כשממציאים על שם הקבוצה שלכם את הכינוי Murderer's Row, סימן שעשיתם משהו בהיסטוריה של המשחק… תחרות "קבוצת ההתקפה הגדולה בהיסטוריה" מגיעה לתחנה השלישית שלה, ולאחר שהניו יורק ג'איינטס של 1930 והבוסטון רד סוקס של 2004 כבר בחצי הגמר, מתחרות שתיים מהגדולות – הסיאטל מארינרס של 1997 והניו יורק יאנקיז של 1927 – שורת הרוצחים בשבילכם, על הכרטיס השלישי לפיינל פור.
סיבוב ראשון, רבע גמר, הצד השמאלי העליון של הבראקט: הניו יורק יאנקיז של 1927 מול הסיאטל מארינרס של 1997.
הקדמה כללית: בשנות העשרים הפכו היאנקיז לקבוצה הדומיננטית ביותר במשחק. המעבר של בייב רות' מבוסטון הפך את הליינאפ של ניו יורק לרצחני, ולאורך רוב העשור, בדגש על 1927, כונה הליינאפ של היאנקיז Murderer's Row, בהתייחסות לחובטים 1-6. את העונה הזו סיימו היאנקיז עם מאזן 44:110, כשהם קורעים את פיטסבורג בוורלד סירייס 0:4 קליל.
לסיאטל היה ב-1997 ליינאפ מהסרטים, ששילב צעירים עם מנוסים. עוד עונה מפלצתית של קן גריפי ג'וניור, עם עזרה מכל כיוון, הביאו את הצפוניים למאזן של 72:90, הטוב ביותר בהיסטוריה של המועדון עד לאותה העונה, אך הודחו בסיבוב הראשון של הפלייאוף בידי הבולטימור אוריולס.
בסיס ראשון: לו גריג, Lou Gehrig (יאנקיז) מול פול סורנטו, Paul Sorrento (סיאטל): איך אמר פעם יוסי בנאי ז"ל: "עם כל הכבוד שאני רוכש לאמריקאים, ובכלל, כל דבר שקשור לאמריקאים, אני רוכש". אז עם כל הכבוד שאני רוכש לסורנטו, זה לא כוחות.
גריג, אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה של המשחק, אולי הגדול מכולם (בעיני גדול היאנקים) נתן את עונת הפריצה שלו, עם 47 הום ראנס וממוצע חבטות בלתי נתפס של 373., עם לא פחות מ-173 רצים שהוא מביא הביתה! על הדרך הוא כמובן אף זכה ב-MVP של האמריקן ליג.
סורנטו, שחקן חביב שנתן עונה מצוינת: שיא קריירה בהום ראנס (31), שלח 80 רצים הביתה, אך חבט של 269., ואם הוא רק היה יודע כבר מתחילת העונה שהוא מתחרה מול ה-Iron Hourse, הוא היה מוותר מראש. 0:1 יאנקיז.
בסיס שני: טוני לאזרי, Tony Lazzeri (יאנקיז) מול ג'ואי קורה, Joey Cora (סיאטל): עוד אגדה מבית היוצר של שורת הרוצחים… לאזרי, חבר בהיכל התהילה, היה בן 23 ב-1927, בדיוק בתחילת תקופת הפריים שלו. עונה עם 18 הום ראנס, ממוצע חבטות 309., ממוצע עליה על בסיס של 38.3, שלח 102 רצים הביתה, גנב 22 בסיסים, בהחלט מספרים יפים.
מצד שני, קורה, אחיו הגדול של אלכס, נתן את עונת השיא שלו: ממוצע חבטות 300., לצד 11 הום ראנס, 53 הולכות, מרשים. אך לא קרוב אפילו להשפעה שהיתה ללזארי על שורת הרוצחים מהברונקס. 0:2 ניו יורק.
שורט סטופ: מארק קוניג, Mark Konig (יאנקיז) נגד אלכס רודריגז, Alex Rodriguez (סיאטל): איירוד נגד היאנקיז… מעניין. קוניג היה אחת החוליות הפחות מרשימות בקבוצה הגדולה ההיא, בעיקר שחקן הגנה (באותן השנים היה נהוג שהשורט סטופ יעשה בעיקר הגנה) שחבט 285. אך שום דבר מעניין מעבר.
