דירוג הופס ובאזר ביטר (3): מקומות 80-71 / שי לביא

שי לביא מקים ועורך באזר ביטר.

*

מקומות 80-100 בתחתית הפוסט:

80.או ג'י אנונבי (טורונטו ראפטורס) – 6.041

העונה: 10.6 נקודות, 5.3 ריבאונדים, 1.6 אסיסטים ו-1.4 חטיפות במדי טורונטו ראפטורס

המספר הנוסף: בסדרת חצי הגמר נגד בוסטון, כששמר על טייטום הוא קלע 8/29 מהשדה בלבד.

אי אפשר לדבר על אנונובי בלי לצפות קודם בסל הניצחון שלו על חשבון בוסטון.

אנונובי משתפר לשנה לשנה, בכל הקטגוריות. אחרי שהחמיץ את כל הפלייאוף שעבר (שנגמר באליפות) עקב ניתוח שנאלץ לעבור, העונה הוא כבר תפס מקום של קבע בחמישיית הראפטורס (עלה רק פעם אחת מהספסל ב-69 משחקים).

הוא נחשב למגן נהדר ושחקן שיכול לקלוע מבחוץ (39% ב-3.3 נסיונות). כמו שאמרתי, אנונובי משתפר מעונה לעונה ובשנת חוזה שלו, זה הזמן לקפוץ עוד מדרגה בדרך לחוזה הבא.

79.דאנקן רובינסון (מיאמי היט) – 6.043

העונה: 13.5 נקודות, 3.2 ריבאונדים ו-1.4 אסיסטים במדי מיאמי היט

המספר הנוסף: השווה את שיא הפרנצ'ייז בשלשות למשחק בודד – 10 שלשות נגד אטלנטה (11/12/2019)

אחחח. איזה כיף שיצא לי לכתוב על השחקן הזה, איזה סיפור סינדרלה מטורף. השחקן שכבר חשב להיות עיתונאי כי אין סיכוי שישיג חוזה בליגה, הפך לאחד השחקנים המשמעותיים בסגנית האלופה. בעונתו הראשונה בליגה שיחק 15 משחקים בלבד, בעונה החולפת הוא כבר שיחק בלא פחות מ-73 משחקים, כשב-68 הוא אף עולה בחמשייה.

בגיל 25 ובעונתו השניה בליגה, העולם סוף סוף גילה אותו כאחד מהקלעים הגדולים בליגה כיום.  עם 3.7 שלשות למשחק (חמישי בליגה) ב-44.6% דיוק (רביעי בליגה), רובינסון קלע 270 שלשות העונה (בשוויון על המקום השלישי בליגה יחד עם אחד, דמיאן לילארד). היכולת של רובינסון לנוע ללא כדור כאילו הוא מחזיק בו ולקלוע מחוץ לקשת מזכירה מאוד את זו של קליי תומפסון, וזו יכולת שיכולה לקחת אותו רחוק מאוד.

78.מונטרז הארל (לוס אנג'לס לייקרס) – 6.083

העונה:  18.6 נקודות, 7.1 ריבאונדים, 1.7 אסיסטים ו-1.1 חסימות במדי הלוס אנג'לס קליפרס. נבחר לשחקן השישי של העונה.

המספר הנוסף: הסנטר הראשון שזוכה בשחקן השישי של העונה מאז למאר אודם בעונת 2010/11. השחקן השלישי ברצף שזוכה בתואר שמגיע מהקליפרס.

הארל הוא סנטר איכותי ואקספולוסיבי, שתרם המון לחמישייה השנייה של הקליפרס, במיוחד בחלק שבו צריכים לקלוע לסל. היכולת שלו להוביל את החמישייה השנייה יחד עם גארד דומיננטי נוסף היא אדירה, והשילוב שלו יחד עם שרודר בעונה הבאה יכול להיות קטלני יותר מהשילוב עם לו-וויל.

יחד עם זאת, הארל לא חף מבעיות. במשחקי הפלייאוף, כשהכסף על השולחן, הארל צנח ל-10.5 נקודות ו-2.9 ריבאונדים ושיחק כ-10 דקות פחות. במד שבו שומרים הוא מתקשה עקב העובדה שהוא אנדרסייזד לעמדה.

עם סיום החוזה שלו טרז חצה את הכביש ועבר ללייקרס עבור כסף לא גדול. אין ספק שמדובר בהחתמה גדולה של הלייקרס, אך הוא מעלה בעיות שצוות האימון צריך לתת עליהן את הדעת.

