1. בדראפט 2009 ניבאתי שיש 2 שחקנים בלתי עצירים שיהיו סופרסטארים (הארדן וטייריק אוונס…) עוד 2 אולסטארים (בלייק וסטפן)

          3. אם אני זוכר נכון, ותקנו אותי אם אני טועה, הבעלים לא רצה להציע לו חוזה של 60 ל-4, כי זה גרם לו לעבור את תקרת המס. עונה או שתיים אחרי הם נתנו לקאנטר 70 ל-4

            1. אתה מדייק לחלוטין . זה היה החוזה מקס שיכול היה לקבל ל-4:שנים והם לא הסכימו לתת לו בגלל שזה היה כרוך בתשלום של 1 מיליון דולר מס מותרות ( אחד , זרקו את הסיכוי לאליפות בשביל לחסוך אחד מיליון דלר ) . יוסטון קפצו על המציאה ונתנו לו חוזה לחמש שנים על סך מיליון ) . הכי יפה שהם הצליחו לשכנע חצי עולם שהארדן הבריז כי לא רצה להיות כינור שלישי וגרמו לרוב האוהדים לשנוא אותו עד היום .
              יפה דרשת . בשנים אחרי , הוציאו מאות מיליוני דולרים כדי לתקן את השטות הפאתטית הזאת , כולנו ראינו איך זה הצליח .

            2. יוסטון נתנו 80 מיליון לחמש שנים .

    2. מודה על הטעות שלי, רק להוגנות הוא גם יכל לוותר על מליון לא שאני מאשים אותו שלא וויתר.
      בכל זאת, הוא סופרסטאר)

  10. בוקר טוב לכולם ותודה גדולה למנחם על עוד פוסט מצוין
    2.לצערי לא צפיתי במשחק של הניקס הלילה אבל צפיתי. גם צפיתי במשחקם מול הנטס . למרות שהפסידו , הם די הפתיעו אותי , לא ראיתי אותם משחקים ברמה כזו די הרבה זמן . לא יודע אם זה בר תחזוקה , אבל הם נראו הרבה יותר מאומנים ומיומנים מאשר בעונות קודמות , נראית עבודה של מאמן . מי שצדו במיוחד את העין היו קויקלי שלא הכרתי בכלל קודם , בארט שעשה קפיצה , ובמיוחד רנדל שממש נראה ברמה של אול סטאר . לא אתפלא בכלל אם יהיו בפלייאין .
    3.בינתיים רוב הקבוצות לא יציבות , כך שתבוסות מוחצות של קבוצות חזקות לקבוצות חלשות לא בהכרח מצביעות על יחסי הכוחות בהמשך . בהמשך העונה המאזנים יתכנסו לכוון התוחלת .
    4.עד כה הקבוצה היציבה ביותר ומן הסתם הטובה ביותר בפער היא הלייקרס . אני אתן פה הערכה סטטיסטית :
    הסיכוי שהלייקרס ישברו ( באחוזים ) את השיא של גולדן ויעשו פלייאוף בלי הפסד : 99.8%
    הסיכוי שהלייקרס הגיעו לשיא הכושר מוקדם מדי ויתקשו בפלייאוף : 0.2%

    1. בוא קצת נסחפת ,הלייקרס נראים טוב אבל בטח ובטח לא כקבוצה שאי אפשר לנצח,מה שכן במערב שוב המשוכה תהיה כנראה רק הקליפרס,אם הם לא יפשלו קודם ובמזרח צריך לראות מה יוליד החיבור בברוקלין.

  11. תודה מנחם.
    כבר אמרתי את זה לא פעם אני חושב אבל הדבר שאני הכי מאחל לעצמי זה להיות כמוך שאני יגיע לגילך.הלוואי עלי.
    לגבי דונציץ אז חייב להודות שאכן יש הרבה דברים דומים להארדן אבל בכל זאת שרואים את דונציץ משחק מרגישים את הקסם,מה שכן הוא חייב חייב להפסיק עם נפנופי היידים המעצבנות האלה כל פעם שהוא נכנס לסל.די!!!
    אתמול במשחק למשל חשבתי לעצמי איך הוא נבחר שלישי בדראפט,וגם זה רק כי אטלנטה הסכימו לטרריד דאון אחרת הוא כנראה היה נבחר חמישי
    !!!.לדעתי מאז הדראפט של לברון ואולי דוראנט אין שום מצב שלא משנה באיזה דראפט הוא שהוא לא נבחר ראשון וזה לא חוכמת הבדיעבד,כי אמרנו את זה לפני רק פשוט לא האמינו בוניל שמנמן שיכול להיות כזה טוב

      1. אני יודע ולא שכחתי,התכוונתי שחוץ מדוראנט ולברון שנכון לעכשיו הייתי בוחר לפני לוקה ,בכל דראפט אחר הוא בחירה ראשונה

      1. לא קונה . אם היה היום דראפט על כל השחקנים בליגה הייתי בוחר ככה בסדר הזה ( אליפות עכשיו , לא בעוד 5 שנים
        וכמובן כולם טפו טפו בריאים )
        לברון
        דוראנט
        קוואי
        סטף
        דיויס
        דונצ'יץ

        1. בסדר גמור,זאת דעתך,
          אני חושב אחרת ודבק בעמדתי שגם היום חוץ מלברון ודוראנט אין שחקן אחר שהייתי בוחר לפני דונציץ.וזה היום.
          אני חושב שגם היום דונציץ לא נופל מהרמה שלהם ואני צופה לו קריירה הרבה יותר גדולה משניהם וכמובן גם מדיוויס שהוא אפרופו השחקן השני הכי אהוב עלי בליגה

  12. יניב הכל טוב . אין לי וגם לא לך כדור בדולח . רק הייתי מצפה שלפני שמכתירים שחקן בן 21 בתור העז , לפחות מחכים עם זה שיעבר סיבוב בפלייאוף הנבא .