איירוד, לעומת זאת, הגיע לאחר שנת הפריצה שלו, והציג יכולת פושרת למספרים של איירוד: ממוצע חבטות 300. עגול (לעומת 358. ב-1996), 23 הום ראנס (לעומת 36 ב-1996 ו-46 ב-1998), כשהוא מביא הביתה 84 רצים. כאמור, עונה פושרת במיימדים של אלכס, ועדיין, המארינרס חוזרים למשחק, זה רק 1:2 ליאנקיז.
בסיס שלישי: ג'ו דוגאן, Joe Dugan (יאנקיז) מול ראס דייויס, Russ Davis (סיאטל): קרב הבינוניים. אם היו ככפות זהב בשנות העשרים, לדוגאן היו איזה 7-8 כאלה. מדובר באחד משחקני ההגנה הטובים שידע המשחק, אבל היי, זה לא הנושא פה… בהתקפה מדובר היה בשחקן בינוני, שחבט 269. והביא הביתה 43 רצים בלבד…
דייויס, לעומת זאת, היה שחקן בינוני גם בהגנה וגם בהתקפה… ועדיין, היתה זו שנת השיא שלו בקריירה. 20 הום ראנס (היתה לו גם עונה של 21, אבל אל תהיו קטנוניים…), ממוצע חבטות 271., שלח הביתה 63 רצים. בכל שנה אחרת הוא היה מפסיד לדגואן, הפעם? המארינרס משווים – 2:2.
תופס: פאט קולינס, Pat Collins (יאנקיז), נגד דן ווילסון, Dan Wilson (סיאטל). קולינס עשה רק דבר אחד זכור לאורך כל הקריירה: הוא היה היחיד אי פעם שגם עלה כ-Pinch Hitter וגם כ-Pinch Runner באותו המשחק. אני יודע שזה לא הנושא פה, אבל אי אפשר שלא לספר את זה: ב-8 ביוני 1923, כשהוא משחק במדי הסיינט לואיס בראונס, פתח קולינס על הספסל, במשחק חוץ נגד הפילדלפיה את'לטיקס.
באינינג השלישי, חברו לקבוצה, הומר אזל, עלה על בסיס, אך היה חייב לשירותים. קולינס נשלח להחליפו, עד שזה יחזור. באינינג התשיעי הוא החליף את הפיצ'ר ריי קולפ, אחרי שהמנג'ר של האת'לטיקס הסכים לוותר על החוק שמי שנכנס פעם אחת לא יכול להיכנס שוב (מה עם החוק ש-מי שהלך לשירותים והוחלף לא יחזור?). רק בייסבול, וכנראה שרק בשנות ה-20.
מקצועית? קולינס היה בעיקר הגנה. בכל זאת, תופס. הוא חבט 275., הסתפק בשבעה הום ראנס, תשעה דאבלים ושלושה טריפלים, לא גנב אף בסיס. שום דבר לכתוב עליו הביתה. גם יריבו לדו קרב, ווילסון, ידוע בעיקר בזכות יכולותיו ההגנתיות… הוא מחזיק ב-99.5 אחוזי הצלחה בהגנה, האחוז הכי גבוה מבין התופסים בכל ההיסטוריה של המשחק.
ווילסון הגיע ל-1997 הזאת אחרי עונת שיא, בה הוא אף שיחק באולסטאר, אך 1997 היתה פחות טובה מבחינתו. אך נראה שמול קולינס גם ממוצע חבטות של 270. לצד 15 הום ראנס ו-31 דאבלים, יספיק כדי לתת את היתרון לסיאטל – 2:3 מארינרס, יתרון ראשון בסדרה לסיאטל!
הספסל של היאנקיז מול ה-DH של סיאטל: למארינרס היה קלף אחד שהיה חזק מזה של כל קבוצה אחרת – דזיגנייטד היטר – החובט המיועד. אדגר מרטינז היה מהחובטים הטובים שידע המשחק, שלאורך רוב הקריירה לא היה מסוגל לשחק בהגנה. אבל המחבט, אוי המחבט… ב-1997 הוא חבט לממוצע של 330., לצד 28 הום ראנס, כשהוא מביא הביתה 108 רצים ומייצר במקביל 119 הולכות. היתה זו העונה השלישית ברציפות (בסך הכל יהיו שבע רצופות כאלה) שהוא חובט 306. ומעלה.