77.ג'ו האריס (ברוקלין נטס) – 6.09

העונה: 14.5 נקודות, 4.3 ריבאונדים ו-2.1 אסיסטים במדי הברוקלין נטס

המספר הנוסף: מדורג שני בליגה (יחד עם ברטאנס) באחוזים לשלוש מבין השחקנים שזרקו לפחות 400 שלשות למשחק (דאנקן רובינסון ראשון).

האריס פרץ לפני לתודעה כשגבר על סטפן קרי ובאדי הילד בתחרות השלשות ב-2019. החוזה שלו נגמר בסיום העונה ובאופסיזן הוא קיבל חוזה חדש, משודרג ומעט מוגזם (75 מליון דולר), אבל על יכולת קליעה כמו של האריס צריך לשלם. הוא מרווח את המגרש ויהיה מעוד מעניין לראות לאן הוא וברוקלין יגיעו העונה.

76.ברוק לופז (מילווקי באקס) – 6.25

העונה: 12 נקודות, 4.6 ריבאונדים, 1.5 אסיסטים ו-2.4 חסימות במדי מילווקי באקס

המספר הנוסף: סיים את העונה במקום השני בליגה בחסימות למשחק

ברוק לופז לא סתם עוד גבוה בליגה; הוא גם אחד שמרווח את המשחק על ידי קליעה יציבה ואמינה מהשלוש, הוא חוסם נהדר את השחקן היריב ומאפשר לחברים לקחת את ריבאונד ההגנה והוא מגן יציב נהדר על הטבעת.

75.דיאנג'לו ראסל (מינסוטה טימברוולבס) – 6.25

העונה: 23.1 נקודות, 3.9 ריבאונדים, 6.3 אסיסטים ו-1.1 חטיפות למשחק במדי גולדן סטייט ווריוס ומינסוטה טימברוולבס

המספר הנוסף: דיאנג'לו וקארל אנתוני טאונס שיחקו רק משחק אחד ביחד בעונה שעברה בניצחון על טורונטו בתחילת פברואר.

דיאנג'לו ראסל הוא אחד הסקוררים הטובים בליגה, סימן קריאה(!). הוא מדורג 16 בנקודות למשחק, הוא גם מוסר כמות יפה של אסיסטים, אבל כאן נגמרות המילים הטובות. ראסל שומר רע (מאוד), מאבד הרבה יותר מדי (3.3 למשחק, 13 בליגה).

נכון, הוא שיחק העונה בגולדן סטייט החלשה (וואו, מוזר לכתוב את זה) והעונה שלו בברוקלין הייתה טובה יותר ביחס האיבודים-אסיסטים. העונה של מינסוטה תלויה הרבה בו וביכולת שלו להנהיג את הוולבס ולהוביל אותם לפלייאוף. האם זה יקרה? אני מאוד אופתע אם כן.

העונה של מינסוטה תלויה הרבה בו וביכולת שלו להנהיג את הוולבס ולהוביל אותם לפלייאוף. אני לא רואה את זה קורה.

74.לו וויליאמס (לוס אנג'לס קליפרס) – 6.26

העונה: 18.2 נקודות, 3.1 ריבאונדים ו-5.6 אסיסטים במדי לוס אנג'לס קליפרס

המספר הנוסף: לו וויליאמס הוא השחקן שקלע הכי הרבה נקודות מהספסל בהיסטוריה עם 12,367 נקודות.

העונה קרה משהו מאוד מוזר ב-NBA: לו וויליאמס לא זכה בשחקן השישי של העונה.

וברצינות, וויליאמס הוא חלק מרכזי וחשוב בקליפרס, כשנטל הובלת התקפת החמישייה השנייה נופל בעיקר עליו, בטח העונה כשמונטרז ערק לצד השני של חדרי ההלבשה בסטייפלס.

למה הוא רק כאן? ממוצע הנקודות והאפקטיביות של הזריקות שלו בירידה באופן די עקבי, והעונה יהיה לו קשה להוביל את ההתקפת חמישייה השנייה, כי אם כל הכבוד לאיבקה, טרז הרבה יותר מסוכן ליד הטבעת.

73.ג'ון קולינס (אטלנטה הוקס) – 6.29

העונה: 21.6 נקודות, 10.1 ריבאונדים, 1.2 אסיסטים, 0.8 חטיפות ו-1.6 חסימות במדי אטלנטה הוקס

המספר הנוסף: מבין השחקנים שגובהם 2.05 מטר ומעלה, הוא מדורג שישי באחוזים לשלוש – 40.1%. 3.6 ניסיונות במשחק.

