אמיר, בן 20 מכפר יהושע, אוהד לייקרס.

*

במאי 2017 מונה טרוויס שלנק לתפקיד ג'נרל המנג'ר של אטלנטה הוקס שפנתה לבנייה מחדש אחרי 10 עונות רצופות בפלייאוף, כולל הגעה ראשונה לגמר המזרח מאז 1970. שלנק החל את דרכו בליגה במחלקת הוידאו של מיאמי, עבר ב-2005 לגולדן סטייט כסקאוט וידאו והפך לעוזר ג'רל המנג'ר. החותם הגדול ביותר שהוא השאיר בגולדן סטייט היה הבחירה בדריימונד גרין בסיבוב השני של 2012.

כמי שהגיע מהווריורס, קבוצה שהצטיינה בקליעה, משחק מסירות ותנועה ללא כדור, לא מפתיע שיש תכונות ספציפיות ששלנק מחפש בשחקניו בדראפט: "כדרור, מסירה וקליעה". הוא טען שהוא לא מנסה לבנות העתק מדויק של גולדן סטייט במזרח, התכונות האלו פשוט נראות לו הכי חשובות בכדורסל המודרני ואם זה נראה מועתק מקבוצתו לשעבר אז רק בגלל שזה הכיוון שהליגה הולכת אליו.

מהלכו הראשון בתפקיד, כיאה למנג'ר שעוסק בבנייה מחדש, היה להיפטר מהחוזה הגדול של דוויט הווארד (40 מיליון לשנתיים). סופרמן נשלח לשארלוט בתמורה לבחירת סיבוב שני, מרקו בלינלי ומיילס פלאמלי. בדראפט הראשון שלו בתפקיד הוא בחר בג'ון קולינס בבחירה ה-19, פאוור פורוורד ששיחק שתי עונות במכללת וייק פורסט.

במבט ראשון קולינס לא נראה בדיוק הפרוספקט המושלם לשלנק, בשתי עונות שלו במכללות הוא זרק רק שלשה אחת ומסר רק 0.4 אסיסטים למשחק. למה שלנק בחר בו? הסיבה העיקרית, הפוטנציאל ההתקפי, בעונתו השנייה במכללות הוא קלע 19.2 ב-62% מהשדה, לצד היכולת שלו לקלוע מהמיד ריינג' ו-74% מהעונשין גרמו להרבה אנשים שיש לו פוטנציאל לפתח זריקה לשלוש, הוא גם הראה יכולת ריבאונד גבוהה כשקטף 9.8 למשחק. בשוק החופשי של אותה עונה ההוקס לא חילקו כמעט חוזים, מייק מוסקאלה ודווין דדמון היו היחידים שקיבלו מההוקס חוזים ליותר מעונה כאשר דדמון קיבל 14 מיליון לשנתיים ומוסקאלה 10 לשנתיים.

הקיץ נחתם בטרייד משולש שהביא את גלינארי לקליפרס, בחירת סיבוב שני לדנבר ואת ג'מאל קרופורד ובחירת סיבוב ראשון לאטלנטה, נכס חשוב לקבוצה בבנייה מחדש. עונת 2017-18 הייתה העונה האחרונה של מייק בודנהולצר באטלנטה. בודנהולצר, מאמן העונה ב-2015 בה הגיע לגמר המזרח, אימן את ההוקס מאז 2013 וסיכם על עזיבתו בסיומה.

את העונה אטלנטה סיימה עם מאזן של 24 נצחונות ו-58 הפסדים, המאזן הרביעי הכי גרוע בליגה. אבל בלוטרי הקבוצה קפצה מעל דאלאס וממפיס והשיגה את הבחירה השלישית. בחירתו הראשונה בתפקיד של שלנק, קולינס, חווה עונת רוקי מכובדת של 10 נקודות ו-7 ריב' למשחק. הוא נבחר לחמישיית הרוקיז השנייה והכי חשוב, הראה שהזריקה שלו משתפרת, הוא קלע משלוש ב-34%. אמנם זרק רק 0.6 שלשות למשחק, מדגם קטן, אבל התחלה טובה לשחקן שבשתי העונות שלו בקולג' זרק רק שלשה בודדת.

לדראפט 2018 ההוקס הגיעו עם שלוש בחירות בסיבוב ראשון: הבחירה השלישית, הבחירה ה-19 אותה קיבלו ממינסוטה בטרייד ב2015 והבחירה ה-30 אותה קיבלו בטרייד המשולש בקיץ הקודם. את הבחירה השלישית החליטו ההוקס לנצל כדי לבצע טרייד דאון. הם בחרו את לוקה דונצ'יץ' ושלחו אותו לדאלאס בתמורה לבחירה החמישית שבה נבחר טריי יאנג ובחירת סיבוב ראשון ב-2019.

טריי יאנג הוא כנראה השחקן הכי מתאים לשיטה של שלנק בדראפט. הוא נכנס לתודעה האמריקאית כאשר בעונתו היחידה במכללות הוא הוביל את המדינה בנקודות, 27.4 למשחק ואסיסטים. 8.7 למשחק, הוא קלע ב36% מהשלוש והראה יכולות כדרור, מסירה וקליעה מדהימות עם טווח של סטף קרי מהשלוש, שחקן אליו משווים את יאנג בתדירות גבוהה, כך שלא מפתיע שהוא השחקן ששלנק רצה לבנות סביבו את קבוצתו.

בבחירה ה-19 נבחר קווין הורטר, קלעי שלשות נהדר שקלע בשתי עונותיו במכללות 12 נקודות ב46% מהשדה ו38% מהשלוש והצטיין בקליעות קאטץ אנד שוט, מה שהופך אותו לשילוב נהדר ליד פליימייקר כמו יאנג, הוא גם הראה יכולות מסירה לא רעות עם 3 אסיסטים למשחק.

בבחירה ה-30 ההוקס בחרו בעומארי ספאלמן, פורוורד/סנטר שזכה באליפות המכללות בוילאנובה בעונה שבה פתח ב39 משחקים, הוא קלע 11 נקודות למשחק ב47% מהשדה ו43% מהשלוש כשהוא זורק 3.8 שלשות למשחק ו8.1 ריבאונדים, היכולת שלו משלוש גרמה לרבים לראות בו כפוטנציאל גדול לסטרץ' 4-5 ברמה גבוהה בליגה מה שכמובן הפך אותו לשחקן שמתאים למה שאטלנטה מנסה לבנות.

לסיום בניית הסגל ההוקס המשיכו בהחתמת שחקנים לא משמעותיים על חוזים קצרים, ההחתמה הבולטת ביותר הייתה של וינס קרטר. הפורוורד המבוגר חתם באטלנטה לעונה כדי להוות מנטור לסגל הצעיר. דניס שרודר הועבר בטרייד לאוקלהומה בתמורה לבחירת סיבוב ראשונה ב-2022 וכרמלו אנתוני שסיכם עם הקבוצה על ביי אאוט ועזב ליוסטון.

לעמדת המאמן הגיע לויד פירס, עוזר מאמן מפילדלפיה שהיה אחראי על הגנה ופיתוח שחקנים, מינוי הגיוני לקבוצה צעירה שזקוקה למישהו שידריך אותה ויעזור לשחקנים להתפתח. לויד היה מתאם פיתוח שחקנים בקליבלנד, עבר לגולדן סטייט בתקופת קית' סמארט ומשם הגיע לגריזליס ולסיקסרס.

שיטת המשחק המועדפת על פירס היא משחק מהיר, הרבה מסירות, תנועה ללא כדור, השגת זריקות יעילות כמו לייאפס ושלשות, מה שהופך את המינוי הזה לעוד יותר הגיוני בקבוצה שמתיימרת להיות גולדן סטייט המזרחית.

בצד השני של המגרש אמר פירס כשהוא הוצג באטלנטה שהגנה היא הזהות שלו, בפילדלפיה הוא נחשב לארכיטקט של ההגנה. הוא סיפר שכשהוא הגיע לשם ב-2013 ברט בראון החליט לתת לו אוטונומיה מוחלטת על ההגנה של הסיקסרס.

עונתו הראשונה בקבוצה הייתה גם העונה הראשונה של הפרוסס אז זה לא יפתיע אף אחד שההגנה של פילי דורגה במקום ה-26 באותה העונה, בעונתו השנייה ההגנה של פילי הציגה השתפרות ולמרות שהם ניצחו רק 18 משחקים באותה עונה הם היו מקום 13 בליגה ברייטינג הגנתי, הישג ענק לעוזר מאמן. בעונה הזאת גם התגלה רוברט קובינגטון, מי שאמר מאוחר יותר שפירס היה אחד מהאנשים הכי חשובים בהתפתחות שלו בליגה.

בעונת 15-16, עונת 10 המשחקים המפורסמת של הסיקסרס, חוותה הקבוצה בשיא הטנקינג שלה ירידה הגנתית שלא הפתיעה אף אחד ודורגה במקום ה-27 ברייטינג הגנתי. שנה לאחר מכן פילי סוף סוף החלה לראות את האור בקצה המנהרה. ג'ואל אמביד התחיל את קריירת האן.בי.איי שלו. הציוות שלו עם קובינגטון הציג הגנה חזקה והסיקסרס דורגו מקום 17 ברייטינג הגנתי כשהוא משחק רק 31 משחקים.

המגמה המשיכה בעונת 17-18, כשלצמד המגנים הנהדר הצטרף בן סימונס שהחל לאמלל את חייהם של הגארדים ששיחקו מולו. בעונה הזאת הקבוצה כבר הציגה את אחת ההגנות הטובות בליגה ודורגה במקום הרביעי ברייטינג הגנתי בדרך למקום שלישי במזרח והדחה בסיבוב השני בפלייאוף. בתקופתו בעיר אחוות האחים הראה פלויד שהוא מסוגל לפתח הגנה חזקה, כל מה שהוא צריך שיתנו לו את שחקנים עם פוטנציאל הגנתי והוא יהפוך את הפוטנציאל הזה לתוצאות.

עונת 2018-19 הציגה שיפור קל מהעונה שקדמה לה. ההוקס עלו מ-24 נצחונות ל-29 והציגו את המאזן החמישי הכי גרוע בליגה, משהו שכמובן לא הפריע לקבוצה שמעוניינת בבחירת דראפט גבוהה.

טריי יאנג, הגארד הצעיר נכנס לליגה עם רישיון לזרוק והוא ניצל אותו עד תום. בחודשיים הראשונים של העונה הוא זרק 14.6 זריקות למשחק, 5.8 מהם שלשות וקלע 15.6 נקודות למשחק עם 7.6 אסיסטים אבל סבל מבעיית יעילות קשה, 37.8% מהשדה ו24.8% מהשדה. ככל שהעונה התקדמה כך גם האחוזים של הגארד הצעיר עלו והוא סיים את העונה עם 19.1 נקודות 8.1 אסיסטים על 42.8% מהשדה ו-32% מהשלוש, עדיין לא יעיל אבל היכולת שלו להשתפר ככל שהעונה התקדמה נתנה הרבה מקום לאופטימיות.

ג'ון קולינס הוכיח שהפוטנציאל שלו לפיתוח זריקה משלוש הוא לא רק פוטנציאל ומה שהיה בעונה הקודמת מדגם קטנה הפך העונה למדגם גדול באחוזים טובים, הפורוורד הצעיר רשם עונה של 19.5 נקודות ו-9.8 ריבאונדים וקלע ב-56% מהשדה, 35% מהשלוש על 2.6 שלשות למשחק ובעונשין עלה מ-71% ל-76%, הוא הציג יעילות מרשימה בתוך הצבע ותיאום נהדר עם טריי יאנג, הוא היה השחקן שקיבל הכי הרבה אסיסטים מיאנג כאשר בממוצע הוא קיבל ממנו שני אסיסטים למשחק והיכולת של קולינס לקלוע שלשות קאץ' אנד שוט ב-35% איפשרה לו לנצל את המצבים שיאנג סידר לו ולרווח את המגרש.

קווין הורטאר הוכיח את עצמו כשותף נהדר לטריי וקלע שלשות נהדר כשקלע 9.7 נקודות למשחק (38% מהשלוש, 42% בשלשות ממסירה). וינס קרטר נכנס מספר פעמים לספרי ההיסטוריה כשהפך לשחקן השני הכי מבוגר שפותח במשחק NBA אחרי רוברט פאריש, עבר את גרי ווסט ורגי מילר ברשימת הקלעים בכל הזמנים של הליגה בדרך למקום ה-20 ועקף את קארל מאלון בדרך למקום החמישי בכמות המשחקים בכל הזמנים.

ההתקפה של ההוקס החלה לקבל צורה תחת לויד פירס בהתאם לפילוסופיה שאותה הוא וטרביס שלנק חולקים, אטלנטה דורגה במקום השלישי בשלשות משחק כשהם זרקו 37 שלשות למשחק, רק יוסטון ומילווקי זרקו יותר שלשות מהם, הם אבל קלעו אותם רק ב-35.2% ודורגו במקום ה-16 באחוזים מחוץ לקשת. לפי המדד שבודק את בחירת הזריקות (מה היה האחוז האפקטיבי של הקבוצה מהשדה אם הייתה קולעת באחוז הממוצע בליגה) ההוקס היו במקום השלישי אחרי מילווקי ויוסטון.

ההוקס הציגו את ההתקפה עם הקצב המהיר בליגה, קצב של 104.56 מהלכים במשחק, ודורגו במקום עשירי באסיסטים עם 24 למשחק. הם אהבו מאוד פיק-נ'-רול (26.1% מהמהלכים של הקבוצה), ספוט-אפ (22%), התקפות מעבר (17.3%), האנד-אופס וחיתוכים (6.9% מסך המהלכים כ"א). הם בנו התקפה שמאמינה בשלשות ותנועה בלי כדור, אבל עדיין היו במקום ה-23 בליגה. זה הראה שהם הצליחו להנחיל שיטה התקפית ועכשיו צריכים רק להשתפר.

בתחום ההגנתי אטלנטה הציגה את אחת ההגנות הגרועות בליגה, מקום 27 ברייטינג הגנתי. בתקופתו בפילדלפיה המוטו של פירס היה "Finish over length", בפשטות, להקשות על שחקנים יריבים בעזרת האורך של השחקנים שלו. באטלנטה לא היה לו את הסגל המתאים להגנה שבנויה על אורך, הניסיון שלו להתאים את עצמו לסגל הנוכחי שלו הוליד מוטו חדש "Prevention and protection", הגנה המבוססת על הגנה על הטבעת ומניעת כניסות ל-restricted area. למרות אותו דגש יריבות קלעו מול אטלנטה ב-63% בזריקות שהיו במרחק של פחות מ-6 פיט מהטבעת, בגלל העובדה שלקבוצה לא היה רים פרוטקטור איכותי. אטלנטה סיימה את העונה עם 29 ניצחונות ו-2 בחירות לוטרי, 8 ו-10. השנייה מהן הגיעה בטרייד על דונצ'יץ'.