הספסל של היאנקיז? הוא ייצר כולו ביחד שבעה הום ראנס, עם ממוצע חבטות מסכן של 247., אף להיט לא יצא מהספסל הזה, שבעיקר התעסק בלהסתכל על הכוכבים הגדולים מלהטטים על המגרש. 2:4 ענק לסיאטל, הסיפור גמור?
לפט פילד: בוב מיוסל, Bob Meusel (יאנקיז) מול חוסה קרוז, Jose Cruz, רוברטו קלי, Roberto Kelly ורוב דאסיי, Rob Ducey (סיאטל): לא משנה כמה שחקנים תעמידו מולו, מיוסל היה מהטובים שידע המשחק. ממרום גובהו (1.91 מ'), מיוסל חבט חמישי, אחרי גריג ורות', ולכן קיבל הרבה כדורים טובים. הוא חבט ב-1927 לממוצע של 337., כשהוא סוגר עונה שמינית בקריירה עם 290. ומעלה. תוסיפו 103 RBI ו-47 דאבלס ותקבלו חובט חמישי פנטסטי.
מהצד השני, סיאטל החלה את העונה עם חוסה קרוז, שעבר בטרייד לטורונטו והשאיר חלל ריק. ב-49 משחקים הוא הספיק להעיף 12 דינגרס (קצב של כמעט 40 לעונה) ולחבוט לממוצע של 268. אם נחבר את המספרים של כל השלושה, נגיע ל-24 הום ראנס, אך לממוצע חבטות של 281., לא מדגדג את מה שמיוסל עשה. גם 35 הדאבלים לא מספיקים מול Long Bob, שמחזיר את היתרון לניו יורק: רק 3:4 לסיאטל, הכל פתוח.
רייט פילד: בייב רות', George Herman "Babe" Ruth (יאנקיז) נגד ג'יי ביונר, Jay Buhner (סיאטל): ביונר היה שחקן ענק. שלוש עונות רצוף עם 40 הום ראנס ומעלה, מכונת RBI משומנת, קריירה של 310 דינגרס זה לא דבר להתבייש בו. וכמובן, הוזכר בסיינפלד, לא עניין של מה בכך… אבל בואו, הבייב עומד מולו.
עונה סטנדרטית של מלך המשחק, עם ממוצע חבטות 356. רגיל, עוד יום בעבודה, ושבירת שיא כל הזמנים – 60 הום ראנס, שיחזיק עד 1961, כשיאנקי אחר בשם רוג'ר מאריס ישיג את ה-61. רות' הביא הביתה בעונה הזו 165 רצים, כמות הזויה אם לא ה-173 של גריג, וקיבל לא פחות מ-137 הולכות, לא ג'יי ובטח לא ביונר יכולים לעמוד מול זה…. 4:4 ענק!, נכנסים לסיבוב המכריע.
סנטר פילד: ארל קומבס, Earlr Combs (יאנקיז) נגד קן גריפי ג'וניור, Ken Griffey Jr. (סיאטל). איזה קרב על המקום בחצי הגמר… נתחיל בקומבס, חבר של כבוד בהיכל התהילה, עם קריירה מופלאה. ב-1927, מעמדת ה-Leadoff, הוא ירה לממוצע חבטות של 356. (הכי גבוה בקריירה, והיו גבוהים…), עם 36 דאבלס, 23 טריפלס (!) ו-15 בסיסים גנובים.
ומולו, כיסא ליד ב-הול אוף פיים (קומבס נכנס להיכל שנה לאחר שגריפי נולד), קן פאקינג גריפי ג'וניור. אולי האאוטפילדר הטוב ביותר בשנות התשעים בליגה (בארי בונדס?), שונה מאוד בסגנון המשחק שלו מקומבס, עם הרבה יותר כח (630 דינגרס לאורך הקריירה).
מצד אחד, גריפי חבט "רק" 304., לעומת ה-356. של קומבס, אך 56 הומרס, הכי קרוב שמישהו הגיע עד אז לרוג'ר מאריס (חכו שנה אחת…), ולא פחות מ-147 RBI, 34 דאבלס, ועל הדרך 15 בסיסים גנובים, גריפי מנצח את הקרב הזה בהארכה, על הבאזר, עם Walk Off הום ראן בספירה מלאה. 4:5 לסיאטל, שהדיחה את הליינאפ אולי המפחיד בהיסטוריה של המשחק, הסיאטל מארינרס של 1997 עולים לחצי הגמר השני, נותרה לנו קבוצה אחת אחרונה להשלמת התמונה, מי זו תהייה, הטקסס ריינג'רס של 1999 או הניו יורק יאנקיז של 1998? פרטים בשבוע הבא…
אור
20 נוב 2020 14:05:58תודה יוני, הזוי שהקבוצות האלה של סיאטל לא הצליחו להגיע לוורלד סירייס (טוב, לא הזוי, כי צריך לדעת גם להגיש…)
.
סתם שאלה, למה הלכת בפרויקט על קבוצות ההתקפה ולא על הקבוצות בכלל הטובות בהיסטוריה?
יוני לב ארי
20 נוב 2020 15:59:55כדי שיהיה מה לעשות גם ב-2021 (:
אור
20 נוב 2020 16:41:49ידעתי…
שחר דלאל
20 נוב 2020 15:22:18אני בטוח שכאב לך לרשום את זה
🙂
.
בשנות ה-90, כשהתחלתי לעקוב בפעם הראשונה אחרי בייסבול (כן, בזכות מייקל ג'ורדן), גריפי היה בשבילי מה שבייב היה בשביל האוהדים בשנות ה-20. מצחיק שהם נפגשו בטורניר שארגנת.
מנחם לס
20 נוב 2020 17:34:47אני מתנצל שאני מעורב פחות בימים האחרונים. אני חייב להקדיש את כל הזמן לאשתי. מקווה שזה זמני ויעבוד
מנחם לס
20 נוב 2020 17:35:10ויעבור
מנחם לס
20 נוב 2020 18:00:22שוב לא יצאת מעריכה. זה לא טוב
ארז
21 נוב 2020 10:34:12דבר ראשון דוק, הרבה בריאות לשניכם.
דבר שני יוני, ידעתי שהפורמט הזה יעלה לך בבריאות, והנה.
דבר שלישי, ואני שוב אתחיל מהסוף לא ברור לי איך, באיזה יקום, או באיזה דרך שלא תסתכל על זה שהמארינרס עוברים את היאנקיז, זה לא באותו אזור חיוג.
*
דבר ראשון, יש גימיק נחמד לאתר בייסבול רפרנס שמדגישים אם סטאט ספציפי היה הגבוה בליגה (או בשתי הליגות). היחיד בסיאטל שמודגש הוא קן גריפי ג׳וניור, עם 125 ראנס, 56 הומראנס ו147 RBI (שתי הליגות), וגם הסלאגינג והטוטאל בייסס שלו ראשון באמריקן. כלומר, יש עוד אחד וזה ג׳יי בוהנר עם 175 סטרייקאאוטס, ראשון בMLB. כבווווד.
צד שני? ארל קומבס הגיע 726 פעמים לחבוט (שיא MLB באותה שנה), וייצר מאלה 648 AB (כנ״ל), וגם 231 היטס שלו (ו23 דאבלים) ראשון באמריקן. הבייב השיג 158 ראנס עם 60 הומראנס, שניהם ראשונים בMLB והוביל את הMLB ב: הליכות (137) סטרייקאאוטס (89), OBP, SLG , מה שסידר לו OPS מפלצתי של 1.258. וגריג גם הוא לא טמן ידו בצלחת עם 447 בסיסים, 173 RBI (ראשון בMLB שניהם), 52 דאבלים ואפילו אפילו 155 משחקים בעונה, שרק להמחיש את גודל ההישג, בעונה אז שיחקו 154 משחקים, ובכל זאת גריג הצליח לשחק אחד יותר. כנראה קם שעה קודם.
*
עוד כמה נתונים אישיים מעניינים, גנב הבסיסים הראשי? איי רוד. 29 בסיסים לאלכס רודריגז, כמעט פי 2 מגריפי עם 15. רות׳ הלך 137 פעמים (לא ידוע כמה מכוונות), במקום השני גם ג׳יי בוהנר וגם אדגר מרטינז עם 119. רות׳ כמובן מוביל עם 60 הומראנס, אבל גריפי מיד אחריו עם 56, אין אחד במארינרס שלא דאבל פיגרס בהומראנס, ביאנקיז רות׳ וגריג (47) והרבה אחריהם לאזרי עם 18 היחידים בדאבל פיגרס. ליאנקיז יש את קיסר הOPS של כל הזמנים הבייב עם ה1.285 המפלצתי שלו, אבל, גם את בוב מאוזל עם 0.683 הכי נמוך משני הסגלים (לא שזה שינה הרבה, ראו בהמשך)
*
כמצופה המארינרס חבטו יותר הומראנס, ממוצע של 26.2 מול 18.875, אבל זה לא כי היאנקיז לא ניסו, למעשה היאנקיז רשמו ממוצע של 10.3 טריפלס, מול 1.778 של המארינרס. השוותי אפילו את גודל האצטדיונים לצורך העניין, אבל זה לא משהו שאני יכול להשוות, גם הקינגדום וגם היאנקי סטדיום הישן היו hitters ballpark, אולי הגג? לך תדע. בכל מקרה נתון מוזר.
כרגיל ההתפלגות בין כמה הגיעו לחבוט ומה קרה מזה צפויה, היאנקיז הוציאו 502 AB מ586 PA, המארינרס 608 PA, ו529 AB, (אם כי מספר ההליכות די זהה, 66 יאנקיז, 65 מארינרז, אבל ליאנקיז כצפוי יותר מפי 3 סאקריפייס באנטס, 15 מול 2.87), אבל שוב היאנקיז חבטו יותר (164 מול 152) והשיגו יותר ריצות (ממוצע 99 ריצות ב93RBI מול 91.215 ריצות ב89.825RBI). היאנקיז struckout חצי מהמארינרז, (53 מול 101), כשאין יאנקי אחד עם טריפל פיגרס בסטרייקאאוט מול ארבעה במארינרז (כולל ג׳יי בוהנר עם ה175 שלו, יותר מרות׳ וגריג ביחד).
וזה עוד החלק הטוב, כי בכל הממוצעים עצמם, Batting average, OBP, Slugging, OPS, המארינרס שניים. תגידו זה לא חוכמה כשיש לך את בייב רות׳ מלך הOPS של כל הזמנים, הפתעה. עם בייב רות׳ היאנקיז עם OPS 0.925, ובלעדיו, נכון, 0.878 אבל המארינרז עדיין רק OPS 0.873. באטינג אוורג׳? 320, בלי רות 315. מארינרז? 286.
אגב, למרות הסיפורים על כמה שפעם היו זורקים עליך ולא רק אליך, באופן הזוי המארינרז מובילים בhit by pitch. היאנקיז חטפו כדורים בגוף בממוצע 1.75 מול 5.5 של המארינרז.
*
הפעם לא רק בדקתי את המספרים בלי רות׳ אלא גם בלי גריג, ומן הסתם התרומה של רות׳ היתה גבוהה יותר אבל מצאתי שני אנומליות, בלי גריג היאנקיז השיגו פחות ראנס מאשר בלי רות׳, והOBP שלהם נפגע יותר בלעדיו. כנראה שהמשחק של רות׳ היה יותר סוליסטי, סינגל הומראנס, סטרייקאאוטס והליכות מאשר סקריפייסס וכאלה (ורק להמחשה, בלי רות׳ ממוצע הSB עולה). לעומת זאת המארינרס ממש קבוצה של איש אחד. גריפי אחראי ל20% מהראנס, 18% מההיטס, 33% מההומראנס, 25% מהRBI ו30% מהסטולן בייסס. זה משנה את התמונה לגמרי, והופך את הנתונים של סיאטל מיפים לcontenders, אבל רק contender.
*
קיצר, יוני, לא יודע איך הצלחת, אבל היאנקיז היו אמורים לעבור שלב ברוורס. זה הכי חד משמעי שהיה לי עד עכשיו.
יוני לב ארי
21 נוב 2020 20:10:55ולמרות הכל, ליינאפ שכולל ביונר, אדגר, איירוד וגריפי ביחד זה חתיכת ליינאפ