    1. זה ברור,אבל שים לב לא הגדרתי אותו כעז ולכן עדיין הייתי בוחר את דוראנט ולברון לפניו.אז נכון שיש אמת בדברים שלך וגם סטף וגם קוואי כבר הוכיחו את עצמם וזה בסדר גמור,אבל אני חושב שכבר עכשיו מבחינת יכולת הוא לא נופל מסטף וקוואי ואני חושב שהתקרה שלו היא בהחלט לאיים על ה"עז" ויוכל בעתיד בהחלט להיות בדיון עם לברון ומייקל אבל בהחלט מסכים איתך שהאהבה שלי אליו קצת מסנוורת אותי אבל בסדר אני מוכן ומקווה שלא אצטרך לאכול את הכובע בעתיד.
      דרך אגב אם ניקח את העז האמיתית והטוענת לכתר אז את שניהם אף פעם לא חיבבתי יותר מדי ואני חושב שמאז מגיק לא היה שחקן שכל כך אהבתי בגיל כזה צעיר שלדעתי הולך לכבוש כל שיא אפשרי שקיים ואת הכל עושה עם חיוך ותשוקה אדירים.
      רק שיפסיק עם הנפנופי ידיים האלה

  13. אני בהחלט מבין מאיזה מקום אתה בא . יש פה 2 נקודות לגבי לוקה שאני רוצה לראות בהמשך לפני שאכתיר אותו :
    1.השמות שהזכרתי הוכיחו משהו שהוא הכרחי כדי לנצח : היכולת לשחק בהרמוניה עם כוכבים אחרים שלפעמים לא נופלים מהם . אני מבין שאין לו כרגע מישהו כזה , אבל אם יהיה צריך לראות איך זה עובד .
    2.לדעתי לא פחות חשוב : הבחור מקצוען מגיל 16 . יש לו יתרון נסיון גדול על שחקנים יותר מבוגרים ממנו שעברו דרך המכללות שכיום נופלות משמעותית מהיורוליג . לדעתי לא ראינו קרוב לתקרה של טייטום ומיצ'ל , שיתחילו להתקרב לזה עוד איזה שנתיים . אז אפשר יהיה לעשות השוואות משמעותיות .

  14. היה דיון למעלה בענין הטריפל דאבל . לפחות לגבי ראס יש לזה הסבר מקצועי שפורסם ולדעתי קבוצות אחרות חיקו את זה .
    הרעיון היה להעלות את הכדור במהירות הכי גדולה להתקפה , והדרך שנמצאה היתה שמוביל הכדור העיקרי ייקח את הריבאונד ויתחיל מייד התקפת מעבר בלי התערבות של שחקן נוסף . ההגנה יודעת להתארגן בצורה שמגבירה את הסיכוי שהשחקן שרוצים שייקח את הריבאונד אכן ייקח אותו . זה בשילוב עם האתלטיות והעזיבה של דוראנט ניפח את זה מאד .

    1. ל-YP: זאת באמת התיזה ששומעים עליה בהרבה מקומות.
      אבל לדעתי הטקטיקה שלנו עוד מהקטסל (?) היתה שמסירה מהירה לכיוון הרכז, שצריך להתמקם באזור רבע המגרש, יותר מהירה אפילו מהכדרור הכי מהיר.

      1. אהלן "עגל"
        זאת ממש לא תיזה . בערך 10 משחקים לעונת 16 נערך ראיון עם בילדו ( אין לי קישור ) ובו הוא נשאל על השינוי בסגנון של OKC שהיה בולט מאד לעומת הסגנון ששיחקו בו עד עונת הפציעה של דוראנט , סגנון שבו גם דוראנט הוביל את הכדור . זו היתה תשובתו . אם מישהו יכול למצוא את זה ולשים קישור .
        בסיום אותו ראיון הובאה "תגובה" של דוראנט שלכאורה אמר שהשינוי הזה מאד לא נראה לו .
        זו היתה תחילת הסוף .

        1. להבנתי מה שהמאמן אמר היה כדי להוציא את ראסל טוב.
          מאז ימי קדם היה מקובל להוציא כדור במסירה כמה שיותר מהר במקום להקפיץ סתם.
          תחת שמירת לחץ אני יכול להבין שכדאי לתת לראסל את הכדור כבר מתחת לסל, כי מסירה היא מסוכנת, אבל במצב רגיל זה יותר לאט. חוץ מזה שהרבה פעמים ראסל סתם לוקח את הכדור ומקפיץ להנאתו עד שהוא עובר את החצי.

          1. ממש לא . זה היה לחלוטין מכוון . בדיעבד חשבתי שחלק מהענין היה מסר מההנהלה להבהיר לדוראנט שיש שריף חדש בעיר ושמו ראסל ווסטברוק . ( זכור לי שקראת את הפוסט שכתבתי על זה , שם הרחבתי על זה )

            1. בין אם זה טוב או רע, זה לא משהו קיצוני לכאן או לכאן, מה שלא יהיה זו טקטיקה לגיטימית

  15. תודה מנחם.
    לא ידעתי, מילא ידעתי, לא הייתי מעלה בדעתי, שישנם היפוס בקולומביה.
    לוקה "התכשיט" שחקן גדול.
    אבל בפורצינגיס לא ננוחם, דאלאס צריכה להחליף אותו במישהו יותר שימושי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט