ההיספנים של טקסס מול השושלת מניו יורק / יוני לב ארי

סוף שנות התשעים היו שנים מבורכות בהתקפות עוצמתיות. על הסיבות לכך אפשר לדון בכתבה אחרת, אבל עם המספרים קשה להתווכח. אז אחרי שבחצי הגמר הראשון של "קבוצת ההתקפה הטובה בכל הזמנים", קיבלנו את הניו יורק ג'איינטס של 1930 מול הבוסטון רד סוקס של 2004, הצד השני של הבראקט עמוס בשנות ה-90.

פול אוניל ודרק ג'יטר (צילום: New York Post)

בשבוע שעבר עלתה לחצי הגמר סיאטל מארינרס של 1997, לאחר ניצחון דרמטי על היאנקיז הגדולים של 1927. כעת מתחרות על הבלטה האחרונה בפיינל פור, הטקסס ריינג'רס של 1999 מול הניו יורק יאנקיז של 1998. השתיים, אגב, נפגשו לא מעט כמה קונסטלציות שונות.

סיבוב ראשון, רבע גמר, הצד השמאלי התחתון של הבראקט: טקסס ריינג'רס של 1999 מול הניו יורק יאנקיז של 1998.

היאנקיז של 1998 מככבים בסיינפלד

הקדמה כללית: בסופו של דבר, היאנקיז של 1998 ו-1999 לא היו שונות מאוד, כמו גם הריינג'רס של 1998 ו-1999, מה שמייצר לנו לא מעט מפגשי ראש בראש. בעונה הסדירה של 1998 היאנקיז גברו על טקסס 3:8, ובפלייאוף, בסיבוב הראשון, הביסו החבר'ה מניו יורק את אלה מהדרום 0:3 חלק, עם מאזן ריצות של 1:9.

בעונה הסדירה ב-1999 זה היה צמוד יותר, עם 5:7 לניו יורק, אך בסיבוב הראשון של אוקטובר הדברים שוב נראו אותו הדבר, עם 0:3 קל ומאזן ריצות של 1:14. היאנקיז, אגב, המשיכו לשתי זכיות באליפות, גם ב-1998 וגם ב-1999, עם פעמיים סוויפ בוורלד סירייס.

מגרש הבית של הריינג'רס בארלינגטון (צילום: duncanville.com)

בסיס ראשון: לי סטיבנס, Lee Stevens (ריינג'רס) מול טינו מרטינז, Tino Martinez (יאנקיז): עונת 1999 של סטיבנס היתה השלישית מתוך חמש רצופות בהן הוא העיף 20 הום ראנס ומעלה. בעונה הספציפית הזו הוא העיף 24 וחבט 282., כשהוא מביא הביתה 81 רצים. חביב, חביב פלוס.

אבל טינו, היורש של דון מטינגלי בברונקס, הביא הביתה 123 רצים, העיף 28 דינגרס וחבט 281. כשהוא הולך 61 פעמים. טינו היה מאבני היסוד של ההתקפה הנפלאה של היאנקיז בסוף המילניום הקודם, כולל גראנד סלאם במשחק הראשון של גיים 1 בוורלד סירייס, תחברו את הכל ביחד ותקבלו 0:1 ליאנקיז.

בסיס שני: מארק מקלמור, Mark McLemore (ריינג'רס) מול צ'אק נאבלאק, Chuck Knoblauch (יאנקיז). קרב צמוד… מקלמור היה שחקן טוב, אף פעם לא מעולה, אבל גם אף פעם לא רע. 19 עונות, שבע תחנות, תמיד בסדר. ב-1999 הוא חבט 274. חביב, גנב 16 בסיסים ורץ ל-20 דאבלים. תוסיפו 83 הולכות ותקבלו מספרים ממש סבבה.

נאבלאק, לעומתו, היה ההיפך הגמור. אף פעם לא באמצע, או מעולה או בלגניסט. לא היה איתו רגע שקט אחד, ולמזלו היאנקיז של אותם השנים היו מסוגלים להכיל את זה. ב-1998 הוא חבט 265., העיף 25 דאבלים וגנב 31 בסיסים. למרות כל הרעש שנאבלאק ייצר (צפו בווידאו המצרף כדי להבין), זה מספיק כדי להדיח את מקלמור מהמשך המשחק, היאנקיז עולים ל-0:2.

דוגמה לרעש שעשה נאבלאק

שורט סטופ: רוייס קלייטון, Royce Clayton (ריינג'רס) מול דרק ג'יטר, Derek Jeter (יאנקיז): לא באמת כוחות. קלייטון היה שחקן חביב שעבר חצי ליגה ב-17 עונות (11 קבוצות). 1999 היתה מהטובות שלו, עם ממוצע חבטות 288., הלך 39 פעמים והעיף 21 דאבלים. אבל בואו… דרק ג'יטר? לספר על ג'יטר די מיותר, נתרכז ב-1998: ממוצע חבטות 324., גנב 30 בסיסים, העיף 25 דאבלים. 19 הומרס הם רק בונוס, בדרך ל-0:3 גדול לפינסטרייפס.

בסיס שלישי: טוד זיל, Todd Zeile (ריינג'רס) מול סקוט ברושס, Scott Brosius (יאנקיז): עוד אחד שעבר חצי ליגה, זיל שיחק לאורך 16 עונות ב-11 קבוצות, לא רע…. ב-1998 הוא עבר דרך לא פחות מארבע קבוצות! 1999 היתה מהעונות היותר טובות שלו התקפית, עם ממוצע חבטות 293., הביא 98 רצים הביתה והעיף 24 הומרס.

לא היה קל למצוא תמונה של טוד זיל במדי טקסס… (צילום: kronozio.com)

גם לברושס, שחקן הגנה במהותו, היתה עונה טובה. הוא חבט 300. מהמקום התשיעי בליינאפ, העיף 19 דינגרס והביא הביתה 98 רצים, אין יותר תיקו מזה, עדיין 0:3 ניו יורק.

תופס: איוואן "פאדג'" רודריגז, Ivan Rodriguez (ריינג'רס) נגד חורחה פוסאדה, Jorge Posada (יאנקיז): פאדג' הוא אחד השחקנים הטובים ביותר שנראו פה בסוף שנות ה-90. הקאצ'ר האולטימטיבי, עם פאוור, מגוון והגנה.

פאדג' שני מימין, פוסאדה ראשון משמאל (צילום: elnuevodia.com)

ב-1999 רודריגז חבט לא פחות מ-332., העיף 35 דינגרס והביא 113 שחקנים הביתה, כשבין לבין הוא מספיק לגנוב 25 בסיסים. לך תתחרה בזה. פוסאדה, בן ה-27 ב-1998 (בדיוק כמו פאדג' ב-1999) נתן מספרים בהחלט יפים בעונתו המלאה הראשונה, עם 268., 17 דינגרס ו-23 דאבלס. חביב, אבל זה לא פאדג'. הריינג'רס מורידים ל-3:1.

DH: רפאל פאלמיירו, Rafael Palmeiro (ריינג'רס) מול דרל סטרוברי, Darryl Strawberry (יאנקיז): פאלמיירו הקובני נחשב לאחד משחקני ההתקפה הטובים שידע הבייסבול בשנות ה-90, עם עשר עונות של 37 דינגרס ומעלה. ב-1999 הטיס רפי 47 הומרס, וירה 324. מרשים, כשהוא מביא הביתה לא פחות מ-148 רצים.

החזיר את טקסס למשחק. פאלמיירו (צילום: Call to the Pen)

סטרוברי, בימיו הגדולים, היה נותן פה פייט טוב, אך ב-98' הוא כבר היה בן 36, כשהוא מעיף 24 הומרס וחובט 247. בלבד. דרל עדיין היה חובט מפחיד ששום פיצ'ר לא רוצה לפגוש, אך לקראת סיום השנה הוא חלה בסרטן המעי הגס ועזב את הקבוצה להמשך טיפולים. כל זה בהחלט לא מספיק מול פאלמיירו, ויש לנו משחק, הריינג'רס מורידים ל-3:2.

לפט פילד: ראסטי גריר, Rusty Greer (ריינג'רס) מול צ'אד קרטיס, Chad Curtis (יאנקיז): גריר היה אאוטפילדר ששיחק את כל תשע העונות שלו בטקסס, וברובן היה מצוין. ב-1999 הוא חבט 306. מצוין, העיף 16 הומרס והביא 108 רצים הביתה, מספרים יפים לכל הדעות. קרטיס היה החוליה הפחות מרשימה בהתקפה של ניו יורק. הוא חבט 243. בלבד, והסתפק ב-10 הומרס ו-56 RBI. הריינג'רס משווים משום מקום, 3:3!

bern baby bern! (צילום: cooperstowncred.com)

סנטר פילד: טום גודווין, Tom Goodwin (ריינג'רס) מול ברני וויליאמס, Bernie Williams (יאנקיז): גודווין היה אחלה סנטר פילדר, מהיר, מגיע לכל כדור, ושחקן התקפה סבבה. ב-1999 הוא חבט 259. חביב וגנב 39 בסיסים. שום דבר לכתוב עליו הביתה….

ברני, עוד שחקן סופר חשוב בשושלת הזו, סוויץ' היטר, שתמיד היה שם כשצריך. ב-1998 הוא חבט 339. מפחיד (הכי הרבה בכל האמריקן ליג), העיף 26 דינגרס, הביא 97 רצים הביתה והוסיף 74 הולכות. כמו תמיד, ברני שם בשביל היאנקיז, שעולים ל-3:4.

חואן גונסאלס (צילום: blogspot.com)

רייט פילד: חואן גונסאלס, Juan Gonzalez (ריינג'רס) מול פול אוניל, Paul O'Neill (יאנקיז): וואו איזה קרב, שניים מהגדולים שהמשחק ידע בשנים האלה… גונסאלס, שחקן התקפה מפחיד, שרשם שבע עונות של 35 הומרס ומעלה, שחקן שלא נמצא בהיכל התהילה, אך בעיני ראוי להיכנס. ב-1999 ירה גונזו 39 הום ראנס, חבט 326. והביא הביתה 128 רצים. וואו.

מולו, הלוחם מניו יורק, פול אוניל, אולי השחקן האהוב ביותר על הקהל מהשושלת הזו. ב-1998 חבט פולי 317., העיף 24 דינגרס והביא הביתה 116 רצים. אם הוא לא מול גונסאלס, הוא מנצח כל אחד אחר בטקסס קל. אבל לא את גונזו, הריינג'רס משווים ל-4:4, בול בזמן, הולכים להארכה.

אוניל וברני חוגגים (צילום: Pinstripe Alley)

שובר שיוויון – הספסל.

השמות המעניינים של טקסס על הספסל כללו את רוברטו קלי, לואיס אלישה, רובן מתיאו וגרג זון. לא משהו לכתוב עליו הביתה, בטח לא בשובר שיוויון. כלל הספסל של טקסס חבט 256., הסתפק ב-18 הומרס, 43 דאבלס, שלושה טריפלס, 72 הולכות, 13 בסיסים גנובים ו-98 RBI.

היאנקיז, לעומת זאת, הציגו כמה שמות גדולים, סטייל טים ריינס, ג'ו ג'ירארדי וצ'ילי דייויס, וכמה פועלים מצוינים כמו לואיס סוהו, ריקי לדה, הומר בוש ושיין ספנסר. והמספרים שלהם? ממוצע חבטות של 279., 23 דינגרס, 48 דאבלס, שמונה טריפלס, 108 הולכות, 20 בסיסים גנובים ו-148 RBI. ניצחון לניו יורק בכל שבע הקטגוריות, שמכריע את הכף, 4:5 ליאנקיז, שעולים לחצי הגמר!!

ריינס מבטיח את הניצחון (צילום: Pinstripe Alley)

בשבוע הבא ייפגשו הניו יורק ג'איינטס של 1930 מול הבוסטון רד סוקס של 2004, כששבוע לאחר מכן ייקבע הגמר, לאחר המץ'-אפ בין סיאטל מארינרס של 1997 לניו יורק יאנקיז של 1998. שיטת התחרות משתנה משלב לשלב… שבת שלום (:

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 8 תגובות

  2. מנחם לס

    27 נוב 2020 17:02:13

    בשנת 2000 ארזנו הכל וטסנו לפלןרידה. בשנות ה-90מ המאוחרות היו לי תמיד 3-4 סטודנטים שעשו שם את האינטרנשיפ (סטאז'). שרצתי שם המון. הלכתי עםמ גייל לכמה שיותר משחקים אפילו שתמיד היא רצתה מטס. איזו תקופת זוהר!

  3. ארז

    27 נוב 2020 22:46:31

    טוב, אחרי הפדיחה משבוע שעבר, הפעם היאנקיז עולים, אבל בקושי. האם שוב מכרת את קבוצתך האהובה בזול, או שמא מה שמגיע מגיע?
    *
    נתחיל עם החלק האהוב עלי, הישגים אישיים. לריינג׳רס יש אחד, איוון רודריגז, הMVP של 1999 (לא שהיה משנה אבל איך פספסת?) הוא גם הוביל ב1999 את האמריקן ליג ב…. hit into double plays עם 31 וזהו.
    מהעבר השני, היאנקיז, אוהו! קודם כל פול אוניל כמעט והראה לפאדג׳ מאיזה צד של הדג חובטים לדאבל פליי עם 22, וגם הריעו לצ׳אק נובלאוך שקיבל את הכדור בכואב 18 פעמים ב1998, רק לשם השוואה, כל הריינג׳רס חטפו 21 כדורים, אז שאפו.
    ועכשיו ברצינות, ברני וויליאמס עם ממוצע של 339 ודרק ג׳יטר עם 127 ריצות הובילו גם הם את הליגה וסה״כ בינתיים יש איזה פורצ׳יק ליאנקיז.
    *
    יאללה, ממוצעים, עד עכשיו היה לנו אוסף של יציאות מעניינות מבחינת התקופות ואיך שזה התבטא, פה צריך להיות די שוויון, לא? אז זהו, שבערך. קודם כל באמת הכל די קרוב, ואין, חוץ מהקטע עם הHBP של היאנקיז שום דבר שממש קריטי לכאן או לכאן. דבר שני, עם כל הצער שבדבר והמון צער כי זה אחד השחקנים האהובים עלי אבר, דריל סטרוברי ממש דופק ליאנקיז את הממוצעים ברמה שבלעדיו ה-כ-ל עולה. למשל איתו יש ליאנקיז 145.667 היטס, בלעדיו 154.750. פעם ראשונה שהDH של קבוצה מוריד להם את הממוצעים מאז שהתחלתי להטריל את יוני בפרוייקט הזה. דבר שני, הפעם אין מה לנתח יותר מדי מבחינת מה ולמה כי שתי קבוצות מסוף הניינטיז אז נעבור להשוואה עצמה.
    ולחדשות בהרחבה: הלם בברונקס. חשבתי שהיאנקיז ידרסו את הריינג׳רס. אז לא. זה שאצל יוני הספסל הכריע, וצריך להזכיר גם את הרוטציה והבול פן של היאנקיז, זה מה שעשה את ההבדל כי בכל שאר הנתונים? לא ממש. והנתונים האלה הם עוד אחרי שקיזזתי את סטרוברי כדי לצ׳פר את החבר׳ה מהברונקס.
    היאנקיז השיגו בממוצע 154.750 היטס שהובילו ל94.125 (88.556 עם סטרוברי) מהם 20 בהומראנס עם 87.625 RBI. הריינג׳רס? 160.444 היטס, 91.778 ריצות, 23.556 הומראנס ו88.778. אז כן, היאנקיז הוציאו יותר ריצות כשהסבא לא היה שם, אבל די זהו.
    מה שכן היאנקיז גנבו יותר בסיסים (15.625 מול 10.889) ונתפסו אותו דבר, וגם מובילים בהליכות (62.375 מול 59.778) וגם בסטרייקאאוטס (90.625 מול 85.667).
    אז אמנם ברני וויליאמס מוביל את כל הטבלה עם 339 ממוצע אבל זה לא שבריינג׳רס שיחקו דוקים, בשתי הקבוצות ממוצע החבטות הוא משהו מהסרטים, 298 לריינג׳רס ו292 ליאנקיז, עם 4 בכל צד עם ממוצע 300 ומעלה. והOPS של הריינג׳רס הוא 0.855 והיאנקיז (הפעם עם סטרוברי) עושים 0.849.
    *
    מסקנה? השופט עשה פה פנקסנות, אחרי שהיאנקיז של 1927, שהיו צריכים לעלות בקלילות של רקדנית בלט הודחו, שיפוט ביתי ואיפה ואיפה הובילו את היאנקיז שעם כל הכבוד, והיה המון כבוד לערימת התארים שהחברה האלה לקחו, היו פחות טובים כקבוצת התקפה נטו מהריינג׳רס. לא בהרבה, אבל עדיין.

  4. שחר דלאל

    28 נוב 2020 17:15:06

    מכיוון שהקבוצה הראויה יותר ניצחה, אז זה דיון עקר, אבל שווה לתת לו מקום.
    בשובר השוויון שלי הייתי הולך על יתרון הביתיות, שם היאנקיס היו לוקחים בענק, למול המגרש הנוראי בארלינגטון. למי שלמזלו לא הספיק להיות שם, אספר שזה מרגיש כאילו בכל מקום באיצטדיון אתה נמצא בחלק הרחוק ביותר של הפולו גראונדס, והאווירה באופן כללי מרגישה כמו ספרינג טריינינג בטמפה, מאשר במשחק מייג'ור ליג.
    יתרון מוחץ עבור היאנקיס', ואני שמח מאוד בשביל הריינג'רס שמצאו דרך לעזוב את המגרש הנוראי הזה (נקווה שהשנה הם גם יזכו לראות בו אוהדים).

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט