הקבוצה של המדינה ה-51: קדימון עונתי למכשפים מוושינגטון / יניר רובינשטיין

הקבוצה של המדינה ה-51: קדימון עונתי למכשפים מוושינגטון / יניר רובינשטיין

מאזן בעונה שעברה: זה באמת משנה? 25-47, מקום 9 במזפח.

מאמן: פרשן הטלוויזיה לעתיד, סקוטי ברוקס.

שחקנים מרכזיים: בראדלי ביל, ראסל ווסטברוק (בסדר הזה).

שחקני חמישיה פוטנציאליים: תומאס ברייאנט, דאוויס ברטאנס, רוי האצ'ימורה, דני אבדיה (דראפט), רובין (the mascot) לופז, אנתוני גיל, טרוי בראון, איזאק בונגה.

ספסל: איש סמית', ראול נטו, ג'רום רובינסון, וינסטון קשיוס (דראפט), מו ואגנר, גאריסון מתיוס', אנזצס פצצניק.

מה היה שנה שעברה: כלום.

העברות והחתמות: אחרי הרבה שנים, וושינגטון סוף סוף הקשיבו לחלק מהעיצות שנתתי להם באופ-סיזון. בשתי בחירות הדראפט לקחו פוינט פורווארדים: אבדיה הישראלי-סרבי וקרצ'יץ' הצ'כי. הבעיה שמיד אחרי שהקשיבו לי, העבירו את קרצי'ץ' לאוקלהומה תמורת בחירת סיבוב שני עתידית ווינסטון קשיוס, הגארד הנמוך והמפורסם מליגת המכללות. לפי דעתי התיקרה של קרצ'יץ' גבוהה מאוד ויש לוושינגטון די והותר גארדים נמוכים, אבל אי-הוודאות עם הפציעה שלו גורמת לי לאשר את הטרייד הזה כעובר (ציון C-). הבחירה של דני אבדיה במספר 9 היתה מתבקשת במיוחד לאור העובדה שבונגה וטרוי בראון מתפתחים באיטיות ואולי בדרכם החוצה מהליגה ולאור העובדה שברטאנס והאצימורה מעדיפים לשחק בתור 4. אבדיה מתאים לבנייה מחדש של וושינגטון סביב שחקני אופי. אופי שהיה חסר בקבוצה בעשרים שנים האחרונות. לאור זאת הכיוון שלוקח טומי שפארד המנכ"ל הגיוני – מתפשרים מעט על איכות (האצ'ימורה לא באמת היה שווה בחירה 9, ודני היה הרבה יותר נמוך מ-9 בהרבה מלוחות הדראפט הפנימיים של קבוצות נטו לפי יכולתיו על המגרש) על חשבון אופי ופתיחת שווקים בינלאומיים (וושינגטון פתחו חשבון טוויטר ביפן ובישראל).

אנתוני גיל על חוזה זול מאירופה היא החתמה טובה לדעתי – בהנחה שישאר לא-פצוע (לא ברור בכלל). ברטאנס ב-80 מיליון ל-5 שנים זה קצת מופרך, אבל היי וושינגטון תמיד over-pays. בלי להתחשב בכסף זה שחקן שאני רוצה אצלי ברוטציה, אבל אני פשוט לא מאמין שישאר לא-פצוע יותר מ-75% מהזמן אם ישחק דקות כבדות. ואם לא ישחק דקות כבדות למה שילמתי לו כל כך הרבה? ראול נטו על מינימום זה באמת סוג של זריקת כסף, אבל שוב וושינגטון זה וושינגטון והקאמפצואים והרונדוז לא מכתתים את רגליהם לבירה. ההחתמה הכי מופרכת אבל היא של רובין (לא ברוק) לופז. רובין לופז הוא אחלה בן אדם לחדר הלבשה (דיברתי איתו פעם די באריכות בוושינגטון, מאוד מעניין מה שהוא עושה בזמנו הפנוי, אגב) אבל הוא לא סנטר הגנתי וזה מה שוושינגטון חושבת שהוא. אבל מעבר לכך – הוא בא עבור רוב ה-MLE שהיה לקבוצה, משהו כמו 7+ מיליון. אין מילה אחרת חוץ מהזוי. שוב, תמורת המינימום או אפילו 3-4 מיליון לא היתה לי בעיה, אבל יש לוושינגטון (שוב) בעיה בעמדת הסנטר. אני המלצתי לקבוצה להביא את אדי טבארז מריאל. לא יודע למה להביא את לופז על כפול כסף. אולי אתם יודעים?

הפאשלה הגדולה באמת בכל הסיפור הזה של ה-MLE שירד לטימיון על נגר-פח לשנה היא שלמעשה אם כבר מחליטים להשתמש ב-MLE לספוג משכורת מנופחת לשנה, היתה אפשרות אולי להביא את מיילס טרנר (בטרייד שהיה מערב אולי יותר מוושינגטון ואינדי) שהיה מתאים לקבוצה כמו כפפה ליד. בינתיים נראה שדני איינג' מחכך את ידיו בהנאה ומחכה עד שאינדי יתנו לו את מיילס בדדליין תמורת שאריות ופירורים. וושינגטון נותרה ללא סנטר הגנתי, אבל בעצם זה לא משהו שהיה לה כבר יותר מחמש שנים.

גולת הכותרת של האופ-סיזון היא כמובן ההעברה של ג'ון וול תמורת ראסל ווסטברוק. זהו ללא ספק הדבר הטוב ביותר שעשה שפארד לקבוצה מאז כניסתו למועדון ב-2003. אף אחד לא האמין שאפשר יהיה לסחור באלבאטרוס הזה אפילו בחודש האחרון של החוזה ב-2023. אני לא יודע אם מגיע לטומי יותר קרדיט או ליד המזל, אבל בכל מקרה אתן לטומי קרדיט על המהלך. יש שיגידו שטומי סוף-סוף מצא פרייאר גדול ממנו בדמות המנכ"ל הטירון של יוסטון, שבכל הכנות פשוט נקלע לסיטואציה קשה בעירו שלו ונאלץ להעביר את ראסל בלי הרבה יכולת למיקוח.

ושלא תבינו אותי לא נכון: אני צופה לג'ון וול אחלה עונה. לפי דעתי הוא סוף-סוף ישחק בריא ויהיה טוב מאוד. אבל הבעיה היא שהוא ילד מסיבות, וביל ושפארד הם נוצריים אדוקים וזה פשוט לא בא להם בטוב. מצד שני לווסטברוק לא בא בטוב ילד המסיבות הארדן אז נוצר כאן מצב win-win קלאסי, ביל ווסטברוק זה זוג משמיים – עובדים קשה, עם הראש למטה, משפחה וילדים, ווול והארדן – כוכבים במגרש ורווקים ברחבת הריקודים (מוזמנים לקרוא פה קצת, קצת פה ולקנח פה). אגב, יש שמייחסים לג'ון וול את האמירה האיקונית

I'm single like a dollar bill

בכל מקרה, תודה לך ג'ון על היילייטס נהדרים וזכרונות נהדרים (במיוחד ממשחק מספר 6 נגד בוסטון ב-2017) אבל מצטער, אהיה כן, לא תודה על סוג המנהיגות והדוגמא האישית שהיה כרוך בך. בכל מקרה, אני באמת ובתמים מקווה ומאחל לוול המון הצלחה בהמשך, הוא שחקן כדורסל נפלא.

צפי לעונת הקורונה: אני צופה עונה קשה לצפייה מבחינת הגנה אבל מהנה בהתקפה. סקוט ברוקס הוא מאמן מוטיבציה. זה עובד לא רע כשיש לך שניים-שלושה MVP בחמישיה כמו בשנים באוקלהומה. זה עובד בסדר כשיש לך שני כוכבים ואין לך בכלל פציעות כמו בשנה הראשונה בוושינגטון. אבל ברגע שצריך להוציא קצת מים מהסלע (מה שקורה כמעט תמיד בעונת נ.ב.א.) ברוקסי הופך לכל כך חסר אונים שזה קשה לצפייה. אני באמת מרחם על אלפי הילדים הישראלים שיקומו באמצע הלילה בשעה הכי פחות נוחה לצפייה שיש לליגה להציא לישראלים (מעל 90% ממשחקי וושינגטון יתחילו בשעה 02:14 בבוקר) לצפות באבדיה ויספגו יסודות כדורסל רופפים. כמו בפרסומת של סיגריות, אני חושב שצריך מין אזהרה בתחתית המסך במשחקים של וושינגטון: "נא לא לנסות בבית". אני מקווה שהאימון הלקוי לא יפגע באבדיה יותר מידי, למרות שברור שהוא היה מתפתח טוב יותר אם היה מגיע לשיקגו, בוסטון, סן אנטוניו או מיאמי, רק בתור כמה דוגמאות.

אני כן מאמין שאבדיה יזכה לדקות רבות פשוט כיוון שהמתחרים שלו על עמדה 3 בדרך החוצה מהליגה (טרוי בראון ובונגה) בגלל חוסר היכולת של וושינגטון לפתח אותם בעיקר. קשה לי להאמין שברטאנס יסיים עונה ללא פציעה ולכן יש סיכוי סביר שהאצ'ימורה גם יעבור לחמישיה. עם חמישיה שכוללת שני שחקנים כל כך חסרי ניסיון ובנוסף את תומאס ברייאנט נטול ההגנה קשה לי לראות את הקבוצה מעפילה מעבר למקומות ה- 7-10 במזפח. נעבור לתחזית עוד מעט.

ראס וביל זה צמד שנועד לשחק יחד. הם יהיו נהדרים יחד, מילה שלי כמו שאומר פרופ' לס כשהוא קורץ ומצביע לי על תלמידה שלו בשיעורי החינוך גופני שהוא מעביר בבריכה באטלנטה. טוב, without further ado, בואו נעבור לתחזית, כי בשביל זה כולנו התכנסנו פה.

תחזית אופטימית: עונה ללא פציעות, במיוחד של השלישיה ביל-ראס-ברטאנס, דני בחמישיה משריקת הפתיחה ועד לאולימפיאדה כולל הטבעת פוסטר על לברון, ווסטברוק זורק פחות מ-3 זריקות לשלוש בממוצע למשחק ומאבד פחות מ-3 למשחק, מיילס טרנר דורש טרייד לוושינגטון כדי להשתתף באליפות העולם בלגו ואינדי מקבלת בתמורה את לופז וטרוי בראון ובחירת סיבוב ראשון עתידית מוגנת 1-22. וושינגטון מסיימת במקום ה-5 במזפח ומדיחה את אטלנטה בסיבוב הראשון ב-6 משחקים, ונותנת לבוסטון קרב מכובד בחצי גמר ועפה לאחר שלשה על הבאזר של ווקר במשחק 6. סקוטי ברוקס מקבל הצעה יפה לשדר את משחקי הכדורסל מהאולימפיאדה ומסיים רשמית את קריירת האימון וטומי שפארד ממנה את קני אטקינסון למאמן הראשי ואת כריס פלמינג לעוזרו הבכיר.

תחזית פסימית: ראס קורע את האכילס בפברואר, ביל מפתח רומן עם אנה סונקה, אישתו הלטבית של ברטאנס (דוק, היא נושא לכתבה בפני עצמה), וסקוט ברוקס מסתבך בפרשיית הימורים והטיית משחקים הכוללת כמובן את סקוט "התמים" פוסטר, מה שגורם לניו יורק פוסט לצאת בכותרת "Scott rubs Scott". אדם סילבר נאלץ להקים וועדת חקירה ומתברר שרשת ההימורים כללה את כל המאמנים שמיוצגים על ידי אחד מסוכני העל בליגה. עונת 2021-22 מבוטלת עד סוף החקירה, ולברון ג'יימס מכריז על ריצה לסנאט בשנה המבוזבזת. ג'ון וול נבחר לחמישית ההגנה של הליגה ולמלך האסיסטים ומסיים עונה ראשונה בקריירה עם %40 מהקשת. דני אבדיה מוטרד לסקרמנטו בדדליין תמורת בחירה עתידית ו-salary dump, וביל דורש טרייד יחד עם גרושתו של ברטאנס לקונפרס המערבי.

תחזית ריאלית: ברטאנס ישחק 50 משחקים, ביל וראס 60 כ"א, ודני יפתח בחמישיה רוב העונה. וושינגטון תשחק בקצב גבוה בשיטת Russ-n-gun, וביל ידגדג את ה-25 נקודות למשחק. ברוקס יקבל הערכת חוזה לעוד שנתיים עד סוף החוזה של ראס, לאחר שוושינגטון תאבק יפה בטורניר הפליי-אין של המזפח.

נ.ב.: וושינגטון תהפוך למדינה יום אחד, מילה שלי.

שלהבת

יניר רובינשטיין (שלהבת) הוא כתב הופס בוושינגטון הבירה. לשאר כתבותיי נא ללחוץ על תמונת הכדור מימין.

לפוסט הזה יש 15 תגובות

  1. הרייטינג בישראל לעומת הרייטינג ביפן זה כמו המשל על הפיל והנמלה שרצים במדבר, הנמלה עוצרת מסתובבת אחורה מסתכלת ואומרת לפיל "וואו כמה אבק אנחנו עושים". יופי של פריוויו לקבוצה עם יותר מדי באזז ופחות מדי אימון (מסכים איתך לגבי ברוקס). את מיילס טרנר נשלח לוושינגטון או כעונש על שפצע את סאבוניס בדריכה על אצבעותיו בצבע או כתמורה לדניל'ה שלנו (יושב בול על הבור שקיים בעמדות הווינג ועל המחסור בלבנים באינדיאנה). מאבק על הפלייאין ובתוכו זו תחזית סבירה, החמצת הפלייאוף מכך על חודו של הטריי יאנג.

  2. בעונה הרגילה קבוצות גם ככה לא מתאמצות. לכן הדירוג מושפע ממוטיבציה הרבה יותר מיכולת. אלא אם כן משהו בראש של ווסטברוק השתנה, הם יהיו בפלייאוף פשוט כי הם יבואו לנצח כל משחק.
    לדני לשחק בקבומה תחרותית זה מעולה. 20 דקות במשחק וסביב ה 10 נקודות בקבוצת פלייאוף תהיה עונת רוקי חלומית

  3. פריוויו אדיר יניר 😂😂 מקום 1 הפריוויו הזה העלה לי הרבה חיוך.
    הדבר היחיד שאני לא מסכים זה שוול יתן עונה טובה ביוסטון. הוא לא יתן כלום איזה עונת לונזו כזה.
    ווש מסיימים טופ 8. ראס אן גאן זה אדיר

  4. פריוויו מצויין יניר.
    גם התחזית של וושינגטון במקום ה-5 סבירה.
    אבל אני לא רואה איך אטלנטה מסיימת במקום הרביעי. אני חושב שאין להם הגנה ברמת של קבוצת פלייאוף.

  5. ווסטברוק זה שדרוג על וול – המזרח התחזק וזו קבוצה שצריכה להתחבר. ילחמו על המקום האחרון לפלייאוף. תלוי בברגים בראש של ווסטברוק אם יגיעו לשם.

  6. יניר פשוט תענוג לקרוא. נהנתי מכל רגע בעיקר מהזוויות של האוהד + מידע פנים. ההגנה של ברייאנט באמת כזאת גרועה? לא ראיתי אותו מספיק בשביל לחוות דעה אבל מהמעט שראיתי חשבתי שהוא בסדר. גם בראון עשה לי רושם של פרוספקט לא רע. אני מקווה שהתחרותיות של ראס וביל תלחיץ שם את כל שאר המערכת ויהיה מאמץ גם בהגנה כי אם הם ישמרו סביר יהיה כיף לראות משחקים שלהם והם גם יאיימו על הפלייאוף במזרח. לדני דווקא יש סיכוי טוב להשתלב כי ראס וביל יצטרכו סיידקיקס ואני לא רואה שם יותר מדי בשר נורמלי

כתיבת תגובה

סגירת תפריט