את 25 המשחקים הראשונים של העונה שעברה הוא הפסיד מאחר והושעה ע"י הליגה עקב שימוש בחומרים אסורים. ב-25 המשחקים הראשונים בלעדיו ההוקס ניצחו רק 4. אחרי שהוא חזר הם עמדו על מאזן 16-26.

קולינס שחקן התקפה מיוחד, יש לו קליעה טובה מכל הטווחים, והוא יכול לסיים חזק מאוד בצבע ולייצר לעצמו סל גם מכדרור. בצד השני, למרות שיש לו חוש טוב לחסימות, ההגנה שלו לא טובה מספיק.

זו שנת חוזה עבור קולינס, האם ההוקס יירצו להציע לו הרבה כסף כדי שיישאר לעונה הבאה? הם הביאו על העמדה שלו את גאלינרי, אולי לא בונים עליו? כך או כך אנחנו נעקוב.

72.מייק קונלי (יוטה ג'אז) – 6.33

העונה: 14.4 נקודות, 3.2 ריבאונדים, ו-4.4 אסיסטים במדי יוטה ג'אז

המספר הנוסף: בפלייאוף האחרון ה-eFG% היה הגבוה בקריירה שלו, 62.5%.

קצת קשה להיזכר, אבל עד העונה האחרונה קונלי היה אחד הרכזים הטובים והאיכותיים בליגה. העונה האחרונה הייתה הראשונה שלו מחוץ לממפיס, בה שיחק 12 עונות, והיא לא הלכה פשוט. קונלי החמיץ לא מעט משחקים ומשהו נראה שם לא טוב מספיק.

בפלייאוף הוא החמיץ את שני המשחקים הראשונים בסדרה נגד דנבר, אבל כשחזר הזכיר מאוד את קונלי שהכרנו בממפיס. הוא קלע 19.8 נקודות ב-52.9% דיוק מהשלוש על 6.8 זריקות. הוסיף 2.8 ריבאונדים, 5.2 אסיסטים, חטף 1.6 ואיבד רק כדור אחד למשחק.

אם הוא ימשיך ביכולת הזו, יוטה יכולה להיות רגועה.

71.פי ג'יי טאקר (יוסטון רוקטס) – 6.33

העונה: 6.9 נקודות, 6.6 ריבאונדים, 1.6 אסיסטים ו-1.1 חטיפות במדי יוסטון רוקטס

המספר הנוסף: במהלך הסדרה נגד אוקלהומה עצר את דנילו גלינארי על 4/19 מהשדה

על פניו המספרים של טאקר לא מרשימים ולא שווים מיקום גבוה כל כך, אבל טאקר הוא אחד השחקנים הכי פיזיים בליגה, האיש למשימות מיוחדות. הוא חלק חשוב משיטת המשחק של יוסטון והקליעה שלו מהפינות קטלנית.

העונה הוא קיבל את קאזינס וכריסטיאן ווד לקבוצה, ואולי יחזור סוף-סוף לעמדה 4 הקלאסית בשבילו וייתן עונה פרודוקטיבית יותר בהתקפה.

81.ג'וליוס רנדל.
82.מייקל פורטר ג'וניור.
83.קלינט קפלה.
84.סטיבן אדאמס.
85.לאורי מרקנן.
86.מרקוס מוריס.
87.ריקי רוביו.
88.ג'ארט אלן.
89.באדי הילד.
90.מארק גאסול.
91.נורמן פאוול.
92.ג'ו אינגלס.
93.פול מילסאפ.
94.ג'יי קראודר.
95.קנדריק נאן.
96.ברנדון קלארק.
97.אנדרה דראמונד.
98.קווין לאב.
99.אל הורפורד.
100.אריק בלדסו.

לפוסט הזה יש 34 תגובות

    1. הלוואי. ע"פ העונה האחרונה לא בטוח שיש לא מקום במאייה. אני חושב, שהוא קיבל הרבה סבלנות בגלל העבר שלו והחוזה שמשלמים לו. לצורך העניין אם היה רוקי היו מושיבים אותו בספסל ליד המגבות.

    2. רועי, קונלי נתן עונה מזעזעת, אבל בפלייאוף הוא קצת הזכיר את מי שהתרגלנו לראות ממנו.
      כבר דיברנו על זה, ולדעתי ראסל עדיף עליו. מסכים איתך לגבי טאקר ולופז

  1. תודה, יוצא מעניין
    דיאנג'לו ראסל הוא כבר סוג של כוכב ברמת סף אולסטאר, וגם המספרים שלו תומכים בזה (האמת גם המספרים של קולינס לא רחוקים).
    לעומת זאת טאקר הוא שחקן משלים, לא יותר טוב נניח מקאפלה שהיה בעשיריה הקודמת.
    יש לנו גם את הפוטנציאל של רובינסון החביב, לצד שחקן כמו קונלי או לו וויליאמס שתורמים בצורה יותר מגוונת, אבל לא תמיד ביציבות.

    1. רצחו את דיאנגלו 😂😂
      כרגע הילד ודיאנגלו זה המקופחים הגדולים הפכו אותם לנגרים פחונים שכל מיני פסחים לפניהם😂😂
      הבחירה הכי הזוייה ב100 עד כה זה מארקנן הוא גם לא טופ 150 כרגע.
      ואני יודע שירצחו גם את וויגינס אבל יש לי חדשות למדרגים אין דבר כזה ששחקן עם 20נק למשחק בnba לא טופ 100 כמה שלא תשנאו אותו עם כל הכבוד לכל מיני נגרונים כמו טאקר וכו

      1. לא יודע מי עושה את הבחירות אבל אנשים איבדו כיוון הפכו את שניהם לנגרים הילד ודיאנגלו טופ 50-60 בליגה. עדיין אני לא מסוגל לעקוב אחרי הדירוג בגלל הסדר ההופכי חבל

          1. אם זה היה דירוג של טופ 8 (כמו בנרות חנוכה) אז היה הגיוני ללגת אחורה כי לכולם הייתה תחושה לגבי מי נכנס ומי צפויים להיות בטופ. לבחור מאה שחקנים מתוך כ-450 שיש בסך הכל בליגה בלי לתת תחושה של מה מעל ומה מתחת זה סתם משאיר אנשים בלי אוריינטציה.

          2. זה לא אתר קליקבייטס , זה שלא המצאתם את זה לא אומר שצריך לעשות את זה די דבילי אבל שיהיה מה שעושה לכם טוב.

        1. איזה שטויות אז יאנג וקרי דונציץ לא בטופ? מדברים על איכות שחקן והדירוג פשוט לא טוב. אולי ישימו פה אל סימונס בטופ 15 כמו ESPN

          1. סימונס לא טופ 15, יש גם בטופ 10 שחקנים עם הגנה שנוייה במחלוקת עד לא קיימת. אבל הם מאזנים את זה בהתקפה. ראסל והילד בעונה האחרונה לא איזנו את זה…אפשר להבין למה הם קיבלו דירוג כזה נמוך, למרות שאצלי די-לו קיבל 8 והילד 7, בזמן ששחקנים כמו לונזו בול נניח (שלא נכנס לדירוג) קיבלו 2

        2. זה לא 50 אחוז.
          לא סתם שחקן שמגרד טופ 100 כמו וויגינס מרוויח כמו שחקן ההגנה הכי טוב גובר.
          מטרת המשחק היא לקלוע לסל. מי שעושה את זה טוב ירוויח הרבה יותר מזה שמונע…
          לא סתם קראודר טאקר ודומיהם מרוויחים גרושים ואחד כמו בארטנס מרוויח כפול.
          הגנה עושים שחקנים פחות מוצלחים מה לעשות.
          אף אחד גם לא בוחר נגר מונע כבחירה מס 1 להקמת קבוצה. קודם מביאים יוצרים וסקוררים ואז מביאים הגנה.

          1. זה לא עניין של שחקנים פחות או יותר מוצלחים בהגנה (למרות שזה בהחלט קיים) – אבל בניגוד ללייצר נקודות – הגנה זה עניין של קודם כל עבודה קבוצתית. בעיקר בימינו.
            רודי גובר שנתקע מול גארדים מבלי שמגיעה עזרה, זה מגדל קלפים שמתמוטט.
            והנה דוגמא מהלילה, משחק קדם עונה או לא – קוואי ופול ג'ורג' העילויים בהגנה חטפו 18 מ-25 שלשות מהמחליפים של הלייקרס… אל תעבדו קשה בחימום לעונה, אבל בחייאת, תראו קצת ניצוצות.
            *
            לא לקחת את זה לקיצוניות שהגנה קבוצתית מספיקה כדי להציל כשיש אצלה שחקן שיוצא להפסקה (מרצון או מחוסר יכולת) בכל פעם שצריך לשמור… פשוט לדעת להיצמד לשחקן יריב אחד בימינו זה כבר קצת פחות שווה.

  2. שחקני סיבוב ראשון:
    יאניס סיאקם טייטום בראון אמביד באטלר דוראנט קיירי טריי ראס ביל קמבה אולדיפו
    לברון דיוויס קאווי גורג מורי יוקיץ דמיאן סי גיי לוקה הארדן מיצל קרי מוראנט בוקר ציון קאט הילד. אלו הטופ 30 בליגה. אם הייתי בוחר בדראפט לשנה הקרובה לבנות קבוצה סביבם.

    שחקני סיבוב 2
    אינגראהם פוקס דיאנגלו סוויט לו שרודר נורקיץ הארדוואי אייטון פול פורזי דילון ברוקס בויאן אוברה
    ברוגדון לאבין מידלטון גלינארי בוגדן קולינס סימונס פורנייה ון וליט לאורי טוביאס דינווידי לבארט הולידיי וויט אהרון גורדון דרוזן

    שחקני סיבוב 3
    סמארט אדביו הירו סאבוניס היוורד קאפלה לופז פאוול וורן דראגיץ גו אריס דרק רוז גראהם
    מונטרזל יונאס מרקוס מוריס קראודר שי אלכסנדר רוביו גוש ריצרדסון מייקל פורטר קובינגטון גאריס גארן גקסון ביזלי רוזיר ברידגס דרק וויט אולדריג גובר

    זה הטופ 90 שלי לא לפי הסדר

    ו10 ברי המזל האחרונים שמשתחלים ל100 שלי

    טאקר, אננובי, קונלי, גארט אלן, וויגינס, גרמי גראנט, אדמס, נאן ודאנקן רובינסון.

    1. מעניין, תוסיף את ווצ'ביץ', אולי קווין לאב, דראגיץ', , טוביאס, אלכסנדר, הראל, מרכוס מוריס, אולי פורטר

      1. היי שחר,
        לאב כבר דורג, עיין בפוסטים קודמים.
        הארל מופיע בפוסט הזה, אולי פספסת?

        בלי לבדוק, אני די בטוח ששאר השחקנים שציינת יופיעו בפוסטים הבאים

  3. אני חושב שאפשר לשים לב לחלוקה בין אלה שנחשבים טופ 30-40 אצל בוחרים מסוימים, וכנראה ממש רע אצל האחרים, ובין אלה שדי יציבים באיזור הנוכחי.

  4. מסכים שקונלי וטאקר מעט נמוכים מדיי, אבל נראה מי מעליהם בשביל להשוות. הייתי מחליף בין האריס לרובינסון, שני המקומות מתאימים אבל לדעתי רובינסון לוקח למרות המדגם הקטן יותר (אני משוכנע שציון מדורג גבוה עם 19 משחקים מאחוריו)

  5. אוהב את הכתיבה שלך. בקשר לדרוג, זה לא שונה הרבה מלהוציא שמות מכובע. בין 40 ל-70 בליגה זו מין מיקשה אחת וזה מגיע לרמת בחירה של 'טעם וריח'.
    תודה

    1. תודה רבה מנחם, מעריך את תגובתך ושאהבת את הכתיבה.
      לגבי הדירוג, תרשה לי לחלוק עליך. אתה הרי לא חושב שדמאר דרוזן או זאק לאבין באותה רמה כמו של לו וויל, לא?
      הדירוג הוא ע"פ מדגם רחב יחסית של מדרגים, לכן אני חושב שהוא יותר מאשר "טעם וריח".
      שוב, תודה על התגובה.

  6. אחלה הסברים, אבל מהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה. דילו הגואט, טופ 55 חד משמעית

    1. דילו אחד האהובים עליי גם, אבל הוא מאבד לא מעט ואין לו הגנה, אני חושב שזה מה שהכריע את הכף מבחינת המדרגים.\
      אני כן מסכים איתך שיכול להיות שהוא שווה יותר, אבל זה לא היה תלוי רק בי

  7. תודה רבה כתוב טוב. אני מסכים עם אלה שכבר העירו שעדיף לעשות את הדירוג הפוך.
    קשה להשוות שחקנים בלי שאתה יודע מי נבחר מעליהם.

    לי זה מרגיש שראסל נמוך מידי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט